גימנסיה גאולה

גימנסיה גאולה הייתה בית ספר תיכון בתל אביב, השני שנוסד בעיר תל אביב אחרי גימנסיה הרצליה. בית הספר פעל בשנים 19191979.

Facade of the high school of commerce, mid-twenties
חזית בית הספר התיכוני למסחר ברחוב גאולה 30
Ggeula16
מראה כללי של בית הספר

תוכנית הלימודים

Memorial plaque of the Hagana in Geula high school
לוחית זיכרון על גדר בניין גימנסיה גאולה

גימנסיה גאולה נוסדה בסוף שנת 1919 בשם בית הספר התיכוני למסחר, על ידי קבוצה של עסקני היישוב שכללה את זאב גלוסקין, אליעזר הופיין ויהודה גור, ובהחלטה של אגודת הסוחרים ביפו[1], במטרה להכשיר פקידים משכילים שיוכלו להשתלב במסחר המתפתח בארץ ישראל ובמגנגנון הממשל הבריטי. תוכנית בית הספר הייתה תלת שנתית (מקבילה לכיתות ט'–י"א)[2] וכללה לימודי תנ"ך, עברית, היסטוריה, מתמטיקה, מדעים והתעמלות, ובנוסף כלכלה, תורת המסחר, חוקה מסחרית, תורת הסחורות, גאוגרפיה כללית ומסחרית, הנהלת חשבונות, כתיבה במכונת כתיבה, כתיבת מכתבים ושפות: אנגלית, ערבית וצרפתית[3]. במהרה בית הספר קיים גם ארבע שנות לימוד תיכוניות ראשונות (המקבילות היום לכיתות ה'–ח'), כך שהוא כלל שבע שנות לימוד, אולם חלק מהתלמידים הגיעו רק לקראת השנה החמישית. כן נוספה שנה שמינית למעוניינים בהכנה לבחינות גבוהות לקראת קבלה לאוניברסיטה[4]. בשנת 1928 הונהג סטאז' למשך 2–3 חודשים בהם הבוגרים עבדו ללא תשלום בבתי מסחר[5]. בראשית שנות ה-30 של המאה ה-20 החל בית הספר לקיים שני מסלולי לימוד תיכוניים: מסלול תיכוני מלא של 8 שנות לימוד (כיתות ה'–י"ב) ומסלול פקידותי דו-שנתי (מקביל לכיתות ט'–י')[6]. המסלול התיכוני כלל בין מגמותיו מגמת כלכלה שפעלה במקביל למגמות ספרותית, ביולוגית וריאלית, זכר למקור המסחרי של בית הספר[7]. בנוסף, קיים בית הספר קורסים מסחריים בשיעורי ערב[8].

בסביבות שנת 1926 הוקמה כיתת מכינה עבור תלמידים שאינם מתאימים ללימוד בכיתה הראשונה[9]. בהמשך הוקמה כיתה לבני 6[10], והחל משנת 1929 קיים בית הספר ארבע כיתות מכינה (מקביל לכיתות א'–ד')[11]. בשנת 1932 קיים בית הספר קייטנה לילדי המכינה[12].

בית הספר השתייך לרשת בתי הספר של הוועד הלאומי וזכה להכרה בבוגריו מצד האוניברסיטה העברית בירושלים[13]. בשנת 1950 שונה שם בית הספר ל"בית ספר תיכון גאולה", או "גימנסיה גאולה", אולם מתכונת הלימודים לא השתנתה[14].

גימנסיה גאולה התחרתה בגימנסיה הרצליה על תואר בית הספר הטוב ביותר בתל אביב ודרישות הקבלה אליה היו גבוהות.

בשנים 19361948 היה בית הספר מרכז לאימוני חג"ם של ההגנה ובמקום היה גם סליק כפי שכתוב בלוחית זיכרון על גדר הבניין ברחוב גאולה 30.

בספטמבר 1973 נפתחה בבית הספר חטיבת ביניים במסגרת הרפורמה[15].

צוות, תלמידים ובוגרים

בשנים הראשונות ניהל את בית הספר ד"ר וינברג ולאחריו בשנים 1922-1930 ניהל את בית הספר ד"ר אלכסנדר קולר. את קולר החליף ד"ר מ. גלעדי[16] ולאחריו כיהן כמנהל ד"ר שמואל אורבך (אביר)[17][18]. לאחר מכן, עד שנת 1943 ניהל את בית הספר אשר ברש[19]. מ-1950 עד אמצע שנות ה-60 ניהל את בית הספר ד"ר שמריהו אלנברג[20]. בשנת 1968 ניהל את בית הספר אברהם וסרמן[21]. בצוות המורים נמנו בין השאר, פרופסור שמעון הלקין, אהרון בן-אור ונתן גורן[22].

בשנת 1925 למדו בבית הספר 89 תלמידים ועבדו בו שמונה מורים[23]. ביוני 1927 סיימו את בית הספר 28 בוגרים מהמחזור השישי, 13 בנות ו-15 בנים[24]. ביולי 1932 סיימו את בית הספר 47 בוגרים[25].

מבנה בית הספר

בשנתיים הראשונות שכן בית הספר בבית שכור ולאחר מכן עבר לצריף ברחוב הים (היום רחוב הרב קוק). בשנת 1925 עבר בית הספר למבנה ברחוב גאולה 30 בתל אביב, שהוקם על מגרש שנתרם על ידי חברת גאולה. במבנה היו שבעה חדרים בקומה אחת[23]. כבר בספטמבר 1926 גויסו כספים מתורמים שונים, בהם עריית תל אביב, לצורך הרחבת מבנה בית הספר בקומה הראשונה והוספת קומה שנייה חלקית[26]. ביוני 1929 הוחל בהקמת אולם התעמלות[27] על מגרש שהוקצה לבית הספר על ידי עיריית תל אביב[28]. בשנת 1960 נחנך אגף חדש של בית הספר בתכנון האדריכל שמעון פובזנר, בוגר בית הספר[29] ובשנת 1962 נוסף מבנה חדש של מעבדות וכיתות. בשנת 1973 התחילה לפעול בבית הספר חטיבת ביניים – מהראשונות בתיכוני תל אביב. לאחר מותו של מנהלה האחרון – אברהם וסרמן במרץ 1979 ועם סיום תקופת החכירה מעיריית תל אביב הוחלט על סגירת בית הספר עם סיום שנת הלימודים 1978/79. על סגירת המוסד הופקד עו"ד אמנון חלד מבוגרי "גאולה" כנציג הוועד המנהל. כיום פועל במבנה, בית הספר עירוני ד' אורט[30], ששכן במשך שנים רבות ברחוב התבור 32.

ראו גם

  • קטגוריה:בוגרי גימנסיה גאולה

הערות שוליים

  1. ^ ליסוד בי"ס למסחר ביפו, דואר היום, 23 בספטמבר 1919
  2. ^ אף על פי שבתחילה חשבו על תוכנית ארבע שנתית, ראו: מאורעות השבוע, הצפירה, 23 באוקטובר 1919
  3. ^ בית ספר תיכוני למסחר ביפו, דואר היום, 13 בדצמבר 1920
  4. ^ בית הספר התיכוני למסחר בתל אביב, דבר, 27 באוגוסט 1925 (מודעה)
  5. ^ שונות, דבר, 13 במאי 1928
    בבתי הספר, דבר, 4 באוגוסט 1929
  6. ^ בית הספר התיכוני למסחר, דבר, 28 באוגוסט 1932 (מודעה)
  7. ^ ש. שבא, 40 שנה לבית ספר גאולה, דבר, 7 באפריל 1960
  8. ^ בשעורי ערב למסחר, דבר, 14 במאי 1926
  9. ^ בית הספר התיכוני למסחר בתל אביב, דבר, 23 ביולי 1926 (מודעה)
  10. ^ בית הספר התיכוני למסחר בתל אביב, דבר, 7 בספטמבר 1928 (מודעה)
  11. ^ בית הספר התיכוני למסחר בתל אביב, דבר, 20 בספטמבר 1929 (מודעה)
  12. ^ לימי הקיץ, דבר, 10 ביולי 1932
  13. ^ כנסת ישראל בתקופת שנתיים, דבר, 16 במאי 1934
    בית הספר התיכוני למסחר, דבר, 29 באוגוסט 1939 (מודעה)
  14. ^ שינוי שם, דבר, 17 באפריל 1950
  15. ^ אברהם רותם, מנחם שמואל ומרדכי אלקן, תל אביב פותחת כיתות מיוחדות לתלמידים מחוננים, מעריב, 2 בספטמבר 1973
  16. ^ בבית הספר התיכוני למסחר בתל אביב, דואר היום, 10 במאי 1931
  17. ^ כנוס בוגרי ביה"ס בת"א, דואר היום, 21 באוקטובר 1932
    סיומים, דבר, 13 באוגוסט 1933
    סיום בבית הספר התיכוני למסחר, דבר, 4 באוגוסט 1936
  18. ^ עליו ראו: 'אוארבך, שמואל', בתוך: דוד קלעי, ספר האישים: לכסיקון ארצישראלי,‫ תל אביב: מסדה – אנציקלופדיה כללית, תרצ"ז, עמ' 25–26. מת ד"ר ש. אביר מי שהיה מנהל בי"ס "גאולה" בת"א, מעריב, 31 במרץ 1969.
  19. ^ ארבעה מכתבים מאת ח.נ. ביאליק, דבר, 3 בינואר 1947
    אשר ברש איננו, דבר, 5 ביוני 1952
  20. ^ תמונות מבתי ספר בתל אביב, דבר, 23 ביוני 1950
  21. ^ נערך כנס בוגרי גימנסיה גאולה, מעריב, 24 בנובמבר 1968
  22. ^ שאול הון, גימנסיה גאולה מחדשת צורתה, מעריב, 5 באפריל 1960
  23. ^ 23.0 23.1 אברהם רותם, תל אביב הקטנה במסכת היובל של ביה"ס תיכון גאולה, מעריב, 20 בנובמבר 1968
  24. ^ בבית הספר התיכוני למסחר בתל אביב, דואר היום, 15 ביוני 1927
  25. ^ חגיגות בגרות, דבר, 20 ביולי 1932
  26. ^ הגדלת בנין ביה"ס למסחר, דבר, 22 בספטמבר 1926
  27. ^ הרחבת בית ספר, דבר, 23 ביוני 1929
  28. ^ בבית הספר למסחר, דבר, 16 ביולי 1928
  29. ^ נחנך אגף חדש בבי"ס גאולה, דבר, 5 במאי 1960
  30. ^ עירוני ד' אורט, אתר משרד החינוך
אברהם ברושי

אברהם איטנברג (15 באפריל 1923 - 6 בינואר 2018), שנודע בשם העט אברהם ברושי, היה פזמונאי ישראלי, שפעל מאמצע שנות ה-40 עד תחילת שנות ה-60.

איתן אורן

איתן אורן (19 באוגוסט 1944 – 9 בינואר 2019) היה איש טלוויזיה ישראלי, כתב, עורך ובמאי.

אליהו סלע

אליהו סלע ("רעננה") (תרפ"ו - תשע"ז; 18 באוגוסט 1926 – 3 בספטמבר 2017) היה לוחם ומפקד בפלמ"ח, קצין המבצעים של חטיבת הראל ב-1948 ואיש מפתח בקרבות על ירושלים ועל הדרך אליה.

אשר גרוניס

ד"ר אשר דן גְרוּניס (נולד ב-17 בינואר 1945) הוא משפטן ישראלי שכיהן כנשיא העשירי של בית המשפט העליון בשנים 2012–2015.

דוד פריש

דוד פריש (נולד ב-21 בנובמבר 1935) הוא כדורסלן עבר ישראלי בגובה 1.87 מטר ששיחק בעמדת הקלע במכבי תל אביב בשנות ה-50 וה-60 והיה קפטן הקבוצה. כן שיחק בנבחרת ישראל. פריש נחשב לשחקן ההגנה מצטיין. לאחר פרישתו מילא פריש מגוון תפקידים בכירים באיגוד הכדורסל בישראל.

דן ורד

דן ורד (נולד ב-28 במרץ 1944) הוא יהודי ישראלי שהורשע בריגול למען סוריה.

זלמן שובל

זלמן שובל (נולד ב-28 באפריל 1930) הוא דיפלומט, פוליטיקאי ובנקאי ישראלי, חבר הכנסת לשעבר מטעם רפ"י - הרשימה הממלכתית ואחר-כך הליכוד, סגן-אלוף במילואים ושגריר ישראל בארצות הברית בשנים 1990-1993, ו-1998-2000.

חנוך רון

ד"ר חנוך רון (נולד ב-1936) הוא מבקר מוזיקה ומורה ישראלי.

יוסף אלדר

תא"ל יוסף (יוס) אלדר (נולד בשנת 1944) היה מפקד גדוד 75 בחטיבה 7 בקרבות הבלימה והתקפת הנגד הישראלית ברמת הגולן במלחמת יום הכיפורים וכיהן כקצין חינוך ראשי בשנים 1982–1985.

יוסף קיסטר

יוסף (יוסי) קיסטר (נולד ב-15 באוגוסט 1944) הוא חוקר תולדות כוח המגן העברי בתקופת המנדט והארגונים: אצ"ל ולח"י ועורך. עמד בראש מוזיאוני האצ"ל במשרד הביטחון.

יורם לוי פורת

יורם לוי פורת (1939 - 10 בנובמבר 2006) היה מחזאי, במאי ומשורר ישראלי.

מירי דור

מרים (מירי) דור (1910 – 11 באוקטובר 1945) הייתה משוררת וסופרת ילדים עברייה ביישוב.

מנחם שטרן

פרופ' מנחם שטרן (5 במרץ 1925 – 22 ביוני 1989) היה היסטוריון ישראלי, מגדולי החוקרים של תקופת בית שני; חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים משנת 1978 וחתן פרס ישראל להיסטוריה של העם היהודי לשנת תשל"ז.

נחום בן-חור

נחום בן-חוּר (24 בנובמבר 1928 – 19 בפברואר 2001) היה רופא, מומחה לכירורגיה פלסטית, פרופסור לכירורגיה פלסטית, מנהל המחלקה לכירורגיה פלסטית בבית חולים שערי צדק, בין השנים 1970-1993.

נחום זולוטוב

נחום זולוטוב (17 בנובמבר 1926, ורשה, פולין – 15 במאי 2014) היה אדריכל ישראלי, זוכה פרס רוקח (1961, 1973) ופרס רכטר (1963).

צבי ענבר

צבי ענבר (29 במרץ 1935 - 31 באוגוסט 2009) היה הפרקליט הצבאי הראשי והיועץ המשפטי הראשון של הכנסת. לאחר פרישתו מהכנסת עסק בעיקר בנושאי משפט ציבורי.

צבי צור

צבי (צֶ'רָה) צוּר (צֶ'רטֶנקו) (1923 – 28 בדצמבר 2004) היה איש צבא ואיש ציבור ישראלי, שכיהן כרמטכ"ל השישי של צה"ל (1961–1963), ולאחר מכן מילא תפקידי ניהול בכירים במשק הישראלי.

שאול אלוני

שאול אלוני (4 באוגוסט 1929 - 16 בנובמבר 2007) היה שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב ונשיא בית הדין לערעורים בכדורגל.

שמעון פובזנר

שמעון פּוֹבְזְנֶר (26 באפריל 1919 – 24 בינואר 1999) היה אדריכל ישראלי, זוכה פרס רוקח (1957).

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.