גילוח

גילוח הוא פעולה של הסרת שיער מהגוף באמצעות תער, סכין או מכונת גילוח.

הגילוח הנפוץ ביותר הוא הסרת שיער הפנים אצל גברים. נשים רבות מסירות את השיער מרגליהן באמצעות גילוח; יש נשים וגברים המגלחים לעיתים את שיער בית השחי, שיער החזה, שיער הערווה או שיער הראש.

AtTheCuttingEdge
אדם מתגלח באמצעות תער
Philishave hq5426
מכונת גילוח חשמלית
ViceroyDryShaver
מכונת גילוח המופעלת באמצעות קפיץ
Close Shave Rajasthan
גילוח רחוב בראג'סטאן

שיטות גילוח

גילוח הוא השיטה הנפוצה ביותר להסרת שיער. הגילוח הוא סוג של דפילציה (Depilation) - שיטה להסרת שיער בה נותרים שורשי השערות בעומק האפידרמיס אשר ממשיכות להצמיח את השערה בקצב זהה גם לאחר הגילוח. לעומת זאת, שיטות אפילציה (Epilation) עוקרות את השערה בשלמותה (הן את החלק שבולט מחוץ לעור והן את שורש השערה). בשונה מהגילוח, שיטות אלו מלוות בכאב (מריטה ב"שעווה" או הסרת שיער באמצעות מכשיר מריטה חשמלי, הסרת שיער באמצעות מכשיר לייזר).

ניתן להתגלח באמצעות תער, סכין גילוח או באמצעות מכונת גילוח, שיש בה סכינים הרוטטות או מסתובבות באמצעות מנוע חשמלי. התנגדות השיער לחיתוך בגילוח בתער פוחתת עם הרטבת העור ועוד יותר לאחר מריחתו במשחת גילוח, קצף גילוח או ג'ל גילוח. תפקידם העיקרי של אלה, לרכך את השיער ובכך לצמצם את התנגדות השיער לחיתוך. משחות גילוח עשויות להכיל בושם, חומרים אנטיספטיים וכן חומרים לקירור העור ומניעת רגישותו לגילוח.

גילוח במכונת גילוח נקרא לעיתים "גילוח יבש", אם כי יש מכונות גילוח חדישות המפזרות אף הן משחת סיכה על העור.

קיימות עדויות לכך שהאדם הקדמון ניסה ליצור אמצעי גילוח בעזרת אבנים מושחזות. סכיני הגילוח הראשונות היו תערים פשוטים. לאחר מספר שימושים הפך התער קהה והיה צורך להשחיזו. סכיני גילוח מודרניות מורכבות מידית, שניתן להשתמש בה באופן תמידי, ומסכין המתחברת לידית. כשהסכין מתקהה ניתן להחליפה בסכין חדשה. במרוצת השנים עלה בהתמדה מספר הלהבים הכלולים בכל יחידת סכינים עצמאית. מספר להבים רב יותר משמעותו פחות לחץ על העור בזמן הגילוח והקטנת סכנת החיתוך האקראי. בסכינים המודרניים יש עד שישה להבים.

השפעת הגילוח על השיער

המיתוס על גילוח אינו נכון והשיער אינו צומח מהר יותר כאשר מגלחים אותו, בניגוד לאמונה רווחת, הגילוח לא משפיע על צמיחת השיער[1][2].

השיער בנוי מקרטין שהוא חומר חלבוני שאיננו תאי ולכן אין לשערה השפעה על הזקיק והיא לא מתעבה או מתארכת יותר כתוצאה מהגילוח. ייתכן שמיתוס זה הגיע מהעובדה שלנערים המתחילים להתגלח הזקן צומח מהר יותר כתוצאה מהתבגרותם.

גילוח ביהדות

ההלכה היהודית אוסרת על גברים לגלח את פאת הראש והזקן. איסור זה בא מהפסוק:

לא תקיפו פאת ראשכם ולא תשחית את פאת זקנך.

ויקרא י"ט, כ"ז

ההלכה אינה אוסרת לגזור את הזקן במספריים או להשחית את השערות בעזרת משחה או סם. על כן, מכונות גילוח הפועלות על פי עיקרון פעולת המספריים מותרות לגילוח הזקן, בעוד מכונות גילוח הפועלות על עקרון העברת הסכין בצמוד לעור אסורות לשימוש על פי ההלכה. יש מכונים הנותנים למכונת הגילוח הכשר, המציין שהמכונה פועלת על עקרון המספריים.

דיני אבלות כוללים איסור מוחלט על תספורת וגילוח, בין באבלות יחיד (שבעה), ובין באבלות ציבור (ספירת העומר, ימי בין המצרים)[3].

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ שיער: כל המיתוסים, שירותי בריאות כללית
  2. ^ Does Shaving make hair grow faster?
  3. ^ סימן לז - דין גילוח וסריקה באבל, ‏26.4.2009
בית השחי

בית השחי (TA: Axilla) הוא האזור שמתחת לכתף, בין הזרוע לגו. חלל בית השחי מוגדר על ידי שרירים ועצמות של בית החזה ושל הגף העליון. דרך בית השחי עוברים כלי דם ועצבים בדרכם מבית החזה ומהצוואר אל היד, ובחזרה. בעומק בית השחי נמצאות גם קשריות לימפה. עור בית השחי מכוסה בשיער, ומכיל מספר גדול יחסית של בלוטות זיעה וחלב.

ברירת מחדל

בתפעול של תוכנה ושל ציוד אלקטרוני, ברירת מחדל היא הפעולה הננקטת על ידי התוכנה או המכשיר כאשר לא ננקטה כל פעולה, בהקשר מסוים, על ידי המשתמש. מטרתה של ברירת המחדל לעשות את התפעול פשוט יותר, ולכן לברירת המחדל נבחרת האפשרות הקולעת לטעמם של מרבית המשתמשים.

קביעת ברירת המחדל נעשית בשלבים אחדים:

ברירת מחדל כללית נקבעת בעת עיצובו של המכשיר.

ברירת מחדל לקבוצה מסוימת של משתמשים (קסטומיזציה) נעשית בעת ייצורו או אספקתו של המכשיר המיועד לקבוצה זו.דוגמה: יצרן של מכונות גילוח יקבע את המתח שאליו מכוונת המכונה ל-220 וולט כאשר מדובר במשלוח שמיועד לאירופה, ול-110 וולט כאשר מדובר במשלוח שמיועד לארצות הברית.ברירת מחדל אישית, למשתמש מסוים (פרסונליזציה) נקבעת על ידי המשתמש בעת שהוא מקבל לידיו את התוכנה או המכשיר.כל שלושת השלבים הללו נמצאים, למשל, במימושה של ויקיפדיה. ישנה ברירת מחדל כללית הנקבעת על ידי מפתחי מדיה-ויקי, תוכנת התשתית המשמשת את ויקיפדיה, וברירת מחדל זו רלוונטית לכל הוויקיפדיות, בכל השפות. בעת הקמתה של ויקיפדיה לשפה מסוימת, נקבעת ברירת המחדל לשפה זו, והיא משותפת לכל משתמשי אותה ויקיפדיה. לבסוף, כל משתמש ספציפי יכול לקבוע את ברירת המחדל שתוצג לו, באמצעות שירות "ההעדפות שלי".

ג'ילט

ג'ילט (Gillette) הוא מותג בבעלות חברת פרוקטר אנד גמבל. זהו המותג המוביל בעולם בתחום הגילוח, ומשווקים תחתיו מגוון רחב של מוצרים ברחבי העולם.

המותג היה שייך במקורו לחברת ג'ילט (The Gillette Company) אשר נוסדה על ידי קינג קמפ ג'ילט (King Camp Gillette) ב-1895, כיצרנית מכשירי גילוח בבוסטון. חברת ג'ילט שיווקה גם תחת המותגים בראון, אורל-בי (Oral-B) ודורסל.

חברת ג'ילט נרכשה על ידי פרוקטר אנד גמבל, ומאז ה-30 בספטמבר 2005 חדלה להתקיים באופן עצמאי.

גבה

הגבות הן שני אזורי שיער צפוף המצויות מעל העיניים. תפקידן העיקרי הוא להגן על העיניים מזיעה הנוטפת מן המצח ולכך תורם השיער הצפוף המשמש לספיגה. הגבות מגינות גם מנזקי טבע וסביבה כגון גשם, חרקים, אבק, וכמו כן הן מצילות על ארובת העין מקרינת שמש ישירה.

אצל בני אדם, הגבות משמשות גם לתקשורת לא מילולית. שרירי הפנים מאפשרים לזקוף את הגבות או גבה יחידה וכן לכווץ אותן, דבר המסייע להביע רגשות שונים כמו הפתעה, כעס, קשב מרוכז ועוד. בשנים הראשונות למדינת ישראל, רווח שימוש במחווה של הרמת אחת הגבות בעזרת אצבע כדי לרמוז שהשומע אינו מאמין לדברים שנאמרו, והוא רואה זאת כהגזמה או שקר.

בתרבויות ובתקופות שונות התייחסו ומתייחסים בצורות מגוונות לטיפוח הגבות כחלק מטיפוח היופי, החל מעיצוב צורת הגבות על ידי גזיזת השיער ועיצובו, מריטת שער הגבות עד להותרת קו דק, גילוח הגבות לחלוטין, צביעת השיער, וצביעה בעיפרון איפור לעיבוי. כמו כן, בעזרת פירסינג ניתן להוסיף לגבות תכשיטים שונים.

היגיינה

היגיינה (בעברית: גֵּהוּת) היא שמירה על הניקיון מההיבט הבריאותי והרפואי.

מקור המילה הוא בשמה של אלת הבריאות במיתולוגיה היוונית, היגיאה (מקבילתה במיתולוגיה הרומית נקראת סאלוס).

שמירה על היגיינה הכרחית למניעת מחלות רבות. למרות שעניין זה מובן כיום מאליו, בעבר היה המצב שונה; המודעות לחשיבות ההיגיינה התחזקה בצורה משמעותית בסוף המאה ה-19, עת זיהו חוקרים (בהם איגנץ זמלווייס, לואי פסטר וג'וזף ליסטר) את הקשר שבין מיקרואורגניזמים ומחלות.

השמירה על ההיגיינה מתבצעת בשתי רמות:

הסרה והרחקה של מיקרואורגניזמים מהגוף או מחפצים.

מניעת זיהום הגוף או חפצים על ידי מיקרואורגניזמים.הדרך הנפוצה ביותר לביצוע הסרה והרחקה של מיקרואורגניזמים, היא באמצעות שטיפה במים: רחצת הגוף, שטיפת פירות וירקות לפני אכילתם, שטיפת כלי מטבח ועוד. ישנן גם פעולות עקיפות יותר לצורך היגיינה, למשל סימון תאריך התפוגה על-גבי מצרכי מזון.

כדי להגביר את יעילות השטיפה במים, משתמשים בסבונים ובדטרגנטים. לאלו פעולה כפולה: ראשית, הם יוצרים תנאי מחיה קשים למיקרואורגניזמים (בסיסיות גבוהה, למשל), ולעיתים (כשמדובר בסבון אנטיספטי) הם גורמים ישירות להרג החיידקים. שנית, הם ממיסים שומנים ולכלוכים אחרים ומביאים להסרתם. שומנים אינם מזיקים לבריאות, אך הם מהווים כר נוח להתרבות חיידקים.

לצד השטיפה במים קיימות טכניקות רבות להרחקת מיקרואורגניזמים, בהן חיטוי ועיקור.

על פי "השערת ההיגיינה", תינוקות וילדים אשר גדלו בסביבה בה הונהגו כללי היגיינה מוגזמים, יפתחו מחלות אלרגיות בבגרותם. ההשערה עדיין שנויה במחלוקת ומהווה מושא למחקרים רבים.

ההיגיינה הטבעית (Orthopathy) היא תנועה שקמה במאה ה-19 בארצות הברית ובה רופאים שזנחו את שיטות הריפוי המקובלות ועברו לטפל בחולים בשיטות אחרות, ובעיקר ללא תרופות.

הסרת שיער

הסרת שיער הוא הליך בו שיער מוסר או מדולל מעל פני העור או אף מתחת לפני העור. הצורה הנפוצה ביותר להסרת שיער היא גילוח אך קיימות שיטות נוספות להסרת שיער.

השחתת הזקן

השחתת הזקן הוא איסור מן התורה על גברים לגלח את שער הזקן באופנים מסוימים. איסור זה הוא הבסיס הראשוני למנהג הנפוץ בין חלק משומרי המצוות לגדל זקן.

חול המועד

חול המועד (בראשי תיבות: חוה"מ) הוא כינוי ביהדות למועדים מהתורה שבהם לא ציוותה התורה לקיים יום טוב. משמעות הדבר שימים אלה נחשבים מבחינה הלכתית במעמד שבין יום חג ליום חול. ימים כאלה קיימים בשני חגים בלבד, הנמשכים שבוע בסך הכל: חמישה ימים בין פסח לשביעי של פסח ושישה ימים אחרי היום הראשון של סוכות.

בחול המועד ישנן הגבלות הלכתיות שונות על מלאכה, אך הן מעטות ביחס למלאכות האסורות ביום טוב ולמלאכות האסורות בשבת. בנוסף ישנן הגבלות על נוהגי אבלות שונים. את ימי חול המועד מכבדים באכילה ושתייה ובלבישת בגדים חגיגיים. רבים מנצלים ימים אלו כדי לנפוש ולבלות, ובישראל מקומות עבודה רבים מוציאים את העובדים לחופשה מרוכזת בימים אלו.

בשל יום טוב שני של גלויות, בחו"ל נגרע יום אחד מחול המועד (שהוא היום הראשון של חול המועד בארץ ישראל). במרבית השנים חלה שבת באחד מימי חול המועד, והיא מכונה 'שבת חול המועד'.

מברשת

מברשת היא כלי בעל מאחז (מקל או ידית) שבראשו סיבים, בעל גרסאות רבות, לשימושי ניקיון, לשימושים אמנותיים ועוד. מברשות הן פריט יומיומי ונפוץ, המשרתות מטרות רבות. כיום רובן עשויות מחומרים סינתטיים ועיצוביהן לרוב פונקציונליים אולם בעבר היו עשויות במגוון עיצובים, החל מיוקרתיים וכלה בהומוריסטיים, וממגוון חומרי גלם, החל מעץ וכלה בחומרי מותרות כגון שנהב, שריון צב ואף מתכות יקרות כגון כסף וזהב בשיבוץ אבני חן.

מסדר צבאי

מסדר צבאי הוא נוהל צבאי, שבו הציוד או החיילים נפרשים באופן מסודר, לעיני המפקד. הנוהל הזה נועד, למשל, לבדיקת קיום או תקינות הציוד, לבדיקת נוכחותם של החיילים או כחלק מטקס. מסדרים עשויים להיערך גם במסגרות דומות למסגרות צבאיות, כגון במשטרה או בשירות בתי הסוהר.

סוגי מסדרים מקובלים:

מסדר נוכחות - בדיקת נוכחותם של כל החיילים, השוטרים או האסירים, האמורים להימצא ביחידה.

מסדר בוקר - מסדר נוכחות מלווה במסדר השכמה, שבודק שכל החיילים קמו והם יכולים להתחיל בעבודתם ומלווה בטקס הרמת הדגל במחנה.

מסדר גילוח וצחצוח - בדיקה שכל החיילים הם בעלי הופעה מכובדת, בהתאם לפקודות.

מסדר ציוד - בדיקה שכל הציוד קיים ותקין.

מסדר יציאה - מסדר נוכחות וציוד לפני יציאה למשימה צבאית.

מסדר בלאי - נוהל בו כל פריט ציוד מקולקל שמציג חייל, מוחלף בפריט ציוד תקין.

מסדר חולים - נוהל בו כל חייל, הטוען שהוא חולה או פצוע, נרשם אצל החובש, המברר את תלונתו.

נגעי אדם

נגעי אדם הם מסוגי נגע הצרעת המפורטים במקרא בהרחבה בספר ויקרא. התורה מגדירה שם את צורות הנגעים, צבעיהם ושאר תנאיהם. כמו כן קובעת התורה, כי הסמכות לקבוע האם האדם נגוע בצרעת או לא, נתונה בלעדית לכהן יחיד שהוא בקי בנגעים. אדם שנראה בו נגע וכהן החליט לטמאו נקרא מצורע, וכדי שיוכל להיטהר על הנגע להירפא, ולאחר מכן עליו לעבור תהליך היטהרות.

נזיר (יהדות)

ביהדות, נזיר הוא איש או אישה שקיבלו על עצמם כנדר איסורי נזירות. עיקרי איסור הנזירות במקרא הוא איסור שתיית יין ואכילת ענבים ותוצרתם, איסור תספורת וגילוח שער הראש, ואיסור להיטמא למת, כל אלו למשך תקופת זמן מוגדרת. בניגוד לנזירויות במספר תרבויות אחרות, הנזיר ביהדות אינו מנוע מקיום יחסי אישות, או מנישואים, וכן אינו אסור בבעלות על רכוש.

נזירות היא מקרה פרטי מיוחד של נדר, ועל כן חלים על הנזירות דינים בסיסים של נדר.

סכין גילוח

סכין גילוח הוא סכין המשמש לפעולת הגילוח, כלומר סכין שמטרתה הסרת שיער מהגוף.

ברוב הסכינים המודרניות הלהב של סכין הגילוח ניתן להחלפה על פי צורך בעקבות בלאי. היום בשוק נמכרים סכיני גילוח בעלי מספר להבים מקבילים (בדרך כלל 2–6).

ספר (מקצוע)

ספר הוא בעל מקצוע העוסק בטיפול ובעיצוב שיער.

בית העסק של הספר נקרא מספרה.

בעבר הספרים הציעו מספר תספורות פשוטות בלבד, אולם כיום ישנם ספרים הנקראים מעצבי שיער המציעים מגוון תספורות תסרוקות ועיצובים ברוח האופנה, לעיתים נספח למספרתם השם "סלון", אך מילה זו מיוחסת יותר למקום המיועד לנשים.

קולואיד

קולואיד (באנגלית: Colloid) הוא תערובת כמעט הומוגנית (אחידה) בין שני חומרים. קולואיד מורכב מחלקיקים זעירים של חומר אחד ("פאזה מפוזרת") המפוזרים באופן אחיד (יחסית) בחומר אחר שחלקיקיו מקיפים את חלקיקי החומר הראשון ("פאזה רציפה"). גודל החלקיקים המפוזרים במערכת קולואידית: בין ננומטר למיקרון.

כמה מהתערובות הידועות ביותר לאדם הן קולואידים. ניתן למיינן לפי מצבי הצבירה של שני החומרים המעורבים. הפאזה הרציפה קובעת באיזה מצב צבירה יהיה הקולואיד.

קולואיד של גז בנוזל − קצף: קצפת מאכל, קצף גילוח.

קולואיד של גז במוצק − קצף מוצק: קלקר, מספר מינרלים אווריריים בעלי בועות אוויר לכודות (פומיס, למשל).

קולואיד של נוזל בגז − תרסיס (בלועזית: אירוֹסוֹל): ערפל (קולואיד של חלקיקי מים באוויר), ספריי.

קולואיד של נוזל בנוזל − תחליב (בלועזית: אמולסיה): חלב, קרם ידיים, מיונז

קולואיד של נוזל במוצק − תקריש (בלועזית: ג'ל): ג'לי, גבינה.

קולואיד של מוצק בגז − תרסיס מוצק: עשן (קולואיד של פיח באוויר).

קולואיד של מוצק בנוזל − תרחיף (בלועזית: סוּספנסיה): צבע (לציור ולצביעה), דיו, מספר תרופות בצורת סירופ.

קולואיד של מוצק במוצק − תרחיף מוצק: סוגים מסוימים של זכוכית אשר בה מעורבים מלחים מוצקים, כמו למשל עדשות פוטוכרומיות (מתכהות באור).כאשר גודל החלקיקים המפוזרים בתערובת קטן מננומטר, התערובת נחשבת הומוגנית ונקראת תמיסה. כאשר גודל החלקיקים גדול ממיקרון, התערובת נחשבת הטרוגנית. קולואידים ותמיסות הם יציבים, בעוד תערובות הטרוגניות נוטות להיפרד למרכיביהן.

לעיתים קיים בלבול בין תחליב ותרחיף; בשניהם הפאזה המפזרת היא נוזל, אך הפאזה המפוזרת עשויה להיות מוצק (ואז היא מכונה סוספנסיה או תרחיף) או נוזל (ואז היא מכונה אמולסיה או תחליב), כאשר לא תמיד נעשית הבחנה ברורה במיון הקולואידים השונים לתרחיפים ולתחליבים.

תופעות פיזיקליות רבות המוכרות בפלזמה באות לידי ביטוי גם בתרחיפים מיוננים. לדוגמה, עצמים הטעונים במטען חשמלי זהה עשויים להימשך זה לזה, אם הדחייה החשמלית ההדדית ביניהן מקוזזת בשיעור הולם על ידי מטענים חשמליים מנוגדים. בתופעה זו נעשה שימוש באחד משלבי האריזה של סלילי DNA למבנה טורואידי דחוס.

קצף גילוח

קצף גילוח הוא תכשיר המסייע לגילוח, בעיקר של שיער פנים באמצעות סכין גילוח. מטרת קצף הגילוח היא ריכוך השיער ובכך הוא מונע כאבים ופציעות מסכין הגילוח בעת הגילוח.

מרבית קצף הגילוח נמכר במיכלי אוויר דחוס (אירוסולים), או מוקצף מג'ל גילוח. בעבר, בטרם נעשה שימוש באירוסולים, הוקצף קצף הגילוח מסבון גילוח באמצעות מברשת גילוח.

תער

תער הוא כלי חיתוך המשמש להסרה של שיער גוף בלתי-רצוי באמצעות גילוח.

בעוד שהתער היה בשימוש עוד מלפני תקופת הברונזה (העצם דמוי-התער העתיק ביותר מתוארך לשנת 18,000 לפנה"ס), גלגולו המודרני הומצא במאה ה-18, ובשנות ה-30 של המאה ה-20 הומצאה מכונת הגילוח.

'תער' הוא מינוח כללי, המתייחס לכל סוגי הסכינים המשמשים לגילוח אשר מגלחים על העור במגע ישיר. בעברית המדוברת לא נפוץ שימוש במונח 'תער', ומשתמשים בדרך כלל בתיאור הכלי הספציפי. ישנם מספר סוגים של כלים המשמשים לחיתוך שיער:

א. סכין גילוח - תער-בטיחות ידני, בין אם חד פעמי בין אם רב פעמי - כזה אשר ידיתו היא רב-פעמית ואת להבו מחליפים מדי שבועיים-שלושה.ב. תער גילוח - כלי גילוח מודרני המורכב מידית אחיזה ומלהבי חיתוך.ג. מכונת גילוח - תער-בטיחות חשמלי, המופעל לרוב באמצעות סוללות נטענות. מכונת הגילוח הראשונה יוצרה בשנת 1937.

השימוש בתער המקורי לשם גילוח נזנח כמעט כליל במאה ה-21, בין היתר בשל הקושי הרב להתגלח באמצעותו בלי להיפצע ובשל התחזוקה הרבה שהוא דורש - השחזה וליטוש תכופים. לצורך גילוח נקי התער צריך להיות חד עד מאד ומכאן הביטוי בעברית - "חד כתער".

תערו של אוקאם

תַערו של אוקאם (באנגלית: Occam's razor) הוא עיקרון פילוסופי המיוחס לוויליאם איש אוקאם, נזיר פרנציסקני אנגלי בן המאה ה-14. תערו של אוקאם מהווה כלל מנחה והמלצה היוריסטית בעת חיפוש אחר הסבר לתופעות בתחומים שונים. על פי כלל זה, המנוסח לרוב בעזרת המשפט אין להרבות בישויות יותר מכפי הצורך, כאשר קיימים הסברים שונים לאותה תופעה יש לבחור בהסבר הפשוט ביותר, הכולל את המספר המועט ביותר של מושגים וחוקים (על כן, מכונה כלל זה גם בשם: "חוק החיסכון"). מטרתו של הכלל היא להדריך מדענים בנושא פיתוח היפותזות ומודלים, וכן לסייע להם בבחירה בין היפותזות שונות. תערו של אוקאם אינו חוק של תורת ההיגיון, ואינו ניתן להוכחה לוגית; עם זאת, יש הרואים בו כלי עזר ממעלה ראשונה בדרך חשיבתם של מדענים, המתעתדים לפתח תאוריה כלשהי. עם זאת, ראוי להדגיש כי במקרים רבים חסרונו של כלל זה מתבטא בקושי לקבוע איזו מבין שתי אפשרויות נתונות היא הפשוטה יותר. לדוגמה, ספרות בינאריות הן אומנם מעטות יותר מספרות עשרוניות, ולכן השימוש בהן הוא פשוט מבחינת כמות הסימנים הדרושה, אך ברור מאליו כי חישובים מתמטיים מסוימים יהיו קשים יותר לביצוע בעזרתן. באופן דומה, במערכות הגיוניות שונות, בהן קיימות ישויות מעטות בלבד, נדרשות לעיתים פעולות חיבור רבות יותר, ודווקא ריבוי ישויות הוא זה המפשט את המודל הכולל המיוצג באמצעותן.

העיקרון מהווה חלק מרכזי בתורתו הפילוסופית של ויליאם איש אוקאם, אולם הביטוי עצמו, "תערו של אוקאם", נטבע מאוחר יותר, כנראה בידי הלוגיקאי הסקוטי בן המאה ה-19 ויליאם המילטון . השימוש במילה "תער" משמש להדגשת חשיבותו של העיקרון לצורך סילוק ("גילוח") של הסברים מורכבים ומסובכים, כאשר עשויים להיות קיימים הסברים פשוטים יותר עבור תופעה כלשהי (מדעית, חברתית, כלכלית וכדומה).

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.