גילוי נאות

במשפטים, גילוי נאות הוא חובתו של אדם או ארגון לגלות עובדות מהותיות שיש בהן כדי להשפיע על תוצאה של פעולה הנוגעת לצד שלישי.

גילוי נאות בתחום הכלכלה

השימוש המקורי והנרחב בגילוי נאות נעשה בתחומי הכלכלה, והוא אחת מהמטלות החשובות של רואה חשבון, המבקר את הפעילות החשבונאית במערכת כלכלית: בדוחות כספיים של חברה או של ארגון כלכלי מוטלת עליו הדרישה לצרף גילוי נאות, ובו כל העובדות המהותיות והחשובות, כדי שאלה יתנו תמונה ברורה על מצבה הפיננסי של החברה.

בעת הנפקת מניות הגילוי הנאות נרחב יותר, והוא כולל את תחומי הפעילות של החברה, את תוצאותיה הכספיות ואת הסיכונים שהיא נחשפת אליהם בפעילותה. כן הוא כולל פרטים על ניירות הערך המוצעים לציבור ועל השימוש שהיא מייעדת לתמורה שתתקבל מהנפקתם.

גילוי נאות בתחום המשפט

השימוש בביטוי נפוץ גם בחקיקה המשפטית על כל תחומיה, והדרישות לגילוי נאות משובצות בחוקי הכנסת ובתקנות נלוות, בעיקר בכל הנוגע למערכת יחסים שבין הצרכן לבין גופים המספקים לו שירותים. כך, למשל, נדרשים סוכני נסיעות להביא לפני הצרכן גילוי נאות בכתב על השירותים הניתנים במסגרת חבילת תיור, וחברות ביטוח נדרשות במסגרת הגילוי הנאות לפרט לרוכשי הפוליסה את המידע המפורט בתקנות מיוחדות. כמו כן נדרשים מוכרי רכב משומש למסור במסגרת מסמך גילוי נאות את היסטורית הרכב.

הרחבת השימוש בגילוי הנאות

כוחו של הביטוי ועוצמתו המחייבת הביאו להרחבת השימוש בו בכל תחומי החיים. הגילוי הנאות מבטא את יושרו ואת כנותו של המשתמש בו. כך, למשל, חבר כנסת המשתתף בוועדה העוסקת בתחום הקשור לענייניו הפרטיים יביא לפני החברים בוועדה גילוי נאות על מצבו, ועיתונאי הכותב על אישיות שהוא קשור עמה בקשרים עסקיים ושיש לו צד בעניין, יביא לפני קוראיו את הגילוי הנאות על כך.

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

אמון הציבור

ארגון אמון הציבור הוא ארגון חברתי (חברה לתועלת הציבור במעמד – מלכ"ר) הפועל לשינוי כללי ההתנהגות של עסקים וגופים ציבוריים בישראל ולהנחיל תרבות כלכלית המבוססת על הוגנות שתועיל לציבור, לממשלה ולעסקים כאחד. הארגון מציין כי: "תחומי הפעילות של הארגון הם: הגנה על הפרטיות, זכויות כלכליות וצרכניות, הגנה על הסביבה, העסקה הוגנת וההגבלים עסקיים וקידום זכויות כלכליות-חברתיות בישראל ככלל ובקרב אוכלוסיות מוחלשות בפרט."

אנציקלופדיה

אֶנְצִיקְלוֹפֶּדְיָה (באנגלית: encyclopaedia או encyclopedia) היא מאגר כתוב של הידע האנושי הקיים, בתחום מסוים או בכל תחומי הידע, שנאסף כדי להנחיל אותו לאחרים ולדורות הבאים.

הנפקה

הנפקה, בבורסה לניירות ערך, היא פעולה המשמשת לגיוס הון על ידי הצעה של ניירות ערך לציבור. בישראל, הנפקה מכונה בחוק הצעה לציבור. תאגיד המעוניין לגייס כסף מהציבור יכול להנפיק בבורסה מניות, אגרות חוב, אופציות, ניירות ערך אחרים או שילוב של אלו באותה הנפקה. הנפקה יכולה להתבצע גם על ידי מציע שאינו המנפיק. לדוגמה, בעל מניות קיים בתאגיד יכול להציע את מניותיו לציבור דרך הבורסה. פעולה זו, של הנפקה בשוק המשני, היא נדירה יחסית.

הנפקה יכולה להיות ההנפקה הראשונה של התאגיד, או הנפקה של תאגיד שניירות הערך שלו כבר רשומים למסחר. הנפקה ראשונה של מניות מכונה הנפקה ראשונה לציבור. היא שהופכת חברה פרטית לחברה ציבורית. תאגיד שניירות הערך שלו כבר רשומים למסחר יכול להנפיק ני"ע נוספים מאותה סדרה או לגוון את סוגי ניירות הערך שבידי הציבור (למשל, חברה ציבורית שרק מניותיה נסחרות יכולה להנפיק מניות נוספות או להנפיק אג"ח, אופציות ועוד).

בהנפקה של מניות מגויס הון באמצעות מכירת חלק מהבעלות בתאגיד לציבור. לעומת זאת, בהנפקה של אגרות חוב (אג"ח) מגויס הון תמורת התחייבות להחזירו בתוספת ריבית ולעיתים גם הצמדה. אגרות חוב עשויות להיות מובטחות בשעבוד על נכסי החברה.

בטרם ההצעה לציבור, קיימת חובה לפרסם תשקיף. מסמך זה חייב לעבור את אישורם של גופים רגולטוריים (בישראל, הרשות לניירות ערך) בטרם יתפרסם. התשקיף מיועד לספק לציבור המשקיעים גילוי נאות אודות החברה, תחומי פעילותה, תוצאותיה הכספיות והסיכונים להם היא נחשפת בפעילותה. כמו כן, הוא כולל מידע על ניירות הערך המוצעים לציבור, הזכויות הצמודות להם והשימוש שהחברה מייעדת לתמורה שתתקבל מהנפקתם. הפרטים שאותם צריך לכלול בתשקיף נקבעים בתקנות שבסמכות שר האוצר. פרסום תשקיף מחייב התארגנות משמעותית מצד החברה המנפיקה. הליך פרסומו המחייב גם את היתר הרשות לניירות ערך, מורכב ואורך מספר חודשים שבהם גם עלול חלון ההזדמנות שמעניק שוק ההון להנפקה להיסגר.

הנפקה בבורסה מעניקה יתרונות כגון:

בהנפקת מניות – גיוס הון ללא עלויות ריבית ותוך שיפור בחוסן הפיננסי.

בהנפקת חוב – היעדר תלות במספר מצומצם של מוסדות המעניקים הלוואות, תוך אפשרות לגייס את החוב בריבית נמוכה יותר.

העלאת מיצוב החברה והקניית מכובדות לתדמיתה.

בסיס לגיוסי הון נוספים בעתיד.על חסרונותיה של ההנפקה בבורסה נמנים:

אם החברה הייתה חברה פרטית וזו הנפקה ראשונה (IPO), עלות המעבר לכללי דיווח של חברה ציבורית היא גבוהה. לעיתים, החשיפה אינה נוחה לבעלי השליטה.

בהנפקת מניות, בעלי המניות הקיימים עוברים דילול של אחוזי המניות שברשותם, עקב הגידול בהון העומד.

ויקי

ויקי (באנגלית: wiki, מהוואית: "מהיר") היא שיטה לבניית מאגרי מידע ואתרי אינטרנט, שבהם התוכן נכתב ונערך על ידי כלל המשתמשים, בשיטת מיקור המונים. מימוש שיטת הוויקי מתבצע באמצעות תוכנה מתאימה, כגון "מדיה-ויקי".

ויקיחדשות

ויקיחדשות (באנגלית: Wikinews) הוא מיזם רב-לשוני של קרן ויקימדיה ליצירת אתר חדשות חופשי, שכל אחד יכול לתרום לו.

ויקיטקסט

ויקיטקסט (באנגלית: Wikisource) הוא מיזם של קרן ויקימדיה ומיזם-אחות לוויקיפדיה. הפרויקט מיועד להיות ספרייה הכוללת מאגר חופשי של טקסטים.

ויקימדיה ישראל

"ויקימדיה ישראל" היא עמותה ישראלית הפועלת בשיתוף פעולה עם קרן ויקימדיה הבינלאומית לקידום הידע וההשכלה בישראל באמצעות איסופם, יצירתם והפצתם של תכנים חופשיים ובאמצעות יצירת מיזמים להקלת הגישה למאגרי מידע.

בראשות העמותה עומד ועד מנהל הנבחר על ידי אספת החברים. בוועד מכהנים מספר עורכי ויקיפדיה ותיקים, פעילי מיזמי ויקימדיה אחרים וכן אנשי מפתח בתחום המידע והאינטרנט, כמו פרופסור שיזף רפאלי ופרופסור קרין נהון. יושב ראש הוועד הוא איציק אדרי ומנכ"לית העמותה היא מיכל לסטר.

ויקימילון

ויקימילון (באנגלית: Wiktionary) הוא מיזם מקוון רב־לשוני ובין לאומי המנוהל על ידי קרן ויקימדיה. מטרתו היא יצרת מילון חופשי, שיתופי, מהימן ופתוח (מבוססי ויקי) אשר יכיל את כל המילים מכל שפות העולם. כיום, הוא זמין בכ־171 ומכיל מילים מכ־3,800 שפות שונות. המהדורה הראשונה של המילון (המהדורה האנגלית) החלה את דרכה ב-12 בדצמבר 2002, ואילו המהדורה העברית הושקה ב-29 ביוני 2004.

ויקימינים

ויקימינים הוא מיזם-אחות של ויקיפדיה, המנוהל על ידי קרן ויקימדיה. ויקימינים הוא מדריך חופשי המתמחה בתחום מיון עולם הטבע. המיזם משתמש בשמות המדעיים לטיניים של טקסונים ותרגום של שם ניתן בשפות רבות אחרות. נכון לינואר 2017 יש במיזם למעלה מ-500,000 ערכים. המיזם מוגש תחת רישיון CC-BY-SA. ויקימינים בעברית, ובשאר השפות השונות (שאינן אנגלית) - אינו קיים לעצמו, אלא מפנה לערך המקביל בוויקיפדיה.

ויקיספר

ויקיספר (באנגלית: Wikibooks) הוא מיזם רב-לשוני של קרן ויקימדיה ליצירת ספרי לימוד ומדריכים חופשיים, שיתופיים ומהימנים שכל אחד יכול לתרום ליצירתם ופיתוחם. ויקיספר העברי החל דרכו ב-30 ביולי 2004 ומאז מתווספים אליו ערכים שונים על ידי הגולשים.

מטרת הפרויקט היא שכל אדם יוכל ללמוד ולפתח את ידיעותיו בכל נושא שירצה ולא יצטרך לשלם לאף אחד בשביל לעשות זאת, לאפשר לאנשים ללמוד איך להשתמש במחשב ולשפר את הנגישות שלהם למידע הקיים באינטרנט.

ויקיפדיה בסבואנו

ויקיפדיה בסבואנו היא המהדורה של ויקיפדיה, מיזם אנציקלופדית האינטרנט החופשית, בשפת סבואנו. לשפה זו, השפה השנייה המדוברת בפיליפינים, כ-21 מיליון דוברים ברמת שפת אם.

ויקיפדיה האנגלית

ויקיפדיה האנגלית (באנגלית: English Wikipedia) היא הגרסה בשפה האנגלית של אנציקלופדיית האינטרנט החופשית ויקיפדיה, המנוהלת ומתופעלת בידי קרן ויקימדיה. ויקיפדיה זו היא הראשונה והגדולה מבין כלל הוויקיפדיות. החומר שנכתב עבור ויקיפדיה מציית לרישיון ה-CC-BY-SA. ויקיפדיה האנגלית נוסדה ב-15 בינואר 2001 והגיעה לשני מיליון ערכים בספטמבר 2007, ולארבעה מיליון ביולי 2012. ב-1 בנובמבר 2015 נחצה הרף של חמישה מיליון ערכים. נכון ליולי 2019, יש בוויקיפדיה האנגלית 5,884,000 ערכים שמהווים 11.6% מכלל הערכים בוויקיפדיות בשפות השונות. חלק יחסי זה יורד בהתמדה בשל התפתחות ויקיפדיות בשפות השונות. נכון ליולי 2019 רמת העומק שלה היא 964 והיא הוויקיפדיה השנייה ברמת העומק.

ויקיציטוט

ויקיציטוט (באנגלית: Wikiquote) הוא מיזם-אחות של ויקיפדיה, שמשתמש בתוכנת מדיה-ויקי ומנוהל על ידי קרן ויקימדיה. האתר הוא ויקי, ומבוסס על רעיונו של דניאל אלטסון, שמומש במקור על ידי בריאון ויבר. מטרת המיזם היא לבסס מאגר רחב של ציטוטים חופשיים ממקורות שונים.

המיזם החל את דרכו ב-27 ביוני 2003 באנגלית, ומאז נכתבו מעל ל-34,000 דפי ציטוטים במהדורה האנגלית של המיזם. בכל מיזמי ויקיציטוט נכון לאוגוסט 2019 נכתבו למעלה מ-224,000 דפים ב-89 מהדורות בשפות שונות.ב-30 ביולי 2004 החלה לפעול המהדורה העברית של המיזם. נכון לאוגוסט 2019 נכתבו בה מעל 4,100 דפי ציטוטים (מדורגת במקום 13 ברשימת מיזמי ויקיציטוט).

ויקישיתוף

ויקישיתוף (באנגלית: Wikimedia Commons) הוא מאגר של תמונות, צלילים וקובצי מולטימדיה אחרים חופשיים. זהו מיזם השייך לקרן ויקימדיה, והקבצים שהועלו לאתר זה יכולים לשמש את כל מיזמי קרן ויקימדיה בכל השפות, או לחלופין, בשימוש מחוץ לאתר זה, בהתאם לרישיון של התוכן שמשתמשים בו (או רשות הציבור, או ברישיון חופשי אחר, כדוגמת הרישיון לשימוש חופשי במסמכים של גנו).

ביוני 2017, חצה מספר הקבצים החופשיים במאגר את ה-40 מיליון.

חברה ציבורית

חברה ציבורית היא חברה שהציעה את מניותיה לציבור והן נסחרות בבורסה לניירות ערך.

ליאת רון

ליאת (לאה) רון טרייביטש (נולדה ב-25 במאי 1968) היא עיתונאית ואשת תקשורת ישראלית העוסקת בנושאים כלכליים וחברתיים. רון כותבת בעיתון גלובס, פרשנית בתוכניות אקטואליה, ומגישה תוכניות ברדיו האזורי. בעבר לימדה בבית הספר לתקשורת באוניברסיטת אריאל.

מצע

מַצָּע של מפלגה הוא מסמך עמדה המפרט את עקרונות המפלגה ואת תוכנית הפעולה שבכוונתה להגשים כאשר תעלה לשלטון. עם מסמך זה והתעמולה הנגזרת ממנו, היא פונה לציבור הרחב במטרה לשטוח את טענותיה הפוליטיות ולסייע להצלחתה בבחירות. בדרך כלל כולל המצע רשימה של נושאים מרכזיים (כלכלה, ביטחון, חינוך, איכות הסביבה, בעיות חברתיות, וכו'), ופירוט המדיניות שבה תומכת המפלגה בכל נושא. התחומים המוגדרים במניפסטים של המפלגות הזוכות נחשבים בדרך כלל כמייצגים את תחומי העניין ואת הנושאים האידאולוגיים שהציבור מעדיף.

למרות זאת, במאה ה-21 ירדה קרנם של מצעי הבחירות בישראל, והחל מהבחירות לכנסת השמונה עשרה היו מספר מפלגות שכלל לא הציגו מצע. בפרט בלטה העובדה שבמשך שתי מערכות בחירות הליכוד, שהיא מפלגת השלטון, כלל לא הציגה מצע. הדבר גרר ביקורת מצד גורמים פוליטיים ועיתונאים שונים, שטענו שהציבור לא נחשף לחזון הכלכלי-חברתי של המפלגה.

ספר החוקים הפתוח

ספר החוקים הפתוח הוא מיזם אינטרנטי שהחל לפעול בשנת 2004 במסגרת אתר ויקיטקסט, לשם הנגשה לציבור של חוקי מדינת ישראל.

צנזורה פנימית

בכלים השונים להפצת מידע, כגון אמצעי התקשורת, הוצאה לאור ותעשיית הקולנוע, צנזורה פנימית או צנזורה עצמית היא הטלה וולונטרית, על ידי המו"ל או המפיק, של הגבלות על פרסום מידע, כתוצאה מאינטרסים כלכליים, חברתיים או אחרים של המו"ל או המפיק, אינטרסים העומדים בסתירה לעיקרון של זכות הציבור לדעת. הצנזורה הפנימית שונה מסתם צנזורה, המוטלת על ידי השלטון.

במדינות בעלות משטר לא-דמוקרטי קיימת אפשרות כי יוצרים יגנזו חומרים מתוך חשש לשלומם. במדינות דמוקרטיות קיימות מספר סיבות לצנזורה עצמית: לעיתים נובעת הצנזורה הפנימית מלחצים שהופעלו על המו"ל, למשל על ידי לקוחותיו, המפרסמים וכו'.

לכל אמצעי תקשורת יש מדיניות עריכה גלויה וברורה, והפעלה של מדיניות זו איננה בגדר צנזורה פנימית. בהתאם לכך, החלטה של עיתון, היוצא לאור על ידי מפלגת שמאל, שלא לפרסם מאמר בעל אוריינטציה ימנית היא החלטה שבמסגרת מדיניות העריכה, ואיננה בגדר צנזורה פנימית. גם החלטה לפסול מאמר משום שלדעת העורך הוא באיכות ירודה ואינו ראוי לפרסום איננה בגדר צנזורה פנימית. צנזורה פנימית בעיתון היא החלטה לגנוז ידיעה, או לפרסמה בהצנעה לא-סבירה, כאשר ידיעה זו מנוגדת לאינטרסים של העיתון, אף שמבחינת טובת הקורא ראוי לפרסם ידיעה זו.

לעיתון עשויים להיות אינטרסים כלכליים, בדמות חברות הקשורות בו. לעיתים נוקטים העיתונים גילוי נאות, ומציינים, בידיעה העוסקת בגוף הקשור לעיתון, שמדובר בגוף כזה (כך שייתכן שיש בידיעה צנזורה פנימית).

בתעשיית הקולנוע בארצות הברית נהג משנות השלושים ועד אמצע שנות השישים קוד הייז, שהיווה צנזורה פנימית בתעשייה זו.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.