גנאלוגיה

גֵּנֵאָלוֹגְיָה, או חקר אילן היוחסין, היא מדע עזר בהיסטוריה לחקר ההקשר הגנטי של קבוצת אורגניזמים. במובן הצר, המונח מתייחס לחקר היוחסין והשתלשלות הדורות. המונח הרשמי שנקבע בעברית למילה הלועזית Genealogy הוא: חֵקֶר יֻחֲסִין (הגנאלוג, אשר נקרא באנגלית Genealogist, הוא חוֹקֵר יֻחֲסִין)[1].

הגנאלוג אוסף מידע על קשרי שארות, בין אם מדובר באנשים שעודם בחיים, ובין אם המדובר בנפטרים, ומבסס את היחסים המשפחתיים ביניהם, לצורך בניית אילן יוחסין, או עץ משפחה. המילה גנאלוגיה לקוחה מיוונית. genum פירושו גזע, או משפחה, בצירוף הסיומת לוגיה - תורה.

במושג גנאלוגיה משתמשים גם בהשאלה, כדי לתאר רצף היסטורי של ישויות מדיניות, כלכליות או אחרות, שירשו זו את זו או מוזגו זו לתוך זו.

Chronological tree of William I
אילן יוחסין (עץ משפחה) הוא אחד מצורות התיעוד הגנאלוגי הנפוצים ביותר, בתמונה: תרשים אילן היוחסין של ויליאם הראשון, מלך אנגליה

גנאלוגיה בעמי העולם

בצורתה המקורית, שימשה הגנאלוגיה בעבר לחקר משפחות אצולה, ובמיוחד על מנת לתת לגיטימציה לתביעות לכוח ולעושר הנובעות מן היוחסין. חלק ניכר מעצי המשפחה של משפחות האצולה לקה באי דיוקים ובזיופים מכוונים, ובמיוחד אלו שהתיימרו להגיע לדמויות אגדיות או לאלים (לדוגמה, יומרתו של יוליוס קיסר להיות צאצאה של האלה ונוס). רישומים לגבי אנשים שלא היו שייכים למשפחות אצולה או מלוכה החלו במאה ה-16, עם נטייתן של ממשלות לעקוב אחרי קורות אזרחיהן. עם תחילת תיעוד המשפחות נוצרה אפשרות לעקוב אחרי השתלשלות הדורות למשך מאות בשנים.

רישומי חיים: תעודות לידה, מוות, נישואין וגירושין, תעודות גיוס לצבא ומפקדי אוכלוסין החלו להישמר בארכיונים, שיהיו לאחד ממקורות המידע העיקריים של גנאלוגים.

הגנאלוג נעזר במידע המתועד בכתובים, ובהיעדרו, במידע הנמסר בעל פה - עובדה המפחיתה מתוקפו של המחקר. עניינו של הגנאלוג אינו רק בשמות ובמספרים, אלא גם באורח החיים, הביוגרפיה, המניעים, מערכת האמונות והדעות והיחסים האישיים בין האנשים שהוא חוקר. הדבר דורש ידע בתחומים רבים: גאוגרפיה, חוק, דת, הגירה, היסטוריה וסוציולוגיה.

מקורות מידע גנאלוגיים - ארכיבים ומוסדות בארץ ובעולם

למרות תדמיתם האפרורית והמרוחקת, ארכיונים יכולים להוות מקור מידע מצוין למחקר המשפחתי, לצד מוסדות שונים הקשורים לנושאי המחקר ולמושאיו.

גנאלוגיה יהודית

העם היהודי ייחס תמיד חשיבות ליוחסין. בתנ"ך פרקים שלמים המתארים את שושלות היוחסין, החל מאדם וחוה, דרך אבות האומה וכלה במלכי יהודה וישראל (ראו ערך מורחב עץ משפחה של דמויות מקראיות). בירושלמי, ברכות פ"ד, מופיע סיפור על רבי אלעזר בן עזריה, שנתמנה לראש ישיבה בן 18 שנה, והיה רבי עקיבא יושב ומצטער ואמר: "לא שהוא בן תורה יותר ממני, אלא בן גדולים יותר ממני, אשרי אדם שזכו לו אבותיו, אשרי אדם שיש לו יתד להתלות בה".

שימוש מעשי בגנאלוגיה נועד לקביעת יהדות, אך משפחות מסוימות נוהגות מדורי דורות לשמור רישומים על קורותיהן, ובמיוחד משפחות רבניות (לדוגמה, משפחת יפה, משפחת הורוביץ, משפחת אלישר, משפחת פרנקו ומשפחת לייפער), המונות את ייחוסן מזה מאות בשנים, ויש המגיעות עד לדוד המלך.

דוגמה יפה היא ספרו של הגנאלוג היהודי ניל רוזנשטיין The Unbroken Chain, המונה את כל הצאצאים הידועים של שאול ואהל, רב שחי במאה ה-16. הרשימה מונה היום אלפי אנשים וכוללת אנשים כמו קרל מרקס והלנה רובינשטיין. באחרונה כתב רוזנשטיין ספר דומה על ייחוסה של משפחת לוריא.

חשיבות מיוחדת קיבלה הגנאלוגיה היהודית לאחר השואה, כאשר אחת מהבעיות העיקריות שנתקל בהן הגנאלוג היא הפער שפערה השואה במידע הזמין על יהודי אירופה, והתחושה הנוצרת כאשר נערך עץ המשפחה ומסתבר שענפים שלמים הושמדו בשואה. עם זאת, אחת המוטיבציות הקיימות כיום לגנאלוגים היהודים היא הנצחת קורבנות השואה והעלאת זכרם. נדבך עיקרי בהנצחת קורבנות השואה וכלי עזר במחקר הגנאלוגי אודות משפחותיהם הוא מפעל 'דפי העד' של יד ושם[2] בו מתועדים כארבעה מיליון שמות של קורבנות והרשימה מוסיפה להתעדכן.

פרענומעראנטן ביידיש או Pre subscribers באנגלית, היא מעין רשימת תודה המכילה את שמות המזמינים מראש את הספר בטרם יצא לאור, אשר השלישו את תמורתו מראש, ובכך סייעו להופעתו. לרשימות הללו ערך גנאלוגי וגאוגרפי כיוון שלצד כל מזמין מראש מצוין שם היישוב בו הוא חי. הרב יהודה אהרן הלוי הורוויץ אסף אלפי רשימות פרענומעראנטין מתוכן דלה ידע גניאולוגי מקיף על משפחות יהודיות רבות מהמאות האחרונות באירופה.

גנאלוגיה רבנית

מקצוע בפני עצמו הוא מחקר הגנאלוגיה הרבנית, המכונה "יוחסין" או "ייחעס" ביידיש. בחברה החרדית נחשב מחקר זה לנושא חשוב ביותר היות שערך האדם עולה בזכות אבותיו אם היו גדולי תורה וחסידות. ספרות היוחסין כוללת ביוגרפיות, רשימות של שושלות משפחתית ובעשור האחרון מוספים מיוחדים בעיתונות החרדית, בעיקר ב"המודיע" ו"המבשר", המוקדשים לעניין. החוקרים הידועים כמומחים גדולים בנושא הם: הרב אנגלרד (האדמו"ר מראדזין) המתמחה במשפחות רבניות עתיקות; הרבנים: נפתלי אהרן וקשטיין מאשדוד, בנימין פנטילאט בעל הבלוג "תולדות ושרשים", יהודה אהרן הלוי הורוויץ מירושלים המתמחה גם במשפחות "יקיות", דוב בריש וובר מניו-יורק ועוד רבים.

ישנן משפחות שאף התאגדו והקימו ארגונים כמו "העמותה של משפחות הורוביץ", שושלת משפחת פרץ ואיגוד צאצאי האדמו"ר הראשון של חב"ד.

גנאלוגיה יהודית בארץ ישראל

מקורות טובים לתחילת מחקר גנאלוגי בישראל הם מפקדי מונטיפיורי של יהודי ארץ ישראל אשר נערכו בשנים 1839, 1849, 1855, 1866, 1875. המפקדים נערכו על ידי משה מונטיפיורי כדי לקבוע את הסכומים לחלוקה ביישוב היהודי בארץ ישראל. מפקדים אלה כוללים שמות של כל בני המשפחה, מקום לידה, תאריך עליה, גיל, מקצוע, שמות הנשים והילדים וגילאיהם, מצב כלכלי ולעיתים הערות בדבר ייחוס משפחתי[3], ובמפקד התושבים הבריטי משנת 1922[4].

מקורות טובים אחרים הם מצבות בתי הקברות דוגמת בית הקברות בהר הזיתים[5], רישומי חברה קדישא, ופנקסי העתקות של מצבות בעבר דוגמת הספר חלקת מחוקק[6].

מקורות אחרים מצויים בבתי הדין השרעיים, מאחר שרכישות מקרקעין, מינוי אפוטרופסים, מינוי בעלי מקצועות שונים, וחלק ניכר מהסכסוכים שבין התושבים בירושלים בפרט, ובארץ ישראל בכלל, נדונו בבתי דין אלה. לאחרונה, החל מפעל גדול של תרגום ופרסום תעודות בתי הדין על ידי אמנון כהן.

חיפוש סבוך יותר יכול להתנהל באמצעות ארכיוני כתובות ישנות, ספרי מסע לארץ ישראל, פנקסי קהילות בארץ ישראל ומחוצה לה (כאגרות הפקידים והאמרכלים[7]), ארכיוני הקהילות המיישבות, מפקדי הבוחרים היהודיים לכנסת ישראל, וכן איתור כתבי הסכמה שונים.

שמות משפחה בקרב יהודים

אינדיקציה מסוימת למוצא הוא שם המשפחה. היהודים נהגו לקרוא לעצמם בשם ובשם האב, על פי רוב במתכונת "יצחק בן אברהם". במקרים מסוימים היו משפחות, לרוב משפחות רבניות, שאימצו לעצמן שם משפחה כגון "הורוביץ" או "שור" וכמובן גם "כהן", "לוי", או "סג"ל" (סגן לוי). אך אימוץ שמות המשפחה החל בצורה המונית רק במאה ה-18, כתכתיב של הממשלות, ובמיוחד באזורי האימפריה האוסטרו הונגרית והאימפריה הרוסית. גם יהודי צפון אפריקה נשאו במקרים מסוימים שמות משפחה מדורי דורות, אולם גם במקרה זה נשיאת שם המשפחה החלה לרוב כיוזמה של הממשל הקולוניאלי השליט בארצות אלו - צרפת, איטליה ואנגליה.

המחקר הגנאלוגי של המורמונים

תרומתם של המורמונים למחקר הגנאלוגי העולמי ככלל והיהודי בפרט לא תסולא בפז.

המורמונים (וטעמיהם עמם - האמונה שהטבלת אב קדמון, גם לאחר מותו, הופכת את כל צאצאיו למורמונים גם כן) מצלמים מזה למעלה ממאה שנה ארכיונים של רשומות חיים (לידה, נישואין-גרושין ומוות) במזרח אירופה ומקומות אחרים. ללא הצילומים הללו לא היה נותר זכר לחומר הגנאלוגי הנ"ל שנשמד ברובו במהלך המלחמות שעברו על אירופה. את הצילומים ממירים למיקרופילמים שניתנים לחיפוש ואיחזור על ידי הציבור בכל אחת מ'מרכזי לימוד המשפחה' - הספריות המורמוניות הפרוסות ברחבי העולם, למעט ישראל.

גנאלוגיה ממוחשבת

העברת מידע גנאלוגי הפכה לשימוש נפוץ באינטרנט. הפורמט הגנאלוגי הנפוץ GEDCOM מאפשר אחידות ומשלוח מידע גנאלוגי בדואר אלקטרוני, וכן שיתוף במידע באתרים גנאלוגיים משפחתיים.

אתרים רבים מציעים גישה למידע גנאלוגי ולמרשמי אוכלוסין וארכיבים של מדינות שונות[8].

קיימות תוכנות ייעודיות לצורך עריכת תרשימים גנאלוגיים ואיחזור מידע גנאלוגי. הידועות יותר הן: GenoPro,דורותרי, Family Tree, ו-GRAMPS. חלק מתוכנות אלו ייעודיות לגנאלוגיה יהודית וכוללות מרכיבים כאיזכור מיוחד לאנשים שנרצחו בשואה, או המרת תאריכים מתאריך עברי לתאריך לועזי.

יש גם אתרי אינטרנט ישראלים, "חמולה" ו"משפוחה", המהווים מקומות מפגש מקוונים לבני משפחה, לרבות אפשרות של שמירת מתכונים משפחתיים, עצי יוחסין ואלבומי תמונות. באתר "בונים עולם יהודי" של הסוכנות היהודית עוסקים בנושא בהרחבה.

אתר Geni, שהתחיל את פעולתו ב-2007 הוא אתר גנאלוגי המהווה גם רשת חברתית מקוונת, בה יש מיליוני משתמשים רשומים. האתר מאפשר בניית עץ משפחה, וחיבורו לעצים שיצרו משתתפים אחרים, תוך שמירה על פרטיות המשתמשים, כך שככל שהמרחק המשפחתי בין המשתמשים גדל, כך כמות המידע שניתן לקבל על המשתמש האחר פוחתת.

אתר נוסף הוא MyHeritage , שהוא כיום (2013) האתר השני בגודלו בעולם העוסק בחקר המשפחה ובבניית אילנות יוחסין. לאתר תמיכה מלאה בעברית, וניתן להפיק את האילן בצורה מודפסת או כקובץ PDF‏. Myheritage מציע שתי אפשרויות: האחת היא עבודה מקוונת באתר, והשנייה היא עבודה באמצעות תוכנה (שניתן לעדכן דרכה את האילן שבאתר).

גנאלוגיה באמצעות מיפוי גנטי

בשנות ה-2000 פותחו שיטות המשוות בין מסדי נתונים גנטיים, לצורך קביעה של מידת הקירבה של הקשר המשפחתי. שיטה אחת שפותחה על ידי חברת Family Tree DNA מאפשרת למצוא קירבה משפחתית בין שני נדגמים (בדומה לבדיקות האבהות), ובאמצעות שיטה זו ניתן לכאורה לאתר קירבה משפחתית משוערת עד רמת קירבה של בני דודים מדרגה רביעית[9]. מפתחי השיטה טוענים כי ניתן גם למצוא מוצא גניאולוגי משותף לקבוצות אנשים ודמיון משפחתי, מהלך מאות בשנים לאחור[10]

מחקר גנאלוגי בישראל

בישראל פועלות שתי עמותות העוסקת במחקר גנאלוגי ומסייעות לחוקרים בתחום.

  1. עיל"ם - העמותה הישראלית לחקר שורשי המשפחה. העמותה נוסדה בשנת 1983 בירושלים ופועלת ברחבי הארץ.
  2. העמותה למחקר גנאלוגי בישראל.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ על פי החלטת האקדמיה ללשון העברית בישיבת המליאה מיום י"ז במרחשוון תשס"ח, 29 באוקטובר 2007 (ישיבה 298): http://hebrew-academy.org.il/wp-content/uploads/meeting298.pdf
  2. ^ 'היכל השמות', האתר המקוונן של יד ושם
  3. ^ מפקדי מונטיפיורי
  4. ^ מפקד אוכלוסין מ-1922 שנערך על ידי המנדט הבריטי
  5. ^ The Mount Of Olives
  6. ^ חלקת מחוקק
  7. ^ http://www.ybz.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/Article_27.1.pdf
  8. ^ Israel Genealogical Society, www.isragen.org.il
  9. ^ Beit Hatfutsot
  10. ^ Genealogy DNA Testing; Family Tree DNA, Family Finder, Ancestry DNA, DNA Genealogy
Circa

Circa (בקיצור .Ca או .Cca או .C) היא מילה בלטינית שמשמעותה בקירוב. השימוש העיקרי במילה זו הוא במתן תאריכים. שימוש ב-Circa נפוץ בגנאלוגיה וכתיבה היסטורית כאשר התאריכים המדויקים אינם ידועים.

כאשר משתמשים בטווח תאריכים, המונח Circa יבוא לפני כל תאריך מקורב ותאריך הבא אחריו ללא Circa יחשב תאריך ידוע.

דוגמאות:

1758 - 1701: שני התאריכים ידועים במדויק

1758 - 1701 .c: רק שנת 1758 ידועה במדויק. שנת 1701 היא בקירוב

1758 .c - ‏ 1701: רק שנת 1701 ידועה במדויק. שנת 1758 היא בקירוב

1758 .c - ‏ 1701 .c: שני התאריכים אינם ידועים במדויקיום לא מדויק בשנה:

c. 13 Sep 2014 - באזור ה-13 לחודש ספטמבר בשנת 2014

Find a Grave

Find a Grave ("מצאו קבר") הוא אתר אינטרנט מסחרי המספק גישה חופשית למסד נתונים מקוון של בתי הקברות ברחבי העולם. האתר נוסד בשנת 1995 על ידי ג'ים טיפטון. לדברי מייסד האתר ג'ים טיפטון אתר האינטרנט פותח כדי להתמודד עם המחסור הקיים בכל אתר שהתחביב שלו לבקר את הקברים של ידוענים. בתאריך 6 במרץ 2011 רשם האתר מידע על 58 מיליון קברים. האתר מכיל בנוסף רשימות של בתי קברות וקברים מכל רחבי העולם. בתי הקברות בארצות הברית מאורגנים על ידי רשימת המדינות והמחוזות, ורשומות קברים רבים מכילים גם מידע של גוגל מפות (עם מידע של GPS) וכולל תצלומים של בתי קברות. רשומות קבר בודדות מכילות חלק או את כל שדות הנתונים הבאים: תאריכים ומקומות של לידה ומוות, מידע ביוגרפי, בית הקברות ומידע אישי, צילומים (סימון הקבר בבית הקברות), וכן תורם פרטי המידע.

מי שאינם חברים באתר יכולים רק באופן בלעדי לערוך איחולים וזכרונות שהוגשו בעבר. רישום באתר כחבר יכול להנציח חברים ובני משפחה, עם קישורים לרשומות של זוג ההורים למטרות גנאלוגיה (אילן יוחסין). חברים באתר יכולים לבקש תמונות של קברים בשביל חברים אחרים.

JewishGen

JewishGen הוא ארגון ללא כוונת רווח שנוסד בשנת 1987 בתור מקור ל-"גנאלוגיה יהודית" ברחבי העולם. בשנת 2003, הפך JewishGen להיות שותף של "מוזיאון המורשת היהודית, חיים וזיכרון לשואה בעיר ניו יורק". המרכז מספק מידע גנאלוגי לכל תחום לחובבים וגם לאנשי מקצוע עם הכלים הנידרשים כדי לחקור היסטוריה יהודית ומשפחתית. הארגון נוסד בשנת 1987 על ידי סוזן א. קינג ביוסטון, טקסס בתור לוח מודעות, בתחילה עם 150 משתמשים המעוניינים לקבל מידע על גניאולגויה יהודית ולאחר מכן עבר אל רשת האינטרנט. בשנת 2003 הצטרפה אל מוזיאון המורשת היהודית בניו יורק בתור אגף נפרד, לאחר מכן בשנת 2008 עבר אל המשרדים הראשיים במוזיאון.

אתר האינטרנט של JewishGen נועד לספק ממשק קל ונוח ומוצע כשירות לציבור ללא תשלום. למעלה מ-1,000 מתנדבים פעילים בכל רחבי העולם ותורמים לאוסף הולך וגדל של מסדי נתונים, משאבים וכלי חיפוש. כיום הוא מפרט למעלה מעל 21 מיליון של שמות רשומים ונתונים על יהודים ברחבי העולם.

אב קדמון משותף

בביולוגיה, אָב קַדְמוֹן מְשֻׁתָּף (באנגלית: Most recent common ancestor, ובראשי תיבות MRCA) של קבוצת אורגניזמים הוא הפרט המאוחר ביותר שכל האורגניזמים בקבוצה הם צאצאים שלו. אב קדמון משותף (להלן אק"מ) הוא המאוחר ביותר, במובן שכל צאצא שלו כבר אינו אב משותף לכל הקבוצה. האק"מ מוגדר לכל קבוצה ברמת כל טקסון. זאת תחת ההנחה שקיים אב קדמון משותף כולל (LUCA) שהוא האק"מ של קבוצת כל האורגניזמים בעולם. כך לדוגמה ניתן לדבר על האק"מ של העופות והזוחלים או האק"מ של כלל בני האדם, או אפילו האק"מ של כל בני משפחות כהן (שעל פי המסורת האק"מ הזכרי שלהם הוא אהרן).

האק"מ משמש בפילוגנטיקה להערכת הקרבה בין אורגניזמים. ככל שהאק"מ של קבוצה מאוחר יותר בעץ המשפחה, כך האורגניזמים בקבוצה קרובים יותר. בעזרת האק"מ מגדירים את קבוצות האורגניזמים הבאות:

קבוצה פוליפילטית היא קבוצה שאינה כוללת את האק"מ שלה.

קבוצה פרפילטית היא קבוצה שכוללת את האק"מ שלה אך לא את כל צאצאיו.

קבוצה מונופילטית היא קבוצה שכוללת את האק"מ שלה ואת כל צאצאיו.בעבר עסקה הטקסונומיה במיון אורגניזמים על פי תכונות מורפולוגיות, דבר שאיפשר מיון לקבוצות פוליפילטיות. אולם עם התפתחות הגנטיקה החל מיון על בסיס גנטי שאפשר רק קבוצות מונופילטיות, ומכאן החשיבות הרבה של האק"מ בטקסונומיה.

אלל

אָלֵל (allele) הוא אחת מתוך כמה צורות מולקולריות אפשריות של אותו גן המצוי באותו אתר (לוקוס) (במיקום קבוע) בכרומוזומים הומולוגיים.

כל אלל עשוי להיות בעל רצף נוקליאוטידים ייחודי ויהיה אחראי לביטוי שונה של אותה תכונה תורשתית. אם שני אללים בתא דיפלואידי (diploid) יהיו דומים, אזי הגן יהיה הומוזיגוט (homozygous) ואם האללים שונים, יהיה הגן הטרוזיגוט (heterozygous).לדוגמה לגן לצבע עיניים קיים אלל הקובע צבע כחול ואלל הקובע צבע חום. ביטוי התכונה תלוי ביחסי דומיננטיות רצסיביות בין אללים של גן מסוים.

בית יורק

בית יורק (באנגלית: House of York) הוא בית מלוכה אנגלי, אשר שלט באנגליה בין 1461 ל-1485, להוציא תקופה קצרה בין 1470 ל-1471. בית יורק היה מעורב במלחמות השושנים שהתנהלו בינו ובין בית לנקסטר במאה ה-15.

בית יורק נוסד כתוצאה מחתונתם של ריצ'רד, הדוכס מקיימברידג', ואן מורטימר, שניהם צאצאיו של אדוארד השלישי מלך אנגליה. ילדם של הזוג ריצ'רד, דוכס יורק, אשר נולד בשנת 1411, היה בלידתו בעל התביעה הטבעית הטובה ביותר לכתר ממלכת אנגליה. הכתר הוחזק באותו הזמן על ידי המלך הנרי החמישי מבית לנקסטר, וזאת לאחר שאביו הנרי הרביעי הדיח את המלך המכהן, והשתלט בכח על בית המלוכה.

ריצ'רד דוכס יורק התגלה כבעל תכונות של אדמיניסטרטור מוצלח, ומושל כריזמטי ונבון. אל מול אלו עמדו הטירוף וחוסר המעש של המלך המכהן הנרי השישי, אשר במהלך כהונתו הפסידה אנגליה את רוב נחלותיה בצרפת.

על רקע זה נפתחה מלחמה בין תומכי ריצ'רד ובין תומכי המלך המכהן, מלחמה שארכה כעשרים שנה, בסדרה של מאבקים שושלתיים המכונים מלחמות השושנים. סמלם של תומכי ריצ'רד ובית יורק היה השושנה הלבנה, בעוד שסמלו של בית לנקסטר היה השושנה האדומה.

בקרב וייקפילד, בשנת 1460 נהרג ריצ'רד דוכס יורק, והותיר אחריו שלושה מילדיו, על מנת להמשיך את המאבק בבית לנקסטר. בנו הבכור, אדוארד, המשיך בצורה מוצלחת במלחמה, והוכתר כמלך תחת השם אדוארד הרביעי. לאחר מאבקים, שכללו את בגידת אחד הבנים, ג'ורג' דוכס קלרנס, והוצאתו להורג (לדברי ויליאם שייקספיר באמצעות הטבעה בחבית של יין) התבססה מלכות בית יורק בשנת 1471, לאחר מותם של הנרי השישי לבית לנקסטר ויורשו היחיד, הנער אדוארד.

אדוארד הרביעי נישא לאליזבת וודוויל, והיא הולידה לו כשש בנות וכשלושה בנים מתוכם מתו בתם השנייה, מרי, בגיל 15, ובנם ג'ורג' בגיל שנתיים. המפורסמים בילדיהם של אליזבת וודוויל ואדוארד הרביעי הם : בתם הבכורה, אליזבת מיורק, שהייתה אשתו של הנרי השביעי ואימו של הנרי השמיני, ואדוארד החמישי וריצ'רד הדוכס מיורק, שנודעו לימים כנסיכים במצודה שנעלמו ונטען שנרצחו בידי אחיו של אדוארד הרביעי, ריצ'רד השלישי. בשנת 1483 מת אדוארד הרביעי, כנראה מדלקת התוספתן.

אחיו, ריצ'רד, דוכס גלוסטר, ראה במות אדוארד הרביעי הזדמנות לזכות במלוכה. הוא הורה על מעצרם של הבנים הצעירים, שהיו בני 12 ו-9. על מנת לשלול מהם פורמלית את זכותם למלכות, העביר ריצ'רד חוק בפרלמנט שביטל את נישואי הוריהם והכריז על עצמו כמלך ריצ'רד השלישי. כאשר נעלמו השניים, נפל החשד ברצח על ריצ'רד.

בשל השמועות על רצח הילדים הנתעב ומעשים אכזריים אחרים איבד ריצ'רד את תמיכת הציבור. ב(1485) הנרי טיודור, שהיה בעל קרבת דם רחוקה לבית לנקסטר, קרא תיגר על מלכותו של ריצ'רד. בקרב בוסוורת' שנערך ביניהם הובס ריצ'רד ונהרג לאחר שכמה מתומכיו נטשו אותו ביום הקרב. הנרי הוכתר תחת השם הנרי השביעי. לאחר הכתרתו נשא הנרי את אליזבת מיורק, בתו הבכורה של אדוארד הרביעי, כדי לשלב את דמיהם של בית יורק ובית לנקסטר וליצור את בית המלוכה החדש, בית טיודור.

גרגשי

גִּרְגָּשִׁי הוא שמו המקראי של עם המוזכר כאחד משבעת עמי כנען אשר שכנו בארץ ישראל טרם כיבושהּ, ואשר במקרא מובטח לעם ישראל שאלוהים יגרשם מהארץ לשם כיבושהּ על ידי ישראל. עם זאת, גם נצטוו בני ישראל להכרית כל צאצא הגרגשי, בהתאם למצוות מחיית שבעה עממין.

דודן

דודן (או בן דוד/ה) ודודנית (או בת דוד/ה) (באנגלית: Cousin) הוא מונח אשר יכול להתייחס לשתי משמעויות - בדרך כלל נעשה בו שימוש לתיאור בני דודים מדרגה ראשונה במשפחה בזיקה לאדם שיש לו סבא, סבתא, סבא רבא או סבתא רבתא במשותף איתם, והמשמעות השנייה, אשר נפוצה עיקר בתחום הגנאלוגיה, היא תיאור קרבה משפחתית בין אנשים בני אותו דור או דורות שונים שאין ביניהם קרבה משפחתית מדרגה ראשונה או שנייה (ראו טבלה בהמשך להבהרה).

הגדרות המונח במשמעותו הבסיסית:

"דודנים מדרגה ראשונה" – בני משפחה שאינם אחים, ויש להם סבא או סבתא משותפים.

"דודנים מדרגה שנייה" – בני משפחה שאינם אחים או דודנים מדרגה ראשונה, ויש להם סבא רבא או סבתא רבתא משותפים.וכך הלאה.

הגדרות המונח במשמעותו המורחבת:

"דודן / דודנית מדרגה ראשונה מוזח פעם אחת" (באנגלית: A first cousin once removed) מתייחס לאחד משני מצבים:

בן או בת של דודן או דודנית מדרגה ראשונה.

דודן או דודנית מדרגה ראשונה של האם או האב."דודן / דודנית מדרגה שנייה מוזח פעם אחת" (באנגלית: A second cousin once removed) מתייחס לאחד משני מצבים:

בן או בת של דודן או דודנית מדרגה שנייה.

דודן או דודנית מדרגה שנייה של האם או האב.כפי שניתן לראות מההגדרות, כל המונחים מתארים קרבת משפחה הדדית בין דודנים מאותו סוג.

לעיתים קרובות נהוג לומר "קרובי משפחה" במקום לציין את הקרבה המשפחתית המדויקת לדודנים במובן הרחב.

דור

דור הוא כלל בני האדם השייכים לשכבת גיל, זמן או תרבות מסוימת. בהשאלה מתאר המונח שלב בהתפתחות של ציוד טכני.

דף עד

דף עד לרישום והנצחה של הנספים בשואה הוא טופס שהונפק על ידי מוסד יד ושם כחלק מפרויקט ההנצחה שלו, ובו קרוביהם ומכריהם של קורבנות השואה מוסרים את פרטיהם. ניתן לקבל טפסים בשפות רבות ולמלא טפסים אלו בשפות רבות.

חיווים

הַחִוִּי הוא אחד משבעת עמי כנען שישבו בארץ ישראל לפי המקרא לפני כיבושה בידי בני ישראל. כך נאמר בספר שמות: "וְגֵרַשְׁתִּי, אֶת-הַכְּנַעֲנִי הָאֱמֹרִי, וְהַחִתִּי וְהַפְּרִזִּי, הַחִוִּי וְהַיְבוּסִי" (פרק לג, ב).

החיווים נזכרים כיושבי שכם בזמן שיעקב ובניו מגיעים לשם, וכן בתקופת כיבוש הארץ על ידי יהושע בן נון הם מופיעים כיושבי גבעון, הכפירה, בארות וקריית יערים, כל אלה ערים סמוכות לירושלים. אמנם, לחיווים היו גם מושבות בצפון הארץ, באזור לבנון של ימינו, כפי שנזכר בספר שופטים. בהתאם למצוות מחיית שבעה עממין, נצטוו בני ישראל להכרית כל צאצא החיוי.

יבוסים

על פי המקרא, הַיְבוּסִים היו שבט כנעני שהתגורר בירושלים בעת הטרום-מקראית (שלהי האלף ה-2 לפנה"ס). בימיהם נקראה ירושלים יְבוּס עד לימי המלך דוד שכבש את העיר בשנת 1004 לפנה"ס לערך. בהתאם למצוות מחיית שבעה עממין, נצטוו בני ישראל להכרית גם את העם היבוסי.

מוזיאון העם היהודי - בית התפוצות

מוזיאון העם היהודי – בית התפוצות נוסד בשנת 1978, וממוקם בקמפוס אוניברסיטת תל אביב. המוזיאון עוסק בעמיות וזהות יהודית, ומקדם רב-תרבותיות ורב-גוניות בעם היהודי. מטרתו לשמש מרכז לשיח יהודי, למעורבות וללימוד מתוך ראייה פלורליסטית ומקיפה. בית התפוצות מאפשר למבקרים מכל העולם להכיר את סיפורו של העם היהודי ולעמוד על ייחודו, דרך תערוכות הקבע ותערוכות מתחלפות, אירועים וכנסים בנושא זהות ועמיות, אמנות, תרבות והיסטוריה. מאגרי המידע - שנאספו במשך 30 שנים ופתוחים כעת לקהל הרחב גם דרך האינטרנט - עשירים בתמונות, סרטים, מוזיקה יהודית, גנאלוגיה ועוד. כמו כן מקיים המוזיאון פעילויות חינוכיות לתלמידים, לנוער מישראל ומחו"ל, לסטודנטים ולחיילים; השתלמויות למורות, סיורים וסמינרים.

בית התפוצות הוא מוסד ללא מטרות רווח (חל"צ). בשנת 2005 עבר בכנסת חוק המגדיר את בית התפוצות כ"מרכז לאומי לקהילות ישראל בארץ ובעולם". במסגרת התחדשות כוללת של המוזיאון, נפתח בשנת 2016 אגף חדש המציג ארבע גלריות חדשות. בשנת 2018 מתוכננת להפתח תערוכת הקבע החדשה שתחליף את תערוכת הקבע המוצגת במוזיאון מיום הקמתו.

מרשם האוכלוסין

מרשם אוכלוסין היא מערכת שבה הממשלה רושמת את האירועים החיוניים (לידות, נישואים, פטירות וכדומה) של אזרחיה ותושביה.

סחף גנטי

סחף גנטי, בדומה לברירה הטבעית, הוא תהליך המשנה את המטען התורשתי של האוכלוסייה וגורם לאבולוציה. ואולם, בניגוד לברירה הטבעית, הסחף הגנטי הוא תהליך אקראי שאינו קשור לכשירות, כלומר להתאמת המטען הגנטי של הפרט אל הסביבה. סחף גנטי פועל משום שבתהליך התורשה, שיעורם של אללים באוכלוסייה עשוי להשתנות במקרה מדור לדור, ובסופו של דבר עשוי אלל להשתלט על האוכלוסייה כולה, או לחלופין להיכחד לחלוטין. בשל החוק החלש של המספרים הגדולים שבתורת ההסתברות, באוכלוסיות קטנות הסיכוי של מוטציה חדשה להשתלט על האוכלוסייה בסחף גנטי טוב בהרבה מאשר באוכלוסיות גדולות, והזמן הממוצע להשתלטות קצר בהרבה.

ספר יוחסין

ספר יוחסין הוא רשימה שבה מופיע סדר שושלת הדורות של משפחה או משפחות.

העיסוק בבניית ספר יוחסין קרוי גנאלוגיה.

ספר יוחסין נוהל במחברת גדולה שהוקדשה למטרה זו. עם המצאת המחשוב מנוהלים ספרי יוחסין רבים באמצעות תוכנה מתאימה, ולמעשה ניתן לראות במרשם אוכלוסין ספר יוחסין של תושבי כל מדינה (בהתאם לעומק ההיסטורי הנשמר בו).

פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה

פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה (באנגלית Mathematics Genealogy Project) הוא בסיס נתונים הנמצא באתר אינטרנט, המנהל את אילן היוחסין של מנחים וסטודנטים בעבודת דוקטור במתמטיקה. באילן יוחסין זה, המנחה (או המנחים) הוא ה"אב" והדוקטורנט הוא ה"בן". ההגדרה של מתמטיקה היא רחבה יחסית וכוללת בנוסף למתמטיקה גם: "ניתוח נתונים", סטטיסטיקה, שיטות כמותיות בפיזיקה, שיטות כמותיות במדעי החברה, מדעי המחשב וחקר ביצועים. מאגר הנתונים כולל מידע על כ-220,000 מתמטיקאים.

הפרויקט החל בספטמבר 1997 כשהפרופסור למתמטיקה הרי קונס (Harry B. Coonce) התעניין בשם המנחה של המנחה שלו, וכתוצאה בנה את אילן היוחסין. נכון לשנת 2010, הפרויקט מנוהל על ידי אוניברסיטת דקוטה הצפונית (NDSU) ונתמך על ידי האגודה האמריקאית למתמטיקה (AMS).

המידע מתקבל מתקצירים של הדוקטורטים, מהודעות של האגודה האמריקאית למתמטיקה, או דרך עדכון אתר האינטרנט. בסיס הנתונים מכיל את שמו של המתמטיקאי, האוניברסיטה שבה ניתן התואר, שנת קבלת התואר, נושא העבודה לתואר הדוקטור, שמות המנחים והמדינה שבה הוענק התואר.

מספר תלמידים ומספר "צאצאים" גדול מציין מתמטיקאי שהעמיד יותר מתמטיקאים למדע. למתמטיקאי יוהאן ברנולי, למשל, למעלה מ-62,000 צאצאים. בדף מיוחד באתר מצוינים שמותיהם של המורים בעלי המספר הגדול ביותר של תלמידים (השיא הוא 144, נכון ל-2018).

ישנם מקרים שבהם לא ניתן לטפס במעלה אילן היוחסין. דוגמה שכזאת היא רוברט פלויד, מדען מחשב שהעמיד "צאצאים" רבים, אך כזה שאין לו אפילו תואר שני, ולפיכך גם לא מנחה.

שארות

שארות היא שם למכלול הקשרים המתבססים על מוצא מהורה משותף או על קשרים משפחתיים אחרים, כגון נישואין, אימוץ ועוד.

בחברות לא-תעשייתיות השארות היא לרוב הגורם המשפיע ביותר על עיצוב והגדרת קבוצות חברתיות, וגם בחברות מתועשות קשרי שארות תופסים מקום מרכזי בחייו של האדם.

תעודת לידה

תעודת לידה היא תעודה ציבורית של המדינה המאשר לידה ובו נקבעים שם היילוד, מינו, תאריך הלידה, מקום הלידה ושמות ההורים. במדינות רבות, בעיקר בעבר, נקבעה בתעודה גם השתייכותו האתנית של היילוד. תעודת הלידה משמשת הוכחה בעת תביעת אזרחות והיא המסמך הרשמי היחיד של קטין עד שמוענקת לו תעודת זהות.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.