ד' בחשוון

ד' בחשוון הוא היום הרביעי בחודש השני בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום הרביעי בחודש השמיני למניין החודשים מניסן. ד' בחשוון לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים שני, רביעי ושישי, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא בדו".

פרשת בר המצוה של ילד שנולד בד' חשוון היא פרשת לך לך, אם בר המצוה חל בשנה המתחילה ביום שלישי או חמישי, או פרשת נח אם בר המצוה חל בשנה המתחילה בימים שני או שבת.

►► חשוון ◄◄
יום טוב / שבתון חג שאיננו שבתון יום זיכרון או צום

אירועים

יהודה לייב פינסקר

נולדו

נפטרו

אברהם אלישיב

הרב אברהם אלישיב (וכן: אלישוב; בכתיב יידי: עליאשאוו; תרל"ז, 1877 בערך - ד' בחשוון תש"ג, אוקטובר 1942) היה רבה של הומל שבבלארוס, ולאחר עלייתו לארץ ישראל מייסד ורב "תפארת בחורים" בירושלים. אביו של הרב יוסף שלום אלישיב.

אליהו שרם

הרב אליהו שְׁרֵם (י"א באדר תרצ"ב 18 בפברואר 1932 - ד' בחשוון תשס"ב 21 באוקטובר 2001) היה רב שכונת מרכז מסחרי (תל אביב), ראש ישיבה, מייסד מוסדות 'תורה והוראה' בתל אביב ונאמן הקדשות הרשב"י במירון. בשכונת ידידיה בתל אביב נקרא רחוב על שמו.

אריה זאב גורביץ

הרב אריה זאב גורביץ (מוכר בשם: רֶבּ לֵייבּ; ה'תרס"ו, 1906 - ד' בחשוון ה'תשמ"ג, 20 באוקטובר 1982) היה רב וראש ישיבה אנגלי-אורתודוקסי יליד ליטא. חתנו של רבי אליהו לופיאן.

כיהן במשך למעלה משלושים שנה כראש ישיבת גייטסהד.

ג' בחשוון

ג' בחשוון הוא היום השלישי בחודש השני

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום השלישי בחודש השמיני

למניין החודשים מניסן. ג' בחשוון לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים ראשון,

שלישי

וחמישי, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא אגה".

פרשת בר המצווה של ילד שנולד בג' חשוון היא פרשת לך לך, אם בר המצוה חל בשנה המתחילה ביום חמישי, או פרשת נח אם בר המצוה חל בשנה המתחילה בימים שני, שלישי או שבת.

גבריאל שבתי

הרב גבריאל שבתי (יהושע) (1847, ה'תר"ז – נובמבר 1910, ד' בחשוון ה'תרע"א) היה דיין ואיש ציבור יווני-ירושלמי, נשיא בית היתומים הספרדי בירושלים, ממייסדי בית החולים משגב לדך, ומגדולי רבני דורו בירושלים.

ה' בחשוון

ה' בחשוון הוא היום החמישי בחודש השני

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום החמישי בחודש השמיני

למניין החודשים מניסן. ה' בחשוון לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים שלישי,

חמישי

ושבת, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא גהז".

פרשת בר המצוה של ילד שנולד בה' חשוון היא פרשת לך לך, אם בר המצוה חל בשנה המתחילה בימים שני, שלישי או חמישי, או פרשת נח אם בר המצוה חל בשנה המתחילה בשבת.

ה'תש"ג

ה'תש"ג (5703) או בקיצור תש"ג היא שנה עברית אשר החלה ביום א' בתשרי, אור ל-12 בספטמבר 1942, והסתיימה ביום כ"ט באלול, 29 בספטמבר 1943. שנה מסוג זחג, היא מעוברת, ואורכה 383 ימים. זו שנה חמישית לשמיטה.

ה'תשכ"ב

ה'תשכ"ב (5722) או בקיצור תשכ"ב היא שנה עברית אשר החלה ביום א' בתשרי, אור ל-11 בספטמבר 1961, והסתיימה ביום כ"ט באלול, 28 בספטמבר 1962. שנה מסוג בחה, היא מעוברת, ואורכה 383 ימים. זו שנה שלישית לשמיטה.

מדינת ישראל חגגה ביום העצמאות ה'תשכ"ב 14 שנות עצמאות.

ה'תשכ"ו

ה'תשכ"ו (5726) או בקיצור תשכ"ו היא שנה עברית אשר החלה ביום א' בתשרי, אור ל-27 בספטמבר 1965, והסתיימה ביום כ"ט באלול, 14 בספטמבר 1966. שנה מסוג בחג, איננה מעוברת, ואורכה 353 ימים. זו שנת שמיטה.

מדינת ישראל חגגה ביום העצמאות ה'תשכ"ו 18 שנות עצמאות.

הבחירות לכנסת השמינית

הבחירות לכנסת השמינית התקיימו ב-31 בדצמבר 1973, (ו' בטבת ה'תשל"ד), חודשיים לאחר המועד שנקבע להן בחוק מלכתחילה, ב-30 באוקטובר, (ד' בחשוון ה'תשל"ד). הבחירות התקיימו כחודשיים לאחר תום קרבות מלחמת יום הכיפורים, וזו הייתה הפעם הראשונה מאז הבחירות לכנסת הראשונה שבה נדחו הבחירות. תוצאותיהן הושפעו במידה רבה מהמלחמה, אם כי מלוא ההשלכות של המשבר ניכרו רק כעבור 4 שנים בבחירות לכנסת התשיעית. בבחירות אלה הוצגה בפעם הראשונה רשימת הליכוד. זו הייתה רשימה משותפת לגח"ל, הרשימה הממלכתית והמרכז החופשי. אחד היוזמים הבולטים של האיחוד היה אריאל שרון.

הממשלה המכהנת, ובפרט ראש הממשלה גולדה מאיר ושר הביטחון משה דיין, הואשמו במהלך מערכת הבחירות באחריות לחוסר המוכנות של ישראל למלחמה. כוחה של מפלגת השלטון, המערך, הצטמצם במידה ניכרת, לאחר שהגיע לשיא בבחירות לכנסת השביעית. אף על-פי כן, המערך נשאר המפלגה הגדולה ביותר בכנסת, והמפלגה המרכזית בממשלה, גם לאחר בחירות אלו. כוחה של הרשימה החדשה, הליכוד, עלה באופן דרמטי בהשוואה למספר המנדטים הכולל שהיה למרכיבותיה בכנסת השביעית. הפער בין שתי המפלגות הגדולות עמד על 12 מנדטים בלבד, מה שבישר הן את המהפך השלטוני של הבחירות הבאות, והן את היווצרות שני הגושים הגדולים שהיו המאפיין של הפוליטיקה הישראלית בשנות ה-80.

חיים מיכאל דב ויסמנדל

הרב חיים מיכאל דוב בר וֲיסְמֶנְדֶל (דברצן, הונגריה ד' בחשוון תרס"ד, 25 באוקטובר 1903 - ו' בכסלו תשי"ח, 29 בנובמבר 1957) היה רב חרדי בסלובקיה. מפעילי ההצלה הבולטים בתקופת השואה וממפתחי שיטת דילוגי אותיות בתורה.

לפני פטירתו הוסיפו לו את השם "חיים" כסגולה לאריכות ימים.

חסידות טשאקאווא

חסידות טשאקאווא (נהגה: צָ'קָבָה) היא חצר חסידית שמוצאה בעיר טשאקאווא בגליציה. החסידות היא ענף של חסידות צאנז.

האדמו"ר הראשון מטשאקאווא היה רבי יעקב הלברשטאם, בנו של רבי סיני הלברשטאם מז'מיגראד, שהיה בנו של רבי ברוך הלברשטאם, בנו של מייסד שושלת צאנז, רבי חיים הלברשטאם. רבי יעקב היה חתנו של רבי שלום מוסקוביץ' משאץ-לונדון. הוא החל לכהן בגיל 21 כרב בעיר טשאקאווא. בשנת תרצ"ה עלה לישראל והתגורר בירושלים, שם הקים את בית הכנסת וישיבת "דברי חיים צאנז-טשאקאווא" בשכונת גאולה. שהה תקופה בארצות הברית. נפטר ד' בחשוון תשכ"ח בארצות הברית ונטמן בבית הקברות של באבוב בניו ג'רזי.

לרבי יעקב היו ארבעה בנים וארבע בנות. בהם:

רבי נפתלי הלברשטאם - ממלא מקום אביו כאדמו"ר מטשאקאווא, ויו"ר ועד הכשרות של העדה החרדית

רבי מאיר הלברשטאם (תרפ"ז, 1927 - י"ט בכסלו תשע"ב, 2011) - כיהן כאדמו"ר מטשאקאווא - בני ברק. עלה עם אביו לארץ ישראל. לפני גיל הבר מצווה שהה אביו בארצות הברית והוא נסע לסבו רבי סיני הלברשטאם ששהה בז'מיגראד. במהלך מלחמת העולם השנייה נפטר סבו והוא נשאר לבדו. תקופה מסוימת שהה בבית יתומים בהודו. בשנת תש"ה (1945) העלהו סבו רבי שלום מוסקוביץ' לארץ ישראל. למד בישיבת בית אברהם בירושלים. נישא לבתו של הרב אהרן יוסף לוריא, חסיד סלונים, מחבר הספר "עבודת פנים". התגורר בטבריה ובקריית צאנז שבנתניה. בשנת תשמ"ו (1986) עבר לבני ברק. בנו שמואל הוא חסיד צאנז ומנכ"ל מפעל הש"ס.

רבי משה הלברשטאם - חבר הבד"צ של העדה החרדית בירושלים וממלא מקום אביו כראש ישיבת דברי חיים צאנז-טשאקאווא

רבי חכם צבי הלברשטאם - נהרג עם בנו בתאונת דרכים בדרכם לאפיית מצות. בנים אחרים שלו הם רבי סיני הלברשטאם - רב שיכון ג' בבני ברק, והאדמו"ר מלייפניק רבי נפתלי אלימלך הלברשטאם.בין חתניו: רבי יהושע מרדכי אלעזר ווגשל מלנצהוט-ניו יורק ורבי משה סגל דייטש, אדמו"ר משאץ בלונדון ובקטמון.

יהודה מודרן

רבי יהודה מודרֶן (או מודרין; ח' בטבת ה'תק"פ, 26 בדצמבר 1819 - ד' בחשוון ה'תרנ"ד, 14 באוקטובר 1893) היה למדן וראש ישיבה הונגרי מגדולי תלמידי החת"ם סופר ומחבר הספרים "זיכרון שמואל" ו"פרי העץ". התפרסם בעיקר בשל הגהותיו והערותיו בשולי הספר קונטרס הספיקות של סב אשתו.

יואב יהושע וינגרטן

הרב יואב יהושע וינגרטן (בערך תר"ה, 1845 - ד' בחשוון תרפ"ג, 1922) היה רבה של קינצק שבפולין. התפרסם בשם ספריו "חלקת יואב" ו"קבא דקשייתא".

קהל חסידי ירושלים

קהל חסידי ירושלים היא חסידות ירושלמית המשתייכת לעדה החרדית.

שמואל בורנשטיין

רבי שמואל בורנשטיין מסוכטשוב (ד' בחשוון ה'תרט"ז, 2 בנובמבר 1856 - כ"ד בטבת ה'תרפ"ו, 8 בינואר 1926) היה האדמו"ר השני בחסידות סוכטשוב, מחבר הספר "שם משמואל" על התורה ומועדי השנה. בנו היחיד של רבי אברהם בורנשטיין (מייסד חסידות סוכטשוב) ונכדו של הרבי מקוצק. שימש כאדמו"ר נערץ בחייו, ותורותיו המקוריות, ובעיקר ספרו "שם משמואל", תפסו מקום מרכזי בארון הספרים החסידי גם לאחר מותו.

שמחה זליג ריגר

הרב שמחה זליג ריגר (כ' באדר ה'תרכ"ד, 1864 - ד' בחשוון ה'תש"ג, 1942), רב, דיין ומורה הוראה בבריסק שבליטא.

שמעון גרינפלד

רבי שמעון גרינפלד (מהרש"ג; ד' בחשוון תרכ"א, 20 באוקטובר 1860 - י"ט בשבט ה'תר"ץ, 17 בפברואר 1930) היה רב, ראש ישיבה ופוסק הלכה הונגרי, דיין במונקאטש ורבה של סמיהאלי במשך עשרות שנים. נודע בכינויו המהרש"ג, ונחשב אחד מגדולי ה"משיבים" בהונגריה בתקופתו, לצד רבי מרדכי וינקלר ורבי ישעיה זילברשטיין.

שניאור זלמן חשין

ד"ר שניאור זלמן חֵשִׁין (25 באוקטובר 1903 – 29 בדצמבר 1959, ד' בחשוון תרס"ד – כ"ח בכסלו תש"ך) היה שופט בית המשפט העליון מיום הקמתו, ולימים ממלא מקום קבוע של נשיא בית המשפט העליון.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.