גלישת רוח

גלישת רוח הוא ענף ספורט ימי אולימפי המורכב מאלמנטים של גלישה ושיט. גלשן הרוח מורכב מלוח שאורכו בין שניים לארבעה מטרים, אליו מחובר התורן באמצעות מפרק אוניברסלי - המאפשר לו תנועה חופשית. לתורן מחובר בצורה אופקית המנור, בעזרתו מותקן המפרש על גבי התורן. שטחי המפרשים עשוי להגיע לבין פחות משלושה מ"ר עד ל-12 מ"ר - בהתאם לתנאי הרוח, למיומנות הגולש ולאופי הגלישה הרצוי.

גלשן הרוח פותח בשנת 1969 על ידי המהנדס ג'ים דרייק אשר הוסיף מפרש לגלשן הגלים ורתם את הגלשן לרוח. בסוף שנות השישים הופיע בקליפורניה הדגם המסחרי הראשון שנקרא "וינדסרפר". בתוך זמן קצר יחסית קמו ארגונים, בתי ספר, תקנות ותחרויות לספורט זה. בשנת 1984 זכה הענף להכרה אולימפית והוא נכלל במשחקים האולימפיים מאז לוס אנג'לס 1984.

כיום, ישנם חופים ואתרי גלישה רבים ברחבי העולם, שהמפורסמים שבהם נמצאים בחוף המערבי של ארצות הברית, בהוואי, באוסטרליה ובאינדונזיה. באתרים שונים נערכות תחרויות בסגנונות שונים, בהם מירוצים, סלאלום וסגנון חופשי.

הראשון שהביא לארץ את גלשני הרוח היה דורון עזרא, שהיה הבעלים של החברה "ימית סחר" והחליט ליבא מאירופה את גלשני הרוח בשנת 1973.

Windsurfing safety bay 8575

התפתחויות במבנה גלשן הרוח

מאז פיתוח גלשני הרוח הראשונים, שונה ושופר מבנהו של הגלשן. בין השינויים הבולטים ניתן למנות את:

  • קיצור לוח הגלשן מאורך של כארבעה מטרים לשני מטרים וחצי בלבד
  • הסרת חרב הגלשן
  • הקטנת גודלו של סנפיר הגלשן
  • שינוי צורת המפרש המשולשת לצורה הדומה יותר לחרוט קטום, היעילה יותר ללכידת הרוח
  • תורן המפרש מורכב ממספר חלקים, להם היכולת להתפרק ולהתחבר מחדש
  • ללוח הגלשן נוספו רצועות המשפרות את אחיזת הרגליים בו
  • תופסני המנור השתכללו ואחיזתם בתורן השתפרה

חלקי הגלשן

Windsurfpatent
תרשים של חלקי הגלשן השונים
  • גלשן – הגלשן הוא משטח אשר במרכזו עומד הגולש, ואליו מחוברים התורן והמפרש. בעבר, היה הגלשן עשוי מפוליאתילן או פיברגלס מוקשים בשרף. בשנים האחרונות התחלפו חומרים אלו בקצף מסגסוגת של פולימרים ומציפוי קרבון-אפוקסי. ישנן מספר חברות מודרניות המוסיפות חלקי עץ לגלשן בטכנולוגיות מתקדמות. במרכז ה ממוקם חריצו של הקראדן, ובגלשנים ישנים ישנו חרך המאפשר את הכנסת החרב. בגלשנים המודרניים, על הלוח ממוקמים שלוש או ארבע רצועות לאחיזה לכפות הרגליים.
  • קראדן – המפרק האוניברסלי המחבר את הלוח אל התורן ומאפשר לו תנועה חופשית. המפרק עשוי גומי, אף שבעבר היו ניסיונות שכשלו לשימוש במפרקי מתכת.
  • חרב – החרב היא לוח פלסטיק שאורכו כ-20 ס"מ ומיקומו מתחת לפני המים. החרב נכנסת בחרך שבתוך הלוח, וניתן לשנות את זוויתה ביחס ללוח על מנת להקטין את השפעת זרמי המים על כיוון התנועה. כיום, עם קיצור אורך הגלשן התייתר השימוש בחרב.
  • תורן – מוט גבוה המחובר ללוח הגלישה באמצעות מפרק אוניברסלי. בעבר, היה עשוי התורן מפיברגלאס, אך בגלשנים המודרניים הוא עשוי מקרבון. התורן המודרני בדר"כ מורכב מיותר מחלק אחד המחובר בהברגה או במבנה שרוול טלסקופי בתרנים המודרניים.
  • מפרש – הוא למעשה כנף, העשויה מיריעות מחומרים פלסטיים, מתוחות בין התורן האנכי למנור האופקי. המפרש מאפשר ניתוב הרוח מקדמת המפרש לחלקו האחורי וליצור אפקט עילוי אשר מופנה לכיוון הגלישה הרצוי האפשרי. הגולש המתנגד למשיכה זו מתחיל לנוע יחד עם הגלשן. מפרשי הגלשנים קיימים במגוון רחב של גדלים וצורות ולכל אחד מאפיינים שונים בחויית הגלישה. גודלי המפרש נעים בין 2 מ"ר עד ל-12 מ"ר.
  • שחיפים – או לייסטים הם לוחות גמישים, צרים וארוכים, בדרך כלל עשויים פחמן. השחיפים נכנסים לתוך כיסים במפרש ומקבעים את צורתו על מנת לכלוא את הרוח בצורה אופטימלית ולמניעת ריפיון בשפת המפרש האחורית. חלק מן המפרשים המודרניים אינם מצוידים עוד בשחיפים לאור ההתקדמות בצורת המפרש.
  • מנור – מוט פחמן אליפטי (או מתכת בגלשנים ישנים/אולימפיים), המחובר בצורה אופקית לתורן ובתוכו עובר המפרש. בעזרת המנור משנה הגולש את זוויות המפרש כולו, וכך מאפשר את תזוזת הגלשן.
  • טרפזוסט המתלבש על הגולש. הטרפז הוא בעל וו מתכת המתחבר לחוט הממוקם על המנור, בעזרתו מתקבע הגולש אל המנור ובכך מקל על הגלישה. בנוסף משמש הטרפז כחגורת ציפה, אם כי היא אינה מציפה לחלוטין.
  • חליפה הכרחי בחורף – החליפה מסייעת לשמירת חום גופו של הגולש
  • מערכות (לא הכרחי) – במפרשים תחרותיים מוסיפים "מערכות". המערכות מאפשרות מתיחה ושחרור של המפרש תוך כדי גלישה בהתאם לזווית הגלשן מול הרוח או אם עוצמת הרוח משתנה.
  • חבל הרמה (לא הכרחי) – חבל אלסטי (נמתח) שמחובר בין המנור לקראדן המאפשר הרמה קלה של המפרש.
  • סנפיר – מעין כנפון בעל פרופיל סימטרי הממוקם בדרך כלל בחלקו אחורי של הגלשן ומשמש כמייצב כיוון (ממש כמו מייצב כיוון במטוס) השומר תמיד שירכתי הגלשן (חלקו אחורי) ישאר בחלקו האחורי של כיוון הגלישה ולמעשה הופך לציר הסיבוב. ככל שהסנפיר ארוך (גבוה) יותר, הכח שלו להשאר מאחור חזק יותר. ישנם סוגים שונים של סנפירים ולכל מבנה מאפיינים שונים בניהוג כיוון הגלישה.
  • חרב - בגלשנים מסוימים (לרוב מתחילים\לימודיים) קיים סנפיר נוסף הנקרא חרב הממוקם בחלקו המרכזי של אורך הגלשן. החרב המודרנית ניתנת להורדה והרמה בשעת הגלישה. הורדת החרב מוסיפה נקודת ציר נוספת וביחד עם הסנפיר האחורי יוצרים יציבות בקו הגלישה הנוכחי - הכיוון שאליו פונה החרטום. החרב מאפשרת להעמיק את כיוון זווית הגלישה בטווח הזויות שמאפשרת הרוח.

לעיתים, מוסיפים הגולשים לגלשן שלהם תוספות מסוימות: לדוגמה, חוט קטן הנקשר לחלקו העליון של התורן, המאפשר לגלות את כיוונה של הרוח, או חבל הנקשר למנור או לתורן המשמש להרמה קלה של המפרש.

עקרונות הגלישה

86821125 3b0937b545
גלשני רוח על החוף

עיקרון הגלישה מבוסס על שיווי המשקל של הגולש לעומת הרוח. על מנת לנוע, על הגולש לעמוד עם גבו לכיוון הרוח כשהמפרש לפניו. כעת, עליו להפעיל כוח במשיכת המפרש כאותו כוח שמפעילה הרוח. מהלך זה יצור מצב בו המפרש לא זז ולכן ינוע הגלשן מכוחה של הרוח.

מונחים בגלישה

  • לעלות לרוח: מצב בו חרטום הגלשן מסתובב אל הכיוון ממנו מגיעה הרוח
  • לרדת מהרוח: מצב בו חרטום הגלשן מסתובב אל הכיוון אליו נושבת הרוח
  • לחדד לרוח: גלישה עד כ-30 מעלות נגד כיוון הרוח
  • פתיחת מפרש: הגדלת הזווית שבין המפרש לגוף הגלשן
  • סגירת מפרש: הקטנת הזווית שבין המפרש לגוף הגלשן
  • סיבוב: סיבוב הגלשן בעליה לרוח, גורר אחריו גם תזוזה של הגולש לצד השני של הגלשן
  • מהפך: סיבוב הגלשן בירידה מהרוח, גורר אחריו גם תזוזה של הגולש לצד השני של הגלשן

ניווט הגלשן

Katinger watt zwei surfer

ניווט הגלשן אינו מסובך אך מצריך מיומנות. הדינאמיות של הכלי גורמת לכך שאין להתייחס לכיוונים כשמאל או ימין אלא על פי הגורם המשפיע ביותר - הרוח. פניות ביחס אליה נקראות לעלות לרוח או לרדת לרוח והיא מוגדרת כרוח צד או גבית. מכיוון שהגלשן מונע על ידי הרוח בלבד אין הוא יכול לנוע ישירות כנגד כיוונה, אך ניתן להתקדם עם הגלשן לכיוון אשר נמצא במעלה הרוח בעזרת גלסים.

  • פניה למעלה הרוח: כדי לעלות לרוח יש להטות את התורן מעט אל כיוון הירכתיים. מצב זה ייצור יותר כוח של הרוח על הירכתיים מאשר על החרטום, אשר יגרום לפניית החרטום אל מעלה הרוח.
  • פניה לירידה מהרוח: כדי לרדת מהרוח יש להטות את התורן מעט אל כיוון החרטום. פעולה זו תגרום למצב הפוך מאשר בפניה אל מעלה הרוח ולכן החרטום יזוז אל כיוון נשיבת הרוח.
  • חידוד לרוח: גולש מנוסה יכול לחדד עד כ-10 מעלות לכיוון רוח, אך לעולם לא יוכל לשוט באופן ישיר כנגדה. כמו כן, ככל שמחדדים לרוח מאבדים חלק גדול מהאנרגיה שלה שלא נלכדת במפרש. מצב זה גורם להאטת התנועה ולקשיים בשיווי המשקל. חידוד לרוח יתבצע לרוב כאשר הגולש ירצה להגיע למקום ממנו באה הרוח (כמו לחזור לחוף).
  • גלס: או צלע היא שיטת גלישה בה לא גולשים נגד הרוח, אלא באלכסון, כל פעם לכיוון אחר. מהלך זה אמנם אינו קל (בגלל שכל גלס גורר עמו סיבוב), אך הוא קל יותר מאשר חידוד מתמיד וקשה לרוח.

גלישה תחרותית

גלישת רוח נחלקת למספר ענפים בהתאם לאופי הגלישה, הציוד והתחרויות הספורט המתקיימות.

גלשנים אולימפיים

גלשנים אולימפיים הם גלשנים גדולים מאד עליהם מתקיימות תחרויות במסגרת האולימפיאדה ואליפויות עולם. בתחרויות אלו כל המשתתפים שטים על אותו גלשן ואותו דגם מפרש. הדגם האולימפי הנוכחי הוא RS:X של חברת Neil Pride.

סבבי תחרויות מקצועניים

גולשי רוח מקצועיים משתתפים בתחרויות המאורגנות ונתמכות על ידי ארגונים מסחריים. הסבב המקצועני הגדול והמוכר ביותר הוא ה-PWA, Profesional Windsurfing Association. בסבבים אלו קיימים מספר ענפים בהתאם לסגנון הגלישה ומטרת התחרות.

סגנונות

גלישת פאן מאגדת בתוכה את סגנונות הגלישה שאינם אולימפיים. תחת קטגוריה זו קיימים מספר סגנונות:

  • פרי-רייד - גלישה במים רגועים תוך מתן דגש למהירות הגלישה וההנאה ממנה. גלשני פרי-רייד הם בדרך כלל רחבים ונוחים מאד לשליטה.
  • פרי-סטייל - ביצוע תרגילי אקרובטיקה ופעלולים. גלשני פרי-סטייל הם קלים מאד ובעלי יכולת תמרון גבוהה מאד. הסנפיר של גלשני פרי-סטייל קצר מאד ומאפשר ניתוק של הגלשן מפני המים בקלות על מנת לבצע סיבובים, החלקות וקפיצות.
  • ווייב - גלישה בגלים גבוהים ושבירות חוף. גלשני הווייב הם קטנים מאד ובעלי מספר סנפירים הנע מאחד ועד ארבעה.
  • סלאלום - גלשנים צרים וארוכים שנועדו לגלישה במהירויות גבוהות בקו ישר.
  • פורמולה - גלשנים רחבים וקצרים שנועדו לתחרויות גלישה במהירות.

ראו גם

לקריאה נוספת

2011 בספורט

ערך מורחב – 2011

הוועד האולימפי בישראל

הוועד האולימפי בישראל הוא הגוף העליון שמאגד את כל הענפים האולימפיים בישראל, ומוכר על ידי הוועד האולימפי הבינלאומי כוועד אולימפי לאומי של מדינת ישראל. מקום מושבו הוא במרכז הספורט הלאומי ברחוב שלום בכור שיטרית 6 בשכונת הדר יוסף, תל אביב בסמוך לפארק הירקון.

הפארק הפרובינציאלי עמק בואו

הפארק הפרובינציאלי עמק בואו (באנגלית: Bow Valley Provincial Park) הוא פארק פרובינציאלי המגן על עמק בואו, בפרובינציית אלברטה שבקנדה.

שטחו של הפארק 33 קמ"ר.

הפארק מנוהל על ידי מחלקת התרבות והתיירות של ממשלת אלברטה.

הפארק הוקם ב-27 ביולי 1959 על מנת להגן על אזורי הטבע המרהיבים ביופיים בעמק הנהר בואו, כחלק ממערכת אזור קאנאנאסקיס של פארקים לאומיים ואזוריים, המגינים על השטחים לאורך הנהר בואו). הפארק הפרובינציאלי עמק בואו הוקם בעמק הנהר הזורם ממזרח להרי הרוקי הקנדיים. חלקו של הנהר הזורם דרך הרי הרוקי הקנדיים ממערב לפארק הפרובינציאלי, נמצא בשטח הפארק הלאומי באנף. שטח העמק שממזרח לפארק הפרובינציאלי, עד העיירה קנמור, מוגן במסגרת הפארק הפרובינציאלי המרכז הנורדי קנמור.

הפארק כולל מסלולי טיול בנוף ההררי המרהיב הנשקף (הפארק מצוי לרגלי מדרונות הרי הרוקי הקנדיים), וכן אתרי דיג (דגי טרוטה).

הפועל שדות-ים

הפועל שדות-ים הוא אחד ממועדוני השיט המובילים בישראל, אשר החל את דרכו בשנת 1955.

אזור האימונים והאחסון של המועדון ממוקם דרומית לשדות ים וצפונית מהארובות של תחנת הכח אורות רבין שבחדרה. באזור האימונים בוצע חלק השחייה בטריאתלון קיסריה-2008.

בהפועל שדות-ים חברים שייטים בולטים ברמה הארצית והבינלאומית כגון גל פרידמן (מיסטרל), הישראלי היחיד בעל 2 מדליות אולמפיות, ונופר אדלמן שהתחרתה באולימפיאדת בייג'ינג 2008 (לייזר רדיאל).

במסגרת הפעילויות של המועדון מתקיימות כשלוש אליפויות ברמה הארצית.

הפעילויות התחרותיות והעממיות מתקיימות במשך ימות השבוע החל מהלימוד הבסיסי בתחומי השיט השונים: שיט מפרשיות, גלישת רוח, ובהמשך התנסות בדגמים אולימפיים.

המועדון מכיל כיום את מספר השייטים הגדול בארץ בקטמרן[דרוש מקור]. השייטים מגיעים להישגים משמעותיים ומובילים בענף השיט. בסך הכל, המועדון כולל כ-150 שייטים תחרותיים פעילים ו-100 ילדים בחוגים השונים.

חוף

חוף ים (בריבוי: חוֹפִֿים) הוא אזור שמסביב לקו התפר בין ים ליבשה הקרוי קו חוף. אזור זה מהווה אזור גאולוגי, גאוגרפי, וכן סביבה אקולוגית. חוֹפִים רבים מכוסים בחלקיקי סלע רבים, המהווים צורה גאולוגית הקרויה חול.

יצחק חורש

יצחק (איציק) חורש (נולד ב-9 בדצמבר 1991) הוא גולש רוח, גולש גלים וגולש SUP ישראלי. חורש היה אלוף ישראל בגלישת רוח כנער לשנת 2009 ואלוף ישראל בגלישת SUP לשנת 2013, 2014, 2015, 2016, 2017, 2018. בשנת 2014 דורג במקום ה-16 בגלישת SUP רייס באליפות אירופה שנערכה בגרמניה.

ישראל במשחקים האולימפיים

ישראל משתתפת באופן סדיר במשחקים האולימפיים החל משנת 1952 באולימפיאדת הלסינקי. לאחר שלא זכתה במדליה אולימפית בארבעת העשורים הראשונים, מאז שנות ה-90 הצליחה ישראל לזכות ב-9 מדליות במשחקים האולימפיים.

הישג השיא של מדינת ישראל במשחקים האולימפיים הוא זכייתו של גל פרידמן במדליית זהב בגלישת רוח על גלשן מסוג "מיסטרל" באולימפיאדת אתונה (2004). מלבד זאת, זכתה ישראל במדליית כסף אחת על ידי יעל ארד באולימפיאדת ברצלונה (1992) (המדליה הראשונה שישראל זכתה בה) וב-7 מדליות ארד נוספות על ידי אורן סמדג'ה, גל פרידמן, מיכאל קולגנוב, אריק זאבי, שחר צוברי, ירדן ג'רבי ואורי ששון (בסך הכול שמונה ישראלים זכו בתשע מדליות אולימפיות, כאשר גל פרידמן זכה בשתיים). נציגיה הצליחו להגיע לשלבי גמר בתחרויות רבות לאורך השנים.

בסך הכל, לישראל 9 מדליות אולימפיות, כאשר 7 מהן הושגו על ידי גברים ו-2 על ידי נשים. 5 מהמדליות הן בתחום הג'ודו, 3 נוספות בתחום השייט (גלישת רוח) והמדליה הנוספת, בתחום הקיאקים.

ישראל השתתפה בכל אולימפיאדות הקיץ מאז 1952, מלבד החרמת אולימפיאדת מוסקבה בשנת 1980 יחד עם מדינות מערביות רבות בשל פלישת ברית המועצות לאפגניסטן.

באולימפיאדת החורף החלה ישראל להשתתף באולימפיאדת לילהאמר (1994), כששלחה לאולימפיאדה זו נציג בודד, המחליק האמנותי על קרח מיכאל שמרקין, ומאז היא משתתפת בקביעות.

עד היום שלחה ישראל רק שני ספורטאים ערבים להתחרות באולימפיאדה: אדוארד מרון ורפעת טורק.

ישראל במשחקים האולימפיים לנוער

ישראל משתתפת באופן סדיר במשחקי הקיץ האולימפיים לנוער החל מראשיתם באולימפיאדת סינגפור בשנת 2010, והחלה להשתתף במשחקי החורף האולימפיים לנוער החל משנת 2016 באולימפיאדת לילהאמר

ישראל זכתה בשמונה מדליות, מהן ארבע מדליות זהב, שלוש מדליות כסף ואחת ארד. באולימפיאדת הנוער סינגפור ישראל זכתה ב-5 מדליות, מהן שלוש זהב ושתיים כסף ובאולימפיאדת הנוער בואנוס איירס ישראל זכתה בשלוש מדליות, אחת מכל סוג. ארבע מהמדליות הן בענף השחייה, ומדליה יחידה בגלישת רוח, טאקוונדו, אתלטיקה והתעמלות אקרובטית. שמונה ספורטאים ישראלים זכו במדליות אולימפיות לנוער. במדליות זהב זכו: גילי חיימוביץ', דמיטרי קרויטר, מעיין רפיח ואנסטסיה גורבנקו, בשלוש מדליות כסף זכה יעקב טומרקין והצמד נועה קזדו יקר ויונתן פרידמן ובמדליית ארד זכה דניס לוקטב. מתוך שמונה המדליות, זכו הנערים בשש מדליות, נערה אחת זכתה במדליית אחת וזוג מעורב (נערה ונער) זכה במדליה אחת.

נציגיה זכו במדליות נוספות כחלק מנבחרת לאומים מעורבת, בעיקר בענף הג'ודו, והגיעו לשלבי גמר בתחרויות רבות לאורך השנים.

עד היום שלחה ישראל רק ספורטאי ערבי אחד להשתתף באולימפיאדת הנוער: השחיין מרק חינאווי.

לי קורזיץ

לי (לִי-אֵל) קורזיץ (נולדה ב-25 במרץ 1984) היא גולשת רוח ישראלית שזכתה בהישגים בולטים בתחרויות גלישה בינלאומיות, היא ארבע פעמים אלופת העולם בגלישת רוח (2003, 2011, 2012 ו-2013). קורזיץ היא הספורטאית הישראלית היחידה שזכתה יותר מפעם אחת באליפויות עולם.

מיסטרל (גלשן)

מיסטרל (באנגלית: Mistral One Design) הוא דגם של גלשן רוח אשר נבחר על ידי איגוד השיט הבינלאומי להחליף את דגם הלכנר, שהיה בשימוש עד אז באליפויות גלישת הרוח. דגם המיסטרל היה בשימוש בתחרויות גלישת הרוח במשחקים האולימפיים באטלנטה 1996, סידני 2000 ואתונה 2004. מאז המשחקים בבייג'ינג 2008, נבחר דגם הניל פרייד RS:X להחליף את המיסטרל.

דגם המיסטרל יוצר לראשונה בשנת 1989. מאז יוצרו יותר מ-30 אלף יחידות של דגם זה. אורכו של הגלשן 3.72 מטר, רוחבו 63 ס"מ ומשקלו 15 ק"ג. הוא מאופיין במשקלו הקל וניתן לגלוש עליו היטב כאשר קיימות רוחות במהירויות של 5 עד 35 קשר (10 עד 65 קמ"ש) בהתאם לתנאי הים. יש לו מפרש ששטחו 7.4 מטר רבוע.

ארגון IMCO הוא הארגון הבינלאומי של דגם זה והוא מאגד יותר מ-50 ארגונים ממדינות שונות.

מסלול עקלתון

מסלול עֲקַלָּתוֹן, או סלאלום (בנורווגית: Slalåm), הוא מסלול נסיעה או החלקה שבו מבוצע זיגזוג בין אובייקטים נייחים. מקורו של המונח, והשימוש הנפוץ בו, הם בענף הסקי, עם זאת מסלולי עקלתון נמצאים בשימוש בענפי ספורט אתגרי נוספים והם:

סקי מים

שיט בקאנו או בקיאק

החלקה על גלגיליות

סקייטבורדינג

החלקה על הקרח

גלישת רוח

גלישת שלג

סלובניה במשחקים האולימפיים לנוער

סלובניה משתתפת בכל המשחקים האולימפיים לנוער שהתקיימו מאז היווסדם באולימפיאדת הנוער סינגפור (2010). סלובניה משתתפת גם במשחקי החורף האולימפיים לנוער. לאורך השנים צברו ספורטאי הנוער הסלובנים 31 מדליות, מהן עשרה מדליות זהב. סלובניה זכתה בעשרה מדליות, מהן ארבעה מדליות זהב במשחקי הקיץ האולימפיים לנוער, ושתים עשרה מדליות, מהן ארבע מדליות זהב משחקי החורף.

ספורט אתגרי

ספורט אתגרי (הידוע גם כ-"ספורט אקסטרים") הוא כינוי לענפי ספורט חדשים הנחשבים למסוכנים במיוחד וכוללים פעילות ואדרנלין. ספורט אתגרי יכלול בדרך כלל אחד או יותר מהמרכיבים הבאים: מהירות, גובה וסכנה. רמת הסיכון מגוונת והיא משתנה בין הענפים השונים.

הספורט האתגרי תפס תאוצה בין היתר בזכות משחקי האקסטרים – אירוע מתוקשר המרכז אליו את המקצוענים בכל תחומי הספורט האתגרי. חברות מסחריות הבינו את הפוטנציאל הטמון במשחקי האקסטרים וכיום הם מוצפים במפרסמים המאפשרים הפקה של אירועים נוצצים המושכים קהל רב.

ענפי הספורט האתגרי חודרים אט-אט לזרם המרכזי, בנושא זה ניתן לציין את אולימפיאדת החורף לשנת 2002 בה הופיעו מספר ענפי ספורט אתגרי, ובהם סנובורד. באולימפיאדת טוקיו (2020) נוספו ענפי ספורט אתגרי כגון: גלישת גלים, סקייטבורדינג וטיפוס הרים.

בגלל האופי של הספורט האתגרי הוא מושך בעיקר צעירים, ומתפתחת סביבו תרבות שלמה הכוללת ביגוד, מוזיקה ועוד. קיימים גם מקרים של משוגעים לדבר, שמוגדרים כ"מכורים לאדרנלין".

ספורט ימי

ספורט ימי הוא הגדרת-גג לענפי הספורט (התחרותיים והלא תחרותיים), שעיסוקם הוא בים או באגם.

מאפייניהם של עיסוקי הספורט הימי מגוונים מאד, כאשר המשותף לכולם הוא התלות בחוקי-הטבע של המים והים והשאיפה למתוח את היכולת האנושית להם. מרביתם של הענפים עושים שימוש בציוד מיוחד כסירה או גלשן מסוגים שונים, אחרים כשחייה תובעים רק את יכולותיו הגופניות והאישיותיות של הספורטאי. יש ענפים שמתקיימים על-פני המים, ואחרים שמתחת להם, ובכל מקרה הם נבדלים מענפים תחרותיים המתנהלים בבריכת שחייה ככדורמים וקפיצה למים, ואחדים מהם נחשבים כספורט אתגרי.

פורטלזה

פורטלזה (בפורטוגזית: Fortaleza, מילולית: "מבצר". באלפבית פונטי בינלאומי: foʁtaˈlezɐ) היא בירת מדינת סיארה, וממוקמת בצפון-מזרח ברזיל. אוכלוסייתה מונה יותר כ-2.5 מיליון נפש והיא נחשבת לעיר השנייה בחשיבותה באזור מבחינה כלכלית, לאחר סלבדור שבבאהיה. פורטלזה מתפרשת על שטח של 336 ק"מ רבוע. מכיוון צפון לעיר נמצא האוקיינוס האטלנטי, מדרום לעיר נמצאות הערים פקטובה, אאוסביו, מרקנאו ואיטאיטיניגה, מזרחה מהעיר נמצאת מדינת אקווירז והאוקיינוס האטלנטי ומכיוון מערב נמצאת העיר קאוקאיה.

קייטסרפינג

קַיְטסֶרְפִינְג (באנגלית: Kitesurfing או Kiteboarding), גלישת קַיְט, או גלישת עפיפונים, היא גלישה באמצעות עפיפון מיוחד המנצל את כוח הרוח על מנת להניע את הגולש על פני המים על גבי גלשן קטן מימדים.

גלישת קיט היא ספורט ימי המתפתח במהירות בעולם. ממציאו של הספורט אינו ידוע, אך הוא הופץ על ידי תושבים מצרפת והוואי בשנת 1999. בחודש מאי 2012 קבע איגוד השיט העולמי כי גלישת קיט תהפוך למקצוע אולימפי החל מאולימפיאדת ריו דה ז'ניירו (2016) במקום גלשנים מדגם ניל פרייד RS:X, אך ההחלטה בוטלה כעבור מספר חודשים.

שיט באולימפיאדת הנוער בואנוס איירס (2018)

תחרויות השיט באולימפיאדת הנוער בואנוס איירס (2018) יתקיימו במועדון האוניברסיטאות של בואנוס איירס בין ה-7 באוקטובר ל-13 באוקטובר 2018. התחרויות יורכבו מהמקצועות: גלישת רוח על דגם "ביק טכנו +293", וגלישת עפיפונים על דגם "IKA Twin Tip" בחלוקה מגדרית. בנוסף תתקיים תחרות גלישת רוח על דגם "נקרה 15" לזוגות מעורבים.

שיט במשחקים האולימפיים

שיט הוא ענף במשחקים האולימפיים מאז אולימפיאדת פריז (1900), וברציפות מאז אולימפיאדת לונדון (1908). עד אולימפיאדת לוס אנג'לס (1984) השתתפו גברים ונשים באותן תחרויות (אם כי רוב המתחרים היו גברים, ובמספר מקרים אף לא התחרו נשים כלל), ומאז אולימפיאדת סיאול (1988) נערכות תחרויות נפרדות.

אמצעי תחבורה
חלליים מעבורת חללחלליתרכב הנחיתה הירחירכב הנדידה הירחיתרמיל ריחוף
אוויריים
ממונעים מטוס (מטוס סילוןמטוס קרבמטוס מנהליםמטוס מטעןמטוס קלמטוס דו-כנפי) • מסוקספינת אווירצפליןתרמיל ריחוף
לא ממונעים כדור פורחדאוןמצנח רחיפהגלשן אוויר
ימיים
ממונעים אונייה (מכליתמכלית נפטאוניית צובראוניית נוסעיםמשחתתנושאת מטוסים) • סירת מנועאופנוע יםיאכטהצוללת (צוללת גרעינית) • מעבורת (נחתת) • רחפתואפורטו
לא ממונעים מפרשית (דאו) • גלשן רוח • סירה (סירת הצלהקיאקקאנוגונדולה) • רפסודהחסקהאַרְבָּה • בוצית • ג'ונקהאוניית מפרשים
יבשתיים
מכוניות מכונית מיקרומכונית מיניסופרמינימשפחתית • משפחתית גדולה • מוניתניידת משטרהגראן טוריסמומכונית משוריינתמיניוואןאמבולנס • קרון מתים • קלנועיתמכונית ספורטרודסטרקבריולהמכונית-על
רכבות רכבת מהירהרכבת פרווריתרכבת בינעירוניתרכבת נוסעים דו-קומתיתרכבת קלהרכבת תחתיתמונוריילפוניקולררכבלחשמליתגונדולהקטרקרון
אוטובוסים אוטובוס ארוךאוטובוס קומתייםאוטובוס נמוך-רצפהמיניבוסאוטובוס בית ספרטרוליבוסמערכת אוטובוסים מהירה
דו-גלגלי ממונע אופנועקורקינט ממונעקטנוערכינוע
רכבי שטח טרקטורג'יפSUVטרקטורון • באגי • תומקארגארדיוםאוונגרד • שלג (אופנוע שלגחתול שלגמפלסת שלג) • רכב קרבי משוריין (טנקנגמ"ששריוניתזחל"ם) • ציוד מכני הנדסי (דחפורמחפריעה אופנימחפרוןמפלסת)
משאיות טנדרמסחריתטיוליתכבאיתסמי-טריילר • פול-טריילר
מונעים בכוח אדם אופניים (אופני טנדםחד-אופןאופנוחתלת-אופן) • קורקינטגלגיליותסקייטבורדאפריוןריקשהמגלשייםעגלת תינוק
מונעים בכוח בהמה כרכרהמרכבהמזחלתקוודריגהדיליז'נסעגלהקרון

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.