גוש דן

גוש דן הוא שמו המקובל של אגד הערים שבמרכזו תל אביב-יפו, ושמהווה את הטבעות הפנימיות של מטרופולין תל אביב, ולפעמים מתייחס למטרופולין כולה[1]. בכל הגדרה, גוש דן הוא השטח העירוני וריכוז האוכלוסייה הגדול בישראל. מקור השם הוא בשבט דן אשר נחלתו הייתה באזור גוש דן המודרני.

גוש דן (מטרופולין)
תל אביב, רמת-גן, גבעתיים ובני ברק מהאוויר
תל אביב, רמת-גן, גבעתיים ובני ברק מהאוויר
מדינה ישראל  ישראל
בירת המטרופולין תל אביב-יפו
העיר הגדולה תל אביב
שטח 1,516 קילומטר רבוע
אוכלוסייה
 ‑ במטרופולין 3,713,000 (נכון ל־31 בדצמבר 2013)
 ‑ צפיפות 2,204.3 נפש לקמ"ר (2013)
קואורדינטות 32°04′35″N 34°47′22″E / 32.076323°N 34.789471°E 
אזור זמן UTC +2
Gush dan
(למפת תל אביב רגילה)
Tel Aviv map-plain
 
גוש דן
גוש דן
Tel Aviv Area at Night (ISS026-E-28912)
תצלום של אזור גוש דן בלילה מתחנת החלל הבינלאומית
Hiria
אתר חיריה (פארק אריאל שרון) - מראה אווירי מכיוון צפון. ברקע מחלף גנות ובתי אזור
Ayalon2
מבט-על על קטע מנתיבי איילון

תיחום

קיימות מספר הגדרות לשטחו של גוש דן:

שטח גוש דן כולל ארבע טבעות[דרוש מקור]:

עם זאת, בהיעדר הגדרה מוסכמת ובהתחשב האופי המורכב של הקשרים בין קצות המטרופולין למרכזה, ייתכנו וריאציות בהגדרת הגבולות שבין המעגלים.

גאוגרפיה

לפי ההגדרה המרחיבה משתרע גוש דן לאורך של כ-90 ק"מ מדרום לצפון ולרוחב של עד 20 ק"מ. שטחו המצטבר (בצירוף מחוזות תל אביב, והמרכז ונפת אשדוד של מחוז דרום) הוא כ-1,500 קמ"ר. גוש דן ממוקם במרכז שפלת החוף של ישראל ותופס את מרבית שטחו של השרון וחלק ניכר מהשפלה הפנימית. שטחו מישורי ומשתפל בהדרגה מהים לעבר הרי יהודה והשומרון. מספר נחלים חשובים זורמים בשטחו אל הים: נחל אלכסנדר, נחל פולג, נחל הירקון ויובלו העיקרי נחל איילון וכן נחל שורק.

אוכלוסייה

נתוני האוכלוסייה בגוש דן לשנת 2014[2]

אזור במטרופולין יישובים אוכלוסייה צפיפות אוכלוסין
קמ"ר)
צמיחה שנתית
סה"כ יהודים ואחרים מהם יהודים ערבים
גלעין (העיר תל אביב יפו) 1 426,100 408,200 388,000 17,900 8,224.0 1.8%
טבעת פנימית[3] 13 923,800 922,400 870,800 1,400 7,666.9 1.2%
  גזרה צפונית 4 137,100 137,000 132,800 100 3,162.0 0.9%
  גזרה מזרחית 5 458,600 458,200 445,800 400 11,480.2 2.1%
  גזרה דרומית 4 328,100 327,300 292,200 800 8,823.3 0.2%
טבעת תיכונה[4] 31 1,130,300 1,091,600 1,033,100 38,700 3,852.6 2.2%
  גזרה צפונית 6 220,900 220,600 215,000 200 4,211.6 2.3%
  גזרה מזרחית 8 299,900 299,600 281,200 300 4,197.0 2.6%
  גזרה דרומית 17 609,600 571,400 536,900 38,200 3,596.4 2.0%
טבעת חיצונית[5] 258 1,232,900 1,105,700 1,055,900 127,200 974.9 2.3%
  גזרה צפונית 97 463,500 370,800 353,100 92,700 1,197.9 2.5%
  גזרה מזרחית 47 265,500 231,700 229,00 33,800 951.7 1.8%
  גזרה דרומית 91 424,000 423,300 398,400 600 820.5 2.0%
יישובים ישראלים ביהודה ושומרון 23 80,000 79,800 75,400 200 4.2%
סך הכל 303 3,713,200 3,527,900 3,347,800 185,300 2,204.3 2.0%

התאגדות

לגוש דן אין מסגרת שלטונית או ארגונית מרכזית בעלת מעמד משפטי. עם זאת הוקמו איגודים של מספר רשויות מקומיות בגוש דן לצרכים שונים:

  • איגוד ערים דן לביוב - מתחזק קוי ביוב שעוברים לאורך גוש דן ומנקזים את הביוב לאתר השפד"ן בין ראשון לציון לפלמחים.
  • איגוד ערים אזור דן, תברואה וסילוק אשפה - תחזק במשך שנים את אתר חיריה, עד שנסגר בשנת 1998. מאז מתחזק הארגון את מתקני האיסוף שפועלים בחיריה ומשקם את הר האשפה.
  • בשנת 1995 הוקם איגוד ערים שהיה אמור לפעול למען הקמת הרכבת התחתית של תל אביב אולם הממשלה השתלטה על פעילות זו כשהקימה את החברה הממשלתית נת"ע.
  • חברת נתיבי איילון - חברה בבעלות משותפת של ממשלת ישראל ועיריית תל אביב, המטפלת בפרויקטים תחבורתיים בציר האיילון. החברה הקימה את נתיבי איילון - עורק תחבורה מהיר וראשי העובר לאורך תוואי נחל איילון (שהוסדר לצורך כך, בין 2 הנתיבים הנגדיים). בתוואי זה עוברת גם מסילת ברזל ולאורך התוואי נמצאות 4 תחנות רכבת.

צירי תחבורה

בגוש דן מספר צירי תנועה אורכיים חשובים (מדרום לצפון):

צירי הרוחב החשובים בגוש דן (ממערב למזרח):

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 מטרופולין תל אביב במפה של הלשכה המרכזית לסטטיסטקה
    גוש דן ומטרופולין תל אביב במפה של משרד התחבורה
  2. ^ הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
  3. ^ מקביל למחוז תל אביב למעט העיר תל אביב.
  4. ^ מקביל למחוז מרכז בין רעננה, כפר סבא והוד השרון בצפון ובין רחובות ורמלה בדרום.
  5. ^ עד נתניה בצפון, אריאל בצפון-מזרח, מודיעין-מכבים-רעות בדרום-מזרח ועד אשדוד בדרום.
גוש דן - מראה פנורמי מגבעת האוניברסיטה בתל אביב
גוש דן - מראה פנורמי מגבעת האוניברסיטה בתל אביב
GushDanPano2
View of Tel Aviv from the Azrieli Center (Panorama)
מראה פנורמי מתל הזבל הישן בהוד השרון: מימין גורדי השחקים של תל אביב ורמת גן והשדות בדרומה של הוד השרון; בתווך פתח תקווה והר הזבל הישן שבצפונה, ובקדמת התמונה תל קנה ואפיקו של נחל הדר; שמאלה משם ראש העין ואזור התעשייה נווה נאמן, ובקצה השמאלי שכונותיה הדרומיות של הוד השרון
מראה פנורמי מתל הזבל הישן בהוד השרון: מימין גורדי השחקים של תל אביב ורמת גן והשדות בדרומה של הוד השרון; בתווך פתח תקווה והר הזבל הישן שבצפונה, ובקדמת התמונה תל קנה ואפיקו של נחל הדר; שמאלה משם ראש העין ואזור התעשייה נווה נאמן, ובקצה השמאלי שכונותיה הדרומיות של הוד השרון
103fm

103fm (הייתה ידועה בעבר כרדיו ללא הפסקה) היא תחנת רדיו אזורית בישראל, הנקלטת בעיקר באזור גוש דן והסביבה תחת התדר שעל שמו נקראת. התחנה הוקמה ב־1995, בגל הראשון של היווצרות תחנות הרדיו האזוריות בישראל. תוכן השידורים בתחנה משלב בין חדשות, סאטירה, הומור, ייעוץ, ספורט, פוליטיקה ועוד. התחנה משדרת תוכניות מלל לאורך רוב ימי השבוע, ומקדישה את סופו לשידור תוכניות זמר עברי נוסטלגי.

אולפני התחנה ממוקמים ברחוב תפוצות ישראל 13, גבעתיים. מנכ"ל התחנה משלהי 2015 הוא אור צלקובניק. קדמו לו בתפקיד מיכאל קרפין, רפי רוזנפלד, ירון דוידוב ואייל פאר.

אזור

אָזוֹר היא מועצה מקומית במחוז תל אביב בישראל, ליד כביש תל אביב-רמלה. הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1951. ב-1968 (ושוב ב-2003) הוצע לאחד אותה עם חולון, לאחר שאזור התעשייה שלה סופח לחולון והוחלט שאין לה בסיס כלכלי כיישוב עצמאי, אך התוכנית לא הגיעה לכדי מימוש והיא המשיכה לתפקד כמועצה מקומית.

בראשות המועצה המקומית עומד מ-2008 אריה פכטר, יליד היישוב.

איירפורט סיטי

איירפורט סיטי (בתרגום לעברית "קריית נמל התעופה" או "קריית שדה התעופה") הוא פארק עסקים ותעשיית היי-טק בתחום השיפוט של מועצה אזורית חבל מודיעין, השוכן ממזרח לכביש 40 בסמוך לנמל התעופה בן-גוריון. שמו של המקום נבחר בזכות סמיכותו לנתב"ג, והוא נמצא בבעלותה של חברת איירפורט סיטי בע"מ, חברה ציבורית שמניותיה נסחרות בבורסה לניירות ערך בתל אביב. השטח להקמת הפארק נרכש ממושב ברקת.

בית היולדות הקריה

בית חולים הקריה היה שמו העממי של בית החולים לנשים (בית יולדות ומחלקות גינקולוגיות) אשר שכן בין השנים 1951–1997 בקריה בתל אביב, בצידו המזרחי של המתחם לצד דרך בגין, במקום בו ניצב כיום מגדל המטכ"ל של משרד הביטחון. שמו הרשמי היה "בית היולדות ע"ש יוסף סרלין" והוא שימש במשך 46 שנים מקום משכנן של מחלקות הנשים והיולדות של העיר תל אביב.

בית הסוהר איילון

בית הסוהר איילון (ידוע גם בשמו הקודם כלא רמלה) הוא מתקן כליאה של שירות בתי הסוהר הממוקם בסביבת הערים רמלה ולוד. בית הסוהר משמש לכליאת אסירים שנשפטו על ידי בית משפט לתקופות מאסר ממושכות.

בית העלמין ירקון

בית העלמין ירקון ממועד פתיחתו בשנת 1991 הוא בית העלמין המרכזי של גוש דן. בית העלמין ירקון שוכן בשטחן של הערים פתח תקווה והוד השרון, בין נחל הירקון ממערב, כביש 5 מצפון וכביש הגישה ממחלף תקווה לפתח תקווה ממזרח ומדרום. נכון לשנת 2009, טמונים במקום כ-60,000 נטמנים.

בת ים

בַּת יָם היא עיר במחוז תל אביב. הוקמה בשנת 1926 והוכרזה כעיר בשנת 1958. שטח השיפוט שלה הוא 8,280 דונם, ומתגוררים בה כ-130,000 תושבים. 34.7% מתושביה עלו בשנות ה-90 ממדינות פוסט סובייטיות. לפיכך, בת ים היא העיר בה אחוז העולים מברית המועצות לשעבר הוא הגדול מבין ערי ישראל. מבין ערי ישראל בת ים ממוקמת במקום ה-14 בגודל אוכלוסייתה ובמקום ה-55 בשטחה. נכון לשנת 2014, היא השלישית בדירוג הצפיפות מבין ערי ישראל אחרי בני ברק וגבעתיים.

על פי נתוני הלמ"ס תושבי בת ים בעלי ההכנסה הנמוכה ביותר ביחס לערים הגדולות בארץ.

העיר גובלת בראשון לציון מדרום, בחולון ממזרח ובתל אביב-יפו מצפון.

גבעת שמואל

גִּבְעַת שְׁמוּאֵל היא עיר במחוז המרכז בישראל הגובלת עם רמת גן בדרום-מערב, פתח תקווה במזרח ובצפון, בני ברק במערב וקריית אונו בדרום. נקראת על שם העסקן הציוני הדתי שמואל פינלס. הוקמה בשנת 1944 כשכונה במועצה המקומית בני ברק, הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1949, וכעיר ב-20 בדצמבר 2007.

גבעתיים

גבעתיים היא עיר במחוז תל אביב בישראל. הוכרזה כעיר בשנת 1959. גבעתיים ממוקמת באזור הדרומי של מישור החוף והיא גובלת ברמת גן ובתל אביב. היא ידועה בצביונה הקהילתי ובאופן מסורתי היא נחשבת לעיר שקטה ושלווה. מאז הקמתה בחרו רוב תושבי העיר בעקביות במפלגות השמאל המתון (מפא"י, המערך והעבודה), ולכן נחשבה למעוזן. רק ב-2007 נבחר מועמד עצמאי בתמיכת מפלגת המרכז קדימה.

מקור השם "גבעתיים" בשתי הגבעות שעליהן הייתה בנויה העיר כשהוכרזה: גבעת בורוכוב וגבעת קוזלובסקי. האחרונה, בגובה 85 מטרים מעל פני הים (ועל כן נמצא עליה מצפה הכוכבים), היא שנייה בגובהה בגוש דן רק לתל בתחום היישוב גת רימון, שגובהו 94 מטרים. במאה ה-21, העיר משתרעת למעשה על ארבע גבעות: גבעת בורוכוב, גבעת קוזלובסקי, גבעת רמב"ם וגבעת פועלי הרכבת.

העיר חברה בארגון פורום ה-15.

המרכז העירוני לקהילה הגאה

המרכז העירוני לקהילה הגאה בתל אביב (מכונה גם המרכז הגאה) הוא מתנ"ס עירוני המרכז תחת קורת גג אחת את מגוון השירותים שמעניקה עיריית תל אביב לקהילה הגאה ומגוון פעילויות התנדבותיות ותרבותיות של הקהילה.

מגדל אפק

מגדל אפק (נקרא גם מגדל צדק) הוא מצודה ושריד יישוב קדום באותו שם, המזוהה עם תל אפק (אנטיפטריס) הסמוך. מגדל אפק נמצא מוקף על ידי שרידי הכפר הערבי מג'דל יאבא ששכן במקום עד מלחמת העצמאות. לאחר המלחמה ישבו במקום עולים חדשים. כיום הוא נמצא בתחום השיפוט של העיר ראש העין.

מסילת איילון

מסילת האיילון היא מסילת רכבת של רכבת ישראל, שעוברת לאורך נחל איילון בין הנתיבים של נתיבי איילון ומחברת בין מסילת החוף בתחנת הרכבת תל אביב מרכז ובין מסילת הרכבת לירושלים בתחנת הרכבת תל אביב דרום - תפעולית (מקטע תל אביב-לוד). אורכה כ-5 ק"מ והיא מהווה חלק מהקו הראשי של רכבת ישראל. זאת המסילה הראשונה בישראל שנבנתה מלכתחילה כמסילה כפולה והיא כיום המסילה העמוסה ביותר ברשת המסילות של רכבת ישראל. המסילה משמשת את כל קווי הנוסעים הבינעירוניים ואת הקווים הפרבריים של גוש דן.

נווה שלום (שכונה)

נווה שלום היא בין השכונות הראשונות מחוץ לחומות יפו אשר היו לימים לעיר תל אביב-יפו. נבנתה בשנת 1890 מדרום-מערב לשכונת נווה צדק, בין רחוב ברנט לרחוב שלוש, כדוגמת השכונות הירושלמיות, שיזמיהן דיברו אודותן במונחים של "לצאת מן החומות" במחיר זול ותנאי תשלום נוחים. הוקמה על ידי זרח ברנט, אחד ממייסדי פתח תקווה.

פיקוד המרכז

פיקוד המרכז (בראשי תיבות: פַּקְמָ"ז) הוא פיקוד מרחבי בצבא ההגנה לישראל. הפיקוד אחראי לכל היחידות והחטיבות הממוקמות באיו"ש (אזור יהודה ושומרון), ירושלים, השרון, גוש דן והשפלה.

מפקדת הפיקוד ממוקמת בצפון ירושלים בין השכונות נווה יעקב ושועפט. מחנה המפקדה נקרא בעבר "מצודת כפיר", אך כיום שמו הוא "מחנה נחמיה", על שם האלוף נחמיה תמרי, שנהרג במקום בהתרסקות מסוק בשנת 1994.

מפקד הפיקוד הנוכחי הוא האלוף נדב פדן.

צריפין

צריפין (באופן רשמי: מחנה ידין) הוא מחנה צבאי של צה"ל בשטחן של ראשון לציון ובאר יעקב, הכולל בתוכו מספר בסיסים. המחנה גובל במזרח בכביש 44, במערב בראשון לציון (שיכון המזרח) ובדרום בבאר יעקב. המחנה נקרא על שם יגאל ידין, הרמטכ"ל השני של צה"ל.

עם בניית עיר הבה"דים, והעתקת הבסיסים הצבאיים אליו, עד שנת 2020 כלל בסיסי צריפין יפונו, והשטח יעבור למטרות נדל"ן.

ראשון לציון

רִאשׁוֹן לְצִיּוֹן היא העיר הרביעית באוכלוסייתה בישראל. היא נוסדה ב-31 ביולי 1882 והוכרזה כעיר בשנת 1950. בעבר, נודעה בעיקר כעיר שינה במטרופולין תל אביב, אך מעמדה התחזק וכיום היא כוללת שטחי מסחר רבים ואזורי תעסוקה. העיר נמצאת בקצה הדרומי של אזור גוש דן, בין בת ים וחולון (בצפון) לנס ציונה (בדרום), מחנה צריפין (במזרח) והים התיכון (במערב). העיר חברה בארגון פורום ה-15.

העיר הוקמה כמושבה חקלאית ציונית; היא המושבה הראשונה שהקימו אנשי העלייה הראשונה. בראשון לציון עוצב דגל ישראל; חודשה התרבות העברית - בייחוד בשפה ובחינוך. ב-1920 הוכרזה כמועצה מקומית וב-1950 הוכרזה כעיר ואם בישראל. בסוף המאה ה-20 התרחבה העיר מערבה וצפונה וגדלה באופן ניכר, והפכה לאחת הערים הגדולות בישראל.

רמת גן

רָמַת-גַּן היא אחת מהערים המרכזיות במחוז תל אביב בישראל. היא גובלת בערים תל אביב, קריית אונו, גבעתיים, גבעת שמואל ובני ברק. בשטחה נמצאים אצטדיון רמת גן, הפארק הלאומי, הספארי, אוניברסיטת בר-אילן, מרכז רפואי שיבא (תל השומר) ומתחם בורסת היהלומים.

שטח השיפוט של רמת גן הוא 13,229 דונם. היא הוקמה ב-1921 כמושבה חקלאית, הוכרה כמועצה מקומית ב-1926 והוכרזה כעיר בשנת 1950. העיר חברה בארגון פורום ה-15, פורום הערים אשר אינן מקבלות מענקי פיתוח מהמדינה.

תיאטרון הספרייה

תיאטרון הספרייה הוא תיאטרון הפועל ברמת גן משנת 1984.

תל אביב-יפו

תל אביב-יפו (בערבית: تل أَبيب-يافا), המוכרת לרוב כתל אביב, היא עיר במחוז תל אביב בישראל, במישור החוף הדרומי, המרכזית מבין ערי גוש דן והשנייה בגודל אוכלוסייתה בישראל. העיר חברה בארגון פורום ה־15. תל אביב-יפו שוכנת לחוף הים התיכון על אדמת כורכר. בשטחה זורמים נחל הירקון ונחל איילון. היא גובלת ממערב בים התיכון; מדרום בערים בת ים וחולון; ממזרח בערים רמת גן, גבעתיים, בני ברק ופתח תקווה; ומצפון בערים רמת השרון והרצליה.

תל אביב היא מטרופולין המהווה את מרכז הכלכלה, התרבות, התקשורת והאמנות של ישראל. שוכנים בה מרכזי המערכת הבנקאית של ישראל, הבורסה לניירות ערך, שגרירויות ונציגויות בינלאומיות, מערכות העיתונים הגדולים בישראל, התיאטרון הלאומי, התזמורת הפילהרמונית, בית העצמאות (בו הוכרז על הקמת המדינה) ומרכזי תרבות ארציים נוספים. "העיר הלבנה" בתל אביב הוכרה בשנת 2003 כאתר מורשת עולמית.

תל אביב-יפו מוגדרת כ"עיר עולם בהתהוות". העיר היא אחת הערים המתוירות בישראל, עם כמיליון וחצי תיירים זרים בשנה.

לתל אביב תפקיד מרכזי בהוויה הישראלית. רבים מהאירועים ההיסטוריים והמחאתיים שעיצבו את זהותה ואופיה של המדינה מראשית דרכה ועד היום התרחשו בה.

בעיר מתגוררים (נכון לסוף 2017) בערך 443,900 תושבים, ומספר התושבים לקמ"ר הוא 8,572 איש. באותה עת התגוררו במחוז תל אביב 1,318,300 איש, ואוכלוסיית המטרופולין מנתה 3,918,800 נפש. בתל אביב פועלים (נכון לשנת 2015) למעלה מ70 אלף בתי עסק המהווים 13 אחוז מכלל העסקים בישראל. בעיר בולטת תופעת היוממות הגדולה בישראל – כ־64% מהעובדים בתל אביב גרים מחוצה לה.

עיר הנמל העתיקה יפו הייתה ראשיתה של העיר תל אביב-יפו. יפו נחשבת לאחת מערי הנמל העתיקות בעולם; היא נזכרת בתנ"ך ובמקורות קדומים אחרים, ובמשך דורות שימשה שער כניסה ימי לארץ ישראל. לבד מיפו, התקיימו לאורך ההיסטוריה מספר ניכר של יישובים בשטחה של תל אביב. בראשית המאה ה־19 גדלה האוכלוסייה היהודית ביפו, וברבע האחרון של המאה ה-19 החלה התיישבות יחידים מחוץ לחומות יפו ולאחריה הקמת שכונות חדשות, כמו שכונות נווה צדק, מחנה יהודה, נווה שלום, יפה נוף וכרם התימנים מצפון ליפו.

תל אביב זכתה לכינוי "העיר העברית הראשונה" מכיוון שהייתה המיזם היהודי הראשון לבניית עיר בארץ ישראל בתקופת שיבת ציון המודרנית. היה זה מיזם חדשני של ציבור מאורגן, שחלקו אנשי היישוב הישן וחלקו אנשי היישוב החדש בשיתוף עם מוסד ציוני בראשית דרכו – קרן קיימת לישראל. המטרה המוצהרת הייתה להקים עיר עברית לצד יפו הערבית, אך בתוך כארבעה עשורים צמחה תל אביב לכרך שהיה גדול פי כמה מיפו. רשויות המנדט הבריטי העניקו לתל אביב מעמד של עיר בינואר 1934.

ב־1949, לאחר הקמת מדינת ישראל, אוחדו מוניציפלית שתי הערים ונוצרה עיריית תל אביב-יפו המנהלת את העיר המאוחדת, אף שבמובנים מסוימים עדיין נהוג להתייחס ליפו ולתל אביב כאל שתי ישויות אורבניות נפרדות. בשנת 2009 חגגה העיר מאה שנים להיווסדה.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.