גובה פני הים

גובה פני הים הוא מדד לגובהם של פני הים (או האוקיינוס) במקום שבו הם פוגשים ביבשה.

גובה פני הים משמש נקודת ייחוס לציון גבהים על-פני כדור הארץ – נהוג לציין גובהם של מקומות גאוגרפיים, כגון הרים ועמקים, ביחס לגובה פני הים הממוצע.

גובהם של מקומות הנמצאים מעל פני הים, מצוין בסימן פלוס, או במילים "מעל פני הים". גובהם של מקומות הנמצאים מתחת לפני הים, מצוין בסימן מינוס, או במילים "מתחת לפני הים".

המקום הגבוה ביותר מעל פני הים הוא הר אוורסט (Everest), שגובהו 8,848+ מטר (או, על פי מקורות אחרים, 8,850+ מטר). עקב פחיסות כדור הארץ, זהו איננו המקום המרוחק ביותר ממרכז כדור הארץ, אלא הר צ'ימבורסו. המקום הנמוך ביותר מתחת לפני הים ביבשה הוא ים המלח. בתחילת יוני 2019 היה גובה פני המים שלו 433.57- מטר.[1]

תכונות פיזיקליות שונות, ובפרט לחץ האוויר, משתנות עם שינוי הגובה שבו נמדדת התכונה. הערך המקובל שניתן לתכונה מסוימת, כגון מהירות הקול או טמפרטורת הרתיחה של המים, הוא ערכה בגובה פני הים.

Israel Sea Level BW 1
ציון מקום גובה פני הים בדרך ירושלים-יריחו
Gova-pney-hayam
אבן הסימון הירדנית במקום

שינויים בגובה פני הים

גובה פני הים נקבע כנקודת ייחוס משום שעקב חוק כלים שלובים הוא יחסית אחיד על פני כדור הארץ, ללא שינויים גדולים בזמן ובמרחב. עם זאת, בעוד שהמדד הנקרא "גובה פני הים" נשאר בעל ערך קבוע, מפלסם האמיתי של פני הים אינו קבוע לגמרי.

שינויים במרחב

מפלסם של פני הים לרוב דומה על פני כל הימים, אך יש יוצאים מן הכלל בשל מספר גורמים לרבות: משקל סגולי שונה עקב מליחות שונה, טמפרטורה, רוח, וכן שינויים מקומיים של כבידת כדור הארץ.[2]

שינויים בזמן

בטווח זמן קצר, מפלסם של פני הים משתנה על פני עונות השנה ובמהלך היממה, בשל תופעות גאות ושפל, בשל הפשרת קרחונים ובשל גורמים אחרים.

בטווח זמן ארוך, מפלס פני הים משתנה בהשפעת שינויים אקלימיים וגאולוגיים. על-פי ממצאים ארכאולוגיים, מעריכים שבמשך כשלושת אלפים שנה, עד תחילת המאה ה-19, מפלס פני הים היה כמעט קבוע, עם עליה של 0.2-0.1 מילימטר לשנה. מאז שנת 1900 מפלס פני הים עולה ב-1–3 מ"מ לשנה, כאשר מדידות לווייניות אשר החלו בשנת 1992 מציינות עליה ממוצעת של 3.61 מ"מ בשנה. החישוב הממוצע מושפע גם משינויים עונתיים, אולם המגמה נשמרת לאורך השנים. נכון ל-2016, גובה פני הים הממוצע עלה ב-8 ס"מ מתחילת המדידות הלוויניות. העלייה אינה אחידה ברחבי העולם, ומושפעת גם מהזרמים, והשדה הגרביטציוני (שינוי במסת הקרח משפיע גם על שדה הכבידה של כדור הארץ). נכון ל-2016, באוקיינוס ההודי גובה פני הים עולה בממוצע 5 מ"מ בשנה, ובאוקיינוס השקט, בכ-10 מ"מ בשנה.[3]

יש הטוענים שהגידול בקצב העלייה של מפלס פני הים הוא תוצאה של ההתחממות הגלובלית, המשפיעה על מפלס פני הים בשתי דרכים:

  • גידול בכמות המים בימים עקב הפשרת הקרחונים היבשתיים.
  • התפשטות המים עקב עליית הטמפרטורה שלהם.

קביעת גובה ממוצע של פני הים

בשל השינויים וההבדלים בגובה פני הים, נקבע הגובה הממוצע במדינות שונות על פי מדידות במקומות שהרשות המוסמכת לכך החליטה עליהן, ולפיו מחושבים הגבהים באותן מדינות. לדוגמה, בבריטניה מחושב גובה פני הים הממוצע לפי מדידות בליברפול ובניולין שבקורנוול, בצרפת מקום המדידה הוא במרסיי, ובספרד באליקנטה.

גובה פני הים בישראל

הגובה הממוצע של פני הים התיכון בארץ ישראל נקבע על ידי המנדט הבריטי בשנת 1920. בעזרת מכשיר מדידה שנקרא מראוגרף (Mareographe) בוצעו לאורך חופי הים התיכון, בעיקר בנמלים, אלפי מדידות במשך שנה שלמה בכל שעות היום וחושב הגובה הממוצע בכל אזור מדידה. על סמך מדידות אלו הוחלט שגובה פני הים (גובה אפס) הוא באזור נמל יפו, נקודת האפס מצוינת במקום זה וניתן לראות את סימונה על החוף ביפו. עד היום, כל ציוני הגובה במדינת ישראל מצוינים ביחס לנקודה זו, הן בסימון במפות והן בנקודות הקבע.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ מפלס ים המלח משנת 1976, אתר אתר מאגרי המידע הממשלתיים
  2. ^ חדשות המדע, שאלות על ים, באתר ynet, 9 ביוני 2004
  3. ^ מפה המדגימה את קצב עליית גובה פני הים הממוצע ברחבי העולם
אוסטרליה (יבשת)

אוסטרליה (לעיתים גם: סהול, אוסטרליניה או מאגנסיה) הוא שמה של יבשת באוקיאניה, הכוללת את שטח המדינות אוסטרליה (כולל טסמניה), גינאה החדשה, סראם, (יש הכוללים גם את טימור) ואיים קטנים רבים. שטח היבשת הוא 8,560,000 קמ"ר, ואוכלוסייתה מוערכת ב-36 מיליון בני אדם.

היבשת מופרדת במספר ימים רדודים: ים אראפורה ומצר טורס מפרידים בין מרכז היבשת וגינאה החדשה, מצר בס מפריד בין מרכז היבשת וטסמניה, ובתקופות בה היה גובה פני הים נמוך יותר (כמו לפני 18,000 שנים לפנה"ס), הייתה היבשת כולה מחוברת. היבשת היא היבשת הדלילה ביותר מבחינת מספר התושבים לקמ"ר, וכמו כן היבשת הקטנה ביותר בשטחה. לעיתים קרובות, ישנו בלבול בין מדינת אוסטרליה והיבשת, מפני שהמדינה מכסה את מרבית שטחה של היבשת. אך שטחי המדינה משתרעים מחוץ לשטחי היבשת, וחלקים מן היבשת אינם כלולים בשטחי המדינה.

הגדרת שטחי היבשת השתנו רבות במהלך העשורים האחרונים. עד לשנת 1970 היה מקובל לקרוא בשם Australasia לכל שטחי היבשת, כולל שטחי ניו זילנד, אף שניו זילנד מבחינה גאולוגית נמצאת ביבשת אחרת. כיום מקובלת ההגדרה "אוסטרליה" עבור שטחי היבשת בלבד, ואילו Meganesia ("מגאנסיה", מלטינית: האיים הגדולים) הוא הכינוי לאזור כולו. "אוקיאניה" היא כינוים של כל שטחי היבשה שבאוקיינוס השקט, כולל ניו זילנד, שטחי יבשת אוסטרליה ואיים שונים.

היבשת הייתה חלק מהיבשת הקדומה גונדוונה לפני כ-96 מיליון שנה, אז החלה היבשת לנדוד צפונה, כשהיא נפרדת מאנטארקטיקה ומניו זילנד. במשך מרבית הזמן נשארו אוסטרליה וגינאה החדשה מחוברות, עד לסוף תקופת הקרח האחרונה, לפני כ-18,000 שנה, ושוב לפני כ-8,000 שנה עם עליית גובה פני הים שוב, אז נפרדה טסמניה ממרכז היבשת במצר בס.

היבשת מתייחדת בפאונה ופלורה ייחודית, הכוללת, בין השאר, את משפחות חיות כיס ובעלי ביב הייחודיים ליבשת (למרות שמינים ממשפחות אלו קיימים גם ביבשות אחרות, ביבשת זו משפחות אלו שולטות בשרשרת המזון, ולא השיליניים כבשאר היבשות). במשך כ-40 מיליון שנה הייתה היבשת מבודדת כמעט לחלוטין, ומשכך ההתפתחות האבולוציונית יצרה ביבשת מגוון ייחודי מבשאר היבשות.

באופן כללי, את שטחה של היבשת חולקות 3 מדינות:

קהיליית אוסטרליה (באנגלית: Commonwealth of Australia) - פדרציה המאגדת בתוכה שש מדינות ושתי טריטוריות יבשתיות עיקריות. המדינות הנכללות בה הן ניו סאות' ויילס, ויקטוריה, קווינסלנד, אוסטרליה הדרומית, אוסטרליה המערבית וטסמניה. הטריטוריות הן הטריטוריה הצפונית וטריטוריית הבירה האוסטרלית. קהיליית אוסטרליה היא מונרכיה חוקתית, משתייכת לממלכות חבר העמים הבריטי והמלכה אליזבת השנייה היא ראש המדינה. מדינה זו כוללת את חלק הארי של שטחה של היבשת, ונכללים בה גם מספר איים שאינם שייכים ליבשת זו.

פפואה גינאה החדשה (באנגלית: Papua New Guinea), מדינה המחולקת מנהלית ל-4 אזורים ו-20 מחוזות. אף היא בדומה לקהיליית אוסטרליה משתייכת לחבר העמים הבריטי. מדינה זו כוללת את החלק המזרחי של האי גינאה החדשה, ונכללים בה גם מספר איים שאינם משתייכים ליבשת אלא לקבוצת מלנזיה כדוגמת האי בריטניה החדשה. חלקה הדרומי של המדינה (טריטוריית פפואה) נשלט בעבר על ידי קהיליית אוסטרליה.

רפובליקת אינדונזיה (באנגלית: Indonesia), מדינת איים המחולקת מנהלית ל-34 מחוזות. בניגוד לשתי המדינות האחרות, מרבית שטחה של אינדונזיה נמצא ביבשת אסיה, ורק האזור של מערב גינאה החדשה והאי סראם משתייך ליבשת אוסטרליה. בעבר התקיימה באזור זה רפובליקה עצמאית של הילידים המקומיים, אך האזור סופח לבסוף לאינדונזיה למורת רוחם. הגדרות מסוימות כוללות ביבשת אוסטרליה גם את טימור וניו זילנד.מקור השם: השם "אוסטרליה" ניתן לאי הגדול לראשונה בראשית המאה ה-17, בעקבות הכינוי Terra Australis Incognita (הארץ הדרומית הבלתי ידועה).

אטמוספירת כדור הארץ

אטמוספירת כדור הארץ היא מעטפת גז, סביב לכדור הארץ. האטמוספירה מאפשרת את החיים על פני כדור הארץ בכך שהיא סופגת את מרבית הקרינה האולטרה סגולה המגיעה מהשמש וגורמת למיתון הבדלי הטמפרטורה בין היום והלילה. 75% מגזי האטמוספירה נמצאים בגובה של עד 11.3 קילומטר מעל גובה פני הים. שינויים באטמוספירה גורמים לשינויים באקלים ובמזג האוויר.

אפיק (קיבוץ)

אֲפִיק הוא קיבוץ של התנועה הקיבוצית המאוחדת השוכן בדרום רמת הגולן. הקיבוץ שוכן בגובה של 335 מטרים מעל גובה פני הים, ובגובה של 545 מטרים מעל פני הכנרת, ונמצא בין שני יובלי נחל עין גב.

בנוונטו

בֶּנוֶונטוֹ (באיטלקית: Benevento) היא עיר ורשות מקומית במחוז קמפניה באיטליה, כ-50 ק"מ צפונית-מזרחית לנאפולי. בעיר מתגוררים כ-63,000 תושבים. בנוונטו ממוקמת בגובה של 130 מ' מעל גובה פני הים, במפגש הנחלים קלורה אירפינו וסבטו. היא גם בירת פרובינציית בנוונטו ומושב הארכיבישוף האזורי מטעם הכנסייה הקתולית.

הרומאים הקימו עיירה בשם בנוונטום בשנת 268 לפנה"ס, על בסיס יישוב סאמניטי. תושבי העיר עמדו מספר פעמים בראש מרידות אזוריות נגד האימפריה הרומית. בשנת 114 הוקמה בה קשת טראיאנוס, שעדיין קיימת כאתר תיירות, בנוסף לתיאטרון רומי שנשמר.

ב-26 בפברואר 1266 התרחש בעיר קרב בנוונטו בין שארל הראשון, מלך נאפולי וסיציליה המכונה גם שארל ד'אנז'ו, לבין כוחותיו של מנפרד, מלך סיציליה, שנהרג בקרב.

גאות ושפל

מחזור גאות ושפל (כְּרִית) הוא תופעה שבה גובה פני הים, "עולה" או "יורד" במחזוריות קבועה. לפי הידוע לנו מן הכתובים, הראשון שהצליח לקשור בין תופעת הגאות והשפל ובין הירח היה מגלה הארצות היווני פיתאס. הכוחות הגורמים לתופעה זו קרויים כוחות גאות ושפל.

התופעה באה לידי ביטוי באופן חזק בחופים אשר נושקים לאוקיינוסים (מדובר בהפרשים של 8-6 מטרים). לעומת זאת בים התיכון שהוא ים הכלוא בין יבשות אפריקה ואירופה, תופעה זו חלשה יחסית (חצי מטר בערך בחופי ישראל). מחזור הגאות והשפל מתרחש פעמיים ביום. הזמן בין גאות אחת לשנייה הוא כ-12 שעות ו-24 דקות, כתוצאה משילוב סיבוב כדור הארץ סביב עצמו עם מסלולו של הירח סביב כדור הארץ.

מקום בו מגיעה תופעה זו לשיא מבחינת ההבדל בין גובה המים בגאות ובשפל הוא מפרץ פאנדי, קנדה וארצות הברית.

גשר שער הזהב

גשר שער הזהב (באנגלית: The Golden Gate Bridge) הוא גשר תלוי המחבר בין שני קצותיו של מצר שער הזהב , שהוא נתיב הכניסה למפרץ סן פרנסיסקו מהאוקיינוס השקט. הגשר מחבר בין העיר סן פרנסיסקו לבין מחוז מרין (בסמוך לעיר סוסליטו). אורכו של הגשר הוא 2,737 מטר, המרחק בין שני מגדליו הוא 1,280 מטר וגובהם 230 מטר מעל גובה פני הים.

דימונה

דימונה היא עיר במחוז הדרום בישראל. העיר נמצאת 35 ק"מ דרומית-מזרחית לבאר שבע, ו-35 ק"מ מערבית לים המלח. דימונה ממוקמת ברמת הנגב, בגובה 550 מ' מעל גובה פני הים. סמוך לדימונה נמצאת הקריה למחקר גרעיני.

האקרופוליס באתונה

האקרופוליס באתונה (ביוונית Ακρόπολη Αθηνών) היא האקרופוליס הידועה ביותר מתקופת יוון העתיקה, הנמצאת במרכזה ההיסטורי של אתונה העתיקה.

באקרופוליס באתונה נותרו מבנים ושרידים ארכאולוגיים רבים מתקופת הזוהר של אתונה ובראשם הפרתנון. האקרופוליס מתנשאת לגובה של 150 מטרים מעל גובה פני הים ולעיתים כונתה קקרופיה על שם איש הנחש האגדי קקרופס, שהיה גם מלכה הראשון של אתונה. האקרופוליס כולה מוכרת כאתר מורשת עולמית.

הר הלבנון

הר הלבנון (בערבית: جبل لبنان, תעתיק מדויק: ג'בל לבנאן) הוא רכס ההרים המרכזי והגבוה ביותר בלבנון. הוא מתפרס לאורך 160 ק"מ במרכז לבנון ומקביל לים התיכון. פסגתו מגיעה עד לגובה של 3,088 מטרים מעל גובה פני הים, ונקראת קורנט אסוואדה.

השפלה

שפלת יהודה (או בקיצור: השפלה) היא אזור גאוגרפי בישראל במעבר בין הרי יהודה למישור החוף. גבולותיה: במזרח - הרי יהודה - הרים תלולים וגבוהים (ומכאן שמה - שפלה - נמוכה יחסית), במערב - המעבר ההדרגתי למישור החוף, בצפון מזרח - שולי הר שומרון ואזור מעבר אפק-ראש העין (עמק איילון ותוואי נחל איילון), בצפון מערב - ראשון לציון, בדרום - צפון הנגב (אזור נחל שקמה).

אורכה כ-55 ק"מ, רוחבה הממוצע כ-10–15 ק"מ וגובהה 120–460 מטר מעל גובה פני הים.

האקלים של צפון השפלה לח וקריר יותר מהאקלים שבדרומה. כמות הגשמים הממוצעת בשפלה היא מ-250 מילימטרים בדרומה ועד 500–600 מילימטרים בצפונה. הטמפרטורה הממוצעת השנתית בשפלה גבוהה מזו שבמישור החוף ובקיץ שורר בשפלה חום כבד, בדרך כלל, מכיוון שרוח הים כמעט אינה מגיעה אליה.

חוק כלים שלובים

כלים שלובים הם כלים המאפשרים מעבר נוזל בחופשיות ביניהם.

חוק כלים שלובים הוא חוק פיזיקלי הקובע כי גובה פני נוזל מסוים בכלים שלובים ישאף להיות שווה (במידה ופועל כוח משיכה).

דוגמה לחוק כלים שלובים ניתן לראות בגובה פני הים. גובה פני הים בכל רחבי כדור הארץ כמעט אחיד (ההבדלים נובעים מהשפעות של גאות ושפל והפרשי מליחות), בכל הימים המחוברים זה לזה. לכן התמוססות הקרחונים בקטבים תביא לעליית גובה פני הים בכל כדור הארץ, ואיים טרופיים שכל גובהם סנטימטרים ספורים מעל גובה פני הים הנוכחיים יכוסו מים. לעומת זאת, ימים שאינם מחוברים לאוקיינוסים העולמיים הם בעלי מפלס שונה, למשל ים המלח והכנרת, שמפלס מימיהם עולה ויורד במנותק מהאוקיינוסים.

גובה פני המים בכלים המחוברים אינו תלוי בצורת הכלי או ברוחבו. לדוגמה, פני הים התיכון ופני האוקיינוס האטלנטי שואפים להיות באותו גובה, מכיוון שהם מחוברים במצר גיברלטר, למרות שהים התיכון קטן ורדוד בהרבה מהאוקיינוס האטלנטי. מאחר שהים התיכון שוכן באזור חם יחסית בתוך אגן סגור כמעט לגמרי, טמפרטורת המים בו גבוהה יותר והאידוי שלו מהיר יותר מזה של האוקיינוס האטלנטי, ואלמלא היו מחוברים, הוא היה מאבד מגובהו לעומת האוקיינוס האטלנטי (עד כדי התייבשות, כפי שקרה באירוע המסיני). בשל חוק הכלים השלובים, מזרים האוקיינוס האטלנטי מים רבים אל הים התיכון דרך מצר גיברלטר, כדי לאזן את גובה המים בין שניהם. בשל כך ישנה זרימה חזקה מאד במצר גיברלטר ממערב למזרח, ואף פעם לא להפך.

מבחינה פיזיקלית, מושתת חוק כלים שלובים על עקרון האנרגיה הפוטנציאלית המינימלית. בהינתן מגוון מצבים אפשריים שהמערכת יכולה להימצא בהם, המערכת תימצא במצב בעל האנרגיה הפוטנציאלית הנמוכה ביותר, כל עוד המערכת יכולה לעבור בקלות בין מצבים. האנרגיה הפוטנציאלית של טיפת נוזל מתבטאת בגובהה של הטיפה, כלומר במרחקה של הטיפה ממרכז כדור הארץ. האנרגיה הפוטנציאלית של כל המערכת תהיה הנמוכה ביותר כאשר הנוזל ממלא את המקומות הנמוכים ביותר האפשריים. מכיוון שמדובר בנוזל, הרי שאין כמעט התנגדות של הנוזל לזרימה (צמיגות). לו היה מדובר בזורם צמיג, למשל דבש קר, היה זמן ההגעה לשיווי משקל ארוך יותר.

עקרון הפעולה של כלי העבודה שטיכמוס, המשמש לפילוס, מבוסס על החוק.

חלל

החלל חיצון, או בקיצור החלל, הוא המרחב הקיים בין גופים שמימיים, הכולל את כדור הארץ. מצוי בואקום (בעברית: ריק) חזק המכיל צפיפות נמוכה של חלקיקים, בעיקר פלזמה של מימן והליום, כמו כן גם קרינה אלקטרומגנטית, שדות מגנטיים, ונייטרינו. הטמפרטורה הבסיסית, שנקבעת על ידי קרינת רקע שנותרה מהמפץ הגדול, היא רק 2.7 מעלות קלווין, (270.45- מעלות צלזיוס) לשם השוואה הטמפרטורות בהילת השמש יכולות להגיע ליותר ממיליון מעלות קלווין. הפלזמה במרחב שבין הגלקסיות מהווה כחצי מהחומר הבאריוני (הרגיל) ביקום. פלזמה זו היא בעלת צפיפות נמוכה מאוד (פחות מאטום מימן אחד לכל מטר מעוקב) וטמפרטורה גבוהה (של מיליוני מעלות קלווין) ; ריכוזים מקומיים של הפלזמה הזו התמצקו לכוכבים ולגלקסיות. החלל הבין גלקטי תופס את רוב הנפח של היקום. החלל הריק מהווה גם את רוב נפח הגלקסיות ומערכות הכוכבים.

החלל החיצון אינו מתחיל בנקודה מסוימת, ולפיכך הוסכם שקו קרמן המצוי בגובה של 100 קילומטר מעל גובה פני הים יציין באופן רשמי את תחילת החלל החיצון למטרות הסכמי החלל ולשמירת רשומי החלל. המסגרת לחוק החלל הבינלאומי הוקמה על ידי אמנת החלל החיצון, והתקבלה על ידי האו"ם בשנת 1967. הסכם זה מונע כל תביעה של ריבונות לאומית ומאפשר לכל המדינות לחקור את חלל החיצון בחופשיות. בשנת 1979, אמנת הירח שייכה גופים שמימיים כגון כוכבי לכת, כמו גם חלל ההקפה סביב גופים אלה, לתחום שיפוט של הקהילה הבינלאומית. החלטות נוספות הנוגעות לצורכי השלום של חלל החיצון נוסחו על ידי ארגון האומות המאוחדות, אך אלו לא מנעו פריסת נשק בחלל החיצון, ואף בדיקה חיה של נשק נגד לוויינים.

בני אדם החלו במחקר החלל במהלך המאה ה־20, עם כניסת הכדור פורח בגובה רב, ואחריו הפיתוח של משגרי רקטות בודדות ורבי שלבים. מסלול סביב כדור הארץ הושג על ידי יורי גגארין בשנת 1961 וחלליות לא מאוישות מאז הגיעו אל כל כוכבי לכת המוכרים במערכת השמש. השגת מסלול לווייני נמוך דורש מהירות מינימלית של 28,100 ק"מ / שעה, הרבה יותר מהר מאשר כל מטוס רגיל. החלל החיצון מייצג סביבה מאתגרת לחקר אנושי בגלל הסכנות הכפולות של ואקום וקרינה. למחסור בכוח משיכה יש השפעות פיזיות מזיקות על הגוף האנושי, כגון ניוון שרירים ואיבוד מסת עצם. מסע בחלל עד כה הוגבל למסלול נמוך סביב כדור הארץ וטיסה מאוישת לירח; יתר החלל החיצון נותר בלתי נגיש לבני אדם, אלא על ידי התבוננות פסיבית בעזרת טלסקופים ארציים, טלסקופי חלל או על ידי משלוח גשושית לחקר הגופים השמימיים.

טובאלו

טוּבָאלוּ (באנגלית: Tuvalu) היא מדינת אי באוקיינוס השקט. אוכלוסיית המדינה מפוזרת בין תשעה איים סמוכים, חמישה מהם אטולים. למעט קריית הוותיקן ונאורו, טובאלו היא בעלת האוכלוסייה הקטנה מבין כל המדינות הריבוניות בעולם, כ-11 אלף נפש. האיים מגיעים לרום מרבי של 5 מטרים מעל פני הים ונמצאים לפיכך בסכנת הצפה במקרה של עליית גובה פני הים.

טידורה

טידורה (אינדונזית: Tidore) הוא אי בקבוצת איי מאלוקו במזרח אינדונזיה, השוכן מערבית לאי הגדול יותר האלמאהרה. קצהו הדרומי מורכב מחרוט אפר (סוג של הר געש) המתנשא לגובה של 1,730 מטרים מעל גובה פני הים. בצפון האי ניתן למצוא קלדרה, הנקראת סאבאלה, שבתוכה ניתן למצוא שני חרוטים געשיים קטנים. בתקופה הקדם-קולוניאלית, הייתה סולטנות טידורה מרכז פוליטי וכלכלי חשוב באזור, ויריבה מרה של סולטנות טרנאטה השכנה, הנמצאת מצפונה.

טסמניה

טסמניה (באנגלית: Tasmania) היא אי מול חופה של מדינת ויקטוריה, בדרום-מזרח אוסטרליה. האי מופרד מהיבשת על ידי מצר בס, שרוחבו כ-240 ק"מ. יחד עם האיים הקטנים הסמוכים לו, מהווה האי אחת משש המדינות המרכיבות את אוסטרליה, והקטנה שבהן. שטחו 67,800 קמ"ר (האי הראשי לבדו – 64,519 קמ"ר) והוא האי ה-26 בגודלו בעולם.

בעבר הגאולוגי הייתה טסמניה מחוברת אל היבשת והייתה חלק מרכס ההרים הנמשך לאורך חופה המזרחי של אוסטרליה. זהו אי הררי, שפסגותיו מתנשאות לגובה של יותר מ-1,500 מ' מעל גובה פני הים (השיא: 1,617 מ'). אזורים הרריים אחדים באי טרם נחקרו באופן יסודי. בין ההרים שוכנות מספר ימות וכן נובעים שם מעיינות. טסמניה עשירה ביערות.

יאונדה

יאונדה (בצרפתית: Yaoundé) היא בירת מדינת קמרון, והעיר השנייה בגודלה במדינה אחרי דואלה. בעיר מתגוררים כ-2.5 מיליון אנשים (נכון לשנת 2012). היא ממוקמת במרכז המדינה בגובה של כ-750 מטרים מעל גובה פני הים. יאונדה מכילה כיום כמעט את כל הקבוצות האתניות הקיימות בקמרון. הרוב המכריע מונה תושבים המגיעים מקמרון הצרפתית, שבט היאונדו (Ewondo) ומקבוצות אתניות נוספות הנמצאות בשכנות לעיר. חלק נכבד מהזרים המתגוררים ביאונדה הם אזרחים צרפתיים, צ'אדיים, ניגרים, מרוקאים, גאבונים, אמריקאים וכן אזרחים ממדינות אחרות המתגוררים ביאונדה בשליחות דיפלומטית.

נפת פתח תקווה

נפת פתח תקווה היא נפה במחוז המרכז במדינת ישראל.

נפת פתח תקווה נחלקת לשני אזורים:

אזור פתח תקווה

אזור דרום השרוןשטח נפת פתח תקווה הוא כ-284 קילומטר רבוע.

העיר הגדולה בנפה היא פתח תקווה, והיא משמשת כמרכז מנהלי לכל ערי נפה זו.

היישוב הגבוה ביותר בנפה הוא צור נתן, 190 מטר מעל גובה פני הים, והנמוך ביותר הוא עדנים 20 מטר מעל פני הים.

יישובי המועצה אזורית חבל מודיעין מפוצלים בין נפה זו לנפת רמלה, בה נמצאים רוב יישוביו. היישובים הצפוניים נמצאים בנפת פתח תקווה והיישובים הדרומיים והמזרחיים נמצאים בנפת רמלה. היישובים הנמצאים בנפת פ"ת הם: בני עטרות, נחלים, בארות יצחק, מזור, רינתיה, טירת יהודה, גבעת כ"ח, ברקת, כפר סירקין ונופך.

קטמנדו

קטמנדו (בנפאלית: काठमाडौं, בנווארית: यें देय् - יֶן דֵיי) היא עיר הבירה של נפאל, והעיר הגדולה ביותר במדינה. אוכלוסיית העיר מונה כמיליון נפש. קטמנדו ממוקמת בגובה של 1,400 מ' מעל גובה פני הים, בעמק קטמנדו במדינה מספר 3 במרכז נפאל, על גדות נהר הבגמטי.

שינוי אקלים

שינוי אקלים (באנגלית: Climate change) הוא שינוי באקלים כדור הארץ. בתחילת המאה ה-21, השימוש במושג זה כולל את תופעת ההתחממות העולמית שחלה בעשרות השנים האחרונות ומתייחס גם להקצנת תופעות מזג אוויר כגון בצורת ממושכת, שטפונות, סופות טרופיות, ברד כבד, קיפאון או טמפרטורות נמוכות קיצוניות (כדוגמת גל הקור הקיצוני בארצות הברית בינואר 2018 ). שינוי אקלים עלול להיווצר הן ברמה המקומית והן ברמה הגלובלית.

המונח מתאר באופן כללי את השינויים בטמפרטורה הממוצעת המתרחשים במשך תקופות זמן שונות. שינויים אלה עשויים להיות תוצאה של שינויים טבעיים או פעילות אנושית. שינויי האקלים השפיעו על בני אדם מאז תחילת ההיסטוריה של האנושות, כשהאדם נע ממקום למקום ונאלץ להסתגל למקומות חדשים או לשינויים שהתרחשו בסביבתו. למשל - התייבשות הסהרה - השינוי ממקום פורח לשומם, גרמה להגירות הגדולות של האדם מחוץ לאפריקה בעבר הרחוק. כמו כן, בזמן עידן הקרח גובה פני הים ירד משמעותית והאדם היה יכול לנוע בין היבשות. כדור הארץ היה חשוף לשינויים רבים באקלים שגרמו בין היתר לאסונות טבע. אלה כוללים למשל את עידן הקרח הקטן, שהתרחש באירופה בתחילת ימי הביניים.

כיום, סוגיית שינויי האקלים נכנסה לתודעה הציבורית כתוצאה מן השינויים האחרונים המתרחשים ברמה הגלובלית (מאז שנות ה-70 של המאה העשרים). נושא זה, אשר מעסיק רבים, מתייחס בעיקר להתחממות כדור הארץ. צריכה להיות הבחנה בין שני המושגים השונים הנקראים בדומה "שינוי אקלים". שינויי האקלים ההיסטוריים שעיצבו את אקלים כדור הארץ בעבר הרחוק, נגרמו ממקור טבעי, אך שינוי האקלים העכשווי נגרם בעיקר על ידי השפעות אנתרופוגניות - כלומר פעילות אנושית - הקשורות בעיקר לתחילת התיעוש בעולם.

באופן דומה קיימים ניסיונות שונים של האדם להשפיע על מזג האוויר, אם בשל למקסם את התועלת לאדם למשל באמצעות הורדת גשם באזורים חקלאיים או למזער נזקים, כגון החלשת סופות טורנדו. פעילות זו מכונה גם הנדסת אקלים. קיימות תאוריות קונספירציה המתייחסות לפעילות האדם במטרה להשפיע על האקלים באמצעים מלאכותיים, כגון צמצום קרינת השמש החודרת את האטמוספירה ועל ידי כך קירור כדור הארץ או למתקן ה-HAARP המשמש באופן רשמי לחקר היונוספירה ועל פי תאוריות מאפשר שליטה במזג האוויר.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.