גרמניה תחתית

גרמניה תחתית הייתה פרובינקיה רומית שהשתרעה משמאל לריין באזור שהיום כולל את נורדריין-וסטפאליה ואת דרום ומערב הולנד. היישובים העיקריים בפרובינקיה היו קסטרה וטרה, קולוניה אולפיה טריינה, ניג'מגן, טונגרן, אוטרכט, בון וקלן שהייתה בירת הפרובינקיה. השם גרמניה תחתית מבדיל את הפרובינקיה הנמצאת במורד זרימת הריין מהפרובינקיה גרמניה עילית הנמצאת במעלה הריין.

שטחי גרמניה תחתית נכבשו על ידי יוליוס קיסר בשנת 58 לפנה"ס. השבט האבורוני שישב באזור מרד בשנת 57 לפנה"ס והצליח להשמיד לגיון רומאי שהוצב באזור. יוליוס קיסר חזר לאזור, השמיד את השבט האבורוני והפך את הארץ לשממה. בשנים 38-39 לפנה"ס, מרקוס ויפסניוס אגריפה, יד ימינו של אוקטבינוס ומושל גאליה נארבוננסיס באותו זמן, נלחם באזור ביחד עם היוביאנים כנגד הסוביאנים ויישב את היוביאנים באזורי גרמניה תחתית השוממה. היוביאנים בנו באזור עיר בשם ארא-יוביארום, היא קלן. חלק מהצ'אטים שהתגוררו ממזרח לריין ותמכו ברומאים גורשו ממקום מושבם ויושבו גם הם על ידי אגריפס באזור גרמניה תחתית. בני צ'אטי אלו התמזגו עם הבטאווים בחלק הצפוני של גרמניה תחתית. בשנת 27 לפני הספירה הכליל אוגוסטוס קיסר את האזור בתוך פרובינקית גאליה בלגיקה.

בשנים הבאות הוצבו יחידות צבא רבות באזורי גרמניה עילית ותחתית במסגרת ההגנה מפני השבטים הגרמאניים ומסעות כיבוש בגרמניה. אולם משנת 16 לספירה החליט טיבריוס להפסיק את הלחימה נגד השבטים הגרמניים. בשנת 28 לספירה מרדו הפריזיאנים והצ'אוקי, ואף שהוכנעו החליט טיבריוס לוותר על השטחים שבהם ישבו מעבר לריין[1].

בשנים 69-70 לספירה, במקביל למרד הגדול ביהודה, התרחש באזור המרד הבטאווי אשר הצליח בהתחלה בהשמדת ארבעה לגיונות רומיים, אך הסתיים בתבוסה ובהצבת לגיון קבוע בשטח גרמניה תחתית. בסביבות שנת 90 לספירה, הקיסר דומיטיאנוס ארגן מחדש את פרובינקית גאליה בלגיקה וחילק אותה בין אזור אזרחי לאזור צבאי[2]. האזור הצפוני מערבי של הפרובינקיה הפך לפרובינקית גרמניה תחתית.

החל משנת 350 השתלטו הפרנקים על האזור ובשנת 406 חדרו אליו שבטים גרמניים שהביאו לקיצה של הפרובינקיה הרומית.

REmpire-09 Germania Inferior
מיקום פרובינקית גרמניה תחתית בתוך האימפריה הרומית

הערות שוליים

  1. ^ Germania inferior, conquest and defeat
  2. ^ Mary T. Boatwright, Daniel J. Gargola and Richard J. A. Talbert. A Brief History of the Romans (New York: Oxford University Press, 2006), p. 224.
אפריקה (פרובינקיה רומית)

אפריקה (באנגלית: Africa) היה שמה של פרובינקיה רומית בצפון אפריקה.

ביתיניה

ביתיניה (ביוונית Βιθυνία, בלטינית Bithynia) היא חבל ארץ גאוגרפי והיסטורי בצפון-מערב אסיה הקטנה (כיום בטורקיה). ביתיניה הייתה ממלכה עצמאית החל משנת 297 לפנה"ס ועד שנת 74 לפנה"ס, עת ניקומדס הרביעי, מלכה האחרון, מסרה מרצונו לידי הרפובליקה הרומית שעשתה אותה לפרובינקיה.

בריטניה (פרובינקיה רומית)

בריטניה (לטינית: Britannia) הייתה פרובינקיה רומאית שהוקמה בשנת 43 והתקיימה עד לשנת 410.

גאליה בלגיקה

גאליה בלגיקה הייתה פרובינקיה רומית אשר מוקמה בשטחים הדרומיים של הולנד, בלגיה, לוקסמבורג, צפון-מזרח צרפת וצפון-מערב גרמניה. האוכלוסייה המקורית של אזור גאליה בלגיקה הכילה תערובת של שבטים קלטים וגרמאנים, שנקראו לרוב בלגים. לפי יוליוס קיסר, הגבול בין גאליה לבלגיקה נקבע על פי הנהרות מארן, סן והריין. האזור הוא הלב ההיסטורי של ארצות השפלה, שטח שתואם באופן גס את שטחן של מדינות קבוצת בנלוקס, הולנד, בלגיה ולוקסמבורג, ובנוסף חלקים מפלנדריה הצרפתית וחבל הריין.

גאליה נארבוננסיס

גאליה נארבוננסיס הייתה פרובינקיה רומאית בדרום צרפת דהיום. בתחילה נקראה הפרובינציה "גאליה טרנסאלפינה" (גאליה שמעבר לאלפים), ואחר כך שונה שמה ל"נארבוננסיס" על שם בירתה הרומית "נארבו". מאוחר יותר כונתה פשוט "הפרובינציה", מה שנתן לה את שמה הנוכחי, פרובנס.

גרמניה עילית

גרמניה עילית הייתה פרובינקיה רומית שהשתרעה מדרום לריין במעלה זרימת הנהר לעומת גרמניה תחתית. הפרובינקיה השתרעה על האזורים הכלולים היום בדרום מערב גרמניה, מערב שווייץ ומחוזות אלזס ויורה שבצרפת. היישובים העיקריים בפרובינקיה היו בסנקון, שטרסבורג, ויסבאדן ובירת הפרובינקיה, מיינץ. האזור של הריין הזורם דרך גרמניה עילית נקראת "הריין האמצעית".

האזור של גרמניה עילית נכבש על ידי יוליוס קיסר בשנת 58 לפני הספירה. בין השנים 32-28 לפני הספירה לקח אוגוסטוס קיסר לאחריותו הישירה את האזור, ביחד עם פרובינקיות נוספות, בטענה שהוא מצוי בסכנה.

בשנת 27 לפני הספירה הכליל אוגוסטוס קיסר את האזור בתוך פרובינקיית גאליה בלגיקה.

בשנים הבאות הוצבו יחידות צבא רבות באזורי גרמניה עילית ותחתית במסגרת ההגנה מפני השבטים הגרמאניים ויציאה למסעות כיבוש וענישה בגרמניה. במסגרת זאת הוקמו בגרמניה עילית מבצרים במיינץ, וטרה וכסנטן ששימשו כבסיסי יציאה עבור הלגיונות הרומיים, בין השאר של דרוסוס יוליוס קיסר.

בשנים 69-70 התרחש באזור המרד הבטאווי אשר הצליח בהתחלה בהשמדת ארבעה לגיונות רומיים, והשמדת כל המבצרים הרומיים לאורך הריין. עם תפיסת השלטון על ידי אדריאנוס הוא יצא למסע לכיבוש מחדש של האזור והמבצרים נבנו מחדש. בסביבות שנת 90 לספירה ארגן הקיסר דומיטיאנוס מחדש את פרובינקיית גאליה בלגיקה וחילק אותה בין אזור אזרחי לאזור צבאי. האזור הדרום מזרחי של הפרובינקיה הפך לפרובינקיית גרמניה עילית.

דלמטיה

דלמטיה (קרואטית: Dalmacija, איטלקית: Dalmazia) הוא אזור גאוגרפי והיסטורי בחוף המזרחי של הים האדריאטי בקרואטיה. דלמטיה משתרעת מהאי ראב בצפון ועד למפרץ קוטור (Boka Kotorska) במונטנגרו בדרום. האזור כולל את רצועת החוף של הים האדריאטי ואת רוב האיים השייכים לקרואטיה, וכן את חלקה דרומי והמרכזי של שרשרת האלפים הדינריים.

דלמטיה מחולקת לארבעה מחוזות (מצפון לדרום):

מחוז זאדאר - בירתו בזאדאר.

מחוז שיבניק-קנין - בירתו בשיבניק.

מחוז ספליט-דלמטיה - בירתו בספליט.

מחוז דוברובניק-נרטבה - בירתו בדוברובניק.בדלמטיה שורר אקלים ים תיכוני, לעומת רוב חלקי קרואטיה האחרים בהם האקלים יבשתי. האזור שהוא חלק מהריביירה הקרואטית הוא יעד תיירותי ראשון במעלה בדרום אירופה.

דלמטיה ההיסטורית השתרעה על שטח גדול בהרבה מזה שתופס האזור כיום, והגיעה עד איסטריה וסלובניה בצפון, עד אלבניה בדרום, וכן כללה שטחים נרחבים מזרחית לאלפים הדינריים. מקור שמו של האזור הוא ככל הנראה בדלמטים (Dalmatae), שבט אילירי שישב באזור באלף הראשון לפנה"ס. דלמטיה העניקה את שמה לשפה הדלמטית (שפה מתה ממשפחות השפות הרומאניות), לגזע כלבים, ולציפור, הפליקן הדלמטי.

רובה של דלמטיה הייתה בריבונות הרפובליקה של ונציה עד לכיבושה על ידי נפוליאון, ומאז נמסרה למרותה של הקיסרות האוסטרית כארץ כתר, בנפרד מיתרת קרואטיה שהייתה כפופה לממלכת הונגריה.

היספניה טארקוננסיס

היספניה טארקוננסיס הייתה פרובינקיה רומאית שהשתרעה על רובו של חצי האי האיברי.

כרתים וקירנאיקה

קירנאיקה וכרתים (בלטינית: Cyrenaica et Creta) הייתה פרובינקיה רומית. כיום קירנאיקה היא החלק המזרחי של החוף הים תיכוני של לוב, ואילו כרתים היא אי השייך ליוון.

לוסיטניה (פרובינקיה רומית)

לוסיטניה (בלטינית: Lusitania) הייתה פרובינקיה רומית. היא כללה את פורטוגל של היום וחלק קטן ממערב ספרד של היום. היא נקראה על שם העם הלוסיטני ששכן באזור, ובירתה הייתה אוגוסטה אמריטה (מרידה של היום).

מואסיה

מואסיה (בלטינית: Moesia; ההגייה בלטינית קלאסית: מוֹיְסְיָה, ובלטינית מאוחרת: מֶסְיָה) הוא שמו הקדום של חבל ארץ בבלקן, לאורך הגדה הדרומית של הדנובה, שהפך לימים לפרובינקיה רומית. הפרובינקיה מואסיה השתרעה על פני שטחיהן של דרום סרביה של ימינו (מואסיה העילית), הרפובליקה של מקדוניה, צפון בולגריה, דוברוג'ה שברומניה, דרום מולדובה ובוג'אק (מואסיה התחתית).

מוקדון

מוקדון או מקדוניה הייתה ממלכה קדומה ששכנה באזור חבל הבלקן שבדרום-מזרח אירופה, בצפון-מזרח חצי האי הבלקני. היחס של היוונים לממלכה זו היה כאל ישות חצי-ברברית. שליטיה היו חסרי חשיבות של ממש בפוליטיקה הפנים יוונית. הממלכה עלתה לגדולה בסוף התקופה הקלאסית במאה ה-4 לפנה"ס. לאחר מכן הייתה חלק חשוב מהעולם ההלניסטי. סופה שנכבשה על ידי רומא ושולבה באימפריה הרומית.

סיקיליה

סיקיליה הייתה הפרובינקיה הרומית הראשונה שיוסדה ושכנה באי הנקרא כיום סיציליה. היא הייתה מיושבת עוד מהעת העתיקה והייתה אחד האתר המרכזים להתיישבות יוונית מחוץ ליוון עם העיר הגדולה סירקוזי.

הפרובינקיה סופחה לשטחה של הרפובליקה הרומית בשנת 241 לפנה"ס, לאחר שנכבשה מידי קרתגו במהלך המלחמה הפונית הראשונה.

לאורך תקופת הרפובליקה ידעה הפרוביניקה מרידות עבדים ואיכרים רבות, בייחוד לאור הניצול הקשה שהפעילה רומא בשטחי האי וחוות העבדים הענקיות שהיו קיימות בה.

פאנוניה

פאנוניה (Pannonia) הוא חבל ארץ גאוגרפי-היסטורי במרכז אירופה.

המישור הפאנוני מתוחם בין הרי הקרפטים, הרי הבלקן והרי האלפים. פאנוניה השתרעה על פני שטחים השייכים היום למדינות: הונגריה, אוסטריה, צ'כיה, סלובניה, קרואטיה, סרביה ובוסניה והרצגובינה.

במישור הפאנוני הייתה פרובינקיה רומית בשם פאנוניה שגבולה הצפון מזרחי היה על הדנובה.

פרובינקיה רומית

פרובינקיה רומית היה שמה של יחידה מנהלתית בתחום שלטון החוץ של הרפובליקה הרומית ולאחר מכן של הקיסרות הרומית. כל השטחים שהיו תחת שליטת המדינה הרומית מחוץ לחצי האי האפניני חולקו למספר פרובינקיות, בצורה שאפשרה לרומא לשלוט על שטחים נרחבים אלה. שמות הפרובינקיות, מספרן, ושטחם השתנו לאורך ההיסטוריה של רומא, בייחוד לאחר המעבר משלטון הרפובליקה לשלטון הקיסרות.

בהוראתו המקורית שימש המונח "פרובינקיה" לציון מרחב סמכות של פקיד שלטון או מצביא. מרחב זה לא היה בהכרח מרחב גאוגרפי. ברבות הימים נעשה שימוש נפוץ יותר במונח לציון הוראתו הגאוגרפית-מנהלית.

בפרובינקיה משל בדרך כלל פוליטיקאי רומי בעל מעמד סנאטורי, כלומר קונסול או פראיטור לשעבר, שכיהן כנציב בפרובינקיה מתוקף היותו פרומגיסטראט.

בתקופת הרפובליקה הרומית מושלי הפרובינקיות מונו לתקופה של שנה אחת. בתחילתה של כל שנה חולקו הפרובינקיות השונות למושלים העתידיים על ידי הגרלה או מינוי ישיר של הסנאט הרומי. בדרך כלל הממשל בפרובינקיות הבעייתיות יותר, בהן הייתה סכנה למרידה פנימית או פלישה של כוח חיצוני, ניתן לקונסולים לשעבר, אישים בעלי ניסיון ויוקרה רבים. בהתאמה חולקו לגיונות הצבא הרומי בפרובינקיות השונות לפי מידת הסכנה הצבאית שהייתה טמונה בהם.

גודלן ומספרן של הפרובינקיות השתנה בהתאם למצב הפוליטי הפנימי של רומא. לדוגמה, בתקופת הקיסרות הרומית פוצלו פרובינקיות בהן הוצבו כוחות צבא גדולים על מנת למנוע ריכוז כוח אצל הנציב המקומי, כוח שיכול לשמש אותו נגד הקיסר.

עם ייסוד משטר הפרינקפס של אוגוסטוס ותחילת עידן הקיסרות הרומית, ריכז אוגוסטוס בידיו את הסמכויות למנות נציבים לפרובינקיות מסוימות. למעשה הפרובינקיות החשובות של האימפריה מבחינה אסטרטגית, אלו ששכנו בגבולות האימפריה, או היו בעלות חשיבות כלכלית כמו מצרים, הפכו לפרובינקיות קיסריות, שבהן לקיסר הייתה סמכות ניהולית וצבאית עליונה, דרך הנציב שמינה ששימש כבא כוחו. שאר הפרובינקיות זכו למעמד של פרובינקיות סנאטוריות, פרובינקיות שבהם הסנאט הרומי היה בעל זכות למנות את הנציבים. חלוקה זו לא מנעה מהקיסר להתערב בענייני הפרובינקיות הסנאטוריות כשראה צורך בכך, אולם היא נתנה לסנאט מידה מסוימת של השפעה, או לפחות מראית עין של כזו.

מצרים עצמה הייתה פרובינקיה מיוחדת במעמדה בתקופת הקיסרות, פרובינקיה אשר הייתה למעשה רכושו הפרטי של אוגוסטוס ולאחר מכן יורשיו, ונשלטה על ידי נציב ממעמד הפרשים.

עם מהלך השנים הלך ופחת מספר הפרובינקיות שנשלטו על ידי אנשים ממעמד סנאטורי, והתפתחו מעמדות חדשים של נציבים שמונו על ידי הקיסר הרומי מקרב הצבא, מעמד הפרשים ומקורביו. במהלך ההיסטוריה של האימפריה הרומית ניצלו נציבים רבים את הכוח הצבאי שעמד לרשותם בניסיון למרוד בקיסר הרומי ולמלוך במקומו. אחת הדוגמאות הבולטות לניסיון מוצלח כזה הוא של אספסיאנוס, מדכא המרד הגדול ונציב סוריה, שניצל את משאביו הצבאיים והטלטלה שעברה על רומא כדי להשתלט עליה.

הפרובינקיה הרומית הראשונה הייתה סיקיליה (האי סיציליה) שסופחה לשטחה של הרפובליקה בשנת 241 לפנה"ס, לאחר שנכבשה מידי קרתגו במהלך המלחמה הפונית הראשונה. הפרובינקיה השנייה שנוסדה הייתה קורסיקה וסרדיניה בשנת 231 לפנה"ס.

בזמן עלייתו של יוליוס קיסר לשלטון היו קיימות בתחומה של הרפובליקה 14 פרובינקיות, 7 באירופה, חמש באסיה ושתיים באפריקה. קיסר ייסד בתקופת שלטונו עוד שלוש פרובינקיות חדשות. ב־120 לספירה היו קיימות באימפריה הרומית 49 פרובינקיות, מספר השיא של האימפריה. בימי הרפורמות של דיוקלטיאנוס בוטל הסדר הישן של הפרובינקיות ורוב הפרובינקיות עברו חלוקה מחדש לפרובינקיות קטנות יותר.

קיליקיה

קיליקיה הייתה חבל ארץ בקצה הדרומי של אסיה הקטנה, הגובלת עם קפדוקיה מצפון. חלקה המערבי של קיליקיה צורף לאימפריה הרומית החל בשנת 102 לפנה"ס. בשנת 67 לפנה"ס סיים גנאיוס פומפיוס מגנוס את תפקידו כקונסול ויצא במינוי מיוחד של הסנאט הרומי להילחם בשודדי הים ששרצו בים התיכון. הוא עקב אחריהם עד למעוז כוחם העיקרי בקיליקיה, ושכנע רבים מהם להיכנע לו בהבטחת חנינה. פומפיוס הפך את קיליקיה לפרובינקיה רומית שבירתה בטרסוס (תרשיש) וארגן מחדש את גבולותיה שכללו את כל החוף הדרומי של אנטוליה. רבים משודדי הים שנכנעו לפומפיוס יושבו בעיר סולי, סמוך למרסין של ימינו, ושמה שונה לפומפיופוליס (Pompeiopolis). ליהודים הייתה היסטוריה עם יושבי ארץ זו, כפי שמתאר יוסף בן מתתיהו בספרו מלחמות היהודים ששכירי חרב קליקים אשר נלחמו בצורה של הופליטים היוו את ראשי המשמר האישי של מלכי הממלכה החשמונאית. ישנן עדויות על התיישבות יהודית באזור החל מסוף המאה הראשונה לספירה וכן עדות על מרכז יהודי במאה הרביעית.

קלן

קֶלְן (בגרמנית: Köln, להאזנה (מידע • עזרה), מוכרת בשפות רבות גם כקולון או קולוניא וכן קוילן בפי יהודי אשכנז), היא העיר הרביעית בגודלה בגרמניה, עם אוכלוסייה של כמיליון תושבים. מבחינת שטחה נמצאת קלן במקום השלישי בגרמניה, עם 405 קילומטר רבוע.

קלן היא העיר הגדולה ביותר השוכנת לגדות נהר הריין, העיר הגדולה ביותר במדינת נורדריין-וסטפאליה (המדינה המאוכלסת ביותר בגרמניה), והעיר הגדולה המערבית ביותר בגרמניה, במרחק עשרות קילומטרים בלבד מהגבול עם הולנד ובלגיה. בקלן 7 גשרים החוצים את הריין, יותר מבכל עיר אחרת השוכנת על גדות נהר זה.

ראש עיריית קלן היא הנרייטה רקר (Henriette Reker), חסרת המפלגה, המכהנת בתפקיד זה מ-22 באוקטובר 2015.

רייטיה

רייטיה (בלטינית: Raetia) היא חבל ארץ גאוגרפי והיסטורי במרכז אירופה שעל הרי האלפים (כיום בשווייץ ובדרום גרמניה).

תראקיה

תראקיה (בטורקית: Trakya, נהגה תֶרַאקיה; בבולגרית: Тракия; ביוונית: Θράκη) היא חבל ארץ גאוגרפי והיסטורי בפינה הצפונית מזרחית של חצי האי הבלקני באירופה. היא נחלקת בין בולגריה (צפון תראקיה), יוון (מערב תראקיה) וחלקה האירופי של טורקיה (מזרח תראקיה), שם היא מכונה גם רומלי (Rumeli).

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.