גוסטב דורה

פאול גוסטב דורהצרפתית: Paul Gustave Doré;‏ 6 בינואר 1832 - 23 בינואר 1883) היה צייר ותחריטאי צרפתי שהתפרסם בציורי התנ"ך שלו, אך גם באיוריו לספרים של רבלה, באלזאק, דנטה, קולרידג' וספרו הקלאסי של סרוונטס "דון קישוט".

בציוריו יש נטייה לפן הדרמטי והגרוטסקי. סגנונו השפיע על ציירים שבאו אחריו, כגון ואן גוך.

גוסטב דורה
Gustave Doré
Doré by Nadar 1867 cropped

ביוגרפיה

דורה נולד בשטרסבורג. הוא פרסם את ציורו הראשון בגיל 15 בשנת 1853 נתבקש לאייר את יצירות הלורד ביירון. במהרה צבר פופולריות בבריטניה ואייר מיני יצירות, בהן מהדורה חדשה של התנ"ך ואת ספרו של אדגר אלן פו, "העורב". בשנת 1865 פרסם את תנ"ך דורה. הצלחת הספר הביאה לתצוגה מרשימה בשנת 1876 בלונדון, והקמת גלריית דורה ברחוב ניו-בונד.

בשנת 1869 הציע בלאנשרד ג'רולד, בנו של דאגלס ויליאם ג'רולד, כי השניים יעבדו יחדיו כדי ליצור פורטרט מקיף של לונדון. ג'רולד קיבל את השראתו מרעיון המיקרוקוסמוס של לונדון שנוצר בשנת 1808.

דורה חתם על פרויקט חמש-שנתי עם המוציאים לאור גרנט ושות', לפיו היה על דורה לשהות בלונדון שלושה חודשים מדי שנה. משכורתו עמדה על 10,000 פאונד לשנה. הספר, לונדון: העלייה לרגל, יחד עם 180 גילופיו של דורה, פורסם בשנת 1872.

חרף הצלחתו המסחרית, מבקרים רבים לא אהדו את הספר. חלקם הוטרדו מהעובדה שהאמן התמקד בעוני שהתקיים בלונדון. דורה אף הואשם, על ידי ביטאון האמנות (Art Journal), שציוריו הם "יותר המצאה מאשר העתקה". ה"ווסטמינסטר ריביו" (Westminster Review) טען כי "דורה מעניק לנו איורים בהם מוצגים ההמוניים והגסים שבמאפיינים החיצוניים".

"לונדון: העלייה לרגל" היה להצלחה מסחרית, ודורה קיבל הזמנות ממוציאים לאור בריטים אחרים. עבודותיו המאוחרות של דורה כללו את "גן העדן האבוד", "אידיליות המלך", כתבי תומאס הוד, ו"הקומדיה האלוהית". עבודתו הופיעה, כמו כן, בחדשות לונדון המאוירות. דורה ביצע תחריטים נוספים של משלי לה-פונטיין המפורסמים, ו"שירת יורד-הים הישיש" של סמואל טיילור קולרידג' .

דורה המשיך לאייר ספרים עד מותו בפריז בשנת 1883 כאשר היה בן 51. הוא קבור בבית הקברות פר לשז בעיר.

קישורים חיצוניים

Flight of Lot
משפחתו של לוט נסה מסדום. אשת לוט נותרת מאחור, גוסטב דורה
23 בינואר

23 בינואר הוא היום ה-23 בשנה בלוח הגריגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 342 ימים (343 ימים בשנה מעוברת).

6 בינואר

6 בינואר הוא היום השישי בשנה בשבוע הראשון בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 359 ימים (360 בשנה מעוברת).

אבימלך בן גדעון

אֲבִימֶלֶךְ בֶּן גִדְעוֹן היה מנהיג שמשל בישראל בתקופת השופטים. יש המונים אותו עם השופטים. הוא עלה למלוכה בשכם וסביבתה בתמיכת בעלי שכם - ראשי המשפחות הכנעניות החזקות בעיר, לאחר שטבח באחיו בני גדעון. ואולם, מלכותו הייתה בלתי יציבה וקצרת ימים - הוא נאלץ לדכא מרידות שפרצו כנגדו, ולבסוף נהרג במהלך מצור על מעוז המורדים בתבץ.

אבימלך היה אחד משבעים ואחד בניו של השופט גדעון בן יואש, ואמו, פילגש גדעון, הייתה כנענית משכם. אבימלך הציע את עצמו לבית אמו להיות שופט אחר מות אביו, בטענו שמוטב כי ימלוך עליהם אדם אחד ולא שבעים. תושבי שכם נאותו להצעה ונתנו לו 70 כסף מבית אלילם שישמש לשכירת רוצחים, ובלשון הכתוב "ריקים ופוחזים" על מנת שיהרגו את אחיו. את אבימלך ממליכים בני עירו באלון מוצב בקרבת שכם.כדי לבסס את שלטונו שחט אבימלך את 69 אחיו ליד אבן בעפרה אך אח אחד בשם יותם ניצל. יותם עלה להר גריזים ונשא את משל יותם, המתאר עצים שביקשו להמליך עליהם מלך, ולבסוף המליכו את האטד, שלא היו לו פירות אלא קוצים. מטרתו של יותם הייתה להתריע בפני בעלי שכם על המהלך השגוי בהמלכת אבימלך.

לאחר מכן החלו מרידות נגד אבימלך בתוך שכם בתואנה שהוא זר אשר הגיע מחוץ לעיר ובשל כך אינו ראוי למלוך עליה. בהתקוממות שבוצעה ניצח אבימלך את געל בן עבד מנהיג המורדים, בעזרתו של זבול- שר העיר שדיווח לאבימלך על המרד,יעץ לו ואף משך זמן עבורו שראה שגעל מזהה אנשים על ראש ההר.

בסוף דיכוי המרד בשכם, אבימלך שרף את מגדל שכם ובו 1000 איש ואישה וזרע את העיר שכם במלח.

אך כאשר פנה להילחם נגד המורדים בתבץ (יש המזהים עם טובאס כיום), נהרג: כאשר קרב אל המגדל על מנת לשרפו, השליכה עליו אשה פלח רכב וניתצה את גולגלתו. נערו קטל אותו בחרב לפי פקודתו: "שְׁלֹף חַרְבְּךָ וּמוֹתְתֵנִי, פֶּן-יֹאמְרוּ לִי: אִשָּׁה הֲרָגָתְהוּ". למרות זאת, בדורות הבאים נזכר אבימלך כמי שהומת בידי אישה, כדברי יואב בן צרויה: "מִי-הִכָּה אֶת-אֲבִימֶלֶךְ בֶּן-יְרֻבֶּשֶׁת? הֲלוֹא-אִשָּׁה הִשְׁלִיכָה עָלָיו פֶּלַח רֶכֶב מֵעַל הַחוֹמָה, וַיָּמָת בְּתֵבֵץ".במבט היסטורי, ניתן לראות בסיפור אבימלך ניסיון שנכשל לכונן מלוכה הממזגת אלמנטים כנעניים וישראליים בתקופת השופטים. ניסיון המלוכה הבא, שהצליח, היה רק בימי שאול המלך אלא שאז בקשת המלוכה באה מקרב עם ישראל ואושרה על ידי הנביא.

בית דוד

בית דוד הוא שושלת המלוכה שתחילתה בדוד המלך שהתחתן בבית קודמו, שאול, וממשיך שושלתו, בנו, שלמה המלך. כל מלכי ממלכת יהודה, למעט עתליה, מתייחסים אליו.

הבל

בתורה, הֶבֶל היה בנם של אדם וחוה, אשר נרצח על ידי אחיו קין. סיפור הרצח מופיע בתנ"ך, בספר בראשית, פרק ד'.

כאשר גירש אלוהים את אדם מגן-עדן, הוא שלח אותו לעבוד את האדמה אשר ממנה לוקח: "וַיְשַׁלְּחֵהוּ ה' אֱלֹהִים מִגַּן-עֵדֶן, לַעֲבֹד אֶת-הָאֲדָמָה אֲשֶׁר לֻקַּח" (ספר בראשית, פרק ג', פסוק כ"ג).

על רקע זה מסופר שהבל היה רועה צאן ואילו קין היה עובד אדמה.

כאשר הביאו הבל וקין קורבנות לאלוהים, הביא הבל ממבחר צאנו, בעוד שקין הביא מהפרי הממוצע שהצליח להוציא מהאדמה שהייתה מקוללת. אלוהים שעה אל קורבנו של הבל ולא אל קורבנו של קין, דבר שעורר את קנאתו של קין וחשף את העימות שהוביל לרצח הבל – הרצח והמוות הראשונים המופיעים בתנ"ך.

שמו של הבל מוזכר במדרש כשם שיש בו צניעות אך גם ריקנות שהובילה אותו לבחירת עבודת הצאן על פני עבודת האדמה.

הקרבת הקרבנות בידי הבל אשר הביא מבכורות צאנו לאל, נתפרשה במסורת הנוצרית כמתן האוכריסטיה. מהות החיים היא סמל לקורבן הדם של הנרצח הבל.

הברון מינכהאוזן

הברון קרל פרידריך הירונימוס פון מינכהאוזן (בגרמנית: Karl Friedrich Hieronymus von Münchhausen; ‏11 במאי 1720 – 22 בפברואר 1797) היה אציל גרמני שהיה ידוע כגוזמאי. על שמו קרויה תסמונת מינכהאוזן.

מינכהאוזן נולד בעיר בודנוורדר שם גם סיים את חייו. בנעוריו נשלח לשמש כמשרתו של הדוכס מבראונשווייג-לינבורג (Braunschweig-Lüneburg). בשנת 1738 התגייס לצבא האימפריה הרוסית ושירת ביחידת פרשים כבדים (קירסירים). הוא השתתף בשתי מערכות כנגד הטורקים. בשנת 1750 פרש מן השירות בדרגת סרן. כשחזר לביתו, סיפר שורה של סיפורים מדהימים ויוצאים מגדר הרגיל אודות הרפתקאותיו, כביכול. הוא ידוע כגוזמאי והבדאי הגדול בכל הזמנים.

כמה מסיפורי הברון, כפי שסופרו לאחר מכן על ידי אחרים, כללו רכיבה על כדור תותח, מסע אל הירח, היחלצות מביצה בעזרת משיכת שיערו שלו, סוסו שנחצה בעוד הוא ממשיך לרכוב על חלקו הקדמי, המנגינות שקפאו בחצוצרה ונשמעו רק כאשר הפשירו לאחר מכן, טיול לירח על שתיל אפונה, אייל שמצמיח עץ דובדבנים מקרניו ועוד.

העלאה באוב

העלאה באוב או דרישה אל המתים הוא טקס מיסטי, שבו מנסים המשתתפים ליצור קשר עם נשמה של אדם שמת, ולקבל מסר ממנה. וריאציות של הטקס קיימות בתרבויות רבות. בין הנפוצות שבהן: רופא אליל או מדיום, המכניס עצמו למצב טראנס באופן טקסי בניסיון לתקשר עם המתים או ישויות רוחניות אחרות. התורה אוסרת ביצוע טקסי העלאה באוב, הנקראים "דרישה אל המתים" (ספר דברים, פרק י"ח, י-יא).

י"ז בתמוז

י"ז בתמוז הוא היום השבעה עשר בחודש העשירי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש הרביעי

למניין החודשים מניסן.

כנען (דמות מקראית)

כְנַעַן הוא דמות מקראית הנזכרת בפרשת נח שבספר בראשית כאחד מבניו של חם, בן נח, שהיה אבי העמים הכנענים.

לוט

לפי ספר בראשית, פרק י"א, פסוקים כ"ז-ל"א, היה לוֹט בנו של הרן בן תרח ואחיהן של מילכה ויסכה. הוא יצא מאור כשדים עם אברם אחי אביו, ושרי אשת אברם, "לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן" (פסוק ל"א). לפי המסופר באגדה, היה לוט יתום מאב. כאשר הושלך אברהם לכבשן האש על ידי נמרוד, בשל אמונתו המונותאיסטית באל אחד, נעשה לו נס ולא אירע לו כל פגע, אך מיד לאחר מכן נשאל הרן אחיו בצד מי הוא עומד, וכאשר ראה את הנס שנעשה לאברם ענה שהוא בצד אברם. הוא הושלך גם כן לכבשן האש, אך בניגוד לאברם, לא נעשה לו נס והוא נספה. לאחר אירוע זה לקח אברם את לוט היתום תחת חסותו, ועלה איתו לארץ כנען.

מאייר

מאייר הוא אמן המתמחה בשיפור תוכן כתוב על ידי יצירת איורים המספקים ייצוג חזותי התואם לתוכן הכתוב. באמצעות האיור מסוגל המאייר גם להמחיש מושגים מורכבים אותם קשה לתאר בכתב בלבד, וזו בין היתר הסיבה לכך שאיורים משולבים לעיתים קרובות בספרי ילדים.

מאיירים יכולים לאייר לצורך דפוס כמו להוצאות ספרים, מגזינים, עיתונים ופרסומים אחרים, או למוצרים מסחריים כמו טקסטילים, אריזות, נייר אריזה, כרטיסי ברכה, לוחות שנה, נייר מכתבים, וכדומה.

מאיירים רבים עובדים כפרילנסרים וזוכים לתגמול על עבודותיהם ממו"לים (של עיתונים, מגזינים או ספרים) או ממשרדי הפרסום.

המיחשוב שינה באופן ניכר את ענף האיור כאשר מרבית האיורים המסחריים כיום הם איורים דיגיטליים אשר מיוצרים באמצעות מחשבים, משטחי רישום דיגיטליים וסורקים. עם זאת, טכניקות האיור המסורתיות עדיין פופולריות, בעיקר איורים המיועדים לספרים. טכניקות האיור המסורתיות כוללות בין היתר שימוש בצבעי מים, עפרון, עט דיו, איירבראש, צבע שמן, צבעי פסטל ותחריט עץ.

מלאך

מלאך הוא ישות על-טבעית הקיימת לפי האמונה בדתות השונות, בהן יהדות, נצרות ואסלאם. בדרך כלל מתואר המלאך כיצור שמימי רוחני הנשלח לבצע משימה אלוהית או כמעביר את דבר הנועם לבני האדם (בדומה לנביא האנושי).

בתרבות הפופולרית, שהושפעה מהאיקונוגרפיה הנוצרית מתוארים המלאכים כישויות יפות דמויות אדם, עם כנפי ברבור לבנות על גבם והילה מעל ראשם.

ממלכת ישראל

ממלכת ישראל הוא שמה של הממלכה הצפונית מבין שתי הממלכות העבריות, שלפי המקרא התקיימו בימי בית ראשון, בתקופה החופפת למחצית הראשונה של האלף הראשון לפני הספירה, או תקופת הברזל השנייה. ממלכת ישראל הורכבה מבני עשרת השבטים, כאשר שני השבטים הנותרים הרכיבו את ממלכת יהודה.

לפי הכרונולוגיה היהודית המסורתית התקיימה ממלכה זו בין השנים ב'תתקס"ד - ג'ר"ה (796 לפנה"ס - 554 לפנה"ס).

במקרא מכונה ממלכת ישראל בשמות נוספים, כמו ממלכת שומרון, על-שם בירתה, או אפרים, על שם השבט המקראי הגדול שבה ומייסדה.

ספר יהושע

סֵפֶר יְהוֹשֻׁעַ הוא הספר הראשון בסדר נביאים ראשונים בתנ"ך. הספר מתאר את ראשית תולדות עם ישראל בארץ כנען, החל מרגע הכניסה לארץ כנען ועד מות יהושע בן נון. הספר קרוי על שמו של יהושע, מנהיג עם ישראל לאחר מות משה רבנו, אשר הוביל את תהליך כיבוש הארץ.

פרשת ויגש

פָּרָשַׁת וַיִּגַּשׁ היא פרשת השבוע האחת-עשרה בספר בראשית. היא מתחילה בפרק מ"ד, פסוק י"ח ומסתיימת בפרק מ"ז, פסוק כ"ז. הפרשה ממשיכה לתאר את מסכת אירועי יוסף, ולמעשה בה מסתיים סיפורו של יוסף. הפרשה הבאה, ויחי, עוסקת בסוף חייו של יעקב.

לרוב יקראו את פרשת ויגש סמוך לראש חודש טבת.

ציורי התנ"ך

התנ"ך שימש מקור השראה לציירים רבים, והוא למעשה הספר המצויר והמפוסל ביותר. מספר הציורים הנודעים המבוססים על התנ"ך נאמד באלפים.

שכרות נח

פרשת שכרותו של נח היא אחד מסיפורי המקרא בספר בראשית. הסיפור כולל את קללת חם - שיהיה "עבד עבדים" לאחיו.

שלושת המלאכים בבית אברהם

שלושת המלאכים בבית אברהם אבינו הוא סיפור מקראי שמופיע בפרשת וירא.אברהם מארח שלושה אנשים מזדמנים, והם מבשרים לו שבקרוב יולד לו בן. שרה שומעת וצוחקת. בהמשך האנשים ממשיכים לסדום על מנת להציל משם את לוט.

שמשון

שִׁמְשׁוֹן לפי המקרא, היה השופט השנים-עשר והאחרון המוזכר בספר שופטים.שמשון גדל כנזיר אלוהים, וכל זמן שנזירותו נשמרה, חנן אותו האלוהים בכוח על-טבעי, שבו השתמש כדי להכות בפלשתים, ששלטו בדרום ארץ ישראל בכל תקופת מנהיגותו.

שמשון מהווה מופת של גבורה וכוח. ביהדות הוא נודע בכינויו העממי "שמשון הגיבור". באמנות ובספרות התאולוגית הנוצרית מסמל שמשון את מעלת הגבורה, אחת משבע המידות הטובות בתאולוגיה הנוצרית, המבוטאת לעיתים באמצעות אלמנטים הלקוחים מקורותיו של שמשון.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.