ד'תרפ"ד

ד'תרפ"ד (4684) היא שנה עברית אשר החלה ביום א' בתשרי, אור ל-15 בספטמבר 923 (לפי הלוח היוליאני, שהיה נהוג אז), והסתיימה ביום כ"ט באלול, 1 בספטמבר 924. שנה מסוג בחג, איננה מעוברת, ואורכה 353 ימים. זו שנה ראשונה לשמיטה.

לדעת רוב הראשונים[1] זו שנת היובל.

אירועים

לוח שנה

כאמור, בשנה זו נתגלעה מחלוקת בקביעת הלוח העברי. לדעת חכמי בבל ובראשם רס"ג, השנה הייתה שנת בחג, ולדעת חכמי ארץ ישראל ובראשם רבי אהרן בן מאיר גאון, השנה הייתה שנת זשג.

לוח שנה כשיטת רב סעדיה גאון

►► ד'תרפ"ד ◄◄
923 - 924

להלן לוח שנה עברי - יוליאני. בכל משבצת יומית - אות אחת או זוג אותיות לציון היום בחודש העברי, ומספר לציון היום בחודש היוליאני.

   א   ב   ג   ד   ה   ו   ש   א   ב   ג   ד   ה   ו   ש   א   ב   ג   ד   ה   ו   ש   א   ב   ג   ד   ה   ו   ש   א   ב   ג   ד   ה   ו   ש   א 
תשרי
0910/923
א 
15
ב 
16
ג  
17
ד 
18
ה 
19
ו  
20
ז  
21
ח 
22
ט 
23
י  
24
יא 
25
יב 
26
יג 
27
יד 
28
טו 
29
טז 
30
יז 
יח 
יט 
כ 
כא 
כב 
כג 
כד 
כה 
כו 
10
כז 
11
כח 
12
כט 
13
ל 
14
חשוון
1011/923
א 
15
ב 
16
ג  
17
ד 
18
ה 
19
ו  
20
ז  
21
ח 
22
ט 
23
י  
24
יא 
25
יב 
26
יג 
27
יד 
28
טו 
29
טז 
30
יז 
31
יח 
יט 
כ 
כא 
כב 
כג 
כד 
כה 
כו 
כז 
10
כח 
11
כט 
12
כסלו
1112/923
א 
13
ב 
14
ג  
15
ד 
16
ה 
17
ו  
18
ז  
19
ח 
20
ט 
21
י  
22
יא 
23
יב 
24
יג 
25
יד 
26
טו 
27
טז 
28
יז 
29
יח 
30
יט 
כ 
כא 
כב 
כג 
כד 
כה 
כו 
כז 
כח 
10
כט 
11
טבת
12/92301
א 
12
ב 
13
ג  
14
ד 
15
ה 
16
ו  
17
ז  
18
ח 
19
ט 
20
י  
21
יא 
22
יב 
23
יג 
24
יד 
25
טו 
26
טז 
27
יז 
28
יח 
29
יט 
30
כ 
31
כא 
כב 
כג 
כד 
כה 
כו 
כז 
כח 
כט 
שבט
0102/924
א 
10
ב 
11
ג  
12
ד 
13
ה 
14
ו  
15
ז  
16
ח 
17
ט 
18
י  
19
יא 
20
יב 
21
יג 
22
יד 
23
טו 
24
טז 
25
יז 
26
יח 
27
יט 
28
כ 
29
כא 
30
כב 
31
כג 
כד 
כה 
כו 
כז 
כח 
כט 
ל 
אדר
0203/924
א 
ב 
10
ג  
11
ד 
12
ה 
13
ו  
14
ז  
15
ח 
16
ט 
17
י  
18
יא 
19
יב 
20
יג 
21
יד 
22
טו 
23
טז 
24
יז 
25
יח 
26
יט 
27
כ 
28
כא 
29
כב 
כג 
כד 
כה 
כו 
כז 
כח 
כט 
ניסן
0304/924
א 
ב 
10
ג  
11
ד 
12
ה 
13
ו  
14
ז  
15
ח 
16
ט 
17
י  
18
יא 
19
יב 
20
יג 
21
יד 
22
טו 
23
טז 
24
יז 
25
יח 
26
יט 
27
כ 
28
כא 
29
כב 
30
כג 
31
כד 
כה 
כו 
כז 
כח 
כט 
ל 
אייר
0405/924
א 
ב 
ג  
10
ד 
11
ה 
12
ו  
13
ז  
14
ח 
15
ט 
16
י  
17
יא 
18
יב 
19
יג 
20
יד 
21
טו 
22
טז 
23
יז 
24
יח 
25
יט 
26
כ 
27
כא 
28
כב 
29
כג 
30
כד 
כה 
כו 
כז 
כח 
כט 
סיוון
0506/924
א 
ב 
ג  
ד 
10
ה 
11
ו  
12
ז  
13
ח 
14
ט 
15
י  
16
יא 
17
יב 
18
יג 
19
יד 
20
טו 
21
טז 
22
יז 
23
יח 
24
יט 
25
כ 
26
כא 
27
כב 
28
כג 
29
כד 
30
כה 
31
כו 
כז 
כח 
כט 
ל 
תמוז
0607/924
א 
ב 
ג  
ד 
ה 
10
ו  
11
ז  
12
ח 
13
ט 
14
י  
15
יא 
16
יב 
17
יג 
18
יד 
19
טו 
20
טז 
21
יז 
22
יח 
23
יט 
24
כ 
25
כא 
26
כב 
27
כג 
28
כד 
29
כה 
30
כו 
כז 
כח 
כט 
אב
0708/924
א 
ב 
ג  
ד 
ה 
ו  
10
ז  
11
ח 
12
ט 
13
י  
14
יא 
15
יב 
16
יג 
17
יד 
18
טו 
19
טז 
20
יז 
21
יח 
22
יט 
23
כ 
24
כא 
25
כב 
26
כג 
27
כד 
28
כה 
29
כו 
30
כז 
31
כח 
כט 
ל 
אלול
0809/924
א 
ב 
ג  
ד 
ה 
ו  
ז  
10
ח 
11
ט 
12
י  
13
יא 
14
יב 
15
יג 
16
יד 
17
טו 
18
טז 
19
יז 
20
יח 
21
יט 
22
כ 
23
כא 
24
כב 
25
כג 
26
כד 
27
כה 
28
כו 
29
כז 
30
כח 
31
כט 
יום טוב / שבתון חג שאיננו שבתון יום זיכרון או צום

מאפייני לוח השנה

לוח שנה כשיטת רבי אהרן בן מאיר

   א   ב   ג   ד   ה   ו   ש   א   ב   ג   ד   ה   ו   ש   א   ב   ג   ד   ה   ו   ש   א   ב   ג   ד   ה   ו   ש   א   ב   ג   ד   ה   ו   ש   א 
תשרי
0910/923
א 
13
ב 
14
ג  
15
ד 
16
ה 
17
ו  
18
ז  
19
ח 
20
ט 
21
י  
22
יא 
23
יב 
24
יג 
25
יד 
26
טו 
27
טז 
28
יז 
29
יח 
30
יט 
כ 
כא 
כב 
כג 
כד 
כה 
כו 
כז 
כח 
10
כט 
11
ל 
12
חשוון
1011/923
א 
13
ב 
14
ג  
15
ד 
16
ה 
17
ו  
18
ז  
19
ח 
20
ט 
21
י  
22
יא 
23
יב 
24
יג 
25
יד 
26
טו 
27
טז 
28
יז 
29
יח 
30
יט 
31
כ 
כא 
כב 
כג 
כד 
כה 
כו 
כז 
כח 
כט 
10
ל 
11
כסלו
1112/923
א 
12
ב 
13
ג  
14
ד 
15
ה 
16
ו  
17
ז  
18
ח 
19
ט 
20
י  
21
יא 
22
יב 
23
יג 
24
יד 
25
טו 
26
טז 
27
יז 
28
יח 
29
יט 
30
כ 
כא 
כב 
כג 
כד 
כה 
כו 
כז 
כח 
כט 
10
ל 
11
טבת
12/92301
א 
12
ב 
13
ג  
14
ד 
15
ה 
16
ו  
17
ז  
18
ח 
19
ט 
20
י  
21
יא 
22
יב 
23
יג 
24
יד 
25
טו 
26
טז 
27
יז 
28
יח 
29
יט 
30
כ 
31
כא 
כב 
כג 
כד 
כה 
כו 
כז 
כח 
כט 
שבט
0102/924
א 
10
ב 
11
ג  
12
ד 
13
ה 
14
ו  
15
ז  
16
ח 
17
ט 
18
י  
19
יא 
20
יב 
21
יג 
22
יד 
23
טו 
24
טז 
25
יז 
26
יח 
27
יט 
28
כ 
29
כא 
30
כב 
31
כג 
כד 
כה 
כו 
כז 
כח 
כט 
ל 
אדר
0203/924
א 
ב 
10
ג  
11
ד 
12
ה 
13
ו  
14
ז  
15
ח 
16
ט 
17
י  
18
יא 
19
יב 
20
יג 
21
יד 
22
טו 
23
טז 
24
יז 
25
יח 
26
יט 
27
כ 
28
כא 
29
כב 
כג 
כד 
כה 
כו 
כז 
כח 
כט 
ניסן
0304/924
א 
ב 
10
ג  
11
ד 
12
ה 
13
ו  
14
ז  
15
ח 
16
ט 
17
י  
18
יא 
19
יב 
20
יג 
21
יד 
22
טו 
23
טז 
24
יז 
25
יח 
26
יט 
27
כ 
28
כא 
29
כב 
30
כג 
31
כד 
כה 
כו 
כז 
כח 
כט 
ל 
אייר
0405/924
א 
ב 
ג  
10
ד 
11
ה 
12
ו  
13
ז  
14
ח 
15
ט 
16
י  
17
יא 
18
יב 
19
יג 
20
יד 
21
טו 
22
טז 
23
יז 
24
יח 
25
יט 
26
כ 
27
כא 
28
כב 
29
כג 
30
כד 
כה 
כו 
כז 
כח 
כט 
סיוון
0506/924
א 
ב 
ג  
ד 
10
ה 
11
ו  
12
ז  
13
ח 
14
ט 
15
י  
16
יא 
17
יב 
18
יג 
19
יד 
20
טו 
21
טז 
22
יז 
23
יח 
24
יט 
25
כ 
26
כא 
27
כב 
28
כג 
29
כד 
30
כה 
31
כו 
כז 
כח 
כט 
ל 
תמוז
0607/924
א 
ב 
ג  
ד 
ה 
10
ו  
11
ז  
12
ח 
13
ט 
14
י  
15
יא 
16
יב 
17
יג 
18
יד 
19
טו 
20
טז 
21
יז 
22
יח 
23
יט 
24
כ 
25
כא 
26
כב 
27
כג 
28
כד 
29
כה 
30
כו 
כז 
כח 
כט 
אב
0708/924
א 
ב 
ג  
ד 
ה 
ו  
10
ז  
11
ח 
12
ט 
13
י  
14
יא 
15
יב 
16
יג 
17
יד 
18
טו 
19
טז 
20
יז 
21
יח 
22
יט 
23
כ 
24
כא 
25
כב 
26
כג 
27
כד 
28
כה 
29
כו 
30
כז 
31
כח 
כט 
ל 
אלול
0809/924
א 
ב 
ג  
ד 
ה 
ו  
ז  
10
ח 
11
ט 
12
י  
13
יא 
14
יב 
15
יג 
16
יד 
17
טו 
18
טז 
19
יז 
20
יח 
21
יט 
22
כ 
23
כא 
24
כב 
25
כג 
26
כד 
27
כה 
28
כו 
29
כז 
30
כח 
31
כט 

מאפייני לוח השנה כשיטת רבי אהרן בן מאיר

  1. ^ ראה למשל בעל המאור עבודה זרה ט:
923

שנת 923 היא השנה ה-23 במאה ה-10. זוהי שנה רגילה, שאורכה 365 ימים. באותה תקופה הלוח הגרגוריאני עוד לא היה קיים, ולכן שנה זו קיימת בלוח היוליאני בלבד. כל התאריכים שלהלן הם לפי הלוח היוליאני.

924

שנת 924 היא השנה ה-24 במאה ה-10. זוהי שנה מעוברת, שאורכה 366 ימים. באותה תקופה הלוח הגרגוריאני עוד לא היה קיים, ולכן שנה זו קיימת בלוח היוליאני בלבד. כל התאריכים שלהלן הם לפי הלוח היוליאני.

אהרן בן מאיר

רבי אהרן בן מאיר הכהן היה ראש ישיבה בארץ ישראל, ככל הנראה בטבריה, בחציה הראשון של המאה ה-10, תקופת הגאונים. התפרסם כחולק בעניין עיבור השנה נגד רב סעדיה גאון וראש הגולה דוד בן זכאי.

ד'תר"ף

ד'תר"ף (4680) היא שנה עברית אשר החלה ביום א' בתשרי, אור ל-30 באוגוסט 919 (לפי הלוח היוליאני, שהיה נהוג אז), והסתיימה ביום כ"ט באלול, 15 בספטמבר 920. שנה מסוג בחה, היא מעוברת, ואורכה 383 ימים. זו שנה רביעית לשמיטה.

ד'תרע"ט

ד'תרע"ט (4679) היא שנה עברית אשר החלה ביום א' בתשרי, אור ל-10 בספטמבר 918 (לפי הלוח היוליאני, שהיה נהוג אז), והסתיימה ביום כ"ט באלול, 29 באוגוסט 919. שנה מסוג הכז, איננה מעוברת, ואורכה 354 ימים. זו שנה שלישית לשמיטה.

ד'תרפ"א

ד'תרפ"א (4681) היא שנה עברית אשר החלה ביום א' בתשרי, אור ל-16 בספטמבר 920 (לפי הלוח היוליאני, שהיה נהוג אז), והסתיימה ביום כ"ט באלול, 5 בספטמבר 921. שנה מסוג זשג, איננה מעוברת, ואורכה 355 ימים. זו שנה חמישית לשמיטה.

ד'תרפ"ב

ד'תרפ"ב (4682) היא שנה עברית אשר החלה ביום א' בתשרי, אור ל-6 בספטמבר 921 (לפי הלוח היוליאני, שהיה נהוג אז), והסתיימה ביום כ"ט באלול, 25 בספטמבר 922. שנה מסוג השג, היא מעוברת, ואורכה 385 ימים. זו שנה שישית לשמיטה.

ד'תרפ"ג

ד'תרפ"ג (4683) היא שנה עברית אשר החלה ביום א' בתשרי, אור ל-26 בספטמבר 922 (לפי הלוח היוליאני, שהיה נהוג אז), והסתיימה ביום כ"ט באלול, 14 בספטמבר 923. שנה מסוג הכז, איננה מעוברת, ואורכה 354 ימים. זו שנת שמיטה.

ד'תרפ"ה

ד'תרפ"ה (4685) היא שנה עברית אשר החלה ביום א' בתשרי, אור ל-2 בספטמבר 924 (לפי הלוח היוליאני, שהיה נהוג אז), והסתיימה ביום כ"ט באלול, 21 בספטמבר 925. שנה מסוג השג, היא מעוברת, ואורכה 385 ימים. זו שנה שנייה לשמיטה.

ד'תרפ"ו

ד'תרפ"ו (4686) היא שנה עברית אשר החלה ביום א' בתשרי, אור ל-22 בספטמבר 925 (לפי הלוח היוליאני, שהיה נהוג אז), והסתיימה ביום כ"ט באלול, 10 בספטמבר 926. שנה מסוג הכז, איננה מעוברת, ואורכה 354 ימים. זו שנה שלישית לשמיטה.

ד'תרפ"ז

ד'תרפ"ז (4687) היא שנה עברית אשר החלה ביום א' בתשרי, אור ל-11 בספטמבר 926 (לפי הלוח היוליאני, שהיה נהוג אז), והסתיימה ביום כ"ט באלול, 31 באוגוסט 927. שנה מסוג בשה, איננה מעוברת, ואורכה 355 ימים. זו שנה רביעית לשמיטה.

ד'תרפ"ח

ד'תרפ"ח (4688) היא שנה עברית אשר החלה ביום א' בתשרי, אור ל-1 בספטמבר 927 (לפי הלוח היוליאני, שהיה נהוג אז), והסתיימה ביום כ"ט באלול, 17 בספטמבר 928. שנה מסוג זחג, היא מעוברת, ואורכה 383 ימים. זו שנה חמישית לשמיטה.

ד'תרפ"ט

ד'תרפ"ט (4689) היא שנה עברית אשר החלה ביום א' בתשרי, אור ל-18 בספטמבר 928 (לפי הלוח היוליאני, שהיה נהוג אז), והסתיימה ביום כ"ט באלול, 6 בספטמבר 929. שנה מסוג הכז, איננה מעוברת, ואורכה 354 ימים. זו שנה שישית לשמיטה.

הלוח העברי

הלוח העברי הוא לוח שנה המבוסס על שילוב מחזור הירח ומחזור השמש (לוח לוניסולארי) עם התחשבות בימות השבוע. כל שנה מכילה 12 או 13 חודשים המתחילים כל אחד במולד הירח. המספר המשתנה של חודשי השנה שומר על הקבלה בין שנה עברית ממוצעת למחזור השמש. היממה בלוח העברי מתחילה עם שקיעת החמה או צאת הכוכבים.

אורך שנה פשוטה בלוח העברי הוא 353–355 ימים ואורך שנה מעוברת הוא 383–385 ימים.

בעבר נקבעו חודשי הלוח העברי על ידי בית דין לפי עֵדוּת-רְאייה, ואילו כעת הוא לוח מחושב. המקורות מייחסים שינוי זה לתקנה של רבי הלל נשיאה בשנת ד'קי"ט (359 לספירת הנוצרים).

במדינת ישראל מוכר הלוח העברי כלוח שנה רשמי לצד הלוח הגרגוריאני.

ישיבת ארץ ישראל (ימי הביניים)

הישיבה הארץ ישראלית, אשר כונתה גם "ישיבת גאון יעקב" ו-"ישיבת ארץ הצבי", הייתה בית מדרש ובית הוראת הלכה, מאז המאה ה-6 עד המאה ה-12. נחשבה הסמכות ההנהגתית המרכזית של יהודי ארץ ישראל, סוריה, לבנון ומצרים בתקופת הגאונים. היא נחשבה ליורשת מוסד הסנהדרין ולממשיכת המסורת התורנית הארץ ישראלית. לפעמים עמדה בתחרות על ההנהגה והסמכות התורנית מול המרכז התורני של חכמי יהדות בבל.

מחלוקת רב סעדיה גאון ובן מאיר

בשנת ד'תרפ"ב ללוח העברי, פרצה מחלוקת בין רב סעדיה גאון ובין רב אהרן הכהן בן מאיר, ראש ישיבת גאון יעקב, על אודות קביעת לוח השנה וקביעת המועדים. המחלוקת היא אחת מהמפורסמות בין חכמי ארץ ישראל לחכמי התפוצות, ובמשך מספר שנים נהגו בגללה בני ארץ ישראל והקהילות הכפופות לה בלוח שנה אחד, ואילו בני בבל והקהילות הכפופות לה בלוח שנה אחר. לא ברור כיצד נסתיימה המחלוקת, אולם בדורות שלאחר מכן הוכרעה ההלכה כדעת רב סעדיה גאון.

המחלוקת, שהחלה כמחלוקת הלכתית, הפכה למחלוקת פוליטית חשובה ביותר על סמכות חישוב לוח השנה ועל הנהגת הדור, בין חכמי ארץ ישראל לחכמי בבל, ועל הנחלת מורשת ההוראה לדורות הבאים.

סעדיה גאון

רב סעדיה בן יוסף אלפיומי גאון (יולי 882 - 21 במאי 942) בן העיר פיום, המכונה גם בקיצור: רס"ג, היה איש אשכולות, מגאוני בבל, ושימש כראש ישיבת סורא בבגדאד.

רס"ג הצטיין בבקיאות במרבית כתבי הקודש היהודיים וגם במרבית ענפי המדע שהיו בתקופתו. היקף מפעלו הספרותי היה גדול ביותר: הוא כתב ספרים בענייני הלשון העברית ודקדוקה, פיוטים, פרשנות מקרא, ונושאים תאולוגיים ופילוסופיים. רס"ג הוא גם הראשון שעסק בדקדוק של השפה העברית בצורה מסודרת, כהשפעה מן המדקדקים של הערבית שפעלו באותה תקופה. לפיכך הוא נחשב לראשון מבין מדקדקי ימי הביניים. על תלמידיו בתחום זה נמנים המדקדקים החשובים דונש בן לברט ומנחם בן סרוק. שפת כתיבתו הייתה ערבית-יהודית.

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.