גדעון סער

גדעון משה סער (נולד ב-9 בדצמבר 1966, כ"ו בכסלו ה'תשכ"ז) הוא פוליטיקאי ישראלי המכהן כחבר הכנסת מטעם מפלגת הליכוד. בעבר כיהן כשר החינוך ושר הפנים בממשלות ישראל מטעם המפלגה. עורך דין במקצועו.

גדעון סער
גדעון סער
gideonsaar.com
שר הפנים ה־20
18 במרץ 20135 בנובמבר 2014
(שנה ו-33 שבועות)
תחת ראש הממשלה בנימין נתניהו
שר החינוך ה־18
31 במרץ 200918 במרץ 2013
(4 שנים)
תחת ראש הממשלה בנימין נתניהו
חבר כנסת
17 בפברואר 20035 בנובמבר 2014
(11 שנים)
30 באפריל 2019 – מכהן
(24 שבועות ויומיים)
כנסות ה־1619, 2122
מזכיר הממשלה ה־12
ינואר 1999יולי 1999
(כ־26 שבועות)
מרץ 200113 בנובמבר 2002
(כשנה ו-36 שבועות)
אהרון לישנסקי (בפועל) ←
תפקידים בולטים נוספים

ביוגרפיה

נולד בשם גדעון משה סרצ'נסקי[1] בתל אביב, בנם הבכור של ברוריה (לבית צופיוף ממקימי שכונת הבוכרים), מחנכת ממוצא בוכרי, ושל ד"ר שמואל סרצ'נסקי (במקור זריצ'נסקי), רופא ילדים שעלה לישראל מארגנטינה. יש לו אח ואחות צעירים ממנו. ב-1968, כשהיה בן שנתיים, עברה משפחתו למצפה רמון למשך שנתיים, ואחר כך לקיבוץ שדה בוקר למשך חמש שנים, ולאחר מכן חזרה לתל אביב. בהיותם בשדה בוקר, שימש אביו כרופא הקיבוץ. הוריו של סער התגרשו ב-1982, כשהיה בן 16.

בעת שלמד בבית הספר התיכון "תיכון חדש" היה סער לתומך של תנועת "התחיה" מגיל 15. בהמשך מונה לרכז הארצי של "נוער התחיה"[2]. שימש גם כיושב ראש מועצת התלמידים בבית ספרו (החליף בתפקיד זה את גיא זהר). ב-1984 התגייס לצה"ל ושירת כלוחם בחטיבת גולני[3] הוא נפצע במהלך אימון חטיבתי, וכתוצאה מכך יצא לקורס מש"קי מודיעין. אחר כך חזר לשרת בגולני, ושירת כחייל מילואים עד גיל 36[4].

לאחר שחרורו מצה"ל, סיים סער תוך שנתיים תואר ראשון (B.A) בהצטיינות במדע המדינה באוניברסיטת תל אביב. במהלך לימודיו נבחר לשמש כנציב קבילות הסטודנטים של אגודת הסטודנטים באוניברסיטה.

תוך כדי לימודיו ולמרות דעותיו הימניות, שהיו ידועות לאורי אבנרי, התקבל לעבודה כעיתונאי בשבועון "העולם הזה", והיה בעל טור פוליטי בשם "טפטפת". לאחר מכן היה במשך כשנה וחצי כתב לענייני מפלגות בעיתון "חדשות". ב-1993 היה כתב לענייני משפט בצוות ההקמה של חברת החדשות של ערוץ 2.

סער סיים תואר ראשון נוסף במשפטים (LL.B) באוניברסיטת תל אביב והתמחה בפרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי) אצל פרקליטת המחוז נעמי שטרן. בין השנים 19951997 עבד כעוזר ליועץ המשפטי לממשלה מיכאל בן יאיר ובשנים 1997–1998 היה עוזר לפרקליטת המדינה עדנה ארבל. לאחר מכן עבד כפרקליט בפרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי).

בתחילת 1999 מונה למזכיר הממשלה בממשלת נתניהו הראשונה. הוא כיהן בתפקיד במשך כחצי שנה, עד להפסדו של בנימין נתניהו בבחירות. לאחר מכן הקים עם שותף משרד עורכי דין עצמאי, אך עזב את המשרד כעבור שנתיים, במרץ 2001, כשמונה שוב למזכיר הממשלה, הפעם בממשלת שרון הראשונה[5], ושימש בתפקיד במהלך האינתיפאדה השנייה ובעת מבצע חומת מגן. במסגרת תפקידו טיפל, בין היתר, בוועדת מיטשל, ובמאבק נגד הניסיון להקים ועדת חקירה בינלאומית בעקבות הקרב בג'נין במהלך מבצע חומת מגן. עמד בראש ועדה שבחנה עבור ראש הממשלה והקבינט המדיני-ביטחוני את סוגיית עקורי איקרית ובירעם, והמלצותיה אומצו בהחלטת הקבינט. סער פעל גם בכנסת, בשם הממשלה, בחקיקת חוקים רגישים בתחום הביטחוני והפוליטי.

ב-17 בפברואר 2003 נבחר לכנסת ה-16 כנציג מחוז תל אביב ברשימת הליכוד. סער היה יושב ראש סיעת הליכוד ויו"ר הקואליציה בתקופת ממשלת שרון השנייה. הוא התפטר מהתפקיד פעמיים, בשל התנגדותו לתוכנית ההתנתקות, אולם חזר בו לבקשתו של ראש הממשלה שרון[6]. היה חבר בוועדת הכנסת, בוועדת חוקה, חוק ומשפט, בוועדה לקידום מעמד האישה, וכממלא מקום בוועדת החוץ והביטחון. הוא נבחר גם לוועדה לבחירת היועץ המשפטי לממשלה מטעם וועדת החוקה.

סער היה סגן יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית לקראת הכנסת ה-17. הוא נבחר ב-12 בינואר 2006 למקום החמישי ברשימת הליכוד לכנסת ה-17. בעקבות זאת נבחר לכנסת זו, למרות כישלון הליכוד בבחירות (שירד ל-12 מושבים בלבד). לאחר מכן היה יו"ר סיעת הליכוד, ובמשך שנה סגן יושב ראש הכנסת. ב-23 במאי 2006 נבחר ליו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה, והיה לגבר היחיד עד כה שנבחר לתפקיד מאז הקמת הוועדה ב-1992. הוא כיהן בתפקיד עד מרץ 2008, מועד בו החליפה אותו חברת הכנסת ליה שמטוב.

חקיקה

סער יזם למעלה מ-30 הצעות חוק פרטיות שאושרו בכנסת ה-16 וה-17. בין החוקים שיזם ואושרו:

בכנסת השש עשרה

[דרושה הבהרה]

  • GideonSaar24 (cropped) (cropped)
    גדעון סער נואם בפני תומכי ליכוד
    הצעת חוק בעניין אופן הבאת עצור לבית המשפט ("חוק האזיקים") - ה'תשס"ג 2003 (מסדיר את סוגית אזיקת עצירים ואסירים בעת הבאתם לבית-המשפט וקובע את הקטגוריות המאפשרות זאת (סכנת בריחה, סכנה לאלימות וכו', להוציא מתכלית של השפלת העציר).
  • הצעת חוק הבחירות לכנסת (תיקון - אחוז החסימה) - ה'תשס"ד 2004 (העלה את אחוז החסימה בבחירות לכנסת (בפעם השנייה בתולדות המדינה) מאחוז וחצי לשני אחוזים)
  • הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (ייצוג הולם לבני שני המינים) - ה'תשס"ד 2004 (ייצוג הולם לנשים בתאגידים עירוניים ובדירקטוריונים של חברות עירוניות)
  • הצעת חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם (תיקון - איסור כהונה כפולה כחבר הכנסת וכיושב ראש הסתדרות העובדים הכללית החדשה והסתדרות העובדים הלאומית) ה'תשס"ה 2005 (המחיל את עקרון איסור כפל התפקידים גם על יו"רי הסתדרות העובדים הכללית והלאומית, שעד אז הוחרגו מהכלל)
GideonSaar24 (cropped) (cropped)
גדעון סער נואם בפני תומכי ליכוד

בכנסת השבע עשרה

  • הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון - הגנה מן הצדק) ה'תשס"ו–2006
  • הצעת חוק צער בעלי חיים (תיקון – ניסויים בבעלי חיים) ה'תשס"ז–2007
  • הצעת חוק עבודת נשים (הארכת חופשת הלידה מ-12 ל-14 שבועות) ה'תשס"ז–2007
  • הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 35) הארכת המשך שידורי חדשות מקומיות בטלוויזיה ה'תשס"ז–2007
  • הצעת חוק הבוררות (תיקון מס'2) (ערעור על פסק בוררות), התשס"ח 2007
  • הצעת חוק הכנסת (תיקון- הסדרת פעולתם של שדלנים (לוביסטים) התשס"ח 2007
  • חוק בתי המשפט (תיקון 55) (רוב מיוחד למינוי שופט בית משפט עליון) התשס"ח-2008
  • חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד), התשס"ח–2008
  • חוק למניעת אלימות במשפחה (תיקון מס' 11) התשס"ח–2008

בכנסת השבע עשרה, עם תום כנס החורף של המושב השלישי, עמד מספר הצעות החוק הפרטיות שאושרו שהגיש סער על 16, כעשירית מכלל הצעות החוק הפרטיות שאושרו.

כשר החינוך

ב-9 בדצמבר 2008, בבחירות המקדימות בקרב חברי הליכוד, נבחר סער למקום הראשון וקיבל 74% מקולות המצביעים[7]. לאחר הטלת תפקיד הרכבת הממשלה על נתניהו הוא מינה את סער לראש צוות המשא ומתן הקואליציוני מטעם הליכוד.

עם הקמת הממשלה ה-32 מונה סער לשר החינוך. היה חבר הקבינט המדיני-ביטחוני וחבר הקבינט הכלכלי-חברתי.

בגרות והישגי תלמידים

בתקופת כהונתו חלה עלייה בזכאים לתעודת בגרות[8] עלייה בניגשים למבחני הבגרות ועלייה במבחני המיצ"ב[9].

במבחנים הבינלאומיים מבחן Pirls ומבחן TIMSS בשנת 2011 עלתה ישראל בתחומי המתמטיקה, מהמקום ה-24 בעולם לשנת 2007, למקום ה-7. במבחני המדעים רשמו תלמידי ישראל בכיתות ח' עלייה מהמקום ה-25 למקום ה-13, והתלמידים היהודים הגיעו למקום השני בעולם. במבחני קריאה בכיתות ד' נרשמה עלייה מהמקום ה-31 למקום ה-18[10]. עם זאת, היו שטענו שלא ניתן להשוות את ההישגים לאלה של 2007[11].

הרחבת התקציב והיקף הפעילות

בתקופת כהונתו הוגדל התקציב של מערכת החינוך וההשכלה הגבוהה[12]. הורחבו גילאי הזכאים לחוק לימוד חובה חינם גם לגילאי שלוש עד ארבע; שונתה שיטת התקצוב והועדפו בתי ספר ביישובים מרוחקים[13]; נקבע שבוגרי צבא יקבלו שנת לימודים חינם במוסדות ביישובים מרוחקים[13]; הורחב הסיוע הכלכלי לתוכנית השאלת ספרי לימוד לפי המלצות ועדת טרכטנברג[14].; הוקמו מרכזי מצוינות במחקר במוסדות להשכלה גבוהה; הוחל בהנגשת ההשכלה הגבוהה בישראל לחרדים ולערבים והורחבו לימודי ההעשרה בבתי הספר.

סער חתם על הסכם הרפורמה "עוז לתמורה" עם ארגון המורים העל יסודיים והחל בביצועה. במסגרת הרפורמה הועלה משמעותית שכר המורים (ב-51% בממוצע)[15], הוארך שבוע העבודה של המורים והוכנסו מרכיבים של הערכה ומצוינות ותגמול מורים ובתי ספר מצטיינים. כמו כן כללה הרפורמה שיפור סביבת העבודה של המורים על ידי בינוי חדרי עבודה למורים[16].

בתחום מורשת ישראל ניתנה תמיכה כלכלית להפחתת מחירי המסע לפולין; הופעלו תוכניות חדשות לחיזוק ערכי המורשת היהודית; הוחל במהלך לעידוד השירות בצה"ל; חוּדש חידון התנ"ך למבוגרים. סער הוביל את המהלך להכרה באוניברסיטת אריאל בשומרון כאוניברסיטה השמינית בישראל.

סיורים באתרי המורשת והביקורת עליהם

סער פעל במטרה לחזק את ערכי המורשת היהודית בקרב התלמידים, על ידי תוכניות לימוד וסיורים. במסגרת תוכנית הלימודים "נעלה לירושלים" ביקרו חצי מיליון תלמידים בשנה בירושלים ובאתרי המורשת. בתוכנית הלימודים "ביקורים בארץ האבות", הוטמע מקצוע חובה חדש: "מורשת ותרבות ישראל". בין היתר הוחל בסיורים למערת המכפלה בחברון[17]. כנגד התוכנית הובעה מחאה שמדובר בסיורים פוליטיים[18].

אותות ופרסים

ב-2009 הוענק לו אות אומ"ץ, על "היותו פוליטיקאי שלא דבק בו עד היום שום רבב" ועל פעולתו לביצור שלטון החוק ועמידתו הנחרצת נגד מינויים פוליטיים[19].

בשנת 2004 הוענק לסער עיטור הכבוד האיטלקי Ufficiale[20] ובשנת 2011 הוענק לו[21]תואר הכבוד היוקרתי מטעם נשיא איטליה – אות Commendatore (נאמן) על ידי שגריר איטליה בישראל, לואיגי מאטיולו, כהוקרה על תרומתו לחיזוק הקשר בין איטליה לישראל.

ב-17 באפריל 2012 קיבל סער את עיטור הכבוד, Orden del Merito Civil, אות כבוד מן המדרגה הראשונה שהוענק על ידי מלך ספרד, חואן קרלוס הראשון, על תרומתו ליחסים בין ישראל לספרד.

כשר הפנים

בבחירות המקדימות שנערכו בליכוד ב-25 וב-26 בנובמבר 2012, לקראת הבחירות לכנסת התשע עשרה, זכה סער שוב במקום הראשון. הוא הוצב במקום השלישי ברשימת מועמדי "הליכוד ישראל ביתנו" לכנסת, לאחר נתניהו וליברמן. ב-18 במרץ 2013 מונה לשר הפנים ולחבר בוועדת השרים לענייני חקיקה. מונה גם לנציג הממשלה בוועדה לבחירת שופטים ובוועדה לבחירת דיינים.

עם כניסתו לתפקיד פעל להארכת שעון הקיץ בישראל בחודש ימים לערך, עד לסוף חודש אוקטובר. החוק אושר בכנסת ברוב גדול. הוביל רפורמה בחוק תכנון ובנייה ("רפורמת הפרגולות") במסגרתה הוצאו מחובת היתר פעולות הנעשות על ידי הפרט בקניינו הפרטי ושאין בהן נזק לזולת. כמו כן, הועברו סמכויות מהוועדות המחוזיות לוועדות המקומיות על מנת לייעל ולקצר את הליכי התכנון.

סער הוביל מאבק נחוש בתופעת המסתננים מאפריקה לישראל, דבר שהוביל למחאה ולהפגנות המוניות מצדם בדצמבר 2013. בתקופה זו הוקם מתקן חולות ועוגן בחקיקה. בג"ץ פסל שניים מסעיפיו העיקריים של חוק המסתננים שיזם סער - לגבי אורך אחזקת מסתננים במשמורת.

באוגוסט 2014 החליט סער לבצע מהלך רחב של צדק חלוקתי ולשנות מיקום גבולות וחלוקת הכנסות ממתקנים מניבי ארנונה בין הרשויות המקומיות בנגב. במסגרת זו הועברו הכנסות מהמועצות האזוריות (רמת נגב ותמר) לערי פיתוח (דימונה, ערד, ירוחם ומצפה רמון) ולרשויות בדואיות (חורה, כסייפה, ערערה-בנגב ושגב שלום). בעקבות זאת העניקה מועצת ירוחם אזרחות כבוד לסער.

ביוני 2014 דחה סער סעיפים בתיקון של עיריית תל אביב לחוק העזר העירוני שהתירו בפועל את המשך הפתיחה בשבת של המרכולים שפעלו קודם לכן באופן בלתי חוקי בשבת. סער נימק את החלטתו, בין השאר, בכך שהחוק המוצע מנוגד לכלל המשפטי של "אין חוטא יוצא נשכר"; שהוא "פוגע בצורה לא מידתית בערך השבת כיום המנוחה הכללי במדינת ישראל ושהוא משרת בפועל את עסקיהם של בעלי רשתות המרכולים[22] ההחלטה עוררה ביקורת מצד חילונים תושבי תל אביב שטענו שסער פוגע בכך בצביונה של העיר כ"עיר ללא הפסקה". מאידך, התאחדות הסוחרים וארגון המכולות בתל אביב ביקרו את החלטתו של סער לאשר את סעיפי תיקון החוק שהתירו מסחר בשלושה מתחמים בעיר, בנימוק שאינם יכולים לעמוד במעמסה הנפשית והכלכלית הכרוכה בכך והם רוצים לנוח יום בשבוע[23]. בעקבות זאת אישרה מועצת העירייה תיקון מתון יותר בחוק העזר העירוני, שלפיו תאושר בשכונות מגורים פתיחתם בשבת של 165 מרכולים בלבד[24].

בספטמבר 2014 הכיר סער בכ-13 אלף נוצרים דוברי ערבית בישראל כבני הלאום הארמי והתיר רישום מתאים ("ארמי" במקום "ערבי") בתעודת הזהות שלהם[25].

במהלך מבצע צוק איתן מתח סער ביקורת על ניהול המבצע והתנהלות הקבינט המדיני-ביטחוני בעניינו וקרא לראש הממשלה לדון בנושא במליאת הממשלה. לימים הגדיר את המבצע ככושל[26].

בשנת 2013 דווח בתקשורת על תלונה לראש הממשלה בנושא הטרדה מינית וניצול אסור של יחסי מרות מצד סער עם עובדת המשרד. חקירת משטרה שנפתחה בעניין העלתה שמדובר בזיוף ושלא נמצאו ראיות למעשים פסולים של סער[27][28].

פרישה מהפוליטיקה

ב-17 בספטמבר 2014 הודיע סער על נטילת "פסק זמן" מהחיים הפוליטיים, ועל כוונתו להתפטר מהממשלה ומהכנסת לאחר חגי תשרי. ב-3 בנובמבר 2014 הגיש את התפטרותו מהכנסת[29]. עם זאת, הוא השתתף בפעילות הליכוד בקמפיין המפלגה לקראת הבחירות לכנסת העשרים[30] וקרא להצביע לליכוד.

בדצמבר 2014 החליט ראש עיריית אור יהודה, דוד יוסף, לקרוא לרחוב "ההגנה" על שם סער. בעקבות התנגדותו של סער חזרה בה העירייה מן המהלך, ואולם בפברואר 2015 החזיר ראש העירייה את השלט[31]. בדצמבר 2015 הוחלט להחזיר לרחוב את שמו המקורי.

במאי 2015 הצטרף סער כעמית בכיר למכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) והחל לפרסם במסגרתו מאמרים ומחקרי מדיניות, לרבות בעיתונות הכללית. כמו כן, הצטרף לסגל המרצים של הקריה האקדמית אונו והחל להעביר קורס בנושא "ממשל, משילות ורפורמות" לתלמידי תואר שני[32].

באפריל 2016 החל לעמוד בראש ועדה ציבורית לעתיד ענף הביטוח שהקימה לשכת סוכני הביטוח[33]. כמו כן הוא משמש יועץ לארגונים.

חזרה לפוליטיקה

באפריל 2017 הודיע גדעון סער שפרישתו מהפוליטיקה תמה וכי בכוונתו לחזור לפעילות בליכוד[34]. הוא פתח במסע "חוצה ישראל" במטרה להציג את רעיונותיו ולשמוע את הציבור[דרוש מקור].

באוגוסט 2017 הוביל ועידת חינוך בקריה האקדמית אונו שבה פרש תוכנית לשינוי מעמד המורה בחברה הישראלית כדרך המרכזית לחולל שינוי עמוק בחינוך.

באוקטובר 2018 טען בנימין נתניהו שסער רקם מזימה עם הנשיא ראובן ריבלין, שבמסגרתה לאחר הניצחון הצפוי של הליכוד בראשות נתניהו בבחירות יטיל הנשיא על סער להקים את הממשלה. סער וריבלין דחו טענה זו, וסער ציין כי "זאת חציית קו אדום, קרה פה דבר חמור"[35]. בפברואר 2019 לקראת הבחירות לכנסת ה-21, סער התמודד שוב בפריימריז בליכוד ונבחר למקום החמישי ברשימה לכנסת[36] ולאחר הבחירות כיהן כחבר בוועדת חוץ וביטחון עד פיזור הכנסת ויו״ר ועדת המשנה (של ועדת החוץ והביטחון) למדיניות חוץ.

באוקטובר 2019 לאחר פרסום כי הליכוד מעוניין לקיים פריימריז בזק[37], כתב גדעון סער בטוויטר "אני מוכן."[38]

חיים אישיים

בשנים 1990–2012 היה נשוי לשלי דנציגר. בגיל 24, מעט לפני החתונה, עברת את שם משפחתו ל"סער"[1]. להם שתי בנות משותפות, הצעירה אלונה סער שחקנית.

ב-16 במאי 2013 נישא בשנית, למגישת החדשות גאולה אבן[39]. נולדו להם בן ובת משותפים והם מתגוררים בתל אביב.

סער העיד על עצמו שאינו שומר את כל המצוות, אולם בסמיכות לטקס ברית המילה של בנו, החליט לשמור שבת[40].

קישורים חיצוניים

כתבות

ראיונות

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 לירון שמם, ‏שר בלי תיק, באתר ‏mako‏‏, ‏13 בספטמבר 2012‏
  2. ^ אלי קמיר, לישכת שרון, שלום, באתר nrg‏, 9 בפברואר 2001
  3. ^ אילן מרסיאנו וסמדר שילוני, המילואימניקים של הכנסת, באתר ynet, 13 במרץ 2003.
  4. ^ ליאת רון, ‏פורטפוליו / גדעון סער, באתר גלובס, 24 באפריל 2012.
  5. ^ בן כספית, סודות מהלשכה: הרגעים הקריטיים והמכריעים בכהונת אריאל שרון, סופהשבוע, 11 בפברואר 2014.
  6. ^ אילן מרסיאנו ואטילה שומפלבי, ההסדר: הצעת משאל עם בתמורה לתקציב, באתר ynet, 22 במרץ 2005
  7. ^ יוסי ורטרהמודל החדש של בנימין נתניהו: יצחק רבין, באתר הארץ, 12 בדצמבר 2008
  8. ^ הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, חינוך והשכלה, עמ' 19.
  9. ^ עזרי עמרם, מיצ"ב: שיפור בהישגי התלמידים, חדשות 2 (אתר מאקו), 21 באוקטובר 2010
  10. ^ Population Coverage and Sample Participation Rates אתר TIMMS
  11. ^ אור קשתי, מומחים במש' החינוך: הדיבור על זינוק בהישגי התלמידים - מופרך, באתר הארץ, 21 בינואר 2013
  12. ^ יעל ברנובסקי, הרפורמה בהשכלה הגבוהה: עוד 30% לתקציב, באתר ynet, 18 באוגוסט 2010
  13. ^ 13.0 13.1 פרוטוקול מס' 281 מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט, 11 באוקטובר 2010
  14. ^ תוכנית השאלת ספרי לימוד, (אתר משרד החינוך)
  15. ^ עוז לתמורה (אתר משרד החינוך)
  16. ^ פינות תומכות למידה למורים (אתר עוז לתמורה במשרד החינוד)
  17. ^ שר החינוך גדעון סער: "תלמידי ישראל יבקרו בחברון" (על תוכנית "נעלה לחברון") י"ב אדר תשע"א (2011), אתר חב"ד אונליין
  18. ^ גדעון סער: הסיורים בחברון אינם פוליטיים 6 בפברואר 2012, אתר חדשות נענע 10
  19. ^ הנימוקים לפרס, אתר אומ"ץ
  20. ^ Ufficiale Ordine al Merito della Repubblica Italiana, ‏2014
  21. ^ מסדר הצטיינות של הרפובליקה האיטלקית, ‏2011
  22. ^ "החלטת שר הפנים בנושא פעילות המרכולים בשבת בתל אביב.", מתוך האתר הרשמי של סער.
    יורי ילון, ‏השר סער החליט: "לא ייפתחו מרכולים בתל אביב בשבת", באתר ישראל היום, 5 ביולי 2014
  23. ^ עדי דברת-מזריץ, המאבק על השבת בת"א עולה מדרגה: על הכוונת - החנויות בנמלים ובמתחם התחנה, באתר TheMarker‏, 6 ביולי 2014
  24. ^ דנה ירקצי‏, עיריית תל אביב אישרה פתיחת מאות מרכולים בשבת, באתר וואלה! NEWS‏, 10 באוגוסט 2014
  25. ^ אריק גרינשטיין, הבשורה על-פי סער: הכרה רשמית בעדה הארמית-נוצרית, באתר מידה, 16 בספטמבר 2014.
  26. ^ אמיר בוחבוט‏, צה"ל חוזר לתקוף בעזה; סער: הפסקת האש היא פארסה, באתר וואלה! NEWS‏, 27 ביולי 2014
    כתבי "הארץ", הותר לפרסום: חמישה חיילים נהרגו בתקרית החדירה בנחל עוז, באתר הארץ, 29 ביולי 2014
    עוזי ברוך, גדעון סער: מבצע "צוק איתן" היה כושל, באתר ערוץ 7, 6 במאי 2016
  27. ^ סער: "פרשת המכתב גרמה פגיעה קשה", חדשות ערוץ 2 (אתר מאקו), 27 בפברואר 2017
  28. ^ בועז פיילר, המפכ"ל דנינו: "מסמך סער מזויף בוודאות", באתר כלכליסט, 26 בפברואר 2013
  29. ^ יהונתן ליסגדעון סער הגיש את התפטרותו מהכנסת: "תמיד יש מחר", באתר הארץ, 3 בנובמבר 2014
  30. ^ מתי טוכפלד, ‏גדעון סער חזר לפעילות בשטח: "תנועה לא עוזבים", באתר ישראל היום, 3 במרץ 2015
  31. ^ דנה ירקצי‏, למרות התנגדותו: שוב רחוב על שם גדעון סער באור יהודה, באתר וואלה! NEWS‏, 3 בפברואר 2015
  32. ^ ליאור דטל, הג'ובים החדשים של גדעון סער ושי פירון, באתר TheMarker‏, 9 בספטמבר 2015
  33. ^ רחלי בינדמן, גדעון סער מגייס לטובתו 4,500 סוכני ביטוח, באתר כלכליסט, 13 באפריל 2017
  34. ^ אחיה ראב"ד, גדעון סער הכריז על חזרה לפוליטיקה: "תם פסק הזמן, מתכוון לחזק את הליכוד", באתר ynet, 3 באפריל 2017.
  35. ^ מורן אזולאי, סער מגיב: "נתניהו מוקף בחורשי מזימות, עליתי לדרגת איום", באתר ynet, 25 באוקטובר 2018.
  36. ^ טל שלו‏, מתקרבים לסיום הספירה: קרב צמוד על המקום הראשון ברשימת הליכוד, באתר וואלה! NEWS‏, 6 בפברואר 2019.
  37. ^ נתניהו: שוקל פריימריז בזק. סער בציוץ: "אני מוכן", ynet, ‏2019-10-03 (בעברית)
  38. ^ גדעון סער, אני מוכן., @gidonsaar, ‏2019T3:39 (בiw)
  39. ^ איי דו: גדעון סער וגאולה אבן נשואים, באתר וואלה! NEWS‏, 16 במאי 2013
  40. ^ גדעון סער מתחזק: "אני שומר שבת מאז הולדת בני", באתר mako, נובמבר 2014
9 בדצמבר

9 בדצמבר הוא היום ה־343 בשנה (344 בשנה מעוברת), בשבוע ה־50 בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 22 ימים.

איחוד רשויות מקומיות

בישראל, איחוד רשויות מקומיות הוא תהליך הנועד לאחד בין רשויות מקומיות בישראל, בדרך כלל למטרת ייעול מנהלי וכלכלי.

בתולדות השלטון המקומי בישראל בוצעו כמה וכמה איחודים של רשויות מקומיות – עיריות, מועצות מקומיות, או מועצות אזוריות.

גאולה אבן-סער

גאולה אבן-סער (נולדה ב-15 ביוני 1972) היא עיתונאית ואשת רדיו וטלוויזיה ישראלית. הגישה את "בוקר טוב ישראל" ו"יומן" בערוץ הראשון ואחר כך את מהדורת החדשות המרכזית בערוץ כאן 11 עד פרישתה ב-24 בדצמבר 2018.

גבריאל אביטל

גבריאל (גבי) אביטל (נולד בשנת 1959) הוא דוקטור להנדסת אווירונאוטיקה ופובליציסט ישראלי. בעבר כיהן כמדען הראשי של משרד החינוך וכיושב ראש חוג הפרופסורים לחוסן מדיני וכלכלי.

גלעד ארדן

גלעד מנשה אֶרְדָן (נולד ב-30 בספטמבר 1970) הוא השר לביטְחון הפנים, והשר לנושאים אסטרטגיים והסברה, חבר הקבינט המדיני-ביטחוני וחבר הכנסת מטעם מפלגת הליכוד. בעברו כיהן בין היתר כשר הפנים, כשר התקשורת, כשר להגנת העורף וכשר להגנת הסביבה. עורך דין במקצועו.

הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי

הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי היא אחת מוועדות הכנסת הקבועות.

בשלהי הכנסת ה-12, לאחר האשרור הרשמי של "האמנה לביעור כל הצורות של אפליה נגד נשים (CEDAW)" בכנסת, הוקמה "הועדה המיוחדת למעמד האשה". בראשות הוועדה המיוחדת עמדה ח"כ שרה דורון מהליכוד והיו חברות בה שולמית אלוני, גאולה כהן, תמר גוז'נסקי ואחרות. בתקופת פעילותה הקצרה רשמה הוועדה כמה הישגים וביניהם הסכמת הרבנות הראשית לפרסום תקנות בנושא מעמד האישה בבתי דין רבניים; ותמיכה בחקיקה שאפשרה הכרה בנשים נשואות להיות נישום עצמאי במס הכנסה.כחצי שנה מאוחר יותר הוקמה בכנסת ה-13 הוועדה לקידום מעמד האישה על פי החלטת הכנסת מ-16 בנובמבר 1992 במטרה ליישם את אחת ההמלצות המרכזיות שהופיעו בדו"ח הוועדה הממלכתית לקידום מעמד האישה (1978) בראשות חברת הכנסת אורה נמיר. יושבת הראש הראשונה של הוועדה הייתה חברת הכנסת יעל דיין וכל יושבי ראש הוועדה מאז הקמתה היו נשים, למעט גדעון סער, ששימש יושב ראש הוועדה מכינון הכנסת ה-17 ועד מרץ 2008. תחום העיסוק העיקרי של הוועדה הוא קידום מעמד האישה בישראל לקראת שוויון בייצוג, בתחום החינוך ובמעמד האישי. כמו כן פועלת הוועדה למניעת אפליה בשל מין או נטייה מינית בכל התחומים וכן הקטנת פערים בכלכלה ובשוק העבודה ולמאבק באלימות כלפי נשים. בדצמבר 2013 שונה שם הוועדה לשמה הנוכחי, ביוזמת יושבת ראש הוועדה, עליזה לביא.

הכנסת התשע עשרה

הכנסת התשע עשרה, שהרכבה נקבע בבחירות לכנסת שהתקיימו ב-22 בינואר 2013, הושבעה ב-5 בפברואר באותה שנה. ב-8 בדצמבר 2014 החליטה הכנסת על התפזרותה ועל בחירות לכנסת העשרים שהתקיימו ב-17 במרץ 2015. בסך הכל כיהנה הכנסת התשע עשרה שנתיים, חודש ו-26 ימים.

הליכוד

הליכוד (ובשמה המלא: הליכוד – תנועה לאומית ליברלית) היא מפלגה ציונית ליברלית קפיטליסטית בימין המפה הפוליטית בישראל. היא קמה בשנת 1973 כברית מפלגות, שהתאחדו למפלגה יחידה בשנת 1988. התנועה מחזיקה כיום בשלטון וכן החזיקה בשלטון בישראל במשך רוב התקופה מאז שנת 1977 ועד ימינו.

הליכוד - ישראל ביתנו

הליכוד - ישראל ביתנו (מכונה: הליכוד ביתנו) הייתה רשימה משותפת של המפלגות "הליכוד" ו"ישראל ביתנו" שהתמודדה בבחירות לכנסת ה-19 וזכתה ב-31 מנדטים. חברי הכנסת שנבחרו מטעמה פעלו כסיעה אחת בכנסת עד לפיצולה של הסיעה למרכיביה, ביולי 2014.

הנהלת הקואליציה

הנהלת הקואליציה היא הגוף המנהל את הקואליציה בכנסת, המורכב מיושבי ראש הסיעות השותפות לקואליציה.

ישראל ביתנו

ישראל ביתנו היא מפלגת ימין ציונית חילונית בישראל אשר נוסדה ומונהגת בידי אביגדור ליברמן.

כ"ו בכסלו

כ"ו בכסלו הוא היום העשרים ושישה בחודש השלישי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום העשרים ושישה בחודש התשיעי

למניין החודשים מניסן.

מזכיר הממשלה

מזכיר הממשלה הוא בעל־תפקיד רשמי המלווה את ממשלת ישראל, וכפופה לו מזכירות הממשלה, שהיא יחידה במשרד ראש הממשלה. מזכיר הממשלה מכהן במשתמע מתוך סעיף 31 (ו) לחוק יסוד: הממשלה וכן לפי סעיף 8 לחוק הממשלה, התשס"א-2001. סמכויותיו ותפקידיו מפורטים, בין השאר, בתקנון הממשלה. הממשלה היא הממנה את מזכיר הממשלה, לפי הצעת ראש הממשלה. תפקידיו האישיים של מזכיר הממשלה מגוונים ומרובים, ובהם:

הכנת סדר היום לישיבות הממשלה ולוועדות השרים. לשם כך הוא מצוי בקשר מתמיד עם חברי הממשלה.

קישור בין הממשלה לבין נשיא המדינה, שאותו הוא מעדכן לפחות פעם בשבוע בהחלטות הממשלה ובעניינים העומדים על סדר יומה.

קישור בין הממשלה לבין הכנסת, ביחד עם השר המקשר בין הממשלה לכנסת.

ייצוג הממשלה כדובר בפני כלי התקשורת.

כל משימה אחרת אשר מטיל עליו ראש הממשלה.מזכירות הממשלה, שבראשה עומד מזכיר הממשלה, אחראית בין השאר על:

עריכת הפרוטוקולים הרשמיים של ישיבות הממשלה וועדות השרים.

הכנת סדר היום והחומר הנלווה, לרבות חומר רקע, לישיבות הממשלה וועדות השרים.

עריכת סטנוגרמות של ישיבות ממשלה וקבינט וכן של ועדות שרים אחדות, אשר אינן מופצות.

ייצוג הממשלה בישיבות נשיאות הכנסת.

תיאום השתתפות נציגי הממשלה בקבלות פנים דיפלומטיות, בטקסים ובלוויות.על אף אופיו הטכני והפקידותי, נחשב תפקיד מזכיר הממשלה לתפקיד יוקרתי בצמרת הממשל הישראלית וכנקודת זינוק מבטיחה לקריירה ציבורית ופוליטית, ורבים ממזכירי הממשלה היו, לימים, לשרים בכירים ואף לשופטים בבית המשפט העליון.

ממשלת ישראל השלושים ושלוש

ממשלת ישראל השלושים ושלוש, המכונה גם "ממשלת נתניהו השלישית", היא ממשלת ישראל בראשותו של בנימין נתניהו, שהוקמה לאחר הבחירות לכנסת ה-19 והושבעה ב-18 במרץ 2013 (ח' בניסן ה'תשע"ג).

הקואליציה הורכבה על ידי הליכוד - ישראל ביתנו, יש עתיד, הבית היהודי והתנועה. לראשונה מאז ממשלת ישראל העשרים ושש אף אחת מסיעות החרדים (ש"ס או יהדות התורה) לא הייתה חברה בקואליציה וכן לא מונו סגנים לראש הממשלה. לראשונה מאז ממשלת ישראל הראשונה (שכיהנה בשנים 1949–1950), כל שרי הממשלה היו גם חברי הכנסת (עד פתיחת הכנסת העשרים).

הממשלה הוחלפה בממשלה הבאה ב-14 במאי 2015.

ממשלת ישראל השלושים ושתיים

ממשלת ישראל השלושים ושתיים, המכונה גם "ממשלת נתניהו השנייה" הייתה הממשלה של מדינת ישראל בראשותו של בנימין נתניהו, שהוקמה לאחר הבחירות לכנסת ה-18 והושבעה ב-31 במרץ 2009. הממשלה כיהנה עד 18 במרץ 2013, לאחר הבחירות לכנסת התשע עשרה. זו הממשלה השלישית - מאז קום המדינה, והראשונה - במשך שלושים השנים הקודמות לסיום כהונתה, אשר כיהנה לפחות ארבע שנים עבריות רצופות (למעשה מיום ו' בניסן ה'תשס"ט עד יום ז' בניסן ה'תשע"ג ועד בכלל).

במקור, הבחירות היו אמורות להיערך ב-22 באוקטובר 2013 (י"ח בחשוון תשע"ד), אך הן הוקדמו בתשעה חודשים בעקבות חקיקת חוק התפזרות הכנסת השמונה עשרה אותו יזמה הממשלה.

מעריב השבוע

מעריב השבוע הוא עיתון אקטואליה ישראלי יומי. בראשיתו הוקם כשבועון סוף שבוע בלבד בשם "סופהשבוע". במאי 2014, לאחר איחוד העיתון עם "מעריב" הוא הפך לעיתון יומי ומותג מחדש בשם "מעריב השבוע", לו מהדורה חינמית מקוצרת בשם מעריב הבוקר, ומהדורת סוף שבוע בשם "מעריב סופהשבוע". עורכי העיתון הם דורון כהן וגולן בר יוסף.

משרד החינוך

משרד החינוך הוא אחד ממשרדי הממשלה בישראל.

המשרד אחראי על מערכת החינוך בישראל, כלומר גנים, בתי ספר, השכלה גבוהה וחינוך בלתי פורמלי. שר החינוך הנוכחי הוא הרב רפי פרץ.

בעבר היה משרד החינוך אמון גם על כלל הפעילות התרבותית בישראל כגון: קולנוע, תיאטרון, מוזיקה וכן על ענפי הספורט והעיסוק הספורטיבי בישראל. בתחום זה נכללו בין השאר תמיכה בספורטאים ישראלים וארגון השתתפות ישראלית באירועי ספורט בינלאומיים כדוגמת האולימפיאדה. האחריות על תחומי התרבות והספורט הועברה למשרד התרבות והספורט.

משרד הפנים

במדינת ישראל, משרד הפנים הוא משרד ממשלתי האחראי על השלטון המקומי ועל נושא התכנון והבנייה בישראל. כמו כן אחראי המשרד על רישוי עסקים, חופי הרחצה, החלת שעון הקיץ ועוד. בשנת 2008 הוקמה בהתאם להחלטת הממשלה, רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול אשר באחריותה נמצא כל נושא המעמד האישי בישראל הכולל: תעודות זהות, דרכונים, אשרות כניסה ושהייה בארץ (ויזה).

תפקיד שר הפנים היה תמיד אחד התפקידים הנחשקים בממשלות ישראל, בשל סמכויותיו הרבות, כגון קביעת מדיניות הדיור והתכנון, הגירה ותקציבי השלטון המקומי.

נחום ברנע

נחום ברנע (נולד ב-23 באוקטובר 1944) הוא עיתונאי, פובליציסט ובעל טור ב"דבר" ואחר כך ב"ידיעות אחרונות", חתן פרס ישראל בתחום התקשורת לשנת ה'תשס"ז.

גדעון סער - תבניות ניווט
שרי הפנים בממשלות ישראל
יצחק גרינבויםחיים משה שפיראישראל רוקחישראל בר-יהודהגולדה מאיריוסף בורגשלמה הללשמעון פרסיצחק חיים פרץיצחק שמיראריה דרעייצחק רביןעוזי ברעםדוד ליבאיאהוד ברקחיים רמוןאליהו סויסהנתן שרנסקיאלי ישיאריאל שרוןאברהם פורזאופיר פינס-פזרוני בר-אוןמאיר שטרית • גדעון סער • גלעד ארדןסילבן שלוםאריה דרעי סמל מדינת ישראל
שרי החינוך בממשלות ישראל
זלמן שזרדוד רמזדוד בן-גוריוןבן-ציון דינורזלמן ארןאבא אבןיגאל אלוןאהרן ידליןזבולון המריצחק נבוןיצחק שמירזבולון המרשולמית אלונייצחק רביןאמנון רובינשטייןיצחק לוייוסי שרידאהוד ברקלימור לבנתמאיר שטריתיולי תמיר • גדעון סער • שי פירוןבנימין נתניהונפתלי בנטבנימין נתניהורפי פרץ סמל מדינת ישראל
יושבי ראש הקואליציה
אברהם יוסף שפירארפאל אדריחיים קופמןשרה דורוןאלי דייןמיכאל איתןאופיר פינס-פז • גדעון סער • אביגדור יצחקיאלי אפללויואל חסוןזאב אלקיןיריב לויןצחי הנגבידוד ביטןדודי אמסלם
מזכירי ממשלות ישראל
זאב שרףכתריאל כ"ץיעל עוזאימיכאל ארנוןגרשון אבנראריה נאורדן מרידוריוסי בייליןאליקים רובינשטייןשמואל הולנדרדני נוה • גדעון סער • יצחק הרצוג • אהרון לישנסקי (בפועל) • ישראל מימוןעובד יחזקאלצבי האוזראביחי מנדלבליט • אריה זהר (מ"מ) • צחי ברוורמן סמל מדינת ישראל
יושבי ראש הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי של הכנסת
יעל דייןלימור לבנתנעמי בלומנטליעל דייןמרינה סולודקיןיעל דייןגילה גמליאלאתי לבניענבל גבריאלי • גדעון סער • ליה שמטובציפי חוטובליעליזה לביאעאידה תומא סלימאן
חברי הכנסת המכהנים בכנסת העשרים ושתיים
(חברי הכנסת ששמותיהם מודגשים מכהנים גם כשרים בממשלת מעבר)
כחול לבן (33) גנץלפידיעלוןאשכנזיניסנקורןמאיר כהןחיימוביץ'שלחהנדלברביבאיביטוןטרופרגרמןהאוזרפרקש-הכהןאלהררמירב כהןרזבוזובזמירשישטרןלויינקלביץ'תמנו-שטהמריחבן ברקשוסטרסגלוביץ'שפעטופורובסקיפרומןגינזבורגיברקן
הליכוד (32) נתניהואדלשטייןישראל כ"ץארדןכחלון • סער • רגבלויןגלנטברקתגמליאלדיכטראלקיןחיים כץאלי כהןהנגביאקוניסשטייניץחוטובליאמסלםאוחנהאופיר כץעטייהקישביטןברקקרעיזוהרשאשא-ביטוןהשכלשירשטרית
הרשימה המשותפת (13) עודהשחאדהטיביעבאסתומא סלימאןטאהאכסיףיזבקסעדיג'באריןאלחרומיעסאקלהאבו שחאדה
ש"ס (9) דרעייצחק כהןנהרימרגיבן צורמלכיאליארבלאזולאיאבוטבול
ישראל ביתנו (8) ליברמןפוררסובהאבידרמלינובסקיעמארקושניראיפראימוב
יהדות התורה (7) ליצמןגפניפרושמקלבטסלראשראייכלר
העבודה-גשר (6) עמיר פרץלוי-אבקסיסשמולימיכאליבר-לבסויד
המחנה הדמוקרטי (5) הורוביץשפירגולןזנדברגגילאון
הבית היהודי – האיחוד הלאומי (4) רפי פרץסמוטריץ'יוגבסופר
הימין החדש (3) שקדבנטכהנא

הערות

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.