גרניט

גְּרָנִיטעברית שַׁחַם) הוא סלע יסוד פלוטוני, חומצי, פלסי, גס־גביש הנוצר בעומק ובלחץ רב תחת קרום כדור הארץ בחלקו היבשתי. מקור השם מלטינית: "גרנום" (granum) - "גרגיר" המתייחס למבנה הסלע הבנוי מגבישים בינוניים עד גסים הנראים לעין.

גרניט
גרניט בנחל יעל
סלע גרניט בנחל יעל, ניתן להבחין בגבישים הגדולים הנובעים מהתקררות איטית של המינרלים.
סוג הסלע סלע יסוד
סביבת היווצרות פלוטונית
הרכב קוורץ, אורתוקלז,פלגיוקלז וכמויות משתנות של מוסקוביט,ביוטיט ואמפיבול
תכונות וזיהוי צבע: ורוד, אפור, לבנבן; גבישים גדולים; קשה - אינו נחרץ במסמר

תיאור והרכב הגרניט

הגרניט הוא בדרך כלל סלע קשה שיש בו מעט מאוד נקבוביות, הסלע סדוק על ידי מספר מערכות סדקים ניצבות זו לזו. צבעו של הגרניט הוא לרוב ורדרד־אפור, אך יש גם סלעי גרניט בגוונים שונים של ורוד ואפור וכן בצבעים אדום, שחור ולבן.

הגרניט מכיל בעיקר מינרלים מקבוצת פצלת השדה (פלדספטים) מהסוגים אורתוקלז ופלגיוקלז נתרני, 15% ומעלה של קוורץ, הורנבלנדה, ביוטיט, מוסקוביט וכמויות מעטות של מגנטיט, גארנט, זירקון, ואפטיט. לעיתים נדירות מצוי בגרניט פירוקסן. גרניט מכיל תמיד כמויות קטנות של פלגיוקלז, אך כשמינרל זה נעדר, הסלע מכונה גרניט אלקלי. כמות גדולה מדי של פלגיוקלז בסלע משנה את הגדרתו מגרניט לגרנודיוריט. סלע המכיל כמויות שוות של אורתוקלז ופלגיוקלז וקוורץ מכונה קוורץ מונוזוניט. גרניט המכיל את סוגי הנציץ ביוטיט ומוסקוביט קרוי גרניט בינארי. המשקל הסגולי של הסלע מצוי בתחום שבין 1.74 גרם/סמ"ק ל-2.80 גרם/סמ"ק כשהמשקל הסגולי הממוצע הוא 2.75 גרם/סמ"ק. בבליה נוצרת מהגרניט אבן חול קוורצית או אבן חול פלדספטית (ארקוזה). בבליה ממושכת הופכים הפלדספטים (קבוצת המינרלים הקרויה גם פצלת השדה) למינרלי חרסית.

מקור הגרניט

קיימות שתי תאוריות להיווצרות הגרניט. התאוריה המגמטית טוענת שהגרניט נוצר בהפרדות המינרלים במאגמה בעת שהיא מצטננת, ולכן גופי גרניט הם תוצאה של חדירה של מאגמה נוזלית לתוך סלעים קיימים. כשמאגמה מתקררת בכיס תת-קרקעי היא אינה מתגבשת בבת אחת, הטמפרטורה שלה יורדת לאיטה ובזה אחר זה "פורשים" ממנה המינרלים כל אחד בהתאם לטמפרטורת ההתמצקות שלו, תאוריה הקרויה שורת בואן. הגרניט נוצר בשלב האחרון כשהטמפרטורה יורדת מתחת ל-1000°.

תאוריית הגרניטיזציה טוענת כי הגרניט נוצר במקום בו מצוי בהתמרה קיצונית. קיימות עדויות התומכות בשתי התאוריות, ושתיהן שימושיות להסברת תכונות שונות של הגרניט. השתיים אף מתמזגות כאשר בשל תנאי חום קיצוניים הגרניט המותמר עובר התכה והופך להיות מאגמה נוזלית.

תפוצה

ArideGranite1
סלע גרניט ב-Aride Island (סיישל). המחיצות הבהירות (בעובי 1-3 ס"מ) הן עורקי קוורץ.

הגרניט הוא אומנם סלע פלוטוני (סלע תהום) אך הוא נחשף על פני השטח בשל תהליכי בליה או בשל תהליכי קימוט היוצרים שלשלות הרים. גרניט מופיע בשתי צורות עיקריות, גופים קטנים יחסית במבנה המכונה "סטוק" בשטח של עד 100 קמ"ר או כבָּתוֹליתים גדולים, לרוב קשורים לרכסי הרים (כדוגמת שלשלת הרי החוף של קולומביה הבריטית). דייקים וסילים קטנים שהרכבם גרניטי הקרויים אפליטים נוצרים בשולי גושי הגרניט. במקומות מסוימים נוצרים פגמטיטים, סלעים בעלי גבישים גדולים במיוחד יחד עם גרניט. מחדרים של גרניט נוצרו בקרום כדור הארץ במהלך כל התקופות גאולוגיות, למעט אולי הראשונה, רובה בעידן הפרקמבריון. הגרניט נפוץ בכל הקרום היבשתי (בניגוד לקרום הימי שרובו בזלת) והוא הסלע המוצק הנפוץ ביותר ביבשות מתחת לציפוי דק יחסית של סלעי משקע.

בישראל

בישראל ניתן למצוא גרניט בעיקר בדרום הארץ. באזור אילת ניתן למצוא גרניט גס גרגיר שצבעו אדום, באזור נחל רודד מצוי גרניט שהוא דק גרגיר וצבעו ורוד ובו כמות גדולה יחסית של קוורץ, באזור נחל נקרות מצוי גרניט גס גרגיר שצבעו אדום, וכן מצוי גרניט באזור תמנע. לסלעי הגרניט המצויים בישראל אין שימוש מסחרי, שכן הם לא נשארו בטבע במצב שבו ניתן לנסר מהם חלקים שלמים ורחבים לשימושים מסחריים. הגרניט המשווק בארץ מובא ממזרח אירופה וממזרח אסיה[1], היכן שהשינויים בטמפרטורה ביממה ובעונות השנה נמוכים יותר.

הגרניט בישראל הוא בעצם חלקו הצפוני של השילד הערבו-נובי שהוא תא מגמטי ענק שנחשף אל פני הקרקע וחובק, כמשתמע משמו, חלקים ממזרח אפריקה (לאורך חופי מצרים, סודאן ואתיופיה) וחלקים של ערב הסעודית מסביב לים סוף. הגרניט בישראל אם כן, הוא רק הפינה הצפונית ביותר של אותו "גוש על".

שימושים בגרניט

גרניט שעבר ליטוש משמש בעיקר בתחומים הבאים:

  • כחיפוי קירות חיצוני לבניינים
  • כמשטחי עבודה במטבחים ("שיש" בשפה המדוברת)
  • גרניט משמש לריצוף וכאבן שפה במספר מקומות בעולם
  • נפוץ מאוד ליצירת מצבות
  • משטחים מדויקים מאוד למערכות הנעה המשמשות במכשירי מדידה מדויקים

גלריה

Arbatax granito4

מחשוף גרניט בשפת הים של סרדיניה

Arbatax Granito red on gray sidewalk

שימוש בריצוף

גרניט בנחל יעל2

גרניט בנחל יעל, ניתן להבחין בעורק הקוורץ.

הערות שוליים

  1. ^ כיום בעיקר מסין העממית
אבן חול

אבן חול היא סוג של סלע משקע אפיקלאסטי בעל גודל גרגיר בינוני.

אברדין

אברדין (באנגלית: Aberdeen, בגאלית סקוטית: Obar Dheathain) היא עיר נמל בצפון-מזרח סקוטלנד, הממלכה המאוחדת.

היא העיר השלישית בגודל אוכלוסייה מבין ערי סקוטלנד, וב-2005 הוערכה אוכלוסייתה ב-202,370 תושבים. העיר שוכנת בחופה המזרחי של סקוטלנד, ונהנית מרצועת חוף ארוכה ורחבה.

לעיתים מכונה אברדין גם "עיר הגרניט" או "העיר הכסופה עם החולות הזהובים", זאת בשל מבנים רבים בעיר אשר נבנו באבן גרניט אפורה, אשר משקעי מינרל המיקה בה מנצנצים בצבע כסף. מאז שנתגלה נפט בים הצפוני מול חופי אברדין מכונה העיר לעיתים גם "בירת הנפט של אירופה".

איה שבא

איה שבא (נולדה ב-17 באוקטובר 1966) היא שחקנית, מדבבת, תסריטאית ובמאית תיאטרון ישראלית.

אריח קרמיקה

אריחי קרמיקה הם אריחים המיועדים לריצוף או לחיפוי קירות.

בניגוד לאריחים טבעיים הנחצבים מתוך גושי סלע, אריחי הקרמיקה מיוצרים באופן מלאכותי. ייצור האריחים כיום, הוא תהליך תעשייתי אוטומטי הכולל ייצור של בסיס אריח אשר עשוי חרס על ידי דחיסתו (לפעמים בלחץ גבוה מאוד של 120-145 אטמוספירות) ציפויו בחומרי זיגוג וצבע וחימומו בתנור (שלב המכונה שריפה). חלק מאריחי הקרמיקה עוברים תהליך שריפה כפול, האחד כשהאריח אינו מזוגג והשני לאחר ציפויו בחומר זיגוג.

אריחי הקרמיקה מצטיינים בהיותם בעלי ספיגה נמוכה, עמידים בפני איכול בחומצה, עמידים יחסית לשחיקה, נוחים ליישום בבניה רגילה על מצע טיט, נוחים לייצור במגוון צבעים וטקסטורות. חסרונם הוא השוק התרמי, כלומר פריכותם (עשויים להשבר כתוצאה ממכה). תהליך הייצור הייחודי לכל סוג של אריח קובע את תכונותיו של האריח ובפרט את עמידותו לשחיקה אשר נמדדת ביחידות PEI.

יישום ריצוף וחיפוי מאריחי קרמיקה מתבצע בעזרת הדבקה ופילוס (ישור באמצעות פלס) לטיט, חיתוך ביהלום (באמצעות מכשיר חיתוך מכני) או באמצעות דיסק חיתוך, קביעת מרווחים (פוגות) ואטימתם לחדירת נוזלים באמצעות רובה.

אריחי הקרמיקה מיוצרים בצורת ריבוע או מלבן, במידות סטנדרטיות רבות. קיימים גם סוגי אריחים המכונים "פסיפס" הכוללים אריחים קטנים המחוברים מראש אחד לשני בצורת מטריצה על ידי רשת פלסטיק דקה מצדם האחורי.

ארקוזה

ארקוזה - סלע משקע, סוג של אבן חול "בלתי מבוגרת" שנוצרה מהתפרקות של סלעי יסוד חומציים (גרניט) ומאופיינת בכמות של מעל ל-25% פצלות השדה וחרסיות. העובדה שהסלע מכיל כמות רבה של פצלות השדה שהם מינרלים בלתי יציבים מעידה על כך שהסלע נוצר בתנאים בהם לא הייתה תקיפה כימית של הסלע, אם משום שהסלע נוצר באקלים קיצוני (צחיח או קוטבי) או שהסלע כוסה מיד. חלק מאבני החול הנוביות בישראל מהוות דוגמה לארקוזה.

במאי קולנוע

במאי קולנוע הוא אדם שתפקידו לקחת תסריט ולבצע עמו סרט קולנוע. פעילות זו קרובה לזו של במאי טלוויזיה, אך שונה ונפרדת מזו של במאי תיאטרון.

לבמאי הקולנוע תפקיד מרכזי ביצירתו של סרט קולנוע, ולו ההשפעה העיקרית על אופיו של הסרט. מובן שהבמאי זוכה למקום של כבוד ברשימת יוצרי הסרט, המופיעה בתחילת הסרט ובפרסומים אודותיו. לעיתים פורץ סכסוך בין הבמאי, כוכב הסרט והאולפן, שגורם לכך שהבמאי אינו רואה בסרט את המוצר שלו התכוון, ומסרב לחתום עליו. בשנים 1969–1999 היה נהוג בארצות הברית, במקרה כזה, שהבמאי חותם בשם אלן סמית'י. בחלק ממדינות אירופה, הבמאי נתפס לעיתים גם כמחברו של הסרט.

הבמאי נותן כיוון לשחקנים ולצוות ויוצר חזון כולל שדרכו הסרט בסופו של דבר הופך למובן. הבמאים צריכים להיות מסוגלים לפתור את ההתנגשויות שבין החזון היצירתי לבין הגבולות התקציביים של הסרט. לאדם יש מסלולים רבים בשביל להפוך לבמאי. אחת הדרכים היא בדרך של למידה מקצועית - במסגרת בתי ספר לקולנוע ובמסגרת החוג לקולנוע באוניברסיטה או במכללה. כמה מהבמאים התחילו כתסריטאים, עורכי סרט (כמו טים ברטון) או שחקנים. במאי קולנוע אחרים אינם למדו בבתי ספר לקולנוע כמו סטיבן ספילברג שיצר סרטים קצרים עוד בנעוריו.

לבמאים שונים יש גישות שונות ומרובות ביחסם לעבודת הבימוי. חלקם מתווים קו עלילה כללי ונותנים לשחקנים לאלתר דיאלוג, ואילו אחרים שולטים בכל היבט, ודורשים מהשחקנים והצוות לעקוב אחר ההוראות במדויק. במאים מסוימים גם כותבים באופן חלקי או מלא את התסריט.

מהבמאים הבולטים בהיסטוריה: האחים כהן, וודי אלן, קתרין ביגלו, גיירמו דל טורו, לוק בסון, ספייק ג'ונז, גרטה גרוויג, רומן פולנסקי, רוברט זמקיס ,אליה סולימאן, סטנלי קובריק ,סטיבן ספילברג, אלפרד היצ'קוק, מרטין סקורסזה, וס אנדרסון, קוונטין טרנטינו, כריסטופר נולאן.

מהבאים הבולטים בישראל בימינו: שבי גביזון, רמה בורשטין, ארי פולמן, מייסלון חמוד, יוסף סידר, ניר ברגמן, ג'ולי שלז, דרור שאול, דובר קוסאשווילי, שירה גפן, יובל שפרמן, טליה לביא, עילית זקצר, ערן קולירין, רם נהרי, מיכל בת-אדם, קרן ידעיה, טל גרניט ושרון מימון.

גנייס

גנייס היא סלע מותמר קשה נפוץ מאוד הנוצר בהתמרה אזורית בדרגה גבוהה, בתנאי טמפרטורה ולחץ גבוהים של סלעי יסוד או סלעי משקע. גבישיו בינוניים עד גסים וערוכים במבנה של לוחות המכונה לווחיוּת. הלווחיות בגנייס מאופיינת ברצועות בהירות וכהות המתחלפות לסירוגין, ויוצרות מרקם ייחודי המכונה "מרקם גנייסי".

גרניט ג'אקה

גראניט ג'אקה (באלבנית: Granit Xhaka‏; 27 בספטמבר 1992) הוא כדורגלן שווייצרי, המשחק בעמדת הקשר בקבוצת ארסנל ובנבחרת שווייץ.

האופרה הישראלית החדשה

האופרה הישראלית החדשה נוסדה בשנת 1985 ופועלת בתל אביב. קדמה לה האופרה הישראלית, שפעלה בעיר בשנים 1947–1982.

הפירמידה הגדולה של גיזה

הפירמידה הגדולה של גיזה (הידועה גם בשם הפירמידה של ח'ופו, בערבית: هرم خوفو) היא העתיקה שבשבעת פלאי תבל, והפלא היחיד מבין השבעה ששרד עד ימינו. נהוג לחשוב שהיא נבנתה למען פרעה ח'ופו בן סנפרו מהשושלת ה-4, באמצע האלף השלישי לפנה"ס, ונועדה לשמש לו כקבר. הפירמידה נמצאת סמוך לעיר גיזה במצרים.

הפירמידה היא הישג הנדסי מרשים. מספר המעברים הפנימיים והחדרים בה גדול יותר מכל פירמידה מלכותית אחרת. בנייתה החלה באמצע האלף השלישי לפנה"ס ונמשכה כ-20–25 שנה.

לצד הפירמידה נמצאה בשנת 1954 הספינה של ח'ופו עשויה מארז לבנון. במקום בו נמצאה הספינה נבנה מוזיאון מיוחד לאחסון והצגת הספינה לאחר ששוחזרה.

ממפיס, הנקרופוליס שלה ושדה הפירמידות מדאהשור ועד גיזה הוכרזו על ידי אונסק"ו בשנת 1979 כאתר מורשת עולמית.

בשנת 2007 קיבלה הפירמידה מעמד של כבוד במסגרת שבעת פלאי תבל החדשים.

הפירמידה הגדולה של גיזה היא הראשונה והגדולה ביותר מבין שלוש הפירמידות של גיזה, ונבנתה במהלך תקופת מלכותו של פרעה ח'ופו בן סנפרו מהשושלת הרביעית. היא נבנתה כקבר לח'ופו, ונועדה לשרת אותו בחיים שאחר המוות. על פי ההגות הדתית-פסיכולוגית במצרים העתיקה, הנשמה ממשיכה להתקיים לאחר המוות, ולכן הוקדשו משאבים רבים בבניית קברים. הפירמידה, כשאר קברי מצרים, נמצאת בגדה המערבית של הנילוס, שכן לפי תפישת הדת המצרית שכנה ממלכת המתים במערב - מקום שקיעת השמש .

מימי סנפרו ואילך נבנתה מערכת מבני הפירמידות לפי תוכנית אחידה: הפירמידה - ניצבת בתוך מתחם, מקדש המתים - בנוי כנגד הפאה המזרחית של הפירמידה, מבנה העמק - שוכן בגבול הארץ המעובדת ומשמש כניסה לכל המערכת, ודרך גישה משופעת מובילה ממבנה העמק למקדש המתים . בפירמידה הגדולה של גיזה, קבר העמק לא נחפר כיוון שהוא שוכן תחת כפר מודרני, ונראה שרובו הרוס. מקדש המתים הרוס ברובו גם הוא, אך במקור הייתה לו חצר מרוצפת בזלת שחורה (חלקה עדיין שם) ועמוד עשוי גרניט אדומה .

חטיבת הנח"ל

חטיבת הנח"ל (חטיבה 933) היא חטיבת חיל רגלים סדירה בצבא ההגנה לישראל, הכפופה לעוצבת הפלדה. החטיבה השתתפה בכל מערכות ישראל החל ממלחמת שלום הגליל, למעט מבצע עופרת יצוקה בה תפסה קו בגבולות סוריה ולבנון.

שמה של החטיבה נגזר מראשי תיבות של מסגרת נוער חלוצי לוחם (נח"ל), משום שמקורה בגרעיני הנח"ל שהוקמו החל מימיה הראשונים של מדינת ישראל. עם זאת, במשך הזמן הורכבה רוב החטיבה מחיילים מכלל הציבור, שאינם קשורים לתנועת ההתיישבות ולגרעינים. חיילי חטיבת הנח"ל חובשים כומתה בצבע ירוק בהיר עם סמל חיל רגלים ונועלים נעליים אדומות. תג היחידה של הנח"ל מורכב מחרב, מגל וחיטה. החרב מסמלת את ההגנה והמגל והחיטה מסמלים את עבודת האדמה והחלוציות. ארבעת החצים מסמלים את גדודי החטיבה: שחם, גרניט, בזלת והגדס"ר (גדוד הסיור).

מפקד החטיבה הנוכחי הוא אלוף-משנה ישראל שומר.

מדרגות

מדרגות הן אמצעי המעביר את המשתמש בהן ממפלס אחד למשנהו. מבנה המדרגות מחלק את הפרשי המפלסים לסדרה של מפלסים שההפרשים ביניהם קטנים יותר וזהים זה לזה, כך שהאדם המטפס בהן מחלק את מאמץ הטיפוס ממפלס למפלס לסדרת מאמצים קטנים יותר.

השימוש במדרגות נפוץ מאוד אך קיימים אלמנטים נוספים למעבר בין מפלסים כמו סולם, רמפה, מעלית ומדרגות נעות. המדרגות נוחות ובטיחותיות יותר מהסולם, תופסות פחות שטח מהרמפה וזולות יותר מאמצעי התחבורה האנכיים החשמליים. אולם, רוב האמצעים האחרים נגישים ושמישים מהן; אדם המשתמש בכיסא גלגלים לא יכול לעלות במדרגות כלל, אדם כבד תנועה או אדם שנושא משא לא יחוש נוח לטפס בהן יותר מקומה או שתיים, ואדם, אף מטיב לכת, לא יחוש נוח יטפס בהן יותר מחמש או שש קומות.

מחצבה

מחצבה היא סוג של מכרה בור-פתוח דרכה סלעים ומינרלים מוצאים מהאדמה. מחצבות משמשות, בדרך-כלל, להפקת חומרי בנייה מהאדמה, כגון אבני בניין. מחצבות לרוב עמוקות פחות ממכרות הבור-הפתוח.

סוגי סלעים נפוצים המופקים במחצבות:

סלעי געש

חרסינה

סלעי משקע

גרניט

חצץ

גבס

גיר

שיש

אבן חול

צפחהבמחצבות הסמוכות למאגרי מים או למי תהום, מתמלאת לעיתים תחתית המחצבה במים לכדי מעין בריכה. במחצבות אלו נדרש פיתוח הנדסי מתאים כדי לאפשר ניקוז של המים מהמחצבה (השפלת מי תהום).

במחצבות שננטשו והמים בהם לא נוקזו, עשוי להיווצר עם הזמן מעין אגם. מחצבות נטושות אחרות הופעות לעיתים למטמנות לפסולת.

גורמי ציבור ותושבים המתגוררים בסמוך למחצבות, מתנגדים לעיתים קרובות לפעילותן, בשל הרעש והאבק הנוצרים במהלך העבודות בה, הפגיעה בנוף ובאיכות הסביבה, וזיהום האוויר והלכלוך בכבישים הנגרם בשל המשאיות הנכנסות ויוצאות תכופות מאזור המחצבה לשם העברת האבן שנחצבה.

סלע

סלע בגאולוגיה הוא החומר המוצק הבונה את קליפת כדור הארץ (קרום כדור הארץ) ואשר בנוי מצרוף טבעי של מינרלים. סלעים עשויים להיות מורכבים מגבישים של מינרל אחד בלבד – סלע מונומינרלי, דוגמת אבן גיר המורכבת באופן בלעדי מקלציט, או מתערובת גבישים של כמה מינרלים – סלע פולימינרלי, דוגמת גרניט המורכב מקוורץ, מפצלת השדה ומנציץ.

ההגדרה המדעית של סלע היא: "צירוף טבעי וחוקי של מינרלים". למונח "חוקי" בהגדרה זו שתי משמעויות:

צירוף של מינרלים שונים הנקבע על סמך חוקי הטבע אותם מנסים גאולוגים לפענח.

הסכמה בין גאולוגים לגבי סוג המינרלים ומידת נוכחותם בסלע, לדוגמה: סלע פלוטוני אשר מורכב מפלגיוקלז, פירוקסן, מגנטיט ואוליבין שנוצר בהתקררות איטית של מאגמה בעומק כדור הארץ הוא גברו. לעומת זאת, סלע געשי בהרכב זהה שנוצר מהתקררות לבה על-פני הקרום הוא בזלת.בהנדסה חקלאית סלע הוא "כל חלק מלוכד של קרום כדור הארץ". על-פי הגדרה זו, קרקע אינה סוג של סלע, בעוד שעל-פי ההגדרה הגאולוגית קרקע היא סוג של סלע, אם כי לא מגובש, מאחר שהיא מורכבת מגבישי מינרלים.

תחום המחקר הגאולוגי העוסק בסלעים נקרא פֶּטרוֹלוֹגיָה (מיוונית: petra – סלע, logia – תורה) והוא חוקר את מבנה הסלעים, הרכבם, מרקמם, תפוצתם, מיונם והתהליכים שהביאו להיווצרם.

סלע פלוטוני

סלע פלוטוני, קרוי גם "סלע תהום" ו"סלע אינטרוסיבי", הוא סלע יסוד שהתגבש ממאגמה מתחת לפני השטח של כדור הארץ בתהליך של התקררות איטית המאפשרת צמיחת גבישים גדולים. גרניט הנוצר בדרך זו מהווה תשתית ליבשות בדמות מסיבים ושילדים. סלעים פלוטוניים מתגבשים במעטפת כדור הארץ וגם כמחדרים פלוטוניים בקרום דוגמת דייקים, סילים, בתוליתים ולקוליתים. דוגמאות לסלעים פלוטוניים: גרניט, גברו, דיוריט וסיאניט.

פ.צ. בזל

פ.צ. בזל (בגרמנית: FC Basel) הוא מועדון כדורגל שווייצרי שנוסד בשנת 1893 וממוקם בעיר בזל, שווייץ. הקבוצה זכתה למירב פרסומה הבינלאומי בעקבות הישגיה בשנים האחרונות במפעלים האירופיים, בליגת האלופות ובגביע אופ"א.

המועדון ידוע בין השאר במחלקת הנוער המפוארת שלו שהצמיחה שחקנים כמו בולטים כמו: פליפה קאייסדו, ארן דרדיוק, איבן ראקיטיץ', זדרבקו קוזמנוביץ', אלכסנדר פריי, גרניט ג'אקה, גקהאן אינלר, מארקו שטרלר ושרדאן שאקירי.

צוק

בגאוגרפיה וגאולוגיה צוּק הוא בליטת סלע אנכית או כמעט אנכית. צוקים מקוטלגים כתצורות קרקע ארוזיות בגלל דרך היווצרותן. הצוקים נפוצים באזורי חוף, הרים, מדרונות הרים ולאורך נהרות. צוקים נוצרים בדרך כלל מסלע שעמיד בפני בליה ופגעי מזג האוויר. סלעי משקע נוטים ליצור אבן חול, אבן גיר, קירטון, ודולומיט. סלעי יסוד, כגון גרניט ובזלת, נוטים ליצור צוקים.

מדרון (Escarpment) הוא סוג של צוק הנוצר על ידי העתק או מפולת קרקע.

בסיסם של רוב הצוקים הוא בצורת שיפוע המכוסה בחלוקי אבן. באזורי אקלים צחיח או מתחת לצוקים גבוהים מדובר בערימה חשופה של סלעים שהתדרדרו. באזורים שבהם הלחות גבוהה יותר ייתכן ששכבת אדמה תכסה את האבנים.

בצוקים רבים יש גם מפלי מים או מקלטי סלע. במקרים מסוימים הצוק הולך וקטן לקראת סוף הרכס.

מכיוון שהצוק לא בהכרח אנכי באופן מלא, ניתן לתת כמה תשובות לשאלה אם מדרון מסוים הוא צוק או לא, כמו גם לשאלה איזה חלק משיפוע הקרקע נחשב לצוק (לדוגמה: כאשר נתון מצב שבו יש קיר סלע אנכי במלואו מעל שיפוע תלול, ניתן לספור רק את קיר הסלע או את שני החלקים). דבר זה מסבך את הכנתן של רשימות צוקים.

לפי כמה מקורות הצוק הגבוה ביותר בעולם, שגובהו 1,340 מטרים, הוא הצד המזרחי של מגדלי טראנגו בקארקוראם שבצפון פקיסטן (טענה זו מסתמכת על הגדרה מחמירה של המושג צוק, מכיוון שתצורת הקרקע הזאת היא כמעט אנכית). אם מקילים בהגדרת המושג צוק, הגובה הכולל הוא מעל 1,600 מטרים. הצוק הימי הגבוה ביותר (1,010 מטרים) שוכן בכפר קאלאופאפה בהוואי (טענה זו מסתמכת על הגדרה מקילה של המושג צוק, מכיוון שהזווית של הקרקע באזור זה היא 60 מעלות).

כאשר מדובר בקטע שהוא אך ורק אנכי, הר ת'ור באי באפין שבקנדה הוא הצוק הגבוה ביותר (1,370 מטרים).

רגנר גרניט

רגנר ארתור גרניט (אנגלית: Ragnar Arthur Granit‏; 30 באוקטובר 1900 – 12 במרץ 1991) היה מדען שוודי-פיני, חתן פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה לשנת 1967.

גרניט נולד בריהימאקי שבפינלנד, שהייתה שייכת באותה התקופה לאימפריה הרוסית. בשנת 1927 סיים ללמוד רפואה באוניברסיטת הלסינקי.

ב-1940, כשפינלנד הותקפה באופן מסיבי על ידי ברית המועצות במהלך מלחמת החורף, עבר גרניט לסטוקהולם שבשוודיה, לאחר שחיפש סביבה שלווה עבור לימודיו.

שנה לאחר מכן קיבל גם אזרחות שוודית, שאיפשרה לו להמשיך בעבודתו ולחיות מבלי לדאוג מהמלחמה, שנמשכה עד שנת 1945. אף על פי שכאמור עזב את פינלנד, הוא נשאר נאמן למדינה זו לכל ימי חייו.

גרניט היה פרופסור לנוירופיזיולוגיה במכון קרולינסקה מ-1946 ועד לפרישתו בשנת 1967. בשנת פרישתו זכה בפרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה, יחד עם הלדן קפלר הרטליין וג'ורג' ואלד, על תיאור הסוגים השונים של תאים רגישים לאור בעין והדרך שבה אור משפיע עליהם.

נפטר בסטוקהולם ב-12 במרץ 1991.

שיש

שיש הוא סלע קרבונטי מטמורפי, כלומר, סלע משקע ימי שעבר התמרה כתוצאה מחום או מלחץ שנוצר במעמקי כדור הארץ. על פי הגדרת התקן האמריקני שיש הוא סלע גבישי שנוצר מאחד משלושת המינרלים: קלציט, דולומיט או סרפנטין. עם זאת, לעיתים מתייחסים בתור שיש גם לסלעים העשויים ממינרלים אחרים.

סלעים
סלעי יסוד
סלעים געשיים אבן זפתאגלוטינטאגלומרטאובסידיאןאיגנימבריטאנדזיטאצת פלה • בוניניט • בזלתבזלת תולאיטית • בסניט • ברקציה געשיתדמעות אפאצ'ים • דמעות פלה • דקיטהוואיטהיאלוטוףהיאלוקלאסטיטטוף • טפריט • טקיליטטרכיט • לטיט • לפיליסטון • מליליטיט • נפליניט • סידרומלןסקוריה • פוידיט • פומיס • פונוליט • פלגוניטפרליטקומטיט • קרבונטיט • ריודקיטריוליט • שערות פלה
סלעי ביניים דיאבז • למפרואיט
סלעים פלוטוניים אנורתוסיט • גברוגרנודיוריט • גרניט • דוניט • דיוריטטונליטטרוקטוליט • מונזוגברו • מונזוגרניט • מונזודיוריט • מונזוניט • מונזוניט • מונזוסיאניט • סיאניט • פרידוטיט • קוורץ דיוריט • קימברליט
סלעים מותמרים
אמפיבוליט • אקלוגיט • גנייס • הורנפלס • לווחהלפיס לזולי • מיגמטיט • פיליט • צפחהצפחות ירוקותצפחות כחולותקוורציטשיש
סלעי משקע
אבן בוץאבן גיראבן חולאבן חול נוביתאואוליתארקוזהברקציהדולומיטחווארחוואר הלשוןחלמישחרסיתאבן טיןכורכרפצלי שמןפצליםצורקונגלומרטקירטון

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.