גפ"ת

גפ"ת (ראשי תיבות: גמרא, פשט, תוספות) היא שיטת לימוד בסיסית ונפוצה של התלמוד הבבלי.

First page of the first tractate of the Talmud (Daf Beis of Maseches Brachos)
מיקום הגפ"ת בעמוד גמרא (תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ב', עמוד א' העמוד הראשון בש"ס הבבלי): באמצע הטקסט של הגמרא מימין פירוש רש"י משמאל תוספות

לימוד הגפ"ת

גמרא

השלב הראשוני בלימוד גפ"ת הוא לימוד טקסט הגמרא עצמו. זהו הלימוד הבסיסי ביותר המהווה את השלד לכל הדיון הפרשני וההלכתי שבא אחריו.

פירוש רש"י

אף שניתן להבין גמרא לאחר שלומדים את המונחים ויודעים את השפה הארמית, חסרה בלימוד הגמרא הרחבה על פי מושגים שאינם קיימים בדף אלא ממקורות אחרים. הרחבה זו מתאפשרת בין היתר על ידי לימוד פירוש רש"י, המשלב ביאור מונחים, ביאור מהלכי הגמרא ופתרון קשיים נוספים העומדים בפני הלומדים.

תוספות

לימוד התוספות, וליתר דיוק החלקים מספרות בעלי התוספות המופיעים על גבי המבנה המסורתי של דף הגמרא, מהווה נדבך נוסף בלימוד הבסיסי וכולל העמקה בבירור השיטות ההלכתיות השונות, יישוב קשיים המתעוררים כתוצאה מהשוואה בין סוגיות שונות בש"ס וכן הלאה.

גפ"ת במסגרות הלימוד

לצד לימוד של גמרא ורש"י בלבד מחד גיסא, ולימוד מקיף של מפרשים נוספים מאידך גיסא, מהווה לימוד גפ"ת מודל ביניים ובהרבה מהישיבות קיים לימוד מסודר של גפ"ת ככזה, לעיתים כבסיס ללימוד בעיון או בפלפול.

קיימות מסגרות ישיבתיות שדורשות לימוד שלם של הגפ"ת, כך לדוגמה במוסדות צאנז ובמפעל הש"ס. לימוד גפ"ת באופן מלא (ולא רק גמרא ורש"י) הוא מסגרת הכרחית לפי מייסד מפעל הש"ס, הרב יקותיאל יהודה הלברשטאם.

קישורים חיצוניים

  • גפ"ת, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
אברהם אבלי קרניץ

רבי אברהם אבלי ב"ר בנציון קְרֶנִיץ (ה'תקפ"ט, 1829 - כ"א בכסלו ה'תרמ"ט, 25 בנובמבר 1888) היה רב ליטאי.

אליעזר יצחק פריד

רבי אליעזר יצחק פריד, (כונה בפי בני דורו: ר' לייב איצ'ה) (ה'תקס"ט (1809) - י"ט באלול ה'תרי"ג (1853)) היה רב העיירה וראש ישיבת וולוז'ין.

אלכסנדר שור

ד"ר אלכסנדר שוֹר (Schorr;‏ 4 בפברואר 1881, תרמ"א – 6 במרץ 1943, כ"ט באדר א' תש"ג) היה מחנך עברי ציוני דתי בבוקובינה ובירושלים, מתרגם והיסטוריון ומראשוני המתרגמים לעברית של הספרות הרומית והיוונית הקלאסית.

דרשו ד' ועוזו

"דרשו" - קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה, הוא ארגון הפועל בקרב המגזר החרדי ומטרתו לעודד אברכים ובחורי ישיבות ללימוד הדף היומי וההלכה. הארגון מקיים מבחנים מדי חודש במגוון תחומים, ומחלק מלגות כספיות לעומדים בהם בהצלחה. 'דרשו' מפעיל תחתיו ארגון נוסף – אחינו - תורה ויהדות לנוער, הפועל בקרב בני נוער חרדים וחוזרים בתשובה.

בנשיאות הארגון מכהנים הרב גרשון אדלשטיין, הרב ברוך דב פוברסקי, הרב יצחק שיינר, הרב דוד כהן, האדמו"ר מויז'ניץ, הרב שמעון בעדני, האדמו"ר מצאנז, האדמו"ר ממודז'יץ והאדמו"ר מאלכסנדר.

רבנים חרדים רבים תומכים בארגון ומשתתפים באירועי ה'סיום' שעורך.הארגון נוסד וממומן על ידי דוד הופשטטר, מטורונטו שבקנדה. הארגון מחזיק משרדים בישראל, ארצות הברית ובקנדה.

ושיננתם

"ושננתם" הוא ארגון עולמי לשינון וחזרה על התלמוד הבבלי, כדי להקנות בקיאות וידע מקיף יותר בתלמוד לבחורי הישיבות. הארגון מנוהל על ידי הרב ישראל ויזל. לארגון אין פרסום, והמידע עליו עובר מפה לאוזן בישיבות השונות.

הארגון נוסד בתחילת שנות ה-90 על ידי הרב עזריאל טאובר בשנת 1991 בהתאם לדברי הרב יקותיאל יהודה הלברשטאם, מייסד מפעל הש"ס, שאמר שהמדד להצלחת מפעל הש"ס יהיה אם יוצרו עוד מסגרות לעידוד לימוד הש"ס גפ"ת. בשנים הראשונות של המיזם נבחנו על דפי גפ"ת ורא"ש, כיום המבחנים הם רק על גפ"ת. בשונה מ'מפעל הש"ס' המבחנים נערכים בערים ירושלים ובבני ברק בלבד.

במסגרת המיזם נבחנים מדי חצי שנה כ-2,000 בני ישיבות. על מנת להתקבל לארגון צריך הנבחן להיות רשום בישיבה ולעבור מבחן ראשון על לפחות 50 דף גפ"ת שנבחרים לפי רצונו של הנבחן (בשונה מ'מפעל הש"ס' לדוגמה, שם ניתן לנבחנים רשימה של הדפים עליהם נבחנים), וכל חצי שנה (רק בבין הזמנים בחודשים ניסן ובתשרי) נבחנים על כל הדפים שנבחנו במבחן הקודם ומוסיפים לפחות עוד 50 דפים.

למבחן הראשון אין צורך ברישום מוקדם, ודי ברישום בעת המבחן, ואילו למבחנים הבאים יש צורך להירשם מראש. בעבר, ציוני המבחנים והרישום התבצעו באמצעות הדואר, אך בשנת תשע"ז הוקם מענה קולי שבאמצעותו מקבלים את הציונים בקוד אישי. במענה הקולי ניתן לשמוע את תקנון הארגון, זמני המבחנים וכן להירשם למבחן הבא.

בחורים שנבחנים על מעל 300 דפים יכולים לחלק את המבחן שלהם לשני חלקים, ולהשלים את מבחן תשרי בחודש טבת, ואת מבחן ניסן בחודש סיוון. לצורך דרבון ועידוד הנבחנים, מעניק הארגון מלגה סמלית, עד שקל לכל דף, אולם ברוב המבחנים לא ניתנה מלגה ובכל זאת לא הייתה לכך השפעה על מספר הנבחנים שעולה משנה לשנה. בנוסף, הארגון מנפיק תעודות ממוסגרות לנבחנים שנבחנים על מספר דפים גדול (300, 600, 900, כל הש"ס).

המבחן מיועד לכל בחורי הישיבות ללא סלקציה על פי מגזרים, עם זאת רובם המכריע של הנבחנים משתייכים לציבור החרדי.

יהודה ליב לנדא (יוהנסבורג)

יהודה ליב לנדא (באנגלית: Judah Leo Landau; ח' באייר ה'תרכ"ו, 23 באפריל 1866 - י"ג באלול ה'תש"ב, 26 באוגוסט 1942) היה רב, מחזאי, פיליטוניסט ומשורר עברי בגליציה ובדרום אפריקה.

יוסף אשר פולק

הרב יוסף אשר הלוי פולק (תרנ"ח, 1898-כ"ז באייר תש"ד, 20 במאי 1944) היה רבה של ורפלט (הו') בהונגריה וראש ישיבה במקום מתרפ"ב עד שנספה בשואה באושוויץ-בירקנאו.

ישיבה

ישיבה או מתיבתא (מארמית) היא מוסד ללימוד תורה על כל תחומיה, על פי המסורת היהודית. המוסד להשכלה גבוהה של החינוך היהודי, שהיווה מוסד המשך למסגרת החינוך היסודי היהודי, ה"תלמוד תורה". הישיבה שימשה במהלך הדורות להעברת מסורת התורה שבעל-פה ודברי חז"ל מדור לדור וללימוד ושינון עצמי.

הישיבה שימשה במשך הדורות כמוסד המרכזי של היהדות התורנית: בה נקבעו ההלכות בשאלות שנתחדשו במהלך השנים והוכרעו ספקות שהתעוררו במסורות ותיקות, ובה תוקנו תקנות בענייני היחיד והרבים. ראשי הישיבות המרכזיות היו בתקופות ארוכות לאורך ההיסטוריה של עם ישראל, מנהיגיו של העם היהודי כולו. גם לאחר כתיבת הקודקסים ההלכתיים הגדולים: משנה תורה לרמב"ם, "ארבעה טורים" וה"שולחן ערוך", שאפשרו הלכה למעשה מעמד רבני נפרד מעולם הישיבות, עמדו הישיבות במרכזו ובתשתיתו של עולם התורה. רבים מגדולי הרבנים היו חניכי ישיבות ורבים מהם החזיקו בעצמם ישיבה במקומות בהם כיהנו כרבנים.

הישיבה כצורת חיים אידיאלית המבטאת את קידוש חיי הרוח ועיסוק בעיקרי העיקרים, מתבטאת גם בתיאורי חז"ל את העולם הבא כישיבה של מעלה, או "מתיבתא דרקיעא", בה מתנהלים לימודים ודיונים הלכתיים במתכונת דומה לזו של הישיבה הארצית.

צורת הישיבה, תפקידי ההוראה בה, חומר הלימודים ודרכי הלימוד בה, השתנו לפי המקום והתקופה. אך קו מאחד משותף היה לה על פני המרחב והזמן: שאיפה לעיסוק בתורה ובמצוותיה תוך ניתוק מהעולם הסובב, ומתן הזדמנות שווה לכל נער יהודי להתמודד במסלול הלימודים שהציעה ולהתקדם במעלה האליטה הרבנית.

במשך הדורות השתמשו בכינוי "ישיבה" לתיאור כל בית מדרש שבו ישבו יהודים ועסקו בקביעות בתורה, בדרך כלל בדגש על בתי מדרש בהם הועברו שיעורי תורה בידי רבנים לתלמידיהם. מן המאה ה-19, עם הקמת ישיבת וולוז'ין שכונתה "אם הישיבות", נקבע מודל הישיבה המודרנית שעבר בהמשך שיפורים ושינויים כמו חלוקת השיעורים לשכבות מבוססות קבוצות גיל או מבוססות רמת ידע כפי שהונהג לראשונה בישיבת טלז. חלוקות נוספות לישיבה קטנה וישיבה גדולה התפתחו רק במאה ה-20.

ישיבת בית אל

ישיבת בית אל היא ישיבה גבוהה ציונית דתית בראשות הרב זלמן ברוך מלמד, הממוקמת ביישוב בית אל שמצפון לירושלים. הישיבה הוקמה על ידי הרב מלמד בשנת ה'תשל"ח, ונכון ל-תשע"ט (2018) לומדים בה כ-300 תלמידים ואברכים.

ישיבת וולוז'ין

ישיבת וולוז'ין (בשמה הרשמי ישיבת עץ חיים, וכונתה תדיר אם הישיבות) הייתה ישיבה שפעלה במאה ה-19, והייתה הראשונה שפעלה באופן עצמאי ובלתי־תלוי בקהילה המקומית. הישיבה שימשה כאב טיפוס למבנה הישיבות הליטאיות שבאו אחריה. הישיבה נוסדה על ידי רבי חיים מוולוז'ין, תלמידו המובהק של הגר"א, ב-תקס"ב (1802) בעיירה וולוז'ין שבפלך מינסק (ברוסיה הלבנה), בתחום המושב של האימפריה הרוסית (מאז חלוקת ברית המועצות בבלארוס), והתקיימה עד תרנ"ב (1892). בשנת תרנ"ה (1895) נפתחה הישיבה מחדש על ידי הרב רפאל שפירא והתקיימה עד תקופת השואה.

ישראל אייזנשטיין

הרב ישראל אייזנשטיין (ה'תקצ"ז, 1837 - ה'תרס"ה, 1905) היה רב רוסי חסידי, רבן של בוהופול ומיקולאייב באימפריה הרוסית.

כולל אברכים

כולל אברכים הוא מרכז לימודים ישיבתי בו לומדים אברכים אחרי הנישואין. בעבר שימש המונח "כולל" לציין קרנות מהם קיבלו יהודי ארץ ישראל את כספי החלוקה מיהודי חוץ לארץ. מכיוון שברוב המקרים האברכים מקבלים מלגה חודשית קבועה בזמן לימודיהם כדי שיוכלו לקיים את משפחתם, הושאל המושג כולל לציון מוסדות לימוד לנשואים.

עולם הכוללים כולל סוגים רבים, ולא לכולם מטרה אחת. ישנם כוללים שמטרתם העיקרית היא עצם הלימוד, "לשמה". כוללים אחרים מיועדים להצמיח רבנים, מורי הוראה, דיינים ועוד.

נסים הכהן

הרב נסים הכהן (1912–1974) היה דיין, מורה הצדק ורבה הראשי של העיר בן גרדאן שבדרום תוניסיה, ורב מושב שרשרת בישראל.

עילוי (לימוד)

בעולם הישיבות עילוי (יש ההוגים במלעיל) הוא תלמיד מוכשר במיוחד, הניחן ביכולת שכלית, ביכולת התמדה ובכושר זיכרון יוצאי דופן. מן העילוי מצופה להגיע להישגים גבוהים ואף להתפרסם בעתיד כגדול בתורה.

הרב יהודה לייב מימון בספרו "שרי המאה" (הסוקר בין היתר את עולם הישיבות באירופה) הביא שיש שאמרו במליצה על בעל יכולת שכלית טובה אבל שאינו מתמיד "עלוי" ראשי תיבות "עינים להם ולא יראו". דבר הבא להמחיש את הצורך במימוש היכולת ולא רק הסתפקות ביכולת פוטנציאלית.

פניה שרגורודסקה

ד"ר פַניה (פַני) (פֶייגה) (פועה) שַרְגוֹרוֹדסְקָה (בכתב לטיני: Fanny (Feiga) Schargorodska; ברוסית: Ф. Д. Шаргородская, שַרְגוֹרוֹדסְקָאיָה;‏ 1879, אומן – 7 באפריל 1950, כ' בניסן תש"י, תל אביב) הייתה פדגוגית עברייה שפעלה ברוסיה וברית המועצות, בברלין וביישוב בארץ ישראל. חיברה ספרי לימוד עבריים, ופיתחה שיטת קצרנות עברית, שלא השתרשה.

קרן אברהם הכהן

קרן אברהם הכהן היא קרן חרדית המעניקה מלגות לעידוד לימוד התורה וההלכה.

שלמה זלמן אהרנרייך

הרב שלמה זלמן אהרנרייך (יידיש: עהרנרייך, ונהגה אֶרֶן-רייך) (ט' בתמוז ה'תרכ"ג–י"א בסיוון ה'תש"ד נרצח בשואה בגיל 81 פחות חודש) היה אב"ד שימלוי במחוז סילאג' בחבל טרנסילבניה, מחבר "שאלות ותשובות לחם שלמה" ועוד כארבעים חיבורים, ונרצח עם קהילתו בשואה, בסוף מלחמת העולם השנייה.

תלמוד בבלי

התלמוד הבבלי הוא חיבור שבו מסוכמת הגותם ההלכתית והאגדית המרכזית של האמוראים - חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, מתחילת המאה ה-3 ועד לסוף המאה ה-5, בין אלו שהתגוררו בבבל ובין המתגוררים בארץ ישראל. הגות זו נכתבה בעיקרה כפרשנות על דברי דורות קודמים של חכמים, דהיינו על המשנה ועל הברייתות, בצורה של ביאור והרחבה לששת סדרי המשנה.

בנוסף לתוכן האמוראי, מצויים בתלמוד קטעי עריכה וקישור שנכתבו בתקופה מעט מאוחרת יותר בידי עורכים בבליים מדור הסבוראים, שחלק מדבריהם משוקעים בתלמוד עצמו. מלבד המשנה מביא התלמוד גם מובאות תנאיות אחרות, שלא נכנסו לסדרי המשנה, המכונות "ברייתות" - חיצוניות (חלקן מוזכרות גם במדרשי התנאים: מכילתא, ספרא וספרי, בתוספתא ובמקומות אחרים).

שפת התלמוד הבבלי היא שילוב של עברית משנאית (בציטוט המשנה וציטוט דברי אמוראים מוקדמים) וארמית בבלית (בטקסט הפרשני). התלמוד הבבלי הוא בעל היקף גדול, ובמהדורות השגרתיות – שבהן נדפס התלמוד כשאליו מסופחים אוסף של פרשנים ופוסקים שונים – הוא מודפס ב-20 כרכים. החל מהדפסת ש"ס ונציה בשנים 1520–1523, נקבעה "צורת הדף", שקבעה את עיצובם וחלוקתם של דפי התלמוד והמפרשים שלצדם. חלוקה זו נשמרה גם במהדורת וילנא, שהיא הבסיס למהדורות הנפוצות של התלמוד הבבלי עד לימינו. לפי חלוקה זו מצויים בתלמוד הבבלי 2,711 דפים.

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.