גל ברגר

גל ברגר (נולד ב-15 בדצמבר 1980) הוא עיתונאי ישראלי שאת רוב שנותיו בתקשורת עשה ככתב לענייני פלסטינים ברשת ב' של קול ישראל, וכעת משמש כראש התחום לענייני פלסטינים בתאגיד השידור הישראלי.

גל ברגר
Gal Berger
לידה 15 בדצמבר 1980 (בן 38)
מדינה ישראל  ישראל

ביוגרפיה

בין השנים 20032005 שימש ברגר ככתב באתר האינטרנט חדשות מחלקה ראשונה, ומשנת 2006 ועד 2016 ככתב לענייני פלסטינים ברשת ב' של קול ישראל.[1]

בשנת 2009 זכה בפרס מנכ"ל רשות השידור, כשבנימוקי הפרס נכתב כי ברגר סיפק בשנות עבודתו בקול ישראל מידע חדשותי חשוב ומעניין למאזיני רשת ב', תרם רבות למערכת החדשות והוכיח יכולת וכישורים בתחומו.[2]

ביולי 2014, במהלך סיקור מהומות בשכונת שועפאט בעקבות רצח מוחמד אבו ח'דיר, נתפס עם כתב ynet על ידי רעולי פנים תושבי השכונה באחת מסמטאותיה. השניים הופרדו ושוחררו לאחר בדיקה גופנית ותחקור, ומשהציגו תעודת עיתונאי שהונפקה על ידי הרשות הפלסטינית.[3] ביולי 2016 הצטרף ברגר לתאגיד השידור הישראלי שהיה אז בשלבי הקמה.[4]

הערות שוליים

  1. ^ אלכסנדר כץ, אחרי עשור: הכתב לענייני פלסטינים של קול ישראל גל ברגר פורש מרשות השידור, 1 במאי 2016
  2. ^ לי-אור אברבך, זוכי פרס מנכ"ל רשות השידור: כרמלה מנשה וגל ברגר, באתר nrg‏, 2 בנובמבר 2011
  3. ^ שועפאט: עיתונאים נתפסו על ידי רעולי פנים מקומיים, צלמים של וואלה ו-ynet נפגעו
  4. ^ נועה פרייס‏, המצעד נמשך: גל ברגר מצטרף לתאגיד, באתר וואלה! NEWS‏, 7 ביולי 2016
ג'אסם א-סעידי

ג'אסם א-סעידי (בערבית: جاسم السعيدي; בתעתיק מדויק: ג'אסם אלסעידי, נולד בשנת 1957) כיהן כחבר הבית התחתון של הפרלמנט הבחרייני מטעם מחוז הבחירה של רפאע המזרחית בין השנים 2002–2014. א-סעידי הוא מוסלמי סלפי.

החלטה 2334 של מועצת הביטחון של האו"ם

החלטה 2334, שאושרה במועצת הביטחון של האומות המאוחדות ב-23 בדצמבר 2016, קבעה שההתנחלויות הישראליות בשטחים שנכבשו בשנת 1967 בגדה המערבית ובמזרח ירושלים, המכונים על ידי מועצת הביטחון בשם "השטחים הפלסטיניים הכבושים", אינן חוקיות.

בהחלטה תמכו 14 מתוך 15 המדינות החברות במועצת הביטחון, תוך הימנעות של ארצות הברית, אשר נמנעה מלממש את זכות הווטו שלה במועצת הביטחון.

הרשות הפלסטינית

הרשות הפלסטינית (בערבית: السلطة الوطنية الفلسطينية - תעתיק מדויק: א (ל)-סֻּלטה אל-וַטניּה אל-פלסטיניּה, הרשות הלאומית הפלסטינית) היא ישות אוטונומית למחצה החולשת כמעט על כל האוכלוסייה הפלסטינית בשטחי יהודה והשומרון. באופן פורמלי שולטת הרשות גם ברצועת עזה, אולם בפועל היא איבדה שליטה זו בהפיכת חמאס בשנת 2007. הרשות הוקמה בשנת 1994 במסגרת הסכמי אוסלו בין מדינת ישראל לבין אש"ף - הארגון לשחרור פלסטין. מאז ינואר 2013 היא קוראת לעצמה מדינת פלסטין.

החלוקה המנהלית שנקבעה לאחר הסכמי אוסלו מחלקת את הרשות הפלסטינית ל-16 נפות, מהן 11 ביהודה ושומרון ו-5 ברצועת עזה. במסגרת הסכמי אוסלו חולקו שטחי יהודה ושומרון ורצועת עזה לשלוש קטגוריות:

שטחי A: שטחים בשליטה אזרחית וביטחונית של הרשות הפלסטינית.

שטחי B: שטחים בשליטה אזרחית של הרשות הפלסטינית ושליטה ביטחונית של ישראל.

שטחי C: שטחים בשליטה אזרחית וביטחונית של ישראל.באינתיפאדה השנייה (2000-2005) נפגע קשות מעמדה של הרשות הפלסטינית. ישראל טענה שהרשות נכשלה עקב חוסר פעולתה למלחמה בטרור ואף לקחה חלק פעיל בארגון ומימון פיגועים כלפי ישראלים. ב-2002 כבש צה"ל במבצע חומת מגן את הערים שבשטח A, פגע בתשתיות הרשות ועצר עשרות מפעיליה שהיו מעורבים בטרור. לאחר סיום האינתיפאדה ישראל שינתה את מדיניותה כלפי הרשות לפי התקדמות התהליך המדיני. הרשות שולטת בשטחי A ביהודה ושומרון וזוכה לשיתוף פעולה חלקי עם ישראל, בעיקר בתחום הביטחוני והמנהלי.

ב-29 בנובמבר 2012 אישרה העצרת הכללית של האומות המאוחדות ברוב גדול את החלטה 67/19 בדבר צירופה של הרשות הפלסטינית לארגון כמדינה משקיפה שאינה חברה מלאה.

וסילי מיטרוחין

וסילי ניקיטיץ' מיטרוחין (ברוסית: Василий Никитич Митрохин; 3 במרץ 1922 בכפר יוראסובו, מחוז ריאזאן, רוסיה הסובייטית - 23 בינואר 2004 בלונדון, אנגליה) היה מחבר וביוגרף, איש הקג"ב בעברו, עובד ארכיון המינהל הראשי הראשון של הקג"ב, שערק לבריטניה יחד עם העתקים של מסמכים סודיים רבים מארכיון הקג"ב.

זייתון

זייתון (ערבית: الزيتون) היא שכונה בדרום עזה.

חוסיין בן עבדאללה, נסיך ירדן

הנסיך חוסיין בן עבדאללה (בערבית: الحسين بن عبد الله; נולד ב-28 ביוני 1994) הוא הבן הבכור ויורש העצר של עבדאללה השני, מלך ירדן.

יונתן ברנסקי

יונתן ברנסקי (נולד בה' באב התשל"א, 27 ביולי 1971) הוא אלוף-משנה במילואים. היה סגן מפקד אוגדת עזה, מפקד מגמת יבשה במכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה, מפקד חטיבת הנגב ומפקד גדוד נצח יהודה. באפריל 2017 התמודד מול נפתלי בנט והרב יצחק חי זאגא על הנהגת מפלגת הבית היהודי וזכה ב-12.2% מקולות הבוחרים.

יעקב (קובה) וילן

יעקב (קובה) וילן (וילנד) (1914, לודז' – 19 באוקטובר 2004, נגבה) היה ממפקדי ההגנה שפיקד על הכוחות שהגנו על קיבוץ נגבה מפני הצבא המצרי שפלש לארץ ישראל בשנת 1948.

יעקב וילן נולד בשנת 1914 בעיר לודז' שבפולין. בשנת 1935 עלה ארצה, שירת בצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה והיה חבר קיבוץ השומר הצעיר נגבה. במלחמת העצמאות היה ממפקדי ההגנה במקום. לאחר שנהרג מפקד נגבה יצחק דובנו במתקפה המצרית על הקיבוץ, מונה וילן לפקד על הכוחות שהגנו על נגבה מפני הצבא המצרי הפולש.

בהמשך, שימש וילן חבר הוועדה המרכזת של ההסתדרות מטעם מפ"ם והיה ראש האגף לביטחון סוציאלי של ההסתדרות ואחראי על קרנות הפנסיה ההסתדרותיות.

בנו הוא חבר הכנסת לשעבר, אבשלום וילן.

כאן חדשות

כאן חדשות הוא שמה של חטיבת החדשות של תאגיד השידור הישראלי כאן. בעת הקמת התאגיד כונתה חטיבת החדשות "כאן ועכשיו", אך הכינוי הוצא משימוש כמה חודשים לאחר העלייה לאוויר. החטיבה הוקמה כדי לספק תוכן חדשותי לדיגיטל, לטלוויזיה ולתחנות הרדיו של התאגיד ובראשה עומד סמנכ"ל, העומד באותה עמדה בכירה כמו סמנכ"ל הרדיו, הטלוויזיה, הדיגיטל ועוד. תחנת הרדיו כאן ב' נמצאת תחת חטיבת החדשות, ותחנות הרדיו האחרות נמצאות תחת חטיבת הרדיו.

מבצע חומת מגן

מִבְצָע חוֹמַת מָגֵן (29 במרץ 2002 - 10 במאי 2002) היה מבצע רחב היקף של צה"ל ושירות הביטחון הכללי בשטחי יהודה ושומרון, שהתרחש בעקבות הפיגוע במלון פארק בנתניה, בו נרצחו 30 אזרחים ישראלים. מטרתו העיקרית הייתה לפגוע בתשתיות הטרור הפלסטיני ולעצור את גל הפיגועים, שהתעצם במסגרת האינתיפאדה השנייה. בפועל, הצליח צה"ל להגיע להישג חסר תקדים, שבסופו מיגר את הטרור באופן משמעותי, והרס את רוב התשתית הארגונית של הרשות הפלסטינית ביו"ש. המבצע היה נקודת המפנה באינתיפאדה השנייה, נקודה שלאחריה פחתו מאוד פיגועי הטרור, כמו גם מספר האבדות בישראל.

מבצע זה היה המבצע הצבאי הגדול ביותר מאז מלחמת לבנון הראשונה, ובמסגרתו הופעלו 5 אוגדות במקביל, וגויסו 20,000 חיילי מילואים. במהלך המבצע השתלט צה"ל על כל העיירות והערים הפלסטיניות ביהודה ושומרון (למעט אזור חברון), אך פעילות מקבילה לא הופעלה ברצועת עזה.

השם "חומת מגן" נבחר על ידי אלוף-משנה גל הירש, מתכנן המבצע, על פי מילות פזמון השיר "בין גבולות", של המשורר חיים חפר.

מוחמד דחלאן

מוחמד דחלאן (אבו פאדי) (בערבית: محمد دحلان (מידע • עזרה), נולד ב-29 בספטמבר 1961) הוא פוליטיקאי ומנהיג צבאי פלסטיני. היה מראשי הביטחון המסכל ברצועת עזה ומראשי תנועת פת"ח.

עהד תמימי

עהד אל-תמימי (בערבית: عهد التميمي; נולדה ב-31 בינואר 2001) היא פעילה פוליטית פלסטינית, שהתפרסמה בעקבות הפצת סרטונים וצילומים שבהם הכתה חיילי צה"ל במספר אירועים בכפר מגוריה, נבי סאלח.

במרץ 2018 הורשעה בארבעה סעיפי אישום של תקיפת קצין וחייל צה"ל, הסתה והפרעה לכוחות צה"ל, ונידונה לשמונה חודשי מאסר בפועל ושמונה חודשי מאסר על תנאי. שוחררה ב-29 ביולי 2018 לאחר ריצוי מלוא תקופת מאסרה.

תמימי נחשבת בקרב חלק גדול מהפלסטינים לגיבורה לאומית ולאחד מסמלי המאבק הפלסטיני במדיניות ישראל בשטחים. החל ממאי 2018 תמימי היא חברת כבוד במועצה הלאומית הפלסטינית.

פלסטינים

פלסטינים (בערבית: فلسطينيون; תעתיק מדויק: פלסטיניון) הם ערבים ובני קבוצות אתניות נוספות, שהיו תושבי ארץ ישראל לפני הכרזת העצמאות של מדינת ישראל וצאצאיהם. בישראל, כמו גם בשיח הזרם המרכזי בשאר העולם המערבי, המונח מבחין בין קבוצות אלה לבין אזרחי ישראל הערבים, שנקראים ערביי ישראל. בתקופת המנדט הבריטי נעשה שימוש בכינויים "פלשתינאי" או "פלסטיני" ובשם "פלשתינה" (בערבית: فلسطين, תעתוק מערבית: פַלַסְטִין. באנגלית: Palestine) לציון ערבים ויהודים כאחד, אולם מאז 1948 כינוי זה בדרך כלל מתייחס רק לבני העם הערבי.

באמנה הפלסטינית, מסמך פלסטיני מכונן שהוצג לראשונה בשנת 1964 והורחב בשנת 1968, נכתב כי "הפלסטינים הם האזרחים הערבים אשר שכנו משכן קבע בפלסטין עד שנת 1947. אחת היא אם הוצאו ממנה או נשארו בה, [וגם] מי שנולד לאב ערבי פלסטיני אחרי תאריך זה בתוך פלסטין או מחוצה לה, הוא פלסטיני". המונח פלסטיני כולל קבוצות אתניות נוספות מלבד ערבים, בסעיף 6 של האמנה הפלסטינית נכתב: "היהודים אשר שכנו משכן קבע בפלסטין עד תחילת הפלישה הציונית לתוכה ייחשבו פלסטינים". המשמעות המקובלת של פַלַסְטִין באמנה הפלסטינית הוא שטח המנדט הבריטי בארץ ישראל. הגדרה זו כוללת ערבים המתגוררים בתחומי ארץ ישראל (למעט ערבים שלא שכנו משכן קבע בפלסטין עד שנת 1947 ושאינם צאצאים של אלה) וכן פליטים שברחו או גורשו ממנה במלחמת העצמאות (ומעט גם במלחמת ששת הימים) וצאצאיהם.לפלסטינים מעולם לא הייתה מדינה בשליטתם. לאחר ועידת רבאט, שנערכה באוקטובר 1974, הוכר אש"ף כמייצג הרשמי של הפלסטינים, והוא אף מייצג אותם בעצרת הכללית של האו"ם, במעמד של משקיף. בעקבות הכרה עולמית זו, החלו בשנת 1993 מגעים דיפלומטיים בין נציגים ישראלים לנציגי אש"ף, שהביאו לבסוף לחתימת הסכמי אוסלו, ולהקמת הרשות הפלסטינית.

ניב הערבית שבו מדברים הפלסטינים מכונה ערבית פלסטינית.

פרשת אחמד מנאסרה

פרשת אחמד מנאסרה החלה ב-12 באוקטובר 2015. הנער הפלסטיני אחמד מנאסרה (בערבית: أحمد صالح المناصرة), בן 13, השתתף יחד עם בן דודו בן ה-17, בניסיון לרצח יהודים בפסגת זאב. בן דודו נורה למוות והוא נפצע ונעצר. בתעמולת כזב טען נשיא הרשות הפלסטינית, מחמוד עבאס, שמנאסרה הוצא להורג בידי ישראל, אך ישראל הזימה זאת בפרסום תמונותיו מאושפז בבית חולים.

ראזי חמד

ראזי חַמַד (בערבית: غازي حمد) הוא בכיר בחמאס, יו"ר רשות האנרגיה ברצועת עזה. בעבר כיהן כסגן שר החוץ ודובר ממשלת חמאס, יו"ר רשות המעברים ברצועת עזה וכיועצם של אסמעיל הנייה ואחמד ג'עברי. חמד היה המתווך מטעם חמאס בעסקת שליט והתקרב לאחמד ג'עברי במהלך המשא ומתן החשאי שניהל עם ישראל. שחרורו של גלעד שליט יחד עם קשריו הקרובים עם ראשי החמאס איסמעיל הנייה וח'אלד משעל העניקו לו מעמד של כבוד בתנועה וברחוב הפלסטיני.

חמד נחשב לאחד המנהיגים הפרגמטיים ביותר בחמאס.

רפי מילוא

רפאל דוד (רפי) מילוא (נולד בשנת 1972) הוא קצין בצה"ל בדרגת תת-אלוף. שימש מפקד עוצבת הגליל, מפקד עוצבת אדום, מפקד שייטת 13, מפקד עוצבת ברעם ומפקד חטיבת עציוני.

שאול מופז

שאול מופז (נולד ב-4 בנובמבר 1948 בטהראן שבאיראן) הוא איש צבא ואיש ציבור ישראלי. כיהן בין היתר כרמטכ"ל ה-16 של צה"ל, כשר הביטחון ה-15, כחבר כנסת, כיו"ר מפלגת "קדימה", כיו"ר האופוזיציה וכשר בממשלות ישראל.

תוכנית ההתנתקות

תוכנית ההתנתקות היא תוכנית שבוצעה על ידי ממשלת ישראל בקיץ 2005 ובמהלכה פינתה ישראל באופן חד צדדי את תושבי ההתנחלויות מרצועת עזה, וכוחות צה"ל נסוגו ממנה באופן מוחלט לגבולות המדויקים של הקו הירוק באזור זה.

במקביל פינתה הממשלה ארבע התנחלויות מבודדות בצפון השומרון, מבלי לשנות את החלוקה הפנימית לאזורים ביהודה ושומרון (אזור A, אזור B ואזור C) או את הגדרת השליטה בהם. את התוכנית יזם והוביל ראש ממשלת ישראל, אריאל שרון. בחבל עזה חיו ערב ההתנתקות כ-8,600 יהודים.

פינוי האזרחים הושלם בתוך שמונה ימים וצה"ל השלים את פינויו מרצועת עזה ב-11 בספטמבר 2005. למחרת היום נערכו ברצועה ובהתנחלויות החרבות שבה חגיגות פלסטיניות המוניות ורוב בתי הכנסת שננטשו הושחתו ונשרפו. בצפון השומרון הסתיימה התוכנית בפינוי מחנה דותן על ידי צה"ל ב־22 בספטמבר. עם סיום ביצוע התוכנית החל תהליך ארוך של שיקום המפונים, אשר טרם הסתיים (נכון ל-2019).

תוכנית ההתנתקות הייתה שנויה במחלוקת עזה, ועמדה בניגוד להצהרותיו של שרון בטרם היבחרו. הוא העמידה למשאל בין מתפקדי הליכוד, אשר דחו את התוכנית, אולם שרון המשיך ביישומה. הוא סירב להצעה להעמיד את התוכנית למשאל עם אולם סקרים שהתפרסמו הצביעו על תמיכת רוב הציבור בהתנתקות. לאחר מאבק ממושך בממשלה ובכנסת אושר החוק ליישום התוכנית בקריאה שלישית ב-16 בפברואר 2005 ברוב של 59 תומכים מול 40 מתנגדים ו-5 נמנעים. הטיפול במפוני ההתנתקות לקה במחדלים רבים, וועדת החקירה הממלכתית שקמה בעקבות כך קבעה כי הממשלה כשלה כישלון חמור בטיפולה במפונים, וכי ההתנתקות גרמה לפגיעה גדולה בזכויות האדם של המפונים.

תוכנית השלבים של אש"ף

תוכנית השלבּים של אש"ף (בערבית: خطّة المراحل) היא הכינוי לתוכנית שהתקבלה בכינוס ה-12 של המועצה הלאומית הפלסטינית שהיה ביוני 1974. התוכנית התקבלה לאחר החתימה על הסכמי הפרדת הכוחות בין ישראל ומצרים ובין ישראל וסוריה ובצל ועידת השלום שניסה לכנס האו"ם בז'נבה עם תום מלחמת יום הכיפורים, אשר בה סירבו הנציגים הפלסטינים להשתתף. בעולם מקובל לכנות את התוכנית גם "תוכנית עשר הנקודות" (Ten point program).

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.