גילוי וכיסוי בלשון

גילוי וכיסוי בלשון היא מסה שכתב חיים נחמן ביאליק באוקטובר 1915, העוסקת בהבדל שבין שירה ופרוזה, ונחשבת לאחת המסות החשובות ביותר שנכתבו בנושא בעברית.

הטיעון המרכזי של המסה

ב"גילוי וכיסוי בלשון" טוען ביאליק כי המילים בלשון אינן קבועות ונצחיות, אלא משמעותן משתנה במשך הזמן, בין אם מסיבות של השתנות השימוש בהן בשפת היומיום, או מסיבות של התיישנות ושחיקה. ביאליק טוען, ש"בעלי הפרוזה" משתמשים ברובד השווה שבלשון, ומנסים להשתמש במילים במשמעותן המקובלת, בלי לנסות לשנות את השפה ולהעיר אותה מתרדמתה. השירה, טוען ביאליק, משתמשת במילים באופן גמיש הרבה יותר, ומנסה להניע אותן באופן דינמי, ולהשתמש במשמעויותיהן הרדומות כמו גם אלו הערות.

אופי המסה

המסה עוסקת בנושא תאורטי במסגרת עיסוק פורמליסטי בשפה (בשפה בכלל, ולאו דווקא בשפה העברית). עם זאת, המסה כתובה בלשון פיוטית ומציגה את טיעוניה באמצעות דימויים ובליווי רמיזות וארמזים למקורות שונים. הדימוי המרכזי במסה מופיע לקראת סופה, והוא מדמה את הפרוזאיקונים להולכים על נהר קפוא, שאינם חוששים כלל להחליק או להיפגע, והם כהולכים על קרקע מוצקה. הם מתעלמים ממשמעויות לוואי, ויוצרים רושם של שפה סדורה וקבועה, אף על פי שלמעשה המים תחתיהם גועשים וסוערים. את הפואטיקנים מדמה ביאליק להולכים על נהר קפוא שקרחוניו נשברים, והם מוכרחים לעבור ולדלג מקרחון לקרחון, והם אינם יציבים לעולם:

"וזהו סוד השפעתה הגדולה של לשון השירה. יש בה מגריַת היצר של האחריות, מן האימה המתוקה של העמידה בנסיון. ולמה הללו דומים? למי שעובר את הנהר בשעת הפשרה על פני גלידין מתנדנדים וצפים. חלילה לו להשהות את הרגל על גבי גליד אחד יותר מהרף עין, יותר מכדי קפיצת הרגל מגליד לחברו הסמוך ומחברו לחברו. בין הפרצים מהבהבת התהום, הרגל מתמוטטת, הסכנה קרובה - - - "

תקופת הכתיבה

המסה נכתבת בתקופת מלחמת העולם הראשונה: ביאליק מצא לנכון לעסוק בכתיבה תאורטית על הלשון, בזמן שהעולם כולו כמרקחה. העיסוק בשפה הוא חלק מתפיסה כוללת של הוגים ציוניים באותה העת (בהם אליעזר בן יהודה ויוסף חיים ברנר), לפיה השפה היא האלמנט החשוב ביותר באיחוד העם היהודי בתפוצות, ואולי האלמנט המשפיע ביותר בהבאת העם היהודי לארץ אחת. על חשיבה זו חלקו בתקופה מסוימת רבים מההוגים הציוניים שדבקו בעמדה המכונה "ז'רגוניסטית", שתמכה בשימוש בעברית באופן מוגבל, במקביל ליידיש ולז'רגונים עבריים נוספים כשפות מרכזיות ביצירה העברית.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

אריאל הירשפלד

אריאל הירשפלד (נולד ב-10 באוגוסט 1953) הוא מבקר תרבות וספרות, מסאי וחוקר ספרות עברית, פרופסור מן המניין בחוג לספרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים.

חגית גרוסמן

חגית גרוסמן (נולדה ב-26 בספטמבר 1976) היא משוררת וסופרת ישראלית.

חיים נחמן ביאליק

חַיִּים נַחְמָן בְּיַאלִיק (י' בטבת תרל"ג, 9 בינואר 1873 – כ"א בתמוז תרצ"ד, 4 ביולי 1934) היה מגדולי המשוררים העבריים בעת החדשה, סופר, מסאי, מתרגם, עורך ומו"ל שהשפיע רבות על התרבות העברית המודרנית, וזכה לתואר "המשורר הלאומי".

הסופר הרוסי מקסים גורקי כתב:

ברוך קורצווייל, מפרשניו החשובים של ביאליק, כתב על ביאליק:

יצירותיו של ביאליק תורגמו לשפות רבות, ובהן תרגומים רבים לאנגלית, לצרפתית, לגרמנית, לרוסית, לערבית (על ידי זכאי אהרן) וליידיש.

יונה שחר לוי

יונה שחר לוי (נולדה ב-1 במרץ 1939) היא מטפלת בתנועה ומורה ליוגה. מהדמויות החשובות בתחום הטיפול בתנועה בישראל. יוצרת שיטת "אימוטוריקס" (Emotorics), הפרדיגמה התנועתית-נפשית לניתוח ואבחון שפת התנועה הרגשית. פרדיגמה זו נלמדת בכל התוכניות להכשרת מטפלים בתנועה בישראל ומהווה כלי חשוב ומרכזי באבחון תנועה. שיטת הפרדיגמה הוכנסה לשימוש באופן רשמי במכון הגרמני לטיפול בתנועה בגישה פסיכואנליטית (Deutsches Institut für Tifenpsychologische Tanz und Ausdruckstherapie) השוכן בבון, גרמניה.

שחר לוי כיהנה כיושבת ראש האיגוד הישראלי לטיפול בהבעה ויצירה (יה"ת) במשך כשמונה שנים, מ-1985 ועד 1993. פרסמה ספרים ומאמרים בעברית ובאנגלית. בנוסף מדריכה מטפלים בתנועה.

יריב בן-אהרן

יריב בן-אהרן (28 בנובמבר 1934 - 15 באוקטובר 2016) היה סופר עברי, מחנך חוקר ומסאי, ממובילי "חוג שדמות" לגיבוש זהות יהודית - חילונית ומחלוצי ההתחדשות היהודית בישראל.

ניצה בן-דב

ניצה בן-דב (פרוכטמן) (נולדה ב-10 במרץ 1950) היא חוקרת ספרות ישראלית, פרופסור מן המניין בחוג לספרות עברית והשוואתית באוניברסיטת חיפה.

נתן רוטנשטרייך

נתן רוטנשטרייך (31 במרץ 1914 – 11 באוקטובר 1993) היה פרופסור לפילוסופיה ורקטור באוניברסיטה העברית.

עמית קולא

עמית קולא (נולד ב-1958) הוא רב וחוקר ציוני-דתי ישראלי.

שדמות

שדמות היה כתב עת של התנועה הקיבוצית. עם ייסודו ב-1960 נועד לשמש ככתב עת לנושאי הדרכה. סביב כתב העת נוצר חוג רעיוני לנושאי תרבות וחברה שביקש לבחון את יחסי והחברה הקיבוצית ליהדות ולמסורת, שנקרא חוג שדמות. חברי חוג שדמות עוסקים בגיבוש זהות יהודית חילונית-סוציאליסטית ובעיצוב טקסים יהודיים במסגרת חיי הקיבוץ, בהם טקסי חגים ושבת וטקסי מעבר (כגון טקסי בר מצווה, חתונה ולוויה). מרכז חוג שדמות הוא במדרשת אורנים לחינוך.

חיים נחמן ביאליק
שירים אל הציפורתחזקנה • אם יש את נפשך לדעת • עציץ פרחיםהמתמידהכניסיני תחת כנפךעל השחיטהבעיר ההרגהלא זכיתי באור מן ההפקרשיר העבודה והמלאכהלמתנדבים בעם • ביום קיץ יום חום • בגינהשיר לחמוטלשבת המלכה • פרש • קן ציפורהפרח לפרפרהפרפר לפרח • בין העצים הירקרקים‎ • היא יושבה לחלוןנדנדהמעבר לים • הברכה • מתי מדבר האחרוניםלכבוד החנוכה • בערוגת הגינה • מקהלת נוגניםקומי צאייש לי גןהקיץ גווע • אם יש את נפשך לדעת • אחרי מותילבדי
סיפורים ספר האגדהאלוף בצלות ואלוף שום • גילוי וכיסוי בלשון • החצוצרה נתביישה • אריה "בעל גוף"התרנגולים והשועלשירים ופזמונות לילדיםאגדת שלושה וארבעהויהי היוםמסע הדג‎
הנצחה קריית ביאליקבית ביאליקגבעת ח"ןפרס ביאליקכפר ביאליקשדרות ח"ןכיכר ביאליקמוסד ביאליקרחוב ביאליקקמפוס ביאליק-רוגוזיןשדרות ח"ן
ערכים קשורים מאניה ביאליק‎אירה יאןמרדכי עובדיהומשה אונגרפלדראדיאהל שםעונג שבת

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.