גוש האירו

גוש האירואנגלית: Euro area או Eurozone) הוא כינוי לאיגוד כלכלי ומוניטרי של 19 חברות האיחוד האירופי בהן האירו מהווה את ההילך החוקי. הבנק המרכזי האירופי הוא הסמכות המוניטרית העליונה של גוש האירו, ובראשו עומד הבנקאי האיטלקי מריו דראגי.

בגוש האירו חברות בשלב זה, המדינות: אוסטריה, בלגיה, קפריסין, אסטוניה, פינלנד, צרפת, גרמניה, יוון, אירלנד, איטליה, לוקסמבורג, מלטה, הולנד, פורטוגל, סלובניה, סלובקיה, ספרד, לטביה וליטא.

מתוך 11 מדינות הנוספות החברות באיחוד האירופי, שמונה מחויבות על פי אמנת מאסטריכט להצטרף לגוש האירו, כאשר יעמדו בדרישות הכניסה. שוודיה, דנמרק ובריטניה אינן מחויבות להצטרף על אף חברותן באיחוד. 4 מדינות זעירות - אנדורה, מונקו, סן-מרינו וקריית הוותיקן הגיעו להסכם עם האיחוד האירופי המאפשר להם להשתמש באירו כמטבע הרשמי במדינה. הסכם זה אינו מקנה להן את הזכות להיות חלק מגוש האירו ואין להן ייצוג בהנהלת הבנק המרכזי האירופי.

בעוד המדיניות המוניטרית נקבעת על ידי הבנק המרכזי האירופי (ECB), למדינות החברות בגוש האירו אין ממשלה מאוחדת, משרד אוצר מאוחד או מדיניות פיסקלית מחייבת, אולם משבר החוב האירופי הביא לפעולה מתואמת של המדינות העיקריות החברות בגוש האירו ויצירת מנגנון היציבות הפיננסית האירופית.

Euro accession
  גוש האירו (19)
  מדינות האיחוד האירופי המחויבות להצטרף לגוש האירו בעתיד (7)
  מדינות חברות באיחוד האירופי בעלות פטור מהצטרפות לגוש האירו (2)
  אזורים מחוץ לאיחוד האירופי המשתמשים באירו בהסכם (4)
  אזורים מחוץ לאיחוד האירופי המשתמשים באירו ללא הסכם (2)
איגוד הסחר החופשי האירופיאזור שנגןהאזור הכלכלי האירופימועצת אירופההאיחוד האירופיגוש האירושווייץאיסלנדליכטנשטייןנורווגיהאלבניהבוסניה והרצגובינהמקדוניה הצפוניתמונטנגרוסרביהמולדובהאוקראינהאזרבייג'ןגאורגיהקזחסטןבלארוסרוסיהארמניהקריית הוותיקןסן מרינומונקואנדורהטורקיהקרואטיהבולגריההממלכה המאוחדתרומניהצ'כיהדנמרקהונגריהליטאפוליןשוודיהקפריסיןאירלנדאוסטריהבלגיהאסטוניהפינלנדצרפתגרמניהיווןאיטליהלוקסמבורגלטביהמלטההולנדפורטוגלסלובקיהסלובניהספרד
דיאגרמת ון אינטראקטיבית המציגה את הקשרים בין ארגונים והסכמים אירופיים שונים

החברות בגוש האירו

ב-1998 ייסדו 11 מדינות את גוש האירו וב-1 בינואר 1999 הפך האירו למטבע המרכזי במדינות אלו. עם השנים הצטרפו לגוש האירו גם יוון, סלובניה, קפריסין, מלטה, סלובקיה, אסטוניה, לטביה וליטא:

מדינה שנת הצטרפות אוכלוסייה (במיליונים) תמ"ג נומינלי (2009) (במיליוני דולר)
אוסטריה  אוסטריה 1999 8.3 384,908
בלגיה  בלגיה 1999 10.7 468,522
קפריסין  קפריסין 2008 0.8 24,910
אסטוניה  אסטוניה 2011 1.3 19,120
פינלנד  פינלנד 1999 5.3 237,512
צרפת  צרפת 1999 64.1 2,649,390
גרמניה  גרמניה 1999 82.1 3,330,032
יוון  יוון 2001 11.3 329,924
אירלנד  אירלנד 1999 4.5 227,193
איטליה  איטליה 1999 60.1 2,112,780
לוקסמבורג  לוקסמבורג 1999 0.5 52,449
מלטה  מלטה 2008 0.4 7,449
הולנד  הולנד 1999 16.5 792,128
פורטוגל  פורטוגל 1999 10.6 227,676
סלובקיה  סלובקיה 2009 5.4 87,642
סלובניה  סלובניה 2007 2.0 48,477
ספרד  ספרד 1999 47.7 1,460,250
לטביה  לטביה 2014 2.1

9

49,890
ליטא  ליטא 2015 3.5 94,584
הגוש האירופי 329.94 12,475,099

נספחים לגוש האירו

חלק מהטריטוריות הצרפתיות שמעבר לים אימצו את האירו כהילך החוקי:

ל-4 מדינות הסכם רשמי עם האיחוד האירופי בהקשר לשימוש באירו:

מדינות ואזורים בהם האירו משמש הילך חוקי דה פקטו:

התרחבות גוש האירו

כיום ישנן 9 מדינות החברות באיחוד האירופי אך האירו לא משמש בהן כמטבע המרכזי. על מנת להצטרף לגוש האירו כל מדינה חייבת לעמוד במשך שנתיים ב-II ERM (התאמה מדורגת לשע"ח האירו). מתחילת 2009 הבנקים המרכזים של אסטוניה, לטביה, ליטא ודנמרק הכריזו כי יפעלו בהתאם ל-II ERM.

אדמיניסטרציה וייצוג

המדיניות המוניטרית בכל מדינות הגוש האירופי, מנוהלת על ידי הבנק המרכזי האירופי (ECB) ונציגי המדינות בהן האירו משמש כמטבע המרכזי (Eurosystem). על מנת לתאם בין המדינות החברות באיחוד האירופי שאימצו את האירו לבין המדינות שלא אימצו, הוקם גוף המאחד בתוכו את כל 28 מדינות האיחוד האירופי (ESCB) ובו מתבצע התיאום בין הבנקים המרכזיים של המדינות החברות.

גוש האירו מיוצג פוליטית על ידי שרי האוצר של המדינות החברות (Euro Group). יום לפני התכנסות המועצה הכלכלית–פיננסית האירופית (אקופין) נוהגים להיפגש שרי האוצר של גוש האירו. כאשר דנים במועצה בנושאים הקשורים לאירו בלבד, זכות ההצבעה נתונה לקבוצה זו בלבד.

ראש ממשלת לוקסמבורג, ז'אן-קלוד יונקר העומד בראש שרי האוצר של מדינות גוש האירו (Euro Group) הציע באפריל 2008 כי יהיה ייצוג יחיד עבור גוש האירו בקרן המטבע העולמית (IMF) ובכך, לשנות את המצב הנוכחי בו כל מדינה מייצגת את עצמה. יונקר טען כי פיצול זה יוצר חוסר תיאום ומבוכה בין החברות. עד עתה לא התקבלה החלטה בנושא.

מדיניות פיסקלית

כל מדינה מנהלת בעצמה את המדיניות הפיסקלית. ישנם קווים מנחים וקיים תיאום בין המדינות בגוש האירו. לטובת יציבות האירו, נדרשות חברות הגוש לכבד את האמנה ליציבות וצמיחה (SGP) המגבילה את החוב הלאומי לעד 3% מהתל"ג השנתי. מדינות רבות בגוש עברו על הנחיה זו במשך השנים. הניהול הפיסקלי העצמאי של כל מדינה עלה לדיון מחודש לאחר המשבר הכלכלי והיקלעותן של מספר מדינות, בהן יוון, למצב של כמעט "חדלות פרעון". האינטרס של גוש האירו הוא לשמור על יציבות המדינות החברות (על מנת לשמור על יציבותו שלו). ניהול מדיניות פיסקלית לא אחראית מצד אחת החברות משפיע על מדינות אחרות בגוש האירו.

היסטוריה של התהליך - לוח הזמנים[1]

  • 1946 - וינסטון צ'רצ'יל נואם באוניברסיטת ציריך בזכות הקמת "ארצות הברית של אירופה" אשר תביא תקוה לשיפור ברמת חייהם של מאות מיליונים.
  • 1951 - יסוד קהילת הפלדה והפחם של אירופה (ECSC) בהשתתפות בלגיה, צרפת, גרמניה, הולנד, לוקסמבורג ואיטליה.
  • 1957 - חתימת אמנת רומא ליצירת הקהילה הכלכלית האירופאית (EEC).
  • 1992 - חתימת אמנת מאסטריכט ליצירת האיחוד האירופי ומטבע אחיד.
  • 1995 - 16 בדצמבר, נקבע שמו הרשמי של המטבע האירופי (תחילית של המילה אירופה בשפות השונות: יורו, אירו, אוירו, וכדומה)
  • 1999 - 1 בינואר. השקת המטבע האירופי ב-11 מדינות במקביל למטבעות הלאומיים, ליצירת האיחוד המוניטרי הגדול בהיסטוריה.
  • 2001 - יוון מצטרפת לאיחוד ומאמצת את המטבע החדש לאחר 2600 שנה של שימוש במטבע הלאומי שלה, הדרכמה.
  • 2002 - 1 בינואר. היורו מחליף באופן רשמי את המטבעות הלאומיים.
  • 2003 - שוודיה עורכת משאל עם בנוגע להצטרפות לגוש היורו, המסתיים בהחלטה שלילית.
  • 2004 - 15 בנובמבר. יוון מודה כי אינה עומדת, ומעולם לא עמדה בקריטריונים להצטרפות לגוש היורו, וכי כל הנתונים שמסרה היו מעוותים או מוסתרים.
  • 2007 - סלובניה מצטרפת לגוש היורו.
  • 2008 - מלטה וקפריסין מצטרפות לגוש היורו. ביולי נמכר יורו אחד תמורת 1.6 דולר אמריקני.
  • 2009 - סלובקיה מצטרפת לגוש היורו. המטבע נמצא בשימוש ישיר של 332 מיליון בני אדם, ושל 175 מיליון נוספים אשר מטבעותיהם מוצמדים ליורו. כשליש מעתודות המט"ח בעולם נקובות ביורו. 17 כלכלות גוש היורו מהוות את הכלכלה השנייה בגודלה בעולם. משבר החובות האירופי מתחיל רשמית בחודש נובמבר כתוצאה ממשבר החובות של דובאי. ראש ממשלת יוון מודיע בדצמבר כי כלכלת ארצו נמצאת במצב חמור.
  • 2010 - 2 במאי. יוון הופכת למדינה הראשונה בגוש היורו הנזקקת לחילוץ פיננסי. חבילות חילוץ נוספות מוענקות לאירלנד ולפורטוגל.
  • 2011 - אסטוניה מצטרפת לגוש האירו.כ-16 מיליון בני אדם מובטלים רשמית בגוש היורו, הנתון הגבוה ביותר מאז 1998. המשקיע וורן באפט מכריז כי מערכת גוש היורו אינה פועלת.
  • 2014 - 1 בינואר. לטביה מצטרפת לגוש האירו.
  • 2015 - 1 בינואר. ליטא מצטרפת לגוש האירו.

אפשרות הצטרפות ישראל לגוש האירו

בעבר עלו רעיונות בישראל להחליף את מטבע השקל חדש בדולר אמריקאי, גם רעיונות בדבר החלפת המטבע המקומי באירו נדונו. בנק ישראל אמד בצורה כמותית את היתרונות והחסרונות הגלומים במהלך אפשרי של ויתור על השקל הישראלי, הצטרפות לגוש האירופי ואימוץ האירו.[2] המסקנה אליה הגיעו עורכי המחקר היא, כי החיסכון כתוצאה מהצטרפות לגוש האירו זניח. בנק ישראל מחזיק ברזרבות של מט"ח כאשר כ-65% מהרזרבות מוחזקים בדולרים וכ-30% באירו[3]

ההתמודדות של ישראל עם המשבר הכלכלי העולמי הייתה טובה יותר מאשר גוש האירו:[4] הצמיחה בישראל בשנת 2008 ו-2009 הייתה של 4% לעומת 0.5% ו-0.7% בהתאמה בגוש האירו.

נגיד בנק ישראל לשעבר ויו"ר ג'י.פי מורגן אינטרנשיונאל באותה עת, יעקב פרנקל, הגדיר את גוש האירו[5] כמיטה חולה. בנאום בוועידת ישראל לעסקים ב-2010 התייחס פרנקל לגירעון התקציבי בו נמצאות חברות רבות בגוש האירופי ובכך רמז על דעתו בדבר הצטרפותה של ישראל לאיחוד האירו.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ אשר שכטר, נולדה בכפייה ותיגמר באסון: המשפחה הכי נוירוטית - משפחת היורו, באתר הארץ, 3 בדצמבר 2011
  2. ^ יואב סופר – להצטרף או לא להצטרף לגוש מטבע? המקרה הישראלי – אתר בנק ישראל
  3. ^ דו"ח השקעת יתרת מטבע חוץ לשנת 2014 באתר בנק ישראל
  4. ^ התמודדות ישראל עם המשבר הכלכלי ואתגרים לעתיד – אתר הכנסת
  5. ^ תומר זלצר, יעקב פרנקל: "גוש היורו הוא מיטה חולה", באתר כלכליסט, 12 בדצמבר 2010
1999

שנת 1999 היא השנה ה-99 במאה ה-20. זוהי שנה רגילה, שאורכה 365 ימים. 1 בינואר 1999 לפי הלוח הגרגוריאני מקדים את 1 בינואר לפי הלוח היוליאני ב-13 ימים. כל התאריכים שלהלן הם לפי הלוח הגרגוריאני.

2 במאי

2 במאי הוא היום ה-122 בשנה (123 בשנה מעוברת), בשבוע ה-18 בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 244 ימים.

איחוד מוניטרי

בכלכלה בינלאומית איחוד מוניטרי (באנגלית: Monetary union) הוא סוג של אינטגרציה כלכלית בין מדינות. איחוד מוניטרי מתקיים כאשר שתי מדינות או יותר חולקות מטבע ומדיניות מוניטרית, או לחלופין משתמשות במטבעות שונים אך מתאמות שערי חליפין ומדיניות מוניטרית.

האיחוד המוניטרי הידוע ביותר הוא גוש האירו, במסגרת האיחוד האירופי.

אירו

האֵירוֹ (סמל: €; קוד: EUR) הוא המטבע האחיד של תשע־עשרה מתוך עשרים ושמונה המדינות החברות באיחוד האירופי, מדינות אלו מכונות גוש האירו. האירו הוא המטבע השני הנסחר ביותר בשוק מטבע החוץ אחרי הדולר אמריקני. האירו מחולק ל-100 סנט.

על האירו אחראים הבנק המרכזי האירופי והבנקים המרכזיים הלאומיים של המדינות החברות. הבנק המרכזי האירופי (שמקום מושבו בפרנקפורט) אחראי בלעדית על המדיניות המוניטרית של האיחוד המוניטרי האירופי, בעוד שהבנקים המרכזיים הלאומיים, הכפופים לבנק המרכזי האירופי, אחראיים על הנפקת השטרות והמטבעות והפצתם ברחבי גוש האירו, ועל תפעול מערכת התשלומים של גוש האירו.

אקופין

מועצת השרים האירופית לענייני כלכלה ופיננסים (באנגלית: Economic and Financial Affairs Council), או בקיצור מועצת האקופין (מאנגלית: EcoFin Council), היא נגזרת של מועצת השרים של האיחוד האירופי ומהווה אחד מגופי קבלת ההחלטות החשובים ביותר באיחוד, כפועל יוצא של חשיבות הרכיב הכלכלי בתהליך האינטגרציה האירופי. המועצה, אשר מורכבת משרי האוצר והכלכלה של המדינות החברות באיחוד, היא שותפה בכירה בכל אחד מן התהליכים הכלכליים באיחוד האירופי, כגון החקיקה, התווית המדיניות, האינטגרציה האירופית, כמו גם הפיקוח התקציבי על המדינות החברות והכוונתן. מועצת האקופין עובדת בשיתוף הדוק עם הגופים הכלכליים הנוספים של האיחוד – הנציבות, הפרלמנט והבנק המרכזי האירופים (ECB). להרכב המצומצם של מועצת האקופין עליו נמנים השרים הכלכליים ממדינות גוש האירו נודע תפקיד מרכזי בכל הנוגע למטבע האירופי המשותף.

בנק מרכזי

בנק מרכזי הוא הסמכות המוניטרית המרכזית במדינה. תפקידיו כוללים את האחריות לקביעת המטבע של המדינה, אחראי על התשלומים המתבצעים על ידיו, (הן ביחס לכסף נייר והן ביחס לכסף אלקטרוני) מפקח על המוסדות הפיננסיים במדינה, ועל המגזר הפיננסי בשלמותו, וכן על מדיניות אספקת האשראי של המדינה. בנק זה מתפקד גם כמלווה של מוצא אחרון – זאת אומרת ספק האשראי במקרה שבו אין כל דרך אחרת להשיגו (למשל, בזמן המשבר הכלכלי של 2008).

גוש (פירושונים)

האם התכוונתם ל...

הבנק המרכזי האירופי

הבנק המרכזי האירופי (ECB) הוא הבנק המרכזי של גוש האירו, אשר מקום מושבו פרנקפורט שבגרמניה. הבנק אחראי על המדיניות המוניטרית של המטבע הרשמי של האיחוד האירופי - האירו, והוא הקובע את שער הריבית בגוש האירו. הבנק משרת למעלה מ-300 מיליון משתמשים במטבע ב-18 מדינות האיחוד, ונחשב לאחד הבנקים המרכזיים הגדולים בעולם.

הבנק המרכזי האירופי נחשב לסמכות המוניטרית העליונה של 18 מדינות גוש האירו: איטליה, גרמניה, ספרד, אירלנד, יוון, לוקסמבורג, הולנד, פורטוגל, אוסטריה, פינלנד, בלגיה, צרפת, סלובניה, סלובקיה, קפריסין, אסטוניה, מלטה ולטביה והוא זה שמגדיר ומיישם את המדיניות המוניטרית של הגוש האסייתי

בעלי המניות של הבנק המרכז האירופי הם הבנקים המרכזיים של 28 המדינות החברות באיחוד האירופי.

יוון

יוון (ביוונית: Ελλάδα (מידע • עזרה), תעתיק: אֵלַדַֿה) או הרפובליקה ההלנית (ביוונית: Ελληνική Δημοκρατία, תעתיק: אֵלִינִיקִי דִֿימוֹקְרַטִיַה) היא מדינה בדרום-מזרח אירופה, השוכנת בקצה הדרומי של חבל הבלקן לחוף הים התיכון. יש בה כ-3,000 איים, והיא גובלת בצפון עם בולגריה, אלבניה ומקדוניה הצפונית, במזרח עם טורקיה והים האגאי, במערב עם הים היוני ובדרום עם הים התיכון. רבים רואים ביוון העתיקה את ערש תרבות המערב.

יחסי אוסטריה–פורטוגל

יחסי אוסטריה–פורטוגל הם יחסי החוץ בין אוסטריה לבין פורטוגל. המדינות מקיימות מערכת יחסים חיובית שמתוארכת למאה ה-15. שתי המדינות הן חברות מועצת אירופה, הארגון לביטחון ולשיתוף פעולה באירופה, ה-OECD, האיחוד האירופי, גוש האירו ואזור שנגן.

כ-2,900 פורטוגזים גרים באוסטריה (נכון לתחילת 2015), מהם כ-1,600 עובדים וכ-200 סטודנטים. בשגרירות פורטוגל בווינה מעריכים כי באוסטריה ישנם כ-6,000 עד 7,000 איש שהם פורטוגזים או ממוצא פורטוגזי. בפורטוגל חיים 955 אוסטרים בכל חלקי הארץ, 509 מהם בליסבון רבתי, 184 באלגארווה ו-51 באיי מדירה (נכון לשנת 2017).

יחסי איטליה–פורטוגל

יחסי איטליה–פורטוגל הם יחסי החוץ בין איטליה לבין פורטוגל. מאז איחוד איטליה בשנת 1861, המדינות מנהלות יחסים דיפלומטיים ישירים.

היחסים בין המדינות החלו בתקופת האימפריה הרומית. כיום שתי המדינות חברות בארגוני האיחוד האירופי, אזור שנגן גוש האירו, נאט"ו, ה-OECD, הארגון לביטחון ולשיתוף פעולה באירופה (OSCE), האיחוד הלטיני, ארגון הסחר העולמי, הבנק העולמי וארגוני האו"ם השונים. בנוסף, מאז שנת 2018 יש לאיטליה מעמד של משקיפה בקהילת המדינות הדוברות פורטוגזית. כמו כן קיימים בין המדינות סחר הדו-צדדי, קהילות מהגרים הדדיים וחילופי תרבות אינטנסיביים, וכן תיירות הדדית חזקה.

שתי המדינות הם מדינות קתוליות, אשר מרכזן נמצא בוותיקן, רומא, ובעבר אף כיהן פורטוגזי כאפיפיור - יוחנן העשרים ואחד.

יחסי גרמניה–פורטוגל

היחסים בין הרפובליקה הפדרלית של גרמניה לבין רפובליקת פורטוגל הם היחסים הבילטרליים בין המדינות. שתי המדינות חברות האיחוד האירופי, הארגון לביטחון ולשיתוף פעולה באירופה, ה-OECD, נאט"ו, סוכנות החלל האירופית, גוש האירו ואזור שנגן.

באמצע שנת 2013 חיו בפורטוגל כ-25,000 אזרחים גרמנים, במיוחד באלגארבה. בשנת 2015 חיו בגרמניה 133,929 אזרחים פורטוגזים, כאשר הקבוצה הגדולה שמונה כ-9,000 פורטוגזים חיים בעיר המבורג.

יחסי ספרד–פורטוגל

יחסי ספרד–פורטוגל מתארים את היחסים בין ממשלות הרפובליקה הפורטוגזית לממלכת ספרד. שתי המדינות מהוות את הרוב המכריע של חצי האי האיברי וככאלה, מערכת היחסים בין השניים ידועה לעיתים כיחסים האיבריים.

בשנים האחרונות שתי המדינות נהנו מקשר ידידותי בהרבה. יחד שתי המדינות חברות מלאות של האיחוד האירופי, גוש האירו, אזור שנגן ונאט"ו.

פורטוגל וספרד היו מעצמות ים מתחרות כבר במאה ה-14. בתחילה הייתה פורטוגל בעמדה לחקור את האזור הפונה לאוקיינוס האטלנטי וצמוד לחופי אפריקה. בעשותה זאת בהצלחה גילתה כי אפריקה הייתה המקור העיקרי בעולם לזהב, שהובא על ידי שיירות גמלים ברחבי סהרה. זה הניע את הנסיך אנריקה הספן לשלוח משלחות דרומה יותר לאורך חוף אפריקה. ברטולומאו דיאס ואנשי צוותו מצאו את עצמם מפליגים בחוף המזרחי של אפריקה לאחר סערה דרום אטלנטית הרסה את ספינותיהם סביב קצהו הדרומי של יבשת אפריקה. קטע זה ידוע כיום בשם כף התקווה הטובה. משלחת בראשותו של ואסקו דה גאמה נשלחה למשימה דיפלומטית וסחר להודו. הוא הלך בדרכו של דיאס עד שהגיע למאלינדי (קניה) במזרח אפריקה. דה גאמה הפגיז את העיר ולקח בני ערובה הודים.

פורטוגל הצליחה להקים עמדה מסחרית בקוצ'ין, נמל דרומית-מערבית להודו. בשנת 1509 הגיע חוקר פורטוגזי נוסף, דייגו לופס דה סקיירה, למלאקה, מרכז סחר חשוב בדרום מזרח אסיה.

ספרד נכנסה לזירה כמה שנים אחר כך. לאחר שהביסו לחלוטין את המעוז המורי (המוסלמי) האחרון בחצי האי האיברי, המלך פרדיננד והמלכה איזבלה הפנו את תשומת ליבם לחיפוש אחר שטחים חדשים מעבר לים.

ספרד הייתה משוכנעת שהיא הגיעה סוף סוף לאסיה עם המשלחת שביצע כריסטופר קולומבוס, משלחת זו הייתה חשובה ביותר מכיוון שהגיעו לאמריקה, שטח אדיר ובלתי ידוע מאוד שהתחיל עידן של חיפושים וכיבוש שהחוקרים הספרדיים שלו קראו 'הכובשים' בחנו חלק גדול מהשטח הפנימי של העולם החדש. וסקו נונייס דה בלבואה הספרדי הגיע לאוקיינוס השקט וחצה לראשונה את פנמה. פרדיננד מגלן, נווט פורטוגזי, שכנע את קרלוס הראשון, מלך ספרד לממן משלחת לחקר האוקיינוס השקט. מגלן נהרג במקטאן (כיום לאפו-לאפו, הפיליפינים) על ידי הילידים, אך החוקר הספרדי חואן סבסטיאן אלקנו וצוותו הנותר הצליחו להמשיך את ההפלגה, בעקבות תוכניתו של מגלן והביאו את הבשורה הטובה על עקיפתם סביב העולם קסטיליה.

כלכלת האיחוד האירופי

כלכלת האיחוד האירופי בחישוב של כלל מדינות האיחוד, היא למעשה הכלכלה הגדולה בעולם (תמ"ג כולל של 17.2 טריליון דולר בשנת 2012). בין מדינות האיחוד מתקיים שיתוף פעולה הדוק, הכולל תנועה חופשית של הון, סחורות ואנשים; נורמות וסטנדרטים אחידים; מימון פרויקטים משותפים; ובמרבית מדינות האיחוד גם איחוד מוניטרי הכולל מטבע משותף - האירו.

עם זאת, ישנם הבדלים משמעותיים בין המדינות המרכיבות את האיחוד. מרבית המדינות החדשות שהצטרפו לאיחוד החל מעשור הראשון של המאה ה-21, ובדגש על מדינות מזרח היבשת סובלות מסטנדרטים כלכליים ירודים משמעותית מחמשה עשר מדינות האיחוד האירופי הוותיקות. לעומת זאת, בסוף העשור הזה נרשמה צמיחה גבוהה יותר דווקא במדינות החדשות.

מטבע חוץ

בכלכלה, מטבע חוץ (מט"ח) הוא מטבע של מדינה אחרת, בדרך כלל מטבע מקובל בסחר בינלאומי. מסחר במטבע חוץ נעשה בעיקר על ידי בנקים וגופים רשמיים אחרים ובדרך כלל נעשה באמצעות החלפת מטבע של מדינה אחת בזה של אחרת. שוק המט"ח נחשב לשוק הגדול והמשוכלל ביותר בעולם, ומעורבים בו בנקים מסחריים, בנקים מרכזיים, ספקולנטים, תאגידים, ממשלות ומוסדות אחרים. נפח המסחר היומי הממוצע בסחר מטבעות גדל בהתמדה ומוערך בכארבעה טריליון דולר אמריקאי, המסחר מתבצע באמצעות מחשבים, ומתנהל במשך 24 שעות ביממה 5 ימים בשבוע בימים שני עד שישי (כולל).

מנגנון היציבות הפיננסית האירופית

מנגנון היציבות הפיננסית האירופית (באנגלית: European Financial Stability Facility (EFSF) הוא גוף שממומן על ידי מדינות גוש האירו על מנת להילחם במשבר החוב האירופי. הוסכם על הקמתו על ידי 27 המדינות החברות באיחוד האירופי ב-9 במאי 2010 במטרה לשמור על היציבות הפיננסית באירופה באמצעות אספקת סיוע פיננסי למדינות גוש האירו שנקלעו למצוקה כלכלית. מטהו של המנגנון נמצא בעיר לוקסמבורג ובנק ההשקעות האירופי מספק שירותים לניהול תזרים המזומנים ותמיכה אדמיניסטרטיבית באמצעות חוזה שירות. החל מ-1 ביולי 2010 עומד בראש המנגנון קלאוס רגלינג.

משבר החוב האירופי

משבר החוב האירופי, או משבר האירו (באנגלית: Eurozone crisis), הוא משבר תקציבי במדינות גוש האירו.

משבר החוב של יוון

משבר החוב של יוון הוא משבר כלכלי שהתרחש ביוון החל מסוף שנת 2009. הוא היה מוקד מרכזי של משבר החוב האירופי. המשבר החל כתוצאה של המשבר הכלכלי העולמי בשנת 2008 בצירוף בעיות מבניות וחולשה של הכלכלה היוונית. בעקבות המשבר נכנסה יוון למיתון ממושך שבמהלכו התכווץ התוצר הלאומי ביותר מ-20%. שיעור החוב הציבורי ביחס לתוצר עלה באופן חד, ושיעור האבטלה הגיע בשיאו (קיץ 2013) ליותר מ-25% מכוח העבודה. בעקבות המשבר, שאיים על יציבות כלכלות אחרות באירופה, יוון נאלצה לבקש סיוע ממדינות האיחוד האירופי ומקרן המטבע הבינלאומית ולהסכים לתנאים של מספר תוכניות חילוץ. במסגרת תוכניות החילוץ, שהאחרונה מביניהן הסתיימה בקיץ 2018, יוון קיבלה סיוע בסכום קרוב ל-300 מיליארד אירו ונאלצה להנהיג רפורמות ותוכניות צנע, שכללו קיצוצים חדים בתקציבי הרווחה, בתנאי הפנסיה ובהעסקה במגזר הציבורי.

המשבר ומדיניות הצנע הביאו להשלכות חברתיות קשות. יותר משליש מאזרחי יוון הוגדרו כנתונים בסכנה לעוני, ולפי דו"ח של ה-OECD כ-1.5 מיליון אזרחים יוונים חיו בתנאי עוני קיצוני בשנת 2017. תנאי הפנסיה של מרבית אזרחי יוון נפגעו באופן משמעותי ומספר האזרחים החיים ללא קורת גג גדל פי 4 בתוך מספר שנים. תקציבי הממשלה לשירותי חינוך, בריאות ורווחה הופחתו, דבר שהוביל להידרדרות בשירותים ובקצבאות, להרעה בנגישות ובאיכות של מוסדות חינוך ציבוריים, והביא את מערכת הבריאות הציבורית לסף התמוטטות. דו"חות ומחקרים שעוסקים בבריאות הציבור הצביעו על הידרדרות חריפה בבריאות הנפש, על עלייה במספר האזרחים הסובלים מדיכאון קליני ועל עלייה של 40% במספר ההתאבדויות בשנים 2015-2010.שנות המשבר, במהלכן נערכו במדינה מספר מערכות בחירות, משאל עם, ומספר רב של שביתות והפגנות, היו גם שנים רצופות במשברים פוליטיים.

ספרד

ספרד (בספרדית: España (מידע • עזרה) ״אֶסְפַנְיַה״) או ממלכת ספרד (בספרדית: Reino de España, תעתיק: "ריינו דה אספניה") היא מדינה בדרום מערב אירופה ושטחה נפרש על פני מרבית שטחו של חצי האי האיברי, אותו היא חולקת עם פורטוגל, אנדורה והטריטוריה הבריטית גיברלטר.

חלק גדול מאדמתה נושק בדרום ובמזרח לים התיכון, למעט קו גבול יבשתי קצר עם גיברלטר; בצפונה, לאורך שרשרת הרי הפירנאים, היא גובלת בצרפת ובנסיכות הקטנה אנדורה ולחופי מפרץ ביסקאיה; במערב וצפון-מערב היא גובלת בפורטוגל ובאוקיינוס האטלנטי. בטריטוריה הספרדית כלולים האיים הבלאריים בים התיכון, הסמוכים לחוף המזרחי של חצי האי (בהם מיורקה ואיביזה), והאיים הקנריים באוקיינוס האטלנטי, הסמוכים לחופי יבשת אפריקה. בנוסף, בשטחי ריבונותה של ספרד שתי הערים האוטונומיות סאוטה ומלייה, מעבר למצר גיברלטר, ומהוות מובלעות ספרדיות בצפון אפריקה, הגובלות במרוקו ובים התיכון. שטח המדינה נפרש על פני 505,370 קמ"ר והיא המדינה השנייה בגודלה במערב אירופה ובאיחוד האירופי, אחרי צרפת.

עקב מיקומו היה שטח ספרד נתון להשפעות חוץ ממקורות שונים, לעיתים בו-זמנית, הן בתקופה הפרהיסטורית, והן לאורך השנים הארוכות בהן התגבשה ספרד לכדי ישות מדינית אחת. מאידך, הייתה לספרד השפעה חשובה מחוץ לגבולותיה ואף מעבר לים, בעיקר בעידן המודרני (בין המאה ה-16 למאה ה-19). בשנים אלה, הייתה האימפריה הספרדית רחבת ההיקף מעצמה עולמית, ועקב כך שגורה כיום שפתה העיקרית, הספרדית, בפיהם של מעל 400 מיליון בני אדם בעולם, רובם באמריקה הלטינית.

החל משנת 1978, עקב מותו של החנרליסימו פרנקו שלוש שנים קודם לכן, ספרד היא דמוקרטיה פרלמנטרית הכפופה למונרכיה חוקתית. במונחים של תוצר לאומי גולמי ואיכות חיים (על פי מדד הפיתוח האנושי) נחשבת ספרד למדינה מפותחת. המדינה חברה באומות המאוחדות, האיחוד האירופי, נאטו, הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי וארגון הסחר העולמי ומשתייכת לפי הגדרת כלכלנים לקבוצת מדינות ה-PIGS במדינות גוש האירו.

ספרד מחולקת ל-17 קהילות אוטונומיות ושתי ערים אוטונומיות.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.