ג'יבוטי

רפובליקת ג'יבוטיערבית: جمهورية جيبوتي, בצרפתית: République de Djibouti) היא מדינה בקרן אפריקה שבמזרח אפריקה. בג'יבוטי נמצא הצד הדרום-מערבי של מצר באב אל מנדב שבצדו הצפון-מזרחי, במרחק של 28 קילומטרים, נמצאת תימן בחצי האי ערב. המצר מקשר בין מפרץ עדן לים סוף. ג'יבוטי גובלת באריתריאה בצפון, באתיופיה במערב ובדרום ובסומליה בדרום-מזרח. כמעט כלל תושביי דג'יבוטי הם מוסלמים.[5]

רפובליקת ג'יבוטי
جمهورية جيبوتي
République de Djibouti
Gabuutih Ummuuno
Jamhuuriyadda Jabuuti
Flag of Djibouti Emblem of Djibouti
דגל סמל

לחצו כדי להקטין חזרה

מצריםתוניסיהלובאלג'יריהמרוקומאוריטניהסנגלגמביהגינאה ביסאוגינאהסיירה לאוןליבריהחוף השנהבגאנהטוגובניןניגריהגינאה המשווניתקמרוןגבוןהרפובליקה של קונגואנגולההרפובליקה הדמוקרטית של קונגונמיביהדרום אפריקהלסוטואסוואטינימוזמביקטנזניהקניהסומליהג'יבוטיאריתריאהסודאןרואנדהאוגנדהבורונדיזמביהמלאוויזימבבואהבוטסואנהאתיופיהדרום סודןהרפובליקה המרכז-אפריקאיתצ'אדניז'רמאליבורקינה פאסותימןעומאןאיחוד האמירויות הערביותערב הסעודיתעיראקאיראןכוויתקטרבחרייןישראלסוריהלבנוןירדןקפריסיןטורקיהאפגניסטןטורקמניסטןפקיסטןיווןאיטליהמלטהצרפתפורטוגלמדיירהספרדהאיים הקנרייםכף ורדהמאוריציוסראוניוןמיוטקומורוסיישלאיי קרגלןמדגסקרסאו טומה ופרינסיפהסרי לנקההודואינדונזיהבנגלדשהרפובליקה העממית של סיןנפאלבהוטןמיאנמראנטארקטיקהג'ורג'יה הדרומיתפרגוואיאורוגוואיארגנטינהבוליביהברזילגיאנה הצרפתיתסורינאםגיאנהונצואלהקנדהגרינלנדאיסלנדמונגוליהנורווגיהשוודיהפינלנדאירלנדהממלכה המאוחדתהולנדברבדוסבלגיהדנמרקשווייץאוסטריהגרמניהסלובניהקרואטיהצ'כיהסלוקריההונגריהפוליןרוסיהליטאלטביהאסטוניהבלארוסמולדובהאוקראינהמקדוניה הצפוניתאלבניהמונטנגרובוסניה והרצגובינהסרביהבולגריהרומניהגאורגיהאזרבייג'ןארמניהקזחסטןאוזבקיסטןטג'יקיסטןקירגיזסטןרוסיהDjibouti on the globe (Africa centered).svg
מוטו לאומי אחדות, שלום, שוויון
המנון לאומי שיר הדגל
יבשת אפריקה
שפה רשמית ערבית, צרפתית
עיר בירה
(והעיר הגדולה ביותר)
ג'יבוטי
11°36′N 43°10′E / 11.600°N 43.167°E
משטר דמוקרטיה נשיאותית
ראש המדינה
- נשיא
- ראש ממשלה
נשיא
איסמאעיל עומר ג'וילה
עבד אל-קאדר כמאל מוחמד
הקמה
- עצמאות
- תאריך

מצרפת
27 ביוני 1977
ישות קודמת צרפת סומלילנד הצרפתית
דת אסלאם
שטח[1]
- דירוג עולמי
- אחוז שטח המים
23,200 קמ"ר 
151 בעולם
זניח
אוכלוסייה[2]
(הערכה ליולי 2018)

- דירוג עולמי של אוכלוסייה
- צפיפות
- דירוג עולמי של צפיפות

884,017 נפש 
161 בעולם
38.10 נפש לקמ"ר
171 בעולם
תמ"ג (PPP)[3]
(הערכה לשנת 2017)

- דירוג עולמי
- תמ"ג לנפש
- דירוג עולמי לנפש

3,640 מיליון $ 
183 בעולם
4,118 $
177 בעולם
מדד הפיתוח האנושי[4]
(2017)

- דירוג עולמי

0.476 
172 בעולם
מטבע פרנק ג'יבוטי ‏ (DJF)
אזור זמן UTC +3
סיומת אינטרנט .dj
קידומת בינלאומית 253
(למפת ג'יבוטי רגילה)
Djibouti adm location map
 
עלי סביח
עלי סביח
טאג'ורה
טאג'ורה
מדינת ג'יבוטי
Quartier européen à Djibouti
הרובע האירופי בעיר ג 'יבוטי

היסטוריה

רפובליקת ג'יבוטי קיבלה עצמאות מצרפת ב-27 ביוני 1977. לפני כן, היא נקראה סומלילנד הצרפתית (נקראה גם "הטריטוריה הצרפתית של העפרים והאיסאים"), שנוצרה בחציה הראשון של המאה ה-19, בגלל התעניינותם של הצרפתים בקרן אפריקה.

ההיסטוריה של ג'יבוטי מתחילה לפני אלפי שנים, בזמן שהשבטים הג'יבוטים סחרו בעורות בתמורה לבשמים ולתבלינים של מצרים העתיקה, סין והודו. בעקבות הקשרים ההדוקים של ג'יבוטי עם חצי האי ערב במשך כאלף שנה, השבטים הסומלים והעפרים באזור היו בין הראשונים באפריקה שקיבלו על עצמם את האסלאם. ג'יבוטי היא מדינה אסלאמית המשתתפת באופן קבוע במאמצים האסלאמיים וכמו כן בפגישות הערביות.

ב-2008 נפתח סכסוך גבול בין אריתריאה לג'יבוטי[6] על שטח אדמה קטן בגבול ביניהן.

פוליטיקה

המשטר בג'יבוטי הוא נשיאותי למחצה. בפרלמנט החד-ביתי ישנם כ-65 מושבים והבחירות מתקיימות אחת לחמש שנים. הבחירות האחרונות נערכו ב-22 בפברואר 2013. בג'יבוטי ישנה רק מפלגה דומיננטית אחת, כאשר האופוזיציה מוגבלת מאוד. כמחאה, האופוזיציה החרימה את הבחירות ב-2005 וב-2008.

הנשיא, איסמאעיל עומאר גואלה הוא הדמות הדומיננטית בפוליטיקה המקומית ומהווה ראש המדינה. ממשלתו נתמכת על ידי שבטים סומלים שונים. גואלה נבחר לראשונה בשנת 1999. לאחר שש שנים הוא נבחר על ידי 100% מהקולות, כאשר אחוז ההצבעה עמד על כ-79%. בשנת 2011 אזרחים רבים לקחו חלק במחאות כחלק מגל האביב הערבי. באותה השנה התקיימו בחירות, כאשר אחוז ההצבעה עמד על כ-75%. בבחירות אלו ניצח שוב עומאר גואלה עם רוב של כ-80%. אף על פי שגורמי אופוזיציה החרימו את בחירות אלו, משקיפים בינלאומיים מהאיחוד האפריקאי תיארו את הבחירות באופן חופשי והוגן.

השיטה המשפטית בג'יבוטי מבוססת על שילוב של המשפט הקונטיננטלי, המסורת המשפטית המקומית והשריעה.

יחסי חוץ

ג'יבוטי מקיימת קשרים הדוקים עם ממשלות סומליה, אתיופיה, צרפת וארצות הברית, בין היתר בשל מיקומה האסטרטגי. היחסים עם אריתריאה מתוחים בשל סכסוכים טריטוריאליים. לאחר שאריתריאה הכריזה עצמאות, ג'יבוטי הפכה למוצא הים של אתיופיה.

ב-2001 חכרה ארצות הברית מג'יבוטי בסיס צבאי סמוך לנמל התעופה הבינלאומי אמבולי. הבסיס האמריקאי הקבוע היחיד על אדמת אפריקה משמש בין השאר למלחמה בטרור בסומליה ותימן.

מאז תחילת העשור הראשון של המאה ה-21, השלטון חיזק את הקשרים עם סין ואף הוקם בה בסיס חיל הים הסיני הראשון מחוץ למדינה.[7]

ג'יבוטי גם לוקחת חלק באופן פעיל בענייני הליגה הערבית והאיחוד האפריקאי.

זכויות אדם

נכון לשנת 2011, המדינה מוגדרת כלא חופשית. הארגון עיתונאים ללא גבולות נוהג לדווח על אלימות של המשטרה המקומית כלפי עצירים.

כלכלה

כלכלת ג'יבוטי מבוססת על שירותים הקשורים במיקום האסטרטגי של המדינה ובסטטוס שלה כשטח חופשי למסחר בצפון אפריקה.[7]

שני שלישים מתושביה חיים בעיר הבירה – ג'יבוטי, והשאר בעיקר נוודים ורועי צאן המפוזרים במדינה. מרבית המדינה היא מדבר שהגשם בו נדיר, דבר המגביל את גידול הפירות והירקות, ולכן מרבית המזון מיובא. ג'יבוטי מספקת שירותים כנתיב מעבר בינלאומי (למשל לספינות) וכמרכז תדלוק באזור כולו. בג'יבוטי קיימים מעט אוצרות טבע ותעשייה זעירה. שיעור האבטלה במדינה עומד על כ-50% ומהווה בעיה קשה.

לעומת בעיית האבטלה, בעקבות הקשר החזק בין הפרנק הג'יבוטי לדולר האמריקני, האינפלציה איננה מהווה בעיה של ממש. תוצאת הלוואי של הצמדה זו היא ערכו המלאכותי הגבוה של הפרנק הג'יבוטי המזיק למאזן התשלומים של המדינה. בשל הגורמים הללו, וכדי לאזן ולפתח את המדינה מבחינה כלכלית, ג'יבוטי תלויה עד מאוד בסיוע ממדינות אחרות.

במהלך 7 השנים האחרונות ירדה הצריכה לנפש בג'יבוטי בכ-35% בעקבות המיתון הכלכלי, מלחמת האזרחים שפקדה את האזור וקצב גידול מהיר של האוכלוסייה (כולל מהגרים ופליטים רבים). בעקבות ריבוי הקשיים הכלכליים, הממשלה נכנסה לחובות כספיים למלווים חיצוניים וכיום היא נאבקת בחיפוש אחר תורמים. בשל חיזוק קשריה של המדינה עם סין, המדינה נהנית מהשקעות בכלכלתה ופרויקטי פיתוח כדוגמת הנחת מסילת רכבת.[7]

גאוגרפיה

ג'יבוטי נמצאת במזרח אפריקה. היא גובלת באריתריאה בצפון, בצפון-מזרח עד דרום היא מוקפת באתיופיה ובדרום-מזרח – בסומליה. שטחה הוא 23,000 קמ"ר. במרכזה נמצא מפרץ תאג'ורה שמתחבר למפרץ עדן, שניהם בים סוף. לחופו של מפרץ טג'ורה שוכנות הבירה ג'יבוטי, הערים טג'ורה ואובוק וערים נוספות. במרכז המפרץ שוכן האי מוצ'ה. ג'יבוטי היא ארץ מדברית, ופעמים רבות הטמפרטורות מגיעות שם ל-40 מעלות צלזיוס.

במרכז המדינה, 10 ק"מ מערבית למפרץ טג'ורה, בעמק מכותר הרים גבוהים נמצא אגם עסל, ומצפון לו עוד כמה אגמים קטנים. בדרום מערב המדינה, 130 ק"מ מדרום מערב לבירה, שוכן האגם הגדול במדינה, אגם אַבְּהֶה, חציו המערבי בתחומי אתיופיה.

הפסגה הגבוהה ביותר במדינה היא הר מוסה עלי, שרומו 2,063 מטרים מעל פני הים, הנמצא בצפון המדינה, בסמוך לגבול עם אתיופיה. במדינה עוד מספר פסגות הגבוהות מ-1,500 מ'. גם דרום המדינה בגבול אתיופיה הוא אזור גבוה מאוד.

דמוגרפיה

על פי אומדן ספר העובדות העולמי מ-2007, מונה אוכלוסיית ג'יבוטי מעט פחות מחצי מיליון נפש. האו"ם העריך את גודל האוכלוסייה ב-721,000 נפש (2005).[8] שיעור הילודה גבוה ותוחלת החיים נמוכה (43.25 שנים לפי ספר העובדות העולמי, 53 שנים לפי יוניצ"ף[9]).

שתי הקבוצות האתניות העיקריות הן בני שבט עיסה, המשתייכים לעם הסומלי, ובני עפר, עם השוכן גם באתיופיה ובאריתראה. כ-60% מהתושבים הם ממוצא סומלי, כ-35% הם מעם העפר, והיתר, כ-5%, הם אתיופים, ערבים, בעיקר תימנים, או אירופים – בעיקר צרפתים ואיטלקים.

כ-94% מתושבי ג'יבוטי הם מוסלמים סונים, והיתר נוצרים. הפולחן הדתי הרווח משלב אמונות מקומיות שקדמו לאסלאם.

השפות הרשמיות הן צרפתית, שפת החינוך והמנהל, וערבית. נוסף להן מדברים בניב איסה של סומלית ובשפה העפרית, שתיהן שפות כושיות.

האוכלוסייה עירונית ברובה הגדול,[10] ויותר ממחציתה מתגוררת בעיר הבירה ג'יבוטי. האוכלוסייה הלא-עירונית מורכבת בעיקר מרועים.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ דירוג שטח - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-15 במרץ 2018
  2. ^ דירוג אוכלוסייה - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-15 במרץ 2019
  3. ^ דירוג תמ"ג - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-15 במרץ 2019
  4. ^ מדד הפיתוח האנושי לשנת 2017 בדו"ח של אתר מינהל הפיתוח (UNDP) של האומות המאוחדות, שפורסם בספטמבר 2018
  5. ^ "Djibouti". The World Factbook. CIA. 5 בפברואר 2013. ארכיון ארכיון מהמקור מ-2 July 2014. בדיקה אחרונה ב-26 בפברואר 2013. Unknown parameter |df= ignored (עזרה)
  6. ^ ג'פרי גטלמן, ניו יורק טיימס, קרב הננסיות של קרן אפריקה: עימות בין ג'יבוטי לאריתריאה, באתר הארץ, 28 במאי 2008
  7. ^ 7.0 7.1 7.2 ד"ר ירון סלמן, ג'יבוטי - הזרוע הארוכה של סין באפריקה, באתר ynet, 17 בספטמבר 2017
  8. ^ Djibouti country profile, באתר חדשות BBC,‏ 12 באפריל 2011
  9. ^ At a glance: Djibouti, באתר יוניצ"ף
  10. ^ Social indicators, באתר האומות המאוחדות
אריתריאה

מדינת אֵריתריאה (בתיגרינית: ሃገረ ኤርትራ - ‏Hagärä Ertra, בערבית: إرتريا - Iritriyā אִרִתְרִיא) היא מדינה בצפון-מזרח אפריקה, על חופי הים האדום. ריבונותה כוללת גם את איי דהלכּ ומספר איים קטנים נוספים. שכנותיה, בדרום: אתיופיה, בדרום מזרח: ג'יבוטי, במערב: סודאן, במזרח ובצפון מזרח: הים האדום. כמחצית מהאריתראים הם נוצרים, בעוד המחצית השנייה הם מוסלמים.אריתריאה קיבלה את עצמאותה מאתיופיה ב-1993.

ארצות ערב

ארצות ערב הן מדינות במזרח התיכון ובצפון אפריקה אשר רוב תושביהן ערבים שמוצאם האתני הוא מחצי האי ערב והשפה הערבית היא שפתן הרשמית. מדינות אלה משתייכות לארגון הבינלאומי הנקרא הליגה הערבית.

ג'יבוטי (עיר)

ג'יבוטי (ערבית: جيبوتي, צרפתית: Ville de Djibouti) היא עיר הבירה והעיר הגדולה של ג'יבוטי, מדינה בקרן אפריקה. עיר נמל זו שוכנת לחוף מפרץ עדן באזור מצרי באב אל מנדב. בעיר מתגוררים 604,000 תושבים (2012). העיר שוכנת בפתח מפרץ טאדג'ורה, המהווה חלק ממפרץ עדן.

ג'יבוטי במשחקים האולימפיים לנוער

ג'יבוטי משתתפת במשחקים האולימפיים לנוער מאז היווסדם באולימפיאדת הנוער סינגפור (2010). היא מעולם לא השתתפה במשחקי החורף האולימפיים לנוער. לאורך השנים צברו ספורטאי הנוער מג'יבוטי מדליית, ארד באתלטיקה. יחד עם זאת, ההשתתפות של ספורטאי הנוער מג'יבוטי היא סמלית.

דגל ג'יבוטי

דגל ג'יבוטי מורכב משני פסים אופקיים שווים בצבעים כחול (למעלה) וירוק, עם משולש שווה-שוקיים לבן שבסיסו בצד התורן ובמרכזו כוכב בעל חמישה קודקודים בצבע אדום. צבעי הדגל מסמלים את האדמה (ירוק), הים והשמים (כחול) השלום (לבן) והכוכב האדום מסמל אחדות. הדגל הונף לראשונה ביום העצמאות של ג'יבוטי - 27 ביוני 1977.

דירה דאווה

דירה דאווה (באמהרית: ድሬዳዋ - "מישור ריק") היא עיר במעמד מדינה במזרח אתיופיה והעיר השנייה בגודלה במדינה. בעיר התגוררו בשנת 2005 כ-400,000 תושבים. העיר מהווה מרכז תעשייה גדול, ויש בה שווקים רבים ונמל תעופה בינלאומי. היא ממוקמת במזרח אתיופיה על נהר הדאצ'ואטו, בין מחוז סומאלי בצפון ומחוז אורומיה בדרום.

הליגה הערבית

הליגה הערבית (בערבית: جَامِعَة الدُّوَل الْعَرَبِيَّة גַ׳אמִעַת אַ-דֻוַל אַלְ-עַרַבִּיַה, באנגלית: League of Arab States או LAS) היא ארגון בינלאומי לשיתוף פעולה אזורי ולתיאום מהלכים חברתיים ופוליטיים משותפים הכולל את כל מדינות ערב ומדינות בעלות זיקה למדינות ערב. בסך הכול מונה הארגון 22 חברות, מהן 18 מדינות דוברות-ערבית, 3 מדינות שאינן דוברות-ערבית (סומליה, ג'יבוטי ואיי קומורו), ו"הארגון לשחרור פלסטין" (אש"ף) שהייתה לו חברות מלאה מאז 1974 כ'ארגון', ומאז 1988 נציגותו בליגה נקראת בשם "מדינת פלסטין". ב-2011 הליגה הערבית השעתה את סוריה מהחברות בליגה הערבית, ואף על פי שנשקל תחילה להציע את המושב לאופוזיציה הסורית, נכון ל-2018 המושב נותר ריק. מקום מושבה הקבוע של הליגה הערבית הוא בקהיר.

יחסי אוסטרליה–ג'יבוטי

יחסי אוסטרליה–ג'יבוטי הם היחסים הדיפלומטיים הרשמיים שבין הקהילייה של אוסטרליה לבין רפובליקת ג'יבוטי.

יחסי ארצות הברית–ג'יבוטי

יחסי ארצות הברית–ג'יבוטי הם היחסים הבילטרליים בין ארצות הברית לבין ג'יבוטי.

יחסי ג'יבוטי–יפן

יחסי ג'יבוטי–יפן הם יחסי החוץ שבין רפובליקת ג'יבוטי לבין יפן. שתי המדינות הן חברות מלאות בארגון המדינות הבלתי-מזדהות.

יחסי ג'יבוטי–ישראל

רפובליקת ג'יבוטי אינה מקיימת יחסים דיפלומטיים עם מדינת ישראל בשל היותה חלק מארצות ערב ומהעולם המוסלמי.

יחסי ג'יבוטי–צרפת

היחסים בין הרפובליקה הצרפתית לבין רפובליקת ג'יבוטי הם יחסים היסטוריים אשר החלו בהיותה של ג'יבוטי מושבה צרפתית משנת 1962. צרפת שלטה על ג'יבוטי עד שנת 1977, השנה בה ג'יבוטי זכתה לעצמאות. לג'יבוטי וצרפת הסכמים רבים בתחומים כמו: ביטחון, פוליטיקה וכלכלה. הבסיס הצרפתי הגדול ביותר באפריקה ממוקם על אנייה במימייה הטריטוריאליים של ג'יבוטי.

יחסי ג'יבוטי–שווייץ

יחסי ג'יבוטי–שווייץ הם היחסים הדיפלומטיים הרשמיים שבין רפובליקת ג'יבוטי לבין הקונפדרציה ההלווטית.

ים סוף

ים סוּף, המכונה גם הים האדום (בערבית: أَلْبَحْر الْأَحْمَر; תעתיק מדויק: אַלְבַּחְר אלְאַחְמַר), הוא ים בין-יבשתי המהווה שלוחה של האוקיינוס ההודי. הוא מחובר באופן מלאכותי לים התיכון באמצעות תעלת סואץ, ולחופיו שוכנות המדינות ג'יבוטי, אריתריאה, סודאן, מצרים, ישראל, ירדן, ערב הסעודית ותימן.

מזרח אפריקה

מזרח אפריקה הוא אזור גאוגרפי בחלקה המזרחי של יבשת אפריקה. הגדרת תחומיו של האזור איננה קבועה. על-פי חלוקת אזורי העולם של האו"ם, כולל מזרח אפריקה את המדינות והטריטוריות הבאות:

סומליה, ג'יבוטי, אריתריאה ואתיופיה שמהוות יחד את האזור המכונה קרן אפריקה.

טנזניה, קניה ואוגנדה - מדינות החברות בקהילייה המזרח-אפריקנית.

בורונדי ורואנדה - מדינות שהצטרפו לקהילייה המזרח-אפריקנית ביולי 2007, ונחשבות לעיתים כחלק ממרכז אפריקה.

מוזמביק, מדגסקר, מלאווי, זמביה וזימבבואה - מדינות המשתייכות לעיתים לאזור הגאוגרפי של דרום אפריקה.

קומורו, מאוריציוס ואיי סיישל - מדינות אי קטנות באוקיינוס ההודי.

הטריטוריות הצרפתיות מיוט וראוניון, אף הן איים באוקיינוס ההודי.

דרום סודאןנוסף על ארצות אלה, יש הכוללים במזרח אפריקה גם את סודאן ומצרים, הנחשבות על-פי הגדרות האו"ם לחלק מצפון אפריקה. לעיתים מתייחס המושג מזרח אפריקה לאזור מצומצם יותר, הכולל את המדינות הסמוכות לאגמים גדולים באזור: קניה, טנזניה ואוגנדה, ולעיתים גם רואנדה ובורונדי.

מפרץ עדן

מפרץ עַדַן (בערבית: خليج عدن) הוא מפרץ בים הערבי, בין תימן בחוף הדרומי של חצי האי ערב, וסומליה שבאפריקה. בכיוון צפון-מערב המפרץ מקשר אל הים האדום דרך באב אל מנדב.

מפרץ עדן הוא נתיב חשוב אל הנפט במפרץ הפרסי. במימי המפרץ חיים מינים רבים של דגים, אלמוגים, וצורות חיים נוספות. ערי הנמל הראשיות באזור הן עדן שבתימן, וברברה שבסומליה.

באזור יש סכנה של שוד ים. באוקטובר 2000 אירעה באזור פעולת טרור נגד המשחתת האמריקנית "קול".

סבא

סְבָא הייתה ממלכה שהתקיימה במשך 2,000 שנה, התרכזה ונוסדה בדרום-ערב (תימן של ימינו), ובשיאה שלטה מעבר לגבולות תימן, גם על אריתריאה, ועל צפון אתיופיה, צפון סומליה, ג'יבוטי, מזרח סודאן ומערב ערב הסעודית.

ממלכה זו מזוהה לרוב על ידי היסטוריונים כממלכת שבא המקראית.

ערבים

ערבים הם אומה שמית שמוצאה בחצי האי ערב. ערבים התיישבו באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה בסדרה של גלי נדידה וכיבוש, בייחוד לאחר התהוותה של דת האסלאם במאה ה-7. מדינות בהן הערבים מהווים רוב ברור באוכלוסייה נקראות "ארצות ערב". כיום משמש השם ככינוי לילידי הארצות הללו, אשר שפת האם שלהם היא ערבית ורובם הגדול מוסלמים (מרביתם סונים).

ההגדרות השכיחות לשם ערבים בהגות ובספרות, במחקר האקדמי ובתקשורת, הן:

פוליטית: בני אדם שהם אזרחים במדינות אשר חברות בליגה הערבית (או בהכללה רחבה יותר, העולם הערבי) אך לא כל מדינות ערב חברות בליגה הערבית ולמדינות אלו יש גם אזרחים שאינם ערבים. הגדרה זו כוללת מעל ל-300 מיליון בני אדם. בליגה הערבית חברות כמה מדינות אפריקאיות, כגון ג'יבוטי, קומורו וסומליה, שהערבית היא אחת השפות הרשמיות שלהן אך תושביהן אינם ערבים כלל. וקיימים ערבים שאינם אזרחי מדינות אלה (למשל, בארצות הברית, ישראל ובמדינות אירופה).

לשונית: בני אדם אשר שפת האם שלהם היא ערבית, או שלפחות מדברים ערבית בחיי היום יום ובחייהם האישיים, גם אם לא גדלו עליה. הגדרה זו כוללת מעל ל-200 מיליון בני אדם, הדוברים ניבים שונים של השפה הערבית.

אתנית-גנאלוגית-גזעית: בני אדם אשר מתגוררים, או שאבותיהם התגוררו בחצי האי ערב ותכונותיהם הגנטיות פיזיות מאופיינות במקור בעיקר לתושבי חצי האי ערב המקוריים.

תרבותית: בני אדם שרואים עצמם כערבים (ללא קשר למקורות אתניים וגנאלוגיים), שתרבותם ואורח חייהם הם ערבים ומוכרים כערבים על ידי אחרים.רוב הערבים הם מוסלמים (רובם סונים ומיעוטם שיעים ובני כיתות מיעוט נוספות), ומיעוטם נוצרים ודרוזים.

קרן אפריקה

קרן אפריקה (נקראת גם צפון-מזרח אפריקה או חצי האי הסומלי, בערבית: القرن الأفريقي) היא חצי אי במזרח אפריקה באורך של מאות קילומטרים שנכנס לים הערבי, ויוצר, יחד עם דרום חצי האי ערב, את מפרץ עדן. קצה חצי האי הוא הנקודה המזרחית ביותר באפריקה.

השם "קרן אפריקה" משמש גם לציון אזור גדול יותר, המכיל את המדינות ג'יבוטי, סומליה (הכוללת בתוכה את המדינה האוטונומית פונטלנד), אריתריאה ואתיופיה וכן את סומלילנד, ישות מדינית המתפקדת דה פקטו כמדינה ריבונית. בהגדרה זו מכסה קרן אפריקה שטח של כ-2,000,000 קמ"ר ומאכלסת כ-100.2 מיליון בני אדם.

קרן אפריקה נמצאת במרחק שווה מקו המשווה ומחוג הסרטן. השטח כולל בעיקר רכסי הרים שנוצרו מדחיקה בעת היווצרות הבקע הסורי-אפריקני עם פסגות גבוהות בהרי סאמיאן. הקרחונים שהיו בהרים נמסו בתקופת ההולוקן והשאירו אחריהם ערוצים הניתנים לעיבוד חקלאי.

אוכלוסייה לפי גילים
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70 80
גילאי 0 - 14 30.71%
גילאי 15 - 24 21.01%
גילאי 25 - 54 39.63%
גילאי 55 - 64 4.82%
גילאי 65 ומעלה 3.83%
מדינות אפריקה
מדינות אוגנדהאלג'יריהאנגולהאסוואטיניאריתריאהאתיופיהבורונדיבורקינה פאסובוטסואנהבניןגבוןגאנה • ג'יבוטי • גינאהגינאה ביסאוגינאה המשווניתגמביהדרום אפריקהדרום סודאןזימבבואהזמביהחוף השנהבטוגוטנזניהכף ורדהלובליבריהלסוטומאוריטניהמאוריציוסמאלימדגסקרמוזמביקמלאווימצריםמרוקוהרפובליקה המרכז-אפריקאיתניז'רניגריהנמיביהסאו טומה ופרינסיפהסודאןסומליהסיישלסיירה לאוןסנגלצ'אדקומורוהרפובליקה של קונגוהרפובליקה הדמוקרטית של קונגוקמרוןקניהרואנדהתוניסיה אפריקה
חבלי ארץ
"לא מוכרים"
אזוואדפונטלנדסומלילנדרפובליקת סהרה הערבית הדמוקרטית
שטחים תלויים הטריטוריה הבריטית באוקיינוס ההודיסנט הלנההאיים הקנרייםסאוטהמלייהמדיירהמיוטראוניוןסוקוטרה
הליגה הערבית
איחוד האמירויות הערביותאיי קומורואלג'יריהבחריין • ג'יבוטי • הרשות הפלסטיניתירדןכוויתלבנוןלובמאוריטניהמצריםמרוקופלסטיןסודאןסומליהסוריה (מושעית) • עומאןעיראקערב הסעודיתקטרתוניסיהתימן Emblem of the Arab League
הארגון לשיתוף פעולה אסלאמי
חברות אפגניסטןאלג'יריהצ'אדמצריםגינאהאינדונזיהאיראןירדןכוויתלבנוןלובמלזיהמאלימאוריטניהמרוקוניז'רפקיסטןתימןערב הסעודיתסנגלפלסטין (מיוצגת על ידי אש"ף) • סודאןסומליהתוניסיהטורקיהבחרייןעומאןקטראיחוד האמירויות הערביותסיירה לאוןבנגלדשגבוןגמביהגינאה ביסאואוגנדהבורקינה פאסוקמרוןקומורועיראקהמלדיביים • ג'יבוטי • בניןברונייניגריהאזרבייג'ןאלבניהקירגיזסטןטג'יקיסטןטורקמניסטןמוזמביקקזחסטןאוזבקיסטןסורינאםטוגוגיאנהחוף השנהב OrganizationOfIslamicCooperation
מדינה מושעית סוריה
מדינות משקיפות בוסניה והרצגובינההרפובליקה המרכז-אפריקאיתקפריסין הצפוניתתאילנדרוסיה
ארגונים משקיפים הליגה הערביתהאו"םהמדינות הבלתי-מזדהותארגון אחדות אפריקה
מדינות האיחוד האפריקאי
אוגנדהאלג'יריהאנגולהאסוואטיניאריתריאהאתיופיהבוטסואנהבורונדיבורקינה פאסובניןגאנהגבון • ג'יבוטי • גינאהגינאה ביסאוגינאה המשווניתגמביהדרום אפריקהדרום סודאןהרפובליקה הדמוקרטית של קונגוהרפובליקה המרכז-אפריקאית1הרפובליקה של קונגוזימבבואהזמביהחוף השנהבטוגוטנזניהכף ורדהלובליבריהלסוטומאוריטניהמאוריציוסמאלימדגסקרמוזמביקמלאווימצריםניגריהניז'רנמיביהסאו טומה ופרינסיפהסהרה המערביתסודאןסומליהסיירה לאוןסיישלסנגלצ'אדקומורוקמרוןקניהרואנדהתוניסיה

הערות: 1חברותה הושעתה בעקבות מלחמת האזרחים שפרצה בסוף 2012

אפריקה

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.