גרמא בנזיקין

המושג גרמא בנזיקין במשפט העברי פירושו נזק הנעשה באופן עקיף ולא באופן ישיר. ישנה מחלוקת מאז ימי התנאים על אילו נזקים עקיפים ישנו חיוב כספי. גם במקרים בהם אין חיוב כספי שניתן לאכיפה בבית דין, ישנו איסור להזיק - "גרמא בנזקין אסור"[1], וכן חל על המזיק חיוב בדיני שמים לשלם את הנזק, ועד שלא יעשה כן לא יימחל לו העוון.

המקורות בתלמוד

בתלמוד[2] מובאות כמה דוגמאות לנזק עקיף, המכונה "גרמא" או "גרמי", מפי תנאים ואמוראים:

תניא, אמר רבי יהושע: ארבעה דברים, העושה אותן פטור מדיני אדם וחייב בדיני שמים: הפורץ גדר בפני בהמת חבירו [א] והכופף קמתו של חבירו בפני הדליקה[ב] והשוכר עדי שקר להעיד[ג] והיודע עדות לחבירו ואינו מעיד לו[ד] והנותן סם מוות בפני בהמת חבירו". וכן "אמר ר' יצחק: הדא אמר: המבטל כיס חבירו (המונע ממנו רווח עתידי) - אין לו עליו אלא תרעומת

מאידך, מצאנו מקרים שבהם למרות שהנזק נגרם בעקיפין, חל חיוב לשלם, לדוגמה:

  • השורף שטרותיו של חבירו, ועל ידי כך מפסיד חבירו את האפשרות לגבות את חובו[4]
  • מראה ממון חבירו לגוי והגוי גזלו[5]
  • דיין שטעה במצבים מסוימים[6]

מחלוקת הראשונים

הראשונים נחלקו בהגדרת המקרים, באיזה מהם יש לפטור ובאיזה יש לחייב, והאם יש הבדל דיני בין מקרה של גרמא לגמרי:

הרמב"ם בספרו היד החזקה פסק בקצרה בסיכום דינים אלו: "כל הגורם להזיק משלם נזק שלם"[7].

לדעת הסמ"ע[8] והש"ך[9] כוונת הרמב"ם שאין כל הבדל בין גרמא לגרמי (ואכן בארמית גרמא הוא ביחיד וגרמי הוא הרבים של גרמא).

על פי פרשנות זו, אכן ישנה מחלוקת מאז ימי התנאים והאמוראים האם לחייב על נזק עקיף. ממילא, המקורות בהם נפסק שחייב הם כדעת המחייבים, והמקורות בהם נפסק שפטור הם כדעת הפוטרים.

להלכה הרמב"ם פסק שחייב. אמנם גם הרמב"ם פטר במקרים מסוימים, שהמשותף להם הוא כשהנזק אינו תוצאה וודאית של מעשה המזיק, או במקרה שהנזק היה יכול להיגרם ללא מעשה המזיק (כגון, כאשר פרץ קיר רעוע בפני בהמת חברו, שיתכן והיה נופל מעצמו) או כאשר המזיק הזיק בכוונה, כאשר המשמעות היא שלא נהג ברשלנות פושעת. בשו"ע פסק כדעת הרמב"ם[10].

לעומת זאת, לדעת בעלי התוספות וחכמי ספרד אין לפרש את המקורות השונים כביטוי לדעות שונות, אלא ההבדל הוא שבגרמא פטור ובגרמי חייב. על בסיס הנחה זו נחלקו הדעות מה ההבדל בין גרמא לגרמי.

לדעת הרא"ש ההבדל הוא במידיות הנזק בגרמי, או וודאותו, לעומת גרמא שבו אין ודאות או מידיות:

והיכא דהוא בעצמו עושה ההיזק לממון חבירו וברי היזיקא הוא הנקרא גרמי... ועוד יש לחלק (ד)היכא דבשעת המעשה נעשה ההיזק נקרא דינא דגרמי

רא"ש בבא קמא, פרק תשיעי סימן י"ג

לעומתו, הריצב"א מסיק, שאין כל הבדל במהות המקקרים, אלא שחכמים ראו לנכון לחייב במקרים מסוימים, על פי שכיחותם, או שיקולים אחרים.

דינא דגרמי הוי מטעם קנס... ולכן כל היזק המצוי ורגיל לבוא - קנסו חכמים. וטעם דקנסו, שלא יהא כל אחד הולך ומזיק לחבירו בעין

תוספות, בבא בתרא, דף כב עמוד ב

כדעת הריצב"א פסק גם הרמ"א (חו"מ סי' שפו סע' ג, ועיין בביאור הגר"א שם), והוסיף שכחלק מתקנת חכמים יש לחייב על כל הנזק המצוי בכל דור ודור והוא הנקרא גרמי.

לעומת זאת, כתב הש"ך שלדעת הריצב"א יש חיוב על רשימה סגורה של מקרים המופיעים בגמרא ומכונים גרמי, ולא ניתן להוסיף מקרים שכיחים נוספים במהלך השנים[11].

הרמב"ן בקונטרס מיוחד שכתב על ענינים אלו בשם 'דינא דגרמי' כתב שחיוב ב'גרמי' הוא מדאורייתא, והציע שורה של כללים להבחנה בין גרמי שחייב וגרמא שפטור.

משמעות גרמא להלכה בימינו

כיום, בשל העובדה שהרבה מהעסקים נעשים בצורה וירטואלית, רבים מהנזקים נעשים בגרמא. על כך כותב הרב אהרן ליכטנשטיין:

במציאות הטכנולוגית המתפתחת, גוברת בהתמדה היכולת להסב נזקים, פיזיים או אפילו וירטואליים, של ממש בלי להתחייב... יוכל גנב למדן מבריק לתכנן ולבצע שוד מושלם, בעזרת מערכת כלי פריצה של גרמא מבלי להסתבך, לדוגלים בשיטה זו, בנזק ישיר או גרמי. הנתמיד בפטור תרחיש כזה על יסוד גרמא בנזיקין? ...הבקשה שטוחה, הסמכות קיימת, והעיניים נשואות. במידה ויעלה ביד גדולי הפוסקים לתקן בנידון, הם יצליחו לגדור פרצה חברתית של ממש, ואף ישכילו, בד בבד להרים קרנה של תורה....

(שיעורי הר"א ליכטנשטיין, דינא דגרמי, עמ' 200)

כדי לאפשר לבית הדין לדון בנזקים אלה על שיטות הראשונים המחייבים (רמב"ם וריצב"א) דורשים חלק מבתי הדין שבשטר הבוררות תהיה הסמכה מפורשת שבית הדין יוכל לחייב גם בגרמא, להלן הנוסח בשטר הבוררות של רשת ארץ חמדה גזית:

הצדדים מתחייבים לשלם בגין נזקי גרמא והפסדים של מניעת רווח בהתאם לנסיבות, כפי שיקבע על ידי בית הדין ולפי שיקול דעתו

הסכם הבוררות, אתר ארץ חמדה גזית

ביאורים

  1. ^ אדם ששבר גדר, וכתוצאה מכך הבהמה שהייתה כלואה שם יצאה החוצה והזיקה. האדם הפורץ לא גרם באופן ישיר לנזק שגרמה הבהמה אלא רק פרץ את הגדר, והנזק שהבהמה גרמה הוא תוצאה עקיפה של שבירת הגדר
  2. ^ אדם שהזיז שיבולים בשדה של חברו באופן כזה שאש שעברה ליד יכלה להדליק אותן
  3. ^ והעדים העידו עדות שקר שפגעה במישהו
  4. ^ הידוע עדות שיכולה לעזור לנאשם ונמנע מלהעיד אותה

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף כ"ב, עמוד ב'.
  2. ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, דף נ"ה, עמוד ב'.
  3. ^ עין רא"ש בבא קמא פרק שני סימן ו
  4. ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, דף צ"ח, עמוד ב'
  5. ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, דף קט"ז, עמוד ב'
  6. ^ תלמוד בבלי, מסכת בכורות, דף כ"ח, עמוד ב'
  7. ^ רמב"ם חובל ומזיק ז, ז
  8. ^ שפו, א
  9. ^ חו"מ תיח, ד
  10. ^ חו"מ סימן שפו)
  11. ^ שם, ס"ק כ"ד

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.

דיני ממונות במשפט העברי
חיובי תשלומין גזלגניבהארבעה אבות נזיקיןאדם המזיקשור המזיקבוראשקרןשן ורגלצרורותתשלומי חובל (ה' דברים) • בושת
קנסות תשלומי כפלתשלומי ארבעה וחמישהשלושים של עבדאונס נערהמפתהחצי נזקכופרצרורותמודה בקנס
שונות גרמא בנזיקין • דינא דגרמיהיזק שאינו ניכרהיזק ראייהאדם מועד לעולםהרחקת נזיקיןזה נהנה וזה לא חסרדיני שומריםחזקה (הלכה)קניין רוחנישעבודא דרבי נתןהפקרייאושהשאלהירושהשותפותספק ממוןאין הולכין בממון אחר הרובבית דין לממונות
קניינים קניין כסףקניין חצרקניין חזקהקניין הגבההקניין משיכהקניין מסירהקניין רכובקניין ארבע אמותקניין הילוךקניין אגבקניין אותיותקניין הבטהקניין חליפיןאודיתאסיטומתאאסמכתאמעמד שלשתןסילוקמחילה
שטרות שטר חובגטשטר שחרורכתובהשטר תנאים • שטר אמנה • שטר אדרכתאקיום שטרות
מצוות ממוניות השבת אבידהאונאהריביתמצוות הלוואההענקהמשכוןשמיטת כספים
דיני טענות טענת בריברי ושמאספק וודאיקים לימרא קמאכופר הכלמודה במקצתמיגוטענו חיטין והודה לו בשעוריןטוען וחוזר וטוען
פסק בית דין המוציא מחברו עליו הראיהיחלוקויהא מונח עד שיבוא אליהוכל דאלים גברשודא דדיינימי שפרעפשרהעביד איניש דינא לנפשיההפקר בית דין הפקרחזקת ממוןתפיסהגוד או איגוד

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.