גרמנית

גרמנית (Deutsch (מידע • עזרה) - דּוֹיְטְש), היא שפה גרמאנית מערבית השייכת לקבוצת השפות הגרמאניות במשפחת השפות ההודו־אירופיות. זוהי אחת השפות המדוברות בעולם עם מעל 100 מיליון אירופים (כרבע מכלל האירופים) הדוברים אותה כשפת אם. גרמנית היא השפה המדוברת ביותר באיחוד האירופי כשפת אם.[1] היא השפה השלישית או הרביעית בפופולריות שלה כשפה זרה הנלמדת ברחבי העולם, והשנייה בפופולריות שלה כשפה זרה באירופה,[1] ארצות הברית ומזרח אסיה (יפן)[דרוש מקור]. היא אחת השפות הרשמיות של האיחוד האירופי, והשפה השכיחה ביותר באינטרנט, אחרי האנגלית[דרוש מקור].

הגרמנית מדוברת בעיקר בגרמניה, אוסטריה, ליכטנשטיין, חלקים גדולים של שווייץ, לוקסמבורג, אזור דרום טירול (Südtirol) שבאיטליה, חלק קטן מפולין, הקנטונים המזרחיים בבלגיה, אזורים ברומניה ובצ'כיה, חבל אלזס וחלק מחבל לורן בצרפת. בנוסף, במושבות לשעבר של גרמניה, דוגמת נמיביה, ישנם חלקים באוכלוסייה הדוברים גרמנית, ויש גם כמה מיעוטים דוברי גרמנית במזרח־אירופה ברוסיה, בהונגריה ובסלובניה. גם בצפון אמריקה ובמדינות בדרום אמריקה כארגנטינה ישנן קהילות דוברות גרמנית. כמו כן האמיש וחלק מהמנוניטים מדברים בניב גרמני.

גרמנית
Deutsch
מדינות גרמניה, אוסטריה, שווייץ, ליכטנשטיין, לוקסמבורג, דנמרק, בלגיה, איטליה, נמיביה ונוספות
אזורים אירופה
דוברים 180,000,000
שפת אם 90,000,000-98,000,000
כתב אלפבית לטיני
משפחה

הודו־אירופית

גרמאנית
מערבית
עלית
גרמנית
לאום אוסטריה  אוסטריה
בלגיה  בלגיה
גרמניה  גרמניה
לוקסמבורג  לוקסמבורג
ליכטנשטיין  ליכטנשטיין
שווייץ  שווייץ
שפה אזורית:
טרנטינו - אלטו אדיג'ה  טרנטינו - אלטו אדיג'ה שבאיטליה
דנמרק  דנמרק
ארגון האיחוד האירופי
מוסד אין
ראו גם שפהכתב • רשימת שפות

שמות השפה

לגרמנית שמות רבים בשפות שונות, אשר כולם נובעים מחמישה שורשים:

בתקופות קודמות של העברית כונתה השפה "אשכנזית", שם שנגזר מהשם התנ"כי "אשכנז".

הגיית השפה וכתיבתה

עיצורים

פונמות בגרמנית
סדקי ענבלי וילוני חכי בתר־
מכתשי
מכתשי שפתי
שִנִּי)
אפי ŋ n m
סותם (ʔ) g k d t b p
מחוכך ʤ ʧ ʦ p̪f
חוכך h ʁ x [ç] ʒ ʃ z s v f
מקורב
(צדי)
j
l
רוטט [ʀ] [r]

* פונמות זרות
* אלופון /x/ לאחר /i/ או פונמה בהקשרי ניבים
* אלופוני /ʁ/. ‏[r] ייחודי לניב בוואריה וכדומה

Map German World
מפת דוברי הגרמנית בעולם. מקרא: *כתום בהיר - שפת אם *כתום כהה - שפה שנייה או לא־רשמית *ריבוע - מיעוט גרמני
Legal statuses of German in Europe
Knowledge of German EU map
אחוז דוברי גרמנית באיחוד האירופי
העיצורים
הסימון
הגרפי
תעתיק IPA הערך הפונטי
Bb p נהגה כהגיית פ"א בסופי הברות/מילים
b נהגה כהגיית בי"ת דגושה בשאר המקרים
Ch/ch x נהגה כהגיית כ"ף רפה אחר a o u והדיפתונג au
k נהגה כהגיית כ"ף לפני s
ç נהגה בשאר המקרים כצליל בין ש ימנית ל־כ רפה הדומה ללחישת החתול במילה weich (ענוג).
ck k נהגה כהגיית כ"ף
Dd t נהגה כהגיית ת"ו בסופי הברות/מילים
d נהגה כהגיית דל"ת בשאר המקרים
Dsch/dsch ʤ נהגה כהגיית גימ"ל גרושה, מופיע במילים שאולות
dt t נהגה כהגיית ת"ו
Ff f נהגה כהגיית פ"א רפה
Gg k נהגה כהגיית כ"ף בסוף הברה
ɡ נהגה כהגיית גימ"ל בראש הברה
ç נהגה כהגיית ch הנ"ל בסוף מילה לאחר i
Hh ː אינו נהגה אחר התנועות, אך מאריכן
h נהגה כהגיית ה"א
Jj j נהגה כהגיית יו"ד עיצורית
Kk k נהגה כהגיית כ"ף
Ll l נהגה כהגיית למ"ד
Mm m נהגה כהגיית מ"ם
Nn n נהגה כהגיית נו"ן
ɔ̃, ɑ̃ במילים שאולות מצרפתית (למשל der Balkon, das Restaurant) נהגה כתנועה מאונפפת
ng ŋ נהגה כהגיית נו"ן במילה אנגליה
Pp p נהגה כהגיית פ"א
Pf/pf p̪f נהגה פְּף (כמו במילה Das Pferd)
Qu/qu kv נהגה כְּוו
Rr [ɐ]
בין תנועה לעיצור/אחר תנועה בסוף מילה - נהגה מאוד רפה, או כמעט ואינו נשמע
ʁ ~ ʀ ~ r[2] נהגה כהגיית רי"ש מודרנית בשאר המקרים (חילופים חפשיים)
Ss s נהגה כהגיית סמ"ך בסופי הברות/מילים, וכן לפני עיצורים
z נהגה כהגיית זי"ן לפני תנועות
ʃ נהגה כהגיית שי"ן ימנית לפני p t בראשי הברות, למעט כמה מילים זרות
ß s נהגה כהגיית סמ"ך;
ללא גרסה מוגדלת לאות זאת, כיוון שנוצרה כשילוב גרפי ss
Sch/sch ʃ נהגה כהגיית שי"ן ימנית
Tt t נהגה כהגיית ת"ו
Tsch/tsch ʧ נהגה כהגיית צד"י גרושה
Vv v~f נהגה כהגיית פ"א רפה במילים ממוצא גרמני; כהגיית בי"ת רפה במילים ממוצא לטיני
Ww v נהגה כהגיית בי"ת רפה
Xx ks נהגה כְּסְ, מופיע בעיקר במילים שאולות
Yy j נהגה כיו"ד עיצורית, מופיע במילים שאולות (גם תנועה - להלן תנועות)
Zz ʦ נהגה כהגיית צד"י מודרנית

תנועות

בגרמנית 8 תנועות בסיסיות: [a ɛ e i o ø u y]. כיוון שמשך ההגייה בשפה הוא פונמי, כל תנועה יכולה להגות ארוכה או קצרה, ועל כן ישנן 16 תנועות, שמונה קצרות ושמונה ארוכות (תנועה קצרה אחת /ɛ/ עם שתי גרסאות ארוכות [ɛː eː] וארוכה אחת /eː/ עם שתי גרסאות קצרות, מוטעמת [ɛ] ולא־מוטעמת [ǝ]). כפי שקורה בשפות רבות בעלות משך תנועות פונמי, גם בגרמנית התנועות הקצרות מתמרכזות (לכיוון מרכז חלל הפה). על כן זהו מצאי התנועות בגרמנית:

  • תנועות קצרות: [a ɛ œ ǝ ɪ ʏ ʊ ɔ]
  • תנועות ארוכות: [aː ɛː øː eː iː yː uː oː]
Northern Standard German vowel chart
תנועות בגרמנית
Northern Standard German diphthong chart
דיפתונגים בגרמנית
התנועות
הסימון
הגרפי
תעתיק IPA הערך הפונטי
Aa ‏(ː)‏[ä]
נהגית כהגיית פתח
נהגית כהגיית פתח ארוכה
Ää ‏(ː)‏ɛ נהגית כהגיית e במילה האנגלית Net
נהגית כהגיית e הנ"ל אך ארוכה
Ee בהברה מוטעמת נהגית כהגיית ä הקצרה
ə בהברה בלתי־מוטעמת נהגית כהגיית a במילה האנגלית About
ː‏[e]
נהגה כצירי אשכנזי ארוך[3]
Ii [ɪ]
נהגית כהגיית i במילה האנגלית Bit[4]
ː[i]
נהגית כהגיית חיריק ארוכה
Oo [ɔ]
נהגית כהגיית חולם, כבמילה האנגלית For (אך קצר)
ː‏[o]
נהגית כחולם סגור יותר וארוך[5]
Öö [œ]
ליצור עם השפתיים "אוֹ" (o) ובלא לשנותן לומר "אֶה" (e). לעיתים ארוכה וסגורה

כבמילה hören וּלעיתים קצרה וּפתוחה כבמילה Förster[6]

ø̞ː נהגית כצירי מעוגלת וארוכה[7]
Uu [ʊ]
נהגית כקובוץ, כבמילה האנגלית Took[8]
ː‏[u]
נהגית כשורוק ארוכה
Üü [ʏ]
ליצור עם השפתיים "אוּ" (u) ובלא לשנותן לומר i במילה האנגלית it[9]
ː‏[y]
נהגית כחיריק מעוגלת ארוכה.[10] ליצור עם השפתיים "אוּ" (u) ובלא לשנותן לומר "אִי" (i)
Yy ʏ מופיעה במילים שאולות, נהגית כ־ü הקצרה[9] או כ־i קצרה[4] בסוף מילה
ɪ

הדיפתונגים

הסימון הגרפי תעתיק IPA הערך הפונטי
Ai/ai, Ei/ei, Ay/ay, Ey/ey aɪ̯ אַיְ
Au/au aʊ̯ אַוּ
Äu/äu, Eu/eu ɔʏ̯ אוֹיְ

אוצר מילים

אוצר המילים בגרמנית הוא נרחב. בגרמנית קיימות במקרים רבים, לצד מילים "בינלאומיות" (שרובן הגיעו מלטינית, בעיקר דרך הפילטר של הצרפתית), מילים גרמניות מקוריות המשמשות לציון אותו המושג. דוגמאות:

  • טלוויזיה. לצד הקיצור TV נפוצה בגרמנית המילה Fernseher, שפירושה המילולי: "צופה מרחוק".
  • מחשב. לצד Computer נפוצה המילה Rechner, שפירושה המילולי: "דבר שמְחַשֵּׁב".
  • סובלנות. לצד המילה Toleranz, שמקורה בצרפתית, קיימת המילה Entgegenkommen, שפירושה המילולי: "לבוא לקראת". מקור הביטוי העברי במילה גרמנית זו.
  • ספריה. לצד המילה Bibliothek, שמקורה בצרפתית (Bibliothèque) קיימת המילה הגרמנית Bücherei, שמקורה במילה Buch - "ספר".
Rundfunkgebührenabwicklungskonto
"חשבון בנק לטיפול באגרת הטלוויזיה והרדיו" - מילה גרמנית בת 32 אותיות

אחד המאפיינים הידועים ביותר של הגרמנית הוא יכולתה להצמיד מילים בזו אחר זו לכדי יצירת מילה אחת ארוכה. מילים בנות למעלה מ־15 אותיות, המורכבות מ־3 עד 6 מילים קטנות, אינן מחזה נדיר. הדבר נובע מהעדר כמעט מוחלט של צורת הסמיכות בגרמנית, אשר שכיחה למדי באנגלית ובעברית. דוגמאות:

  • Bahnliniennetzplan ("מפת קווי רשת הרכבות", Bahn-linien-netz-plan). בעברית שלוש המילים הראשונות נמצאות בסמיכות, ואף משתנות מעט בהתאם.
  • Studentenkrankenversicherung ("ביטוח רפואי לסטודנטים", Studenten-kranken-versicherung).
  • Überschallgeschwindigkeit ("מהירות על־קולית", Über-schall-geschwindigkeit).
  • Bezirksschornsteinfegermeister ("מומחה המחוז לניקוי ארובות אבן", Bezirks-schorn-stein-feger-meister).
  • Rundfunkgebührenabwicklungskonto ("חשבון בנק לטיפול באגרת הטלוויזיה והרדיו", Rund-funk-gebühren-abwicklungs-konto)
  • Donaudampfschiffahrtselektrizitätenhauptbetriebswerkbauunterbeamtengesellschaft ("המועדון למנהלים במשרד הראשי של שירותי הסירות החשמליות בדנובה", Donau-dampf-schif-fahrts-elektrizitäten-haupt-betriebs-werk-bau-unter-beamten-gesellschaft). מילה מבודחת שנועדה להיות סאטירה על אורך המילים בשפה הגרמנית, והייתה כינויו של מועדון בווינה. אחת המילים הארוכות בשפה אשר בשימוש ממשי היא:
  • Rechtsschutzversicherungsgesellschaften ("חברות ביטוח הנותנות הגנה משפטית", Rechts-schutz-versicherungs-gesellschaften).

מאפיין נוסף של הגרמנית הוא הרכבת המילים המודולרית שלה. אין־ספור מילים מורכבות מגזע בסיסי ומשורת תחיליות, המשנות לעיתים לחלוטין את משמעות הגזע. בנוסף, למילים רבות בגרמנית שתיים, שלוש ואף יותר משמעויות, השונות לגמרי זו מזו. לדוגמה:

  • Satz: "משפט", "מערך", "סעיף". השורש הבסיסי.
  • Einsatz: "שימוש", "תפקיד", "משימה", "התחייבות", "השקעה".
  • Absatz: "שבירה", "סדק", "עקב של נעל", "מרפסת", "פסקה".
  • Aussatz: "מחלת הצרעת".
  • Aufsatz: "מאמר", "מכסה (של קופסה)".
  • Versatz: "סטייה" או "אי־התאמה" (בהנדסה).
  • Vorsatz: "כוונה", "מטרה", "החלטה".
  • Ersatz: "תחלופה", "ממלא־מקום", "תירוץ".
  • Ansatz: "נקודת יציאה", "כתף", "תוספת" (מונחים הנדסיים).
  • Umsatz: "פדיון" (מונח בכלכלה).

תופעה זו קיימת גם בפעלים. פעלים המורכבים מגזע בסיסי ומתחילית נקראים "פעלים פריקים".

אוצר המילים בשפה מוערך בין 330,000 ל־500,000.

כללי הכתיב החדש

בשנת 1996 הסכימו גרמניה, שווייץ ואוסטריה לבצע רפורמה באופן כתיבת הגרמנית. רפורמה זו מכונה "Neue Rechtschreibung" או "Rechtschreibreform" - "האיות החדש" או "רפורמת האיות". במסגרת תוכנית זו שונו התווים בשפה ודרך האיות של כ־12 אלף מילים.

עיקרי הרפורמה הם:

  1. האות ß ושימושה:
    1. הפסקת השימוש באות ß לטובת ss לאחר תנועות קצרות
    2. השימוש באות ß בכתיב החדש הוא אך ורק לאחר תנועות ארוכות ודיפתונגים.
  2. הפסקת השמטת אותיות בחיבור בין מילים, יוצאי הדופן רק dennoch, Drittel, Hoheit, Mittag.
  3. סטנדרטיזציית מילים המושאלות משפות זרות.
    לדוגמה: Mikrofon, Geografie, Panter, Tunfisch, Differenzial, Jogurt, Spagetti, Schikoree, Portmonee.
  4. פירוק חלק מהמילים הארוכות למרכיביהן:
    1. מילים מחוברות מפורקות למרכיביהן אם אלו הם פועל־פועל, שם־פועל, תואר־פועל, תואר הפועל־פועל, תואר הפועל־תואר/תואר הפועל.
    2. מילים שייכתבו במחובר אף־על־פי־כן: irgendetwas, irgendjemand, umso (desto), zurzeit (derzeit).
  5. צירוף מילים וספרות:
    1. ספרה והשם אותו היא מתארת (לדוגמה: 8-mal, 20-jährig,) יופרדו במקף
    2. ספרה וסופית (לדוגמה: 30er Jahre, 100%ig, 12tel.) יכתבו ביחד
  6. שינוי חוקי הגדלת/הקטנת אות:
    1. כינויי גוף שני (לדוגמה: du, ihr, dein, euer) לא יוגדלו
    2. שם התואר בצירופים שגורים של תואר+שם עצם (לדוגמה: der goldene Schnitt, das schwarze Brett) לא יוגדלו.
    3. שמות תואר המסתיימים ב-isch (שמות עצם שהופכים לתואר) לא יוגדלו.
    4. תיאורי זמן לאחר המילים "gestern", "heute", "morgen" יוגדלו.
    5. שמות עצם שהיו חלק ממילים מורכבות שלא שימשו כשמות עצם (לדוגמה: Recht behalten, Schuld haben) יוגדלו לאחר ההפרדה.
    6. מילים שמקורן אינו שם עצם (לדוגמה: der Einzelne, als Erster, das Gleiche, des Weiteren, im Allgemeinen, auf Deutsch, in Schwarz) יוגדלו כאשר הן משמשות כשם עצם בעיקר לאחר מילות יחס.
    7. זוגות (לדוגמה: Jung und Alt, Groß und Klein) יוגדלו.
  7. חוקי פיסוק:
    1. ניתן לוותר על הפסיק לפני מילות החיבור und, oder וכדומה.
    2. ניתן לוותר על הפסיק לאחר שמות פועל ולפני תכלית, אך לא לפני כינויי זיקה.
    3. סימן פסיק חדש לאחר הסגר.

הרפורמה עוררה התנגדות רבה בקרב אנשי רוח וסופרים. בשנת 2004 הודיעו אף העיתונים הגדולים בגרמניה על זניחת האיות החדש. למרות זאת דבקים בו חוגים בממשל הפדרלי הגרמני כמו גם באוסטריה ובשווייץ.

הדקדוק הגרמני

מערכת הפועל הגרמני

בגרמנית ישנם 12 זמנים: חמישה זמנים פשוטים, וחמישה זמני פרפקט, ציווי ומקור (אינפיניטיב).

ישנם שלושה סוגי פעלים:

1. פעלים "חלשים" הנוטים בצורות העבר – פרטריטום והבינוני הפעול (פרטיציפ II) – באמצעות הוספת עיצור סותם שיני אטום לגזע הפועל (/t/), לדוגמה:

  • sagen – sagte – gesagt
  • machen – machte – gemacht
  • drücken – drückte – gedrückt

2. פעלים "חזקים" הנוטים בצורות העבר באמצעות שינוי תנועה בגזע הפועל (אבלאוט), לדוגמה:

  • schreiben – schrieb – geschrieben
  • ziehen – zog – gezogen
  • essen – aß – gegessen

3. פעלים "מעורבים" (gemischte Verben) המשלבים שינוי תנועה והוספת עיצור שיני בנטיית העבר, לדוגמה:

  • denken – dachte – gedacht
  • nennen – nannte – genannt

כמו כן, קיימים פעלים בלתי־רגילים לחלוטין, כפועל sein (להיות), המאגד בתוכו מספר רב של צורות ואינו משתייך לאף אחת מהקבוצות הנ"ל.

נטיית הפועל

נטיית הפועל sagen (פועל חלש)
גוף הווה עבר (פרטריט) קוניונקטיב I קוניונקטיב II
ראשון יחיד sag-e sag-te sag-e sag-te
שני יחיד sag-st sag-test sag-est sag-test
שלישי יחיד sag-t sag-te sag-e sag-te
ראשון רבים sag-en sag-ten sag-en sag-ten
שני רבים sag-t sag-tet sag-et sag-tet
שלישי רבים sag-en sag-ten sag-en sag-ten
נטיית הפועל kommen (פועל חזק)
גוף הווה עבר (פרטריט) קוניונקטיב I קוניונקטיב II
ראשון יחיד komm-e kam komm-e käm-e
שני יחיד komm-st kam-st komm-est käm-est
שלישי יחיד komm-t kam komm-e käm-e
ראשון רבים komm-en kam-en komm-en käm-en
שני רבים komm-t kam-t komm-et käm-et
שלישי רבים komm-en kam-en komm-en käm-en

זמני הפרפקט

  • פרפקט ההווה מורכב באמצעות הבינוני ונטיית פועל עזר מתאים בזמן הווה, זמן זה מציין עבר והוא נפוץ יותר בשפה המדוברת לביטוי עבר.
  • פרפקט העבר מורכב מצורת הבינוני ונטיית פועל עזר מתאים בזמן עבר, זמן זה מציין מאורע שקרה לפני מאורע אחר בעבר.
  • פרפקט העתיד נדיר יחסית בדיבור, הוא מורכב מצורת הבינוני ונטיית פועל עזר מתאים בזמן עתיד ומציין מאורע שיתרחש לפני מאורע אחר בעתיד.
  • פרפקט התנאי מורכב מצורת הבינוני ונטיית פועל עזר מתאים בזמן תנאי, זמן זה מציין תנאי עבר כלומר תנאי שלא התממש ובוטל, בניגוד לתנאי ההווה המציין תנאי היפותטי, ותנאי העתיד הממשי.

פועלי העזר הנדרשים להרכבת זמני הפרפקט הם haben (שייכות) ו־sein (להיות). הפעלים הדורשים פועל עזר sein הם פועלי תנועה ושינוי מצב, כל שאר הפעלים דורשים את פועל העזר haben.

פועל העזר Sein - להיות
גוף הווה עבר דיבור עקיף תנאי עתיד
ראשון יחיד bin war sei wäre werde sein
שני יחיד bist warst seiest wärest wirst sein
שלישי יחיד ist war sei wäre wird sein
ראשון רבים sind waren seien wären werden sein
שני רבים seid wart seiet wäret werdet sein
שלישי רבים sind waren seien wären werden sein
פועל העזר Haben - שייכות
ראשון יחיד habe hatte habe hätte werde haben
שני יחיד hast hattest habest hättest wirst haben
שלישי יחיד hat hatte habe hätte wird haben
ראשון רבים haben hatten haben hätten werden haben
שני רבים habt hattet habet hättet werdet haben
שלישי רבים haben hatten haben hätten werden haben

צורות הבינוני

שתי צורות פועל, הבינוני ההווה ובינוני העבר המשמשים גם כשמות תואר ונוטים לפי כללי נטיות התארים, אך באמצעות שימוש בפעלים sein ו־haben ניתן להשתמש בבינוני העבר ליצירת זמני הפרפקט.

בינוני ההווה נוצר באמצעות הוספת end- לבסיס הפועל, זו צורה המקבילה לצורה בסיס+ing האנגלית מבחינת השימוש כשם תואר, אך צורה זאת הגרמנית אינה משמשת כפועל בניגוד לאנגלית.

בינוני העבר נוצר בשתי דרכים:

  1. בפעלים החלשים מקובלת הנוסחה ge+בסיס+t. לדוגמה: gesagt בינוני העבר של sagen - לדבר
  2. בפעלים החזקים מקובל שינוי תנועה בבסיס (מתחיל ב-ge ומסתיים ב-~en כאשר באמצע יש שינוי תנועה). לדוגמה: getrunken הוא בינוני העבר של trinken.

הקול הסביל

הקול הסביל נוצר באמצעות שימוש בצורת בינוני העבר ושימוש בנטיות פועל העזר werden.

פועל העזר werden - ליהפך
גוף הווה עבר דיבור עקיף תנאי עתיד
ראשון יחיד werde wurde werde würde werde werden
שני יחיד wirst wurdest werdest würdest wirst werden
שלישי יחיד wird wurde werde würde wird werden
ראשון רבים werden wurden werden würden werden werden
שני רבים werdet wurdet werdet würdet werdet werden
שלישי רבים werden wurden werden würden werden werden

נטיית שמות עצם

בגרמנית לרוב שמות העצם עצמם אינם מוטים אלא רק מלות היידוע כאשר ישנן.

מילות היידוע הבלתי־מסוים
יחסה זכר נקבה סתמי
נושא ein eine ein
מושא ישיר einen
מושא עקיף einem einer einem
שייכות eines eines
מלות היידוע המסוים
נושא der die das die
מושא ישיר den
מושא עקיף dem der dem den
שייכות des des der
מלות ההצגה (זה, זו, אלו)
נושא dieser diese dieses diese
מושא ישיר diesen
מושא עקיף diesem dieser diesem diesen
שייכות dieses dieses dieser
  • עוד מילים הנוטות כמילות היידוע המסוים ומלות ההצגה: jeder, welcher ועוד ליחיד. Mancher, solcher ועוד לרבים.
  • ביחסת השייכות מוסיפים ~S לשם עצם זכר וסתמי בעל מעל הברה אחת, ו~ES לשם עצם זכר וסתמי בעל הברה אחת בלבד.
  • בשמות עצם מסוימים ממין זכר מקבל שם העצם תוספת ~EN ביחסות המושא הישיר, המושא העקיף והשייכות ( ~S לא נוסף ביחסת השייכות על תוספת ה־~EN). במקרים חריגים כן מתווסף ~S ביחסת השייכות, מילים כמו NAME, HERZ או Friede.

נטיית שמות התואר

בגרמנית קיימות שתי דרכים להטות שם תואר: הטיה לא מיודעת המכונה חזקה, הטיה מיודעת המכונה חלשה. חוץ מזה שמות התואר מוטים בהתאם למגדר, לכמות וליחסה.

נטיית תארים בלתי־מיודעים (סיומות חזקות)
יחסה זכר נקבה סתמי רבים
נושא guter gute gutes gute
מושא ישיר guten
מושא עקיף gutem guter gutem guten
שייכות guten guten guter
  • מילים כמו Viele, wenige, andere, einige, mehrere הן כולן מילים לרבים שאינן מיודעות, שמות התואר שיבואו אחריהן יופיעו בצורה חזקה.
נטיית תוארי ידוע בלתי־מסוים (סיומות חלשות)
יחסה זכר נקבה סתמי רבים
נושא kein guter keine gute kein gutes keine guten
מושא ישיר keinen guten
מושא עקיף keinem guten keiner guten keinem guten keinen guten
שייכות keines guten keines guten keiner guten
נטיית תוארי ידוע מסוים (סיומות חלשות)
נושא der gute die gute das gute die guten
מושא ישיר den guten
מושא עקיף dem guten der guten dem guten den guten
שייכות des guten des guten der guten

התחביר הגרמני

  1. נושא+פועל+זמן+אופן+מקום. לדוגמה: Ich fahre morgen mit dem Bus in die Schule.
  2. כאשר אחד החלקים מקדים את הנושא הפועל הוא עדיין במקום השני. כך לדוגמה: זמן+פועל+נושא+אופן+מקום Morgen fahre ich mit dem Bus in die Schule.
  3. במשפטים עם יותר מפועל אחד הפועל המוטה נשאר במקומו ושם הפועל או צורת הפרטיסילפאסט נמצאים בסוף. Ich will nach Hause gehen. Ich habe dir geglaubt.
  4. בשאלות כן/לא הנושא והפועל מתחלפים במקומם, בשאלה עם מילת שאלה כמו הכלל השני. לדוגמה: Kann ich jetzt gehen?
  5. במשפט עם פסוקית תלויה (חלק במשפט עם נושא ונשוא שאיננו יכול להחשב משפט עצמאי), הפועל בפסוקית התלויה הוא בסופה, יש גם לרשום פסיק לפני פסוקית תלויה. המילים הבאות ואחרות דומות להן פותחות פסוקיות תלויות: als, bevor, bis, damit, dass, wenn, ob, obwohl, nachdem, da, während, weil, wie.
    1. המילים הבאות פותחות פסוקיות שאינן תלויות כך שסדר המילים הוא כרגיל: und, oder, aber, denn. לדוגמה: Ich bleibe im Bett, wenn ich krank bin.
  6. בפסוקית תלויה תחיליות הניתנות לניתוק נותרות צמודות לפועל וכל הפועל הולך לסוף הפסוקית. לדוגמה: Er ist immer müde, wenn er früh aufsteht.
  7. כאשר ישנם שני פעלים בפסוקית תלויה הפועל המוטה מופיע אחרון ואילו שם הפועל או צורת הפארטסיפלפאסט לפניו. לדוגמה: Er ist müde, wenn er früh aufstehen muss.
  8. כשהמשפט מתחיל בפסוקית תלויה, הפסוקית מתנהגת כאלמנט במשפט העיקרי כך שהולכים לפי כלל 2. לדוגמה: Wenn ich krank bin, bleibe ich im Bett.
  9. כשיש במשפט אחד גם מושא ישיר וגם מושא עקיף, המושא העקיף מקדים תמיד את הישיר, פרט למקרה בו הישיר הוא כינוי. Ich schenke meinem Bruder eine Krawatte. Ich schenke sie meinem Bruder.

מספרים

מספרים מונים

eins - אחת
zwei - שתים
drei - שלוש
vier - ארבע
fünf - חמש
sechs - שש
sieben - שבע
acht - שמונה
neun - תשע
zehn - עשר
elf - אחת עשרה
zwölf - שתים עשרה
dreizehn - שלוש עשרה
vierzehn - ארבע עשרה
fünfzehn - חמש עשרה
sechzehn - שש עשרה
siebzehn - שבע עשרה
achtzehn - שמונה עשרה
neunzehn - תשע עשרה
zwanzig - עשרים
dreißig - שלושים
vierzig - ארבעים
fünfzig - חמישים
sechzig - ששים
siebzig - שבעים
achtzig - שמונים
neunzig - תשעים
ein hundert - מאה
zwei hundert - מאתיים
drei hundert - שלוש מאות
vier hundert - ארבע מאות
fünf hundert - חמש מאות
sechs hundert - שש מאות
sieben hundert - שבע מאות
acht hundert - שמונה מאות
neun hundert - תשע מאות

מספרים סידוריים

erste - ראשון
zweite - שני
dritte - שלישי
vierte - רביעי
fünfte - חמישי
sechste - ששי
siebte - שביעי
achte - שמיני
neunte - תשיעי
zehnte - עשירי
elfte - האחד עשר
zwölfte - השנים עשר
dreizehnte - השלושה עשר
vierzehnte - הארבעה עשר
fünfzehnte - החמישה עשר
sechzehnte - השישה עשר
siebzehnte - השבעה עשר
achtzehnte - השמונה עשר
neunzehnte - התשעה עשר
zwanzigte - העשרים

הגרמנית והעברית

השפעת העברית על הגרמנית

מעט מילים וביטויים הגיעו לגרמנית מהעברית, רובם דרך היידיש. koscher (כשר, תקין), meschugge (משוגע), Chuzpe (חוצפה), Ganove (גנב, שרלטן), Maloche (עבודה שחורה - מלשון "מלאכה"), Mischpoke או Muschpoke (כינוי גנאי למשפחה או משפחה מורחבת, כנופיה), Schlamassel (עסק ביש, ביש מזל), Tacheles reden (לדבר ישירות ולעניין, מלשון "תכלית"). דוגמאות נוספות:

  • הביטוי "שנה טובה" (הנאמר בגרמניה בתחילת השנה האזרחית) הוא Guten Rutsch; מילולית פירוש הביטוי הוא "החלקה טובה", כביכול "מעבר חלק" אל השנה החדשה. למעשה מקור המילה Rutsch בעברית: ראש השנה.
  • המילה הגרמנית לפשיטת רגל היא Pleite. מקור המילה בעברית: פלטה, פליט; הכוונה היא לאדם בעל חובות הבורח מנושיו, כמו פליט.
  • ביטוי גרמני ל"בהצלחה" הוא Hals und Beinbruch, שפירושו המילולי: "שבירת רגל וגרון". ייתכן שזהו בעצם שיבוש של הביטוי העברי הצלחה וברכה. באנגלית קיים ביטוי דומה, Break a leg, שמקורו איננו ברור - ולפי אחת ההשערות, מגרמנית התגלגל הביטוי Hals und Beinbruch אל האנגלית.
  • vermasseln היא מילה גרמנית ל"להרוס, לדפוק, לפקשש משהו", קרי, לנהוג בחוסר מזל. מקורה מן המילה העברית "מזל" בתוספת התחילית -ver שמוסיפה את המשמעות "טעיה" או "שיבוש" למשמעותם של פעלים אליהם היא מצורפת.
  • Schmiere stehen - מלשון "שמירה", לשמור בזמן שמתבצעת 'סחיבה' או גניבה".
  • Sonnenklar - תרגום מילולי של 'ברור כשמש'. (מקור הביטוי בגמרא, כגון סנהדרין דף עב עמוד א: 'אם ברור לך כשמש שיש לו שלום עמך אל תהרגהו ואם לאו הרגהו.')

השפעת הגרמנית על העברית

בכיוון ההפוך, מגרמנית לעברית, עשתה את דרכה כמות רבה יותר של מילים וביטויים; רבים מהם הגיעו עם העלייה המאסיבית של יהודי גרמניה (ה'ייקים') בשנות ה-30 של המאה העשרים. מילים גרמניות רבות התאזרחו בעברית דרך היידיש.

  • רבות מהמילים הן בתחומי הרכב, המכונאות והשיפוצים: שפּכטל (Spachtel), שפּריץ (Spritz), שפּיץ (Spitz), שיבּר (Schieber, פירוש מילולי: "דוחף"), שוּפל (Schuffel), איזולירבנד (Isolierband), גומי (Gummi), דיבל (Dübel), לייסט (Leist), שאלטר (Schalter), וינקר (Winker), דוּרְך/דוּך (durch), וישר (Wischer), טרמפ (Trampen), מסילת ברזל (תרגום מילולי של Eisenbahn).
  • כל שמות החודשים מתועתקים בעברית בדיוק לפי הגרמנית: מרץ (März), ינואר (Januar), יולי (Juli) וכו', מלבד אוגוסט (הגייה גרמנית: "אַוּגּוּסְט") וספטמבר (הגייה גרמנית: "זֶפְּטֶמְבֶּר").
  • ביטויי סלנג: מילים אלו כמעט תמיד אינן ברמת סלנג בגרמנית, ושימושן בשפה זו שגרתי - ביס (Biss, "נשיכה"), שלוק (Schluck, "לגימה"), לק (Leck), מילת הקריאה פוי (Pfui), דרעק (Dreck, "לכלוך"), שמוץ (Schmutz, "לכלוך"), הביטוי "בקאנטים" (Kante, "קצה", "שוליים"),"קאפוט" (kaputt), שוונג (Schwung, "תנופה"), שוֹס (Schuss, "יריה"), מלת הקריאה היידית "אוי וויי" (Weh, "כאב"), בּרוֹך (במובן של "משבר"; Bruch, "שבירה"), לקטר (Kater, "חתול", כנראה בשל מנהגו ליילל), קוּנץ (טריק; Kunststück, "יצירת אמנות"), שטינקר (מלשין; Stinker, "מסריח" (גם באנגלית), ציצים (Zitzen, "עטינים, פטמות"), שלאגר (Schlager, "להיט").
  • ביטויים ואמרות קצרות: אם כבר אז כבר (wenn schon, denn schon), בסדר (in Ordnung), סוף טוב הכול טוב (Ende gut, alles gut), שחור על גבי לבן (schwarz auf weiß), לשבור את הראש (sich den Kopf zerbrechen), עד החתונה זה יעבור (bis du heiratest, ist alles wieder gut).
  • מילים אחרות: שפגאט (Spagat), שמאלץ (רגש רב מדי; Schmalz, "שומן"), צימר (Zimmer, "חדר"), קרטון, פלסטר (Pflaster), קיטש (Kitsch), פלאטפוס (Plattfuß, "כף רגל שטוחה"), גימנסיה במשמעות "בית-ספר תיכון" (Gymnasium), מדעי הרוח (תרגום מילולי של Geisteswissenschaften), בית חולים וקופת חולים (תרגום מילולי של Krankenhaus ו-Krankenkasse), עיתון (תרגום מילולי של Zeitung - בהמרת המילה הגרמנית לזמן - Zeit - "עת"), פינת אוכל (תרגום מילולי של Essecke), אוצר מילים (תרגום מילולי של Wortschatz).

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 אודות תרגום לגרמנית באתר "hightext"
  2. ^ אלופון [r] נדיר ביותר, וייחודי לניבים מספר כגון בוואריה וכדומה
  3. ^ בקירוב, כיוון שצירי הוא [e̞i] לערך
  4. ^ 4.0 4.1 בקירוב - התנועה המדויקת קדמית מעט בשורתה (ראו בטרפז משמאל)
  5. ^ ראו בטרפז משמאל
  6. ^ בקירוב - התנועה המדויקת אחורית יותר בקריטריון כמעט־קדמית לערך, ומונמכת יותר בערך לחצי הרוחב שבין הקריטריונים כמעט־פתוחה וחצי־פתוחה (ראו בטרפז משמאל)
  7. ^ בקירוב - התנועה המדויקת אחורית ומוגבהת יותר בערך לחצי הרוחב שבין הקריטריונים אמצעית וכמעט־סגורה (ראו בטרפז משמאל)
  8. ^ בקירוב - התנועה המדויקת אחורית ומונמכת יותר בערך לחצי הרוחב שבין הקריטריונים חצי־סגורה וכמעט־סגורה (ראו בטרפז משמאל)
  9. ^ 9.0 9.1 התנועה המדויקת פתוחה יותר וקרובה לקריטריון חצי־סגורה (ראו בטרפז משמאל)
  10. ^ בקירוב - התנועה המדויקת אחורית ומונמכת יותר בערך לחצי הרוחב שבין הקריטריונים סגורה וכמעט־סגורה ומעט מעל [ɪ] הנ"ל (ראו בטרפז משמאל)
IE countries
בירוק כהה: מדינות עם רוב דובר שפות הודו-אירופיות. בירוק בהיר: מדינות עם מיעוט דוברי שפות הודו-אירופיות אשר קיבל הכרה רשמית.
אוסטריה

רֶפּוּבְּלִיקַת אוֹסְטְרִיָה (בגרמנית: Republik Österreich, קרי: "רֶפּוּבְּלִיק אֶסְטֶרַייךְ") היא פדרציה במרכז אירופה המורכבת מ-9 מדינות. היא גובלת בליכטנשטיין ובשווייץ במערב, באיטליה ובסלובניה בדרום, בהונגריה ובסלובקיה במזרח ובגרמניה ובצ'כיה בצפון.

בוואריה

המדינה החופשית של בוואריה (בגרמנית: Freistaat Bayern, להאזנה (מידע • עזרה)) היא אחת מ-16 מדינות הרפובליקה הפדרלית של גרמניה. זו המדינה הגדולה בשטחה בגרמניה (70,549 קמ"ר), והיא מהווה כחמישית מכלל שטחה של גרמניה. בוואריה נמצאת במקום השני מבחינת האוכלוסייה, עם מעל ל-12 וחצי מיליון תושבים.

בוואריה התקיימה במשך רוב שנותיה כממלכה עצמאית. התמורות הפוליטיות שבאו בעקבות הניצחון הגרמני במלחמת צרפת-פרוסיה, במקביל למותו הפתאומי של לודוויג השני, מלך בוואריה, הביאו לאיחודה תחת דגל גרמניה המאוחדת בשנת 1871.

בירת המדינה והעיר הגדולה בה (והשלישית בגודלה בגרמניה) היא מינכן. כעשירית מהבווארים מתגוררים בעיר זו. שאר עריה של בוואריה קטנות יחסית; ברשימת 50 הערים הגדולות בגרמניה מייצגות את בוואריה ארבע ערים בלבד. להלן רשימת עשר הערים הגדולות בבוואריה:

צבעיה הרשמיים של בוואריה הם תכלת ולבן; ניתן לראות זאת בשני דגליה הרשמיים של המדינה.

תושבי המדינה דוברים ברובם בווארית (ניב של גרמנית) כשפת אם, נוסף על "גרמנית גבוהה" (Hochdeutsch), הגרמנית הכללית והרשמית המדוברת בכל גרמניה (הבווארית היא גם הניב הנפוץ ביותר באוסטריה, הגובלת בבוואריה). בנוסף לבווארית מדוברים במדינה ניבים נוספים, בעיקר פרנקונית (Fränkisch, מדוברת בפי כ-3 מיליון מתושבי המדינה באזור הגבול הצפוני והמערבי) ואָלֵמָנית (Alemannisch או שְוואבּית (Schwäbisch), קבוצת ניבים המדוברים במדינה הגרמנית הסמוכה לבוואריה, באדן-וירטמברג, וכן בשווייץ. בבוואריה מספר הדוברים הוא כ-2 מיליון).

בוואריה היא המדינה המשגשגת והעשירה ביותר בגרמניה, עם שכר לנפש גבוה מהממוצע בגרמניה ושיעור אבטלה נמוך (כ-5% בתחילת 2007). גם יוקר המחיה במדינה בהתאם: שכר הדירה הממוצע במינכן, למשל, כפול מזה שבברלין.

בוואריה נחשבת למעוז של שמרנות בגרמניה. שני שלישים מתושביה קתולים ורק כרבע פרוטסטנטים. המפלגה הנוצרית-סוציאלית (CSU), שהיא מפלגת אחות של המפלגה הנוצרית דמוקרטית הגרמנית (CDU), שולטת במדינה ברוב מוחלט מאז 1965; מפלגת הירוקים הגרמנית זוכה לתמיכה מועטה בבוואריה, יחסית לשאר גרמניה. ראש ממשלת בוואריה משנת 1993 עד לשנת 2007 היה אדמונד שטויבר (Edmund Stoiber), לאחר התפטרותו גונטר בקשטיין ירש את מקומו, כיום ראש ממשלת בוואריה הוא הורסט זהופר (מנהיג המפלגה הנוצרית-סוציאלית) שהחליף את בקשטיין בתפקידו קצר המועד. מינכן נחשבת ליוצאת דופן מבחינה פוליטית, ורוב תושביה תומכים במפלגה הסוציאל-דמוקרטית, ה-SPD.

תושבי בוואריה תמיד נטו לבדלנות במידה רבה יותר מתושבי שאר מדינות גרמניה, ועד היום קיימות במדינה תנועות הקוראות לעצמאות והתנתקות מגרמניה.

בוואריה מהווה אחד ממוקדי התיירות החשובים בגרמניה. רוב פסגות האלפים הגרמניים נמצאות בשטח המדינה, לאורך הגבול עם אוסטריה, כולל ההר הגבוה בגרמניה, הצוגשפיצה. באזור אתרי סקי רבים. נהר הדנובה חוצה את בוואריה לרוחבה, ומספק נופים רומנטיים רבים לאורכו. מינכן היא אחת הערים המתוירות ביותר באירופה.

בזל

בזל (, בגרמנית: Basel; בצרפתית: Bâle; באיטלקית: Basilea) היא עיר בקנטון בזל-שטאדט שבצפון שווייץ, השוכנת על שתי גדות הריין, במקום בו גובלת שווייץ עם צרפת וגרמניה. בזל היא העיר השלישית בגודלה בשווייץ, עם 174,793 תושבים (2014) בעיר עצמה, מתוכם כ-2,500 יהודים, ו-731 אלף תושבים במטרופולין שלה (2004). המטרופולין של בזל נמצא בחלקו במדינת באדן-וירטמברג שבגרמניה וחלקו בחבל אלזס שבצרפת.

העיר נוסדה בידי הרומאים בשנת 43 לפני הספירה, ובוצרה על ידי הקיסר ואלנטינוס בשנת 374 לספירה. אוניברסיטת בזל, שנוסדה בשנת 1460, היא האוניברסיטה העתיקה ביותר בשווייץ.

בשנת 1897 התכנס בעיר הקונגרס הציוני העולמי הראשון.

השפה המדוברת בבזל היא גרמנית, בניב מקומי הקרוי גרמנית בזל.

בלגיה

בֶּלְגְיָה (בהולנדית: België "בֶּלְחִייֶה", בצרפתית: Belgique "בֶּלְזִ'יק", בגרמנית: Belgien "בֶּלְגִיאֵן") היא מדינה באירופה, ובירתה היא בריסל. המדינה היא פדרציה המורכבת משלושה מחוזות: פלנדריה, ולוניה, ובריסל. ראש המדינה הוא המלך פיליפ. השפות המדוברות והרשמיות בבלגיה הן הולנדית, צרפתית וגרמנית. המדינה גובלת בהולנד בצפון, בגרמניה ובלוקסמבורג במזרח, ובצרפת בדרום, והיא שוכנת לחופי הים הצפוני במערב. היא אחת המדינות המייסדות של האיחוד האירופי וחברה בברית נאט"ו.

הניב ההולנדי המדובר בפלנדריה מכונה לעיתים "פלמית" בלשון הדיבור, אבל במסמכים רשמיים השפה נקראת "הולנדית"; היא שונה מן השפה המדוברת בהולנד בעיקר במבטא ומעט גם באוצר המילים. מאז החתימה על איחוד השפות ההולנדיות פותחו מילון משותף וכללי תחביר אחידים שצמצמו עוד יותר את ההבדלים המעטים שהיו בין השפות.

גרמניה

הָרֶפּוּבְּלִיקָה הַפֶדֶרָלִית שֶׁל גֶּרְמַנְיָה (בגרמנית: Bundesrepublik Deutschland, קרי: "בונדסרפובליק דויטשלנד") היא מדינה במרכז אירופה, הנמנית עם המדינות המתועשות החזקות בתבל. בצפונה גובלת גרמניה בים הצפוני, בדנמרק, ובים הבלטי; במזרחה בפולין ובצ'כיה; בדרומה באוסטריה ובשווייץ ובמערבה היא גובלת בצרפת, בלוקסמבורג, בבלגיה ובהולנד. נהרות הריין, האלבה והדנובה חוצים את שטחה, דבר שהקנה לה לאורך ההיסטוריה מעמד של מרכז כלכלי, מסחרי ותרבותי ביבשת כולה.

גרמניה היא איחוד פדרלי הכולל שש-עשרה מדינות (Bundesländer, הגייה [ˈbʊndəsˌlɛndɐ]). היא לא התקיימה כמדינת לאום מאוחדת עד 1871, אף שהתרבות והשפה הגרמנית עתיקות הרבה יותר. במשך קרוב למילניום, עד 1806, הייתה גרמניה בבחינת מקבץ מדינות אוטונומיות למדי, במסגרת האימפריה הרומית הקדושה. בין 1815 ל-1867 התאגדו המדינות הגרמניות בקונפדרציה רופפת. תחת אוטו פון ביסמרק אוחדו ב-1871 אותן מדינות למדינה גרמנית מאוחדת שהפכה באחת לכוח החזק ביותר באירופה. המדינה תועשה במהרה ורשמה זינוק כלכלי עצום, אולם ניסיונותיה להשיג מעמד של מעצמה אירופית מן הדרג הראשון הגיעו לקצם עם תבוסתה במלחמת העולם הראשונה. הסנקציות והקנסות שספגה גרמניה ממדינות ההסכמה לאחר המלחמה, וכן קשייה הכלכליים החמורים של רפובליקת ויימאר, יחד עם ייאוש מתבוסת המלחמה הובילו במידה רבה לעלייתם לשלטון של אדולף היטלר והמפלגה הנאצית, אשר סחפו בסופו של דבר את מדינתם ואת שאר העולם למלחמת העולם השנייה, ובשואה שנתחוללה שבמהלכה נרצחו בידי הנאצים 11 מיליון בני מיעוטים אתניים, ובהם 6 מיליון יהודים. גרמניה הובסה בשנית ונכבשה על ידי בעלות הברית, ואולם לנוכח המלחמה הקרה פוצלה המדינה למערב גרמניה הפרו-מערבית ולמזרח גרמניה שנתמכה על ידי ברית המועצות. בנפול הקומוניזם והגוש המזרחי, התאחדו שתי הגרמניות תחת הרפובליקה הפדרלית בשנת 1990. השוני בין מזרח ומערב, כמו גם אבטלה כרונית וצמיחה כלכלית איטית, מוסיפים להקשות על המדינה.

כחברת ארגון המדינות המתועשות (G7), כלכלתה של גרמניה היא הרביעית בגודלה בעולם, והיא ידועה בתעשיות הברזל, הפלדה, המיכון והרכב שלה. גרמניה היא עמוד תווך מרכזי של האיחוד האירופי, לצד צרפת, בהיותה אחת ממייסדות הארגון ובפרט כחברה בעלת האוכלוסייה והכלכלה הגדולה ביותר באיחוד. המדינה חברה גם באומות המאוחדות ובברית נאט"ו.

גרמניה המזרחית

גרמניה המזרחית (או הרפובליקה הדמוקרטית הגרמנית, בגרמנית: Deutsche Demokratische Republik, ובקיצור: DDR) היא מדינה היסטורית שהתקיימה בין השנים 1949–1990. בתום מלחמת העולם השנייה נותרה אירופה מחולקת: מזרחה נתון לשליטת ברית המועצות ומערבה מורכב ממדינות עצמאיות. הכוחות הסובייטים לא יצאו מהחלק שכבשו בגרמניה, וכך חולקה גרמניה לשתיים, כאשר בחלק המזרחי שנכבש על ידי ברית המועצות הוקמה מדינה קומוניסטית. גרמניה המזרחית הייתה גרורתה של ברית המועצות והייתה חברה בברית ורשה.

בירתה של גרמניה המזרחית הייתה החלק המזרחי של ברלין. הסובייטים שלטו בגרמניה המזרחית ולתושבי מדינה זו לא התאפשר המעבר למערב גרמניה. כחלק מההפרדה בין מזרח העיר למערבה נבנתה בשנת 1961 חומת ברלין אשר הפרידה במשך 29 שנה בין ברלין המזרחית למערבית.

גרמנים

הגרמנים הם קבוצה אתנית, שחבריה חולקים במשותף תרבות, שפה, היסטוריה ומוצא. חלק ניכר מן הגרמנים שייכים למסגרת המדינית הגרמנית, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה, שהגרמנים החיים בה מכונים "Bundesdeutsche" - גרמנים של המדינה (ובמסגרות מדיניות קודמות "Reichsdeutsche" - גרמנים של הרייך). גרמנים החיים מחוץ לגרמניה מכונים "Volksdeutsche", גרמנים אתניים, בני העם הגרמני.

בעולם קיימים כ-100 מיליון אנשים הדוברים גרמנית כשפת אם, וכ-75 מיליון מהם מגדירים עצמם כגרמנים. ישנם בין 75 ל-80 מיליון אנשים ממוצא גרמני שאינם דוברים גרמנית כשפת אם, לרוב בארצות הברית, בברזיל, בארגנטינה, בפרו, בצרפת ובקנדה. השייכות לתרבות הגרמנית והדיבור בשפה הגרמנית אינם מהווים לעיתים קריטריון מספיק להגדרה כגרמני. כך, למשל, רואים עצמם האוסטרים כקבוצה נפרדת, על אף שהם דוברים גרמנית, ושייכים מבחינה היסטורית לתרבות הגרמנית. ההיסטוריה של מאות השנים האחרונות, מאז איחודה של גרמניה, במהלך המאה ה-19, ואירועי מלחמת העולם הראשונה ומלחמת העולם השנייה הביאו לתנודות ביחס לתת קבוצות אתניות כדוגמת האוסטרים, שלעיתים משייכים עצמם לקבוצה הגרמנית, ולעיתים מבדילים עצמם ממנה.

מספרם של הגרמנים בעולם הוא אפוא בין 75 ל-160 מיליון, תלוי בקריטריונים המיושמים להגדרת האדם כ"גרמני". בארצות הברית, 43 מיליון איש, או כ-15.2% מהאוכלוסייה, הצהירו כי מוצאם גרמני, במפקד אוכלוסין שנערך בשנת 2004.

האימפריה האוסטרו-הונגרית

אוסטרו-הונגריה הידועה גם בשמות אוסטריה-הונגריה, הקיסרות האוסטרו-הונגרית והאימפריה האוסטרו-הונגרית (או בשמה הרשמי - הממלכות והארצות המיוצגות במועצה הקיסרית ובארצות הכתר ההונגרי הקדוש של סטפן הקדוש), היא אימפריה שהתקיימה באירופה בשנים 1867–1918. הקיסרות נוצרה מאיחוד פדרטיבי של ממלכת הונגריה ושל קיסרות אוסטריה, תחת שלטונו של בית הבסבורג.

הניצוץ או התירוץ, שהביא לפרוץ מלחמת העולם הראשונה, הוא הרצח הפוליטי ב-28 ביוני 1914 של היורש לכס המלוכה של אוסטרו-הונגריה, פרנץ פרדיננד הארכידוכס האוסטרי, בסרייבו. חודש לאחר מכן הכריזה האימפריה האוסטרו הונגרית מלחמה על סרביה ובכך פתחה רשמית במלחמת העולם. האימפריה קרסה כאחת מתוצאותיה של מלחמת העולם הראשונה.

הקיסרות הגרמנית

הקיסרות הגרמנית או האימפריה הגרמנית (בגרמנית: Deutsches Reich; ידועה גם בתור "הרייך השני") הוא שמה המקובל של גרמניה בתקופה שראשיתה בכינונה כמדינת לאום מאוחדת ב-18 בינואר 1871 לאחר איחוד מדינות גרמניה השונות, וסופה בהתפטרותו של הקייזר (קיסר) וילהלם השני ב-9 בנובמבר 1918, בעקבות מהפכת נובמבר ותבוסת המדינה במלחמת העולם הראשונה – אז החליפה אותה רפובליקת ויימאר.

שמה הרשמי של המדינה בגרמנית, "הרייך הגרמני", נותר גם לאחר הקמת הרפובליקה הדמוקרטית וכן במשך רוב התקופה הנאצית בתולדותיה של המדינה, עד סיפוחה של אוסטריה ב-1938, אז נקראה "הרייך הגרמני הגדול" (Großdeutsches Reich).

הקיסרות הגרמנית הייתה מדינת הלאום הראשונה של הגרמנים. במשך 47 שנות קיום הקיסרות חוקקה תקדימים מתקדמים, הקמת רפורמות חברתיות וכן חיי תרבות פורחים, שהפכו אותה למעצמה המובילה בעולם בו בזמן. ההצלחות החברתיות, הכלכליות והמדעיות בקיסרות הובילו את עידן הקיסרות להיחשב לפעמים כתור הזהב בהיסטוריה של הגרמנים.

הקנטונים של שווייץ

עשרים ושישה הקנטונים של שווייץ הם המדינות המרכיבות את הקונפדרציה של שווייץ. במשך ההיסטוריה ועד אמצע המאה ה-19, היה כל קנטון מדינה ריבונית עם גבולות, עם צבא ועם מטבע משלה, עד שהמבנה הנוכחי אומץ ב-1848.

ולוניה

ולוניה (בצרפתית: Wallonie, בהולנדית: Wallonië, בגרמנית: Wallonien, בוולונית: Walonreye), היא אזור של דוברי צרפתית בדרום בלגיה המהווה אחד משלושת המחוזות בבלגיה. בירת המחוז היא נאמור, והשפות הרשמיות במחוז זה הן גרמנית וצרפתית.

יהדות גרמניה

יהדות גרמניה היא אחת הקהילות היהודיות העתיקות והמשפיעות באירופה. קהילת יהודים זו התגוררה ומתגוררת באזורים הגאוגרפיים שזוהו עם גרמניה. בעבר נקראה גם יהדות אשכנז. שורשיה בהגירת יהודים מעטים באלף הראשון לספירה וסופה בחיסול כמעט מוחלט בתקופת השואה. כיום קיימת קהילה של יהודים וישראלים שחזרו לגרמניה לאחר מלחמת העולם השנייה ופתיחת השערים של ברית המועצות.

קהילה זו תרמה לחיי הדת, התרבות, האמנות, הרוח והמדע של העולם המערבי בכלל והיהדות בפרט. בשנות השלושים של המאה העשרים היו יהודי גרמניה (אשר כונו "יקים") מרכיב עיקרי בעלייה החמישית לארץ ישראל ותרמו לפריחת המעמד הבורגני בארץ ולהתפתחות התעשייה והמסחר. יהדות גרמניה של היום ידועה בתמיכתה הגדולה בציונות.

נכון ל-2015, יש בגרמניה כ-200 אלף יהודים, המהווים כ-0.2% מאוכלוסיית גרמניה.

יידיש

ייִדִישׁ או אִידִית (גם אִידִישׁ; כנראה קיצור של ייִדיש-דײַטש - "יהודית-גרמנית") היא שפה יהודית השייכת למשפחת השפות הגרמאניות אך נכתבת באותיות האלפבית העברי. בימי הביניים נקראה לרוב עברי-טייטש או לשון אשכנז, ולמן תקופת ההשכלה ז'רגון. רוב אוצר המילים היידי הוא ממקורות גרמאניים, בין 20% ל-30% אחוז מהמילים הן ממקורות עבריים וארמיים, והנותר ממקורות סלאביים ורומאניים.מאז התיישבותם בתחומי גרמניה במאה ה-9, שימשה הגרמנית-יהודית כשפתם העיקרית של האשכנזים, ונותרה כזו גם עם הגירתם מזרחה של רבים מהם. מסוף המאה ה-18, בעקבות האמנציפציה וההשתלבות הגוברת בחברה הכללית, זנחו יהודי מרכז ומערב אירופה את היידיש. במזרח היבשת הנחשל היה התהליך אטי ומוגבל, ובשלהי המאה ה-19 התרחשה שם פריחה תרבותית, שהתלוו לה ניסיונות לתָּקְנֵן את השפה בהתבסס על הניבים המקומיים; בתקופה זו גם החל השימוש השיטתי בשם 'יידיש'. מגמה זו הוסיפה והתקיימה בברית המועצות, בפולין ובקרב המהגרים היהודים בארצות הברית עד לאחר מלחמת העולם השנייה. השואה, התערות הדור הצעיר ורדיפות סטלין הביאו לקצה של הפעילות התרבותית הנרחבת בלשון. בתנועה הציונית, שקידמה את תחיית העברית, הייתה היידיש סמל לגלותיות. כיום היא משמשת בחלקים מסוימים של החברה החרדית, בעיקר אצל חסידים, כשפה העיקרית. כמו כן, עודנה מדוברת בקרב יהודים שמוצאם ממזרח אירופה, כמעט רק קשישים.

יידיש היא אחת משלוש השפות היחידות בעולם בימינו, לצד העברית והארמית, שמשתמשת באותיות עבריות לכתיבתה (אמנם הלאדינו נכתבת גם באותיות עבריות, אך היא נכתבת גם ובעיקר באותיות לטיניות).

לוקסמבורג

הדוכסות הגדולה של לוקסמבורג (בלוקסמבורגית: Groussherzogtum Lëtzebuerg, בצרפתית: Grand-Duché de Luxembourg, בגרמנית: Großherzogtum Luxemburg) היא מדינה קטנה במערב אירופה שגובלת בבלגיה, בצרפת ובגרמניה. האוכלוסייה במדינה מונה כחצי מיליון נפש ושטחה 2,586 קילומטרים רבועים.

ליכטנשטיין

נסיכות ליכטנשטיין (בגרמנית: Fürstentum Liechtenstein) היא מדינה זעירה במרכז אירופה, הגובלת בשווייץ במערב ובאוסטריה במזרח. המדינה חברה באו"ם משנת 1990.

מסת"ב

מסת"ב (ראשי תיבות של מספר ספר תקני בינלאומי) הצורה העברית של ISBN (ראשי תיבות של International Standard Book Number), הוא קוד מזהה בינלאומי, ייחודי למהדורה של ספר. בדרך כלל הוא מודפס על כריכתו האחורית של הספר, בספרות ובברקוד, כך שניתן לקרוא אותה בקופה רושמת באמצעות קורא ברקוד. כאשר ספר יוצא בשני סוגי כריכות, כריכה קשה וכריכה רכה, מקבל כל סוג מסת"ב משלו. הקוד משמש בעיקר בקטלוגים מסחריים ובקטלוגים של ספריות.

השיטה נוצרה בבריטניה בשנת 1966 על ידי רשת חנויות הספרים WH Smith. בתחילה כונתה השיטה SBN) Standard Book Number). השיטה אומצה כתקן בינלאומי ISO 2108 בשנת 1970. מזהה דומה, ה-ISSN) International Standard Serial Number) משמש לזיהוי כתבי עת.

בארבעים שנותיו הראשונות כלל המסת"ב עשר ספרות, והחל מ-1 בינואר 2007 הוא הוגדל ל-13 ספרות.

במסת"ב 10, הספרות מפוצלות לארבע קבוצות. גודל הקבוצות אינו קבוע. במסת"ב 13, נוספת בתחילת המספר קבוצה בת 3 ספרות.

במסת"ב 13: 978 או 979.

שפת המדינה אליה משתייך המו"ל:0 - ספרים היוצאים לאור בארץ דוברת אנגלית (בריטניה, ארצות הברית, קנדה וכו')

2 - צרפתית, 3 - גרמנית, 4 - יפנית, 88 - איטלקית

965 - ספרים היוצאים לאור בישראלזיהוי המו"ל

מספר סידורי לכותר אצל המו"ל

ספרת ביקורת (זו יכולה להיות לעיתים גם האות X).בכל מדינה יש נציג האחראי על הקצאת המסת"ב. בישראל נעשה הדבר על ידי מרכז הספר והספריות בישראל. הנציג מקצה לכל מו"ל מספר מזהה, ואת המספר הסידורי של הכותר נותן המו"ל בעצמו. השימוש במסת"ב אינו מחייב והמספרים ניתנים תמורת תשלום, יש מו"לים שמעדיפים לא לרכוש מספרים אלו.

בענף המו"לות הישראלי נפוץ השימוש גם בקוד אחר, הקרוי "דאנאקוד", והוא אינו קשור למסת"ב. חברת "ד.א.נ.א. מערכות", שהוקמה ב-1981, מנהלת ומקצה קודים אלה תמורת תשלום. לצד הקוד כתוב במילים "מסת"ב", "ISBN" או "דאנאקוד", כדי להסיר ספק באשר לסוגו. באמצעות הקוד האחיד מתאפשר שיתוף מידע בין מוציאים לאור לגופים אחרים העוסקים בסחר בספרים. בנוסף, יוצרת החברה קטלוג ספרים עבריים בו משתמש כל גוף המעוניין בו, בין אם הוא מסחרי או לא. גם הספרייה הלאומית משתמשת במאגר שנוצר על ידי החברה כדי לקבל פרטים ראשוניים על הספרים העבריים החדשים היוצאים לאור.

מרץ

מרץ או מארס (מלטינית, Martius, דרך גרמנית ויידיש) הוא החודש השלישי בלוח הגרגוריאני. לפני קביעת הלוח היוליאני, היה חודש זה הראשון בשנה.

נמיביה

רפובליקת נמיביה (בגרמנית: Republik Namibia באנגלית: Republic of Namibia) היא מדינה בדרום-מערב אפריקה, השוכנת לחופי האוקיינוס האטלנטי. נמיביה גובלת באנגולה ובזמביה בצפון, בבוטסואנה במזרח ובדרום אפריקה בדרום.

נמיביה השיגה את עצמאותה מדרום אפריקה ב-1990.

שווייץ

שווייץ (או שווייצריה; השם הקצר: בגרמנית: Schweiz; בצרפתית: Suisse; באיטלקית: Svizzera; ברומאנש: Svizra; השם הרשמי: בגרמנית: Schweizerische Eidgenossenschaft; בצרפתית: Confédération suisse; באיטלקית: Svizzera Confederazione; ברומאנש: Confederaziun svizra; בלטינית: Confœderatio Helvetica – "הקונפדרציה ההלווטית", או הקונפדרציה השווייצרית) היא מדינה אלפינית מוקפת יבשה השוכנת במרכז אירופה אשר מאופיינת ברמת חיים גבוהה של תושביה וכלכלה יציבה. שווייץ גובלת בגרמניה בצפון, בצרפת במערב, באיטליה בדרום ובאוסטריה וליכטנשטיין במזרח.

שווייץ מוכרת בנופיה המרהיבים ובהריה ואגמיה הרבים. לטופוגרפיה של שווייץ יש תפקיד מרכזי בעיצוב כלכלתה, תרבותה והמסורת המדינית שלה. היותה של שווייץ הררית הקשה על התהוות חקלאות קלאסית של מישורים נרחבים ואילץ את השווייצרים להתמקד בייצור מוצרים מתוחכמים כמו גבינות ויינות איכות, שוקולדים ושעונים. הטופוגרפיה גם הקשתה מאוד על התחבורה האזרחית והממשלתית כמו גם על התקדמות צבאות אויב. עובדות אלו יצרו בין אזרחי שווייץ מגוון תרבותי ושפתי עשיר, אילצו את השלטון המרכזי לתת לאזרחים מידה רבה של עצמאות מקומית ואפשרו התגוננות נגד אויבים קשים מבחוץ. לכן לשווייץ מסורת ארוכת שנים של משטר דמוקרטי יציב כמו גם מסורת של נייטרליות פוליטית וצבאית כלפי חוץ. באופן טבעי, שווייץ משמשת כביתם של ארגונים בינלאומיים רבים ושל בנקים גדולים.

במשך מרבית שנות קיומה, שווייץ הייתה קונפדרציה של קנטונים (מחוזות אוטונומיים) אשר תושביהם דוברי שפות שונות, ולא הייתה לה שפה רשמית. במהלך המאה ה-19, הקנטונים החליטו על הידוק שיתוף הפעולה, המדינה הוגדרה רשמית כפדרציה ומבחינה מנהלית היא אימצה מאפיינים חלקיים של ארגון פדרלי. כך, למשל, בניגוד לפדרציות, אזרח שווייצרי נחשב לאזרח של אחד הקנטונים ולא של שווייץ כולה, אך בניגוד לקונפדרציות, התאזרחות בקנטון אחד דורשת את הסכמתם של הקנטונים האחרים.

במהלך המאה העשרים הוכרזו ארבע משפות המדינה כשפותיה הרשמיות. אחת מהן, רומאנש, משמשת שפה רשמית רק בשווייץ, וככל הנראה, רק בשווייץ קיימות קהילות הדוברות אותה. כאשר לא ניתן או לא נוח להשתמש בכל השפות לכתיבת שם המדינה, משמשת השפה הלטינית כברירת מחדל ובה נקראת המדינה: "הקונפדרציה ההלווטית" (Confœderatio Helvetica). שם זה וראשי התיבות שלו (CH) משמשים למטרות שונות, כגון סימול שם המדינה וסיומת האינטרנט שלה. בולים ומטבעות של שווייץ נושאים את השם Helvetia.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.