גיבורי דוד

גיבורי דוד הם עשרות גיבורי מלחמה ששירתו בצבאו של דוד המלך והיו הגדולים שבלוחמיו וכנראה גם ראשי הצבא וקציניו.

ככל הנראה היו מחבורת הלוחמים שהתגבשה סביב דוד בעת שברח ממפני שאול במדבר יהודה בתחילת דרכו.

היררכיה בגיבורי דוד

לא כל גיבורי דוד היו באותו מעמד צבאי. הכתוב מציג אותם בכמה רמות, אך החלוקה אינה ברורה כל צורכה. ככל הנראה, כך היא החלוקה הכללית:

  1. שלושה גיבורים במעמד הבכיר ביותר: עדינו העצני, אלעזר בן דודו, שמא בן אגא[1].
  2. שלושה גיבורים שניים להם: אבישי בן צרויה, בניהו בן יהוידע וגיבור שלישי שאינו נזכר.
  3. שאר הגיבורים.

הגיבורים ברמות הראשונות זוכים לפירוט מעשי גבורתיהם, בשונה משאר הגיבורים, המוזכרים בשמם בלבד.

מעל כולם היה שר הצבא, יואב בן צרויה, אך הוא עצמו אינו נזכר ברשימות (ראה לקמן: "מדוע יואב אינו מוזכר?").

הבדלים בין הרשימות

Rembrandt - Haman Recognizes his Fate - detail 01
"אוריה החתי", ציור מאת רמברנדט, שנת 1665.

כאמור, רשימת גיבורי דוד מובאים מובאת פעמיים במקרא, פעם אחת בסוף ספר שמואל ופעם שנייה באמצע ספר דברי הימים. אומנם, ישנם הבדלים רבים, קלים ומשמעותיים יותר, בין שתי הרשימות.

ההבדל הבולט והמשמעותי ביותר הוא מספר הגיבורים. הרשימה בספר שמואל מסתיימת באוריה החיתי, ואילו הרשימה בספר דברי הימים מביאה אחריו עוד כחמישה עשר גיבורים.

מניין הגיבורים

לאחר דברי דוד האחרונים בספר שמואל, נמנים גיבורי דוד ורשימה נוספת קיימת גם בספר דברי הימים א. שתי הרשימות כמעט זהות אך חלק משמות הגיבורים שונים במקצת.

  1. עדינו העצני[2]
  2. אלעזר בן דודו (בן אחוחי) – עליו מסופר שסייע לדוד במלחמתו נגד הפלשתים ובמלחמתו עשה לו ה' תשועה גדולה.[3]
  3. שמא בן אגא הררי – הציל את "חלקת העדשים" של ישראל מן הפלשתים, גם לו עשה ה' תשועה גדולה.[4]
  4. אבישי בן צרויה – אחיו של יואב והרג במסגרת אחת המלחמות שלוש מאות איש בחנית[5]
  5. בניהו בן יהוידע - מוגדר כ"איש חיל רב פעלים" ונקרא גם מקבצאל. עליו מסופרים סיפורי גבורה דוגמת הריגת אריה וניצחון מול איש מיצרי חמוש.[6]
  6. עשהאל בן צרויה אחיהם של יואב ואבישי[7]
  7. אלחנן בן דודו אשר התגורר בבית לחם.[8]
  8. שמה החרודי/שמות ההרורי[9]
  9. אליקא החרודי[10]
  10. חלץ הפלטי/חלץ הפלוני על מקורו חלוקים הדעות, יש שאומרים שהיה מבני פלט שהתגוררו בדרום יהודה. אך מרשימת מפקדי העוצבות בדברי הימים א (פרק כז פסוק י) נאמר שהוא מבני אפרים, ולכן ייתכן והכוונה שהוא ממשפחת היפלטי שנזכרת בגבול בית יוסף משבט אפרים.[11]
  11. עירא בן עקש התקועי, מן העיר תקוע. לפי הרד"ק היה שם משפחתו "היאירי", והוא אותו עירא שהוזכר גם בשמואל ב פרק כ' פסוק כ"ו שהיה "כהן לדוד", זאת אומרת שהיה מביא את מתנות הכהונה שלו לדוד.[12]
  12. אביעזר הענתותי מהעיר ענתות הנמצאת בהרי בנימין.[13]
  13. צלמון האחוחי/עילי האחוחי ממשפחת האחוחי שהינה משפחה ידועה בשבט בנימין שהתגוררה בנטופה שליד ירושלים.[14]
  14. מהרי הנטופתי גם הוא מנטופה שליד ירושלים.[15]
  15. חלב בן בענה הנטופתי, גם הוא מנטופה שליד ירושלים.[16]
  16. איתי בן ריבי מגבעת בני בנימין. את הגבעה מזהים בדרך כלל עם תל אל פול הנמצאת ממערב לשכונת פסגת זאב בירושלים.[17]
  17. בניהו/בניה הפרעתני מן העיר פרעתון.[18]
  18. חורי/הדי מנחלי געש. ייתכן ומדובר במקום באזור "הר געש" אשר מוזכר כמקום ליד תמנת חרס מקום קבורתו של יהושע בן נון[19]
  19. אביאל/אבי עלבון הערבתי. ייתכן ומקורו בבית הערבה שבמדבר יהודה[20].
  20. עזמות הברחמי/הבחרומי. אשר מקורו מבחורים הנמצאת ליד ירושלים בנחלת שבט בנימין.[21]
  21. אליחבא השעלבני מהעיר הקדומה שעלבים.[22]
  22. בני ישן יהונתן שם הגיבור הוא יהונתן בן ישן.[23]
  23. שמה ההררי[24]
  24. אחיאם בן שרר האררי' כנראה בן יששכר אשר התגורר בהר אפרים.[25]
  25. אליפלט בן אור/בן אחסבי[26]
  26. אליעם בן אחיתופל הגילוני. פרשנים שונים סוברים כי אליעם הוא אביה של בת שבע[27] ולכן הוא גם חותנו של אוריה החתי שגם הוא היה מגיבורי דוד. אליעם היה תושב גילה שבנחלת יהודה שם היה לאביו אחיתופל בית.[28]
  27. חצרי/ו הכרמלי אשר מוצאו מכרמל שביהודה.[29]
  28. פערי הארבי מהעיר ארב שביהודה (מוזכרת גם ביהושע טו נב).[30]
  29. יגאל/יואל בן נתן מהעיר צובה שבמחוז בית לחם.[31]
  30. בני הגדי/הגרי מבני שבט גד או משבט ההגריאים.[32]
  31. צלק העמוני שתי אפשרויות במקורותיו: עמוני מהעם עמון, או שמקורו בכפר עמונה שליד עפרה המקראית.[33]
  32. נחרי הבארותי – נושא כלי יואב בן צרויה מבארות שבבנימין[34]
  33. עירה היתרי מקורו או ממשפחת "היתרי" אשר מוצאה מהעם החיווי שנבלעה ביהודה והתגוררה בקריית יערים, או שמקורו מיתיר שביהודה.[35]
  34. גרב היתרי אחיו של עירה.[36]
  35. אוריה החיתי
  36. מבוני/סבכי החשתי מהעיר חושה.

דברים הנלמדים מרשימות גיבורי דוד

אומנם רשימת גיבורי דוד היא רשימת שמות בלבד (למעט הגיבורים הראשונים), אך אפשר להסיק ממנה כמה וכמה מסקנות, למשל:

  • אוריה החיתי היה מגיבורי דוד ולא סתם חייל זניח בצבאו. דבר זה מגביר את החומרה במה שעשה לו דוד.
  • גיבורי דוד שימשו במשרות מדיניות, כפי שאפשר לראות בספר דברי הימים, בהזכרת גיבורי דוד בכמה וכמה תפקידים.
  • דוד נעזר במגוון נרחב של אנשים, לא כולם מאותו השבט ואולי כמה מהם אפילו לא היו מישראל.
  • הקשר בין אחיתופל לבת שבע (ראה: אליעם בן אחיתופל), קשר שיכול אולי ללמד על סיבת בגידת אחיתופל בדוד.
  • נאמנותם של הגיבורים לדוד – נלמד מסיפור שואבי המים.
  • מאיר באור חדש כמה דמויות שהוזכרו בהקשרים אחרים: אבישי, בניהו, סבכי החושתי, עשהאל...
  • גיבורי דוד היו אנשים מיוחדים, לא כפי שהיה אפשר לחשוב מהאמור בתחילת דרכו של דוד, בבריחתו משאול (ש"א כב, ב): "וַיִּתְקַבְּצוּ אֵלָיו כָּל אִישׁ מָצוֹק וְכָל אִישׁ אֲשֶׁר לוֹ נֹשֶׁא וְכָל אִישׁ מַר נֶפֶשׁ וַיְהִי עֲלֵיהֶם לְשָׂר".

מדוע יואב אינו מוזכר?

ברשימות גיבורי דוד מוזכרים ראשי חייליו של דוד, כמה מהם ידועים מסיפורים בספר שמואל, כמו: אבישי ועשהאל בני צרויה. אכן, יואב בן צרויה, שהיה הבכיר מאחיו ומכל צבאו של דוד - דווקא הוא אינו מופיע ברשימות. הובאו לכך כמה הסברים, למשל:

  • אין צורך להזכיר את יואב משום שאיננו עוד אחד מגיבורי דוד, אלא שר הצבא כולו, והוא כבר מוזכר בתפקידו זה לצד אנשים בכירים אחרים במלכות דוד[37].
  • יש בחז"ל המזהים את עדינו העצני עם יואב בן צרויה, וממילא הוא כן מופיע, אך בשם אחר.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ בדברי הימים נזכרו רק שניים מהשלישייה הראשונה: יָשָׁבְעָם בֶּן חַכְמוֹנִי (כינוי לעדינו העצני ה"יֹשֵׁב בַּשֶּׁבֶת תַּחְכְּמֹנִי") ואלעזר בן דודו.
  2. ^ שמואל ב', כ"ג, ח'
  3. ^ שמואל ב', כ"ג, ט'-י'
  4. ^ שמואל ב', כ"ג, י"א-י"ג
  5. ^ שמואל ב', כ"ג, י"ח-י"ט
  6. ^ שמואל ב', כ"ג, כ'-כ"ג
  7. ^ שמואל ב', כ"ג, כ"ד
  8. ^ שמואל ב', כ"ג, כ"ד
  9. ^ שמואל ב', כ"ג, כ"ה
  10. ^ שמואל ב', כ"ג, כ"ה
  11. ^ שמואל ב', כ"ג, כ"ו,יהושע, ט"ז, ג'
  12. ^ שמואל ב', כ"ג, כ"ו
  13. ^ שמואל ב', כ"ג, כ"ז
  14. ^ שמואל ב', כ"ג, כ"ח
  15. ^ שמואל ב', כ"ג, כ"ח
  16. ^ שמואל ב', כ"ג, כ"ט
  17. ^ שמואל ב', כ"ג, כ"ט
  18. ^ שמואל ב', כ"ג, ל'
  19. ^ שמואל ב', כ"ג, ל'יהושע, כ"ד, ל'
  20. ^ שמואל ב', כ"ג, ל"איהושע, ט"ו, ס"א
  21. ^ שמואל ב', כ"ג, ל"א
  22. ^ שמואל ב', כ"ג, ל"ב
  23. ^ שמואל ב', כ"ג, ל"ב
  24. ^ שמואל ב', כ"ג, ל"ג
  25. ^ שמואל ב', כ"ג, ל"ג
  26. ^ שמואל ב', כ"ג, ל"ד
  27. ^ שמואל ב', י"א, ג'
  28. ^ שמואל ב', כ"ג, ל"ד
  29. ^ שמואל ב', כ"ג, ל"ה
  30. ^ שמואל ב', כ"ג, ל"ה
  31. ^ שמואל ב', כ"ג, ל"ו
  32. ^ שמואל ב', כ"ג, ל"ו
  33. ^ שמואל ב', כ"ג, ל"ז
  34. ^ שמואל ב', כ"ג, ל"ז
  35. ^ שמואל ב', כ"ג, ל"ח
  36. ^ שמואל ב', כ"ג, ל"ח
  37. ^ כך הוסבר למשל ב: רש"י, ש"ב כ"ג, ל"ט; הפירוש המיוחס לרש"י, דברי הימים א' י"א, כ'; רד"ק דברי הימים א' י"א, ל"ח.
37 (מספר)

37 (במילים בלשון זכר: שלושים ושבעה; בלשון נקבה: שלושים ושבע) הוא מספר טבעי העוקב ל-36 וקודם ל-38.

אבישי בן צרויה

אֲבִישַׁי, דמות מקראית, היה בנה של צרויה אחות דוד המלך, ואחיהם של יואב ועשהאל.

אבישי היה אחד מחשובי גיבוריו של דוד והצטרף אליו, ככל הנראה, כבר בשלב הראשון של התגבשות תומכיו של דוד, עת נמלט דוד מפני שאול למדבר. לאחר התבססותו של דוד בכיסא המלוכה, השתלב אבישי כמפקד צבאי בכיר של צבאות ישראל תחת פיקודו של אחיו יואב, שר הצבא של דוד.

אבישי, כאחיו יואב, מתואר כלוחם קשוח ואמיץ מחד, אך כפזיז ונמהר מאידך.

שני צדדים אלה של אישיותו באים לידי ביטוי בתיאור שתים מהסיטואציות בהן נקשר שמו בספר שמואל:

בספר שמואל א', פרק כ"ו מתואר כיצד דוד מבקש לרדת בהחבא אל מחנה שאול הרודף אחריו בגבעת החכילה, וללמד את שאול לקח מבלי לפגוע בו פגיעה פיזית. אבישי הוא הראשון והיחיד להתנדב לצאת עם דוד למשימה מסוכנת זו, אך בהתקרבם אל שאול הישן מבקש אבישי להרוג את שאול. דוד מונע זאת ממנו וגוער בו על כוונתו לפגוע ב"משיח ה'".

בבריחתם של דוד ותומכיו מירושלים בעת מרד אבשלום עומד שמעי בן גרא כשהוא סוקל ומקלל את המלך. אל מול הבלגתו של דוד, ביקש אבישי לערוף את ראשו של שמעי במקום וחזר וביקש זאת לאחר דיכוי המרד וחזרתו של דוד לשלטון.הן אבישי והן יואב אחיו מתוארים כנאמנים לחלוטין לדוד, הצילו את חייו, סייעו לו והגנו עליו בהזדמנויות רבות. עם זאת, אופיים חם המזג הוא העומד ברקע טרונייתו החוזרת של דוד: "מה לי ולכם בני צרויה" (ספר שמואל ב', פרק ט"ז, פסוק י').

התגלות נוספת של אופיים חם המזג אירע לאחר שאבנר בן נר, שר צבאם של שאול ולאחר מכן של איש בושת הרג את אחיהם עשהאל בשוגג לאחר שזה רדף אחריו באירוע הקרב על ברכת המים ("ישחקו הנערים לפנינו"). יואב, שביקש לנקום את מות אחיו וכנראה אף להימנע מקירובו של אבנר לחצר דוד באותה התקופה מתוך רצון לשמור על מעמדו כשר הצבא, הרג את אבנר תוך כדי שהוא מעמיד פני ידיד. דוד קונן על מותו של אבנר וזעם על אחייניו באומרו: "והאנשים האלה בני צרויה קשים ממני, ישלם ה' לעושה הרעה כרעתו".

מקרה אחר בו הציל אבישי את חיי דוד מתואר בספר שמואל ב', פרק כ"א, פסוק י"ז וזכה להרחבה מדרשית בתלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף צ"ה, עמוד א'.

אדוניה

אֲדֹנִיָּה (או אֲדֹנִיָּהוּ), דמות מקראית, בנו הרביעי של דוד המלך, מאשתו חגית. נולד בעת שאביו מלך בחברון, והבא בתור בסדר הירושה לאחר אמנון, כלאב ואבשלום. כמוהו כאבשלום היה אדוניה יפה תואר ושאפתן. הודח מכס המלוכה והוצא להורג מאוחר יותר בפקודת שלמה. פרשת הדחתו והוצאתו להורג מתוארת בתחילת ספר מלכים.

אוריה החתי

אוּרִיָּה הַחִתִּי, דמות מקראית, היה אחד משלושים ושבעת גיבורי דוד, ובעלה הראשון של בת שבע, אימו לעתיד של שלמה המלך.

אחיתופל

אֲחִיתֹפֶל הַגִּלֹנִי (כלומר בן העיר גילה) הוא דמות מקראית המתוארת כבעלת חכמה רבה. היה יועצו של דוד המלך, ולאחר מכן יועצו של בנו אבשלום. בנו אליעם היה משלושים גיבורי דוד.

אל מתן

אל מתן היא התנחלות השייכת להתנחלות מעלה שומרון ומצויה בשטחה, כקילומטר מדרום לגבעת "לבונה", מעל לאפיקו של נחל קנה. שם היישוב אינו מופיע במקרא, אך נמצא בחרסי שומרון, ודומה לשונית לשמו של הכפר הסמוך אימתין. אל מתן הוקם בשנת 2000 על ידי קבוצת צעירים דתיים מיישובי האזור - מעלה שומרון וקרני שומרון.

על פי אתר היישוב, מתגוררות בו כ-12 משפחות. על פי תוכנית של ארגון אמנה, יוקמו במקום 40 יחידות דיור, והוא יוכרז כ"כפר אמנים".

בשנת 2009 הוקם במקום בית כנסת. בעקבות עתירה לבג"ץ נגד הקמתו, בלא היתר בנייה כדין, הודיעה המדינה על אטימת המבנה ובג"ץ קיבל את עמדתה. המבנה נאטם ובמקביל הוחל בהליכים להכשרת המבנה. בסוף שנת 2012 קידם המנהל האזרחי הליכים להסדרת המקום ככפר אומנים. בנובמבר 2012 אושרה חוקיות היישוב.בשנת 2014, אישר המנהל האזרחי גריעת 100 דונם משמורת נחל קנה לטובת אל מתן.

אלחנן בן יערי

אֶלְחָנָן בֶּן-יַעְרֵי הוא דמות מקראית מספר שמואל ב', פרק כ"א, פסוק י"ט, לפיו אלחנן הרג את גָּלְיָת הַגִּתִּי. סיפור זה סותר לכאורה את סיפור הריגת גָּלְיָת בידי דוד. סיפורו של אלחנן מובא בגרסה שונה בספר דברי הימים א', פרק כ', פסוק ה'.

בחורים

בחורים היה יישוב יהודי בתקופת המקרא. היישוב היה ממוקם מזרחית לירושלים, בנחלת שבט בנימין. היישוב נזכר במקרא מספר פעמים. הפעם הראשונה שהיישוב בחורים מוזכר היא כשפלטי בן ליש מלווה את אשתו מיכל עד בחורים כשהיא מוחזרת על ידי אבנר בן נר על פי בקשת דוד (שמואל ב, פרק ג, פסוק טו).

הפעם השנייה שהיישוב בחורים מוזכר במקרא היא כשדוד המלך עוזב את ירושלים לכיוון מזרח עקב מרד אבשלום (שמואל ב, פרק טז, פסוק ה). בבחורים נתקלים דוד ופמלייתו בשמעי בן גרא אשר מקלל ומשפיל את דוד בצורה חריפה. בחורים גם נזכרת שני פרקים לאחר מכן כמקום בו מסתתרים צדוק ואביתר בבורחם מפני אנשיו אבשלום.

ברשימת גיבורי דוד נזכר עַזְמָוֶת הַבַּרְחֻמִי (שמ"ב כג, לא) או הַבַּחֲרוּמִי (במקבילה בדה"א יא, לג), כלומר איש בחורים.

בני צרויה

יואב, אבישי ועשהאל, בני צרויה הם דמויות מקראיות: אחייניו של דוד המלך, ודמויות משמעותיות בצבאו. שלושתם מופיעים בעיקר בספר שמואל.

בניהו בן יהוידע

בְּנָיָהוּ בֶּן יְהוֹיָדָע, דמות מקראית, היה אחד מגיבורי דוד המלך, מפקד הכרתי והפלתי. סייע לדוד בהשלטת סדר ויציבות בממלכה. מאוחר יותר התמנה לשר הצבא של שלמה המלך, בנו של דוד.

דוד

דָּוִד, דָּוִד בֶּן יִשַׁי או דָּוִד הַמֶּלֶךְ (1040 לפני הספירה (ב' תר"ס) – 970 לפני הספירה (ב' תש"ל), לערך) הוא דמות מקראית, שהיה, לפי המתואר בתנ"ך, מלכהּ של ממלכת ישראל המאוחדת (אחרי שאול המלך ואיש בושת), ומייסדה של שושלת בית דוד ששלטה בממלכת יהודה במשך כ-420 שנה עד חורבן הבית הראשון. התיאורים התנ"כיים השונים, מייחסים לדוד כיבוש חבלי ארץ נרחבים בצפון ארץ ישראל ובמערבה. התנ"ך אומר כי נמנע מדוד לבנות את בית המקדש הראשון כי היה מעורב במלחמות שהיו כרוכות בשפיכות דמים רבה.דמותו ופועלו של דוד תפסה מקום חשוב במסורת היהודית ובפולקלור, והוא נחשב לדמות מופת ולאחד מגדולי האומה. בקבלה נמנה דוד עם אחד מ"ארבעת רגלי המרכבה לשכינה", שעליהם מתבססת השראת השכינה בעולם לאורך ההיסטוריה (השלושה הנוספים הם אבות האומה אברהם יצחק ויעקב). דוד המלך מכונה במקרא "נְעִים זְמִרוֹת יִשְׂרָאֵל" (שמואל ב', כ"ג, א'), המסורת היהודית רואה בו את מחבר ספר תהילים. על פי המסורת המשיח יהיה אדם מזרע דוד. מסורת זו אומצה גם בברית החדשה, בה נאמר כי ישו הנוצרי היה נצר לבית דוד.התיאור התנ"כי של חיי דוד משקף מסורות רבות, ולאורך השנים חוקרי מקרא, ארכאולוגים והיסטוריונים, היו חלוקים בדעתם ביחס לדוד ולתיאור מלכותו; אסכולות מסוימות מקבלות את הסיפור התנ"כי כנכון בעיקרו, גם אם מוגזם לעיתים, ואחרות דוחות אותו לחלוטין ורואות בו סיפור שנארג מאות שנים מאוחר יותר. טיעון זה הסתמך בין השאר על הטענה כי אין ממצאים ארכאולוגיים או כתובים המתייחסים לבית המלוכה המפואר שהיה אז, לכאורה, בארץ ישראל. גילוי מצבה ארמית בשנת 1993, בה יש אזכור מפורש ל"בית דוד" שם קץ, בעיני רוב החוקרים, למחלוקת על קיומו ההיסטורי של בית דוד, אך הותיר בעינו את הוויכוח האם מפעלי הכיבוש של דוד ומפעלי הבנייה של שלמה אחריו אכן בוצעו על־ידם, שכן תיארוך מפעלי הבנייה העיקריים בארץ ישראל בראשית האלף הראשון לפנה"ס עדיין שנוי במחלוקת. יש המקדימים אותו לימי שלמה ויש המאחרים אותו לימי עמרי.

דוד ובת שבע

מעשה דוד ובת שבע הוא סיפור תנ"כי, המתואר בספר שמואל ב', פרק י"א ובפרק י"ב. התנ"ך מתאר כיצד דוד המלך רואה מגג ארמונו את בת שבע מתרחצת על גג ביתה. דוד מזמין אותה אליו, שוכב עימה, והיא הרה לו. כל זאת בשעה שבעלה, אוריה החתי, נמצא הרחק, במלחמה מול בני עמון. למרות שיש אלו שטוענים שדוד שלח את אוריה לקרב כדי להסתיר את המעשה, חז"ל מסבירים שאוריה היה חייב מיתה בעבור מרידה במלכות כאשר סירב לחזור לאשתו. אחד משיאי המעשה הוא תוכחתו הקשה של נתן הנביא אל דוד, חרטתו של דוד והעונש הכבד שנגזר עליו.

חטאו של דוד במעשה זה, אשר מטיל צל כבד על דמותו הרוחנית, משך את תשומת לבם של פרשנים רבים במשך הדורות. לפי חז"ל שאמרו; כל האומר דוד חטא אינו אלא טועה, לא ייתכן שדוד חטא באופן חמור כל כך, והם מציעים פירוש המנקה את דוד הן מאיסור הניאוף והן מאיסור שפיכת הדמים, ומציג את המעשה ככישלון מוסרי בלבד. פירושם התקבל על ידי חלק מהפרשנים בימי הביניים ובימינו, בעוד אחרים חולקים עליו ומציעים הסברים שונים. הדיון בהסבר המעשה ובהבנת דברי חז"ל מהווה דוגמה לדיון במשמעות הפשט, דיון שהתעורר מחדש גם בתחילת המאה ה-21 וכונה "תנ"ך בגובה העיניים", ובו היווה מעשה דוד ובת שבע סוגיה מרכזית.

חלץ הפלטי

חֶלֶץ הַפַּלְטִי או חֶלֶץ הַפְּלוֹנִי היה אחד משלושים הגבורים של דוד. הוא היה משבט אפרים. הוא פיקד על מחלקת החודש השביעי, כלומר, עתודת מילואים ששרתה בחודש תשרי.

מבצע מוקד

מבצע מוקד הוא המבצע שבו ישראל פתחה את מלחמת ששת הימים. במבצע זה הונחתה מכה מקדימה על שדות התעופה וחילות האוויר הערביים, שכתוצאה ממנה הייתה לחיל האוויר הישראלי עליונות אווירית מוחלטת ויכולת סיוע חופשית לכוחות היבשה בהמשך המלחמה.

עילי האחוחי

עִילַי הָאֲחוֹחִי (בספר שמואל מכונה: צַלְמוֹן הָאֲחֹחִי) הוא דמות מקראית, אחד מגיבורי דוד המלך, הנזכר לצד סבכי החושתי.

עילי האחוחי נמנה בין 30 גיבורי דוד המלך ובשמו זה הוא מוזכר לראשונה בספר דברי הימים א', פרק י"א, פסוק כ"ט: "וְאֵלֶּה רָאשֵׁי הַגִּבֹּרִים אֲשֶׁר לְדָוִיד... וְגִבּוֹרֵי הַחֲיָלִים...סִבּכַי הַחֻשָתִי עִילַי הָאֲחוֹחִי"

עשהאל בן צרויה

עֲשָׂהאֵל בֶּן צְרוּיָה, דמות מקראית, היה מגיבוריו של דוד המלך ואחד מבני צרויה המוזכרים בספר שמואל ב' (עשהאל מוזכר בעיקר בפרק ב'). אֶחיו היו יואב ואבישי. לפי ספר דברי הימים הייתה צרויה אחות דוד, ולפיכך היו עשהאל ואֵחיו אחיינים שלו.

צלק העמוני

צֶלֶק העמוני מופיע בשתי רשימות גיבורי דוד, לקראת סוף הרשימה שבספר שמואל ובאמצע הרשימה שבספר דברי הימים.

תחכמוני (דמות מקראית)

תַּחְכְּמֹנִי הוא דמות מקראית, שהיה מראשי הגיבורים של דוד המלך ולפי המסורת היהודית גם ראש הסנהדרין. השילוב של אִישׁ חַיִל עם תלמיד חכם - לומד תורה מובהק עשתה אותו לדמות מופת. בשמו קרויים היום בתי ספר בחינוך ממלכתי דתי - תחכמוני.

ברשימת הגיבורים אשר לדוד המלך כתוב: "אלה שמות הגיבורים, אשר לדויד: יושב בשבת תחכמוני ראש השלישי, הוא עדינו העצני על-שמונה מאות חלל, בפעם אחת." (שמואל ב' כ"ג,ח')

דוד המלך
משפחתו
אבותיו יהודהתמרפרץנחשון בן עמינדברותבעזעובדישי
אחיו ואחיותיו אליאבשמעהצרויהאביגיל
בניו ובנותיו אמנוןתמראבשלוםאדוניהכלאבשפטיהשלמה
אחייניו יואבאבישיעשהאלעמשא בן יתריונדב בן שמעה
נשותיו אביגילאביטלאחינועם היזרעאליתבת שבעחגיתמיכלמעכה בת תלמיעגלה
יצירות המיוחסות לו צוואת דודקינת דודקינת דוד על אבנרדברי דוד האחרוניםשירת דוד • חלק ממזמורי תהלים
מאורעות בחייו שתוארו במקרא דוד וגולייתסיפור נבל הכרמלידוד ובת שבעמרד שבע בן בכריהאישה החכמה מתקועמעשה אמנון ותמררצח אמנוןדוד ויהונתן
אגדות עליו דוד והצרעה והעכביש
שונות מרב בת שאולפלטי בן לישבית דודאבישג השונמיתברזילי הגלעדי • גיבורי דוד • כתובת תל דןקבר דודמשיחהמלך דוד (סרט)מגן דוד
הנצחה
באומנות דוד (מיכלאנג'לו)דוד (דונטלו)דוד (ברניני)דוד (ורוקיו)
הנצחות עיר דודמגדל דודמלון המלך דודמלון מצודת דודרחוב המלך דודשדרות דוד המלך

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.