גנים

גנים הייתה התנחלות ויישוב קהילתי באזור השומרון, שהשתייכה למועצה אזורית שומרון, כ-5 ק"מ דרום - מזרחית לעיר ג'נין.

היישוב הוקם תחילה בתור היאחזות נח"ל בשם 'גנים ב' והתאזרח בשנת 1983 על ידי ארגון "העובד הלאומי".

שמו של היישוב ניתן לו על שם העיר המקראית עין גנים.

היישוב פונה מיושביו וכל 77 המבנים שבו נהרסו ב-24 באוגוסט 2005 כחלק מתוכנית ההתנתקות[2].

גנים (יישוב לשעבר)
Ganim-3
בתי היישוב (יוני 2004)
מדינה ישראל  ישראל
מחוז יהודה ושומרון
שפה רשמית עברית
תאריך ייסוד 1983
סיבת נטישה תוכנית ההתנתקות
תאריך נטישה 24 באוגוסט 2005
דת יהודים
אוכלוסייה
 ‑ ביישוב לשעבר 49 משפחות[1] (2005)
קואורדינטות 32°27′00″N 35°20′16″E / 32.450083333333°N 35.337847222222°E 
אזור זמן UTC +2
(למפת עמק בית שאן רגילה)
Emek-beit-shean
 
גנים
גנים

גלריית תמונות

Ganim-1

שלט הכניסה ליישוב

Ganim-2

מבט צפון - מזרחה לעבר שער הכניסה ליישוב, ברקע ניתן לראות את ואדי איסמעיל והכפר דיר אבו דעיף

Ganim-4

מראה מן היישוב

ראו גם

הערות שוליים

  1. ^ גנים, מתוך האתר של מועצה אזורית שומרון.
  2. ^ מפרט הריסת היישובים במהלך תוכנית ההתנתקות, באתר משרד הביטחון.
NCBI

National Center for Biotechnology Information (המרכז הלאומי למידע ביוטכנולוגי) ובקיצור NCBI הוא חלק מהספרייה הלאומית האמריקנית לרפואה (NLM), שהיא בעצמה חלק מהמכונים הלאומיים לבריאות (National Institutes of Health). המרכז הוקם ב-1988 בהתאם לחקיקה ביוזמתו של הסנטור קלאוד פפר ונמצא בבת'סדה, מרילנד. NCBI מתפעל GenBank המכיל מידע של ריצוף גנומי, PubMed Central ו-PubMed הכוללים אינדקס של מאמרי מחקר בנושאים ביורפואיים, ומחזיק במאגרי מידע נוספים הרלוונטיים למחקר בנושא ביוטכנולוגיה. כל מאגרי מידע אלו זמינים ברשת באמצעות מנוע החיפוש Entrez.

NCBI מנוהל על ידי הביולוג היהודי אמריקאי דייוויד ליפמן (David J. Lipman), ממציאי ה-BLAST (אלגוריתם להשוואה של רצפי DNA של גנים שונים או רצפי חומצות אמינו של חלבונים שונים) ואישיות מוכרת בתחום הביואינפורמטיקה.

ארגון NCBI אחראי מאז 1992 להפיכת מאגר המידע של DNA מרוצף לזמין לציבור. בנק הגנים מפותח באמצעות שיתוף פעולה של מעבדות שונות ותוך שיתוף פעולה עם מאגרי ריצוף DNA אחרים כדוגמת המעבדה האירופית לביולוגיה מולקולרית (EMBL) ומאגר ה-DNA היפני (DDBJ).

מאז 1992 הוסיף המרכז לספק מאגרי מידע נוסף על בנק הגנים, בהם OMIM (תורשה מנדלית באדם) (מספק מידע על מחלות תורשתיות), מאגר מודולים מולקולרי (מודולים תלת ממדים של מבני חלבונים), מפת גנים של גנום האדם, מאגר מידע טקסונומי ופרויקט משותף עם המכון הלאומי לחקר הסרטן. לכל מין של אורגניזם מקצה NCBI מזהה ייחודי.

בנוסף למאגרי המידע הזמינים ברשת מאפשר המרכז הורדה לתוכנות היכולות לשמש ככלי עזר למחקר, כדוגמת תוכנית לחיפוש דמיון בין רצפים (מבוסס על אלגוריתם BLAST).

באתר NCBI מפורסמים גם עשרות ספרים העוסקים בביולוגיה מולקולרית, בביוכימיה, בביולוגיה של התא, בגנטיקה, במיקרוביולוגיה, במחלות, בשיטות מחקר ובווירולוגיה. חלק מספרים אלו פורסמו בעבר בדפוס, ואילו אחרים הם ספרים שנכתבו על ידי צוות NCBI.

אדריכלות נוף

אדריכלות נוף היא תחום באדריכלות העוסק בתכנון של מרחבים פתוחים: חללים ציבוריים או פרטיים פתוחים, כיכרות, גינות ופארקים, טיילות ועוד. העוסק באדריכלות נוף הוא אדריכל נוף. ברוב המקרים אדריכלות הנוף קשורה בד בבד באדריכלות של מבנים ובתכנון ובעיצוב העירוני שהם תחומים בהם עוסקים אדריכלים. אדריכלות הנוף עוסקת בצורות שונות ומגוונות של שטחים פתוחים ובדרכים שונות של תכנון היחס שבין המבנים לקרקע ולנוף ובין האדם לטבע או לסביבתו העירונית.

בעלי חיים

בעלי־חיים הם יצורים חיים איקריוטים רב-תאיים, המשתייכים לממלכת בעלי־חיים Animalia. כמעט כל בעלי-החיים צורכים חומר אורגני, נושמים חמצן, יש להם יכולת תנועה, מתרבים ברבייה מינית, ומתפתחים מתוך צבר כדורי של תאים המכונה blastula, שמופיע בתחילת ההתפתחות העוברית. עד היום זוהו 1.5 מיליון מינים של בעלי-חיים, מתוכם מעל מיליון מינים הם חרקים. עם זאת, לפי הערכות קיימים מעל 7 מיליון מיני בעלי-חיים. בעלי-חיים הם בעלי מגוון גדול של צורות, תפקודים וגדלים. בעלי החיים הזעירים ביותר הם בגודל 8.5 מיליונית המטר, והגדולים ביותר מגיעים לגודל 30–40 מטרים ומשקל של למעלה מ-100 טון מטרי. בעלי החיים מקיימים אינטראקציה מורכבת עם סביבת החיות שלהם, והם יוצרים רשתות מזון מסובכות. הענף בביולוגיה החוקר את בעלי החיים נקרא זואולוגיה.

רוב מיני בעלי-החיים שקיימים כיום משתייכים לענף הפילוגנטי בילטריה (Bilateria), שבו יצורים בעלי סימטריה דו-צדדית, הכוללת ראש-וזנב וכן גב-ובטן. הבילטריה כוללת את הענף Nephrozoa, שמתחתיו שני ענפים חשובים: Protostomia שכוללת קבוצות רבות של חסרי חוליות כמו פרוקי-רגליים (בכלל זה – חרקים), רכיכות (ובכלל זה גם חלזונות וסילוניות), נמטודות, ועוד; ואת ענף שניוני הפה (Deuterostomia) הכולל את קווצי עור ואת המיתרניים; בנוסף הבילטריה כוללת את ענף ה- Xenacoelomorpha וכללה בעבר את ענף Proarticulata שנכחד. בני האדם הם גם מין של בעל-חיים, והם שייכים למערכת המיתרניים המכילה כ-60 אלף מינים וכוללת גם את כלל הארכוזאורים, העופות, הזוחלים, הדגים, הדו-חיים והיונקים. בשפה המדוברת משמש הביטוי "בעלי־חיים" פעמים רבות לתיאור כלל בעלי החיים מלבד האדם, אך ערך זה עוסק במשמעות הטקסונומית של המושג, הכוללת את האדם.

יצורים חיים שמזוהים כעלי-חיים קדומים נמצאו ב- Ediacaran biota מתקופת פרקמבריון המאוחר. בעלי חיים מודרניים רבים נראים בבירור בממצאי המאובנים כמינים ימיים מתקופת הפיצוץ הקמבריוני שהחל לפני כ-542 מיליון שנים. עד כה זוהו 6,331 קבוצות של גנים שמשותפות לכל מיני בעלי-החיים שחיים כיום. גנים אלו יכולים להגיע מאב-קדמון משותף שחי לפני כ-650 מיליון שנה.

גן (ביולוגיה)

בביולוגיה, גֵּן הוא יחידת מידע המועברת מאורגניזם לצאצאיו באמצעות החומר התורשתי (לרוב DNA ולעיתים RNA). המידע הטמון בגנים קובע את תכונותיו של האורגניזם; הגנים מכילים את "הוראות הייצור" לחלבוני התא, ובכך אחראים לקביעת רובן המוחלט של תכונות האורגניזם.

מבחינה פיזית, הגנים הם מקטעים ברצף בסיסי ה-DNA (או ה-RNA), המזוהים בתוך הרצף על ידי קידוד אופייני לתחילת וסיום תרגום לשרשרת פוליפפטידית.

את המונח "גן" קבע ב-1909 הבוטנאי וילהלם יוהנסן (Wilhelm Johannsen) עבור יחידת ההורשה הבסיסית, מבחינה פיזית ותפקודית. מקורה של המילה במונח קודם שטבע דרווין, פאנגנזיס (Pangenesis), מיוונית: פאן=מכלול, גנזיס=לידה או גנוס=מקור.

גן (נוי)

גַּן נוי הוא שטח פתוח מוגן על ידי אלמנט סגירה (גדר בנויה או חיה, קיר תומך, תעלה, הפרש מפלס) פרטי או ציבורי, המשמש לגידול צמחייה ו\או את האדם לצורכי פנאי וליפוי סביבת מגוריו. בכל השפות, רעיון ההגנה טמון באטימולוגיה של המילה גן, כך שאלמנט הסגירה, המאפשר את הגנת הגן הוא טבוע במושג עצמו ( לדוגמה: המילה jard, לשמור [דרושה הבהרה], היא מקור המילים: garden, Garten, jardin, giardino). רק בתקופה המודרנית, נעשו ניסיונות לפתוח את הגן ולטשטש את גבולותיו.

גן בוטני

גן בוטני הוא גן בו מגודלים צמחים בראש ובראשונה למטרות מחקר מדעי. גן כזה נבדל בדרך כלל מגנים אחרים הן במגוון הרחב מאוד של צמחים המגודלים בו, בשילוט המאפשר זיהוי קל של צמחים שדומה לשילוט בגן חיות וברמת הארגון של הגן הדומה לזו שבספרייה. גן בוטני עשוי לשמש, לצד מטרות המחקר, גם מגוון מטרות רחב כגון תיירות, חינוך וטיפולים פארא-רפואיים בעזרת גידול צמחים.

גנטיקה

גֵּנֵטִיקָה היא ענף במדעי החיים העוסק במחקר של גנים, תורשה, והמגוון הגנטי באורגניזמים. גנטיקה נחשבת בעיקר לתחום בתוך הביולוגיה, אך פעמים רבות מחקרים גנטיים מצטלבים עם מחקרים בתחומים אחרים של מדעי החיים, ויש קשר הדוק בין הגנטיקה לבין מערכות מידע.

אבי הגנטיקה המודרנית הוא נזיר אוגוסטיני בשם גרגור מנדל, שחי ופעל בשלהי המאה ה-19. מנדל חקר "הורשת תכונות", שהן הדפוסים והתבניות שבהן תכונות עוברות מהורים לצאצאים. הוא הבחין בכך שאורגניזמים (צמחי אפונה) יורשים תכונות במנות בדידות של "יחידות תורשה". מונח זה, שעדיין נמצא בשימוש, הוא הגדרה עמומה של מה שידוע היום כגן.

הורשת תכונות ומנגנוני הורשה מולקולריים של גנים הם עדיין תחומי מחקר חשובים בגנטיקה גם במאה ה-21. עם זאת, במשך השנים הרחיבו הגנטיקאים את תחום פעילותם, והחלו לחקור גם את התפקוד ואת ההתנהגות של הגנים בתנאים שונים וכן את הפעילות ההדדית של הגנים ברמה התאית וברמת האורגניזם כולו. המבנה, התפקוד, הגיוון, והתפוצה של גנים נחקרים בהקשר התאי, בהקשר של האורגניזם השלם (יחסי דומיננטיות לדוגמה), ובהקשר של אוכלוסיית אורגניזמים נתונה. ההתפתחויות המודרניות בגנטיקה הקלאסית הובילו ליצירתם של מספר תחומי משנה, ובהם אפיגנטיקה וגנטיקה של אוכלוסיות. אף שבתחילה חקר מנדל צמחי אפון, כיום הגנטיקה עוסקת במחקר של יצורים מכל שלוש העל ממלכות.

התהליכים השונים שנחקרים בגנטיקה מתרחשים באופן התלוי לעיתים בתנאי המחיה של האורגניזם, והשילוב בין התורשה לסביבה הטבעית משפיע על תכונותיו של האורגניזם כך שאין בהכרח קשר ישיר בין הגנוטיפ (הרכב הגנים) לפנוטיפ (אופן ההתבטאות של התכונות) של האורגניזם. הסביבה הפנימית או החיצונית של התא או האורגניזם עשויה לגרום להתבטאות או להשתקת גנים. דוגמה לכך היא זוג זרעים של אותו קלח תירס, שאחד מהם ממוקם באקלים ממוזג ואחד באקלים צחיח. מבחינת ההרכב הגנטי שלהם גובה הצמחים אמור להיות אותו דבר בקירוב, אך בפועל הצמח שנבט באקלים הצחיח לא יהיה קרוב בגודלו לגודל הצמח שגדל באקלים הממוזג, וזאת עקב מחסור במים ובנוטריינטים בסביבתו הקרובה.

המידע הגנטי מצוי ברוב האורגניזמים במולקולת DNA בצורות שונות (בעיקר כרומוזומים), וקיים מספר קטן של וירוסים שבהם המידע אצור במולקולת RNA.

הורמון

הורמון (מיוונית όρμή "להפעיל"; מונח שנטבע ב-1905 על ידי הפיזיולוג האנגלי ויליאם בייליס) הוא תרכובת כימית המשמשת לתקשורת בין תא אחד (או קבוצת תאים) לתאים אחרים. כל היצורים הרב-תאיים מפרישים הורמונים.

הורמון הוא חומר כימי המופרש על ידי תא, בלוטה או איבר בגוף ושולח הודעות המשפיעות על תפקוד מערכות או איברים שונים באורגניזם. נדרשת רק כמות קטנה של הורמון כדי לשנות את חילוף החומרים של התאים הקולטים את ההורמון. ההורמון הוא שליח כימי המעביר אותות מתא אחד למשנהו. כל היצורים הרב-תאיים מייצרים הורמונים.(ההורמונים הצמחיים נקראים "Phytohormones").

הורמונים בבעלי-חיים מועברים בדרך כלל באמצעות הדם, ההורמונים מגיעים לכל התאים אולם משפיעים רק על תא המטרה שלהם. תאים מגיבים להורמונים רק כאשר הם מבטאים קולטן מסוים לאותו הורמון. ההורמון נקשר לחלבון הקולט שמפעיל מנגנון העברת אותות שמוביל בסופו של דבר לתגובות כימיות בתא, בדרך כלל ספציפיות לסוג התא. ישנם הורמונים שמופרשים לחלל הבין תאי ומשפיעים על תאים שכנים, וישנם הורמונים שיכולים אפילו לפעול על אותו התא שהפריש את ההורמון.

ההורמונים נחלקים לשתי קבוצות. הורמונים סטרואידים שמורכבים מכולסטרול (כמו טסטוסטרון ואסטרוגן) והורמונים לא סטרואידים שמורכבים מחומצות אמינו, שהן אבני הבניין של החלבונים (כמו האינסולין והאדרנלין). הורמונים סטרואידים מסוגלים לחדור דרך קרום התא ולהקשר לקולטן שנמצא בציטופלסמה של התא ולחדור יחד איתו אל הגרעין, שם הם מאפשרים ביטוי של גנים מסוימים, כלומר מאפשרים יצירת חלבונים. הורמונים לא סטרואידים לא מסוגלים לחדור דרך הקרום והם נקשרים לקולטנים שנמצאים על פני קרום התא. הקולטן בתגובה מפעיל שרשרת אותות בתוך התא שמעבירה את המסר ליעדו. כך קישור ההורמון מביא לעיכוב או הפעלה של אנזימים מסוימים בתוך התא או לביטוי גנים ויצור חלבונים.

לרוב ההשפעה של ההורמונים היא מיידית ומוגבלת בזמן. הורמונים שונים משתתפים כמעט בכל תהליך שמתרחש בגוף. הם משתתפים בתהליכים שקשורים להתפתחות, תזונה, תגובה חיסונית, מצבי לחץ, מין, רבייה ועוד.

הורמונים אנדוקריניים מופרשים ישירות לזרם הדם הנושא אותם למטרתם, בעוד הורמונים אקסוקריניים מופרשים דרך תעלה משם הם ממשיכים דרך זרם הדם או משפיעים על תאים סמוכים (איתות פאראקריני).

בהגיע הורמון לתא המטרה, מתחוללת תגובה המתאימה בתאים אלה. השפעת ההורמונים עשויה לעורר או לעכב תהליכים שונים.

הנדסה גנטית

הנדסה גנטית היא תהליך של שינוי גנים ביצורים חיים באופן מלאכותי על ידי האדם ובכך שינוי תכונותיהם. ההנדסה הגנטית מתמקדת בעיקר בהשבחה של גידולים חקלאיים, אך היא רלוונטית גם ביחס למיקרואורגניזמים, בעלי חיים ואף לבני אדם. תחום כללי יותר העושה שימוש בהנדסה גנטית הוא ביוטכנולוגיה, הכולל תחומי-משנה נוספים. לאחר שהוכיחו שהדנ"א הוא החומר התורשתי והקוד הגנטי הוא אוניברסלי, היה ברור לחוקרים שישנה אפשרות להעביר גנים מאורגניזם לאורגניזם ועל ידי כך לשנות את תכונותיו של האורגניזם "מושתל הגנים" ואת תכונות צאצאיו אחריו.

השם "הנדסה גנטית" מטעה במקצת, משום שלא מדובר בפעילות הנדסית במשמעותה המקובלת. מודיפיקציה גנטית או מניפולציה גנטית הם שמות המשקפים טוב יותר פעילות זו.

זכר

זכר (♂) בבעלי החיים הוא הזוויג המייצר את תאי הזרע. בצמחים, הזכר הוא הזוויג המייצר את האבקה שבאבקנים.

הזכר והנקבה יוצרים יחדיו את מנגנון הרבייה הזוויגית (בניגוד לרבייה אל-זוויגית).

התופעה שבה קיימים הבדלים חיצוניים בין זכר ונקבה מאותו מין נקראת דו צורתיות זוויגית. עם זאת, יש מינים שבהם לא קיימים הבדלים בולטים בין הזכר מהנקבה.

המושגים זכר ונקבה משמשים גם לתיאור מנגנוני רבייה בעולם הצומח.

במין האנושי קרוי הזכר הבוגר "איש" (אף שכיום המילה איבדה ממשמעותה הזוויגית והיא מילה נייטרלית יותר, בעוד "גבר" תפסה את מקומה כמילה זכרית במופגן).

בביולוגיה מקובל לסמן זכר באמצעות מעגל שממנו יוצא חץ, סימון השאול מהסימון המקובל לכוכב מאדים באסטרולוגיה ובאסטרונומיה. מקובל לקשר את מאדים לאל מלחמה הרומי מרס, ולפיכך רואים בו סמל לתכונות גבריות.

הזוויג זכר נקבע בבני האדם וביונקים הודות לקבלת כרומוזום Y מהאב, כרומוזום זה וכרומוזום X נקראים כרומוזומי זוויג, כך שהקריוטיפ של הזכר יהיה XY ואילו של הנקבה יהיה XX. בחרקים ובעופות קביעת המין הפוכה מביונקים.

ספרים רבים נכתבו על המלחמה בין הכרומוזום Y לכרומוזום X, כאשר הכרומוזום X מנצל את היותו שכיח יותר כדי לייצר חלבונים הפוגעים בפעילות כרומוזום Y ואילו זה מקצר את אורכו ומשאיר אצלו אך ורק גנים שיתנו עדיפות גבוהה לזכר ולפיכך נחשבים ל"תכונות גבריות".

עיר גנים

עיר גנים היא גישה בתכנון ערים שפותחה כתאוריה על ידי הפילוסוף אבנעזר הווארד באנגליה ב-1898.

גישת עיר הגנים התפתחה כמענה לבעיות שמהן סבלו ערי בריטניה לאחר המהפכה התעשייתית, שבאו לידי ביטוי בצפיפות, זיהום אוויר, תנאי תברואה ירודים, פערים ומתח חברתי. באותה תקופה התפתחו גישות תכנון נוספות כמענה לבעיות אלה, דוגמת גישת "יחידות השכנות" או גישת "העיר היפה" האמריקאית.

עיר גנים היא ניסיון לשילוב יתרונות הכפר עם יתרונות העיר במסגרת המרחב העירוני. תוכנית זו כוללת התייחסות רבה לאלמנטים כלכליים וחברתיים, נוסף לאלמנטים הפיזיים. עיר הגנים בנויה מריכוז מבני מגורים ושכונות שסביבם שטחים פתוחים ירוקים שישמשו גם לחקלאות. העיר מתבססת על בנייה נמוכה וכוללת הפרדה בין שימושי הקרקע השונים. הווארד הניח שהבעלות על הקרקע תהיה של כלל תושבי העיר, אשר יקבלו אותה מהמדינה, ושהם יחכירו קרקעות לתעשיינים (באזורים מובחנים, רחוקים מאזורי המגורים), וכך יממנו את פיתוח העיר. הווארד נתן בספריו גם הנחיות ליחסים החברתיים בעיר.

עיר הגנים היא דוגמה לתאוריות האדריכליות המודרניות שהתפתחו במערב משלהי המאה ה-19 ועד לסוף המאה ה-20, כתאוריות מודרניסטיות, פונקציונליסטיות וחברתיות.

ערי הגנים החלו להתפתח בראשית המאה ה-20, בעיקר באנגליה ובהולנד. תוכנית האב שהוכנה ללונדון בשנת 1944 התבססה בחלקה על גישה זו.

עיר גנים (שכונה)

עיר גנים היא שכונה בדרום-מערב ירושלים, סמוכה לקריית מנחם.

השכונה מחולקת לשלושה חלקים: עיר גנים א', בין הרחובות מקסיקו והחלמית, ממערב לעמק המפריד בינה לבין קריית היובל. בשכונה זו בתים צמודי קרקע בעלי שטחי גינה. עיר גנים ב' בין הרחובות פנמה, דהומיי החלמית והאביבית ועיר גנים ג' התחומה בפרסה של רחוב קוסטה ריקה והנורית. בשתי שכונות אלה נבנו שיכונים, בבנייה צפופה פחות מאשר בקריית מנחם הסמוכה. רחובות השכונה קרויים ברובם על-שם מדינות, בעיקר באמריקה הלטינית שהצביעו באו"ם בעד הקמת המדינה (כ"ט בנובמבר), וכן על שם פרחי בר.

פארק

פארק הוא שטח שאין בו יישוב או מבנים עירוניים, הפתוח לרווחת הציבור.

פארק הירקון

פארק הירקון, ובשמו הרשמי גני יהושע, הוא פארק רחב ידיים המשתרע לאורך נחל הירקון בצפון תל אביב. שטח הפארק כ-3,500 דונם, משכונת הדר יוסף ועד שפך הירקון לים התיכון. הפארק קרוי על שמו של יהושע רבינוביץ, ראש עיריית תל אביב בשנים 1969–1974, ומאוחר יותר, שר האוצר בממשלת ישראל. בתחזוקת הפארק ובפיתוחו עוסקת "חברת גני יהושע - פארק הירקון".

פארק לאומי

פארק לאומי הוא פארק שמשתרע על שטח אדמה או מים שמור, שמוכרז בדרך כלל על ידי רשות מוסמכת שגם מתחזקת ומשמרת אותו. פארק לאומי הוא שטח שמוגן מפיתוח אנושי, מזיהום אוויר והזרמת שפכים ופסולת.

המודעות לצורך בשמורות טבע וגנים לאומיים החלה בעת החדשה. ב-1810 תיאר המשורר האנגלי ויליאם וורדסוורת' את מחוז האגמים באנגליה, בו נהג לטייל ולכתוב, כ"סוג של רכוש ציבורי שלכל אדם זכות ליהנות ממנו".

הפארק הלאומי הגדול ביותר בעולם הוא הפארק הלאומי של צפון מזרח גרינלנד אשר הוקם בשנת 1974. שטחו של זה הוא 972,000 קמ"ר (פי 40 בקירוב משטחה של ישראל).

המדינה בעלת הכמות הרבה ביותר של פארקים לאומיים היא ארצות הברית עם 391 פארקים לשימור ומתוכם כ-58 פארקים לאומיים.

פארק שעשועים

פארק שעשועים הוא מתחם המכיל מתקני שעשועים וסוגים נוספים של אטרקציות ובידור. בשונה מגינה ציבורית או גן שעשועים, פארק שעשועים הוא גדול יותר, מכיל יותר אטרקציות, מסוגל להכיל כמות גדולה למדי של מבקרים והשימוש בו נעשה תמורת תשלום. קהל היעד שלו הוא רחב וכולל את כל קבוצות הגיל. קיימים פארקי שעשועים זמניים או נודדים, אך מרבית פארקי השעשועים קבועים במקומם.

פארק נושא הוא פארק שעשועים שבו המתקנים מאורגנים לפי אזורים, ולכל אזור יש נושא. דוגמה היא ארץ המערב הפרוע וארץ הפנטזיה בדיסנילנד.

פתח תקווה

פתח־תקווה (בכתיב מנוקד: פֶּתַח־תִּקְוָה), המכונה "אֵם המושבות" היא עיר במחוז המרכז בישראל. נוסדה כמושבה, והוכרזה כעיר בשנת 1937. גובלת בהוד השרון ורמת השרון מצפון, בתל אביב–יפו, רמת גן, בני ברק וגבעת שמואל במערב, גובלת בכמה קיבוצים מהמועצה האזורית דרום השרון (עינת, גבעת השלושה ונחשונים) והמושב כפר סירקין במזרח, ועם גני תקווה, קריית אונו ומועצה אזורית חבל מודיעין (מושב נחלים, רינתיה, מזור, מגשימים כפר מעש, בארות יצחק) מדרום.

רחביה

רחביה היא שכונה בירושלים. היא משתרעת מדרום-מערב לרחוב קרן היסוד ולרחוב המלך ג'ורג', וגובלת בשכונת נחלאות מצפון, בשכונות טלביה וקריית שמואל מדרום, ובשכונת שערי חסד ממערב. על פי השנתון הסטטיסטי של מכון ירושלים ב-2016 בשכונה התגוררו 7,710 תושבים.

רמת גן

רָמַת-גַּן היא אחת מהערים המרכזיות במחוז תל אביב בישראל. היא גובלת בערים תל אביב, קריית אונו, גבעתיים, גבעת שמואל ובני ברק. בשטחה נמצאים אצטדיון רמת גן, הפארק הלאומי, הספארי, אוניברסיטת בר-אילן, מרכז רפואי שיבא (תל השומר) ומתחם בורסת היהלומים.

שטח השיפוט של רמת גן הוא 13,229 דונם. היא הוקמה ב-1921 כמושבה חקלאית, הוכרה כמועצה מקומית ב-1926 והוכרזה כעיר בשנת 1950. העיר חברה בארגון פורום ה-15, פורום הערים אשר אינן מקבלות מענקי פיתוח מהמדינה.

תורשה

תורשה היא העברה של חומר תורשתי שמקודד למידע תורשתי, שיחידותיו קרויות גנים, מהורה לצאצאיו בתהליך הרבייה.

ענף המדע העוסק בתורשה ובהשפעתה על תכונותיהם של יצורים קרוי "גנטיקה".

הגנים קובעים את התכונות המשותפות לכל הפרטים בני אותו מין ואת התכונות הייחודיות לכל פרט ופרט באוכלוסיית המין. כל יצור חי נושא מטען גנטי העובר מדור לדור. למטען הגנטי הטמון בכל יצור יש קשר למבנה גופו, ליכולתו הפיזיולוגית ולהתנהגותו, ואלה קשורים קשר הדוק לנוף שהוא חי בו.

את המילה תורשה (בסמיכות: תּוֹרֶשֶׁת-) חידש הבלשן יצחק אפשטיין.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.