גדעון פת

גדעון פת (נולד ב-22 בפברואר 1933) כיהן כשר בממשלות ישראל, חבר הכנסת לשעבר, חבר הנהלת הליכוד, וחבר מרכז "מכבי" בישראל. בוגר אוניברסיטת ניו יורק ובמקצועו כלכלן.

גדעון פת
Gideon Patt 1980 crop
גדעון פת, 1980
לידה 22 בפברואר 1933 (בן 86)
ירושלים, פלשתינה (א"י)
מדינה ישראל  ישראל
השכלה אוניברסיטת ניו יורק
סיעה הליכוד, גח"ל
שר הבינוי והשיכון ה־9
20 ביוני 197715 בינואר 1979
(שנה ו-29 שבועות)
שר התעשייה, המסחר והתיירות ה־12
(שר התיירות עד 11 באוגוסט 1981, אחריו: אברהם שריר)
15 בינואר 197913 בספטמבר 1984
(5 שנים ו-34 שבועות)
שר המדע והפיתוח ה־2
13 בספטמבר 198422 בדצמבר 1988
(4 שנים ו-14 שבועות)
שר התיירות ה־4
22 בדצמבר 198813 ביולי 1992
(3 שנים ו-29 שבועות)
חבר הכנסת
29 בינואר 197017 ביוני 1996
(26 שנים)
כנסות 7 - 13
יו"ר ועדת הכלכלה ה־11
27 ביולי 19924 באוגוסט 1993
(שנה)
1 באוגוסט 199431 באוגוסט 1995
(שנה)
תפקידים בולטים

ביוגרפיה

Flickr - Government Press Office (GPO) - Mayor Katz at Opening of Tourism Season
ראש עיריית אילת גד כץ ושר התיירות גדעון פת עם ליווי של בדואים בפתיחת עונת התיירות באילת, 1980

נולד בירושלים בשם גדעון מרקוס, אך הוא אימץ את שם משפחתה של דודתו, אצלה גדל מגיל צעיר.

נכנס לכנסת לראשונה בינואר 1970, בכנסת ה-7.

בממשלה ה-18 שימש כשר הבינוי והשיכון. בתקופת כהונתו יצא לפועל פרויקט שיקום שכונות.

החל מינואר 1979 הפך לשר התעשייה, המסחר והתיירות.

באותה שנה עמד פת בראש ועדה על שמו, אשר בחנה דרכים לפיתוח התיירות באילת, בעקבות המשבר בענף התיירות.

בממשלה ה-19 שימש כשר התיירות עד אוגוסט 1981 ולאחר מכן שוב כשר התעשייה והמסחר.

בממשלה ה-20 המשיך בתפקידו ובממשלות ה-21 וה-22 שימש כשר המדע והפיתוח. בכנסת ה-12 שימש בשתי הממשלות שוב כשר התיירות.

עם פרישתו מהכנסת בשנת 1996, כיהן פת כנשיא הבונדס וכן כיהן כנשיא המועצה לישראל יפה.

חיים אישיים

פת מתגורר בסביון ואב לשלושה בנים. רעייתו אן, היא בתו של קרול פיקל, מחלוצי תעשיית היהלומים בארץ ישראל. פת הוא גיסו של שמואל טולידאנו.

לקריאה נוספת

  • יאיר קוטלר, הנבחרת הלאומית, כרך ב', פרק א' (9), ירדן הוצאה לאור, 1988, עמודים 220 - 239

קישורים חיצוניים

1986 בישראל

1986 בישראל (ה'תשמ"ו-ה'תשמ"ז) הייתה השנה בה חגגה 38 שנה מיום היווסדה.

1988 בישראל

1988 בישראל (ה'תשמ"ח-ה'תשמ"ט) הייתה השנה בה חגגה 40 שנה מיום היווסדה.

22 בפברואר

22 בפברואר הוא היום ה-53 בשנה בשבוע ה-8 בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 312 ימים (313 בשנה מעוברת).

אברהם שריר

אברהם (אַבּרָשָה) שָריר (23 בדצמבר 1932 – 24 במרץ 2017) היה חבר הכנסת ושר משפטים והתיירות מטעם מפלגת הליכוד בממשלות יצחק שמיר.

אלי גולדשמידט

אלי (אליעזר) גולדשמידט (נולד ב-17 באוקטובר 1953) הוא חבר הכנסת לשעבר ממפלגת העבודה.

גח"ל

גוש חרות ליברלים או גח"ל, היא סיעה שהוקמה ב-25 במאי 1965 על ידי תנועת החרות והמפלגה הליברלית לקראת הבחירות לכנסת השישית. בשלהי הכנסת החמישית מנתה הסיעה 27 ח"כים, 17 מחרות ו-10 מהליברלים. בבחירות לכנסת הששית זכתה גח"ל ב-26 מנדטים, אך במהלך הקדנציה פרשו ממנה ארבעה ח"כים בראשותו של שמואל תמיר והקימו את המרכז החופשי. בבחירות לכנסת השביעית ב-1969 שוב זכתה ב-26 מנדטים. לקראת הבחירות לכנסת השמינית ב-1973 הפכה גח"ל למרכיב העיקרי של הליכוד, כשנוספו אליה הרשימה הממלכתית, המרכז החופשי ותנועת העבודה למען ארץ ישראל השלמה.

בראש הסיעה עמד מנחם בגין, מנהיג תנועת החרות. שתי המפלגות שהרכיבו את גח"ל המשיכו לשמור על עצמאותן הארגונית.

בשנת 1967, לפני פרוץ מלחמת ששת הימים, הצטרפה גח"ל לממשלתו של לוי אשכול ובה נתמנו בגין ויוסף ספיר לשרים ללא תיק. הסיעה נשארה גם בממשלתה של גולדה מאיר, אך פרשה ב-4 באוגוסט 1970 בעקבות תוכנית רוג'רס.

הליכוד

הליכוד (ובשמה המלא: הליכוד – תנועה לאומית ליברלית) היא מפלגה ציונית ליברלית קפיטליסטית בימין המפה הפוליטית בישראל. היא קמה בשנת 1973 כברית מפלגות, שהתאחדו למפלגה יחידה בשנת 1988. התנועה מחזיקה כיום בשלטון וכן החזיקה בשלטון בישראל במשך רוב התקופה מאז שנת 1977 ועד ימינו.

המועצה לישראל יפה

המועצה לישראל יפה היא עמותה ישראלית הפועלת לקידום איכות החיים בישראל באמצעות שמירה על כל מרכיבי סביבת-החיים ובפרט בהיבטי טיפוח ערכי הנוף והחזות הסביבתית, ובדגש מיוחד על הסביבה העירונית; המועצה היא ארגון הפועל ללא כוונת רווח; והיא פועלת לאורך השנים כגוף שאינו לעומתי ונוקטת בגישה חיובית ולכן אינה שותפה למאבקים שונים באופן פעיל.

המפלגה הליברלית הישראלית

מפלגה ליברלית ישראלית או המפלגה הליברלית היא מפלגה שהתקיימה בין השנים 1961 עד 1988, ולבסוף התמזגה לתוך הליכוד.

המפלגה הליברלית קמה כתוצאה מאיחוד המפלגות הציונים הכלליים והמפלגה הפרוגרסיבית ב-25 באפריל 1961, שני הפלגים ההיסטוריים של תנועת הציונות הכללית (ציונים כלליים א', האגף השמאלי, אשר יחד עם העובד הציוני ומפלגת "עליה חדשה" הקימו את המפלגה הפרוגרסיבית, וציונים כלליים ב', הימנית יותר).

ועדת הכלכלה

ועדת הכלכלה היא אחת מוועדות הכנסת הקבועות.

לפי סעיף 100 (א) (3) לתקנון הכנסת, תחומי עיסוקה הם מסחר ותעשייה; אספקה וקיצוב; חקלאות ודיג; תחבורה על כל ענפיה; איגוד שיתופי; תכנון ותיאום כלכלי; פיתוח; זיכיונות המדינה ואפוטרופסות על הרכוש; רכוש הערבים הנעדרים; רכוש היהודים מארצות האויב; רכוש היהודים שאינם בחיים; עבודות ציבוריות; שיכון; תקשורת; מינהל מקרקעי ישראל; אנרגיה ותשתית; מים.

הוועדה מקדמת חקיקה ראשית וחקיקה משנית בכל תחומי פעילותה, מקיימת סיורים ודנה במגוון רב של נושאים שוטפים. כך למשל דנה במהלך הכנסת ה-16, בין היתר, בייקור תעריפי השיחות בטלפונים ניידים, בהיערכות הממשלה להתפרצות שפעת העופות ובהקמת מתקנים להתפלת מים. ישנו מנהג שתפקיד יו"ר הוועדה ניתן לחבר אופוזיציה. עם זאת, בכנסת ה-18 עמדו בראשות הוועדה חברי הכנסת אופיר אקוניס וכרמל שאמה הכהן, שניהם חברי קואליציה. זאת מכורח הסכם עם האופוזיציה בעד ראשות ועדת החוץ והביטחון.

בוועדה פועלות ועדות משנה רבות לנושאים מגוונים. לדוגמה, בכנסת ה-17 פעלו בה:

ועדת המשנה למאבק בתאונות דרכים

ועדת משנה לעניין הטרמינל החדש בנתב"ג (נתב"ג 2000)

ועדת משנה לעניין חישוב תמלוגים לבעלי זכויות יוצרים ומבצעים

ועדת משנה לעניין סעיפים בתקנות הגז

ועדת המשנה של ועדת הכלכלה לעניין הפעלת כביש חוצה ישראל והמשך סלילתו

ועדת משנה לנושא כוונת משרד הביטחון לבטל את נסיעות החיילים ברכבת

ועדת משנה לעניין צו הבזק

ועדת משנה לעניין סיום המשא ומתן עם העובדים להקמת מע"צ החדשה

ועדת משנה לעניין תקינות מערכות הלייזר של המשטרה.בין הוועדות המשותפות לוועדת הכלכלה ולוועדות אחרות מצויות ועדה משותפת לוועדת הכלכלה ולוועדת החינוך לעניין חוק הרשות השנייה וועדה משותפת לוועדת הכלכלה וועדת הכספים לעניין משק המים.

ממשלת ישראל העשרים

ממשלת ישראל העשרים הוקמה בידי יצחק שמיר ב-10 באוקטובר 1983, לאחר התפטרותו של מנחם בגין.

ממשלת ישראל העשרים ואחת

ממשלת ישראל ה-21 בראשות שמעון פרס הושבעה ב-13 בספטמבר 1984 (ט"ז באלול ה'תשמ"ד), וסיימה כהונתה ב-20 באוקטובר 1986 (י"ז בתשרי ה'תשמ"ז).

ממשלת ישראל העשרים וארבע

הממשלה העשרים וארבע, בראשותו של יצחק שמיר, הוקמה במהלך כהונתה של הכנסת ה-12, ואושרה בכנסת ב-11 ביוני 1990. היא כיהנה במשך כשנתיים, עד 13 ביולי 1992.

ממשלת ישראל העשרים ושלוש

הממשלה העשרים ושלוש הוקמה לאחר הבחירות לכנסת ה-12 והושבעה בכנסת ב-22 בדצמבר 1988 (י"ד בטבת ה'תשמ"ט). היא הופלה בכנסת בהצבעת אי אמון ב-15 במרץ 1990 (י"ח באדר ה'תש"ן), בעקבות "התרגיל המסריח", והמשיכה לכהן כממשלת מעבר עד לכינון ממשלה חדשה ב-11 ביוני 1990 (י"ח בסיון ה'תש"ן).

ממשלת ישראל העשרים ושתיים

ממשלת ישראל העשרים ושתיים, בראשות יצחק שמיר, הושבעה ב-20 באוקטובר 1986 י"ז בתשרי ה'תשמ"ז, וסיימה כהונתה ב-22 בדצמבר 1988, י"ד בטבת ה'תשמ"ט.

ממשלת ישראל השמונה עשרה

ממשלת ישראל השמונה עשרה, בראשותו של מנחם בגין פעלה מה-20 ביוני 1977 עד ה-5 באוגוסט 1981, בתקופת כהונתה של הכנסת התשיעית.

ממשלת ישראל התשע עשרה

ממשלת ישראל התשע עשרה בראשות מנחם בגין הושבעה ב-5 באוגוסט 1981 (ה' באב ה'תשמ"א). בממשלה זו נמשכו מגמות שונות אשר את שורשיהן ניתן למצוא בממשלה הקודמת, כדוגמת המדיניות הכלכלית הליברלית והסכמי השלום עם מצרים. בין מהלכיה הבולטים של הממשלה כלולים החלת החוק הישראלי על רמת הגולן, ופתיחה במלחמת לבנון הראשונה; ראש הממשלה מנחם בגין התפטר ב-28 באוגוסט 1983, עם הכרזתו בישיבת ממשלה "איני יכול עוד", והממשלה סיימה את כהונתה עם השבעתה של הממשלה ה־20 בראשות יצחק שמיר ב-10 באוקטובר 1983 (ג' בחשוון ה'תשמ"ד), ממשלה שהייתה דומה מאוד בהרכבה לממשלה זו.

משרד התיירות

משרד התיירות הוא המשרד הממשלתי האחראי על פיתוח ושיווק התיירות למדינת ישראל.

פת

האם התכוונתם ל...

שרי התיירות בממשלות ישראל
עקיבא גובריןמשה קולאברהם שריר • גדעון פת • עוזי ברעםמשה קצבאהוד ברקאמנון ליפקין-שחקרחבעם זאביבנימין אלוןיצחק לויגדעון עזראאברהם הירשזוןיצחק הרצוגיצחק אהרונוביץ'רוחמה אברהםסטס מיסז'ניקובעוזי לנדאויריב לוין סמל מדינת ישראל
שרי הכלכלה והתעשייה בממשלות ישראל
שרי התעשייה והמסחר
(1948–2003):
פרץ ברנשטייןאליעזר קפלןיעקב גרידב יוסףפרץ נפתליפנחס ספירחיים יוסף צדוקזאב שרףיוסף ספירחיים בר-לביגאל הורביץ • גדעון פת • אריאל שרוןמשה נסיםמיכה חרישנתן שרנסקירן כהןאהוד ברקדליה איציק סמל מדינת ישראל
שרי התעשייה, המסחר והתעסוקה
(2003–2013):
דני נוהאהוד אולמרטאלי ישיבנימין בן אליעזרשלום שמחון
שרי הכלכלה
(2013–2016):
נפתלי בנטאריה דרעיבנימין נתניהו
שרי הכלכלה והתעשייה
(2016 ואילך):
משה כחלוןאלי כהן
שרי המדע בממשלת ישראל
יובל נאמן • גדעון פת • עזר ויצמןאמנון רובינשטייןשמעון שטריתשולמית אלוניזאב בנימין בגיןבנימין נתניהומיכאל איתןסילבן שלוםאהוד ברקמתן וילנאיאליעזר זנדברגאילן שלגיויקטור בריילובסקירוני בר-אוןאופיר פינס-פזיולי תמירראלב מג'אדלהדניאל הרשקוביץיעקב פריבנימין נתניהודני דנוןאופיר אקוניס סמל מדינת ישראל
שרי הבינוי בממשלות ישראל
גיורא יוספטליוסף אלמוגילוי אשכולמרדכי בנטובזאב שרףיהושע רבינוביץאברהם עופרשלמה רוזן • גדעון פת • דוד לויאריאל שרוןבנימין בן אליעזרבנימין נתניהויצחק לוינתן שרנסקיאפי איתםציפי לבנייצחק הרצוגזאב בויםמאיר שטריתאריאל אטיאסאורי אריאליואב גלנטיפעת שאשא-ביטון סמל מדינת ישראל
יושבי ראש ועדת הכלכלה של הכנסת
מנחם בדרמרדכי בנטובבנימין אבניאלאברהם שכטרמןיגאל הורביץשמואל תמירגד יעקביאליהו שפייזרשושנה ארבלי-אלמוזלינואברהם בייגה שוחטצחי הנגבי • גדעון פת • אלי גולדשמידטאברהם יחזקאלאמנון רובינשטייןאברהם פורזאיתן כבלאמנון כהןשלום שמחוןרוברט אילטובגלעד ארדןישראל חסוןמשה כחלוןאופיר אקוניסכרמל שאמה הכהןאבישי ברוורמןאיתן כבל

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.