גבעת שאול

גבעת שאול היא שכונה ואזור תעשייה במערב ירושלים, מדרום לכביש 1. השכונה ממוקמת בצמוד לכניסה הראשית לעיר, וגובלת בשכונת קריית משה בדרומה ובמזרחה. תושבי השכונה חרדים ודתיים לאומיים. אזור התעשייה נמצא בין שכונת גבעת שאול ממזרח להר נוף ממערב, והוא מתפשט דרומה גם במערב קריית משה, עד לבית הכרם. הנכנסים לירושלים דרך צומת גינות סחרוב, עוברים דרך גבעת שאול בדרכם לתוך העיר.

גבעת שאול
Angel's flour pipeline 1
מידע
עיר ירושלים
תאריך ייסוד 1907
מייסדים הרב אריה לייב הרשלר, משה קופל קנטרוביץ' והרב נסים אלישר
על שם הראשון לציון הרב יעקב שאול אלישר (יש"א ברכה)
מספר תושבים 8,969 (נתוני 2016)
קואורדינטות 31°47′22″N 35°11′31″E / 31.789325°N 35.19186944°E
שכונות נוספות בירושלים
(למפת ירושלים רגילה)
Jerusalem location map with titles2
 
גבעת שאול
גבעת שאול
Israel Central Bureau of Statistics
מבנה בשכונה
Malam Jerusalem
בניין חברת מלם תים בגבעת שאול

גאוגרפיה

השכונה ממוקמת בחלק המערבי של ירושלים, ומתנשאת לגובה של 818.6 מטר מעל פני הים. אפשר לחלק את שכונת גבעת שאול המורחבת לשני אזורים: גבעת שאול א' המתוחמת בין שדרות בן-גוריון בצפון, עקיבא אזולאי במערב, וימין אבות בדרום. וגבעת שאול ב' בין רח' חפצדי בצפון לבין רח' בית הדפוס בדרום ובין שכונת קריית משה במזרח ושכונת הר נוף במערב. גבעת שאול א' היא בעיקרה שכונת מגורים, בעוד גבעת שאול ב' מורכבת ממרכזי קניות, משרדים ותעשייה קלה. בשיפולי השכונה מצפונה נמתח הכביש מערבה לכיוון השפלה. נחל שאול היורד מהשכונה מתחבר לנחל שורק. מפאתי שכונת גבעת שאול סלולה דרך רומית בשם "מעלה רומאים" עד ליישוב מוצא, והיא למעשה קטע מדרך ארוכה יותר בין אמאוס לירושלים.

היסטוריה

הקמת השכונה

הרעיון להקמת השכונה עלה זמן רב לפני יסודה, אלא שקשיים שונים, כגון בעיית רכישת קרקעות על ידי יהודים בתקופה העות'מאנית, מנעו את הקמתה. ב־1907, הוקמה חברה מייסדת - 'חברת גבעת שאול', לה חברו הרב אריה לייב הרשלר (ר' לייב דיין), משה קופל קנטרוביץ' והרב נסים אלישר. נעשו ניסיונות לרכוש קרקע כדי להקים 'שכונת גנים', מעין שכונה חקלאית. כוונת המייסדים הייתה שבשכונה יתיישבו עניים שתינתן להם אפשרות להקים משקי עזר חקלאיים ליד ביתם, לאספקת תוצרת חקלאית טרייה לירושלים. באותה שנה (1907) נרכשו קרקעות השכונה (240,000 אמה) מידי ערביי דיר יאסין. השכונה נקראת ע"ש הרב יעקב שאול אלישר (יש"א ברכה) הראשון לציון, שבנו נסים, היה ממייסדי השכונה. נימוק נוסף לשם השכונה היה שמרומה של השכונה החדשה גם ניתן לצפות לכיוון 'תל אל פול' היא גבעת שאול המקראית, בירתו של שאול המלך (כיום באזור הסמוך לשכונת פסגת זאב).

השכונה החדשה הייתה מרוחקת מהעיר ומוקפת בכפרים ערביים, שהקרובים בהם היו דיר יאסין וליפתא, והדבר הרתיע את הרוכשים הפוטנציאלים. משה קנטרוביץ החליט למכור את הקרקע לבודדים, ולכן חילק את הקרקע לכ־160 מגרשים, שאותם הציע למכירה במחירים השווים לכל רוכש (13 נפוליון זהב). המגרשים היו גדולים בהשוואה למה שהיה מקובל בשכונות החדשות של ירושלים וגודלם היה כ־200 מ"ר. לדעתו של קנטרוביץ', שהיה הרוח החיה במייסדים, די היה בשטח הנרחב, כדי לבנות בית מגורים, לשתול גן ירק סביבו ולאפשר פרנסה ממכירת התוצרת החקלאית בעיר הקרובה - ירושלים. עוד נקבע שהרחובות הראשיים בשכונה יהיו ברוחב של 12 אמות (כ־6 מטר).

בשכונה התיישבו החל משנת 1910 מעט אנשים, רובם ממוצא תימני, שלא יכלו להרשות לעצמם לרכוש נחלה בעיר. הם בנו לעצמם בתי עץ קטנים וכשגדל במקצת היישוב גם הקימו לעצמם בית כנסת קטן שאותו מיקמו במרתפו של אחד הבתים ("ממעמקים קראתיך ה'"). נסים אלישר הוא שפעל ליישב במקום משפחות של תימנים, שכן אלה נחשבו לבעלי יכולת סבל גבוהה כנדרש ממתיישבים בשכונת ספר, ואף הוא עצמו התיישב בה כדוגמה אישית. לאחר כארבע שנים הצטרפו משפחות מהעיר העתיקה וממאה שערים, חלקן אשכנזיות וחלקן ספרדיות. בידודה של השכונה, משך אליה אישים מתנועת המוסר ותנועת החסידות שנהגו להתבודד בה, בהם הרב נפתלי אמסטרדם, הרב יהודה לייב אשלג, הרב שלמה זלמן הבלין, הרב יצחק מלצן, יעקב שמואל וינברג (ממייסדי בנק אנגלו-פלשתינה וגימנסיה הרצליה), וחתנו הרב אלעזר מרדכי קעניג (מחבר "רקח מרדכי" על השאילתות), הרב יוסף צבי גולדשמיד שהיה השו"ב (שוחט ובודק) של מאה שערים, ועוד.

לאחר מלחמת העולם הראשונה

מאז הקמתה סבלה השכונה ממתקפות ומירי של ערביי דיר יאסין וליפתא[1]. ישנן עדויות על התנגשויות חמושות בין היהודים לבין קבוצות ערבים שהגיעו לשכונה במטרה לעשות בהם שפטים, שבהן נפצעו יהודים ונהרגו ערבים[2]. ב-1929 היה מקרה של ירי על ידי ערבים מהאזור, שבמהלכו נפצעו זוג ממוצא תימני. בעקבות המקרה חש משורין של חיל האוויר האנגלי להגנת תושבי השכונה, ובתקרית האש נהרג הקצין האנגלי. לאחר תגובה באש של תושבי השכונה וחברי ההגנה, פסקו מתקפות הערבים על השכונה[3].

שכונת גבעת שאול המקורית חרבה בקרבות שבין הטורקים לבריטים על מבואות ירושלים במלחמת העולם הראשונה (השכונה היחידה בירושלים שנפגעה בקרבות). כבר בתחילת הקרבות עזבו אותה תושביה ונמלטו על נפשם מזרחה. לאחר שניצחו הבריטים, הם שילמו פיצויים לתושבי השכונה, והשכונה הוקמה מחדש בשנת 1919. גם בתקופה זו שימשו חצרות הבתים לחקלאות זעירה ואף לגידול פרות לחלב. בתחילת שנות ה-20 נוסדה במערב העיר שכונת הגנים קריית משה וכך נוצר רצף יהודי יישובי שזירז את התפתחות השכונה. אך שתי השכונות גם יחד לא היו בתחומה של העיר ירושלים והתקיימו במעמד עצמאי, ורק לאחר מלחמת העצמאות סופחה השכונה לירושלים.

עד מלחמת העצמאות שכן ממערב לשכונה הכפר הערבי דיר יאסין, שיושביו התפרנסו מחציבה במחצבות ממערב לעיר. במלחמת העצמאות נכבש הכפר על ידי אצ"ל ולח"י, במה שכונה "פרשת דיר יאסין", פרשה שמהלכיה ותוצאותיה נותרו שנויים במחלוקת. בחלק מבתי הכפר הנטושים הוקם מרכז בריאות הנפש "כפר שאול". ב-1949 הוקם בכפר מחנה עולים, ובמקביל שיכנו בכפר גם גרעין מתיישבים שהיה קשור לפועלי אגודת ישראל, מיוצאי פולין, רומניה וסלובקיה, שהקימו בו יישוב יהודי חדש - גבעת שאול ב'.[4]

הכניסה לשכונת גבעת שאול
הכניסה לשכונה
Zupnik
בית המדרש ע"ש זופניק בגבעת שאול

ב-2016 עמד מספרם של תושבי השכונה על 8,969 נפש, חרדים, ודתיים לאומיים רבים ומעט חילונים בעיקר בשל הסמיכות לקריית משה[5]. מאז ראשית שנות ה-2000, נמצאת השכונה בפיתוח ונבנים בה בניינים רבי קומות (מגדלי שאול), הממצבים אותה היא בין השכונות מרובות המגדלים בעיר.

אזור התעשייה

עם התפתחות התעשייה נדחקו רגלי החקלאים ובשכונה נבנו מבני תעשייה, מוסכים ובניני משרדים. בין המפעלים היו מאפיית מצות שמענוביץ, בית חרושת לביסקויטים פרומין, מפעל ש. פרידמן בע"מ לתנורי חימום ומקררים, בית חרושת לצבע של האחים דוד ויצחק גולדשמיד, בית חרושת לקרח הויזמן, בית חרושת נייגר לנקניק, מפעל גלוריה ליצור עמילן ופודינג, מפעל לנעלים "נעלי ארצנו", בית חרושת לאקונומיקה גלרנטר, מפעל לייצור רפליקות של עתיקות, טחנת הקמח "טחנת ירושלים", מפעל גילרו ועוד.

בשנות ה-70 עם התרחבות השכונה והקמת בתי מגורים שדחקו את המפעלים מהמתחם שבין רחובות נג'ארה לאלקבץ, התפתח אזור תעשייה ומשרדים המשתרע סביב הרחובות כנפי נשרים ובית הדפוס. בתחילה הוקמו מרכז שטנר ומרכז ספיר, בהם הוקמו מפעלים רבים, כמו מפרומאל, רים וכתר, מרכז דואר ישראל, מרכז של חברת חשמל, ולא מעט בתי דפוס (אחד מהרחובות הראשיים נקרא "רחוב בית הדפוס"), לאחר מכן הוקמו באזור אולמות חתונות כמו מונטה קרלו, מקסים, גוטניק, ושירת ירושלים.

עם הפיתוח של האזור הוקמו משרדים רבים, בהם ניתן למצוא גם שלוחות של משרדי ממשלה, וביניהם משרדי רשות המיסים, הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו, מבקר המדינה, בית המשפט לענייני משפחה, משרד הדתות ובית הדין לגיור, מרכזי שירות של חברות סלולר, חנויות רבות ועוד. כן קיימות באזור התעשייה שתי המאפיות הגדולות והמפורסמות בישראל – מאפיית אנג'ל, ומאפיית ברמן.

ברכס המערבי של אזור התעשייה שוכן בית הקברות הר המנוחות.

רחוב כנפי נשרים

הרחוב המרכזי באזור התעשייה נקרא רחוב כנפי נשרים, על שם ספרו התורני "כנפי נשרים" של הרב אברהם נשר (אדלר), מי שהיה שנים רבות ראש לשכת הרבנות הראשית בירושלים ומ"מ רבה של העיר. השם שאוב מן המילים: "אַתֶּם רְאִיתֶם אֲשֶׁר עָשִׂיתִי לְמִצְרָיִם וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים" (שמות פרק י"ט, ד), ורומז לשם משפחתו של הרב.

הסיבה בשלה הוחלט להנציח את הרב נשר דווקא במיקום זה, נעוצה בתוואי הרחב והנוח בו עובר הכביש על קו הרכס, דבר שהביא להכשרתו כשדה תעופה עבור מטוסי צה"ל במלחמת העצמאות - וכך הונצח גם מפעל זה בשם הרחוב.

מוסדות בשכונה

  • בית הכנסת "זופניק", בראשות הרב אברהם יצחק אולמן, חבר הבד"ץ של העדה החרדית ורב השכונה, במקום פועלת מקוה ושטיבלאך.
  • בית כנסת פרושים - בית כנסת עתיק בן למעלה ממאה שנים, ששוחזר בשנים האחרונות. נבנה זמן קצר לאחר שהגיעו לשכונה השוחט הרב יוסף צבי גולדשמיד וחבריו ממאה שערים. בעבר כיהן כרב המקום הרב מרדכי צוקרמן מתלמידי החפץ חיים, כיום בראשות הרב זלמן דוד צוקרמן.
  • בית כנסת "תכלת מרדכי", בראשות הרב ינון יונה, הרב הספרדי של גבעת שאול, המפעיל גם בית הוראה וכולל אברכים בשכונה.
  • בית הכנסת המרכזי "משכן באב"ד", הוקם על ידי הרב אשר טננבוים שהיה מנהל ועד הישיבות, ורב-השכונה מטעם המועצה דתית, וכיום בראשות בנו הרב יעקב טננבוים.
  • בית כנסת "מערב גבעת שאול", בשכונה המתחדשת בראשות הרב שלמה וולדנברג בנו של הרב שמחה בונם וולדנברג (רב שכונת עזרת תורה).
  • הישיבות "פרשבורג" "נר משה" "אחינו לצעירים מתחזקים" ,
  • ישיבת "מבקשי דעת" שנקראה בעבר בשם ישיבת "מבקשי השם", ובסמוך אליה ישיבת "קובנא". שתי ישיבות אשר נפתחו על ידי הרב שמואל מילר שליט"א.
  • תלמודי התורה "עץ חיים" "אבני שלמה" ומורשה.
  • משרדי ממשלה: שלוחות של משרד החינוך, משרד האוצר, המעבדות המרכזיות של משרד הבריאות ועוד.
  • בניין תאגיד השידור הישראלי "כאן"
  • בית היתומים דיסקין בנין עתיק ומפואר הממוקם בגבעה הצופה על הכניסה לעיר, המכיל בתוכו מספר ישיבות ומוסדות חינוך

לקריאה נוספת

  • שולמית בית ינאי, גבעת שאול - אנשים ומקומות אז והיום, עצמי, ירושלים תשנ"ט

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ מכתב חברי הוועד להנהלת העיר מכ"ד תשרי תרפ"ח, מעריב, כ"ז באייר תשל"ד
  2. ^ עדויות של זהבה כהן, מעריב, עקיבא אזולאי "ההגנה בירשלים", למשל במקרה של הרב יוסף צבי גולדשמיד שהרג פורעים שניסו לפרוץ לביתו - לפי עדותו בספר זכרונותיו שיצא בהוצאת המשפחה.
  3. ^ עקיבא אזולאי, "ההגנה בירושלים"
  4. ^ תום שגב, 1949 – הישראלים הראשונים, עמ' 101.
  5. ^ נתוני השכונה, באתר עיריית ירושלים
לחצו כדי להקטין חזרה
הר הביתEast Jerusalem Map HE1a1.PNG

מפת ירושלים
אלישע וישליצקי

הרב אלישע וישליצקי (כ"ז באדר א' ה'תשי"ד, 2 במרץ 1954 – כ"ה בטבת ה'תשע"ט, 2 בינואר 2019) היה רב דתי לאומי, ממייסדי בית המדרש "מהו"ת" ממייסדי הגרעינים התורנים ומחבר ספרים. לימד בישיבת מרכז הרב.

אשר טננבוים

הרב אשר טננבוים (ה' בניסן תש"א, 2 באפריל 1941 – ט"ז בשבט תשע"ג, 27 בינואר 2013) היה מנהל ועד הישיבות ורבה של שכונת גבעת שאול בירושלים.

בית היתומים דיסקין

בית היתומים דיסקין הוא מתחם מוסדות ובית יתומים בירושלים השוכן כיום בשכונת גבעת שאול.

בית היתומים הוקם בירושלים ברובע המוסלמי בעיר העתיקה בשנת 1880 על ידי הרב יהושע לייב דיסקין (1819–1898), מן הבולטים במנהיגי יהדות אירופה, אשר כיהן ברבנות בחשובות שבקהילות ליטא, ועם עלותו לארץ ישראל ב-11 ביולי 1877 (ראש חודש אב תרל"ז) היה לאחד האישים המרכזיים בירושלים, אשר הטביע את חותמו על היישוב הישן ומעבר לו. אשתו שרה סוניה דיסקין, הביאה עימה נדוניה של 40,000 זהובים, ואיתה הקים את בית היתומים דיסקין.

גבעת משה

גבעת משה (מוכרת גם בשם גוש 80) היא שכונה חרדית בירושלים, מערבית לשכונת סנהדריה וצפונית לשכונת תל ארזה. השכונה גובלת בשכונות סנהדריה, מחניים, עזרת תורה, שיכון חב"ד ותל ארזה. הרחוב המרכזי בשכונה הוא רחוב גבעת משה היוצא משדרות גולדה מאיר, שנקרא על שמו של משה פרוש. השכונה היא בעלת צביון חרדי מובהק, ומתאפיינת בבתי כנסת, ישיבות ומוסדות חינוך רבים.

עד למותו שימש הרב יעקב יוסף כרב השכונה.

דיר יאסין

דיר יאסין (בערבית: دير ياسين) היה כפר ערבי בהרי ירושלים כ-5 קילומטרים מערבית לירושלים בסמוך לשכונת גבעת שאול. הכפר התפרסם בשל פרשת דיר יאסין - כיבוש הכפר במלחמת העצמאות, שבמהלכו הוחרב חלק ממנו ונהרגו רבים מתושביו.

ה' בניסן

ה' בניסן הוא היום החמישי בחודש השביעי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש הראשון

למניין החודשים מניסן.

הר המנוחות

הר המנוחות הוא בית הקברות היהודי המרכזי בירושלים החל מאמצע המאה ה-20. בית הקברות נפתח בשנת 1951, והוא נמצא על גבעת הר המנוחות, שמתנשאת לגובה 750 מטר, בצדה המערבי של ירושלים, מצפון מערב לשכונת גבעת שאול ומעל לכביש 1.

מזרחית להר המנוחות ממוקם בית הקברות גבעת שאול, השני בגודלו מבין בתי הקברות בירושלים.

יהודה לייב הלוי אשלג

הרב יהודה לייב הלוי אשלג (ה' בתשרי ה'תרמ"ה, 24 בספטמבר 1884 – י' בתשרי ה'תשט"ו, 7 באוקטובר 1954) היה מקובל, עסק בפירוש ובהפצה של תורת הקבלה. מכונה "בעל הסולם" על שם פירוש הסולם שחיבר לספר הזוהר. זכה בפרס הרב קוק לספרות תורנית לשנת תשי"ג. מספר חצרות חסידיות הולכות בדרכו.

יעקב הלוי פילבר

הרב יעקב הלוי פילבר (נולד בכ"ז באדר תרצ"ו, 21 במרץ 1936) לשעבר ראש הישיבה לצעירים וממייסדיה, ממנהיגי החינוך התורני בישראל, ממייסדי "מרחביה - האגודה לקידום החינוך התורני", שהקימה בהנהלתו את מוסדות "נועם". מפרשני הראי"ה קוק, כותבם של שמונה ספרים תורניים ולשעבר רבו של קיבוץ חפץ חיים. יקיר ירושלים לשנת תשס"ח.

יער ירושלים

יער ירושלים הוא יער אורנים וברושים השוכן בהרי ירושלים בתחום העיר ירושלים, מקיפות אותו השכונות בית הכרם, יפה נוף, עין כרם, הר נוף, גבעת שאול ומושב בית זית. בשטח היער נמצא הגן הארכאולוגי מצפה כרם.

ישיבת פרשבורג

ישיבת פרשבורג (שמה הרשמי: ישיבה הרמה פרשבורג; הונגרית: pozsonyi rabbiképző, צ'כית/סלובקית: verejná rabínska škola v Bratislave) הייתה ישיבה בעיר ברטיסלאבה שפעלה מהמאה ה-18 עד 1940. פרשבורג נחשבת ל"אם הישיבות ההונגריות" והיא נקשרה בשמו של החת"ם סופר שעמד בראשה. בשיאה הייתה הישיבה הגדולה ביותר בעולם.

מכון פוע"ה

מכון פוע"ה - פוריות ורפואה על פי ההלכה משלב בין ההלכה היהודית לרפואה המודרנית, בעיקר בתחומי הפוריות, הגינקולוגיה והבית היהודי. המכון הוא חלק מפורום המכונים התורניים 'חותם'.

תחום ההלכה במכון מתבסס על הסכמתם של פוסקי הלכה ותחום הרפואה מתבסס על הרפואה בארץ ובעולם. המכון מספק שירותי ייעוץ בחינם, לכלל הציבור: דתי לגווניו, חילוני ומוסלמי.

מרדכי שטרנברג

הרב מרדכי שטרנברג (נולד בשנת תש"ח, 1948), הוא ראש ישיבת הר המור. מן הרבנים הבולטים בזרם התורני לאומי בציונות הדתית.

נריה גוטל

הרב פרופ' נריה משה גוטל (נולד בג' באב תש"ך, 26 ביולי 1960) היה נשיא מכללת אורות ישראל. ראש מערך המחקר במרכז תורה ומדינה.

קריית משה

קריית משה היא שכונה בדרום-מערב ירושלים, שהוקמה בשנת 1925 בסיועה של קרן "מזכרת משה מונטיפיורי". השכונה נמצאת בגובה של 820 מטרים מעל פני הים והיא בין השכונות הגבוהות בירושלים.

מצפון גובלות בתחומה שכונת גבעת שאול והכניסה לירושלים, מדרום שכונת בית הכרם, ממזרח שדרות הרצל וקריית הממשלה, וממערב אזור התעשייה גבעת שאול. השכונה תוכננה במקור כשכונת גנים, אך כיום אופי זה השתנה. בשכונה שוכנים מוסדות חינוך רבים.

השכונה נחשבת לשכונה פשוטה וצפופה יחסית לגודלה, מתגוררים בה כ-9,300 תושבים.

שכונות חרדיות בירושלים

השכונות החרדיות בירושלים הן שכונות בירושלים שבהן רוב ברור לתושבים חרדים מן הזרמים השונים, ואורח החיים החרדי לגווניו ניכר ברחובותיהן. בנוסף לשכונות החרדיות הוותיקות, מתגוררים חרדים בכל שכונות העיר. בנוסף, ישנן בעיר מספר שכונות, רובן בסמוך לשכונות החרדיות הוותיקות שבהן ניכרת מגמת התחרדות, כשחלק ניכר מאוכלוסייתן מתחלף באוכלוסייה חרדית כחלק מתהליך הגידול הטבעי המהיר של המגזר החרדי.

שלמה וולבה

הרב שלמה וולבה (תרע"ד, 1914 - ט"ז בניסן תשס"ה 25 באפריל 2005) היה מגדולי המשגיחים בדור האחרון ומחבר ספרים בתחום העבודה הרוחנית על פי תנועת המוסר. שימש כמשגיח בישיבת באר יעקב ובישיבת גבעת שאול שאותן הקים.

תל אל פול

תֵּל אֶל פוּל הוא שמו של תל בצפון ירושלים, בין השכונות פסגת זאב, שועפאט ובית חנינא. התל הוא גן ארכאולוגי פתוח. האתר מזוהה כעיר המקראית גבעה שהייתה העיר הראשית של שבט בנימין וידועה במקרא גם בשמות "גבעת בנימין", "גבע בנימין", "גבעת שאול" ו"גבעת האלוהים".

תלמוד תורה מורשה

תלמוד תורה מורשה הוא תלמוד תורה שהוקם בירושלים בברכתו ועידודו של הרצי"ה קוק על ידי אחדים מתלמידיו בישיבת מרכז הרב, ובראשם הרב עודד וולנסקי, הרב יעקב לבנון, הרב בנימין אייזנר, הרב אריה קורן, הרב יהושע רוזן והרב הלל פלסר, שמנהל את המוסד כיום ומשמש אף כראש הישיבה של הישיבה הקטנה הפועלת סמוך לתלמוד תורה. בצמוד לתלמוד התורה פועל מוסד המשך, ישיבה קטנה מורשה.

שכונות חרדיות בירושלים
תחילת היציאה מהחומות, לפני 1890 בית ישראלבתי ויטנברגמאה שערים רחוב שלמה זלמן בהר"ן028
בנייה בתקופה הטורקית, מ-1890 בתי אונגריןבתי הורנשטייןבתי ורשהבתי נייטיןבתי ראנדזיכרון משה (התחרדה) • חצר שטרויסשכונת אחווה (התחרדה) • גבעת שאול (התחרדה) • כרם אברהם (התחרדה) • שערי חסדרוחמה
בנייה במנדט הבריטי בתי מונקאטשגאולהמחנייםסנהדריהשיכון פאג"יתל ארזה (התחרדה) • מקור ברוך (התחרדה)
בנייה ישראלית לפני מלחמת ששת הימים בית וגן (התחרדה) • קריית אונסדורףקריית מטרסדורףקריית צאנזקריית שומרי אמוניםשיכון חב"דשמואל הנביא (התחרדה) • כרםרוממה (התחרדה)
בנייה ישראלית אחרי מלחמת ששת הימים גבעת משההר נוףסנהדריה המורחבתנוה יעקב מזרחעזרת תורהקריית בעלזרמת אשכול (התחרדה) • רמות פוליןרמת שלמהרמות אלון (התחרדה)
שכונות ירושלים

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.