גמדות

גמדות או ננסות היא לקות, בה פרט חי (אדם, חיה או צמח) הוא נמוך, באופן משמעותי, מבני מינו הטקסונומי, שזוויגם (זכר ו/או נקבה) זהה וגילם כגילו. משרד הבריאות האמריקני מגדיר אדם מבוגר כגמד אם גובהו אינו עולה על 147.32 ס"מ[1].

גמדות
Velázquez – Bufón don Sebastián de Morra (Museo del Prado, c. 1645)
הגמד של מלך ספרד פליפה הרביעי, שצויר בידי דייגו ולסקס
שם בלועזית Dwarfism
סיווג
 ‑ ICD-10 E23.0, E34.2, E45.0, Q77.4
קישורים ומאגרי מידע
MeSH D004392
MedlinePlus 001176

תיאור התופעה

גמדות נגרמת עקב עיכוב בגדילת השלד. הסיבות השכיחות ביותר לגמדות הן הפרעות בבלוטות ההפרשה הפנימית, ובעיקר בלוטת יותרת המוח המפרישה את הורמון הגדילה, ובלוטת התריס. ישנם עוד גורמים לננסות, ובהם: חסר בחלבונים כתוצאה מתת תזונה, שיבוש האיזון בפעולת בלוטת התריס (כגון קרטנת), מחלות כרוניות בילדות (כגון מחלות כליות ומעיים מסוימות).

ישנם סוגי גמדות שבהם האדם המבוגר הוא בעל פרופורציות גוף יחסיות הזהות לאלה של מבוגרים אחרים או זהות לאלה של ילדים. אולם, מרבית סוגי הגמדות כוללים גם עיוות פרופורציות. לגמדים רבים יש, לדוגמה, ידיים קצרות ביחס לגודל הכללי של עצמם וגוף רחב ביחס לגובהו.

ישנם גמדים שלוקים בנוסף לקומתם הנמוכה גם בקשיים אחרים. בעיות כאלה יכולות להיות הגורם לגמדות (למשל, מי שיש לו גמדות בשל בעיות בכליות, יש לו קודם כל בעיות בכליות), לנבוע מאותו גורם שממנו נבעה הגמדות (גמדות בשל בעיה כללית בהפרשת הורמונים מלווה בבעיות אחרות שנובעות מהפרשה לקויה של הורמונים) ויכולות לנבוע מהגמדות עצמה (כושר תנועה נמוך בשל עיוות בעצמות). ישנם גם סוגי גמדות שמלווים בבעיות חישה וקוגניציה (כגון גמדות בשל מחסור חמור ביוד) אך סוגי גמדות אלה נדירים.

סוג אחר של גמדות הוא האכונדרופלזיה: גמדות תורשתית חסרת תקנה, המאופיינת ביחס לא תקין בין ממדי איברי הגוף – הגפיים קצרים מאוד ואילו ממדי שאר חלקי הגוף תקינים למדי. המחלה נובעת מהתגרמות רקמת הסחוס (היעשותה לרקמת עצם) בעצמות הארוכות של הגפיים במהלך הגדילה.

גמדות באדם יכולה להיות תוצאה של אחת ממאות מחלות, חשיפות לזיהום או לקויות גנטיות שונות. מרבית סוגי הגמדות באדם מלווים במגבלות נוספות מלבד הגובה, כגון טווח תנועת ידיים מוגבל או הליכה מסורבלת. על פי רוב אלה מגבלות תנועה שונות ותווי פנים ופרופורציות גופניות ייחודיים לסוג הגמדות. דוגמאות נדירות למקרים בהם הגמדות מלווה גם בלקויות שאינן לקויות תנועה, הן גמדות הנגרמת ממחסור קיצוני ביוד בעת הילדות וגמדות בשל תסמונת ההריון הרווי באלכוהול. בשני מקרים אלה קיימת גם לקות נוירולוגית.

הטיפול בתופעה

יש מספר שיטות לטיפול בגמדות.

  • הזרקת הורמוני גדילה, אשר יעילה בעיקר עבור ילדים, כי השלד שלהם עדיין לא התייצב; השפעתה על מבוגרים מועטה והיא יקרה.
  • השלמת חסכים מטבוליים במהלך הילדות.
  • הוחל השימוש בטיפולי החלפת אנזימים. טיפול זה מיועד למקרים של מחלות מטבוליות הגורמות לגמדות.
  • שיטות להארכת הגפיים, כמו שיטת איליזרוב שהומצאה ברוסיה בשנות ה-70, ושיטות אחרות, מודרניות יותר, כגון "אורתופיקס", אך טיפול בשיטות אלה דורש זמן רב וגורם לכאבים עזים.

נגישות

סביבה בה גרים או עובדים אנשים הלוקים בגמדות אינה חייבת, על פי רוב, להיות מעוצבת באופן שונה במיוחד מהסביבה הרגילה. על פי רוב די לצייד את הסביבה בשרפרפים יציבים שאדם חלש יכול להזיז בקלות. במידת האפשר מומלץ גם לא לאכסן במקומות גבוהים חפצים שאנשים אלה עשויים להידרש להם. במקום ממנו שרפרפים כאלה נוטים להיעלם, ניתן להוסיף מדרגה שאנשים אלה יכולים לטפס עליה (באופן שאינו מפריע למשתמשי כיסאות גלגלים).

סולמות אינם נוחים לרבים מהאנשים הסובלים מקומה נמוכה משום שהם גם בעלי תנועה מסורבלת. חלק מבעלי הקומה הנמוכה מצטיידים ביד עזר למוגבל מדגם שיכול להתקפל ולהיארז בתיק.

היבט חברתי של התופעה

לאנשים הלוקים בגמדות יש קשיים שונים הנובעים מגובהם השונה משמעותית מהממוצע, למשל: ברכישת בגדים והנעלה, טיפוס מדרגות האוטובוס והרכבת, שימוש בטלפון ציבורי ועוד. כמו כן לעיתים קיימים מקרים בהם ישנו קושי בהשתלבות בחיי החברה עקב שונותם הפיזית במראה החיצוני ובתנועות, כמו גם דעות קדומות. ברבות ממדינות ארצות הברית ואירופה הלוקים בגמדות מתאגדים באגודות לעזרה הדדית ולתביעת זכויות. בישראל פועל בנושא גוף המכונה ענ״ק - עמותת נמוכי קומה.

התביעות של חלק מארגוני האנשים הסובלים מגמדות הן בתחום שפת היומיום. הכינוי האנגלי "גמד" נחשב לעיתים כביטוי מעליב ולא תקין פוליטית, ויש התובעים לשנותו ל-"נמוך קומה" או ל"אדם קטן".

בתקופת ימי קדם רווחה לעיתים האמונה שאנשים הלוקים בגמדות הם בעלי סגולות מיוחדות, ערמומיים ופיקחים. מלכים ומלכות אהבו להחזיק בארמונם גמדי חצר מתוך אמונה בפיקחותם וגם כדי לשעשע את אורחיהם (כך, גוליבר מספרו הנודע של ג'ונתן סוויפט משמש בתפקיד זה אצל הענקים). לפליפה הרביעי מלך ספרד היה גמד חצר בשם "רישבנר" ובתקופת המהפכה הצרפתית היו מסיעים את רישבנר לפריז כשהוא לבוש בבגדי תינוקות שבהם היו מוסתרים מסמכים סודיים. הצייר דייגו רודריגז דה סילבה אי ולסקס צייר את רישבנר.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Dwarfism, באתר National Institutes of Health
IGF-1

פקטור גדילה דמוי אינסולין 1 (באנגלית: Insulin-like growth factor 1, ובקיצור: IGF-1) הוא הורמון חלבוני טבעי המיוצר בעיקר בכבד, בעל מבנה דומה מאוד לאינסולין. להורמון חשיבות גדולה בגדילת ילדים. ההורמון מצוי בעיקר אצל ילדים ומתבגרים, ונמצא פחות אצל תינוקות ואצל מבוגרים. תכשירי IGF-1 משמשים לטיפול במקרים נדירים של גמדות מסוג תסמונת לרון, וכן כסם בלתי חוקי אצל ספורטאים. במחקר - מחלות נוספות שתכשיר זה עשוי אולי לסייע בטיפול בהן. בשנות ה-80 כונה הורמון זה בשם סומטומדין C‏ (‎Somatomedin C‏).

אוטובוס נמוך-רצפה

אוטובוס נמוך-רצפה, הוא אוטובוס בעל ריצפה הקרובה למפלס המדרכה ודלתות רחבות המצוידות ברמפות. אוטובוס זה עוצב כדי להיות נגיש למשתמשי כיסאות גלגלים. אוטובוסים נמוכי ריצפה נוחים גם למי שדוחף עגלת תינוק ולמי שמתקשה בטיפוס מדרגות ואינו משתמש בכיסא גלגלים (פעוטות, זקנים ואנשים עם לקות תנועה או גמדות).

דרכים אחרות להנגיש אוטובוס לאוכלוסיית יעד זו הן שימוש במעלון ובמערכת קפיצים הידראולית לאוטובוס, שמאפשרת לו להוריד את מפלס הרצפה (בדומה למכוניות סיטרואן). אולם, הן מבחינה מכנית והן מבחינה בטיחותית, אפשרויות אלה מסורבלות יותר משימוש ברמפה ובאוטובוס בעל רצפה קבועה ונמוכה.

נכון לשנת 2010, ישנם מספר רב של דגמי אוטובוסים. הדגם הראשון יוצר בגרמניה בשנת 1992. החל מ-1999 כולל האוטובוס אפשרות להטיית האוטובוס כלפי המדרכה, לעליית נכים ומוגבלים.

אוטובוס נמוך רצפה יכול לשרת נוסעים בשביל נסיעות עירוניות או בין עירוניות.

אנדוקרינולוגיה

אנדוקרינולוגיה (מאנגלית: Endocrinology) היא תחום בביולוגיה וברפואה העוסק בחקר ההורמונים, היווצרותם, הרכבם ופעולתם.

המדע עוסק בחקר המבנה והפעולה של מערכת הבלוטות ההורמונליות בגוף האדם וההורמונים המופרשים על ידה.

בונסאי

בונסאי (ביפנית: 盆栽; מילולית: "גננות על מגש") היא אמנות גידול עצים וצמחים אחרים בצורה השומרת את הצמח ננסי על ידי גיזום קפדני בשורשיו וענפיו. פיתוח הבונסאי הוא אמנות יפנית עתיקה שמטרתה ליצור צורות אסתטיות נעימות. מקור ההשראה לבונסאי הוא נופי הטבע ביפן. בארץ זו ישנם הרים גבוהים ויערות ירוקי עד. העצים בנקיקי הסלעים או כאלה שענפיהם השתלשלו מעל למצוקים, נתגמדו לעיתים קרובות למידות זעירות, נוכח תנאי גידולם הקשים. יצירות הבונסאי מחקות, אם כך, את פלאי הטבע.

אמנות הפּנג'ינג הסינית היא אמנות דומה שקדמה לבונסאי היפנית.

בילי בארטי

בילי בארטי, (באנגלית: Billy Barty;‏

25 באוקטובר 1924- 23 בדצמבר 2000) היה שחקן קולנוע אמריקאי. אחד הננסים המפורסמים בעולם.

בארטי החל את קריירת המשחק שלו בגיל שלוש והופיע בסך הכול בכמאה וחמישים סרטים. הוריו שהיו מוזיקאים, עודדו אותו ללמוד לנגן על תופים וחצוצרה. בארטי יצר קומדיה מוזיקלית בכיכובו, בה הוא רקד, שר, ניגן, סיפר בדיחות ועוד. הופעתו הוצגה במועדונים בכל רחבי אירופה.

למרות שגובהו של בילי היה רק 1.12 מטר, הוא שבר חומות של אפליה ודעות קדומות. הגישה שלו לחיים הייתה מאוד פשוטה: אם אתה חושב חיובי, אתה יכול להרוס סטראוטיפים שליליים.

בשנת 1957 בארטי ייסד ארגון שנקרא האנשים הקטנים של אמריקה LPA-Little People of America אשר מקיים כינוסים באמריקה מדי שנה. לפני עשר שנים[דרושה הבהרה], כשהוא ראה שהשיטה של מפגשים להחלפת מידע ורעיונות לא משיגה את ההצלחה המקווה, הוא ייסד את ארגון בילי בארטי, שמטרתו הייתה לעזור ל'אנשים קטנים' בבעיות רפואיות, חברתיות, פסיכולוגיות ובחיי היום-יום. בארטי הצליח בסופו של דבר ליצור שינוי ביחסה של החברה סביבו לננסים.

למרות מגבלתו האמין בעצמו: "תמיד חשבתי שאני יכול לעשות הכול אם אנסה, משום שאיש לא אמר לי שלא אוכל!".

גארי קולמן

גארי ויין קולמן (באנגלית: Gary Wayne Coleman; ‏8 בפברואר 1968 – 28 במאי 2010) היה שחקן אמריקאי. נודע בעיקר בשל התפקיד אותו גילם בקומדיית המצבים המצליחה "על טעם ועל ריח" בשנים 1978–1986.

גמד (פנטזיה)

הגמדים מתוארים לרוב כיצורים דמויי אדם נמוכי קומה, אינטליגנטיים, בעלי זקנים, אשר נוהגים לחיות בעיקר באזורים תת-קרקעיים ולעסוק בכרייה, בעבודות-עץ או בעיבוד מתכות. לעיתים קרובות הם מתוארים כבעלי כוחות על-טבעיים. הגמדים נפוצים במיוחד באגדות העם, בפולקלור האירופאי, בספרי הפנטזיה ובמשחקי התפקידים.

קשה לקבוע בדיוק כיצד נראו הגמדים הראשונים. גובהם וסגנון חייהם של הגמדים השתנו במידה רבה לאורך שלל סיפורי המיתולוגיה העתיקים. בחלק מהסיפורים העתיקים ביותר גובהם היה זהה לגובהם של בני האנוש. עם התפתחות המיתולוגיה הגמדים הפכו ליצורים דמויי אנוש, נמוכי קומה, מכוערים ומתוארים כחיים במערות תת-קרקעיות.

מכיוון שקיימים יצורים מיתולוגיים רבים אשר דומים במראם לגמדים נוצר לעיתים רבות בלבול בזיהוי הגמדים - בעיקר קיימת נטייה להתבלבל בינם לבין יצורים מהפולקלור האירופי כגון גובלינים וגנומים אשר לעיתים מזוהים בטעות כגמדים ולהפך.

גמדות (פירושונים)

האם התכוונתם ל...

גמדות איים

גמדות איים (אנגלית Insular dwarfism) היא סוג של גמדות פילוגנטית. בשונה מזנים שמוזערו בברירה מלאכותית, זהו תהליך של מזעור אבולוציוני טבעי בגודל של בעלי חיים גדולים - בדרך כלל היונקים - כאשר מרחב המחיה של האוכלוסייה שלהם מוגבל לסביבה קטנה, בעיקר באיים.

תהליך זה עשוי להתרחש לא רק באיים, אלא גם במצבים אחרים בהם המערכת האקולוגית מבודדת ממקורות חיצוניים ומרבייה חיצונית. התהליך עשוי להתרחש במערות, נאות מדבר, עמקים והרים מבודדים. גמדות איים היא מקרה קצה של "חוק האי", אשר טוען כי כאשר בעלי החיים אשר חיו ביבשת, עוברים לחיות באיים, מינים קטנים נוטים לפתח גופים גדולים יותר, ומינים גדולים נוטים לפתח גופים קטנים יותר.

ישנם הסברים שהוצעו לסיבת היווצרות מנגנון הגמדות. סברה אחת היא כי תהליך סלקטיבי שבו רק חיות קטנות יותר הלכודות באי שורדות, כאשר כמות המזון יורדת מדי פעם לרמה גבולית. בעלי חיים קטנים יותר צורכים פחות משאבים ושטחים קטנים יותר, ולכן יש סיכוי גבוה יותר לעבור את נקודת השבר שבה הירידה באוכלוסייה מאפשרת מקורות מזון כדי לאפשר לניצולים לפרוח מחדש. גודל קטן יותר הוא גם יתרון מבחינת הרבייה, כיון שהוא כרוך בתקופות הריון קצרה יותר ומשך דור קצר יותר. באזורים הטרופיים, יצורים בעלי גודל קטן יותר דורשים פחות אנרגיה עבור הומיאותרמיות. בין אוכלי עשב, גודל גדול מקנה יתרונות בהתמודדות עם מתחרים ועם טורפים, ולכן ירידה או אי קיומו של אחד מהם מגמד את חשיבות הגודל, והתחרות מהווה גורם חשוב יותר. בין הטורפים, הגורם העיקרי להצלחה נחשב הגודל וזמינות משאבי טרף, והתחרות היא ככל הנראה פחות חשובה.

במין נחש טיגריסי, מתרחשת גמדות איים, באיים בהם הטרף הזמין מוגבל לגדלים קטנים יותר מאשר כאלה הניצודים בדרך כלל על ידי נחשים ביבשת. כיון שגודל הטרף העדיף על נחשים בדרך כלל הוא ביחס ישר לגודל הגוף, נחשים קטנים עשויים להתאים טוב יותר לציד טרף קטן.

התהליך ההפוך, שבו חיות קטנות גדלות באיים מבודדים חסרי הטורפים היבשתיים הגדולים ההמוניים, וגודלם עשוי להיות הרבה יותר גדול מהרגיל, נקרא ענקיות איים.

גמדות פרימורדיאלית

גמדות פרימורדיאלית (באנגלית Primordial dwarfism) היא צורה נדירה של גמדות שגורמת לממדי גוף קטנים מאוד בכל שלב בחיים, והיא מתחילה עוד בתקופת ההריון, אצל העובר. ליתר דיוק, גמדות פרימורדיאלית היא קטגוריה שלמה של אבחנות שכוללת סוגים מסוימים של גמדות בה הפרופורציות נשמרות, של אנשים בעלי ממדים קטנים באופן קיצוני לגילם, אפילו בתור עוברים. רוב האנשים בעלי גמדות פרימורדיאלית לא מאובחנים עד גיל שלוש.

רופאים מומחים לרוב מאבחנים בשלב ההריון גודל חריג, או בעיות גדילה תוך-רחמיות בבדיקת אולטרה סאונד. לרוב, אנשים בעלי גמדות פרימורדיאלית נולדים במשקל נמוך מאוד. אחרי הלידה, גדילתם ממשיכה להתעכב, מותירה אותם הרבה מאחורי שאר בני גילם מבחינת גובה ומשקל.

ברוב המקרים, קומה נמוכה היא תוצאה של הפרעה שלדית או אנדוקרינית. חמשת התת-סוגים של גמדות פרימורדיאלית הם החמורים ביותר מתוך 200 סוגים של גמדות, ולפי הערכה, חיים בכל העולם רק 100 אנשים בעלי הפרעה כזאת. נדיר מאוד שאנשים בעלי גמדות פרימורדיאלית עוברים את גיל 30.

ווריק דייוויס

ווריק אשלי דייוויס (באנגלית: Warwick Ashley Davis; נולד ב-3 בפברואר 1970) הוא שחקן אנגלי. התפרסם ככוכב סדרת סרטי האימה "לפרקון" ובסרטים "ווילו והנסיכה", "סיפורי נרניה: הנסיך כספיאן" ו"מלחמת הכוכבים - פרק 6: שובו של הג'דיי". שיחק בכל שבעת "סרטי הארי פוטר" בתפקיד המורה ללחשים פרופסור פליטיק וגריפהוק (גובלין).

טיריון לאניסטר

טיריון לאניסטר (באנגלית: Tyrion Lannister) הוא דמות אנטי-גיבור ראשית בסדרת ספרי הפנטזיה האפית "שיר של אש ושל קרח" מאת ג'ורג' ר. ר. מרטין, ובסדרת הטלוויזיה המצליחה "משחקי הכס", המבוססת על סדרת הספרים. טיריון משמש כנקודת תצפית בסיפור - כלומר: פרקים רבים מסופרים מנקודת מבטו. בשל היותו גמד הוא מכונה 'השימדון' (The Imp) ו-'החצי-איש'. הוא בנו השלישי של טיווין לאניסטר: אמו ג'ואנה מתה בזמן לידתו, דבר שעליו אביו מעולם לא סלח לו. גמד מעוות בעל עיניים לא תואמות, טיריון הוא עוקצני וערמומי, אך הוא מתעב יחס לא הוגן כלפי החלשים והחפים מפשע.

לוסיה סראטה

לוּסִּיה סָרָאטֶה (בספרדית: Lucía Zárate; מקסיקו,‏ 2 בינואר 1863 (?) – ארצות הברית, 29 בינואר 1890) ידועה כאדם הקטן ביותר בהיסטוריה של הגמדות, האישה הראשונה שאובחנה כתופעת גמדות פרימורדיאלית מדרגה שנייה. סראטה נרשמה בספר השיאים של גינס כ"אדם המבוגר הקל ביותר" - בגיל 17 שקלה 2.1 ק"ג, ובגיל 20 היה משקלה 5.9 ק"ג. גובהה המרבי המתועד, אליו הגיעה כנראה בגיל שנה, היה 51 ס"מ. היא והוריה התעשרו מהופעותיה כאטרקציה בקרקסים ובמופעי שוליים, והיא נחשבת לאדם הקטן המרוויח ביותר בכל הזמנים. בית משפחתה שבעיר סֶמְפּוֹאָלָה, הנקרא "קאסה גרנדה", (הבית הגדול, בספרדית), הוא כיום מוזיאון הפתוח לקהל הרחב.

ממקורות שונים יש מידע מעורפל ולעיתים סותר על אודותיה. פרטים בדף זה ללא הפנייה למקורות חיצוניים, מבוססים על מאמר באתר Sideshow World שמפרסם מידע היסטורי על קרקסים ומופעי שוליים, ועל הבלוג של מוזיאון "קאסה גרנדה".

לורד פרקווד

לורד פרקווד (באנגלית: Lord Farquaad) הוא הנבל הראשי בסרט "שרק" של אולפני דרימוורקס משנת 2001, ובמחזמר המבוסס על הסרט.

לינדה האנט

לינדה האנט (באנגלית: Linda Hunt; נולדה ב-2 באפריל 1945) היא שחקנית קולנוע, טלוויזיה ותיאטרון אמריקאית, זוכת פרס אוסקר לשחקנית המשנה הטובה ביותר לשנת 1983 על תפקידה בסרט "שנה בצל הסכנה".

משפחת דול

משפחת דול (באנגלית: The Doll Family או The Dolls) הייתה קבוצה של ארבעה אחים גמדים מגרמניה, שהיו אמני קרקס פופולריים בארצות הברית משנות ה-20 עד לפרישתם באמצע שנות ה-50, והופיעו במופעי קרקס ובמופעי שוליים. כמו כן הופיעו בסרטי קולנוע.

ארבעת האחים היו:

גרייסי (נולדה בשם פרידה א. שניידר; 12 במרץ 1899 - 8 בנובמבר 1970)

הארי (נולד בשם קורט פריץ שניידר; 3 באפריל 1902 - 4 במאי 1985)

דייזי (נולדה בשם הילדה אמה שניידר; 29 באפריל 1907 - 15 במרץ 1980)

טייני (נולדה בשם אלי אני שניידר; 23 ביולי 1914 - 6 בספטמבר 2004) - פירוש השם באנגלית הוא "פצפונת"קבוצת אמני משפחת דול הם ארבעה אחים מתוך שבעה ילדים (השאר בעלי גובה נורמלי) שנולדו לאמה ולגוסטב שניידר בשטולפן (Stolpen), גרמניה. הארי וגרייס היו הראשונים מבין ארבעת האחים שהופיעו במופעי שוליים, תחת שם הבמה "הנס וגרטל". ב-1914 צפה בהופעתם אמריקאי בשם ברט וו. ארלס, שהביאם לארצות הברית כדי להשתתף במופע הוודוויל הנודד ‎101 Ranch Wild West Show. האחים התגוררו בפסדינה, קליפורניה, יחד עם משפחתו של ארלס. ב-1922 וב-1926 בהתאמה הביא ארלס גם את דייזי ואת טייני לארצות הברית, והן הצטרפו להארי ולגרייס במופע שלהם.

באותה תקופה החלו האחים דול להשתתף במופע הנודד של קרקס האחים רינגלינג וברנום את ביילי, שבו השתתפו במשך שלושים שנה, במופעי שירה, ריקוד ורכיבה על סוסים ועגלות. דייזי הוצגה פעמים רבות תחת הכינוי "מיי וסט הגמדה". באותה תקופה, כבר אימצו רוב האחים את שם המשפחה של ארלס; לאחר מותו של ארלס בשנות ה-30, הם החליטו לאמץ את שם המשפחה הגרמני "דול" (שפירושו באנגלית "בובה").

הארי היה הראשון שפצח בקריירה קולנועית, כאשר השתתף בסרט "The Unholy Three"‏ (1925) של הבמאי טוד בראונינג ובכיכובו של לון צ'ייני, שבו גילם את דמות הגמד האכזר טווידלדי. לאחר מכן חזר על תפקיד זה בחידוש משנת 1930, הפעם בליווי פסקול; בסרט שיחק שוב צ'ייני, אך הפעם היה ג'ק קונוויי הבמאי. לאחר מכן החלו האחים להופיע בסרטים יחדיו, כמעט תמיד בתפקיד אמני קרקס; למשל, הם שיחקו בכמה מסרטי הקומדיה של הצמד לורל והארדי. הארי ודייזי לוהקו לתפקידים ראשיים בסרט "פריקס" של אולפני MGM משנת 1932, בבימויו של טוד בראונינג; גם טייני הופיעה בסרט, בתפקיד קטן. למעשה, היה הארי זה שסיפר לבראונינג על הסיפור הקצר "דורבנות" מאת טוד רובינס, שעליו התבסס הסרט. כל ארבעת האחים גילמו דמויות של מנצ'קינים (מין גמדים החיים בארץ עוץ) בסרט "הקוסם מארץ עוץ", והארי הופיע בקטע ראוי לציון כאחד מחברי "גילדת לוליפופ" שמברכים את דורותי בבואה לארץ עוץ. האחים דול כינו את עצמם "גמדי הקולנוע", בשל הסרטים הרבים שבהם הופיעו.

האחים דול היוו יחידה מלוכדת - הם חיו, אכלו ועבדו יחדיו כל העת, לבד מנישואיה הקצרים של דייזי ב-1942 ללואיס א. רניין, אדם בגובה נורמלי, שהסתיימו בגירושים כעבור פחות משנה. אפשרויות הליהוק של בני המשפחה כשחקני קולנוע היו תמיד מוגבלות, ולבסוף הם הפסיקו להופיע בסרטים, אם כי דייזי הופיעה לאחר מכן בתפקיד קטן בסרט "ההצגה הגדולה בתבל" (1952). לאחר קריירת הקולנוע שלהם חזרו להופיע במופעי שוליים נודדים. לאחר שנמכר קרקס רינגלינג ב-1956, האחים דול החלו להשתתף בהופעות קרקס כריסטיאני. שנתיים לאחר מכן הם פרשו מעסקי הבידור.

שנותיהם הרבות בעסקי הקרקס סיפקו להם פרנסה נאותה, והם רכשו בית בסרסוטה, פלורידה, שבו גרו ארבעתם. הבית היה לעיתים קרובות מושא כתבות במגזינים, והוא רוהט ברהיטים מותאמים אישית בגודל מוקטן. בחצר הבית הוקם "בית בובות" ("Doll's House"), שהיה אתר הפתוח לציבור. כל בני המשפחה התגוררו בבית עד למותם. טייני, האחרונה מבין האחים ששרדה, התגוררה בבית במשך שנים רבות, עד שמתה בעקבות מחלה מתמשכת.

נאנסי

נאנסי (בצרפתית: Nancy) היא עיר בחבל גראנד אסט שבצפון-מזרח צרפת. משמשת בירת מחוז מרת ומוזל. בעיר גרים כ-105,400 תושבים (נכון ל-2011).

פיטר דינקלג'

פיטר היידן דינקלג' (באנגלית: Peter Hayden Dinklage; נולד ב-11 ביוני 1969) הוא שחקן אמריקאי. הוא מוכר בעיקר בזכות תפקידו כטיריון לאניסטר בסדרת הטלוויזיה "משחקי הכס" של רשת HBO המבוססת על סדרת הספרים "שיר של אש ושל קרח" מאת ג'ורג' ר. ר. מרטין. על תפקידו בסדרה, זכה דינקלג' בארבעה פרסי אמי (ב-2011, ב-2015 ב-2018 וגם ב- 2019 בעונה האחרונה של משחקי הכס) בקטגוריית שחקן המשנה הטוב ביותר בסדרת דרמה, וכן בפרס גלובוס הזהב בקטגוריית שחקן המשנה הטוב ביותר בסדרת טלוויזיה.

פריקס

פריקס (באנגלית: Freaks) הוא סרט אימה אמריקאי משנת 1932 בבימויו ובהפקתו של טוד בראונינג, שדמויותיו הם "פריקים" המשתתפים בהופעות ראווה בקרקס. הסרט הופק בידי חברת מטרו גולדווין מאייר (MGM) לפני החלתן של המגבלות שנקבעו בכללי קוד הייז בהוליווד. התסריט מתבסס על סיפורו הקצר של טוד רובינס "Spurs" ("דורבנות") משנת 1923. במקום ללהק לסרט שחקנים רגילים ולשוות להם מראה של פריקים באמצעות תלבושות ואיפור, גייס בראונינג לצוות השחקנים, בצעד יוצא דופן, אמני קרקס אמיתיים שהופיעו במופעי מוזרויות (Freak shows), כולל גמדים ואנשים בעלי עיוותים ודפורמציות פיזיות.

בראונינג עצמו היה אמן בקרקס נודד בנערותו, עוד לפני שהחל בקריירת הקולנוע שלו, ולפיכך חש קשר לסיפורו של רובינס והחל לעבדו לקולנוע כבר ב-1927. ה"פריקים" בעלי הגוף המעוות, מוצגים בסרט כאדיבים וטובי לב, בעוד שהמפלצות האמיתיות מגולמות דווקא בידי אמני הקרקס הרגילים, שזוממים לרצוח את אחד הפריקים כדי לרשת את הונו הרב, אך משמתגלה מזימתם נוקמים בהם הפריקים נקמה אכזרית.

בראונינג יצר את הסרט בשיא הצלחתו, לאחר שסרט האימה "דרקולה" (1931) בבימויו נחל הצלחה גדולה בקופות, אך "פריקס" לא זכה להצלחה דומה בקרב הצופים. למעשה הוא זכה לביקורות קשות בעת יציאתו לאקרנים ונחשב לכישלון חרוץ בקופות. רק בשנות ה-60 של המאה ה-20 זכה הסרט לעדנה, לאחר הקרנתו בפסטיבל ונציה ב-1962, ותואר אז בידי המבקרים כסרט אנושי מלא חמלה. כיום נחשב הסרט לאחד מגדולי סרטי האימה בכל הזמנים, וב-1994 אף הוכרז כסרט הראוי לשימור והתווסף לארכיון הסרטים הלאומי של ארצות הברית.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.