ג' באדר

ג' באדר הוא היום השלישי בחודש השישי בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום השלישי בחודש השנים עשר למניין החודשים מניסן.

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בג' אדר א' או שבר המצווה שלו חל בשנה פשוטה, היא ברוב השנים פרשת תרומה. אבל אם בר המצווה חל בשנה שלמה או כסדרה המתחילה ביום חמישי (שנה פשוטה מקביעות הכז או השא או שנה מעוברת מקביעות השג לילד שנולד באדר א') פרשת בר המצוה היא פרשת תצוה. עבור ילד שנולד באדר ב' או בשנה פשוטה ובר המצווה חל בשנה מעוברת, פרשת בר המצווה, ברב השנים, היא פרשת ויקרא. אבל אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בשבת או בשנה חסרה המתחילה ביום שני (שנה מקביעות בחה) פרשת בר המצווה היא פרשת פקודי.

►► אדר ◄◄
יום טוב / שבתון חג שאיננו שבתון יום זיכרון או צום

אירועים היסטוריים

נולדו

נפטרו

אליהו דוד רבינוביץ' תאומים

הרב אליהו דוד רבינוביץ' תאומים (האדר"ת; ו' בסיוון ה'תר"ג - ג' באדר א' ה'תרס"ה, 1905), היה רבן של הערים פוניבז' ומיר שבליטא ובסוף ימיו הרב של ירושלים. חותנו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק.

אליעזר רבינוביץ

רבי אליעזר רבינוביץ (ה'תרי"ט, 1859 - ג' באדר א' תרפ"ד, 8 בפברואר 1924) היה רב ליטאי, רבה של מינסק. ממנהיגיה הבולטים של יהדות ליטא החרדית בתקופת מלחמת העולם הראשונה ובשנים שאחריה.

ב' באדר

ב' באדר הוא היום השני בחודש השישי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום השני בחודש השנים עשר

למניין החודשים מניסן.

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בב' אדר א' או שבר המצווה שלו חל בשנה פשוטה, היא ברוב השנים פרשת תרומה. אם בר המצווה חל בשנה שלמה המתחילה ביום חמישי (שנה פשוטה מקביעות השא או שנה מעוברת מקביעות השג לילד שנולד באדר א') פרשת בר המצוה היא פרשת תצוה.

עבור ילד שנולד באדר ב' או בשנה פשוטה ובר המצווה חל בשנה מעוברת, פרשת בר המצווה, ברב השנים, היא פרשת פקודי. אבל אם בר המצווה חל בשנה המתחילה ביום חמישי פרשת בר המצווה היא פרשת ויקרא

בית המקדש השני

בית המקדש השני היה מקדש לאלוהים אשר נבנה בהר הבית בירושלים על ידי עולי בבל בראשית שיבת ציון בתקופת בית שני בהנהגת זרובבל מבית דוד ויהושע בן יהוצדק הכהן הגדול, כ-70 שנה לאחר חורבן הבית הראשון, ונחנך ביום ג' באדר בשנה הששית לדריווש הראשון מלך פרס, בתמיכת הפרסים ובעידודם, כפי שבוטאה בהצהרת כורש. המקדש עבר שיפוץ והורחב במידה ניכרת על ידי המלך הורדוס בשנת 19 לפנה"ס, ונחרב בשנת 70 לספירה בידי הרומאים.

לפי המחקר ההיסטורי, המקדש הוקם בשנת 516 לפנה"ס ועמד על תלו כ-586 שנים. לפי חז"ל המקדש עמד על תלו 420 שנים (351 לפני הספירה עד 70 לספירה, או לפי חישוב אחר 353 לפני הספירה עד 68 לספירה). ההפרש הגדול נובע מתארוך שונה של אורך שלטון הממלכה האחמנית על ממלכת פרס, הידוע בשם "השנים החסרות".

בסדר קדשים במשנה נמצאת מסכת מידות המתארת את מראה בית המקדש השני.

ד' באדר

ד' באדר הוא היום הרביעי בחודש השישי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום הרביעי בחודש השנים עשר

למניין החודשים מניסן.

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בד' אדר א' או שבר המצווה שלו חל בשנה פשוטה, היא ברוב השנים פרשת תרומה. אבל אם בר המצווה חל בשנה המתחילה ביום חמישי פרשת בר המצוה היא פרשת תצוה. עבור ילד שנולד באדר ב' או בשנה פשוטה ובר המצווה חל בשנה מעוברת, פרשת בר המצווה, ברב השנים, היא פרשת ויקרא. אבל אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בשבת או בשנה חסרה המתחילה ביום שני (שנה מקביעות בחה) פרשת בר המצווה היא פרשת פקודי.

דלות החומר כאיכות באמנות הישראלית

"כי קרוב אליך הדבר מאוד: דלות החומר כאיכות באמנות הישראלית" הוא שמה של תערוכה אשר נפתחה ב-14 במרץ 1986 (ג' באדר ב', ה'תשמ"ו) במוזיאון תל אביב לאמנות. התערוכה, אותה אצרה שרה בריטברג-סמל, השפיעה על תפיסת האמנות הישראלית והביאה לגיבושו של מה שנתפש כסגנון אמנותי ישראלי-מקומי אשר כונה "דלות החומר".

על אף הצהרתה של בריטברג-סמל כי אין היא מציעה סקירה היסטורית קוהרנטית, התערוכה והמאמר שבקטלוג התערוכה, ניסו לבחון את האמנות הישראלית, החל מאמצע שנות השישים של המאה ה-20, ושאפו לנסח קווים אסתטיים משותפים בין האמנים השונים בכל הקשור לחומרים מהן עשויות יצירות האמנות, ובקשר שלהן אל תפיסות של מקומיות וזרות בתרבות הישראלית.

ה'תר"ס

ה'תר"ס (5660) או בקיצור תר"ס היא שנה עברית אשר החלה ביום א' בתשרי, אור ל-5 בספטמבר 1899, והסתיימה ביום כ"ט באלול, 23 בספטמבר 1900. שנה מסוג גכז, היא מעוברת, ואורכה 384 ימים. זו שנה רביעית לשמיטה.

ה'תרס"ה

ה'תרס"ה (5665) או בקיצור תרס"ה היא שנה עברית אשר החלה ביום א' בתשרי, אור ל-10 בספטמבר 1904, והסתיימה ביום כ"ט באלול, 29 בספטמבר 1905. שנה מסוג זשה, היא מעוברת, ואורכה 385 ימים. זו שנה שנייה לשמיטה.

ה'תרצ"ב

ה'תרצ"ב (5692) או בקיצור תרצ"ב היא שנה עברית אשר החלה ביום א' בתשרי, אור ל-12 בספטמבר 1931, והסתיימה ביום כ"ט באלול, 30 בספטמבר 1932. שנה מסוג זשה, היא מעוברת, ואורכה 385 ימים. זו שנה ראשונה לשמיטה.

ה'תש"ט

ה'תש"ט (5709) או בקיצור תש"ט היא שנה עברית אשר החלה ביום א' בתשרי, אור ל-4 באוקטובר 1948, והסתיימה ביום כ"ט באלול, 23 בספטמבר 1949. שנה מסוג בשה, איננה מעוברת, ואורכה 355 ימים. זו שנה רביעית לשמיטה.

מדינת ישראל חגגה ביום העצמאות ה'תש"ט שנה ראשונה של עצמאות.

ה'תשל"א

ה'תשל"א (5731) או בקיצור תשל"א היא שנה עברית אשר החלה ביום א' בתשרי, אור ל-1 באוקטובר 1970, והסתיימה ביום כ"ט באלול, 19 בספטמבר 1971. שנה מסוג הכז, איננה מעוברת, ואורכה 354 ימים. זו שנה חמישית לשמיטה.

מדינת ישראל חגגה ביום העצמאות ה'תשל"א 23 שנות עצמאות.

ה'תשמ"ז

ה'תשמ"ז (5747) או בקיצור תשמ"ז היא שנה עברית אשר החלה ביום א' בתשרי, אור ל-4 באוקטובר 1986, והסתיימה ביום כ"ט באלול, 23 בספטמבר 1987. שנה מסוג זשג, איננה מעוברת, ואורכה 355 ימים. זו שנת שמיטה.

מדינת ישראל חגגה ביום העצמאות ה'תשמ"ז 39 שנות עצמאות.

יהושע פרידמן

ד"ר יהושע פרידמן (פרידמאן; ג' באדר תרמ"ה, פברואר 1885 – י"ח באייר תרצ"ד, מאי 1934) היה מלומד, מחנך עברי ועסקן תרבות יהודי ליטאי, משורר ומתרגם עברי שתרגם בעיקר מן השירה הרומית הקלאסית.

יעקב נחום אפשטיין

יעקב נחום הלוי אפשטיין (כ"ד בחשוון תרל"ט, 20 בנובמבר 1878, בריסק דליטא (ברסט), פלך גרודנו, האימפריה הרוסית (רוסיה הלבנה) – ג' באדר תשי"ב, 29 בפברואר 1952, ירושלים) היה פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים, מייסד המכון למדעי היהדות בה ועורכו הראשון של כתב העת של המכון – "תרביץ". פילולוג וחוקר ספרות התנאים והאמוראים. נחשב ל"אבי המדע התלמודי המדויק".

מרדכי יפה

הרב מרדכי יפה (ה'ר"צ, 1530 - ג' באדר ב' ה'שע"ב, מרץ 1612) המכונה "בעל הלבושים" או "בעל הלבוש" היה מחכמי בוהמיה; רב, פוסק ומפרש השולחן ערוך.

מרק איפראימוב

מרק איפראימוב (נולד ב-7 בפברואר 1981, ג' באדר א' ה'תשמ"א) הוא חבר הכנסת מטעם ישראל ביתנו. בעבר היה סגן ראש עיריית שדרות.

משה לייב ליליינבלום

משה יהודה לייב לִילְיֶינְבְּלוּם (בראשי תיבות: מל"ל; בכתיב יידי: ליליענבלום; ברוסית: Мойше Лейб (Моисей Лев) Гиршевич Лилиенблюм; כ"ט בתשרי תר"ד, 22 באוקטובר 1843, קיידאן, פלך קובנה, האימפריה הרוסית – ג' באדר א' תר"ע, 12 בפברואר 1910, אודסה, פלך חרסון, שם) היה משכיל וסופר שכתב בעברית, ברוסית וביידיש, מראשי תנועת חובבי ציון ברוסיה.

נסים דוד עזראן

הרב נסים דוד עזראן (כ"ח בכסלו ה'תרע"א, 29 בדצמבר 1910 - ג' באדר ה'תשמ"ד, 6 בפברואר 1984) היה מייסד וראש ישיבת בית שמואל בירושלים ויקיר העיר ירושלים[דרושה הבהרה].

נעמי רוזנברג

נעמי רוזנברג (9 בפברואר 1943, י"ד באדר א' התש"ג - 13 במרץ 2006, ג' באדר התשס"ו) הייתה מחנכת, מורה ומשוררת ישראלית.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.