גלובס

גלובס הוא עיתון יומי כלכלי ישראלי ואתר חדשות כלכלי. הוקם בידי יצחק דוידוב והיה בראשיתו שירות מידע למנויים. העיתון המודפס מופץ במהדורות ערב בימים ראשון עד חמישי. העורכת הראשית היא נעמה סיקולר. מערכת העיתון לרבות בית הדפוס שלו ממוקמים בראשון לציון.

גלובס הוא העיתון הכלכלי הבולט הראשון בישראל.[1]

Internet-news-reader.svg גלובס
Globes logo
תדירות עיתון יומי
סוגה כלכלה
פורמט פורמט טבלואיד
בעלים אלונה בר און וענת אגמון
עורך נעמה סיקולר
תאריך ייסוד 1983
שפה עברית
מערכת ראשון לציון
תפוצה כ-35 אלף[דרוש מקור] (שישי בתפוצתו בישראל)
מדינה ישראל
www.globes.co.il

היסטוריה

First cover globes
שער הגיליון הראשון של "גלובס".יצא לאור ב-17 באוקטובר 1983
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.

ראשיתו של גלובס כשירות מידע למנויים, עיתון פקס, על חברות הנסחרות בבורסה של תל אביב, שנוסד בתחילת שנות ה-80 על ידי יצחק דוידוב[2] ושירת גם את המוסף הכלכלי של מעריב.[3] באמצע שנת 1983 נוסף גם שירות תיווך בין יזמים למשקיעים.[4] באותה שנה חבר דוידוב אל שוקי וזלמן ליבוביץ להקמת עיתון כלכלי, והקימו את "גלובס פבלישר עיתונות 1983 בע״מ" ש-50% ממניותיה הוחזקו על ידי דוידוב, 25% בידי שוקי וזלמן ליבוביץ ועוד 25% על ידי "גחלת", חברת השקעות של "הסנה".[5]

העיתון סבל מראשיתו מקשיים כלכליים ובשנת 1984 הועמד למכירה. אדם ברוך בחן את כדאיות רכישת העיתון עבור "ידיעות אחרונות" והמליץ שלא לרוכשו. במקום זאת העיתון נרכש על ידי חיים בר און,[6] ובהמשך הצטרף אליו כשותף איש העסקים אליעזר פישמן. העיתון, שנרכש עם 2,200 מנויים, צמח בסוף שנות ה-80 והגיע ל-24,000 מנויים, והיה לעיתון העסקים של ישראל, המציע מידע ופרשנות על המתרחש בבורסה ובכלכלת ישראל. במהלך שנות ה-80 שווקו מינויים משולבים לעיתון, לשבועון "כספים" ולירחון "מוניטין", שהיו בבעלות משותפת.[7]

עם עורכי העיתון לאורך השנים נמנים מתי גולן, אדם ברוך וחגי גולן.

באפריל 1995 היה "גלובס" העיתון הכלכלי הראשון בישראל שהפעיל אתר אינטרנט ופרסם את תכניו ברשת.[8] בהמשך, השיק "גלובס" אתר אינטרנט ואפליקציות דיגיטליות למכשירים ניידים.

עם השנים קמו לעיתון מתחרים כגון "טלגרף" (שנסגר), "TheMarker" ו"כלכליסט".

בשנת 2011 החזיק אליעזר פישמן ב-57.10% ממניות העיתון ועיזבונו של חיים בר און החזיקה ב-42.90% מהמניות.[9]

בראשית 2017 היו ההחזקות בעיתון כדלקמן: אליעזר פישמן החזיק בכ-57.5% ממניות "מוניטין עיתונות" שבבעלותה "גלובס", משפחת בר-און החזיקה ב-25.14 אחוזים דרך חברת אילקורפ, ו17.4 אחוזים נוספים הוחזקו בידי חברת "חיים בראון אחזקות", חברה בבעלות בחלקים שווים של פישמן ומשפחת בר און . בעקבות מינוי כונס נכסים לנכסיו של פישמן, בקשו כונסי הנכסים למכור את העיתון בנפרד מהמניות של חברת מוניטין, לאחר שלהערכתם, העיתון מפסיד מדי שנה מיליוני שקלים, וצפוי להפוך לחדל פרעון במרץ 2017.[10] לאחר משא ומתן מקביל עם משפחת בר-און ועם דוד דוידוביץ', הושג הסכם על מכירת מניותיו של פישמן ב"מוניטין", כ-66 אחוזים, לחברת אילקורפ של משפחת בר און תמורת סכום של כ-106 מיליון ש"ח, סכום שרק חלקו שולם במזומן.[11]

ב-1 בפברואר 2017 פרש מתפקידו העורך חגי גולן. ב-23 ביולי מונתה נעמה סיקולר לעורכת במקומו.

אופי העיתון

העיתון יצא מראשיתו בצבע ורוד כהשראה מהעיתון Financial Times הבריטי. בשנת 1989 החל "גלובס" לנקוט בקו המקובל בעיתונים כלכליים בעולם בו מוחלפים צילומי אישים באיורים. גיל ג'יבלי נבחר לתפקיד המאייר ומשמש בו למעלה משני עשורים, בהם הפכו איוריו לאחד מסמליו של "גלובס". "גלובס" מחולק למנויים בשעות הערב. העיתון יורד לדפוס מיד לאחר סגירת יום המסחר בבורסה ומספק לקוראיו מידע פיננסי על היום החולף.

מבנה העיתון

Globes magazin
המגזינים והמוספים של "גלובס".
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.

בנוסף לעיתון היומי, לגלובס מצורפים מוספים שבועיים, ירחונים ומגזינים.

עמודי החדשות ומוספים יומיים

  • חדשות – העמודים הראשיים של העיתון ("הכותרת"), הכוללים דיווח על החדשות העסקיות והכלכליות בישראל ובעולם בתחומי אקטואליה, כלכלה, נדל"ן, משפט, תשתיות, תעשייה, היי-טק ועוד; וכן עמודי דעות. ראש מערכת החדשות: רועי ברק.
  • שוק ההון – המוסף הכלכלי המורחב של העיתון, המסקר את הבורסות ואת שוקי ההון בישראל ובעולם, ומכסה תחומים של בנקאות, פיננסים, היי-טק, השקעות ועוד. המוסף כולל חדשות, פרשנויות וניתוחים, וכן כלי מידע למשקיעים בשוקי ההון. עורך המוסף: שי שלו.

מוספים ומגזינים

  • נדל"ן – מוסף נדל"ן הכולל מידע ופרשנויות בתחומי נדל"ן פרטי ומסחרי, עסקאות בישראל ובעולם, מניות נדל"ן, תשתיות, נדל"ן ומשפט בישראל ועוד, מופץ בכל יום ראשון. עורכת: הלית ינאי-לויזון.
  • G – מגזין סוף השבוע הכולל מגוון של כתבות ומדורים בתחומי עסקים, פנאי, תיירות, רכב, אוכל ועוד, מופץ בכל יום חמישי. עורך: רון שוורץ.
  • Lady – מגזין הנשים הכולל סקירות, כתבות וראיונות עם נשים (וגם גברים) מעולם העסקים. הפצה: ביום שלישי של תחילת כל חודש. עורכת : ורד רמון - ריבלין.
  • לוח גלובס – לוח המפרסם מודעות דרושים בתחומים שונים, מודעות נדל"ן, לוח בכירים, הזדמנויות עסקיות בארץ ובחו"ל, מקבץ המכרזים שפורסמו באותו השבוע ועוד. מופץ בימי שלישי וחמישי בכל שבוע.
  • המשרוקית - מוסף בדיקת עובדות מטעם גלובס. נכון לספטמבר 2019 מוסף המשרוקית הוא הגורם היחיד בישראל שמוסמך לבדיקת עובדות על פי תו התקן של ארגון ה-IFCN.[12][13]
The social revolution
שער גיליון "גלובס" שעורר את מחאת הקוטג'.
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.

פרויקטים מיוחדים (אחת לשנה)

  • מדד המותגים – דירוג 100 המותגים המובילים בישראל, לצד כתבות וראיונות בתחומי שיווק, פרסום, מיתוג ועוד. הפצה: בכל חודש יולי.
  • אנשי השנה – בחירת הדמויות הבולטות והמשפיעות בשנה החולפת בתחומי שוק ההון, בנקאות, תקשורת, שיווק, פרסום ועוד. הפצה: חודש דצמבר.
  • הצעירים המבטיחים – גיליון מיוחד של מגזין G אשר מסמן את 40 ההבטחות הגדולות עד גיל 40 במגוון תחומים. הפצה: חודש דצמבר.
  • המשפיעים בתקשורת - דירוג השפעתם של עיתונאים על השיח התקשורתי והציבורי בישראל באמצעות ניתוח עומק של האנליסטים ביפעת מחקרי מדיה. הפצה: בתחילת כל שנה בחודש ינואר.

מגזינים נוספים:

  • חדשנות - מגזין מסחרי בנושא חדשנות עסקית בעידן המידע. הפצה: אחת לשלושה חודשים. עורך: עומר עידן-נועם.
  • קונספט - מגזין מסחרי בנושא עיצוב ואדריכלות. מופץ אחת לשלושה חודשים ביחד עם מגזין Lady. עורכת: שרון היבש.
  • מגזין IT - מגזין מסחרי בנושא מחשבים וטכנולוגיה לעסקים. עורך: יהודה אלידע.
  • פספורט - מגזין מסחרי בנושא תיירות בעולם המביא סקירות של יעדים ברחבי הגלובוס אשר מכוון בעיקר לאנשי עסקים. עורך: עדי אזולאי.

פלטפורמות דיגיטליות

אתר אינטרנט

אתר האינטרנט של "גלובס" הוקם באפריל 1995 והוא כולל חדשות מעולם העסקים, תוכני וידאו וכן פורטל פיננסי, אפשרות לניהול תיק אישי וירטואלי, כלים פיננסיים למשקיעים בשוק ההון, ועוד.

עיתון אלקטרוני

ניתן לקרוא מדי ערב את העיתון במלואו במסגרת העיתון האלקטרוני המהווה העתק מדויק של העיתון המודפס. שימוש בעיתון האלקטרוני כרוך בתשלום דמי מינוי.

ועידות וכנסים

"גלובס" מקיים מדי שנה ועידות גלובס מרכזיות בנושאים עסקיים שעל סדר היום. ישנן ארבע ועידות שנתיות קבועות:

ועידת ישראל לנדל"ן המתקיימת בדרך כלל בחודשי פברואר-מרץ, ועידת שוק ההון של ישראל (יוני) וועידת שיווק פרסום ודיגיטל (MAD) בחודש יולי, וכן ועידת ישראל לעסקים המתקיימת מדי שנה בתחילת חודש דצמבר, החל משנת 1995. ועידת ישראל לעסקים היא האירוע הכלכלי החשוב והיוקרתי ביותר בישראל, המפגיש בין מנהיגי המדינה מקבלי ההחלטות, אנשי העסקים, אנשי ממשל, בכירי המשק והכלכלה, דוברים ומשלחות מהארץ ומהעולם. החל משנת 2000 מתקיימת מול ועידת העסקים ועידת העשוקים במחאה שהוועדה לא עוסקת בסוגיות של עוני ואי שויון.[14]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ אבי שאולי, בימים אחרים: כך נראה העיתון הכלכלי בשנות ה-60, ומי היו המניות הבולטות?, באתר Bizportal‏, 25/10/2014
  2. ^ יעקב דרורי, ייעוץ אישי צמוד בבורסה, מעריב, 5 באוקטובר 1982
  3. ^ ראו למשל את הגרף ב עמירם פליישר, מגור גררה את מניותיה לרווח גדול, מעריב, 14 בדצמבר 1982
  4. ^ גד בירון, מהפכה בגיוס הון, מעריב, 3 במאי 1983; המשך
  5. ^ יאיר קוטלר, לא לפרסום, עמ' 75
  6. ^ "גלובס", באתר גלובס, 16 במרץ 1998
  7. ^ עצמאי - מנהל חברה - בעל עסק, מעריב, 17 בדצמבר 1985 (מודעה)
  8. ^ דרור יעקובסון, האיש שאמר כן לאינטרנט, גלובס, ‏16 מרץ 1998
  9. ^ תמיר אגמון ועמי צדיק, ‏ניתוח ההשלכות הכלכליות של ריכוזיות ובעלויות צולבות על כלי התקשורת, באתר מרכז המחקר והמידע (ממ"מ) של הכנסת, 2 בנובמבר 2011, עמוד 11.
  10. ^ איתמר לוין, גלובס בסכנה לחדלות פרעון בעוד חודשיים, באתר News1 מחלקה ראשונה‏, 9 בינואר 2017
  11. ^ ע"א 2954/17 דוד דוידוביץ' נ' עו"ד רונן מטרי ואיל רוזובסקי ואחרים, ניתן ב-14 במאי 2017
  12. ^ בדיקת עובדות בפייסבוק: מה בעלי אתרים צריכים לדעת, פייסבוק
  13. ^ למפיצי הפייק ניוז יש טקטיקה, והיא הולכת ומשתכללת, גלובס, דקה 00:47 בפודקאסט
  14. ^ שלומי שפר ושירות "הארץ"‏, "ועידת העשוקים" נגד "ועידת העסקים", באתר וואלה! NEWS‏, 06 בדצמבר 2003
Nana10

nana10 ("נַעְנַע 10"), לשעבר "נַעְנַע", היה אתר חדשות ישראלי, מהפורטלים הגדולים בישראל. האתר, אשר היה בבעלות ערוץ עשר, הכיל שירותי פורומים, חדשות, מדורי תרבות, מגזין אינטרנט ועוד. הוא היה פעיל עד דצמבר 2017, אז הוחלט על סגירת הפורטל והחלפתו באתר חדש לערוץ 10, הפועל מהדומיין "tv.‏10". כיום האתר משמש את "החדשות 13" וכתובתו היא "13news.co.il", לאחר המיזוג של ערוץ עשר עם רשת בערוץ 13, בינואר 2019.

Nrg

nrg360 (וקודם לכן, "nrg") היה אתר חדשות ישראלי שבסיום דרכו היה בבעלות קבוצת "ישראל היום" ופעל בשיתוף עם העיתון "מקור ראשון". האתר נוסד על ידי "מעריב החזקות", חברת האם של "מעריב", ועד לשנת 2014 נקרא "nrg מעריב". האתר פעל בשיתוף עם העיתון "מעריב" עד שנת 2014, אז נמכר האתר לקבוצת "ישראל היום"' שינה את שמו ל-nrg. ב-2017 שם האתר שונה ל-nrg360 עקב השקת האפליקציה "360 התמונה המלאה" וגרסת המובייל אשר מפנה לכתובת אתר 360. ב-10 בינואר 2018 האתר נסגר ותכניו, שנצברו במשך שנות פעולתו, הועברו לאתר של "מקור ראשון".

TheMarker

TheMarker (בעברית: דה מרקר) הוא עיתון יומי כלכלי ישראלי ואתר חדשות כלכלי מבית עיתון "הארץ". הוקם בידי גיא רולניק ואיתן אבריאל. החל מינואר 2008, הוא נמכר כעיתון יומי עצמאי. לעיתון גם ירחון כלכלי (הנושא את השם TheMarker Magazine) ורשת חברתית מקוונת בשם TheMarker cafe. מערכת העיתון פועלת בבניין "הארץ" בתל אביב. העורך הראשי של TheMarker הוא אלוף בן, אבי בר-אלי משמש כעורך תחתיו ועורך המגזין הוא איתן אבריאל.

Ynet

ynet (קיצור לשם העיתון באנגלית: "Yedioth-Net"; מבוטא: "וַואיְ-נֶט") הוא אתר חדשות ופורטל תכנים ישראלי, הנמנה עם קבוצת ידיעות אחרונות.

ynet מפיק באופן עצמאי חלק ניכר מהחדשות והתכנים המופיעים בו, באמצעות מערכת של כתבים, עורכים, צלמים, עורכי וידאו ואנשי תוכן והפקה. כן משולבים בו מאמרים מ"ידיעות אחרונות" ומכתבי עת של קבוצת ידיעות אחרונות. האתר עוסק בחדשות בקטגוריות רבות ביניהן כלכלה, ספורט, תרבות ובידור, בריאות, אינטרנט וטכנולוגיה, ומספק גם מידע שאינו חדשותי, כגון מדריכים, כתבות "מגזיניות" ותוכן עיוני. האתר מפעיל אולפן טלוויזיה, שהסרטונים המופקים בו משולבים באתר. ברוב הידיעות באתר מתאפשרת תגובה של הקוראים (טוקבק).

הכנסותיו של האתר מגיעות בעיקר מפרסומת וכתבות ממומנות המוצגות בו וממדורים העוסקים במכירת מוצרים ושירותים.

בשיח האינטרנט הישראלי מכונה האתר גם "טמקא" - האותיות המקבילות בעברית לאיות ynet במקלדת מחשב סטנדרטית.

בתחילת 2016 עברה מערכת ynet מתל אביב לבית "ידיעות אחרונות" בראשון לציון.

בנק לאומי לישראל

בנק לאומי לישראל בע"מ (מפורסם באמצעות המותג לאומי) הוא בנק ישראלי העוסק בכל תחומי הבנקאות. לבנק גם חברות בנות העוסקות בבנקאות בחו"ל.

נכון לחודש יולי 2016 מחזיקה מדינת ישראל ב-5.83% ממניות הבנק. יתר מניות הבנק מוחזקות בידי הציבור ונסחרות בבורסה לניירות ערך בתל אביב.

הד ארצי

הד ארצי היא חברת מוזיקה, העוסקת בהפקת מוזיקה, בייבוא אלבומים מחו"ל ובהפצת מוזיקה ישראלית ולועזית. הד ארצי יחד עם סי.בי.אס היו משנות ה-60 שתי יצרניות התקליטים הגדולות בישראל. בדצמבר 2008, עקב קשיים כלכליים, נרכשה הד ארצי על ידי מתחרתה NMC United.

מלבד מעורבותה בתחום המוזיקה, עוסקת החברה בייבוא ובהפצה של מוצרי מולטימדיה שונים, כגון משחקי מחשב וקלטות וידאו. רשת טאוור רקורדס בישראל הייתה בבעלות הד ארצי, לפני שסניפיה נסגרו.

הים הצפוני

הים הצפוני הוא ים שולי של האוקיינוס האטלנטי, הגובל בממלכה המאוחדת, בנורווגיה, בדנמרק, בגרמניה, בהולנד ובבלגיה. אין להתבלבל בינו לבין ים הקרח הצפוני המכונה גם הוא לעיתים "הים הצפוני".

הסוכנות היהודית

הסוכנות היהודית לארץ ישראל, הידועה בשמה המקוצר הסוכנות היהודית, היא ארגון יהודי כלל עולמי שמרכזו בישראל. לסוכנות היהודית ישנה שותפות אסטרטגית עם ממשלת ישראל ומעמדה החוקי והציבורי ייחודי ומעוגן ב"חוק המעמד" שהתקבל ב-1950. הסוכנות פועלת מכספי תרומות ובשותפות עם תורמים מרחבי העולם ומישראל. משרדה הראשי של הסוכנות היהודית שוכן בבית המוסדות הלאומיים בירושלים.

הסוכנות היהודית הוקמה בשנת 1929 כזרוע המבצעת של ההסתדרות הציונית העולמית. על פי סעיף 4 בכתב המנדט הסוכנות היוותה לשכת קשר בין היישוב היהודי בארץ ישראל (פלשתינה-א"י) לבין המנדט הבריטי. בפועל, הייתה הסוכנות בתקופת המנדט הבריטי מוסד השלטון של היישוב היהודי.

עם הקמת המדינה הועברו תפקידי ניהול המדינה לממשלת ישראל, והסוכנות היהודית מתמקדת כיום בשלושה תחומי עשייה עיקריים:

עידוד עלייה, סיוע לעולים בימים הראשונים לעלייתם באמצעות מערך תמיכה רחב.

חינוך יהודי-ציוני בקהילות העולם (פורמלי ובלתי פורמלי) וקשר עם יהדות העולם.

חיזוק הקהילה היהודית בישראל.לצד חתימת אמנה בין הממשלה לסוכנות, קיימת קביעה ברורה של חלוקת העיסוקים בין הממשלה לבין הסוכנות.

העיר

"העיר" היה מקומון תל אביבי של רשת שוקן, שיצא לאור אחת לשבוע. ביום חמישי צורף לעיתון "הארץ", המופץ למנויי העיתון באזור תל אביב, וביום שישי הופץ לחנויות. תפוצתו בשיאה הייתה 115,000 עותקים. ב-16 בדצמבר 2010 מוזג "העיר" לתוך מוספו "עכבר העיר". באוגוסט 2017 החליטה קבוצת "הארץ" להפסיק את הדפסת "עכבר העיר".

וואלה! NEWS

וואלה! NEWS (עד אפריל 2015 פעל תחת השם "וואלה!",) הוא אתר חדשות ישראלי, המופעל על ידי חברת "וואלה! תקשורת" מקבוצת בזק. על פי דירוג של חברת "אלכסה", הבודקת תעבורה באינטרנט, "וואלה! NEWS" הוא השמיני במקומו ברשימת אתרי האינטרנט הנצפים ביותר בישראל.

טלי חרותי-סובר

טלי חרותי-סובר היא עיתונאית ישראלית ומרצה מן החוץ בנושא שוק העבודה בישראל במחלקה לניהול באוניברסיטת בן-גוריון.

כיכר השבת (אתר אינטרנט)

כיכר השבת הוא אתר חדשות הנוגעות בעיקר לחברה החרדית. האתר נקרא על שם צומת כיכר השבת, אחד המרכזים הגדולים של הציבור החרדי בירושלים. האתר נוסד במאי 2009.

האתר בבעלות חברת כיכר השבת בע"מ. מהקמת האתר עד סוף 2012 היה מנחם כהן עורכו הראשי. בשנת 2011 מונה לעורך חיים אילוז הכותב תחת שם העט חיים שקדי. לאחר מכן מונה לעורך הכתב ישראל כהן שפרש מהאתר באוגוסט 2018.

חרם הרבנים על אתרי האינטרנט החרדיים, שהביא לסגירת רבים מהאתרים המתחרים, חיזק למעשה את האתר בשל סגירת אתרים מתחרים.

באפריל 2012 רכשה חברת ynet מקבוצת ידיעות אחרונות כמחצית מהבעלות באתר, במליוני שקלים. בסוף 2017 נמכרו האחזקות חזרה לכיכר השבת.

באוקטובר 2013 הוקם באתר ערוץ וידאו "כיכר TV", בעקבות הבחירות לרשויות המקומיות. המהדורה הראשונה הוגשה על ידי אבי מימרן והצילומים נעשו באולפני ynet.

במדרוג שנערך על ידי גלובס ב-2017, נבחר כיכר השבת למקום התשיעי באתרי החדשות המובילים בישראל.

בעקבות כתבות שפורסמו באתר והכפישו אישה חרדית הוגשה נגדו ונגד שמונה אחרים תביעת לשון הרע, שבה נפסקו לתובעת פיצויים בסך 500 אלף ש"ח בתוספת הוצאות שונות, ועל אתר "כיכר השבת" הוטל לשאת ברבע מסכום זה.

לי-אור אברבך

לי-אור אברבך (נולד ב-21 באוקטובר 1979) הוא עיתונאי ישראלי המשמש סמנכ"ל חטיבת הרדיו של תאגיד השידור "כאן". במסגרת זו הוא אחראי על תחנות הרדיו הלא חדשותיות של תאגיד השידור הישראלי. כמו כן, מגיש את ההסכת "מה קורה כאן" בו מארח את אנשי כאן על מאחורי הקלעים של עבודתם. שימש בעבר ככתב תקשורת ועורך בעיתון "גלובס".

מעריב

מעריב היה עיתון יומי ישראלי שיצא לאור בישראל מה-15 בפברואר 1948 ועד ל-אפריל 2014. העיתון נוסד על ידי קבוצת עיתונאים, בראשות עזריאל קרליבך, שפרשו מ"ידיעות אחרונות". בשנות ה-50 וה-60 של המאה ה-20 היה העיתון הנפוץ בישראל, אך לאחר מכן הפך לשני בתפוצתו בין העיתונים הנמכרים בישראל, לאחר "ידיעות אחרונות". עד שנות ה-90 של אותה מאה הוא נשלט על ידי חברה בבעלות העיתונאים, אך מאז עברה החברה לשליטתם של משקיעים, והיה עד לשנת 2012 בבעלותה של "מעריב החזקות בע"מ", הנסחרת בבורסה לניירות ערך בתל אביב.

בשנותיו האחרונות עבר העיתון לפורמט טבלואיד עם תמונות צבע רבות וכותרות גדולות, המאפיין את ז'אנר העיתונות הפופולרית בעולם. כדי למשוך קהל קוראים גדול, הוא מאופיין בסגנון כתיבה קליל ותמציתי בעברית מדוברת ועוסק במגוון נושאים, מפוליטיקה וכלכלה עד בידור ורכילות.

באפריל 2014 נמכר העיתון לקבוצת "ג'רוזלם פוסט" שבשליטת אלי עזור, שאיחד אותו עם השבועון סוף שבוע, ושינה את שמו ל"מעריב השבוע". מהדורת סוף השבוע של העיתון, החל מ-2 במאי 2014 מוזגה עם השבועון "סופהשבוע", והמהדורה המשולבת מופיעה תחת השם "מעריב סופהשבוע".

מעריב השבוע

מעריב השבוע הוא עיתון אקטואליה ישראלי יומי. בראשיתו הוקם כשבועון סוף שבוע בלבד בשם "סופהשבוע". במאי 2014, לאחר איחוד העיתון עם "מעריב" הוא הפך לעיתון יומי ומותג מחדש בשם "מעריב השבוע", לו מהדורה חינמית מקוצרת בשם מעריב הבוקר, ומהדורת סוף שבוע בשם "מעריב סופהשבוע". עורכי העיתון הם דורון כהן וגולן בר יוסף.

ערוץ 2

ערוץ 2 (נקרא בעבר "הערוץ השני", לעיתים מכונה "ערוץ 22") היה ערוץ טלוויזיה מסחרי ישראלי, שהחל לשדר ב־4 בנובמבר 1993 במסגרת הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו. שידורי תוכן ניסיוניים החלו ב־23 באוקטובר 1986, במימון אגרת הטלוויזיה. בשנותיו הראשונות הופעל הערוץ בידי שלוש זכייניות (קשת, רשת וטלעד), והחל מ־2005 נותרו רק קשת ורשת לאחר שטלעד הפסיקה לשדר בעקבות הפסדה במכרז של הרשות השנייה באותה שנה.

ב־31 באוקטובר 2017, כ־24 שנים לאחר עלייתו לאוויר, סיים הערוץ את שידוריו ופוצל לשני ערוצים חדשים: קשת 12 ורשת 13. לאחר הפיצול, חברת החדשות שהוקמה במסגרת ערוץ 2, שידרה את תכניה בשני הערוצים במקביל, עד חודש ינואר 2019 – עת מיזוג רשת-עשר – אז עברה לשידור כל תכניה בערוץ 12 בלבד.

הערוץ ספג ביקורת לאורך השנים על איכות התוכן המשודר בו, בעיקר על האדרת תוכניות בידור וריאליטי, והשקעה מופחתת בתוכניות מתוסרטות.

ערוץ 20

ערוץ 20 (בעבר "ערוץ המורשת") הוא ערוץ טלוויזיה מסחרי ישראלי, המשודר באמצעות חברת הכבלים "HOT", חברת הלוויין "yes" סלקום tv (באיכות HD), פרטנר TV או באמצעות ממיר עידן+. הערוץ מועבר גם באופן חופשי, באמצעות לוויין התקשורת "עמוס", באתר האינטרנט ובסלולר.

הערוץ הושק ב-30 ביוני 2014. הוא משדר תוכניות חדשות, אקטואליה, בידור, אירוח ותרבות לכל המשפחה. לערוץ 60 עובדים ותקציבו השנתי עומד על כ-10 מיליון ש"ח. קודם להקמת הערוץ שימש אפיק 20 בשידורי הטלוויזיה לשידורים חיים מאולפני תוכנית המציאות "האח הגדול".

ערוץ עשר

ערוץ 10 החדש בע"מ (בעבר "ישראל 10", עד אוקטובר 2017, "ערוץ 10" ועד ינואר 2019 ערוץ עשר) היה ערוץ טלוויזיה מסחרי ישראלי שפעל בין 28 בינואר 2002 ל-15 בינואר 2019 והוא מומן באמצעות שידור פרסומות. הערוץ נקלט בבתי הצופים באמצעות חברת הכבלים ("HOT"), חברת הלוויין ("yes"), סלקום tv, פרטנר TV, או באמצעות עידן+ והועבר באופן חופשי גם באמצעות הלוויין עמוס.

לאורך כל שנותיו התמודד הערוץ עם תחרות קשה מול ערוץ 2 וזכייניותיו, ובמיוחד מול שידורי קשת, דבר שבסוף ימיו הביא להגדרתו כ"פירמה כושלת" (ראו בהרחבה בפסקת המיזוג).

ב-13 ביוני 2018 החל ערוץ עשר תהליך מיזוג עם הזכיינית רשת. אישור המיזוג הושלם ב-8 בנובמבר 2018. שידורי ערוץ עשר ורשת 13 הסתיימו בחצות הליל שבין 15 ל-16 בינואר 2019 ומייד לאחר מכן, החלו שידורי הערוץ הממוזג במהדורת חדשות בהגשת יעקב אילון, שאף פתח בעצמו את שידורי ערוץ 10 ב-2002 ושידורי חברת "חדשות 10" ב-2003.

קזינו

קזינו (מאיטלקית: Casa da gioco; בתרגום חופשי: "בית משחק") הוא מקום המרכז פעילות הימורים במשחקי מזל מגוונים, כגון פוקר ,בלאק ג'ק, רולטה, קלפים, קוביות ועוד. הקזינו מבוסס על תקוותם של האנשים לסכן מעט כסף על מנת להרויח כסף רב. אולמות הקזינו לרוב מפוארים ונוצצים במטרה להעצים את חווית ההתעשרות.

על פי חוקי ההסתברות הסיכוי להרוויח אינו גדול, מה שמהווה את הבסיס הכלכלי להפעלת הקזינו, אך הריגוש שיש בניסיון לגרוף כסף גדול מפתה אנשים לנסות זאת. בעוד מרבית הלקוחות מבקרים באופן חד פעמי או לא סדיר ומהמרים על סכומי כסף נמוכים, ישנם כאלו המהמרים על סכומים גבוהים ולעיתים מפסידים הון רב ואף שוקעים בחובות.

במקרים רבים ישנו קשר ישיר או עקיף בין אתרי קזינו לבין פשיעה. רווחי קזינו עשויים לשמש כ"מכוני הלבנה" לכסף שחור. כך ידוע שאת אתרי הקזינו בעיר ההימורים לאס וגאס הקימה ותחזקה המאפיה האמריקנית (בין היתר באגסי סיגל ומאיר לנסקי).

ימי השליטה של המאפיה בקזינו בארצות הברית חלפו מזמן, הודות לחקיקה, אכיפה ופיקוח הדוקים. גם ברחבי אירופה הוקמו בתי קזינו בפיקוח מלא, וללא חשש של הגברת הפשיעה.

עיתונים יומיים בישראל
עיתונים כלליים בתשלום הארץידיעות אחרונותמעריב השבוע
עיתונים כלליים בחינם ידיעות אחרונות (גרסה מקוצרת)ישראל היוםמעריב הבוקר
כלכלה ועסקים גלובס • כלכליסטTheMarker
המגזר הדתי והחרדי המבשרהמודיעהפלסיתד נאמן
יומונים ושבועונים ברוסית נאשה סטראנהנובוסטי נדלי
עיתונים בשפות נוספות אל-איתיחאד (בערבית)ג'רוזלם פוסט (באנגלית)ניו יורק טיימס הבינלאומי (באנגלית)
יומונים שהפכו לתקופונים מקור ראשון
עיתונים שנסגרו 24 דקותדברהבקרהיוםהצופהוסטי (ברוסית)זמניםחדשותחרותטלגרףיום חדשישראלילמרחבמעריבעל המשמרקול העםשעריםחדשות ישראל (בגרמנית)לעצטע נייעס (ביידיש) • רוסקי איזראילטיאנין (ברוסית)העולם הזה

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.