גושן

אֶרֶץ גֹּשֶׁן היא אזור במצרים העתיקה המוזכר במקרא כמקום מושבם של בני ישראל מירידתם למצרים בימי יעקב ועד יציאת מצרים. על פי הצעתו של יוסף לאחיו, ביקשו בני יעקב מפרעה לגור בארץ גושן בשל היותם רועי צאן והיות ארץ גושן מקום מרעה[1].

מיקום

לפי הכתובים נראה שבני ישראל התגוררו בקרבת המצרים ולכן ארץ גושן הייתה קרובה למרכזי הערים, שכן בת פרעה יצאה ליאור ושם מצאה את משה, מה שיכול להעיד על כך שביתו של משה נמצא בסמוך לבית פרעה. גם העובדה שנשות בני ישראל שאלו משכנותיהן כלי כסף וזהב ביציאת מצרים, מלמדת שהם גרו בקרבת מגורי המצרים. מקום נוסף הנקרא ארץ גושן מצוי בתחומי ארץ ישראל, כפי שמתואר בכיבושי יהושע.[2]

מזרח הדלתה של הנילוס

מנשה הראל מקבל את דעתו של החוקר ברטלט[3] שארץ גושן חייבת להיות בקרבת מקום מושבו של יוסף,[4] דהיינו בצען, בירת החיקסוס על הדרך לארץ כנען, בחבל פורה מאד ובמרחק קצר מהמדבר המזרחי. לדעת רוב החוקרים הארכאולוגים, הייתה הבירה רעמסס בצפון-מזרח הדלתה של הנילוס, וארץ גושן צריכה להיות קרובה אליה. לפיכך יכול מקום ארץ גושן להיות בקצה אחת הדרכים הבאות: "דרך ארץ פלשתים", "דרך שור" או "דרך המדבר ים סוף", דהיינו בצפון-מזרח הדלתה במזרחה, או בדרום-מזרחה.

הראל קושר גם את מיקום ארץ גושן עם נקודת יציאת מצרים ומסכם: "אם נקבל את דעת הארכאולוגים שגילו תילים וחורבות עתיקות בוואדי תומילאת ונסכים אף עם דעת החוקר טרומבול[5], המציין שמפרשי המקרא, המונומנטים המצריים והוכחות היסטוריות מעידים, שמקום ארץ גושן הוא בוואדי תומילאת ונאשר גם את מסקנותינו בעניין מקום ארץ גושן, הרי מן הדין להגיע להכרעה שים-סוף צריך להיות לא רחוק מארץ גושן, משמע שים סוף צריך להיות, בקצה המזרחי שלוואדי תומילאת, דהיינו בתחום מדבר שור ו"דרך שור".

עמק פיום

Faiyum Oasis by Zorbey Tunçer
נאת המדבר פאיום

זאב ח' ארליך (ז'אבו)[6] מציג בשם בעל ההצעה ר' דניאל משה לוי (גולדמן), המובאת בספרו "מקרא וארכאולוגיה"[7], הצעה אלטרנטיבית. לדעתו ארץ גושן היא עמק פיום (מחוז אל-פיום של היום) אשר בלב המדבר שממערב לנילוס, כ-100 ק"מ מדרום לקהיר. שקע זה מפורסם באדמתו הפוריה, בכרמיו ובפרדסיו, ובעיקר בצמחי הבושם השונים הגדלים בו, "מיטב הארץ". אל שקע זה, המצוי כאמור בלב המדבר, מגיעה תעלת מים היוצאת מאפיק הנילוס ומספקת את מימיו, הנאגמים באגם גדול. התעלה נקראת בשם: "בחר יוסף", כלומר, 'ים-יוסף' או 'נהר יוסף'.

הוא מביא לכך נימוקים אחדים:

  • כתוב כי יוסף עולה לארץ גושן ועולה למקום מושב פרעה - לארץ גושן המקורית אין לעלות ואין לרדת.
  • המחוז מכונה TA-SHE והוא לא כלול ב-42 המחוזות הקדומים של מצרים.
  • בשקע מצאו אלפי קברים של עם שהיה שונה "בתכלית השינוי מן המצרים". הוא חי בנפרד, שמר על מנהגיו ונעלם.

מקור קדום לכך הוא תרגומו של רבי סעדיה גאון, שתרגם את פיתום שנבנתה על ידי בני ישראל כ"אלפיום"[8]

פפירוס איפוור

ישנה השערה כי האירועים המתוארים בפפירוס איפוור הם למעשה תיאור של יציאת מצרים,[9] מכיוון שב'פפירוס איפוור' מסופר על מרדף אחרי עניים באזור שבו אירע שיטפון והסתיים באסון. המשפט הפותח סיפור זה הוא: 'פקודה... אנשים נעדרים... המערב התרוקן..." בהנחה שמדובר ביציאת בני-ישראל ממצרים, המשמעות היא שארץ גושן שכנה באזור המערב. החוקר דניאל משה לוי מסיק מכך שעמק פאיום מתאים יותר כמיקום אפשרי לארץ גושן מאשר ההשערה המסורתית, שהיא צפון מזרח עמק הנילוס.

לקריאה נוספת

  • ארליך זאב ח., 'גושן במצרים ובארץ ישראל', מקור ראשון, עש"ק ויגש תשס"ז.
  • לוי (גולדמן) דניאל משה ויוסף רוטשטיין, 'היכן ארץ גושן?', מקרא וארכאולוגיה – השוואת תגליות המחקר לנאמר בתנ"ך, ירושלים תשס"ח, 21-19.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ למרות זאת, מנשה הראל מסביר כי לדעתו בני ישראל לא היו רק רועי צאן ועובדי אדמה אלא גם בעלי מקצוע עירוניים: בנאים שהרי הם בנו לפרעה את פיתום ואת רעמסס כערי מסכנות. ובנוסף לכך הכירו גם את עבודות המתכת, האריג והעץ - כנדרש לבניית המשכן.
  2. ^ ספר יהושע, פרק י', פסוק מ"א
  3. ^ 84]11~1 ם . 8 ., From Egypt ,0 Palestine through the Wilderness and the South .Coantry, New 0צ ]1 129 .ק, 18
  4. ^ בראשית מ"ה, י
  5. ^ Trumbull 8 Clay, Kadesh Barnea‏‏, New-York 1884, 382
  6. ^ במדורו "ארץ מקרא" בשבועון "מקור ראשון" במאמר ארץ גושן בעמק פאיום
  7. ^ דניאל משל לוי ויוסף רוטשטיין, מקרא וארכאולוגיה פרק ב עמ' 25
  8. ^ שמות פרק א פסוק יא - רבי סעדיה גאון נקרא אלפיומי והוא יליד המחוז הזה
  9. ^ למרות שלפי הדעה המקובלת, הפפירוס נכתב 540 שנה לפני יציאת מצרים, אך הועלו אפשרויות שונות המגשרות על פער זה.
14 בספטמבר

14 בספטמבר הוא היום ה-257 בשנה בלוח הגרגוריאני (258 בשנה מעוברת). עד לסיום השנה נשארו עוד 108 ימים.

2011 במוזיקה

בערך זה מצוינים אירועים שהתרחשו במהלך שנת 2011 ונוגעים לעולם המוזיקה.

2013 במוזיקה

בערך זה מצוינים אירועים שהתרחשו במהלך שנת 2013 ונוגעים לעולם המוזיקה.

2015 במוזיקה

בערך זה מצוינים אירועים שהתרחשו במהלך שנת 2015 ונוגעים לעולם המוזיקה.

2017 במוזיקה

בערך זה מצוינים אירועים שהתרחשו במהלך שנת 2017 ונוגעים לעולם המוזיקה.

ו' בתשרי

ו' בתשרי הוא היום השישי בחודש הראשון

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש השביעי

למניין החודשים מניסן. ו' בתשרי לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים שני,

רביעי

ושישי, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא בדו".

זוהר גושן

זוהר גושן (נולד ב-1961 באליכין) הוא יושב ראש לשעבר של רשות ניירות ערך, משפטן, מומחה לדיני חברות, דיני ניירות ערך ודיני הגבלים עסקיים, איש אקדמיה ומרצה בדרגת פרופסור מן המניין באוניברסיטת קולומביה בניו יורק ובקריה האקדמית אונו.

זמר-יוצר

זמר-יוצר (באנגלית: Singer–songwriter) הוא מוזיקאי המחבר, מלחין ושר את שיריו שלו, ופעמים רבות מלווה לבדו את שירתו בנגינה, על פי רוב בגיטרה או בקלידים. זמרים-יוצרים רבים נוטים לשלב בשיריהם נושאים חברתיים ופוליטיים.

בלהקות רוק ומטאל מקובל מאוד שהסולן משתתף בכתיבת מילות השירים, בהלחנה ולפעמים גם בנגינה.

י"ז באלול

י"ז באלול הוא היום השבעה עשר בחודש השנים עשר

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש השישי

למניין החודשים מניסן.

יוסף

יוֹסֵף הוא דמות מקראית, בנם של יעקב ורחל. במסורת היהודית נקרא גם יוסף הצדיק. על פי המקרא נקרא בשמו על ידי רחל אמו, שהייתה עקרה שנים רבות, וכשנולד ראתה בו סימן לבן נוסף: "וַתִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ יוֹסֵף לֵאמֹר יֹסֵף ה' לִי בֵּן אַחֵר" (ספר בראשית, פרק ל', פסוק כ"ד).

על פי הסיפור המקראי, יוסף היה בנו האהוב של יעקב, דבר שהביא לקנאת האחים בו ולמכירתו לשיירת סוחרים. לאחר הגעתו למצרים, נמכר יוסף לפוטיפר והפך לראש ביתו. אולם, בעקבות עלילה שטפלה אשת פוטיפר עליו, הוא הושלך לבית האסורים. בבית הסוהר, פתר יוסף את חלומותיהם של שר המשקים ושל שר האופים. בהמשך, פרעה עצמו הזדקק גם הוא לפותר חלומות ויוסף הוצא מבית הסוהר לשם כך. יוסף פתר לפרעה את חלומותיו, ובישר לו על שבע שנות שובע העומדות בפתח ולאחריהן שבע שנות רעב. בתגובה לפתרון החלומות, מינה פרעה את יוסף למשנה למלך ולאחראי על הצלת מצרים מהרעב הצפוי לה.

לאחר שבע שנות השבע, כאשר התחילו שנות הרעב, אחיו של יוסף ירדו מצרימה להביא לחם, ופגשו אותו שם. יוסף הכירם אך אחיו לא הכירו אותו. יוסף מעביר את אחיו תלאות רבים, עד שלבסוף נגלה אליהם כיוסף אחיהם. יוסף ואחיו מתפייסים, וכל משפחת יעקב יורדת מצרימה לחיות במצרים בארץ גושן.

במותו, מצווה יוסף את אחיו להעלות את ארונו אל ארץ ישראל, לאחר שה' יגאל אותם ממצרים.

ירידת יעקב למצרים

ירידת יעקב למצרים, הוא סיפור המופיע בפרשת ויגש שבספר בראשית, המתאר את ירידת יעקב ומשפחתו למצרים לאחר שבניו הודיעו לו על פגישתם עם יוסף במצרים.

מגדל דניאל פריש

מגדל דניאל פריש (מכונה באופן רשמי ״המגדל״ ומוכר גם כ"מגדל הקיבוץ הארצי", בעבר היה ידוע גם כ״מגדל רסקו״) הוא מגדל משרדים הנמצא ברחוב דניאל פריש 3 בתל אביב-יפו. תוכנן על ידי משרד איתן-גושן (דן איתן וערי גושן) ונחנך בשנת 1986.

מכבי אבישי מוצקין

מכבי אבישי מוצקין (נקראת גם: מכבי מוצקין) היא קבוצת כדוריד ישראלית מהעיר קריית מוצקין, המתמודדת בליגת העל בכדוריד.

מצעד הפזמונים העברי השנתי (ה'תש"ע ואילך)

ערך זה עוסק במצעדי הפזמונים העבריים השנתיים שנערכו משנת ה'תש"ע ואילך. להלן רשימת המצעדים השנתיים בשנים ה'תש"ע ואילך.

משה גושן

משה גושן (5 בדצמבר 1921, ד' בכסלו תרפ"ב – 25 ביוני 1984, כ"ה בסיוון תשמ"ד) היה ראש המועצה השלישי וראש העירייה הראשון של קריית מוצקין.

משה גושן-גוטשטיין

משה חזקיהו הנרי גושן-גוטשטיין (י"ז באלול תרפ"ה, 6 בספטמבר 1925 - ו' בתשרי תשנ"ב, 14 בספטמבר 1991) היה בלשן וחוקר מקרא ישראלי.

נתן גושן

נתן גושן (נולד ב-6 באוגוסט 1986) הוא זמר-יוצר, פזמונאי, מלחין, מוזיקאי ושחקן ישראלי.

עירד רובינשטיין

עירד רובינשטיין (נולד ב-23 ביוני 1980) הוא שחקן, במאי וכותב ישראלי; זוכה פרס התיאטרון הישראלי לשנת 2015 על עבודת הבימוי שלו למחזה "רומיאו ויוליה" שהועלה בתיאטרון באר שבע, ולשנת 2017 על בימוי "מלך הכלבים" בתיאטרון בית לסין.

קריית מוצקין

קִרְיַת מוֹצְקִין היא עיר במחוז חיפה בישראל, אחת מהערים המרכיבות את אזור הקריות. הוכרזה כעיר בשנת 1976.

נמצאת בעמק זבולון שבמישור החוף הצפוני, צפונית לחיפה ודרומית לעכו. גובלות בה השכונות החיפאיות קריית חיים וקריית שמואל במערב, קריית ים בצפון-מערב, וקריית ביאליק במזרח, כשבתווך, בין קריית מוצקין וקריית ביאליק, עובר כביש 4.

העיר קרויה על שם ליאו מוצקין, שהיה מיוזמי הקונגרס הציוני העולמי הראשון, ולאחר מכן שימש יושב-הראש של מספר קונגרסים ציוניים.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.