גלעד ארדן

גלעד מנשה אֶרְדָן (נולד ב-30 בספטמבר 1970 כ"ט באלול ה'תש"ל) הוא השר לביטְחון הפנים, והשר לנושאים אסטרטגיים והסברה, חבר הקבינט המדיני-ביטחוני וחבר הכנסת מטעם מפלגת הליכוד. בעברו כיהן בין היתר כשר הפנים, כשר התקשורת, כשר להגנת העורף וכשר להגנת הסביבה. עורך דין במקצועו.

גלעד ארדן
ארדן, 2014
גלעד ארדן, 2014
שם מלא גלעד מנשה ארדן
מדינה ישראל  ישראל
מפלגה הליכוד
שר לביטחון פנים
25 במאי 2015 – מכהן
(4 שנים ו-24 שבועות)
שר לנושאים אסטרטגיים והסברה
25 במאי 2015 – מכהן
(4 שנים ו-24 שבועות)
שר הפנים
5 בנובמבר 201414 במאי 2015
(27 שבועות ויומיים)
שר התקשורת
18 במרץ 20135 בנובמבר 2014
(שנה ו-33 שבועות)
שר להגנת העורף
18 במרץ 201330 ביוני 2014
(שנה ו-14 שבועות)
שר להגנת הסביבה
31 במרץ 200918 במרץ 2013
(4 שנים)
חבר הכנסת
17 בפברואר 2003 – מכהן
(16 שנים)
כנסות 1622

נעוריו

ארדן נולד, גדל והתחנך באשקלון. בנם של יהודית, ילידת הונגריה ופסיכולוגית במקצועה, ואבינועם ארדן, יליד רומניה ומורה שהסב את מקצועו לעריכת דין. ארדן למד בישיבה התיכונית נתיב מאיר בירושלים. שירת בצה"ל כקצין בחיל השלישות והשתחרר בדרגת סרן.

למד משפטים באוניברסיטת בר-אילן ושם בלט לראשונה בעשייה פוליטית, כשהיה פעיל במחאה נגד הסכם אוסלו. התמחה במשרדו של דב וייסגלס והוסמך לעריכת דין בשנת 1996. הוא בעל תואר שני בהצטיינות במדע המדינה מטעם אוניברסיטת תל אביב.

כיהן כמנכ"ל החברה הכלכלית של התאחדות הקבלנים והבונים בישראל.

קריירה פוליטית

שימש עוזרו הפוליטי-פרלמנטרי של אריאל שרון בהיותו ח"כ באופוזיציה. לאחר מכן שימש יועץ לראש הממשלה בנימין נתניהו ומנהל האגף לפניות הציבור במשרדו. כמו כן כיהן כיו"ר צעירי הליכוד.

בבחירות המקדימות בליכוד לכנסת ה-15 מוקם ארדן במקום ה-26, ולא נכנס לכנסת. בבחירות המקדימות בליכוד לכנסת ה-16 מוקם במקום ה-28, במשבצת שיועדה לצעירי הליכוד. ממשבצת זו נבחר לראשונה לכהן כחבר הכנסת. בכנסת ה-16 היה מהמתנגדים החריפים לתוכנית ההתנתקות ואף כינה את התוכנית והטיפול במפוני גוש קטיף "פשע ברמה לאומית". בראשית כהונתו בכנסת סירב להצעת שר החוץ, סילבן שלום, לעזוב את הכנסת לטובת תפקיד שגריר ישראל באו"ם.

במרץ 2005 נבחר ליו"ר "אל סם" ישראל - עמותה ארצית המעניקה טיפול לילדים, בני נוער וצעירים שנפגעו מצריכת סמים ואלכוהול.

בבחירות המקדימות לרשימת הליכוד לכנסת ה-17, נבחר ארדן במקום השני, אך ברשימת המועמדים לכנסת מוקם רביעי, אחרי יו"ר הליכוד נתניהו וסילבן שלום, אשר לו שוריין המקום השני ברשימה. בכנסת ה-17 פעל רבות בתחום חקיקה בנושא הבטיחות בדרכים ועמד בראש השדולה למאבק בתאונות הדרכים. נבחר לוועדה לבחירת שופטים יחד עם ח"כ אורית נוקד וכיהן גם כיו"ר ועדת הכלכלה.

בפריימריז לרשימת הליכוד לכנסת ה-18 זכה ארדן במקום השני ונבחר לעוד כהונה בכנסת. בחודש מרץ 2009, עם הקמת הממשלה ה-32, מונה ארדן לשר להגנת הסביבה והשר המקשר בין הכנסת לממשלה.

בבחירות המקדימות לרשימת הליכוד לכנסת ה-19 הגיע ארדן שוב למקום השני, ונבחר לכהונה נוספת בכנסת. עם הקמת הממשלה ה-33, מונה לשר התקשורת ובמקביל השר להגנת העורף וחבר הקבינט המדיני-ביטחוני.

לקראת הבחירות לכנסת העשרים הגיע ארדן למקום הראשון בפריימריז בליכוד והוצב במקום השני ברשימה לאחר היו"ר, בנימין נתניהו.

ארדן נבחר על ידי ארגון "אור ירוק" כאיש העשור במאבק בתאונות הדרכים. בנוסף זכה באות "הגלובוס הירוק" לשנת 2008 בקטגוריה "כנסת ירוקה", כאות להיותו חבר הכנסת המצטיין בפעילותו למען הגנת הסביבה.

חקיקה

Gilad Erdan (2)
גלעד ארדן בטקס אזכרה לחללי משטרת ישראל, 8 ביוני 2015

בכנסת השבע עשרה, עם תום כנס הקיץ של המושב השלישי, עמד מספר הצעות החוק הפרטיות שאושרו שהגיש ארדן על 23, ובכך היה לחבר הכנסת שהעביר את המספר הרב ביותר של הצעות חוק במושב זה.

בממשלת ישראל ה-32

ארדן התנגד להסכם שבין משרד האוצר לחברת כימיקלים לישראל והמשרד בניהולו גיבש מתווה להקמת קרן ייעודית לשיקום הנזקים הסביבתיים בים המלח ומנגנון פרוגרסיבי לשימוש וניצול כל משאבי הטבע בישראל, לרבות כריית חול, חומרי גלם טבעיים, משאבי המים המינרלים וכדומה, על בסיס ההתנהלות מול חברות הגז והנפט שבהתאם להמלצות ועדת ששינסקי. על פי המתווה: "על הממשלה לקבוע מדיניות ארוכת טווח בכל הנוגע לשימוש ולניצול של כלל משאבי הטבע, כך שישקפו נכונה את חלקו של הציבור מהרווחים" והמדיניות צריכה לאפשר "רווח סביר" לחברות יחד עם העברת כספים ייעודיים לטובת הציבור[6].

בתפקידו יזם חקיקה משמעותית בתחום הגנת הסביבה והוביל בהצלחה מספר מאבקים פרלמנטריים וציבוריים לשמירה על איכות הסביבה בישראל. כשר לאיכות הסביבה הוביל את קידום נושא המיחזור, הפרדת הפסולת וחקיקת "חוק האריזות". לצד אלה יזם וקידם את פרויקט ניקוי הגליל המערבי מאסבסט והיה שותף להובלת המאבק לשמירת חופי הים בפלמחים, ניצנים, נחשולים ובבצת. על כך זכה בשנת 2011 באות "הגלובוס הירוק" מטעם ארגוני הסביבה[7].

בממשלת ישראל ה-33

לאחר הבחירות לכנסת ה-19, נבחר שוב כח"כ מטעם סיעת הליכוד ומונה לשר התקשורת ולשר להגנת העורף בממשלה ה-33. חבר בוועדת השרים לענייני חקיקה. באפריל 2014 התפטר מנכ"ל המשרד להגנת העורף דן רונן, לטענתו כיוון שלא ניתנו למשרד סמכויות המאפשרות לו לפעול. למחרת ביקש ארדן מראש הממשלה לפרוש מתפקידו כשר להגנת העורף ולפרק את המשרד[8]. ביוני 2014 נסגר המשרד להגנת העורף וכל סמכויותיו הועברו למשרד הביטחון[9].

בתפקיד שר התקשורת והשר הממונה על רשות השידור, הוביל ארדן מהלך לפירוק רשות השידור, שמימושו נדחה פעמים אחדות[10]. בנוסף, חתם ארדן על צו המורה לחברת "הוט" להגיע לכל נקודה בארץ, ובכך מגביר את התחרות בחברת yes באזורים מרוחקים בארץ. ארדן הוביל גם את רפורמת "השוק הסיטונאי", שבה מחויבות חברות התשתית בזק והוט להשכיר את התשתיות שלהן לחברות כמו אורנג' וסלקום ובכך קיווה להכניס תחרות לשוק הטלוויזיה. על אף הניסיון הרב לקדמה הרפורמה לא הושלמה.

בתקופת כהונתו של ארדן כשר תקשורת הגיע ערוץ 10 כמעט לסוף תקופת רישיונו לשידור. סגירתו הייתה גורמת בעצם למונופול של ערוץ 2 בטלוויזיה המסחרית. על מנת למנוע זאת, יזם ארדן חוק המורה על פיצול ערוץ 2, ומעבר הזכייניות "רשת" ו"שידורי קשת" לשידור של שבעה ימים בשבוע כל אחת. חברת החדשות של ערוץ 2 הייתה אמורה להיות מוצעת למכרז, להפעלת אחת משתי הזכייניות. החברה השנייה הייתה אמורה להקים חברת חדשות חדשה. עם כניסתו לתפקיד שר הפנים, ומעבר סמכויות משרד התקשורת לראש הממשלה, בנימין נתניהו, נעצר קידום החוק.

בנובמבר 2014 מונה לשר הפנים לאחר פרישתו של גדעון סער, וסיים את כהונתו כשר התקשורת[11].

בממשלת ישראל ה-34

Gilad Erdan (1)
השר לביטחון הפנים ארדן סופד בטקס הזיכרון לחללי משטרת ישראל
Alsheikh-and-Erdan--Police-OpenDay-095
השר לביטחון הפנים ארדן עם מפכ"ל משטרת ישראל רוני אלשיך

לקראת הקמת הממשלה ה-34, רצה ארדן להיות שר הפנים יחד עם המשרד לביטחון הפנים, אך עקב סירובו של נתניהו לתת לו את התיק, החליט שלא לכהן בממשלה. בהמשך חזר בו וב-25 במאי הושבע לתפקיד השר לביטחון הפנים שר לנושאים אסטרטגיים ושר ההסברה.

ב-25 באוגוסט 2015 המליץ השר ארדן על מינוי תת-אלוף גל הירש למפכ"ל המשטרה. היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, הורה לארדן להמתין עם המינוי עד שתסתיים בדיקה של המשטרה בעניין חשדות לעברות פליליות מצד הירש, והוסיף שהבדיקה "תימשך זמן רב". בפועל נמשכה הבדיקה שלוש שנים והסתיימה בסגירת התיק מחוסר אשמה. ב-23 בספטמבר הודיע השר ארדן על הסרת מועמדותו של הירש. במקומו הוא המליץ על סגן ראש השב"כ, רוני אלשיך, והמלצה זו התממשה.

בתקופת כהונתו התמודדו משטרת ישראל ומשמר הגבול עם גל הטרור הפלסטיני (2015–2016) שבמהלכו ביצעו מחבלים פלסטינים וערבים ישראליים מאות פיגועי טרור, פיגועי דקירה, פיגועי דריסה ופיגועי ירי. במהלך גל הטרור נרצחו 43 ישראלים. בעקבות הגל נפרשו המשטרה ומשמר הגבול בכוחות מוגברים, בעיקר באזור ירושלים. כוחות הביטחון הצליחו לנטרל מאות מחבלים, מהם נהרגו כ-270.

במסגרת תפקידו הוביל את ההתמודדות עם גל השריפות בישראל (2016) שאותו כינה "טרור ההצתות". בנוסף, התייחס אל פרשת הדריסה באום אל-חיראן, שבה נהרגו שוטר ואזרח, כאל פיגוע דריסה בשעה שהאירוע טרם תוחקר לעומקו[12]. ארדן הביע צער על כך שהתחקור של שירות הביטחון הכללי הופסק לאחר כמה שעות ולפני שנאספו ממצאים המאפשרים לבסס את קביעת המשטרה שהיה מדובר באירוע דריסה מכוון[13].

במסגרת פעילותו כשר לעניינים אסטרטגיים קידם בשיתוף המרכז הבינתחומי הרצליה ועוד יישומון לציבור הרחב במטרה לקדם מסרים פרו-ישראלים ברשתות החברתיות[14].

ארדן החליט ב-2018 שלא להאריך את כהונת המפכ"ל אלשיך, והמליץ לממשלה על מינוי הניצב לשעבר, משה אדרי למפכ"ל המיועד, אך אדרי הסיר את מועמדתו.

במהלך 2019 נרצחו כ-70 אזרחים ערבים, ובעקבות זאת התקיימו מחאות בחברה הערבית על אוזלת ידה של המשטרה בטיפול באלימות[15]. ארדן התייחס לאלימות בחברה הערבית ולקודים התרבותיים הנהוגים בה לדעתו, והציג את ההשקעה באכיפה במגזר הערבי[16]. הוא נפגש עם נציגי הרשימה המשותפת לגיבוש תוכנית לשיפור הטיפול באלימות בחברה הערבית[17].

חיים אישיים

ארדן נשוי לשלומית שור[18] ואב לארבעה ילדים. מתגורר בקריית אונו[19].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ רועי מנדל, לילה ראשון בלי עשן: הפאבים נפרדים מהסיגריה, באתר ynet, 7 בנובמבר 2007
  2. ^ אמנון מרנדה, אושר בכנסת: שלילה לנהג המואשם בהריגה, באתר ynet, 20 במרץ 2007
  3. ^ צבי זרחיה, אושרה הצעת החוק של גלעד ארדן: המפקח על הבנקים יוסמך להתערב בעמלות הבנקאיות, באתר TheMarker‏, 26 בנובמבר 2006
  4. ^ אמנון מרנדה, החוק עבר: חובה לחבוש קסדה על אופניים, באתר ynet, 25 ביולי 2007
  5. ^ מרלן-אביבה גרינפטר, חוק האריזות אושר סופית בכנסת, באתר The Epoch Times,‏ 19 בינואר 2011
  6. ^ יעל דראל, ארדן יציע: תשלום על כל שימוש במשאבי הטבע, באתר nrg‏, 1 בינואר 2012
  7. ^ הגלובוס הירוק 2011: גלעד ארדן, השר להגנת הסביבה, באתר "הסביבה"
    צפריר רינתאות הגלובוס הירוק לגלעד ארדן, באתר הארץ, 25 במרץ 2011
  8. ^ אמיר בוחבוט ועמרי נחמיאס‏, ארדן מבקש להתפטר ולסגור את המשרד להגנת העורף, באתר וואלה! NEWS‏, 23 באפריל 2014
  9. ^ העברת שטח פעולה מהמשרד להגנת העורף למשרד הביטחון באתר משרד ראש הממשלה, 1 ביוני 2014
  10. ^ רביב דרוקררביב דרוקר // גלעד ארדן ורפורמת חלוקת הקרח בפינלנד, באתר TheMarker‏, 21 במרץ 2016
  11. ^ עמית סגל, ‏גלעד ארדן מונה לשר הפנים במקום גדעון סער, באתר ‏mako‏‏, ‏4 בנובמבר 2014‏
  12. ^ מאמר המערכתלא יכול להמשיך בתפקידו, באתר הארץ, 23 בינואר 2017
    אמרי סדן‏, מ"פיגוע של דאעש" ל"אירוע מצער": הדריסה בכפר הבדואי - שלב אחר שלב, באתר וואלה! NEWS‏, 23 בפברואר 2017
  13. ^ אלי סניור ואחיה ראב"ד, ארדן על אום אל חיראן: "לחדש חקירת שב"כ, לא נקבע אם הדריסה הייתה מכוונת", באתר ynet, 01.05.18
  14. ^ ACT.IL , אפליקציה אזרחית סטודנטיאלית, שפועלת להגן על ישראל ברשת.
  15. ^ יסמין בכריה וג'קי חורי, המחאה ביישובים הערביים: אלפים הפגינו ברחבי הארץ, חלקם חסמו כבישים, באתר הארץ, 4 באוקטובר 2019
  16. ^ הארץארדן: החברה הערבית מאוד אלימה. בסכסוכים שאצלנו נגמרים בתביעה, הם שולפים נשק, באתר הארץ, 7 באוקטובר 2019
  17. ^ חסן שעלאן, ראשי המשותפת נפגשו עם ארדן: היישובים יתוגברו ב-600 שוטרים, באתר ynet, 10 באוקטובר 2019
  18. ^ ח"כ גלעד ארדן, יו"ר ועדת הכלכלה, הוא חרוץ, קופצני, בוטה, מיומן במשחקי כוח ומהיר חימה, באתר TheMarker
  19. ^ נסלי ברדה, ‏בדצמבר 2014/Article-1.4068082.htm השר ארדן מכר את הוילה בסביון, באתר ‏mako
1970

שנת 1970 היא השנה ה-70 במאה ה-20. זוהי שנה רגילה, שאורכה 365 ימים. 1 בינואר 1970 לפי הלוח הגרגוריאני מקדים את 1 בינואר לפי הלוח היוליאני ב-13 ימים. כל התאריכים שלהלן הם לפי הלוח הגרגוריאני.

30 בספטמבר

30 בספטמבר הוא היום ה-273 בשנה בלוח הגרגוריאני (274 בשנה מעוברת). עד לסיום השנה נשארו עוד 92 ימים.

אמנון כהן

אמנון כהן (נולד ב-1 ביוני 1960) היה חבר כנסת מטעם סיעת ש"ס.

הליכוד

הליכוד (ובשמה המלא: הליכוד – תנועה לאומית ליברלית) היא מפלגה ציונית ליברלית קפיטליסטית בימין המפה הפוליטית בישראל. היא קמה בשנת 1973 כברית מפלגות, שהתאחדו למפלגה יחידה בשנת 1988. התנועה מחזיקה כיום בשלטון וכן החזיקה בשלטון בישראל במשך רוב התקופה מאז שנת 1977 ועד ימינו.

המשרד לביטחון הפנים

המשרד לביטְחון הפנים הוא משרד ממשלתי של מדינת ישראל המופקד על ביטחון הפנים במדינה.

המשרד לביטחון פנים, שנקרא עד לאמצע שנות ה-90 של המאה ה-20 משרד המשטרה, הוא גוף ממשלתי ייחודי למדינת ישראל. בעוד שברחבי העולם כפופות רשויות ביטחון הפנים כמו המשטרה למשרד הפנים או למשרד המשפטים, ובמקומות רבים מהוות רשויות אלו חלק ממארג השלטון המקומי וראשי המערכות ממונים בידי ראשי הערים, במדינת ישראל הוקם משרד משטרה נפרד, מסיבות שונות. גוף דומה הוקם ב-2003 בקנדה בעקבות פיגועי 11 בספטמבר 2001, הגוף נקרא המשרד לביטחון הציבור וכפופים לו גם גופי חירום שבישראל כפופים לפיקוד העורף.

בשל ייחודיותו של המשרד כפופים לו גופים מתחומים שונים הקשורים לביטחון הפנים: מערכת אכיפת החוק (למעט החלק המשפטי הכפוף למשרד המשפטים: משטרת ישראל, השיטור העירוני, הרשות להגנה על עדים ושירות בתי הסוהר. מנגנון בטיחות הכולל רק את הרשות הארצית לכבאות והצלה מאחר שגורמי הבטיחות הקשורים בבריאות כפופים למשרד הבריאות, ותחומי רווחה הקשורים לביטחון הפנים ולכן הוכפפו למשרד ולא למשרד הרווחה: הרשות למאבק באלימות, בסמים ובאלכוהול, מצילה ועיר ללא אלימות.

שר המשטרה הראשון היה בכור-שלום שטרית, שוטר ושופט לשעבר, שכיהן בתפקיד החל מיום הקמת המדינה במאי 1948 ועד ינואר 1967, מספר שבועות לפני מותו. שטרית כיהן כשר המשטרה לאורך ארבע-עשרה ממשלות (18 שנים וחצי), מה שהפך אותו לשר שכיהן בתפקיד לאורך תקופה רצופה הארוכה ביותר מבין כל שרי ממשלות ישראל לדורותיהן.

המשרד לנושאים אסטרטגיים והסברה

המשרד לנושאים אסטרטגיים והסברה הוא אחד ממשרדי הממשלה בישראל. המשרד ממונה על תחום האסטרטגיה הביטחונית של ישראל והמאבק נגד מסעות הדה לגיטימציה נגד ישראל בעולם, כמו גם ניסיונות להובלת חרם על ישראל.

המשרד הוקם בשנת 2006 ובראשו עמד אביגדור ליברמן. ב-2008 המשרד פורק, והוא הוקם מחדש בשנת 2009 בראשות משה יעלון. ב-2015, בממשלה ה-34, שונתה תצורתו של המשרד. בראש המשרד בתצורתו החדשה עומד השר גלעד ארדן ומנכ"לית המשרד היא סימה וואקנין-גיל.

הקבינט המדיני-ביטחוני

הקבינט המדיני-ביטחוני או בשמה הרשמי ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי הוא שם של קבוצת שרים מצומצמת בראשות ראש הממשלה, שמטרתה לסייע לממשלה בגיבוש מדיניות, הובלתה ויישומה, בנושאים של יחסים בינלאומיים וביטחון המדינה. בקבינט חברים שר החוץ, שר הביטחון ועוד מספר שרי ממשלה, בעיקר הבכירים שבהם. תפקידו העיקרי של הקבינט בימי שגרה הוא לתאם את המשא ומתן המדיני, ובשעת חירום (בעתות משבר כגון מלחמה) - לקבל החלטות בנושאי ביטחון. לעיתים, בישראל, מפאת מספרם הרב של שרי הקבינט והצורך לקיים דיונים בהרכב מצומצם יותר, נוצר פורום נוסף בלתי רשמי שמכונה "המטבח" או "המטבחון", ומקור שמו בתקופת כהונתה של גולדה מאיר כראש הממשלה, אז נהגו השרים הבכירים להיפגש לעיתים ולדון על ענייני המדינה במטבח ביתה.

הרפורמה ברשות השידור

הרפורמה ברשות השידור היא שורת הסכמים שנחתמו בין אגודת העיתונאים ירושלים להנהלת רשות השידור בין השנים 2009-2013 במטרה לשקם את הרשות, ובעיקר את הערוץ הראשון של הטלוויזיה, לאחר קיצוץ באגרת הרדיו והטלוויזיה שגרם לירידה חדה בתקציב הרשות. שר התקשורת גלעד ארדן החליט באפריל 2014 לבטל את ההסכמים ובמקום זאת קבע כי רשות השידור תיסגר ויוקם גוף שידור חדש. על הליך השינוי המליצה ועדה שכורה בראשות רם לנדס ואת החוק ניסחה ועדת הכנסת המיוחדת לדיון בהצעת חוק השידור הציבורי בראשות חברת הכנסת קארין אלהרר. החוק אושר בכנסת ב-29 ביולי 2014. במסגרת השינוי נסגרה רשות השידור והוקם תאגיד השידור הישראלי.

הרשות למאבק באלימות, בסמים ובאלכוהול

הרשות למאבק באלימות, בסמים ובאלכוהול היא רשות ממשלתית, שהוקמה בדצמבר 1988 על-פי החלטת ממשלת ישראל ופועלת מכוח חוק הרשות למלחמה בסמים, התשמ"ח-1988. עד 2009 הייתה הרשות כפופה למשרד ראש הממשלה, ואז הועברה למשרד לביטחון הפנים. ביוני 2005 החליטה ממשלת ישראל להטיל את האחריות על כלל תחומי האלכוהול על הרשות, וזו הפכה לרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול. בספר תקציב המדינה לשנים 2016-2015 הוחלט כי היא תפורק עקב שיקולי תקציב, וכי סמכויותיה יועברו למשרד לביטחון פנים. באוקטובר 2016 הכריז השר לביטחון פנים גלעד ארדן כי תוכנית הממשלה היא למזג את הרשות עם מרכז מציל"ה ותוכנית עיר ללא אלימות.ב-2017 נסגרה הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול כתאגיד סטטוטרי, והוקמה מחדש כ"רשות למאבק באלימות, בסמים ובאלכוהול", כרשות תחת המשרד לביטחון פנים. במסגרת המהלך אוחדה הרשות הקודמת עם התוכנית "עיר ללא אלימות" של המשרד, ואגף מצילה במשרד.יו"ר הרשות הוא צבי הנדל.

חוות מזור

בי.אף.סי. - חוות ריבוי קופים בע"מ, המכונה חוות מזור, היא חברה מסחרית ישראלית שהרביעה קופים מסוג מקוק סרטנים למטרת ניסויים. הפעילות התקיימה במושב מזור במרכז ישראל. ארגונים המתנגדים לניסויים בבעלי חיים התנגדו לקיומה מאז הקמתה בשנת 1991. החברה הפסיקה את פעילותה זו בראשית שנת 2015 בעקבות הלחץ הציבורי ותקנה של השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, האוסרת יצוא קופים מישראל למטרות מחקר. הקופים הנותרים, כ-1,250 במספר, נפדו על ידי שמורת הקופים, חברה לתועלת הציבור שהוקמה לשם הצלתם ומציאת פתרון קבע עבורם.

כ"ט באלול

כ"ט באלול הוא היום העשרים ותשעה בחודש השנים עשר

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום העשרים ותשעה בחודש השישי

למניין החודשים מניסן. כ"ט באלול לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים שלישי,

חמישי

ושבת, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא גהז".

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"ט אלול היא פרשת וילך, אם ראש השנה שלמחרת חל ביום שני או שלישי בשנת בר המצווה. לעומת זאת, אם ראש השנה שלמחרת חל ביום חמישי או בשבת פרשת בר המצווה תהיה פרשת האזינו.

מחאה

מחאה היא מעשה המבטא ביקורת וחוסר הסכמה. מחאה יכולה להיות מופנית כלפי השלטון אך לא בהכרח.

ממשלת ישראל השלושים וארבע

ממשלת ישראל השלושים וארבע היא ממשלת ישראל המכהנת, בראשותו של חבר הכנסת בנימין נתניהו. הממשלה הושבעה ב-14 במאי 2015, וזכתה לאמון הכנסת העשרים, שנבחרה בבחירות שנערכו ב-17 במרץ 2015, בהן זכתה רשימת הליכוד ב-30 מנדטים.

בממשלה כיהנו, בשיא גודלה, מלבד ראש הממשלה, 21 שרים, כאשר שש הסיעות שהרכיבו את הקואליציה הן: הליכוד, כולנו, הבית היהודי (שלאחר מכן התפלגה לימין החדש ושינתה את שמה לאיחוד מפלגות הימין, ימינה ולבית היהודי - האיחוד הלאומי), ש"ס, יהדות התורה וישראל ביתנו.

במהלך כהונתה בתקופת הכנסת העשרים כיהנו בתפקיד יושב ראש הקואליציה: צחי הנגבי, דוד ביטן ודודי אמסלם; ובתפקיד ראש האופוזיציה: יצחק הרצוג, ציפי לבני ושלי יחימוביץ'.

ממשלה זו היא בעלת תקופת הכהונה הארוכה ביותר בהיסטוריה של מדינת ישראל (קודם החזיקה בשיא ממשלת ישראל החמש עשרה). זאת עקב פיזור הכנסת ה-21 בטרם הביעה את אמונה בממשלה חדשה, והמשך כהונתה של הממשלה כממשלת מעבר עד לאחר השבעת הכנסת העשרים ושתיים לאחר שנערכו הבחירות לכנסת העשרים ושתיים.

ממשלת ישראל השלושים ושלוש

ממשלת ישראל השלושים ושלוש, המכונה גם "ממשלת נתניהו השלישית", היא ממשלת ישראל בראשותו של בנימין נתניהו, שהוקמה לאחר הבחירות לכנסת ה-19 והושבעה ב-18 במרץ 2013 (ח' בניסן ה'תשע"ג).

הקואליציה הורכבה על ידי הליכוד - ישראל ביתנו, יש עתיד, הבית היהודי והתנועה. לראשונה מאז ממשלת ישראל העשרים ושש אף אחת מסיעות החרדים (ש"ס או יהדות התורה) לא הייתה חברה בקואליציה וכן לא מונו סגנים לראש הממשלה. לראשונה מאז ממשלת ישראל הראשונה (שכיהנה בשנים 1949–1950), כל שרי הממשלה היו גם חברי הכנסת (עד פתיחת הכנסת העשרים).

הממשלה הוחלפה בממשלה הבאה ב-14 במאי 2015.

משה כחלון

משה כחלוֹן (נולד ב-19 בנובמבר 1960, כ"ט בחשוון ה'תשכ"א) הוא שר האוצר בממשלה ה-34 וחבר הכנסת מטעם מפלגת הליכוד. קודם לכן כיהן גם כחבר כנסת מטעם מפלגת כולנו אותה הקים ועמד בראשה עד הבחירות לכנסת ה-22, כשר התקשורת וכשר הרווחה.

משטרת ישראל

משטרת ישראל היא חלק ממערכת הביטחון הישראלית האמונה על אכיפת החוק, שמירת הסדר הציבורי וביטחון הפנים של מדינת ישראל. משטרת ישראל החליפה את משטרת המנדט ופועלת מכוחה של פקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א-1971 שמקורה אף הוא בימי המנדט הבריטי. בראש משטרת ישראל עומד המפקח הכללי (מפכ"ל), והוא אחראי לניהולה, בהתאם למדיניות הנקבעת על ידי השר לביטחון הפנים. חיוג 100 מכל טלפון בישראל ינתב את השיחה למוקד חירום טלפוני של משטרת ישראל לצורך קבלת קריאת חירום. מטה משטרת ישראל נמצא בבניין המטה הארצי בקריית הממשלה ע"ש מנחם בגין שבמזרח ירושלים.

בהתאם לדרישות החוק, משטרת ישראל מנהלת ומתחזקת גם גיליון הרשעות קודמות של אזרחי ישראל.

משטרת ישראל היא זרוע אחידה של הממשל המרכזי. להבדיל ממשטרות במדינות פדרליות, משטרת ישראל היא כלל ארצית ואיננה צירוף של משטרות נפרדות. כמו כן, היא לא משויכת לשלטון העירוני ומפקדיה לא עומדים לבחירת הציבור. היא ארגון היררכי שבו כל פרט כפוף למפקדיו, לתקנות המשטרה ולחוקי מדינת ישראל. אי ציות לתקנות המשטרה או להוראות הממונים או לחוקי המדינה מהווה עבירה משמעתית. השיפוט המשמעתי מתבצע בפני דן יחיד או בפני בית דין משמעתי. במקרים חמורים, המהווים עבירה גם על החוק הפלילי, מועבר השיפוט לבתי המשפט האזרחיים. חקירת תלונות נגד שוטרים מתבצעת על ידי המחלקה לחקירות שוטרים אשר במשרד המשפטים.

נכון לשנת 2017, במשטרת ישראל משרתים 31,195 שוטרים ותקציבה עומד על 12.7 מיליארד ש"ח. בנוסף, במשמר האזרחי משרתים למעלה מ-36,000 אזרחים. בראש משטרת ישראל עומד ניצב מוטי כהן, ממלא מקום המפכ"ל (מינוי זמני) אשר כפוף לשר לביטחון פנים גלעד ארדן.

משרד ההסברה

משרד ההסברה הראשון הוקם ב-1 באפריל 1974, כחלק ממשרדיה של ממשלת ישראל, ופורק ב-1 באפריל 1975, היה אמון על ריכוז פעולות ההסברה בישראל ובחוץ לארץ, תוך פעולה משותפת עם משרד החוץ בנוגע להסברה בחוץ לארץ.במרץ 2009 הוקם משרד ההסברה והתפוצות, במהלך הקמת הממשלה ה-32. לתחום אחריות המשרד הועברו מרכז ההסברה, לשכת הפרסום הממשלתית ולשכת העיתונות הממשלתית. לאחר הבחירות לכנסת ה-19 והשבעת הממשלה ה-33 במרץ 2013, הוחלט על ביטולו של משרד ההסברה והתפוצות לפי דרישתו של שר האוצר יאיר לפיד ועל איחודו עם מערך ההסברה הלאומי שבמשרד ראש הממשלה.

במאי 2015, עם הקמתה של הממשלה ה-34, הועברה פעילות ההסברה למשרד לנושאים אסטרטגיים והסברה שבראשות גלעד ארדן.

משרד הפנים

במדינת ישראל, משרד הפנים הוא משרד ממשלתי האחראי על השלטון המקומי . כמו כן אחראי המשרד על רישוי עסקים, חופי הרחצה, החלת שעון הקיץ ועוד. בשנת 2008 הוקמה בהתאם להחלטת הממשלה, רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול אשר באחריותה נמצא כל נושא המעמד האישי בישראל הכולל: תעודות זהות, דרכונים, אשרות כניסה ושהייה בארץ (ויזה).

תפקיד שר הפנים היה תמיד אחד התפקידים הנחשקים בממשלות ישראל, בשל סמכויותיו הרבות, כגון קביעת מדיניות הגירה ותקציבי השלטון המקומי.

רוני אלשיך

רוני (רונן) אלשיך (נולד ב-20 במרץ 1963) כיהן כמפכ"ל של משטרת ישראל מדצמבר 2015 עד דצמבר 2018. קודם לכן שירת במשך 27 שנים בשב"כ ושימש בין היתר כסגן ראש השב"כ וכראש אגף המטה.

חברי ממשלת ישראל המכהנים ישראל
ראש הממשלה, שר הביטחון, שר התפוצות, שר הבריאות ושר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים בנימין נתניהו

שר האוצר משה כחלוןשר החוץ והשר לענייני מודיעין ישראל כ"ץהשר לביטחון הפנים, השר לנושאים אסטרטגיים ושר ההסברה גלעד ארדןשר המשפטים אמיר אוחנהשר האנרגיה יובל שטייניץשר הפנים והשר לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל אריה דרעישר התחבורה והבטיחות בדרכים בצלאל סמוטריץ'שר החינוך רפי פרץשר העלייה והקליטה יואב גלנטהשר להגנת הסביבה ושר ירושלים ומורשת זאב אלקיןהשרה לשוויון חברתי גילה גמליאלשר התיירות יריב לויןהשר לשירותי דת יצחק וקניןשרת הבינוי והשיכון יפעת שאשא-ביטוןשרת התרבות והספורט מירי רגבשר החקלאות ופיתוח הכפר אורי אריאלשר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניסהשר לשיתוף פעולה אזורי צחי הנגבישר הכלכלה והתעשייה אלי כהןשר התקשורת דודי אמסלם

Emblem of Israel
שרי המשטרה ושרי ביטחון הפנים בממשלות ישראל
שרי המשטרה בכור-שלום שטריתאליהו ששוןשלמה הללחיים בר-לברוני מילואמשה שחל סמל מדינת ישראל
שרים לביטחון הפנים משה שחלאביגדור קהלנישלמה בן עמיעוזי לנדאוצחי הנגביגדעון עזראאבי דיכטריצחק אהרונוביץ'יריב לוין • גלעד ארדן
השרים לנושאים אסטרטגיים בממשלות ישראל
אביגדור ליברמןאהוד אולמרטמשה יעלוןיובל שטייניץזאב אלקין • גלעד ארדן סמל מדינת ישראל
שרי ההסברה בממשלות ישראל
ישראל גלילישמעון פרסאהרן יריביולי אדלשטיין • גלעד ארדן סמל מדינת ישראל
שרי הפנים בממשלות ישראל
יצחק גרינבויםחיים משה שפיראישראל רוקחישראל בר-יהודהגולדה מאיריוסף בורגשלמה הללשמעון פרסיצחק חיים פרץיצחק שמיראריה דרעייצחק רביןעוזי ברעםדוד ליבאיאהוד ברקחיים רמוןאליהו סויסהנתן שרנסקיאלי ישיאריאל שרוןאברהם פורזאופיר פינס-פזרוני בר-אוןמאיר שטריתגדעון סער • גלעד ארדן • סילבן שלוםאריה דרעי סמל מדינת ישראל
שרי הדואר והתקשורת בממשלות ישראל
שרי הדואר מרדכי נורוקיוסף בורגישראל ברזיליבנימין מינץאליהו ששוןישראל ישעיהו-שרעביאלימלך-שמעון רימלט סמל מדינת ישראל
שרי התקשורת שמעון פרסאהרן אוזןיצחק רביןמנחם בגיןמאיר עמיתיצחק מודעייורם ארידורמרדכי צפוריאמנון רובינשטייןגד יעקבירפאל פנחסימשה שחלשולמית אלונילימור לבנתבנימין בן אליעזרראובן ריבליןאריאל שרוןאהוד אולמרטדליה איציקאברהם הירשזוןאריאל אטיאסמשה כחלון • גלעד ארדן • בנימין נתניהוצחי הנגביאיוב קראדודי אמסלם
שרים להגנת הסביבה בממשלות ישראל
רוני מילוארפאל אדרייצחק שמיראורה נמיריוסי שרידרפאל איתןדליה איציקצחי הנגבייהודית נאותאילן שלגישלום שמחוןגדעון עזרא • גלעד ארדן • עמיר פרץבנימין נתניהואבי גבאיזאב אלקין סמל מדינת ישראל
שרי הגנת העורף בממשלות ישראל
מתן וילנאיאבי דיכטר • גלעד ארדן סמל מדינת ישראל
יושבי ראש ועדת הכלכלה של הכנסת
מנחם בדרמרדכי בנטובבנימין אבניאלאברהם שכטרמןיגאל הורביץשמואל תמירגד יעקביאליהו שפייזרשושנה ארבלי-אלמוזלינואברהם בייגה שוחטצחי הנגביגדעון פתאלי גולדשמידטאברהם יחזקאלאמנון רובינשטייןאברהם פורזאיתן כבלאמנון כהןשלום שמחוןרוברט אילטוב • גלעד ארדן • ישראל חסוןמשה כחלוןאופיר אקוניסכרמל שאמה הכהןאבישי ברוורמןאיתן כבל
חברי הכנסת המכהנים בכנסת העשרים ושתיים
(חברי הכנסת ששמותיהם מודגשים מכהנים גם כשרים בממשלת מעבר)
כחול לבן (33) גנץלפידיעלוןאשכנזיניסנקורןמאיר כהןחיימוביץ'שלחהנדלברביבאיביטוןטרופרגרמןהאוזרפרקש-הכהןאלהררמירב כהןרזבוזובזמירשישטרןלויינקלביץ'תמנו-שטהמריחבן ברקשוסטרסגלוביץ'שפעטופורובסקיפרומןגינזבורגיברקן
הליכוד (32) נתניהואדלשטייןישראל כ"ץארדןכחלוןסעררגבלויןגלנטברקתגמליאלדיכטראלקיןחיים כץאלי כהןהנגביאקוניסשטייניץחוטובליאמסלםאוחנהאופיר כץעטייהקישביטןברקקרעיזוהרשאשא-ביטוןהשכלשירשטרית
הרשימה המשותפת (13) עודהשחאדהטיביעבאסתומא סלימאןטאהאכסיףיזבקסעדיג'באריןאלחרומיעסאקלהאבו שחאדה
ש"ס (9) דרעייצחק כהןנהרימרגיבן צורמלכיאליארבלאזולאיאבוטבול
ישראל ביתנו (8) ליברמןפוררסובהאבידרמלינובסקיעמארקושניראיפראימוב
יהדות התורה (7) ליצמןגפניפרושמקלבטסלראשראייכלר
העבודה-גשר (6) עמיר פרץלוי-אבקסיסשמולימיכאליבר-לבסויד
המחנה הדמוקרטי (5) הורוביץשפירגולןזנדברגגילאון
הבית היהודי – האיחוד הלאומי (4) רפי פרץסמוטריץ'יוגבסופר
הימין החדש (3) שקדבנטכהנא

הערות

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.