גשם הערבי

גֶשֶׁם הָעַרְבִי הוא הדמות הערבית היחידה המוזכרת בתנ"ך.[1] גשם מוזכר כבן תקופתו של נחמיה בעת הקמת בית המקדש וירושלים בעקבות שיבת ציון וחלק משלושה מנהיגים סביב פחות יהודה שביקשו למנוע את הקמת בית המקדש. ממצאים ארכאולוגיים מצביעים על אפשרות שמדובר במלך קדר הערבית שהייתה בשיא כוחה בתקופה הפרסית.

גשם הערבי בתנ"ך

מהכתוב בספר נחמיה אנו למדים שגשם היה בעל בריתם של סנבלט וטוביה העמוני ויריבו של נחמיה.[2] כאשר נחמיה פנה לבניית חומות ירושלים, השומרונים והערבים עשו מאמצים כדי להפריע לו.

במקום אחר בספר נחמיה[3] הוא קרוי גַשְׁמוּ, מה שסביר יותר כשמו הנכון, כשם שבט ערבי ידוע בשם "גֻשָמוּ" (קוק, "מילון מונחים ארמי"). גֶשֶׁם או גַשְׁמוּ, שכנראה היה המנהיג של הערבים, הצטרף לשומרונים והאשים את נחמיה במזימה נגד המלך הפרסי.

גשם הקדרי בתיעוד הארכאולוגי

מעבר להזכרתו של גשם במקרא, קיימים שני ממצאים ארכאולוגיים אשר מעלים את האפשרות שמדובר במלך קדר - ממלכה ערבית שבתקופת האימפריה הפרסית השתרעה מדרום בבל במזרח לדלתת הנילוס במערב ונודעה בחשיבותה לשלטון הפרסי:

  • בכתובת שנמצאה בכאבור אל-ג’ונדי צפונית לעיר [דדן], ומקובל לתארכה לאמצע המאה החמישית לפנה"ס, מוזכר גשם בן שחר, יחד עם אדם לא מזוהה שהיה מושל ("פחת") דדן. חוקרים העלו את האפשרות שמדובר בגשם מלך קידר שהוזכר במקורות האחרים, אולם מכיוון שהכתובת מקוטעת קשה להגדיר בבירור שבו מדובר[4].
  • בקערת כסף שהתגלתה באתר תל-מסחותה ליד איסמעיליה - ואדי תומילאט, במזרח דלתת הנילוס במצרים, התגלתה כתובה בארמית – "זו המינחה שהביא קָיִנֻ בר גָשְמֻ מלך קדר לחָאן-אִלָת. קערה זו הייתה אחת מארבעה שנמצאו באתר עם הקדשות לאלה חאן-איללת וניתוח הסגנון האומנותי של הקערות, כמו גם ניתוח פלאוגרפי של הכתובות עצמן, מתארך את הקערה לסוף המאה החמישית לפנה"ס – באמצע התקופה הפרסית-אחמנית[5]. ההערכה היא כי מדובר בעדות לקיומו של בסיס חיל מצב קדרי במזרח מצרים המתייחס לגָשְמֻ מלך קדר, המוכר מהמקרא כגשם הערבי[6].

אין לדעת בוודאות האם גשם בשני הממצאים הארכאולוגיים הוא אותו אדם והוא זהה לגשם הערבי המוזכר בספר נחמיה. אולם, ברור שקיימת קירבה כרונולוגית ונסיבתית ביניהם. זיהויו של גשם הערבי עם מלך קדר יכול להסביר את חששו מהתחזקות ישות פוליטית יהודאית שתוכל לערער את שליטתו בצירי המסחר מדרום מסופוטמיה ומדרום ערב לנמל עזה ולמצרים. הזיהוי יכול גם להסביר את המשמעות הרבה של פנייה של אדם במעמדו לשלטון הפרסי והסיכון שבדבר להמשך ביצורה של ירושלים בידי שבי-ציון.

ביבליוגרפיה

ראו גם

הערות שוליים

  1. ^ ערבים ככלל מוזכרים גם כן בתנ"ך (ספר דברי הימים ב', פרק י"ז, פסוק י"א; פרק כ"א, פסוק ט"ז; פרק כ"ו, פסוק ז'), אך אין איזכור של דמות ערבית ספציפית, מלבד זו של גשם הערבי.
  2. ^ ספר נחמיה, פרק ב', פסוק י"ט, פרק ו', פסוק א'
  3. ^ ספר נחמיה, פרק ו', פסוק ו'
  4. ^ Israel Eph’al, The Ancient Arabs, The Magnes Press, Jerusalem, 1982, p. 204, 210-214.
  5. ^ William Dumbrell, “The Tell-Maskhuta Bowlsand the ‘Kingdom’ of Qedar in the Persian Period, Bulletin of the American Schools of Orient Research, No. 203, October, 1971, p. 33-38.
  6. ^ Israel Eph’al, The Ancient Arabs, The Magnes Press, Jerusalem, 1982, p. 194-195.
היסטוריה של הסכסוך הישראלי-פלסטיני

ההיסטוריה של הסכסוך הישראלי-פלסטיני היא תיאור על ציר הזמן של הסכסוך הישראלי-פלסטיני שיש המקדימים אותו לסוף המאה ה-19, ויש כיהושע פורת שתיקף את צמיחת התנועה הלאומית הערבית הפלסטינית החל ב-1918 עם כיבושה של ארץ ישראל על ידי הצבא הבריטי בתום המערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה, וכינונו של הממשל הצבאי הבריטי בארץ ישראל בשלהי המלחמה.

הסכסוך נגרם מכך שלשני הצדדים תביעות הדדיות וסותרות לשליטה על האזור המכונה "ארץ ישראל" בקרב היהודים ו"פלסטין" בקרב הערבים.

על ציר הזמן, הסכסוך הישראלי-פלסטיני נחלק לכמה תקופות [דרושה הבהרה] שונות מהותית זו מזו:

התקופה העות'מאנית בארץ ישראל (הסתיימה בשנת 1917), בה ראו ערביי ארץ ישראל את עצמם כחלק מהשטח הערבי הכולל הנתון לשליטת האימפריה. סכסוכים באותה תקופה לא היו על רקע לאומי, אלא על רקע דתי, טריטוריאלי או פלילי.

תקופת הממשל הצבאי הבריטי והמנדט הבריטי, בה שני הצדדים היו תחת שלטון בריטניה, תחת ישות מדינית אחת. אז נודע כ"הסכסוך הישראלי-ערבי" בארץ ישראל, ולא הסכסוך הישראלי-פלסטיני.

בין הכרזת מדינת ישראל לבין מלחמת ששת הימים, אז כלל הסכסוך שלוש ישויות מדיניות נפרדות: מדינת ישראל, רצועת עזה שבשליטתה של מצרים והגדה המערבית שסופחה לירדן ונערכו מלחמות החל ממלחמת העצמאות.

בין מלחמת ששת הימים ועד הסכמי אוסלו בתקופה זו פרצה האינתיפאדה הראשונה ונערכה ועידת מדריד (1991).

מהסכמי אוסלו ועד האינתיפאדה השנייה, בתקופה זו הוקמה הרשות הפלסטינית לצד מדינת ישראל.

מתחילת האינתיפאדה השנייה ועד 2005, במהלך תקופה זו נערך מבצע חומת מגן ואז שבה מדינת ישראל לפתוח במבצעי מעצרים בשטח A שביהודה ושומרון.

מההתנתקות ועד היום: התקופה שלאחר הנסיגה החד צדדית של ישראל מרצועת עזה. הנסיגה הובילה להתחזקותו של ארגון החמאס ברצועה, אשר זכה לניצחון במערכת הבחירות לרשות המחוקקת הפלסטינית 2006 , ולאחר מכן השתלט על רצועת עזה ב-2007, לאחר עימות עם הפת"ח.

היתבין בשמרין

הַיָּתְבִין בְּשָׁמְרָיִן (בתרגום מארמית לעברית: היושבים בשומרון), היו קבוצת תושבים זרים שחיו בארץ ישראל בימי שיבת ציון. בין היתבין בשמרין נמנו אוכלוסיות שהוגלו לארץ ישראל על ידי מלכי אשור שלמנאסר החמישי, סרגון השני, אסרחדון ואשורבניפל. זאת כאשר הוקמה פחוות שומרון, וכן קבוצות של נכרים שחיו בארץ מזה דורות.

התקופה הפרסית בארץ ישראל

התקופה הפרסית בתולדות ארץ ישראל החלה בשנת 539 לפנה"ס עם השלמתו של המלך כורש את השתלטותה של ממלכת פרס על שטחי האימפריה הבבלית ובתוכם גם ארץ ישראל, והסתיימה בשנת 332 לפנה"ס עם כיבושה על ידי אלכסנדר מוקדון ותחילתה של התקופה ההלניסטית בארץ ישראל.

התקופה הפרסית מצוינת בתולדות עם ישראל כתקופת שיבת ציון וראשית תקופת בית שני.

סנבלט

סַנְבַלַּט או סנבלט החורני (סַנְבַלַּט הַחֹרֹנִי), לפי ספר נחמיה, היה הפחה מטעם ממלכת פרס של פחוות שומרון ומנהיג השומרונים, אשר ישבו בשומרון, בתקופת שיבת ציון. יחד עם גשם הערבי וטוביה העמוני, סנבלט חתר כנגד שלטונו של נחמיה וניסה לחבל בחידוש בניין חומות ירושלים.

לפי חז"ל ובעקבותיהם רש"י, נועדיה הנביאה קיבלה שכר מסנבלט: "גם לנועדיה הנביאה - היא ושאר נביאי השקר קבלו שכר מסנבלט וחבריו כדי להפחידני בנבואת שקריהם". וכך בעקבות רש"י גם מצודת דוד :"כתיב:וגם לנועדיה - וגם זכור לשלם גמול לנועדיה נביאה שקרנית ולשאר נביאי השקר אשר היו מפחידים אותי בשקריהם בעבור כי קבלו שכר מטוביה וסנבלט".

בלשון הכתוב סנבלט והמתנגדים נקראים יחד בשם הגנאי "צרי יהודה". כשנחמיה גילה כי אחד מבניו של יוידע בן אלישיב הכהן הגדול התחתן עם בתו של סנבלט, הוא גירש את יוידע מהכהונה.בספרו קדמוניות היהודים, יוסף בן מתתיהו מתאר את סנבלט בתקופה מאוחרת יותר ומייחס לו את בניית מקדש השומרונים בהר גריזים. השוני נובע כנראה מבלבול בין סנבלט של ספר נחמיה עם סנבלט השני או השלישי שהיו אחריו.

מתוך מכתבי יב נודע כי לסנבלט היו שני בנים, דליה ושלמיה. באחת האגרות יהודי האי יב מבקשים מבניו של סנבלט לעזור להם לבנות מקדש לאלוהי ישראל.

שמו של סנבלט מגיע מארמית נאו-אשורית והוא מורכב מהמילים "סין" = אל הירח השומרי, "בלט" = החייה. ייתכן שכינויו "סַנְבַלַּט הַחֹרֹנִי" מעיד על מוצא מחורון (חווארה), למרגלות הר גריזים.

ערביי ארץ ישראל

ערביי ארץ ישראל, ערביי דרום-סוריה או ערביי פלשתינה (באנגלית: Arabs of Palestine; בערבית: عرب فلسطين) היו השמות המקובלים לערבים תושבי ארץ ישראל טרם השתרשות הלאומיות הפלסטינית.

קדר (שבט וממלכה)

קֵדָר היה שבט ערבי עתיק ששכן בצפון חצי האי ערב ובמדבר הסורי. במהלך האלף הראשון לפנה"ס התפתח השבט והפך לממלכה ערבית או לפדרציה בין-שבטית, שהגיעה לשיא כוחה במאה החמישית לפנה"ס. זוהי הממלכה הגדולה הראשונה שנקראה בתקופתה בשם "ערבית", אם כי לא כל השבטים והקבוצות במזרח הקרוב הקדום היו חלק ממנה. מוקד פעילותה של הממלכה היה בעיר העתיקה ונווה המדבר דוּמָה (כיום, דומאת אל-ג’נדל) בצפון חצי האי ערב, דרומית-מזרחית לגבול ירדן-סעודיה של זמננו.

מלכת קדר הראשונה המוכרת, "זביבה מלכת הערבים", הופיעה לראשונה בכתובות אשוריות באמצע המאה השמינית לפנה"ס, ומאז נזכרה הממלכה בתעודות רבות המתארות את היחסים והמאבקים בינה ובין האימפריות השולטות במזרח הקרוב הקדום. אין הגדרה ברורה של גבולות הממלכה, ושטחיה מצוינים באמצעות אזורי פעילותה ונוכחותה, ודרכי הסחר (דרך הבשמים ונתיבי מסחר אחרים) שבהן שלטה. פעילותה הכלכלית העיקרית של הממלכה ועיקר חשיבותה בזירה האזורית היו בתחום המסחר, ושטחיה כללו בתחילה, מהמאה השביעית לפנה"ס, את צפון המדבר הסורו-ערבי, והתרחבו עם הזמן.

בשיא כוחה, בתקופת הממלכה האחמנית, השתרעה קדר מדרום בבל במזרח לדלתת הנילוס במערב, ומצפון חצי האי ערב בדרום לצפון המדבר הסורו-ערבי בצפון. קיימת תמימות דעים כיום שהמבנה השלטוני של קדר היה בעיקרו מבוזר במתכונת כמו-פדרטיבית או במעין קונפדרציה. בראש הממלכה עמדה לעיתים מלכה שליטה שהייתה אחראית על ענייני הדת והניהול האזרחי, ומלך שהיה אחראי על הפעילות הצבאית. אלה היו לעיתים זוג נשוי או אחים. לאחר כ-500 שנה מאז הופעתה בתעודות, סביב המאה השנייה לפנה"ס, דעך כוחה של קדר, והשטחים החשובים שהיו בהשפעתה במערב, עברו לשליטת הנבטים, שאף כבשו את בירת קדר, דומה, במאה הראשונה לפנה"ס.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.