גליציה

גליציהאוקראינית: Галичина; בפולנית: Galicja; בגרמנית: Galizien; ביידיש: גאליציע; ברוסית: Галиция) או גליציה ולודומריה (ישות גאופוליטית אשר הייתה מורכבת מאוקראינים, פולנים ויהודים) היא חבל ארץ במזרח ובמרכז אירופה, הנחלק כיום בין אוקראינה לפולין.

גליציה הייתה נסיכות עצמאית מ-1087, ומאז חלוקת פולין בשנת 1772 עד 1918 הייתה ארץ כתר אוטונומית בקיסרות האוסטרו-הונגרית. בין שתי מלחמות העולם הייתה גליציה חלק מפולין, ולאחר מלחמת העולם השנייה נחלקה בין ברית המועצות (גליציה המזרחית, כחלק מהרפובליקה הסובייטית של אוקראינה כשבירת מחוז לבוב משמשת העיר לבוב, כיום באוקראינה), ופולין (גליציה המערבית שבירתה קראקוב). מדרום לה שוכנים הרי הקרפטים.

Religions in Poland 1573 he
הדתות באיחוד הפולני-ליטאי ב-1573: צהוב - קתולים, ירוק - אורתודוקסים, כחול - לותרנים, סגול - קלוויניסטים

בחלקה המזרחי של גליציה היו הרותנים (אוקראינים) רוב האוכלוסייה, והפולנים מיעוט ניכר בגודלו, ואילו בחלקה המערבי, מעבר לנהר הסן, היו הפולנים הרוב עם מיעוט אתני-לינגוויסטי אוקראיני.

במאה ה-19 נמצאו במקומות שונים בגליציה מרבצי נפט.

האזור היה מרכז רוחני ותרבותי יהודי חשוב, ראו רשימת ערכים העוסקים בערי גליציה.

גליציה (חבל ארץ)
Галичина (אוקראינית)
Galicja (פולנית)
Wappen Königreich Galizien & Lodomerien
סמל גליציה
Flag of Galicia and Lodomeria (1849-1890)
דגל גליציה
מדינה / טריטוריה אוקראינה  אוקראינה, פולין  פולין
בירת החבל ארץ לבוב
העיר הגדולה קרקוב
שטח 785,500 קמ"ר
דת בעיקר נצרות קתולית
קואורדינטות 49°49′48″N 24°00′51″E / 49.83°N 24.01416666667°E 
Map of the Kingdom of Galicia, 1914
Kingdom of Galicia
השינויים הטריטוריאליים בגליציה 1772–1918
Lwów02
לבוב (בירת גליציה[דרושה הבהרה]) – העיר העתיקה

היסטוריה

האזור עשיר בהיסטוריה עוד מימי האימפריה הרומית. בימים ההם התיישבו שם שבטים מתערובת קלטו-גרמאנית. בין השבטים היו "גליצים" "ווהלינים", פרוסים, לוגיאנים, גותים, ממוצא קלטי וונדלים ממוצא הוני או גרמאני. בזמן של נדידת העמים, בימים שהתפוררה האימפריה הרומית, התיישבו באזור שבטי נוודים שונים כמו הסקיתים, הסרמטים, והאלאנים (המאה ה-1 לספירה) הקרואטים והסרבים (מאות 4-5 לספירה), הונים (המאה ה-5 לספירה), אוורים, (מאות 6 עד 8 לספירה), וסלבים (במאות 6 עד 9 לספירה) והיא נקראה רוסקיה.

גליציה נקראה במקור הדוכסות של האליץ' (Halych או Galich; בפולנית Halicz, ברוסית Гáлич), עיר הנמצאת דרומה מלבוב - למברג. ב-1188 דוכסות זאת אוחדה עם הדוכסות של וולודימיר (Volodymyr) (ממלכת גליציה-ווהלין). במאה ה-14 סופחה הדוכסות לפולין על ידי קזימיר השלישי.

עם חלוקתה הראשונה של פולין ב-1772 עבר רוב האזור לשליטת אוסטריה, שהפכה את האזור לארץ כתר בקיסרות עם בירתה לבוב. אוסטריה הידקה את אחיזתה בגליציה עם חלוקת פולין השלישית ב-1795 ופעם נוספת ב-1815. במיוחד בתקופה זו (המאה ה-19 עד 1918) חשוב להבחין בין "מזרח גליציה" שנשארה בידי האימפריה האוסטרו-הונגרית, לבין "מערב גליציה" , אזור שבשנת 1809 חזר למעשה להיות חלק מפולין – חלק מדוכסות ורשה (על פי הסכם שנברון) ולימים: פולין הקונגרסאית (ראו: מפת השינויים הטריטוריאליים בגליציה 1772–1918).

ב-1861 זכתה גליציה באוטונומיה מוגבלת עם זכות ייצוג בפרלמנט של אוסטריה. בשנות ה-80 של המאה ה-19 החלה עזיבה המונית של אוכלוסיית האזור בחלקה לגרמניה ובחלקה לארצות הברית. בשנת 1888 קזימיר פליקס באדני התמנה למושל האזור. הוא הצליח להקטין את המתחים בין הקבוצות השונות באוכלוסיית האזור.

עם סיום מלחמת העולם הראשונה והתפרקותה של הקיסרות האוסטרו-הונגרית, לאחר ועידת השלום בפריז (1919) ודחיית הצעת הבריטים לקו קרזון, עברה גליציה לשליטת פולין.

בספטמבר 1939, בעקבות הסכם ריבנטרופ-מולוטוב, נכבשה גליציה המזרחית על ידי ברית המועצות, ואילו גליציה המערבית נותרה בתחום הגרמני הגנרלגוברנמן בפולין. חלקה המזרחי של גליציה נכבש על ידי כוחות גרמניה הנאצית רק ב-1941, במסגרת מבצע ברברוסה. לאחר סיום המלחמה הפכה גליציה המערבית לחלק מפולין, ואילו גליציה המזרחית סופחה לרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית האוקראינית, שהפכה לאוקראינה עם פירוקה של ברית המועצות.

יהודי גליציה

העדויות הראשונות לקיומם של יהודים בגליציה הן מהמאה ה-11. בעת כיבוש האזור על ידי אוסטריה ב-1772 ישבו בו כ-225,000 יהודים, שהיוו באותם ימים 9.6 אחוזים מכלל האוכלוסייה. היהודים ישבו ברובם בעיירות, אך גם בכפרים, ושימשו מעין מעמד ביניים המקשר בין האצולה לבין האיכרים. היהודים ברובם היו בעלי מלאכה, ורק מעטים עסקו במקצועות אחרים.

חלק מיהודי גליציה השתייכו לזרם החסידי, כגון חסידויות בעלז, צאנז וצאצאיה, אדמו"רי בית זידיטשוב-חסידות קומרנא, רופשיץ-דז'יקוב, בתי וענפי רוז'ין, ועוד רבות. גליציה הייתה גם מרכז חשוב לתנועת ההשכלה, והערים ברודי ולבוב היו מרכזי השכלה חשובים ביותר באירופה. ב-1913 נוסדה בגליציה תנועת הנוער החלוצית "השומר הצעיר". התנועה הייתה תנועת הנוער הציונית היהודית הראשונה. חבריה הגליציים היו מעולי העלייה השלישית.

קודם למלחמת העולם הראשונה היו בגליציה למעלה מ-800,000 יהודים, כ-75% מהם בגליציה המזרחית. במלחמה נפגעו היהודים מפלישות של אוסטריה ורוסיה לאזור.

מרבית יהודי גליציה נספו בשואה, בעיקר במחנות ההשמדה בלז'ץ וינובסקה. רבבות אחרים, בעיקר בחבליה המזרחיים של גליציה, מצאו את מותם בקרבת מקומות מגוריהם בבורות הירי שהפכו קברי אחים. אלפים אחרים נשלחו למחנות מרוחקים כדוגמת אושוויץ וסוביבור או שמצאו את מותם בעבודות כפייה בעשרות מחנות עבודה שהוקמו באזור.

הסופר ש"י עגנון נולד בעיירה בוצ'אץ' שבגליציה, והוא מתאר את גליציה באחדים מספריו: "הכנסת כלה", "עיר ומלואה", "אורח נטה ללון" ועוד.

קישורים חיצוניים

ברודי

בְּרוֹדִי (באוקראינית: Броди; בפולנית: Brody; ברוסית: Броды; ביידיש: בראָד, "ברוד") היא עיר באוקראינה במחוז לבוב, ומרכז נפת ברודי, לשעבר בחבל גליציה ההיסטורי. אוכלוסיית העיר מונה כ-23,752 (2011), רוב האוכלוסייה אוקראינית. בעיר נותרו יהודים בודדים.

ז'שוב

זֶ'שוּב (בפי היהודים: ריישא, ריישה או ריישע; בפולנית: Rzeszów; באוקראינית: Ряшiв; בגרמנית: Reichshof) היא עיר במרכז גליציה המרכזית, כ-150 ק"מ ממזרח לקרקוב. כיום זוהי העיר הגדולה ביותר בדרום-מזרח פולין, היא בירת פרובינציית פודקרפאטי ואוכלוסייתה (נכון ל-31 בדצמבר 2016) מונה 187,422 נפש.

חסידות באבוב

חסידות באבוב (הגייה: בּוֹבּוֹב) היא חצר חסידית משושלת צאנז שמקורה בבובובה שבגליציה ומרכזה כיום בשכונת בורו פארק שבברוקלין, ניו יורק. החסידות נוסדה בסוף המאה ה-19 על ידי הרב שלמה הלברשטאם.

כיום החסידות מפוצלת לשתי חצרות, הגדולה בראשות רבי בן ציון אריה לייבוש הלברשטאם (בית מדרשו ברח' 48), הנושאת את השם "באבוב", והשנייה בראשות רבי מרדכי דוד אונגר, הנושאת את השם "באבוב 45" (על שם מיקומו של בית המדרש המרכזי של החצר, ברח' 45). שתי החצרות יחד מונות כ-4,500 בתי-אב, 3,000 בבאבוב ו-1,500 בבאבוב 45'.

חסידות בארנוב

חסידות בארנוב הייתה חסידות גליציאנית, ענף מחסידות דז'יקוב שמגזע חסידות רופשיץ. אבי החסידות היה רבי ישראל הורוביץ, בנו של רבי אליעזר מדז'יקוב, בנו של רבי נפתלי צבי הורוביץ.

חסידות בלאז'וב

חסידות בלאז'וב היא חסידות גליציאנית, ענף מחסידות דינוב. אבי החסידות היה רבי צבי אלימלך שפירא, נכדו של רבי צבי אלימלך שפירא מדינוב.

חסידות גורליץ

חסידות גורליץ היא חסידות גאליצינית, ענף של חסידות צאנז. מחסידות זו יצאו חסידות ברדיוב, חסידות רודניק, חסידות ז'מיגראד, חסידות טשאקאווא וחסידות קלויזנבורג.

חסידות גלינא

חסידות גלינא הייתה חסידות בגליציה המזרחית (כיום אוקראינה). אבי החסידות היה רבי יחיאל מיכל מושקוביץ' נינו של רבי יוסף מיאמפולה בנו של רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב.

חסידות דינוב

חסידות דינוב הייתה חסידות גליציאנית. מקים החסידות היה רבי צבי אלימלך שפירא, ה"בני יששכר". השושלת המרכזית נכחדה בשואה, אך משושלת זו הסתעפו חסידות מונקאטש וחסידות בלאז'וב הקיימות עד היום. כנהוג בחסידויות גליציה והונגריה, האדמו"רים שימשו בדרך כלל גם ברבנות העיר. כיום משתמשים מספר אדמו"רים בשם דינוב אך הם אינם ממשיכים ישירים של אדמו"רי השושלת מלפני השואה.

כמו כן, בחסידות צאנז קלויזנבורג נוהגים חלק ממנהגי דינוב, משום שרבי יקותיאל יהודה הלברשטאם היה נכד של ה"בני יששכר" דרך אמו, בחסידויות בית תולדות אהרן נהוגים חלק ממנהגי דינוב, משום שאבי השושלת, רבי אהרן ראטה, היה תלמידו של רבי צבי אלימלך מבלאז'וב, וכן בחסידות סטוטשין נהוגים חלק ממנהגי דינוב, משום שהאדמו"ר הקודם, רבי יהודה הורוביץ, היה חתן של האדמו"ר מריבטיטש משושלת בלאז'וב.

חסידות ירוסלב

חסידות ירוסלב הייתה חסידות גליציאנית בעיירה ירוסלב. מקים החסידות היה רבי שמעון מארילוס תלמידו של החוזה מלובלין.

חסידות סטוטשין

חסידות סטוטשין היא חסידות גליציאנית, ענף מחסידות רוזבדוב מגזע דז'יקוב-רופשיץ. מקים החסידות היה רבי יצחק הורוביץ. חסידות סטוטשין היא היחידה מחצרות בית רופשיץ ששרדה אחרי השואה וקיימת עד היום, על אף שרוב החסידים נרצחו בשואה.

חסידות צאנז

חסידות צאנז הוא שמה של שושלת חסידית שמקורה בעיר סאנץ (נובי סונץ') שבגליציה, השושלת נוסדה על ידי האדמו"ר רבי חיים הלברשטאם מצאנז.

רבי חיים היה תלמיד מובהק של רבי נפתלי צבי מרופשיץ. את חצרו פתח לאחר פטירת רבי אשר ישעיה מרופשיץ, חתנו של רבי נפתלי צבי.

לאחר פטירתו (כ"ה בניסן תרל"ו, אפריל 1876) הקימו ששת בניו חצרות עם שמות חדשים וחסידי אביהם התפצלו ביניהם, אך רובם הלכו לבנו הבכור, רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם משינאווא. בנו הרביעי, רבי אהרן, נשאר לכהן כרב ואדמו"ר בצאנז אך כונה 'רב הקרייז' כלומר רב האזור ('הגלילות'), תואר שהיה לו כבר בחיי אביו. גם בדורות שלאחריהם חלו התפלגויות בתוך החצרות של השושלת ועשרות חצרות שונות הוקמו מהשושלת, והתקיימו עד השואה.

חסידות קמינקא

חסידות קמינקא הייתה חסידות מזרח גליציאנית. מייסד החסידות היה רבי שלום רוזנפלד.

חסידות שינאווא

חסידות שינאווא הייתה חסידות גליציאנית, ענף מחסידות צאנז. מקים החסידות היה רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם משִינוֹבַה, בנו הגדול של רבי חיים מצאנז. מחסידות זו השתלשה חסידות סטרופקוב הקיימת עד היום. כמו כן מחסידי שינאווא הוקמה חסידות פשעווארסק באנטוורפן.

טרנופול

טַרְנוֹפּוֹל (באוקראינית: Тернопіль, טֶרְנוֹפִּיל; בפולנית: Tarnopol) היא עיר באוקראינה המערבית, 132 ק"מ מזרחית ללבוב. היא שוכנת על הנהר סֶרֶט, יובלו של דניסטר, והיא מרכז מחוז טרנופול. עיר חשובה בחבל גליציה ההיסטורי. אוכלוסיית העיר עמדה ב-2010 על 217,485 נפש.

יהדות מזרח אירופה

לביטוי יהדות מזרח אירופה שתי משמעויות. המשמעות הראשונה, חופפת לתחומים הפוליטיים הנוכחיים של מדינות מזרח אירופה. המשמעות השנייה איננה חופפת את תחומיה הפוליטיים של מזרח אירופה, אלא מציינת בעיקר את הקיבוצים היהודיים ברוסיה ובפולין ובסביבתם. ערך זה עוסק במשמעות השנייה של המושג יהדות מזרח אירופה, היינו באותו קיבוץ יהודי, שחי בשטחי פולין, אוקראינה, בלארוס, לטביה, ליטא, אסטוניה, רוסיה, רומניה, הונגריה ומולדובה המודרניות. רבים מהיהודים באותם מדינות השתמשו בשפת היידיש. עד לימי השואה חיו רוב היהודים בעולם במזרח אירופה.

בראשית המאה ה-20 חיו במזרח אירופה דלעיל, למעלה מ-6 מיליון יהודים. היהודים היו מאורגנים בקהילות גדולות וקטנות, הן בערים גדולות כגון ורשה, שאוכלוסייתה מנתה כ-300 אלף יהודים, וכלה בעיירות קטנות שמנו עשרות או מאות יהודים בלבד.

לבוב

לְבוּב (באוקראינית: Львів Львів (מידע • עזרה); בפולנית: Lwów Lwów (מידע • עזרה) ; ברוסית: Львов (לְבוֹב); בגרמנית: Lemberg; ביידיש: לעמבערג, לימבעריק, לװיװ) היא עיר במערב אוקראינה, בירת מחוז לבוב. אוכלוסיית העיר מונה 735,000 איש. רוב התושבים אוקראינים, אך בעיר גם מיעוטים רוסי, פולני ויהודי. במסגרת האימפריה האוסטרו-הונגרית (1918-1772) והרפובליקה הפולנית הראשונה (1939-1919) הייתה לבוב בירת גליציה המזרחית שבפולין. היא סופחה לאוקראינה בתום מלחמת העולם השניה, בשנת 1945, לאחר החלוקה מחדש של גבולות פולין.

משה לייב מסאסוב

רבי משה יהודה לייב אֶרבליך מסאסוב (תק"ה, 1745 – ד' בשבט תקס"ז, 1807) היה אדמו"ר בדור השלישי והרביעי של תנועת החסידות, רבם של אלפי חסידים. ממפיצי החסידות הבולטים בחבל גליציה. התפרסם בדאגתו לזולת וב"אהבת ישראל" שהייתה בו.

קרקוב

קרקוב (בפולנית: Kraków, להאזנה (מידע • עזרה), בפולנית נהגה השם: קְרָקוּף; בגרמנית: Krakau) היא העיר השנייה בגודלה בפולין ואחת מעריה העתיקות של המדינה. העיר, שהוקמה במאה ה-7, שוכנת על גדות נהר הוויסלה. היא הייתה בירת פולין בשנים 1038–1596, ובירת דוכסות קרקוב הגדולה בשנים 1846–1918. כיום היא משמשת כבירת מחוז פולין קטן.

קרקוב היא עד היום אחד ממרכזי המדע, התרבות והאמנות של פולין. לאור ההיסטוריה המפוארת שלה, נשארה העיר לבה הרוחני של המדינה. היא משמשת אטרקציה חשובה לתיירים מקומיים וזרים, ובשל מגוון אתרי המורשת הנמצאים בה הכריז עליה אונסק"ו בשנת 1978 כאתר מורשת עולמית.

תנועת החסידות בגליציה

תנועת החסידות התפשטה בגליציה בדורותיה הראשונים. מספר תלמידים של הבעל שם טוב והמגיד ממזריטש התגוררו ופעלו בגליציה, אך המפיץ הגדול של התנועה בגליציה היה רבי אלימלך מליז'ענסק, תלמידו של המגיד ממזריטש, תלמידו של הבעל שם טוב. חצרו של רבי אלימלך מליז'ענסק משכה אליה רבים מיהודי גליציה, ותלמידים רבים של רבי אלימלך מליז'ענסק פתחו חצרות משלהם בעריהם.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.