גיוס חובה

גיוס חובה הוא חוק, המחייב את כל תושבי המדינה הכשירים (גופנית ונפשית) להתגייס לשירות למען המדינה.

לכל מדינה יכולת לקבוע את גיל גיוס חובה, וכן תנאים אחרים, שיכתיבו את טיב ואורך השירות. גיוס החובה עשוי להיות מצב קבוע (כמו במקרה צה"ל במדינת ישראל, שבה מונהג בנוסף גם שירות מילואים, או צבאות מדינות נוספות, כדוגמת שווייץ וקולומביה) או להיות מוכרז בעת מצבי חירום שונים (גיוס החירום בארצות הברית בזמן מלחמת העולם השנייה ומלחמת וייטנאם).

קיימות מספר סיבות לשימוש בכלי של גיוס חובה: למשל, בישראל נטען רבות כי "מדינה קטנה מוקפת אויבים" זקוקה לכל חייל שתוכל לגייס, ולכן, אין לתת מקום להעדפה אישית של כל אדם, האם לשרת את מולדתו אם לאו. במדינות אחרות קיימות סיבות רבות, כמו מרד פנימי ובעיות אזרחיות (כדוגמת קולומביה), או סיבות היסטוריות אשר לא קיימות היום, כמו למשל בגרמניה, שגיוס החובה בה (שבוטל ביולי 2011[1]) החל לאחר הפסד גרמניה הנאצית במלחמת העולם השנייה. גיוס החובה החל בשל המלחמה הקרה, שהתקיימה בתוך גבולות גרמניה, בין שני חלקיה: גרמניה המזרחית הקומוניסטית, שנשלטה, למעשה, על ידי ברית המועצות וגרמניה המערבית, שנתמכה על ידי מעצמות המערב: ארצות הברית, בריטניה וצרפת.

גיוס החובה בעולם

Conscription map of the world

  מדינות שבהן אין צבא
  מדינות שבהן אין גיוס חובה
  מדינות שיש בהן גיוס חובה, אך פחות מ-20% מבני קבוצת הגיל כולה (כוללים גברים או נשים) נאלצים להתגייס
  מדינות שהממשלה הנוכחית מתכננת לבטל גיוס חובה
  מדינות שקיים בהן גיוס חובה
  אין מידע

הוויכוח סביב גיוס חובה

במדינות רבות ישנה טענה כי גיוס חובה ושירות חובה גורמים למיליטריזציה של החברה האזרחית, ובכך, ליצירת חברה שהיא גברית-מאצ'ואיסטית ואלימה יתר על המידה, כאשר עקרונות חברתיים נזנחים, או לכל הפחות מקבלים חשיבות מועטה יותר. נושאים כגון: חינוך, בריאות, רווחה, טיפול בפשיעה וכדומה, מקבלים פחות התייחסות ופחות כוח אדם. נוסף על כך, קיימת הטענה, שגיוס חובה פוגע בחופש העיסוק, חופש המצפון ובחרויות בסיסיות נוספות, ובכך הוא אנטי-דמוקרטי.

עוד מציינים את התקציב הגדול מאוד שדורש צבא חובה, ואת היתרון של צבא מקצועי, שבו לכל החיילים ותק של שנים, על פני צבא גדול ומסורבל יותר. עוד מתלוננים מהצד הליברלי, שמדובר בעבדות לא מוסרית בעבור המדינה, שמעכבת בשנים את התקדמותם של צעירים. במגזרים שמרניים, נחשבת כפגיעה הכרחת אזרחים לשהות עם אנשים בעלי השקפת עולם ואורח חיים שונים משלהם, הידועה כאפקט כור היתוך, דבר שעלול לגרום לנטישת הקבוצה וערעור צדקת דרכה.

מנגד, ישנה הטענה, שגיוס חובה תורם רבות למדינה. ערכים כגון פטריוטיות, רעות וערבות הדדית, אהבת הארץ וכו', מוטמעים באזרחים, מתוקף היותם מגויסים, ודווקא בגלל אפקט כור ההיתוך.

בישראל

בישראל מתקיים גיוס חובה מראשית ימיה, בהתאם לחוק שירות ביטחון. בשנת 2013 הועלתה בכנסת הצעה לתיקון החוק, לפיה יבוטל גיוס החובה לצה"ל.[2] הרקע להצעת החוק הוא פקיעת תוקפו של חוק טל וחקיקת "חוק השוויון בנטל",[3] שמרחיב את גיוס החובה גם לאוכלוסייה מהמגזר החרדי. מציעי החוק הסבירו, שביטול גיוס החובה יפתור את בעיית חוסר השוויון.

בשנת 2014 פורסם מסמך פנימי של המרכז למדעי ההתנהגות (ממד"ה) של צה"ל,[4] הממליץ לצבא להתכונן לשינויים במודל הגיוס וביטול גיוס החובה, על רקע השיח הציבורי הגובר בעניין. המסמך קובע כי "על צה"ל להתכונן לתרחיש זה, על סמך מה שהתרחש בצבאות אחרים".

לקראת הבחירות לכנסת העשרים, גיוס החובה בישראל היה במרכז הקונצנזוס, ואף מפלגה, פרט ליהדות התורה, לא הצהירה שתפעל לביטולו.[5]

גיוס נשים

רק מעט מדינות מחייבות גיוס נשים. בשנת 1951 היו רק 4 מדינות שגייסו נשים לשירות חובה: צ'ילה, פקיסטן, טורקיה וישראל. בשוודיה היה גיוס חובה לרופאות, רופאות שיניים ואחיות[6]. מדינות שונות כללו בחוקיהן אפשרות לגיוס חובה של נשים בעת מלחמה[7].

החל מינואר 2015 יש גיוס חובה לנשים בנורווגיה, והיא המדינה היחידה בנאט"ו המקיימת גיוס חובה לנשים[8]. גם צפון קוריאה החילה גיוס חובה החל משנת 2015[9].

במרץ 2017 הודיעה ממשלת שוודיה על החזרת גיוס החובה לאחר שבוטל שבע שנים קודם לכן, וכי חוק גיוס החובה יחול גם על נשים[10].

ראו גם

הערות שוליים

  1. ^ FAZ: Wehrpflicht wird zum 1. Juli 2011 ausgesetzt (בגרמנית)
  2. ^ חוק שירות ביטחון תיקון - ביטול גיוס חובה
  3. ^ שיוויון בנטל שירות החובה
  4. ^ מסמך צבאי פנימי: להתכונן לביטול גיוס החובה
  5. ^ ביטול גיוס חובה - כנסת פתוחה
  6. ^ 4 מדינות בעולם מחייבות גיוס נשים, חרות, 2 במרץ 1951
  7. ^ נשים בצבאות העולם, מעריב, 23 בדצמבר 1971
  8. ^ Universal Conscription, 11 June 2015
  9. ^ Choi Song Min, North Korea introduces 'mandatory military service for women', The Guardian, January 31, 2015
  10. ^ שוודיה מחזירה את גיוס החובה לגברים ולנשים בגלל המצב הביטחוני באירופה, באתר הארץ, 7 במרץ 2017
24 בינואר

24 בינואר הוא היום ה-24 בשנה בלוח הגריגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 341 ימים (342 ימים בשנה מעוברת).

27 באפריל

27 באפריל הוא היום ה-117 בשנה (118 בשנה מעוברת), בשבוע ה-17 בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 248 ימים.

5 ביוני

5 ביוני הוא היום ה-156 בשנה (157 בשנה מעוברת), בשבוע ה-23 בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 209 ימים.

אי-גיוס בישראל

גיוס חובה לצה"ל נעשה בהתאם לחוק שירות ביטחון (נוסח משולב), התשמ"ו-1986. בחוק זה קבועים גם כללים המאפשרים שלא להתגייס, ובהם קבלת פטור משירות ביטחון ואי-גיוס. כמו כן קיימת השתמטות מגיוס, באמצעות דרכים בלתי חוקיות על-מנת שלא לשרת בצה"ל.

גיוס לצה"ל

גיוס לצה"ל הוא התהליך של גיוס חובה של בני נוער בישראל שנמצאו מתאימים לשירות, לקראת שירותם. תהליך הגיוס מסתיים ביום החיול, כלומר ביום שבו מתחיל השירות בצה"ל.

הכוחות המזוינים של ירדן

הכוחות המזוינים של ירדן (בערבית: القوات المسلحة الأردنية (אל-קואת אל-מוסלחה אל-ארדוניה)), ידועים גם בשם הצבא הערבי (الجيش العربي), הוא שמם של כלל הכוחות המזוינים של הממלכה הירדנית ההאשמית. הכוחות נמצאים תחת פיקודו של מלך ירדן, שהוא המפקד העליון.

גיוס חובה בצבא ירדן הופסק בשנת 1999, נשים אינן כפופות לגיוס אך יכולות להתנדב לשירות לתפקידים לא קרביים.

הכוחות המזוינים של נורווגיה

הכוחות המזוינים של נורווגיה (נורווגית: Forsvaret, "הגנה") כוללים את צבא נורווגיה (זרועות היבשה, הים והאוויר), את משמר החופים (המוכל בתוך חיל הים) ואת משמר הבית (מעין משמר לאומי סדיר). צבא נורווגיה, שהוא הכוח העיקרי, מונה בשגרה 30,000 אנשים, בהם חיילים ואזרחים.

על פי הערכה משנת 2009, ימנו הכוחות המזוינים של נורווגיה בגיוס מלא כ-83,000 לוחמים.

בנורווגיה מופעל חוק גיוס חובה שבמסגרתו מחויבים כל הגברים במדינה לשרת שירות של בין שישה לשנים-עשר חודשים בצבא. גם נשים מחויבות להתגייס לצבא.הצבא הנורווגי פועל בצפון נורווגיה, באפגניסטן וגם במזרח אירופה. הצבא הוא הבכור מבין ענפי השירות והוקם כארגון צבאי מודרני ב-1628. הצבא השתתף במלחמות במאות ה-17, ה-18, וה-19.

הכוחות המזוינים של נורווגיה מורכבים מארבע זרועות עיקריות:

צבא היבשה של נורווגיה (Hæren)

חיל האוויר המלכותי הנורווגי (Luftforsvaret)

חיל הים הנורווגי (Sjøforsvaret), הכולל את:

הצי המלכותי הנורווגי (Kongelige Norske Marines)

משמר החופים הנורווגי (Kystvakten)

משמר הבית הנורווגי (Heimevernet)

המלחמות הנפוליאוניות

המלחמות הנפוליאוניות הן סדרה של עימותים עולמיים שהתרחשו בעיקר באירופה, אך גם במזרח-התיכון, צפון אפריקה והאוקיינוס האטלנטי. בכל אחד מהם עמדה צרפת מול קואליציה משתנה של בעלות-ברית, שהתנגדו למסעות הכיבושים שערכה. המלחמות הנפוליאוניות מתוארכות בדרך-כלל החל ממסעו הראשון של נפוליאון באיטליה ב-1796–1798, כמצביא (שהפך ב-1799 לשליט), בעת מלחמתה של צרפת נגד הקואליציה הראשונה (מלחמה שהתחילה רשמית ב-1792). ככלל, המלחמות נגד הקואליציות הראשונה והשנייה נקראות גם "המלחמות המהפכניות הצרפתיות". המלחמות נמשכו עם הפוגות קצרות עד שנת 1815. הן שינו ללא היכר את הצבאות האירופאיים, ונערכו בקנה-מידה רחב שלא נודע כמוהו, בעיקר בשל שיטת גיוס חובה להמונים שאומצה לראשונה.

הצבא היווני

הצבא היווני (ביוונית: Ελληνικές Ένοπλες Δυνάμεις - "הלניקס אנופלס דינאמיס") הוא שמם של כלל הכוחות המזוינים היווניים.

הצבא מורכב מהחילות הבאים:

חיל האוויר היווני

הצי היווני

צבא היבשה היוונימפקדו הראשי של הצבא היווני הוא שר הביטחון היווני. ביוון קיים גיוס חובה לגברים מגיל 18 למשך 9 חודשים; נשים יכולות להתנדב לשירות צבאי. יוון חברה בברית נאט"ו וצבאה משתתף במבצעי נאט"ו.

בשנת 2015 הוציאה יוון כ-4.6 אחוזים מתקציב המדינה על מימון הצבא.

זכויות להט"ב באסיה

זכויותיהם של לסביות, הומוסקסואלים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים (להט"ב) באסיה הן מוגבלות מאוד ביחס לאזורים רבים אחרים בעולם.

מתוך 48 המדינות באסיה, הומוסקסואליות חוקית ב־26 מדינות בלבד, וב־2 מדינות נוספות היא חוקית רק בחלק מהמדינה. נוסף על כך, הומוסקסואליות חוקית בכל 3 הטריטוריות שבאסיה (אקרוטירי ודקליה, הונג קונג ומקאו) וכן ב־6 מתוך 7 המדינות שיש להן הכרה מוגבלת. לסביות חוקית ב־32 מדינות, ובמדינה אחת נוספת היא חוקית רק בחלק מהמדינה. כמו כן, לסביות חוקית בכל הטריטוריות שבאסיה וכן בכל המדינות שיש להן הכרה מוגבלת.

במספר מדינות שבהן משטר אסלאמי דתי מאוד קיים עונש מוות להומוסקסואלים: מדינות אלה הן איחוד האמירויות הערביות, איראן, ערב הסעודית, קטר, תימן, אפגניסטן וברוניי. באיראן וברצועת עזה הומוסקסואלים לעיתים מוצאים להורג ללא משפט. עונשים אחרים המקובלים בגין נטייה חד־מינית, ובגין הומוסקסואליות בפרט, הם קנסות, מאסר (לעיתים אף מאסר עולם) ובמספר מדינות מוסלמיות גם ענישה גופנית כגון מלקות, הצלפות ועינויים.

מבין מדינות אסיה החברות באומות המאוחדות, 11 מדינות חתמו בעד הצהרת האו"ם בדבר נטייה מינית וזהות מגדרית. 21 מדינות חתמו נגד ההצהרה, רובן המוחלט מדינות עם משטר אסלאמי דתי. 16 מדינות נמנעו.

חייל בודד

חייל בודד הוא חייל המשרת בצה"ל ומנותק ממשפחתו מסיבות שונות.

חייל שהוכר ברשויות צה"ל כחייל בודד זכאי לאפשרויות סיוע מגוונות בעקבות הריחוק ממשפחתו. חיילים בודדים זקוקים למקום מגורים הולם במהלך השירות וכן למסגרת ולתמיכה רגשית, וצה"ל מעניק להם מגוון הטבות כדי להקל על שירותם.

הכרה בחייל כבודד נעשית לאחר הגשת בקשה בלשכת הגיוס האזורית (למי שטרם התגייס), או הגשת בקשה במהלך השירות אצל מש"ק ת"ש ביחידה. חייל מוגדר כבודד מסיבות כגון: הורים שהיגרו מהארץ, הורים בשליחות בחו"ל, עולים חדשים שהגיעו לארץ לבדם כדי להתגייס, יתומים מהורים, וחיילים שהקשר עם משפחתם מנותק.

כיום משרתים בצה"ל כ-5,800 חיילים במעמד חייל בודד, למחציתם משפחות שאינן מתגוררות בישראל. חלקם מחויבי גיוס על פי חוק גיוס חובה וחלקם מתנדבים. חלקם בעלי קרובי משפחה מדרגה ראשונה בארץ, אך מסיבות שונות אינם יכולים לגור בבתיהם, ולכן מוגדרים כחיילים בודדים. כמחצית מהחיילים הבודדים משרתים בתפקידי לחימה בצה"ל.

חיל המשלוח הקנדי

חיל המשלוח הקנדי למלחמת העולם הראשונה (באנגלית: Canadian Expeditionary Force - C.E.F) היה המסגרת הצבאית שהוקמה על ידי קנדה במלחמת העולם הראשונה כחיל משלוח על מנת להשתתף במלחמה. חיל המשלוח התחלק לגיס חי"ר לוחם, הגיס הקנדי, שלחם בחזית המערבית ולכוחות נוספים, שחלקם אף לא הגיעו לאירופה. החיל מנה 619,646 חיילים רשומים, מתוכם 142,588 מגויסי גיוס חובה. 424,589 חיילים שירתו מעבר לים (מתוכם רק 25,000 מגויסי חובה). בנקודת השיא, עם תום המלחמה, שירתו בחיל המשלוח שירות פעיל 388,038 חיילים בכל הדרגות.

יום סיירות

במסגרת תהליך המיון והגיוס לצה"ל, יום סיירות, או בשמו הרשמי יום שדה, הוא יום המשמש למיון מיועדים לשירות ביטחון (מלש"בים) טרם גיוסם ליחידות המיוחדות, בהן סיירת מטכ"ל, שייטת 13, יחידת שלדג, 669 קורס חובלים ושייטת הצוללות של חיל הים.

כדי לקבל זימון ליום הסיירות על המועמד להיות כשיר מבחינת נתונים פיזיים, המתבטאים בפרופיל שנע בין 82 - 97 וללא סעיפים פוסלים (למשל: קוצר ראייה, אסתמת ילדות). תנאי נוסף הוא נתונים האישיים, שנתקבלו בצו הראשון צריכים להיות מתאימים לקצונה, ונדרש קב"א של לפחות 52. מלש"בים אשר נתוניהם אינם מתאימים ליום הסיירות יכולים להתמיין לקורס חובלים ושייטת הצוללות דרך מאותר צדדי, או לנסות להגיש בקשת חריג יום סיירות.

במשך השנה ישנם שני מחזורים של ימי סיירות, בינואר ובאוקטובר.

יום הסיירות מועבר על ידי בוגרי היחידות המיוחדות ומתבצע במטווח 24. במשך היום מלשבי"ם המועמדים לשירות ביטחון עוברים פעילויות גופניות, ובסופו הם מחולקים לגיבושים השונים שיבוצעו כמה חודשים לאחר מכן.

כוחות ההגנה של דנמרק

כוחות ההגנה של דנמרק (בדנית: Forsvaret), הם הכוחות הצבאיים של דנמרק והאחראים על הגנתה של דנמרק ושטחיה מעבר לים, גרינלנד ואיי פארו.

המפקדת העליונה של כוחות ההגנה היא מרגרט השנייה, מלכת דנמרק. עם זאת, הפיקוד בפועל על כוחות ההגנה הוא בידי ממשלת דנמרק באמצעות שר ההגנה וראש מטה כוחות ההגנה. על פי החוק, הממשלה לא יכולה להציב את כוחות ההגנה לכל מטרה שאינה לצורכי הגנה, ללא הסכמת הפרלמנט.

ספורטאי מצטיין

ספורטאי מצטיין הוא מעמד שמעניק צה"ל לספורטאים לקראת גיוסם. מעמד זה מקנה להם את האפשרות להמשיך להתאמן במקביל לשירותם הצבאי, וכך לשמור על כושרם.

ההחלטה על הכרה במיועד לשירות ביטחון או לחייל כספורטאי מצטיין מסורה למיטב, על פי מכסות שקבע, ולפי המלצת המחלקה לספורט תחרותי במשרד התרבות והספורט. ההכרה מאפשרת לחייל לצאת לאימונים ולתחרויות, אף מחוץ לישראל, ובכך מתאפשרת המשך התפתחותו המקצועית. החייל חייב לעבור טירונות, ובמהלך שירותו, עליו להתייצב בבסיסו למשך 6 שעות ביום לכל הפחות. ניתן לשנות את מעמדו ולהעבירו למסלול שירות רגיל, אם אין עוד הצדקה להעניק לו מעמד של ספורטאי מצטיין. ספורטאים בודדים מדי שנה מקבלים מעמד של "ספורטאי עילוי", המאפשר את דחיית שירותם הצבאי, כדי שיוכלו להתאמן בחו"ל.

במהלך השנים נמתחה ביקורת על הסדר זה, שכן הוא מפלה לטובה את מי שעיסוקו בספורט, לעומת מי שעיסוקו בתחומים אחרים. מנגד, נטען, כי בניגוד לעיסוקים אחרים, התקופה בה יכול ספורטאי לעסוק בספורט מוגבלת בדרך כלל עד שנות ה-30 לחייו, ולעיתים אף פחות מכך, והתקופה שבין גיל 18 ל-21 היא קריטית להתפתחות הספורטאי. טיעון אחר הוא כי אין בשירות הצבאי של הספורטאים המצטיינים תרומה של ממש, שכן בשל הדרישה לשחררם לאימונים תדיר, רבים מהם מוצבים בתפקידי מינהלה כגון עובדי רס"ר. מנגד נטען כי הספורטאים מהווים מודל לחיקוי עבור בני הנוער, ועצם שירותם בצבא יעודד בני נוער להתגייס.

בראשית 2008 אישרה הכנסת בקריאה ראשונה תיקון בחוק שירות ביטחון שיזם חבר הכנסת חיים כץ. לפי התיקון, ניתן יהיה להמיר את שירותו הצבאי של ספורטאי שהוכר כ"ספורטאי עילוי" בשירות לאומי בקהילות יהודיות בחוץ לארץ, או בשגרירויות ישראל. הצעת החוק זכתה לכינוי "חוק סהר", על שם הכדורגלן בן סהר, ששיחק באנגליה. כמה מחברי הכנסת שהתנגדו להצעת החוק טענו כי הסדר מעין זה יש לקבוע בנוהלי הצבא, ולא בחוק, מחשש לאפליית אחרים ולמדרון חלקלק. בסופו של דבר הוחלט לא להמשיך לקדם את הצעת החוק, ולהמשיך להסדיר את מעמדם של הספורטאים המצטיינים בנוהל שגובש, ולפיו יתאפשרו הקלות נוספות, כגון דחיית גיוס לתקופה של עד ארבע שנים, קיצורו או פיצולו באופן שיאפשר אימונים בחו"ל (לימים התברר כי מעמדו של השחקן בן סהר בוטל והוא נדרש לשוב לשירות צבאי ככל חייל אחר בצה"ל. עניינו הוסדר מאוחר יותר והוא שוחרר משירות צבאי בחלוף 7 שנים כבעל מעמד של ספורטאי עילוי).

מעמד דומה לספורטאים מצטיינים ניתן גם למוזיקאים ולרקדנים.

כיום, מעמדם של ספורטאים מצטיינים בצה"ל מעוגן בהוראות פנימיות של צה"ל ושל מנהל הספורט. ההוראות הללו כוללות תנאים מקדמיים, המהווים סף לבקשתו של ספורטאי לקבלת מעמד במהלך שירותו הצבאי. המעמד בדרך כלל מוסדר בטרם הגיוס ואולם אין מניעה כי יוסדר אף במהלכו של שירות צבאי, והכל בכפוף למספר המכסות המותרות בצה"ל לספורטאים פעילים ומצטיינים (כ-410 ספורטאים בסך הכל, נכון לחודש מרץ 2015).

צבא הקונפדרציה

צבא הקונפדרציה היה הצבא של קונפדרציית המדינות של אמריקה במהלך שנות קיומה בין ה-8 בפברואר 1861 עד ה-10 במאי 1865.

צבא הקונפדרציה נוסד בשנת 1861 במטרה להגן על קונפדרציית המדינות של אמריקה, אשר נוסדה גם כן באותה השנה, כאשר 11 מדינות הדרום פרשו מארצות הברית. הצבא נוהל בתחילה על ידי 313 קצינים שפרשו מצבא ארצות הברית ומנה בהקמתו 82,000 מתנדבים. באוגוסט 1861 אישר הקונגרס של הקונפדרציה גיוס של 400,000 אנשים נוספים. באפריל 1862 העביר הקונגרס של הקונפדרציה חוק גיוס חובה, אשר במסגרתו גויסו כל הגברים הלבנים במדינות הקונפדרציה בגילאי 18–35. לא ניתן לקבוע בוודאות את המספר המדויק של האנשים ששירתו בצבא הקונפדרציה שכן הרשומות המקוריות של כוח האדם הושמדו. ההערכה היא שמספר האנשים ששירתו בצבא הקונפדרציה נע בטווח שבין 500,000 לבין 2,000,000 אנשים.

המפקדים הבכירים בצבא הקונפדרציה היו רוברט לי, אלברט סידני ג'ונסטון ותומאס ג'ונתן ג'קסון.

הצבא פורק ב-9 באפריל 1865 כאשר גנרל רוברט לי נכנע בווירג'יניה.

שווייץ

שווייץ (או שווייצריה; השם הקצר: בגרמנית: Schweiz; בצרפתית: Suisse; באיטלקית: Svizzera; ברומאנש: Svizra; השם הרשמי: בגרמנית: Schweizerische Eidgenossenschaft; בצרפתית: Confédération suisse; באיטלקית: Svizzera Confederazione; ברומאנש: Confederaziun svizra; בלטינית: Confœderatio Helvetica – "הקונפדרציה ההלווטית", או הקונפדרציה השווייצרית) היא מדינה אלפינית מוקפת יבשה השוכנת במרכז אירופה אשר מאופיינת ברמת חיים גבוהה של תושביה וכלכלה יציבה. שווייץ גובלת בגרמניה בצפון, בצרפת במערב, באיטליה בדרום ובאוסטריה וליכטנשטיין במזרח.

שווייץ מוכרת בנופיה המרהיבים ובהריה ואגמיה הרבים. לטופוגרפיה של שווייץ יש תפקיד מרכזי בעיצוב כלכלתה, תרבותה והמסורת המדינית שלה. היותה של שווייץ הררית הקשה על התהוות חקלאות קלאסית של מישורים נרחבים ואילץ את השווייצרים להתמקד בייצור מוצרים מתוחכמים כמו גבינות ויינות איכות, שוקולדים ושעונים. הטופוגרפיה גם הקשתה מאוד על התחבורה האזרחית והממשלתית כמו גם על התקדמות צבאות אויב. עובדות אלו יצרו בין אזרחי שווייץ מגוון תרבותי ושפתי עשיר, אילצו את השלטון המרכזי לתת לאזרחים מידה רבה של עצמאות מקומית ואפשרו התגוננות נגד אויבים קשים מבחוץ. לכן לשווייץ מסורת ארוכת שנים של משטר דמוקרטי יציב כמו גם מסורת של נייטרליות פוליטית וצבאית כלפי חוץ. באופן טבעי, שווייץ משמשת כביתם של ארגונים בינלאומיים רבים ושל בנקים גדולים.

במשך מרבית שנות קיומה, שווייץ הייתה קונפדרציה של קנטונים (מחוזות אוטונומיים) אשר תושביהם דוברי שפות שונות, ולא הייתה לה שפה רשמית. במהלך המאה ה-19, הקנטונים החליטו על הידוק שיתוף הפעולה, המדינה הוגדרה רשמית כפדרציה ומבחינה מנהלית היא אימצה מאפיינים חלקיים של ארגון פדרלי. כך, למשל, בניגוד לפדרציות, אזרח שווייצרי נחשב לאזרח של אחד הקנטונים ולא של שווייץ כולה, אך בניגוד לקונפדרציות, התאזרחות בקנטון אחד דורשת את הסכמתם של הקנטונים האחרים.

במהלך המאה העשרים הוכרזו ארבע משפות המדינה כשפותיה הרשמיות. אחת מהן, רומאנש, משמשת שפה רשמית רק בשווייץ, וככל הנראה, רק בשווייץ קיימות קהילות הדוברות אותה. כאשר לא ניתן או לא נוח להשתמש בכל השפות לכתיבת שם המדינה, משמשת השפה הלטינית כברירת מחדל ובה נקראת המדינה: "הקונפדרציה ההלווטית" (Confœderatio Helvetica). שם זה וראשי התיבות שלו (CH) משמשים למטרות שונות, כגון סימול שם המדינה וסיומת האינטרנט שלה. בולים ומטבעות של שווייץ נושאים את השם Helvetia.

שירות חובה בצה"ל

שירות בצה"ל הוא בגדר חובה לאזרחי ישראל ומוסדר בעיקר באמצעות חוק שירות ביטחון (נוסח משולב), התשמ"ו-1986. כן חלות על המשרתים בצה"ל פקודות מטכ"ל (פ"מ) והוראות הפיקוד העליון (הפ"ע). שירות זה מתחיל עם הגיוס לצה"ל, של תושב ישראל שהגיע לגיל 18 שנה. עם סיום השרות מקבל המשתחרר תעודת שחרור משירות צבאי.

שירות נשים בצה"ל

נשים מהוות חלק משמעותי מכוח-האדם של צה"ל מיום הקמתו. מעמד הנשים בצבא והתפקידים הפתוחים בפניהן שלהן עברו שינויים רבים במהלך השנים. בתחילת המאה ה-21 ישראל הייתה המדינה היחידה בעולם בה נהג שירות חובה לנשים, לצד אריתריאה שבה שרר מצב מלחמה. בשנת 2015 נוספה קוריאה הצפונית. בנורווגיה (מאז 2013) ובשוודיה (מאז 2017) ישנה חובת גיוס לנשים כגברים, אולם היא כמעט שאינה מיושמת בפועל.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.