גדעון סאמט

גדעון סַאמֶט (נולד ב-1940) הוא עיתונאי ישראלי, נחשב לבין הבכירים שבכותבי הטורים בישראל ולשעבר העורך האחראי של "הארץ".

גדעון סאמט
גדעון סאמט (2014)
מדינה ישראל  ישראל

ביוגרפיה

סאמט נולד בתל אביב, בנם של שמעון סאמט, עיתונאי ב"דבר" וב"הארץ", ושל אנדה. גדל במעונות עובדים ברחוב פרוג, למד בבית החינוך ע"ש א"ד גורדון ובתיכון עירוני ה'. בצה"ל שירת בחיל התותחנים עד שנכווה ועבר לשרת ב"במחנה נח"ל".

לאחר שחרורו למד ספרות אנגלית ומדעי המדינה באוניברסיטה העברית בירושלים. עבד כסגן עורך "במחנה" ומנהל התוכניות של גלי צה"ל תחת יצחק לבני. ב-1971 מונה על ידי גרשום שוקן, העורך הראשי והמו"ל של "הארץ", לעורך האחראי. סאמט יזם בין היתר את סדרת המאמרים על הפשע המאורגן בישראל, שבעקבותיה ועדה ממלכתית הכירה לראשונה בקיומו. הוא צירף לעיתון כותבים כתום שגב ודורון רוזנבלום. לאחר עשור בעריכה היה שליח העיתון בארצות הברית ובשובו היה חבר הנהלת המערכת ובעל טור.

בשנות ה-80 וה-90 ערך את כתב העת "פוליטיקה" ושימש מרצה לעיתונאות באוניברסיטת תל אביב. הרצאותיו עסקו בסגנונות עיתונאיים ובעיקר ב"עיתונאות החדשה". כמו כן הגיש בערוץ השני את תוכנית התרבות "ספרים עם סאמט". במשך שנים אחדות ערך סדרת ספרי עיון מקיפה, "המצב הישראלי", בהוצאות הספרים כתר וכנרת.

סאמט מתמקד בכתיבתו בנושאי פוליטיקה ותרבות, חברה ואדריכלות. בכתיבה הפוליטית מבטא סאמט עמדות שמאל עקביות. הן עוררו, כמו כלפי כותבים אחרים ב"הארץ", ביקורת מימין ופולמוסים ממושכים. הוא חבר ההנהלה של ארגון יוזמת ז'נבה, גוף ציבורי הפועל לקידום הסדר עם הפלסטינים, ומעורב במסגרות ציבוריות אחרות.

בשנת 1990 הוציא לאור את "רשימת ה-6,000", רב-מכר בהוצאת ידיעות אחרונות, אוסף של ששת אלפים מושגים ופרטי מידע בכל התחומים. את הרשימה הגדיר כגרעין מרכזי של ידע, האמור להיות באמתחתם של ישראלים רבים ככל האפשר כתנאי לשיח לאומי מושכל. על שער הספר נאמר: "הצעה למבחר של המושגים, המונחים, הפתגמים, התאריכים, הספרים, יצירות האמנות, האישים, הביטויים שכדאי לישראלים לדעת". בהקדמה מפורטת סאמט הבהיר את התיזה של הספר וציין כי הרשימה, שחוברה בעזרת כ-100 מומחים, איננה תחליף להשכלה מסודרת. היא נועדה לסייע בשיפור הרמה הנמוכה של ידע בתחומים חיוניים, בעיקר בקרב צעירים, כפי שנרשמה בסקרים רבים. אך התעוררה סביב הספר מחלוקת באיזו מידה המושגים שבספר אכן מהווים אינדיקציה למטען תרבותי והשכלתי.

בשנים 1992–1993 יצא בשליחות משרד החוץ כקונסול הכללי של ישראל בפילדלפיה. קבל את המינוי משר החוץ פרס אך יצא לשליחות לאחר שממשלת הלכוד כבר הורכבה.

תוך כדי עריכה וכתיבה היה סאמט פעיל במוסדות תרבות שונים, ושימש בין השאר בהנהלת תיאטרון הבימה ובצוות ההקמה של המשכן לאמנויות הבמה בתל אביב.

עם סיום תקופת עבודתו הממושכת ב"הארץ", שנים אחדות אחרי מועד הפרישה, הרחיב סאמט פעילות במוסדות תרבות, בין היתר במוזיאון תל אביב, בקידום הסדר מדיני במסגרת יוזמת ז'נבה ובעמותה לסיוע לעובדים זרים. בשנת 2008 פרסם רומן ראשון מפרי עטו, "להרוס את נדב". הרומן הבדיוני, שנושאו הוא חברות ובגידה, עורר עניין בין היתר בגלל ניחושים לגבי קשר בין גיבוריו לבין דמויות מוכרות במציאות (דוגמת ירון לונדון), ולגבי רומן-האהבים שהיה לסאמט עם הסופרת בתיה גור.

אשתו, ד"ר נעמי סאמט, מורה בתיכון רמת השרון ומומחית ייעוץ להורים, נפטרה ב-1999 לאחר מחלה. לזוג שני ילדים וחמישה נכדים.

בשנת 2013 הקים את המגזין האינטרנטי "פה שם" שמאז הקמתו זכה לתפוצה רחבה יחסית. תחת הכותרת "העתיד כבר כאן", סאמט טען בו כי נגזר על "עיתונות הנייר" לגווע ויש לפתח ביצירתיות את התחליף האינטרנטי שלה. במכתב מאותו זמן למו"ל "הארץ", עמוס שוקן, הציע סאמט כי במלאת לעיתון 100 שנה ב-2019 יודיע על קץ עידן העיתונות היומית הכתובה, ויתרכז בשכלול האתר. עם זאת יפיק מגזין סופשבוע, שכן "ז'אנר המגזין ימשיך להתקיים".

קישורים חיצוניים

אורי מילשטיין

ד"ר אורי מילשטיין (נולד ב-29 בפברואר 1940) הוא היסטוריון ותאורטיקן צבאי ישראלי שפיתח את הפילוסופיה של השרידות והעוסק בעיקר בהיסטוריה של מלחמות ישראל.

פרסם ספרים רבים שבהם עסק בהיסטוריה של הצנחנים, ועל מלחמת העצמאות בסדרת ספריו, תולדות מלחמת העצמאות. מילשטיין ידוע גם בשל הביוגרפיה שכתב אודות חייו של יצחק רבין, "תיק רבין: איך תפח המיתוס" (1995) "תיק רבין - מיתוס ושברו" (2005) ו"דרך רבין ומורשתו" בשני כרכים (2010).

ב-1991 פרסם בעברית ובאנגלית את הספר "תורת הביטחון הכללית - עקרון השרידות".

בשנות ה-60 פרסם ספר שירה, שחלק משיריו הופיעו שוב בספרו "קץ-החיים", ושירתו העכשווית מופיעה בפורום השירה שייסד, בו הוא מעורב בדיאלוג שירי.

בשנת 2007 זכה בפרס ז'בוטינסקי לספרות ולמחקר על ספרו "עלילת דם בדיר יאסין".

אליהו בנימיני

אליהו בנימיני (3 במאי 1914 - 13 בינואר 2002) היה ממפתחי החקלאות בישראל, היסטוריון של הטריטוריאליזם היהודי ופעיל בתנועת הפועלים לפני עצמאות ישראל ואחריה; בן דור המייסדים של רמת השרון.

אמנון דנקנר

אמנון דנקנר (5 בפברואר 1946 - 5 באפריל 2013) היה עיתונאי, פובליציסט, סופר ושחקן ישראלי. היה כתב, בעל טור ופרשן בעיתונים "הארץ", "דבר", "חדשות", "מעריב" ו"סופהשבוע", ועורך "מעריב" בשנים 2002–2007.

במחנה נח"ל

במחנה נח"ל היה ירחון לחיילים, אנשי ההתיישבות העובדת וחברי תנועות הנוער, שהופיע בשנים 1991-1949 מטעם פיקוד הנח"ל ואגף הנוער והנח"ל במשרד הביטחון.

הגיליון הראשון ראה אור ב-1949. מ-1951 הופיעו הגיליונות באופן סדיר עד 1991. הירחון חדל להופיע בהוראת הרמטכ"ל אהוד ברק, כחלק ממדיניותו לצמצום מספרם של הביטאונים הצבאיים.

העיתון הִרבה לעסוק בנח"ל, בהתיישבות ובביטחון המדינה והקדיש מקום גם לתולדות ארץ ישראל ולראיונות עם אנשי צבא בכירים, מדינאים, סופרים ואמנים.

בין הכותבים בו היו הסופרים והמשוררים חיים גורי, נתן שחם, נעמי שמר, בנימין גלאי, ניסים אלוני ועוד. את שעריו עיטרו אמנים ידועים, בהם נחום גוטמן, ראובן רובין, שמואל כץ, שמואל בק ועוד.

עורכי העיתון: אורי סלע, יצחק וייט, שמעון רכבי, רפאל ספורטה, יצחק לבני, מרדכי נאור, זאב ענר, יורם טהרלב, יוסף ארגמן, דני בירן, מיכאל (מייקל) שיר.

העיתון הצמיח עם השנים רשימה ארוכה של כתבים וצלמים, שתפסו מקומות מרכזיים בתקשורת ובתרבות בישראל, בהם: עקיבא נוף, גדעון סאמט, יורם פרי, נחמן שי, צבי רימון, עלי מוהר, איל מגד, ניבה לניר, אברהם חי, מנחם מיכלסון, תלמה אדמון, שוש אביגל, יגאל גלאי ובוקי נאה.

תפקיד מרכזי במערכת, במשך עשרות שנים, היה לצלם אלכס גל (גוטליב).

במחנה נח"ל אימץ את הרעיון של מדור הכזבים שהיה ב"במחנה" וזכה להצלחה ולפופולריות, ובעמוד האחרון שלו בתקופה ארוכה הופיעו כזבים [בדיחות] פרי עטם של קוראיו ובלטו בהם אותם כוכבים שבלטו ב"תחרות כזבים" ב"במחנה" - אברהם בן-עזרא, אלי אייל, ראובן גרינברג ואחרים.

תפוצת העיתון הגיעה בשיאה (בשנות ה-60 וה-70) ל-15 אלף עותקים.

במחנה נח"ל היה במשך תקופה ארוכה כתב עת פורץ-דרך – בתיאורים בלתי-שגרתיים של חיי הנח"ל וצה"ל, בכתבות דיוקן, בשיתוף אנשי רוח ואפילו ב"מתיחות" שזכו לתהודה גדולה בציבור.

הארץ

הארץ הוא היומון הוותיק ביותר הפועל בישראל. נוסד בשנת 1918 ונקרא בשם הנוכחי החל משנת 1919. העיתון היה בבעלות משפחת שוקן מאז שנת 1935, ובשנים האחרונות נמכרו 40% ממניות קבוצת הארץ, החברה שמוציאה אותו לאור, לאלפרד דומונט (20%) ולאוניד נבזלין (20%). העורך הראשי כיום הוא אלוף בן ומנכ"ל קבוצת הארץ הוא רמי גז. נכון לינואר 2018 שיעור החשיפה של העיתון עומד על 4.9% בימות השבוע ו-5.9% בסופי שבוע.

הודו - יומן דרכים

הודו - יומן דרכים הוא ספר מסע והתרשמות שחיבר עזריאל קרליבך, פובליציסט והעורך הראשי של "מעריב".

בשנת 1955 ערך קרליבך סיור בן שלושה שבועות בהודו, ואת רשמיו ממנו העלה בספרו "הודו - יומן דרכים" שהופיע בשנת 1956 בהוצאת עיינות. הספר מתאר את הודו מנקודת מבט אישית ובראייה ייחודית והפך לרב מכר מיד עם הופעתו, ובמשך עשרים שנה הופיע במספר מהדורות. ב-1986 יצא לאור פעם נוספת, בספריית מעריב, וב-2014 יצא לאור בהוצאת כתר.

במסעו, קרליבך מתרשם רבות מדרך החיים ההודית, כאשר במשך פסקאות רבות הוא מקדיש תיאורים נרחבים לנושאים רבים בחייהם, מהלבוש, דרך צורת הרחוב, ועד הפוליטיקה הפנימית והיחס המיוחד לחי בכלל ולחיות בפרט. קרליבך שם לב לקווים הבסיסיים המבדילים את מנהגי תרבות הודו ובין תרבות המערב, והדת היהודית, שעל ברכיה גדל. תיאוריו, התרשמויותיו, והכבוד הגדול שחולק קרליבך לתרבות הזרה והלא מוכרת, מצליחים להעלות שאלות רבות בנוגע לערכי הציוויליזציה המערבית, והדת היהודית הבסיסיים ביותר, ובפירוט, לצורה שבה מתייחסים לחיות, לקצב החיים, למשמעותם, ולבסוף גם למוות. קרליבך אף משווה את התרבות ההודית לתרבות המוסלמית ולתרבויות נוספות ומנסה להראות כיצד התרבות ההודית שונה אף מהן בתחומי חיים רבים ובסיסיים כגון אמונה באל, יחסי גוף נפש, זוגיות, נקמה ועוד.

הספר לא מסודר לפי רצף כרונולוגי של ביקורו של קרליבך אלא לפי נושאים, ביניהם: גודל האוכלוסייה, היחס לרכוש, היחס לבהמות, החלוקה לקאסטות, מוות וגלגול נשמות, עבודת אלילים, נישואין וזוגיות, היחס לכוח, יצירה תרבותית, בודהיזם בהודו, אסלאם בהודו, יהודי הודו (במיוחד יהדות קוצ'ין) ופוליטיקה עכשווית.

היינריך קרפלוס

היינריך קַרפּלוּס (Heinrich Karplus; ‏ 26 באוקטובר 1905 - 22 בדצמבר 1988) היה פרופסור לפתולוגיה ולרפואה משפטית ישראלי, אבי הרפואה המשפטית בארץ, מייסד המכון הלאומי לרפואה משפטית באבו כביר.

המחאה נגד תוכנית ההתנתקות

המחאה נגד תוכנית ההתנתקות החלה זמן רב בטרם התקבלה תוכנית ההתנתקות בכנסת. עם אישור ההכנות לתוכנית בכנסת ב-26 באוקטובר 2004 (אך לא לביצועה בפועל) התגבר גל המחאה, והוא הלך והתגבר עם התקדמות ההכנות לביצוע ההתנתקות. נראה שהמחאה נגד התוכנית שסומלה בצבע הכתום הייתה בין החזקות בעוצמתה בתולדות הדמוקרטיה הישראלית.

אף שבין מתנגדי התוכנית היו חילונים וחרדים, ציבור המפגינים השתייך ברובו המכריע לזרם הדתי-לאומי.

ירון לונדון

ירון לונדון (נולד ב-24 באוגוסט 1940) הוא עיתונאי, פובליציסט, קריין, פזמונאי, שדרן רדיו, שחקן קולנוע וטלוויזיה, ומנחה טלוויזיה ישראלי.

ישראל פנקס

ישראל פנקס (נולד ב-28 בינואר 1935) הוא משורר עברי, חתן פרס ישראל לשירה תשס"ה (2005).

כפר הילדים והנוער ויצו קנדה הדסים

הֲדַסִּים הוא כפר ילדים ונוער מיסודה של הדסה ויצו, הנמצא באזור מרכז הארץ, דרומית לאילנות, צפונית ליישובים כפר נטר ואבן-יהודה ומערבית לקדימה.

ליילה שוורץ

ליילה שוורץ (נולדה ב-13 ביולי 1949) היא מודל לציור ואמנית חברתית הפועלת כאמנית מיצגים, המשתמשת בגופה כמדיום לצורכי אמנות חזותית.

לינה משותפת

לינה משותפת הייתה שיטת חינוך וגידול ילדים, שהייתה נהוגה ברוב הקיבוצים עד שנות ה-80. בלינה המשותפת, ילדי הקיבוץ היו לנים בלילות יחדיו במבנים ייעודיים, שנקראו בתי ילדים, במנותק מהוריהם. בתי הילדים היוו מעון קבע לילדים, בו גם אכלו, התרחצו ולמדו בשנות בית הספר היסודי. ברוב הקיבוצים המשיכו ללון במשותף עד ההתגייסות לצבא.

מרים ברץ

מרים אֶטל בָּרָץ (אוסטרובסקי) (ב' בטבת ה'תר"ן, 23 בדצמבר 1889 – ב' בטבת ה'תשל"א, 30 בדצמבר 1970) הייתה מראשוני דגניה א' ומייסדת הרפת בקיבוץ. זכתה בפרס צימרמן על תרומתה "לטיפוח וגידול הבקר, ובחינוך דור בוקרים ובוקרות בארץ". הייתה אשתו של יוסף ברץ.

סמט

האם התכוונתם ל...

צור שיזף

צוּר שיזף (נולד ב-1959) הוא סופר מסעות ופרוזה, עיתונאי, צלם ונוסע.

רות גביזון

רות גביזון (נולדה ב-28 במרץ 1945) היא פרופסור אמריטה בקתדרה על שם חיים כהן לזכויות האדם בפקולטה למשפטים (פילוסופיה של המשפט ומשפט חוקתי) באוניברסיטה העברית בירושלים, מראשוני האגודה לזכויות האזרח ונשיאתה לשעבר, מייסדת ונשיאת מרכז מציל"ה. כלת פרס ישראל לשנת ה'תשע"א (2011) בתחום המשפטים. חברת האקדמיה הישראלית למדעים משנת 2015.

שמעון סאמט

שמעון סָאמֶט (Samet;‏ 13 במרץ 1904 – 15 במאי 1998) היה עיתונאי וסופר ישראלי, חבר מערכת העיתון "הארץ", ממייסדי אגודת העיתונאים בתל אביב, יקיר העיר תל אביב-יפו.

תום שגב

תּוֹם שֶׂגֶב (נולד ב-1 במרץ 1945) הוא עיתונאי והיסטוריון ישראלי. נחשב לאחד מ"ההיסטוריונים החדשים". היה בעל טור שבועי בעיתון "הארץ".

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.