גליליאו (כתב עת)

גליליאו - כתב עת למדע ולמחשבה, או בקיצור גַּלִילֵיאוֹ, היה כתב עת ישראלי שעוסק במדע פופולרי. הוא הוקדש לכל תחומי המדע - ממתמטיקה, פיזיקה וכימיה ועד ביולוגיה, וכן לתחומי דעת ומחשבה רלוונטיים כפילוסופיה ופסיכולוגיה. המגזין משלב בין מדע תאורטי לבין תחומים יישומיים, כגון טכנולוגיה, מחשבים, רפואה, חקלאות ואיכות הסביבה.

כתב העת הופיע אחת לחודש. בכל גיליון הופיעו כמה מאמרים וכן מדור חדשות מדע, ומדורים קבועים של כותבים, במגוון נושאים. מרבית המאמרים נכתבו במיוחד ל"גליליאו", על ידי אנשי מדע וכתבי מדע ישראלים, ומיעוטם מתורגם ממקורות שמחוץ לישראל.

Internet-news-reader.svg גליליאו - כתב עת למדע ולמחשבה
Cover
שער הגיליון 183 שיצא בדצמבר 2013
תדירות ירחון
בעלים טיים אאוט
עורך מיכל ברונר
תאריך ייסוד ספטמבר 1993
שפה עברית
מערכת רחוב יצחק שדה 32, תל אביב
תפוצה 22,000, מהם 13,000 מנויים
מדינה ישראל
האתר הרשמי

היסטוריה

קדם ל"גליליאו", מבחינתו של הקורא העברי, כתב העת "מדע", שיצא לאור במשך כ-35 שנים על ידי "מוסד ויצמן לפרסומים במדעי הטבע ובטכנולוגיה" ונסגר בשנת 1991. "גליליאו" יצא לאור לראשונה בספטמבר 1993, ביוזמתו של סטפן סביצקי, תוך שהוא מושפע מהפורמט של "מדע". בשנותיו הראשונות הופיע כדו-ירחון, תחת הכותרת: "גליליאו - המגזין הישראלי למדע ולאקולוגיה". עורכת כתב העת במרבית הגיליונות שהופיעו בעשר השנים הראשונות הייתה מרית סלוין. החל מגיליון 18, שם כתב העת השתנה ל"גליליאו – כתב עת למדע ומחשבה".

הגיליון ה-49 של גליליאו הופיע בינואר 2002. אחריו נפסקה באופן זמני הופעתו של כתב העת, עקב קשיים כספיים. כאקורד הסיום, יצא לאור בהוצאת כתר הספר "ואף על פי כן - ספר גליליאו" בעריכת סטפן סביצקי, ובו אוסף מאמרים מ-40 הגיליונות הראשונים.

במהלך שנת 2002 נמכר "גליליאו" לחברת SBC - מו"ל של כתבי עת במגוון תחומים. הגיליון הראשון לאחר החלפת הבעלים, שמספרו 51, הופיע בספטמבר 2002, ומאז גיליון 54 החל "גליליאו" להופיע במתכונת של ירחון. גיליון המאה של הירחון, שהופיע בדצמבר 2006, היה גיליון חגיגי ובו הובא מקבץ של מאה תגליות והישגים מדעיים בתחומים שונים. באפריל 2009 עבר "גליליאו" לבעלותה של חברת "מוטו תקשורת". אחרי שחברת מוטו תקשורת פשטה רגל, הירחון, יחד עם ירחונים אחרים, נקנה על ידי חברת טיים אאוט תל אביב ויצא במו"ל החדש החל מחודש נובמבר 2013. החל מהגיליון הראשון מבעלות "טיים אאוט" (גיליון 182), הירחון שינה את מראו החיצוני בפעם הראשונה מאז נוסד בספטמבר 93'.[1] .

בחודש יוני 2016 ראה אור הגיליון האחרון של כתב עת זה.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ כריכת גיליון 182 מהאתר allmag
גטו ורשה

גטו ורשה היה הגדול בגטאות היהודיים בפולין בתקופת השואה. הגטו הוקם על ידי הנאצים ב-12 באוקטובר 1940 ובשיאו מנה כ-450,000 נפש. הגטו נחרב במאי 1943 בתום מרד גטו ורשה, שהיה הגדול מבין מרידות היהודים בתקופת השואה.

גלילאו (פירושונים)

האם התכוונתם ל...

גליליאו צעיר

"גליליאו צעיר" הוא ירחון לילדים ונוער העוסק בתחומי חיים שונים מנקודת מבט מדעית. כתב העת מיועד לילדים בגילאי 15-7 וכולל כתבות בתחומי הדעת השונים – פיזיקה, כימיה, ביולוגיה, אסטרונומיה, טכנולוגיה, גאוגרפיה, היסטוריה, תרבות, איכות הסביבה, בעלי חיים ועוד, מדור ניסויים הממחיש את ההסברים התאורטיים, וכן חידות ושעשועונים נושאי פרסים בתחומי המדע. כל גיליון מכיל חמש כתבות, בהן כתבה ראשית, ולמעלה מעשרה מדורים קבועים. לעיתים יש נושא מרכזי לגיליון, כך שהכתבות והמדורים מתייחסים לאספקטים שונים שלו. הטקסט מלווה באיורים מקוריים.

חפרפרת

חפרפרת (שם מדעי: Talpa) היא יונק ממשפחת החפרפרתיים בסדרת אוכלי החרקים בעל כושר חפירה מפותח - במשך דקה אחת היא מסוגלת לחפור באדמה רכה תעלה שאורכה יותר ממטר.

בישראל אין חפרפרות כלל. לעיתים מבלבלים בין החפרפרת לבין החולד. המקור לבלבול היא העובדה ששני בעלי החיים שוכנים מתחת לאדמה ושניהם עיוורים, אך למעט דמיון זה, אין כל קשר ביניהם.

נתן ליניאל

נתן (נתי) ליניאל (נולד ב-1953, בחיפה) הוא מתמטיקאי ישראלי, פרופסור בבית הספר להנדסה ומדעי המחשב באוניברסיטה העברית. מחקריו עוסקים בעיקר בקשרים שבין מתמטיקה ולבין מדעי המחשב וכן בקומבינטוריקה, זוכה פרס רוטשילד לשנת 2016.

צבי עצמון

צבי עצמון (נולד בגבעת שמואל בשנת 1948) הוא משורר עברי, עורך, מורה וביולוג.

קידוש החודש

קידוש החודש הוא מצווה דאורייתא על בית הדין שבארץ ישראל, לקבוע מדי חודש בחודשו את ראש החודש על פי עדות ראייה של מולד הלבנה. מצווה זו יסודית לקביעת לוח השנה העברי, שעל פיו נחגגים כל חגי ישראל. חלק משלים למצווה זו הוא עיבור השנה, השומר על מחזור שנת השמש לצד מחזור חודשי הירח. מערכת זו הופכת את לוח השנה העברי ללוח ירחי-שמשי.

בשנות הגלות מארץ ישראל לא יכלו לקיים מצווה זו על פי עדות ראייה, ולכן קביעת החודשים נעשית עד היום בפועל על פי מערכת של חישובים אסטרונומיים קבועים וידועים מראש.

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.