ד' באייר

ד' באייר הוא היום הרביעי בחודש השמיני בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום הרביעי בחודש השני למניין החודשים מניסן. ד' באייר לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים שני, רביעי ושבת, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא בדז".

►► אייר ◄◄
יום טוב / שבתון חג שאיננו שבתון יום זיכרון או צום

חגים ואירועים החלים ביום זה

אירועים היסטוריים ביום זה

DamHamacabim ST 06
פרח דם-המכבים האדום, סמלו של יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל

נולדו

נפטרו

אברהם יהושע השיל (קופיטשניץ)

רבי אברהם יהושע השיל (ד' באייר תרמ"ח, 1888 - ט"ז בתמוז תשכ"ז, 1967) היה האדמו"ר השני של חסידות קופיטשניץ.

אברהם שאג-צוובנר

הרב אברהם שאג-צוובנר (ד' באייר ה'תקס"א; אפריל 1801 - כ"ט באדר ה'תרל"ו; מרץ 1876) היה רב העיר שאטלסדורף ולאחר מכן קוברסדורף (Kobersdorf).

אורציון ברתנא

אורציון ברתנא (נולד ב-12 במאי 1949, ד' באייר ה'תש"ט, בתל אביב) הוא סופר, משורר, מסאי, פרופסור מן המניין וחוקר ספרות עברית ישראלי. מכהן כראש החוג לספרות באוניברסיטת אריאל, עורך את כתב העת 'מורשת ישראל' שמוציאה האוניברסיטה. שימש יו"ר המועצה לספריות ציבוריות במשרד התרבות והספורט, וחבר המועצה להשכלה גבוהה.

בנימין זאב בנדיקט

הרב פרופ' בנימין זאב בֶּנֶדִּיקְט (בגרמנית: Wilhelm Benedikt) ד' באייר ה'תרע"ג 10 במאי 1913 – כ"ב בסיון ה'תשס"ב 2 ביוני 2002) היה רבה של האג ורבה של שכונת אחוזה בחיפה במשך 45 שנה, איש אקדמיה וחוקר במדעי היהדות.

ברוך קרוא

ברוך קָרוּא (קרוּפניק) (כ"ו באדר ב' תרמ"ט, 29 במרץ 1889 – ד' באייר תשל"ב, 18 באפריל 1972) היה סופר עברי, עיתונאי, עורך, מבקר ומתרגם בתקופת היישוב והמדינה.

חתן פרס טשרניחובסקי לתרגומי מופת פעמיים (1952 ו-1959).

ג' באייר

ג' באייר הוא היום השלישי בחודש השמיני

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום השלישי בחודש השני

למניין החודשים מניסן. ג' באייר לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים ראשון,

שלישי

ושישי, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא אגו".

ה' באייר

ה' באייר הוא היום החמישי בחודש השמיני

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום החמישי בחודש השני

למניין החודשים מניסן. ה' באייר לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים ראשון,

שלישי

וחמישי, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא אגה".

ה'תרנ"ב

ה'תרנ"ב (5652) או בקיצור תרנ"ב היא שנה עברית אשר החלה ביום א' בתשרי, אור ל-3 באוקטובר 1891, והסתיימה ביום כ"ט באלול, 21 בספטמבר 1892. שנה מסוג זשג, איננה מעוברת, ואורכה 355 ימים. זו שנה שלישית לשמיטה.

ה'תשכ"ד

ה'תשכ"ד (5724) או בקיצור תשכ"ד היא שנה עברית אשר החלה ביום א' בתשרי, אור ל-19 בספטמבר 1963, והסתיימה ביום כ"ט באלול, 6 בספטמבר 1964. שנה מסוג הכז, איננה מעוברת, ואורכה 354 ימים. זו שנה חמישית לשמיטה.

מדינת ישראל חגגה ביום העצמאות ה'תשכ"ד 16 שנות עצמאות.

ה'תשל"א

ה'תשל"א (5731) או בקיצור תשל"א היא שנה עברית אשר החלה ביום א' בתשרי, אור ל-1 באוקטובר 1970, והסתיימה ביום כ"ט באלול, 19 בספטמבר 1971. שנה מסוג הכז, איננה מעוברת, ואורכה 354 ימים. זו שנה חמישית לשמיטה.

מדינת ישראל חגגה ביום העצמאות ה'תשל"א 23 שנות עצמאות.

ה'תשע"ז

ה'תשע"ז (5777) ובקיצור תשע"ז –

היא שנה עברית אשר החלה ביום א' בתשרי, אור ל-3 באוקטובר 2016, והסתיימה ביום כ"ט באלול, 20 בספטמבר 2017.המולד של תשרי חל ביום השבת, 20 שעות ו-724 חלקים. לפיכך זו שנה מסוג בחג, איננה מעוברת, ואורכה 353 ימים.זו שנה שנייה לשמיטה, ושנת 1 במחזור העיבור ה-305. תקופת ניסן שבשנה זו היא תחילת שנת 9 במחזור השמש ה-207.שנה זו היא שנת 1,948 לחורבן הבית, ושנת 2,328 לשטרות.

מדינת ישראל חגגה ביום העצמאות ה'תשע"ז 69 שנות עצמאות.

ביום שחרור ירושלים ה'תשע"ז נחגגו 50 שנה לשחרור העיר במלחמת ששת הימים.

יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל

יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולנפגעי פעולות האיבה, המכונה לעיתים בקיצור גם "יום הזיכרון", הוא יום אבל לאומי במדינת ישראל להנצחת זכרם של חללי מערכות ישראל ופעולות האיבה לאורך כל שנות היישוב החדש בארץ ישראל. מועד זה חל בתאריך ד' באייר, יום לפני יום העצמאות, באופן שנועד על פי ההשקפה הפופולרית להזכיר את מחיר הקמת המדינה ושמירת קיומה.

החל משנת 1951 שימש יום זה להנצחת זכרם של חללי מערכות ישראל, ובשנת 1963 נקבע ייעודו זה בחוק יום הזיכרון לחללי מלחמת הקוממיות וצה"ל. בשנת 1998 החליטה ממשלת ישראל להוסיף ליום הזיכרון את הנצחת חללי פעולות האיבה.

יום העצמאות

יום העצמאות הוא חג לאומי ומועד ממלכתי במדינת ישראל, המציין את ההכרזה על הקמת מדינת ישראל בתום המנדט הבריטי. יום העצמאות חל בתאריך העברי ה' באייר (או בסמוך לתאריך זה; ראו פירוט), מיד בצאת יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל.

ביום שישי, ה' באייר תש"ח (14 במאי 1948), בשעה 16:00, כ-8 שעות לפני סיום המנדט הבריטי, בהתאם להחלטת החלוקה של עצרת האו"ם בכ"ט בנובמבר 1947, הכריז יושב ראש מנהלת העם, דוד בן-גוריון, בטקס חגיגי על הקמת מדינת ישראל, ונחתמה מגילת העצמאות. ההכרזה הוקדמה לצהרי יום ו', מספר שעות קודם לפקיעתו הרשמית של המנדט (15 במאי בשעה 00:00) בשל כניסת השבת והרצון להימנע מחילול שבת. התאריך העברי בו נערכה ההכרזה נקבע ליום העצמאות.

יום העצמאות מתבטא בשורת טקסים ואירועים רשמיים, ובהם טקס הדלקת המשואות, לצד מנהגים ואירועים עממיים שהתפתחו במהלך השנים. יום העצמאות הוא יום שבתון, ואנשים רבים מנצלים אותו לנופש, פיקניקים ומנגלים, טיולים וביקור בתערוכות צה"ל ובאתרים שונים.

יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (בית הלוי)

רבי יוסף דוב (יוסף דובער הלוי, או יושֶׁה בֶּר) הלוי סולובייצ'יק (1820–1892, ה'תק"ף - ד' באייר ה'תרנ"ב) היה משנה ראש ישיבה בישיבת וולוז'ין, אחר כך היה רבה של העיר סלוצק ואחריה רבה של העיר בריסק בליטא בין השנים 1879-1892. נחשב לראשון לשושלת בריסק - שושלת שרבנים רבים ומפורסמים נמנו עליה. בנו היה רבי חיים סולובייצ'יק, שכאביו אף הוא כיהן כראש ישיבת וואלוז'ין וכרב ואב"ד בריסק, ונכדו רבי יצחק זאב סולובייצ'יק היה רבה האחרון של העיר, ובפרוץ השואה עלה לירושלים. רבי יוסף דב חיבר ספרי שו"ת וספר על המקרא. ספריו נקראים בשם "בית הלוי".

יורם (שיר)

יורם הוא שיר עברי שנכתב על ידי עלי מוהר והולחן על ידי יהודה פוליקר.

השיר נכתב על יורם ביאלר, חברו לנשק של עלי מוהר. ביאלר נולד ב-22 במרץ 1948 בתל אביב, למד בבית הספר היסודי יהודה הלוי ובתיכון חדש, והצטיין בלימודיו שם. בתיכון הכיר את כותב השיר, עלי מוהר. ביאלר היה חניך תנועת השומר הצעיר. עם סיום לימודיו גויס לצה"ל, בספטמבר 1966, ושירת ביחידת נח"ל מוצנח לצד מוהר; הם הפכו לחברים. ביום הזיכרון לחללי צה"ל, ד' באייר, 22 באפריל 1969, נפגע ביאלר במהלך היתקלות בחולייה מצרית בתעלת סואץ ונהרג.

השיר נכתב כ-17 שנה לאחר מותו של יורם ביאלר, על ידי עלי מוהר. מוהר טען כי השיר אינו דיבור אל "יורם המת" אלא דווקא אל "יורם החי", ועל כן הדיבור הישיר שבשיר. בשיר מדבר מוהר על השכחה, ועל כך שהזמן מקל על הכאב למרות שלפעמים הכאב חוזר. בנוסף מוהר מעלה "טענות" כלפי חברו (על פי דברי מוהר בראיון עם יולי תמיר).

השיר בוצע על ידי גידי גוב ונכלל באלבומו דרך ארץ אשר יצא לאור בשנת 1987. מוהר הסתייג מהעיבוד הרוקיסטי שהעניק לואי להב לשיר, ופרסם טור בעיתון העיר בשם "שיר הולך לעיבוד". כמו כן, בוצע השיר על ידי יהודה פוליקר, מלחין השיר, ונכלל באלבומו פחות אבל כואב אשר יצא לאור בשנת 1990. ביצוע נוסף על ידי ריקי גל בהופעה בתוכנית של דן שילון.

יעקב ב"ש

יעקב בת-שבע פון טרוֹייֶנבֶּרג, או יעקב ב"ש (לעיתים בָּשֶבי, בָּסֶבי, בכתיב לטיני: Jacob Bassevi von Treuenberg ; ה'ש"ל/ה'ש"מ, 1570 או 1580 – ד' באייר ה'שצ"ד, 2 במאי 1634) היה פרקליט, סוחר ואיש כספים יהודי איש פראג, סוכן החצר של קיסרי האימפריה הרומית הקדושה במהלך מלחמת שלושים השנה וראש הקהל בעירו. היהודי הראשון בקיסרות שקיבל תואר אצולה.

משרד האוצר

משרד האוצר הוא המשרד הממשלתי האחראי על קביעת המדיניות הכלכלית של ממשלת ישראל, ויסות הפעילות הכלכלית והעסקית במשק, קביעת תקציב המדינה השנתי לפעילות הממשלה וחלוקתו למשרדי הממשלה השונים.

עמשי לוין

עֲמָשַׂי לוין (12 במאי 1936 – 16 באפריל 2002; ד' באייר ה'תרצ"ו - ד' באייר ה'תשס"ב) היה משורר ומתרגם ישראלי. יליד תל אביב, בנם של המחבר והתעשיין צבי לוין, נשיא הלשכה הגדולה של הבונים החופשים בישראל, ושל הציירת בת שבע לוין; אחיינו של שופט בית המשפט העליון דב לוין. פרסם גם בשמות העט "עמוס יהב" ו"אבישר לוין".

ידוע בזכות מילותיו לשיר "בדד", שיר שהפך לקלאסיקה לאחר ביצועו של זוהר ארגוב וזכה לביצועים נוספים רבים, בין השאר בפיהן של גליקריה וסי היימן.כמתרגם של ספרות יפה ומדעית, כמו גם תוכניות טלוויזיה וסרטים, לוין אחראי לתרגומים לעברית של יצירות ספרות יפה חשובות כמו "גן הצבאים" ו"שירת התליין" של נורמן מיילר; "המרד על הקיין" ו"מלחמה וזיכרון" להרמן ווק; "עיר קטנה בגרמניה", "מרגל מושלם" ו"בית רוסיה" של ג'ון לה קארה; "לא בלי בתי" של בטי מחמודי; "תרופה מרה" לארתור היילי; ההמון והכח של אליאס קנטי; ו"מלך עכברוש" של ג'יימס קלאוול. במדעי החברה, לוין תרגם וערך את "ביהייביוריזם" ו"מעבר לחרות ולכבוד" של ב' פ' סקינר; סוציולוגיה - "יסודות, עקרונות, גישות של ליאונרד בלום" ופיליפ סלזניק; "אישיות והסתגלות" של ריצ'רד ס' לאזארוס; "מהותה של חקירה פסיכולוגית" של ריי היימן; "פסיכולוגיה של ארגונים" של אדגר שיין; ואת "אנטישמיות בברית המועצות: מבחר מאמרים ומסות" בעריכת שמואל אטינגר. לוין תרגם את "מרכבות האלים" ו"אלים מן החלל החיצון" מאת אריך פון דניקן. כן תרגם אף ספרי מתח כספר "החטא השלישי" שכתב לורנס סנדרס.

שמו הפרטי של לוין, עֲמָשַׂי, הוא שם נדיר ממקור תנכ"י.

שמואל אליהו טאוב

רבי שמואל אליהו טאוב (ד' באדר תרס"ה, 1905 − ד' באייר תשמ"ד, 6 במאי 1984; כונה גם האמרי אש על שם ספרו) היה האדמו"ר השלישי של חסידות מודז'יץ וחבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.