גוגל ספרים

גוגל ספריםאנגלית: Google Books)[1] הוא שירות רב-לשוני של גוגל לעריכת חיפושי טקסט בספרים שגוגל סרקה, המירה לטקסט באמצעות זיהוי תווים אופטי, ואחסנה במסד הנתונים הדיגיטלי שלה. בעבר נודע השירות כ-Google Print ("דפוס גוגל"), השם שבו הוא הוצג ביריד הספרים בפרנקפורט באוקטובר 2004. את שמו הנוכחי, Google Book Search, קיבל עת הוכרז רשמית בדצמבר 2004. בדצמבר 2010 השיק האתר את חנות הספרים האלקטרוניים Google eBookstore.

מספר הספרים הסרוקים הגיע ל-15 מיליון ב-2010, 20 מיליון ב-2012, ו-25 מיליון ב-2015.

גוגל ספרים
U8888Kntitled
Google Books Hamlet
הצגה של ספר ב"תצוגה מלאה"
סוג ספרייה מקוונת
תאריך ההקמה דצמבר 2004
מייסדים לארי פייג' וסרגיי ברין
בעלות גוגל (חברה)
הרשמה אופציונלי
books.google.co.il

רקע

היוזמה זכתה לתשבחות רבות בזכות הפוטנציאל הגלום במתן גישה חסרת תקדים למה שיכול להפוך לקורפוס המקוון הגדול ביותר של הידע האנושי,[2][3] ובקידום הדמוקרטיזציה של הידע.[4] אולם האתר אינו חף גם מביקורת על פוטנציאל הפרות זכויות יוצרים הקיים בו.[4][5]

תוצאות מ"גוגל חיפוש ספרים" מופיעות בחיפוש כללי באינטרנט הן בכתובת google.com והן דרך אתר ייעודי של גוגל ספרים: (books.google.com). בחיפוש כללי באתר גוגל עשויות להופיע עד שלוש תוצאות מהאינדקס של גוגל ספרים, ובמקרים רלוונטיים, הן יופיעו מעל תוצאות החיפוש האחרות.

לחיצה של על תוצאה ב"גוגל ספרים" תפתח ממשק בו יכול המשתמש לעיין בדפים מתוך הספר, כאשר חוקי זכויות יוצרים או בעל זכויות היוצרים מאפשרים זאת. ספרים הנמצאים ברשות הציבור (בארצות הברית) זמינים ל"תצוגה מלאה" ולהורדה בחינם. גוגל מגבילה את מספר העמודים הניתנים לצפייה עבור ספרים שעדיין מודפסים, באמצעות מגוון רחב של מגבלות גישה ואמצעי אבטחה, שחלקם מבוססים על קובצי עוגייה.[6] מתוך ספרים שבעליהם לא זוהו והעשויים להיות מוגנים בזכויות יוצרים, ניתן לצפות רק בקטע מזערי של כ-2–3 שורות, אך הטקסט המלא של הספר זמין לחיפוש.

לצד תוצאות החיפוש מופיעות פרסומות הקשורות לתוכן החיפוש, אך הן לא מופיעות ליד ספרים הנצפים בתצוגה מקדימה. האתר מספק קישורים לאתר האינטרנט של המוציא לאור ומוכרי ספרים.

מסד הנתונים של "גוגל ספרים" מוסיף להתרחב, אך היות שגוגל חייבת לוודא שהיצירות מעוגנות בחוקי הזכויות יוצרים המקומיים, הוא אינו נגיש במלואו עבור משתמשים מחוץ לארצות הברית. לדברי איש צוות התמיכה של האתר, "מאחר שהשאלה אם ספר מסוים נמצא ברשות הציבור היא לעיתים קרובות שאלה משפטית סבוכה, אנו נוקטים במשנה זהירות ומציגים לכל היותר מספר קטעי טקסט עד אשר נקבע כי הספר יצא לנחלת הכלל"[7] עם זאת, משתמשים מחוץ לארצות הברית יכולים לגשת למספר גדול של ספרים הנמצאים ברשות הציבור ונסרקו על ידי גוגל, באמצעות עותקים המאוחסנים בארכיון האינטרנט.[8]

בשנת 2010 העריכה גוגל שמספר הספרים בעולם כולו עומד על כ-130 מיליון ספרים ייחודיים (129,864,880 ליתר דיוק, כ-20 אחוז מתוכם נמצאים ברשות הציבור). מנהל הנדסה בפרויקט מסר כי גוגל מתכוונת לסרוק את כולם בתוך עשור, והם יסתכמו בלמעלה מ-4 מיליארד דפים דיגיטליים ו-4 טריליון מילים. ב-14 באוקטובר 2010 הוצגו באתר מעל 15 מיליון ספרים סרוקים[9] רובם הגדול ספרים שאינם מודפסים יותר או שאזלו מחנויות הספרים (בארצות הברית, בריטניה או אוסטרליה).[10] למרות זאת, משתמשי השירות מעיינים בלא פחות מ-80 אחוז מתוך 15 מיליון הספרים הדיגיטליים הללו לפחות פעם חודש.[11]

בארכיון האתר זמינים בתצוגה מלאה או חלקית מספר רב של חיבורים בשפה העברית, חלקם ספרי קודש מהמאה ה-12 ואילך.

אופן הסריקה

חלק גדול מהספרים נסרקים באמצעות מנגנון סריקה המורכב משתי מצלמות מהירות המצלמות את תוכן הדף, וממצלמת אינפרא-אדום המצלמת את ממדי הדף, על מנת שהמחשב המצורף למערכת יוכל לחשב היכן הדף עקום (בדרך כלל באזור הכריכה) ולתקן בהתאם. כדי למנוע תופעות של דילוג על דפים בטעות במהלך תהליך הדפדוף המייגע, גוגל פיתחה מערכת המשמיעה צליל במרווחי זמן קבועים שאמורים להעניק למפעיל המערכת תחושת קצב בעלעול הדפים. המערכת עשויה גם להשמיע צליל שגיאה במקרה דילוג או כשידו של המפעיל נמצאת בתוך התמונה.[12]

חלק מהמצלמות הנמצאות בשימוש בגוגל סורקות בתדירות של 1,000 עמודים לשעה, ובאיכות של 11 מגה פיקסל לכל עמוד[13] באוניברסיטת סטנפורד, אחת משותפותיה של גוגל בפרויקט הסריקה, נעשה שימוש במפעיל אנושי המניח את הספר על משטח יציב, כאשר רובוט פנאומטי הופך את הדפים - בעדינות מספקת כדי לטפל בספרים נדירים - תחת עיניה הסורקת של המצלמה הדיגיטלית.

בספטמבר 2009 רכשה גוגל את reCAPTCHA, שעושה שימוש במנגנון אנושי, CAPTCHA, כדי לזהות מילים שתוכנת זיהוי התווים לא הצליחה לזהות בבירור.

פרויקטים דומים

אומנם "גוגל ספרים" סרקה מספר רב של כתבי עת, אך סריקות אלו אינן כוללות את המידע הנדרש לזיהוי מאמרים ספציפיים בנושאים מוגדרים. עניין זה הוביל לתוכנית נפרדת בשם Google Scholar, המספרתת (מבצעת דיגיטציה) ומאחסנת גם מאמרים מכתבי עת ישנים (בהסכם עם המו"לים שלהם).

הפרויקט עורר טענות בקרב חוגים אינטלקטואליים ופוליטיים באירופה, שהביעו חשש מ"אימפריאליזם של השפה האנגלית". לטענתם, היות שהרוב המכריע של הספרים מוצגים בשפה זו, הדבר גורם לייצוג לא פרופורציונלי של השפות הטבעיות בעולם המקוון. גרמנית, רוסית, וצרפתית לדוגמה, הן שפות נפוצות בעולם הידע והספרות; הדגש הבלתי-מידתי על אנגלית עלול לעצב את אופן הגישה לידע ומחקר היסטורי, ובסופו של דבר, גם את אופיה וכיוונה בעתיד. בין המבקרים הללו נמנה ז'אן נואל, נשיא ה"ביבליוטק נשיונל דה פראנס"[14]

בהקשר זה וכדי לתת מענה אירופי למיזם הספרים של גוגל, נפתח בנובמבר 2008 ביוזמת האיחוד האירופי אתר אירופיאנה. נכון לסוף שנת 2010 מקשר האתר לכ-14.6 מיליון אובייקטים דיגיטליים,[15] למעלה מ-3.4 מיליון מתוכם הם ספרים[16] והוא כולל גם פריטי וידאו, תמונות, ציורים, אודיו, מפות, כתבי יד, ספרים מודפסים, ועיתונים, המתעדים 2000 שנות היסטוריה אירופית ושנאספו מלמעלה מ-1,500 ארכיוני האיחוד האירופי[17]

טענה נוספת שהועלתה כנגד הפרויקט הייתה שהוא מוביל למונופוליזציה וריכוז של הידע בידי גוף מסחרי יחיד. על כך השיבה גוגל שאין דבר המונע מכל גוף שהוא לערוך פרויקט דומה לשלה.

בין האתרים המציעים או הציעו שירות דומה:

  • מיקרוסופט החלה בפרויקט דומה בשם "לייב סרצ' בוקס" (Live Search Books) שהושק בסוף 2006. השירות פעל עד לנטישתו במאי 2008.‏[18] לאתר נסרקו 750.000 ספרים ו-80,000,000 כתבות עיתונות. כל הספרים שהועלו לאתר זמינים בארכיון האינטרנט, שהוא ארגון ללא כוונת רווח, והפרויקט השני בגודלו אחרי גוגל בתחום סריקת הספרים. נכון לאוקטובר 2010, האתר מכיל יותר מ-2.5 מיליון ספרים סרוקים. חברת קירטאס (Kirtas) טכנולוגיות הייתה ספקית הדיגיטציה הגדולה ביותר שנבחרה על ידי מיקרוסופט עבור הפרויקט Live Search. בחודש יוני 2009 השיקה החברה את האתר KirtasBooks.com, שמכיל כמיליון כותרים מספריות המשתתפות בפרויקט כדי לספק הדפסה באיכות גבוהה והורדה דיגיטלית.
  • אתר גאליקה של הספרייה הלאומית של צרפת מקשר לכ-800,000 ספרים דיגיטליים, עיתונים, כתבי יד, מפות וציורים, וכו'. הספרייה הדיגיטלית מוסיפה להתרחב מאז שנת היווסדה ב-1997, בקצב של כ-5000 מסמכים חדשים לחודש. חלק הארי של המסמכים הסרוקים, הכתובים רובם בצרפתית, זמינים לעיון בפורמט של תמונה וטקסט מאז סוף 2008.
  • HathiTrust מחזיקה את הספרייה הדיגיטלית HathiTrust מאז 13 אוקטובר 2008,[19] המשמרת ומספקת גישה לחומר שנסרק על ידי גוגל, ארכיון האינטרנט, וארגונים מקומיים על ידי מוסדות משותפים. נכון למאי 2010, הספרייה כוללת כ-6 מיליון כרכים, למעלה מ-1 מיליון מתוכם נמצאים ברשות הציבור.

ציוני דרך משמעותיים

  • 2004: גוגל הרחיבה את שירות Google Print, המכונה גם Google Print Library Project, ומבססת שותפויות עם אוניברסיטאות וספריות ציבוריות מובילות, תוך שהיא מצהירה על כוונתה לספרת ולהפוך לזמין כ-15 מיליון ספרים באמצעות שירות גוגל ספרים בתוך עשור.
  • 2005: גילדת הסופרים ואיגוד ההוצאות לאור בארצות הברית תובעות את גוגל בגין אי כיבוד זכויות יוצרים ואי מתן פיצוי ראוי לסופרים ומוציאים לאור. בחודש יוני שינתה גוגל את שם השירות מ-Google Print ל-Google Book Search.
  • 2007-2006: אוניברסיטאות וספריות רבות בעולם מוסיפות להצטרף לפרויקט ומעמידות עשרות רבות של מיליוני ספרים לרשות גוגל.
  • 2008: תעשיית ההוצאה לאור וגוגל הגיעו להסכם לאחר שנתיים של משא ומתן, גוגל תפצה סופרים ומוציאים לאור תמורת הוצאת מיליוני ספרים לרשות הציבור. בחודש דצמבר הודיעה גוגל על הכללת מגזינים בפרויקט.
  • 2009: גוגל מודיעה בוועידה השנתית BookExpo בניו יורק על תוכנית שתאפשר למוציאים לאור למכור את ספריהם החדשים דרך גוגל. גוגל נוחלת הפסד משפטי משמעותי ראשון לפרויקט, כאשר בדצמבר מפסיק בית משפט צרפתי את הסריקה של ספרים מוגנים היוצאים לאור בצרפת.
  • 2010: בסוף חודש יולי הושק הפרויקט רשמית בגרסה עברית מלאה. גוגל הודיעה שחתמה על הסכמים עם מספר הוצאות לאור ישראליות, לרבות הוצאת כתר, ובכוונתה לחתום עם כל ההוצאות. בחודש דצמבר השיקה גוגל את Google eBookstore - חנות ספרים מקוונת המתחרה עם אמזון ואפל. החנות מציעה (בינתיים לתושבי ארצות הברית בלבד) מבחר ראשוני של 3 מיליון ספרים, אותם ניתן לקרוא בקוראי ספרים אלקטרוניים רבים, למעט קינדל. באוקטובר עברה גוגל את רף ה-15 מיליון ספרים סרוקים.

שותפים

גוגל חתמה על הסכמי דיגיטציה עם כ-22,000 חברות הוצאה לאור, ועם כארבעים ספריות. (נכון לשנת 2010)[20]

שותפים בפרויקט מראשיתו:

שותפים נוספים:

זכויות יוצרים, שימוש הוגן

בתעשיית ההוצאה לאור ובאיגודי סופרים מתחו ביקורת על הכללת גזירי טקסט של יצירות מוגנות בזכויות יוצרים, וראו בכך הפרת זכויות. איגוד המו"לים האמריקאי וגילדת הסופרים (כל אחד בנפרד) תבעו בסוף שנת 2005 את גוגל על "הפרת זכויות יוצרים מסיבית". בתגובה טענה גוגל שהפרויקט הוא המקביל הדיגיטלי לכרטסת קיטלוג מסורתית והוא מעוגן בשימוש הוגן, משום שהציטוט המוצג בגזירי הטקסט הוא קצר ודומה באורכו לתוצאות החיפוש שמפנה לאתרים, או לציטוט המופיע בביקורת ספרותית. על אף האמצעים שנקטה גוגל, בכך שסיפקה טקסט מלא רק לספרים הנמצאים ברשות הציבור, תוך הגבלת העיון בספרים מוגנים לקטעי טקסט בני מספר שורות בלבד, המול"ים טענו שאין לגוגל זכות להעתיק ספרים מוגנים שלמים, ולאחסן אותם בכמויות גדולות במסד הנתונים שלה תמורת רווח כספי.

לאחר שנתיים וחצי של משא ומתן, גוגל חתמה בשנת 2008 על הסדר עם תעשיית המולי"ם ואיגוד הסופרים בארצות הברית, בו היא הסכימה לשלם סך של 125,000,000 דולר לבעלי הזכויות של הספרים שסרקה. גוגל התחייבה לכסות את הוצאות המשפט, ונדרשה ליצור פנקס רישום של בעלי הזכויות. עם זאת, הסדר הפשרה לא אושר לאחר שמשרד המשפטים האמריקאי סבר שההסכם מפר את חוק ההגבלים העסקיים. לאחר דיונים משפטיים שארכו 13 חודשים, דחה שופט פדרלי את ההסדר בנימוק שהוא העניק לגוגל מונופול, הפר חוקי זכויות יוצרים וחוק ההגבלים העסקיים, ואפשר לגוגל להרוויח מספרים ללא השגת רשות מיוצריהם.[21]

בנוסף, ההסדר עורר התנגדות בקרב מספר ארגונים אמריקאיים שלא היו חלק מהתביעה וההסדר, ביניהם ארגון הסופרים והעיתונאים האמריקאי ואיגוד האמנים החזותיים, שמתחו ביקורת גורפת על ההסדר והגישו תביעות נוספות. ספריית הווארד התריעה בעקבות ההסדר שתיסוג מהפרויקט אם גוגל לא תחדל לסרוק ספרים מוגנים.

כמתחייב מההסדר, השיקה גוגל בפברואר 2009 אתר אינטרנט המאפשר לסופרים להגיש טופסי תביעה מקוונים, ולקבל בתמורה 60 $ עבור ספר שלם, או 5 עד 15 דולר על תוספות חלקיות לספר. בתמורה, גוגל יכולה לאנדקס את הספרים ולהציג קטעים קצרים ממנו בתוצאות החיפוש, כמו גם להציג 20% מכל ספר במצב תצוגה מקדימה. גוגל יכולה גם להציג בדפים אלה מודעות פרסום ולמכור גרסאות אלקטרוניות של כל ספר. המחברים ובעלי זכויות היוצרים יקבלו 63 אחוזים מכלל הכנסות הפרסום והמסחר האלקטרוני הקשורים ביצירותיהם. סופרים שאינם מעוניינים להיכלל בהסדר זכאים למסור הודעת סירוב ולצאת מהמאגר.

בשנת 2009 נקנסה גוגל בסך 300,000 € על ידי בית משפט אזרחי בפריז, שהורה לגוגל לשלם 10,000 € ליום עד להסרת ספרי המו"ל התובע ממסד הנתונים שלה. בית המשפט כתב כי "גוגל הפרה את זכויות היוצרים של המחברים בכך שסרקה ואפשרה גישה לספרים שבבעלות המו"ל ללא אישורה" גוגל ערערה על הפסק בערכאה גבוהה יותר. הסופרת הסינית מיאן מיאן הגישה באותה שנה תביעה אזרחית נגד גוגל על סך 8,900 $, בגין סריקת הרומן שלה "אוהבי חומצה". זוהי התביעה הראשונה נגד גוגל בסין.

גוגל הגיבה לביקורת המתמשכת בציינה שסריקת הספרים ואחסונם באינטרנט מגנה על המורשת התרבותית של העולם; סרגיי ברין, אחד ממייסדי גוגל אמר כי "הספרייה המפורסמת של אלכסנדריה נשרפה שלוש פעמים, בשנת 48 לפנה"ס, 273 לספירה ו-640 לספירה, כמו גם ספריית הקונגרס, שם החריבה האש בשנת 1851 שני שלישים מהארכיון. אני מקווה שלא יקרה שוב הרס כזה, אולם ההיסטוריה מצביעה אחרת".[22]

מומחים למשפט בארצות הברית טענו כי הפרויקט מסכן את דוקטרינת השימוש הוגן, כיוון שבפרויקט נעשה שימוש בטענת השימוש הוגן בממדים כה אדירים שהוא עלול לגרום להגבלה משפטית של זכות זו. מאחר שאיגוד המולי"ם הגיעה בסוף להסדר עם גוגל, המחלוקת על הגבלות השימוש הוגן נותרה בינתיים בלתי פתורה.

ביקורת על השירות

מספר גופים הצביעו על בעיות איכות שהתגלו בסריקות ובתהליך ההמרה לטקסט. המגזין דר שפיגל מבקר תכופות את החוסר במטה-דטה ואת איכות הסריקה - שאף על פי שנעשית בתהליך ידני התגלו בה טעויות גדולות, כמו כיתוב שגוי של שמות מחברים או שמות ההוצאה לאור, דפים חסרים מתוך הספר או דפים בלתי קריאים.[23] ממחקר שנערך על ידי פרופסור בבית הספר למידע באוניברסיטת ברקלי בשנת 2007, עולה ש"איכות הסריקה (ובעקבותיה איכות החיפוש) היא לעיתים לקויה ביותר. הגרסאות המוצגות הן, במקרה הטוב, מאכזבות".[24] כמו כן נמצאו בעיות של קיטלוג שגוי בגרסה העברית של האתר.[25]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ נקרא בעבר גם Google Book Search ו-Google Print
  2. ^ Bergquist, Kevin (13 בפברואר 2006). "Google project promotes public good". The University Record (University of Michigan). בדיקה אחרונה ב-11 באפריל 2007.
  3. ^ Pace, Andrew K. (ינואר 2006). "Is This the Renaissance or the Dark Ages?". American Libraries. American Library Association. בדיקה אחרונה ב-11 באפריל 2007.
  4. ^ 4.0 4.1 Malte Herwig, "Google's Total Library", Spiegel Online International, Mar. 28, 2007.
  5. ^ Cohen, Noam (1 בפברואר 2009). "Some Fear Google's Power in Digital Books". New York Times. בדיקה אחרונה ב-2 בפברואר 2009..
  6. ^ Greg Duffy (מרץ 2005). "Google's Cookie and Hacking Google Print". Kuro5hin..
  7. ^ Ryan Sands (9 בנובמבר 2006). "From the mail bag: Public domain books and downloads" (blog). Inside Google Book Search..
  8. ^ Archive.org
  9. ^ "On the Future of Books". Google. בדיקה אחרונה ב-16 באוקטובר 2010.,
  10. ^ "In Google Book Settlement, Business Trumps Ideals". PC World. 28 באוקטובר 2008. בדיקה אחרונה ב-31 באוקטובר 2008..
  11. ^ The best online culture archives, באתר הטלגרף, פברואר 2011
  12. ^ Google’s Book Scanning Technology Revealed
  13. ^ Kelly, Kevin (14 במאי 2006). "Scan This Book!". New York Times Magazine. בדיקה אחרונה ב-7 במרץ 2008..
  14. ^ Jean-Noël Jeanneney (23 באוקטובר 2006). Google and the Myth of Universal Knowledge: A View from Europe. ISBN 0-226-39577-4..
  15. ^ על פי עמוד האודות באתר המיזם
  16. ^ "Highlights of Europeana v1.0, pg 5" (באנגלית). European Commission.,
  17. ^ "Europe's Answer to Google Book Search Crashes on Day 1". Wired. 2008. בדיקה אחרונה ב-24 בנובמבר 2008..
  18. ^ "Microsoft starts online library in challenge to Google Books". AFP (Melbourne). 8 בדצמבר 2006. בדיקה אחרונה ב-24 בנובמבר 2008.
  19. ^ Languagehat.com
  20. ^ רשימה באתר גוגל
  21. ^ מיה סלעהעתיד המעורפל של גוגל ספרים, באתר הארץ, 27 במרץ 2011
  22. ^ BBC: Google hits back at book critics, BBC, 9 October 2009
  23. ^ Malte Herwig: Die entleibte Bibliothek. In: Der Spiegel, 12/2007, S. 186 f.
  24. ^ Inheritance and loss? A brief survey of Google Books by Paul Duguid,
  25. ^ אורי ברייטמן, גוגל ספרים בעברית - בעיות קיטלוג, בבלוג חופש החיפוש
ReCAPTCHA

reCAPTCHA היא מערכת שפותחה לראשונה באוניברסיטת קרנגי מלון, אשר מטרתה היא לסייע בהמרת טקסטים מודפסים לפורמט דיגיטלי, תוך שימוש ב-CAPTCHA (מנגנון המשמש להגנה על אתרי אינטרנט מפני בוטים). בספטמבר 2009 נרכשה reCAPTCHA על ידי גוגל. נכון לשנת 2012, הפרויקט אותו מובילה reCAPTCHA הוא המרת כל גיליונות העיתון "ניו יורק טיימס" לפורמט דיגיטלי. בנוסף, היא מסייעת לפענח מילים מספרים שנסרקו במסגרת פרויקט גוגל ספרים.

בשנת 2014 הכניסה גוגל למערכת ReCAPTCHA שיטת אימות אחרת המתבססת על אתגר זיהוי תמונות הדורש לסמן תמונות המכילות אלמנט מסוים. בנוסף פיתחה אפשרות אימות באמצעות לחיצה פשוטה על תיבת סימון "אני לא רובוט", המערכת מזהה את תנועות העכבר ולפיהן קובעת אם מדובר באדם.

בנובמבר 2018 השיקה גוגל את גרסה 3, ובה אין צורך באימות מצד הלקוח. מפעיל האתר מטמיע את המערכת באתר, והמערכת מדרגת על פי התנהגות הלקוח, מה הסבירות כי מדובר ברובוט. מפעיל האתר יכול לקבוע כי מרמת סבירות מסוימת הלקוח ייחסם או יידרש ממנו אימות נוסף.

אינטלקטואל

אינטלקטואל הוא אדם העוסק בפעילות שכלית ורוחנית מגוונת מתוך ערכיות או הנאה, ולא לשם תכלית מעשית כלשהי.

בתחום הסוציולוגיה אינטלקטואל הוא איש רוח שמעורב בחיים הציבוריים כדי להציג את ניתוחיו ואת נקודת מבטו במגוון נושאים במטרה להגן על ערכי החברה בה הוא פועל. אינטלקטואל אינו נושא, בדרך כלל, באחריות ישירה בחיים המעשיים, וסמכותו נובעת מאישיותו ואופיו. זהו מונח מאוחר השונה מהמונח העתיק פילוסוף, שממקד את הגותו למסגרות רעיוניות בלבד.

הסוציולוג יהודה שנהב מגדיר את האינטלקטואל כ"מי שיש לו סטטוס בשדה אחד (ספרות, אקדמיה, שירה, משפט, פיזיקה), אבל מתייצב ומביע את עמדתו בשדה אחר - הפוליטי והמוסרי. [...] מי שהצליח לחצות את השדה שלו, לעזוב את הווקטורים המוכרים בשדה שבו הוא פועל מתוך שגרה, ולשוטט בשדות אחרים, מכוח ההון הסימבולי שעומד לרשותו". אינטלקטואל אמיתי "הוא טיפוס של משוטט, מאבחן, מתריס".

המונח "אינטלקטואל" כשם עצם הפך לפופולרי בשנת 1898, לאחר שעורך בעיתון צרפתי כינה כך את אנשי הרוח שחתמו על העצומה הדורשת לערוך משפט חוזר לאלפרד דרייפוס שנחשד בבגידה. ניתן להניח שבהקשר זה, השימוש הנפוץ הראשון במונח היה של לאומנים מתנגדי דרייפוס כגון מוריס בארס. כתוצאה מכך, למונח יוחס במקור קונוטציה של כינוי גנאי עבור אנשים שאינם נאמנים למדינתם.

איפון

איפון (ביפנית: 一本 "נקודה אחת מלאה") הוא הניקוד הגבוה ביותר שספורטאי יכול להשיג בקרב אמנויות לחימה יפניות כגון: ג'ודו, ג'ו ג'וטסו, קראטה וקנדו.

אפיק רקורדס

אפיק רקורדס (באנגלית: Epic Records) היא חברת תקליטים אמריקאית השייכת לסוני מיוזיק ופועלת תחת המטרייה של קבוצת אפיק רקורדס. זו חברת התקליטים (לייבל) הראשית של סוני מיוזיק. בתחילה, התעסקה אפיק בסגנון הג'אז אך היא התרחבה לסגנונות נוספים.

ג'יימס ג'ויס

ג'יימס אוגוסטין אלויסיוס ג'ויס (באנגלית: James Augustine Aloysius Joyce;‏ 2 בפברואר 1882, דבלין – 13 בינואר 1941, ציריך) היה סופר ומשורר אירי, מגדולי וחשובי הסופרים במאה העשרים.

ג'ויס נולד בדבלין למשפחה קתולית מבוססת שבילדותו ירדה מנכסיה. הוא סיים את לימודיו בדבלין, ובגיל עשרים עבר ללמוד רפואה בפריז, אך חזר לעירו ב-1903 בעקבות מות אמו. ב-1904, שנה משמעותית בחייו, פגש את אשתו לעתיד נורה, שעמה חי עד יום מותו. באותה שנה עזב ג'ויס את אירלנד לצמיתות, ושב אליה רק לשלושה ביקורי מולדת קצרים.

ג'ויס וזוגתו עקרו לטריאסטה, ושהו בה מ-1905 עד 1920, למעט תקופה בת כארבע שנים בזמן מלחמת העולם הראשונה, שבה שהה הזוג בציריך. בתקופה זו יצר ג'ויס את עיקר יצירותיו, ובהן "דבלינאים" (יצא לאור ב-1914), "דיוקן האמן כאיש צעיר" (1916), ו"יוליסס" (1922), יצירתו המונומנטלית, הנמנית עם הרומנים הגדולים ביותר שנכתבו במאה העשרים. מ-1920 התגורר ג'ויס בעיקר בפריז, וב-1940, בעקבות כיבוש העיר על ידי הנאצים, עקר חזרה לשווייץ. בינואר 1941 מת לאחר ניתוח ונקבר בציריך.

יצירותיו של ג'ויס נכתבו כולן באנגלית, ונסבו ברובן סביב עיר מולדתו דבלין ואנשיה, על אף שאת מרבית חייו בילה מחוץ לה. בכתיבתו הרבה להתייחס לאירועים, דמויות ואתרים אותנטיים, בעיקר כאלה מסביבתו הקרובה. הוא הרבה להשתמש בכתיבתו בטכניקת זרם התודעה, ונחשב לאמן בשימוש בשפה. ביצירתו לא נרתע משחיטת פרות קדושות, ובהן הדת הקתולית והלאומיות האירית. חלק מיצירותיו של ג'ויס עמדו במרכזה של מחלוקת קשה, על רקע סגנונו המיוחד והבלתי מרוסן, שערער על מוסכמות חברתיות ודתיות בעת ההיא, והוצאתן לאור הייתה כרוכה במאבק משפטי וציבורי.

חייו ויצירתו מצוינים ב"בלומסדיי", מעין יום חג חילוני למעריציו, הנחגג מדי שנה ב-16 ביוני.

דיני עבודה

דיני העבודה או משפט עבודה עוסקים בהסדרתם המשפטית של העבודה ויחסי העבודה, בתחומים הבאים:

קביעת קיומם של יחסי עובד-מעביד, מערכת היחסים החוזית בין העובד לבין המעביד והסדרת היחסים לפי החוזה בין הצדדים.

חובותיהם וזכויותיהם של הצדדים לפי הדין החקוק, ובפרט לפי חקיקת המגן, אשר מעניקה לעובד הגנות הגוברות על ההסכמות החוזיות בין הצדדים.

משפט העבודה הקיבוצי - במסגרתו מוסדרים היחסים שבין ארגון עובדים למעביד, בתחומים כגון חופש ההתאגדות, זכות השביתה והסכם קיבוצי. בנוסף, תחום זה מתייחס לצווי ההרחבה וליחסים שבין ארגוני עובדים לארגוני מעבידים.ייחודם של דיני העבודה מודגש בישראל (ולא רק בה) בין היתר דרך קיומן של ערכאות נפרדות ומתמחות המיוחדת לתחום זה - בתי הדין לעבודה.

דיסקוגרפיה

דיסקוגרפיה (מאנגלית: Discography) הוא מונח מתחום המוזיקה, המתייחס למחקר וקיטלוג פרטי הקלטות הרלוונטיות לאמן או לסוגה מוזיקלית מסוימת. השם מורכב משילוב בין המינוחים דיסק וגרפיה. דיסק הוא כינוי מקובל לתקליט וגרפיה הוא מונח המתייחס לרישום נתונים.

הספרים החיצוניים

הספרים החיצוניים (או [ה]ספרים החיצונים) הם ספרים שנכתבו בחלקם הגדול על ידי יהודים, בעיקר בתקופת בית שני, ולא נתקבלו ככתבי יד מקודשים בעת חתימת התנ"ך.

התרגומים של חלק מספרים אלו, נחשבים מקודשים אצל חלק מהנוצרים, ונכללים אצלם בברית הישנה.

לייף

"לייף" (באנגלית: Life) הוא מגזין אמריקאי אשר הופץ במתכונות שונות מ-1883 עד ל-2007.

מקרו-כלכלה

מקרו-כלכלה הוא ענף של תורת הכלכלה החוקר את המשק הכלכלי כולו, ולא של יחידות בו, כמו צרכנים, יצרנים או משקי בית, המקרו-כלכלה עוסקת בחקר תופעות הגאות והשפל הכלכליים, בקביעת גודלו של התוצר המקומי, היקף התעסוקה והאבטלה, במדידת שינויים ברמת המחירים הממוצעת, במאזן תשלומים ובצמיחה כלכלית. זאת לעומת תחום המיקרו-כלכלה, העוסק בניתוח פעילותם של פרטים במשק, כגון צרכנים, יצרנים ומגזרים. המקרו-כלכלה מאפשרת בחינה וניתוח של משתנים כלכליים אשר בעזרתם ניתן להשפיע בצורה זו או אחרת על מטרות של מדיניות כלכלית כגון צמיחה, יציבות מחירים, תעסוקה מלאה, ומאזן תשלומים קביל וראלי.

סרט תיעודי

סרט תיעודי (הנקרא גם סרט תעודה או סרט דוקומנטרי) הוא סרט שמטרתו לתעד את המציאות, בניגוד לסרט קולנוע שמטרתו להציג תסריט בדוי (אם כי, לעיתים, מבוסס על סיפור אמיתי).

פיזיקה

פִיזִיקָה (מהמילה היוונית φύσις, "פיסיס" – "טבע") היא ענף במדעי הטבע החוקר את חוקי היסוד של הטבע כפי שהם באים לידי ביטוי בכל מערכת הניתנת לתצפית, בכדור הארץ ובחלל. הנושאים בהם עוסקת הפיזיקה כוללים תנועת עצמים, התנהגות החומר, חקר האנרגיה והשפעת חוקי טבע מסוימים על רצף המרחב והזמן. מדע הפיזיקה מתפתח על ידי תצפיות וממצאים, המגובשים לכדי תאוריות וחוקים המתוארים לרוב בשפה של משוואות לוגיות. ככל שיש יותר תצפיות ומתקבלים יותר ממצאים מביצוע של ניסויים, עשויות התאוריות הללו להתעדכן ולהשתכלל.

נהוג לחלק את הפיזיקה לשני תחומים עיקריים:

הפיזיקה הקלאסית, הכוללת תחומים כמו: מכניקה, תרמודינמיקה ואלקטרומגנטיות. תחומים אלו מהווים את היסוד להבנת תחומים מודרניים יותר.

הפיזיקה המודרנית שהתחומים העיקריים בה הם מכניקת הקוונטים, תורת היחסות, פיזיקה גרעינית, פיזיקה של חומר מעובה, ביופיזיקה, פיזיקת חלקיקים ופיזיקה סטטיסטית. תחומים אלו מהווים את רוב פעילותם ומחקרם של הפיזיקאים בימינו.ההבחנה בין פיזיקה מודרנית לבין קלאסית אינה קשיחה וברורה. לדוגמה תורת הכאוס שפותחה בעיקר בחצי השני של המאה ה-20 מסתמכת על הנחות יסוד של פיזיקה קלאסית בלבד ועדיין מהווה תחום מחקר מודרני ופעיל. מכניקה סטטיסטית שעוזרת רבות בחקר מודרני של מערכות רבות חלקיקים בעלי התנהגות קוונטית החלה את דרכה במאה ה-19, הרבה לפני תורת היחסות ומכניקת הקוונטים.

הפיזיקה קרובה מאוד למדעי טבע אחרים, במיוחד כימיה, מדע הפרודות והתרכובות הכימיות שהן יוצרות ביחד. הכימיה נסמכת על תחומים רבים בפיזיקה, ובפרט מכניקת הקוונטים, תרמודינמיקה ואלקטרודינמיקה. פיזיקה אטומית ופיזיקה מולקולרית נמצאות על התפר בין הפיזיקה לכימיה.

פסיכולוגיה חברתית

פסיכולוגיה חברתית (מאנגלית: Social Psychology) היא תחום מחקר ויישום במסגרתו נחקרת השפעת הזולת (יחידים וקבוצות) על מחשבותיו, הרגשותיו, והתנהגותו של הפרט.

ככלל, הפסיכולוגיה החברתית מיישמת מונחים וממצאים מתחום הסוציולוגיה, יותר מכל תחום פסיכולוגי אחר.

פרויקט בן-יהודה

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם תרבותי המבוסס על עבודת מתנדבים, אשר פועל באינטרנט ומטרתו לשמר, להנגיש ולחשוף לציבור את הקלאסיקות של הספרות העברית בקלות ובאופן חופשי לשימוש. הפרויקט כולל, בין היתר, שירה, סיפורת, תרגום, עיון ומסות בעברית מימי הביניים ועד ימינו.

פרויקט גוטנברג

פרויקט גוטנברג (באנגלית: Project Gutenberg; בראשי תיבות: PG) הוא מיזם ליצירת ספרייה ממוחשבת (ארכיון דיגיטלי) חופשית באינטרנט, של ספרים ופרסומים שונים מתוך הקלאסיקה האנגלית והעולמית. הטקסטים (לעיתים מכונים גם e-texts) במיזם הם מסוג הפריטים הנחשבים כשייכים לנחלת הכלל או רשות הרבים (public domain), משמע, יצירות אשר אינן מוגנות על ידי זכויות יוצרים, שתוקפן של זכויות היוצרים פג, או שהתקבל אישור המחבר להכללתן במיזם.

המיזם החל בשנת 1971 על ידי פרופסור מייקל הארט (Michael Hart). הוא נקרא על שם ממציא מהפכת הדפוס במאה ה-15, יוהאן גוטנברג. בשנת 2018 המיזם הכיל כ-57,000 כותרים.

למיזם זה קיים מיזם מקביל בשפה העברית, הנקרא "פרויקט בן-יהודה".

פרויקט מקביל נוסף הוא "פרויקט רונברג" לספרות של המדינות הנורדיות.

קרל גוסטב יונג

קרל גוסטב יונג (בגרמנית: Carl Gustav Jung;‏ 26 ביולי 1875 – 6 ביוני 1961) היה פסיכיאטר ופסיכואנליטיקאי שווייצרי, מבכירי תלמידיו של זיגמונד פרויד וזה שהיה אמור לרשת את כיסאו. נמנה עם קבוצת מניחי היסודות לפסיכולוגיה המודרנית. בצד פרויד ואלפרד אדלר, היה יונג ממנסחי התורות הפסיכולוגיות הגדולות, אשר הטביעו את חותמן לא רק על תחום הפסיכותרפיה, אלא לא פחות מכך על הפילוסופיה, על האמנות, על פרשנות ההיסטוריה ועל מדעי ההתנהגות לתחומיהם.

רות בן-ישראל

רות בן-ישראל (נולדה ב-1931) היא פרופסור אמריטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, כלת פרס ישראל לחקר המשפט לשנת תשס"א. מאז פרישתה עוסקת בציור, בריקוד, בכתיבה, במוזיקה ובשירה.

רותו מודן

פרופ' רוּתוּ מודָן (נולדה ב-1 בפברואר 1966) היא אמנית, מאיירת ומחברת ספרי קומיקס ישראלית, זוכת עיטור אנדרסן, פרס אייזנר וארבע פעמים פרס מוזיאון ישראל לאיור ספר ילדים ע"ש בן-יצחק. מודן היא מרצה לאיור בבצלאל.

רשות מקומית

רשות מקומית היא גוף העוסק בניהול העניינים המקומיים של יישוב או קבוצת יישובים. עם השירותים שמעניקה רשות מקומית לתושביה נמנים תכנון היישוב ומתן היתרי בנייה בו, רישוי עסקים, הפעלת מערכת החינוך, ניקוי הרחובות ופינוי פסולת, אירועי תרבות, כבאות ועוד.

ברוב מדינות העולם, הרשות המקומית היא היחידה המנהלית הקטנה ביותר של המדינה המנוהלת על ידי מנהיגים נציגי ציבור הנבחרים בבחירות דמוקרטיות.

ברבות ממדינות אירופה נהוג המושג "קהילה" (מלטינית - "Communis") לכינוי עבור יחידה שלטונית מקומית, שהיא ארגון פוליטי שנבחר במישרין בידי התושבים. כך באיטליה (Comune), בנורווגיה ובדנמרק (Kommune), בגרמניה - Gemeinde, ובאחרות. בארצות מערביות שונות, כצרפת, נעשית הבחנה בין הסטטוס של הרשות המקומית - כיחידה טריטוריאלית, לגוף המנהל אותה; כך, לצורך תיאור הסמכות השלטונית המופקדת על הקהילה, רווח השימוש במושג המוּנִיקִיפֶּה הלטיני, שבמקורו התייחס לערים הרומיות שבהן התושבים הוכרו כאזרחי האימפריה. היום המוניקיפ הוא הדרגה המינהלית הנמוכה הקיימת (לרוב תחת מחוזות) וכולל, למעשה, את מוסדות העירייה. בברזיל, לדוגמה, המוניסיפיו נמצא תחת החלוקה למדינות, ונושא רק בשתי סמכויות - הביצועית והתחיקתית-מקומית.

מספר התושבים המקובל ברשות מקומית יכול להשתנות מאוד מרשות לרשות וממדינה למדינה. כך, למשל, עיריית ירושלים היא רשות מקומית ענקית. היא סיפחה אליה רשויות מקומיות שכנות והגיעה למצב בו כל אדם עשירי, שיש לו אזרחות ישראלית, הוא תושב שטח עירייה זו - בשנת 2011 היו כ-801,000 תושבים בירושלים. מנגד, בצבר הרשויות המקומיות השווייצריות, שקרוי "הלוזאנאים המערביים" יש 71,838 תושבים, שמתחלקים בין שמונה רשויות מקומיות. באחת הרשויות האלו ישנם, נכון לדצמבר 2014 רק כ-670 תושבים.

בישראל נהוגה חלוקה לרשויות מקומיות, ונכון ל-2012 קיימות בישראל 256 רשויות מקומיות, כולל עיריות, מועצה מקומית, מועצה אזורית ומועצה מקומית תעשייתית.

art=Google
מנכ"ל: לארי פייג' • מנהל טכנולוגי: סרגיי ברין • יושב ראש: אריק שמידט
חברות קשורות חברת אם: אלפאבית • חברת בת: גוגל ישראל הלוגו של חברת גוגל אודות סמליל גוגל
מנועי חיפוש מנוע חיפושתמונותוידאוחדשות • ספרים • סקולרטיסות
מערכת הפעלה לסלולרי ולטאבלט: אנדרואיד ‏| למחשב: Chrome OS‏(Chromium OS)‏‏ | לטלוויזיה: ‏ Google TVAndroid TV בפיתוח: פוקסיה
דפדפן כרום (כרומיום)
מפות וצילומים מפותתצוגת רחובGoogle Art Project ‏• Google Earth •‏ Google Views
דוא"ל ורשת חברתית Gmail ‏• Google+‎ • קבוצות
סמארטפונים ומחשבים גוגל נקסוס ‏ • Chromebook
פיקסל Chromebook Pixel ‏• פיקסל (טלפון חכם)פיקסל C
שרותי רשת, ענן, תוכנה ואפליקציה תרגוםיומןYouTube ‏• YouTube Premium ‏• Blogger •‏ Sites ‏• Trends ‏• Google Analytics ‏ • כונן ‏• Cloud Print ‏• Google Voice •‏ Google Play ‏• Hangouts ‏• Google Allo ‏• Google Duo • ‏ Gboard • ‏ Google Photos • ‏ Google Assistant • ‏ Google Contacts •‏ Google Fonts
בריאות Google Fit
שרותי פרסום AdWordsפרטנרסAdSense ‏ • DoubleClick
קוד, פורמט, אלגוריתם ושפת תכנות Go (שפת תכנות) ‏• Google Web Toolkit •‏ PageRank • ‏ WebMSPDY ‏• Kubernetes ‏• V8 • ‏ AngularJS ‏• GFS
שונות גיגולBlackle •‏ Google Fiberשיחות לעובדי גוגלשרבוט גוגלGoogle Lunar X PRIZE • ‏ reCAPTCHAגוגלפלקס • ‏ Google I/O • ‏ VirusTotal.com •‏ Waze • ‏ G Suite • ‏ גוגל לונאר אקס פרייז • ‏ Google Arts & Culture •‏ Google Classroom ‏• קיץ הקוד של גוגל • ‏ גרף הידע • ‏ מודו
שירותים שנסגרו Knol •‏ iGoogle ‏• גוגל רידרגוגל דסקטופגוגל באזOrkutפיקאסה • ‏ Google Now ‏• פנורמיו ‏• גוגל טוק
אישים יוסי מטיאס  • מאיר ברנדאריק שמידטאל גורפול אוטליניריי קורצוויילרות פורתסונדאר פיצ'אישירלי טילמןסוזן ווייציצקי
מייסדים לארי פייג'סרגיי ברין
ספרים אלקטרוניים
פורמטים EPUB • FictionBook • LIT • Mobipocket • PDFקובץ טקסט EBookreal
קריאה
עריכה
מקורות

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.