גבעת רם

גבעת רם הוא אזור בירושלים בו שוכנים כמה ממבני הציבור המרכזיים והחשובים של מדינת ישראל. גבעת רם ממוקמת מעל לעמק המצלבה ובסמוך לשכונות ניות ונווה שאנן.

בין המבנים המצויים בגבעת רם:

בגבעת רם מצויים גם הפארקים הציבוריים הגדולים בירושלים: גן סאקר וגן הוורדים.

לחצו כדי להקטין חזרה
אצטדיון האתלטיקה בגבעת רםהאקדמיה ללשון העבריתהאקדמיה למוסיקה ולמחול בירושליםבית בלגיההכנסתמנזר המצלבהעמק המצלבההספרייה הלאומיתגן הוורדים על שם ווהלהיכל הספרדגם ירושלים בסוף ימי בית שנימוזיאון ארצות המקראמשרד האוצרמשרד הפניםמשרד ראש הממשלהבנק ישראלהתיכון ליד האוניברסיטהג'וינטמוזיאון המדע בירושליםהגן הבוטנימכון קזאלי לכימיה יישומיתמכון רקח לפיזיקההמרכז לחקר הרציונליותהמכון למדעי כדור הארץקריית הממשלההאוניברסיטה העברית בירושליםמוזיאון ישראלWikiAir IL-13-06 020 - Givat Ram.JPG

מקור השם

מקור השם במלחמת העצמאות. בסוף 1947 ובתחילת 1948 פשטה ההגנה על הכפר שייח' באדר ותושביו נמלטו. ההגנה ביקשה להחזיק במקום חיל מצב. מפקד המחוז, ישראל עמיר, חשש כי השתלטות האצ"ל והלח"י על הכפר תגרום להופעת הבריטים, וכך ייכשל ניסיונה של ההגנה ליצור קשר בין השכונות היהודיות במערב העיר. מפקד הגדנ"ע בירושלים, יהושע אריאלי, הציע לעמיר להציב כוח מפקדי גדנ"ע בשייח' באדר, שיוכל לגור ולאמן שם את הגדנ"עים הירושלמים, כ-1,500 במספר. עמיר נענה להצעה ובינואר 1948 הוקם בסיס גדנ"ע בשייח' באדר. דוד רשף (אז רבסקי), מפקד הגדנ"ע הארצי, טבע שם זמני לבסיס: "כפר הנוער", אך בעצה אחת החליפו מפקדי הגדנ"ע בירושלים, יהושע אריאלי וצבי אנקורי, את השם ל"גבעת ריכוז מפקדים". מטעמי נוחיות שבראשי התיבות, קבעו אריאלי, אנקורי וסגל מפקדי הבסיס כי שם הבסיס יהיה "גבעת ר"ם". במפות הופיע שם הבסיס כ 'ר"מ', ובהמשך הפך השם ל"רם"[1]. גרסה אחרת טוענת כי במלחמה רוכזו בגבעה זו המתגייסים הטריים של צה"ל, וראשי התיבות הם של "רמת מגויסים"[2]. לפי "מכתב למערכת" שהתפרסם בגיליון עיתון "חרות" מיום 3 באוגוסט 1948, הכותב מכנה את בית הקברות של שייח-באדר, הסמוך למשכן הכנסת, בשם "גבעת רע"ם".

הגבעה מול הכנסת נקראת בשם "גבעת הנשיא".

היסטוריה

בחלק המזרחי והצפוני של גבעת רם שכן עד למלחמת העצמאות הכפר הערבי שייח' באדר, שפונה במהלך המלחמה. לאחר מלחמת העצמאות בנתה מדינת ישראל על שטח הכפר ההרוס את מוסדות השלטון, למעט משכן הכנסת שהוקם ב-1966 על שטח שהוחכר מהכנסייה היוונית-אורתודוקסית.

במהלך מלחמת העצמאות, כאשר לא הייתה גישה לבית הקברות בהר הזיתים, הוכשר בית העלמין בגבעת רם. בית קברות קטן זה קיים עד היום בסמוך לכנסת במעלה גן סאקר (בית עלמין דומה קיים במתחם בית החולים שערי צדק הישן ברחוב יפו).

לאחר הכרזתה של ירושלים כבירת מדינת ישראל בדצמבר 1949, הוחל בחיפוש אחר שטח במרכז ירושלים עבור מוסדות השלטון ומשרדי המדינה הראשיים. תחילה נעשה ניסיון לאתר שטח במרכז העיר ליד רחוב יפו, ומשלא נמצא, הוחלט לשכן את מוסדות השלטון בגבעת רם, על חורבות הכפר שייח' באדר. שלושת בנייני הממשלה הראשונים הוקמו בשנות ה-50 ללא כל תוכנית אב מסודרת לאזור שבו הם הוקמו ולאחר מכן בשנת 1966 הוקם לידם גם בניין הכנסת ללא תוכנית מתאר מסודרת למקום. בסוף שנות ה-80 החליטה הנהגת המדינה להכין תוכנית מסודרת עבור קריית הממשלה ועבור כל אזור גבעת רם והכניסה הראשית לירושלים. התוכנית החדשה נקראה בשם: "קריית הלאום" או בשם נוסף בשם: קריית האומה והיא כוללת בנוסף לבנייני הממשלה גם מוסדות תרבות לאומיים כגון: בניין הספרייה הלאומית, בניין הגלריה הלאומית, ובניין ארכיון המדינה.

פרויקט קריית הלאום כולל למעשה את תוכנית המיתאר החדשה של קריית הממשלה והשלמת בנייתם של כל משרדי הממשלה והעברתם אל גבעת רם במערב העיר.

לאחר חנוכת קריית הלאום מתוכננים לעבור אליה גם משרדי הממשלה המצויים כיום בקריית מנחם בגין במזרח העיר, כולל הקמתו של בניין חדש עבור המטה הארצי של משטרת ישראל.

אתר טבע עירוני

החברה להגנת הטבע הכריזה על אזור בית העלמין גבעת רם והשטח הפתוח הסובב אותו אתר טבע עירוני, בהיותו אחד משטחי הטרשים הממוקמים בתוך העיר, ביחד עם גבעת התנ"ך וחורשת הירח.

האתר כולל בשטחו עצי שקד, תאנה, אשחר, תות עץ וברוש (שנותרו מהבוסתנים של הכפר שייח' באדר), וכן שיחי בתה אופייניים. במקום ניתן להבחין בזוחלים האופייניים לבית הגידול של ירושלים, בעיקר נחשים, לטאה זריזה, חרדון מצוי, זעמן שחור, שחור ראש שלווני, זעמן זיתני ועוד.

בשטח הטבעי למחצה הקימה החברה להגנת הטבע מרכז מחקר וחינוך סביבתי הקרוי התחנה לחקר ציפורי ירושלים, שהיא אתר הטבע העירוני הקהילתי הרשמי הראשון בישראל. התחנה הוקמה על שטח של כ-5 דונם בין הכנסת לבית המשפט העליון על שטח של משתלה נטושה. בתחנה פועלים חוקרים, אנשי חינוך ומתנדבים רבים העוסקים בשמירה על הטבע ועל אוכלוסיית הציפורים החולפת מעל קריית הממשלה. בין היתר עוסקים במקום בטיבוע ציפורי שיר לצורכי מחקר ומעקב, כן הוקם צמוד למבנה התחנה מסתור מיוחד בו ניתן לשבת לצפות בפעילות ציפורים בסמוך לבריכת מים קטנה ומתקני האכלה.

גלריה

Givat Ram campus

בנייני קמפוס האוניברסיטה העברית בגבעת רם

Israel museum

מוזיאון ישראל מן האוויר

S bader view

מבט על האזור המזרחי של גבעת רם. בצד ימין בית המשפט העליון, ובשמאל גן סאקר ברקע בתי קריית וולפסון

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ אהוד אמיר, ראיונות עם פרופ' יהושע אריאלי ז"ל ועם פרופ' צבי אנקורי ז"ל, "גדנ"ע ירושלים בתש"ח", משרד הביטחון, 2003. וכן חוזר על כך פרופ' אנקורי ז"ל בספרו "כדקל במדבר", הוצאת כרמל, 2007, עמ' 167. ראו "מגש הכסף" בגבעת ר"ם: בסיס הגדנ"ע בירושלים במלחמת העצמאות, עת-מול גיליון 231
  2. ^ ד"ר זאב וילנאי, אנציקלופדיה לידיעת הארץ, הוצאת ידיעות אחרונות, 1956 עמ' 571 - המקום היה: "מרכז המפקדים והמגויסים במלחמת הקוממיות בירושלים, ומכאן שמה: ר"ם-ר'מת מ'פקדים או ר'מת-מ'גויסים."
לחצו כדי להקטין חזרה
הר הביתEast Jerusalem Map HE1a1.PNG

מפת ירושלים
אגודת הסטודנטים באוניברסיטה העברית

אגודת הסטודנטים של האוניברסיטה העברית (או בשמה העדכני: ״אגודת הסטודנטים בעברית״) היא הגוף המייצג את כלל הסטודנטים הלומדים בכל ארבעת הקמפוסים של האוניברסיטה. האגודה מייצגת (נכון לשנת הלימודים תשע"ז) כ-22,000 סטודנטים. האגודה היא חברה מלאה בהתאחדות הסטודנטים בישראל והייתה ממייסדות ההתאחדות בשנות ה-30. שמה של האגודה והלוגו שלה שונו בשנת תשע״ד, המילה ״אוניברסיטה״ הושמטה משמה של האגודה, על-מנת לייצר הבחנה בינה לבין האוניברסיטה, ולהדגיש את היותה גוף סטודנטיאלי. לוגו האגודה שונה לריבוע בעל ארבע צלעות, המייצגות את ארבעת הקמפוסים בהם נמצאים שלוחותיה של האגודה.

אדריכלות בירושלים

בירושלים קיימים מאות רבות של מבנים בעלי חשיבות אדריכלית אשר נבנו בתקופות שונות, תחת שלטונות שונים ומתוך תפישות דתיות, פוליטיות וסגנוניות שונות ומגוונות. ערך זה מרכז את מקצתם על פי תקופת בנייתם, ועל פי האזור בעיר בו נבנו.

אצטדיון גבעת רם

אצטדיון האתלטיקה הבינלאומי בגבעת רם (או בשמו הרשמי "האצטדיון הלאומי והאוניברסיטאי ע"ש גרוסברג") הוא אצטדיון ספורט רב-תכליתי בקמפוס האוניברסיטה העברית בגבעת רם בירושלים, השייך כעת לעיריית ירושלים ומהווה חלק ממרכז הספורט האוניברסיטאי בגבעת רם על-שם הווארד קוסל.

בית הכנסת גבעת רם

בית הכנסת האוניברסיטאי ע"ש ד"ר ישראל גולדשטיין הוא בית כנסת בקמפוס גבעת רם של האוניברסיטה העברית.

בית העלמין שייח' באדר

בית העלמין שייח' באדר, הנקרא גם "בית העלמין בגבעת רם" ממוקם במדרון מעל גן סאקר ולמרגלות בניין בית המשפט העליון.

ג'וינט

הג'וינט (באנגלית: Joint או JDC), או בשמו המלא: American Jewish Joint Distribution Committee, הוא ארגון צדקה יהודי אמריקאי שנועד לסייע ליהודים באשר הם. הוקם בט' בכסלו תרע"ה, 27 בנובמבר 1914 על ידי מיזוג שלושה ועדים לסיוע שהיו נפרדים עד אז.

הג'וינט פועל להצלת יהודים הנתונים תחת איום. בתחילת שנות ה-90 של המאה ה-20 סייע הג'וינט לקיים ולחלץ כ-15,000 יהודים מאתיופיה. הג'וינט מספק סעד לקהילות יהודיות במצוקה על ידי אספקת מזון, לבוש ותרופות לזקנים. פעילות חשובה נוספת של הג'וינט היא חידוש החיים והקהילות היהודיות, בעיקר במדינות ברית המועצות לשעבר. הג'וינט מגדיר עצמו כארגון ציוני ומסייע לשירותים החברתים במדינת ישראל ולאוכלוסיות החלשות - ילדים במצוקה, עולים חדשים, זקנים ונכים. כמו כן, בעת אסון טבע או מעשה אדם, הג'וינט מסייע גם ללא-יהודים ברוח מסורת "תיקון עולם".

מקום מושבו של הסניף הישראלי של ארגון הג'וינט הוא בגבעת רם בירושלים.

גבעת מרדכי

גבעת מרדכי היא שכונה בדרום מערב העיר ירושלים. השכונה גובלת בשכונות בית וגן, פת, ניות, גבעת רם, ובעמק הצבאים.

האוניברסיטה העברית בירושלים

האוניברסיטה העברית בירושלים היא האוניברסיטה הראשונה שהוקמה בארץ ישראל (בשנת 1925) והמוסד האקדמי השני שנוסד בה (אחרי הטכניון). האוניברסיטה העברית הוציאה מתוכה אנשי שם בכל תחומי המחקר, לרבות פרופסורים ומדענים ידועים, ואף חתני פרסי נובל.

לאוניברסיטה חמישה קמפוסים:

הר הצופים, משמש את מרבית הפקולטות של האוניברסיטה ואת מרבית משרדי המנהל שלה.

גבעת רם, משמש את הפקולטה למתמטיקה ומדעי הטבע, את החוג להוראת המדעים, את בית הספר למדע יישומי וחלק ממשרדי המנהל כגון יחידת הרכש. כמו כן מכיל קמפוס זה מוסדות השייכים לאוניברסיטה באופן חלקי כגון הספרייה הלאומית ומרכז ארצי לבחינות ולהערכה ומוסדות שאינם שייכים לאוניברסיטה כגון האקדמיה ללשון העברית והאקדמיה למוסיקה ולמחול.

עין כרם (בשיתוף עם בית החולים הדסה), משמש את מקצועות הבריאות: הפקולטה לרפואה, הפקולטה לרפואת שיניים ועוד.

רחובות, שבה נמצאת הפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה ע"ש רוברט ה. סמית ובית הספר לרפואה וטרינרית ע"ש קורט

קמפוס מכון וולקני משמש את בית החולים הווטרינרי האוניברסיטאילאוניברסיטה גם מעבדה לביולוגיה ימית באילת.

בקמפוסים אלו מצויות עבודות אמנות רבות שנוצרו במהלך המאה ה-20 והמאה ה-21.

הגנים הבוטניים האוניברסיטאיים בירושלים

בירושלים ישנם שני גנים בוטנים אוניברסיטאיים הסמוכים לשני הקמפוסים העיקריים של האוניברסיטה העברית בירושלים. האחד נמצא בחלקו הצפון מזרחי של קמפוס הר הצופים והשני סמוך לשכונת ניות, בחלקו הדרום מזרחי של קמפוס אדמונד ספרא (גבעת רם). שני הגנים שייכים לאוניברסיטה העברית, אולם הגן שבגבעת רם מנוהל על ידי חברה חיצונית.

העשירון האחר

העשירון האחר הוא תא סטודנטים להט"בי של האוניברסיטה העברית בירושלים.

שם התא נגזר מן הטענה כי עשירית מן האוכלוסייה הכללית היא הומוסקסואלית, הנגזרת מהדו"ח "התנהגות מינית בזכר האדם" מאת אלפרד קינסי.

"העשירון האחר" הוקם בשנת 1990 על ידי קבוצה של מרצים וסטודנטים להט"בים מן האוניברסיטה העברית, והוא הארגון הלהט"בי הראשון בירושלים. בשנים הראשונות נפגש התא במשרדו של פרופ' אלון הראל. המפגשים הללו התנהלו בחשאי מפני שמשתתפים רבים היו "ארוניסטים". החל משנת 2000, לאחר מעבר במקומות שונים באוניברסיטה, עבר התא לפעול במסגרת בית הלל בקמפוס הר הצופים. ב-2008 פרש התא מבית הלל בעקבות סכסוך, שנבע מהתערבות של בית הלל בתכני המפגשים.

העשירון האחר מנוהל על ידי ועד של מתנדבים מקרב הסטודנטים הירושלמים. התא מקיים מפגשים פעמיים בחודש (ביום שני הראשון בכל חודש בקמפוס גבעת רם, וביום שני השלישי בכל חודש בקמפוס הר הצופים) המאפשרים לסטודנטים להט"בים להכיר אלה את אלה, לחזק את דימויים העצמי ואת ביטחונם העצמי כלהט"בים, ולהעמיק בתכנים הקשורים ללהט"ב. בנוסף, התא פועל לקידום זכויות להט"ב, כגון ביטול הסעיף המפלה הומוסקסואלים לתרום דם. המפגשים פתוחים לסטודנטים מכל מוסדות ההשכלה בירושלים, ולכלל שכבת הגיל הרלוונטית.

יוצאי התא היוו את עיקר גרעין האנשים שחברו והקימו את "הבית הפתוח". כמה מיושבי ראש העשירון האחר היו לימים לפעילים בולטים בקהילה הלהט"בית: סער נתנאל שהיה חבר במועצת העיר ירושלים מטעם מרצ, וחגי אלעד שהיה מנכ"ל הבית הפתוח עד קיץ 2006.

התיכון ליד האוניברסיטה

התיכון ליד האוניברסיטה, המכונה בראשי תיבות ליד"ה (שם קודם: תיכון בית הכרם), הוא בית ספר הכולל חטיבת ביניים ובית ספר תיכון ליד האוניברסיטה העברית בגבעת רם בירושלים.

ועד ראשי האוניברסיטאות

ועד ראשי האוניברסיטאות (ור"ה) הוא גוף שהוקם באמצע שנות ה-60 וכולל את הנשיאים, הרקטורים והמנהלים של שבע אוניברסיטאות המחקר בישראל: הטכניון, האוניברסיטה העברית בירושלים, מכון ויצמן למדע, אוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת בר-אילן, אוניברסיטת חיפה ואוניברסיטת בן-גוריון בנגב. האוניברסיטה הפתוחה היא במעמד משקיף.

הוועד עוסק בנושאי מדיניות המשותפים לכל האוניברסיטאות בישראל: שכר הסגל האקדמי, שכר הלימוד, גודל ההקצבה לקרן קשרי מדע בינלאומיים, מדיניות קבלת סטודנטים וכדומה. נציגים מכל האוניברסיטאות שבוועד מפקחים על פעילות של מרכז ארצי לבחינות ולהערכה שנוסד על פי החלטת הוועד בשנת 1981.

הוועד מוציא לאור כתב עת בשם "אקדמיה", ובו מאמרים בנושאי פעילותו של הוועד, מאמרים בנושאי שיטות הוראה ומחקר, וידיעות על הנעשה באוניברסיטאות.

יושב ראש ור"ה הנוכחי הוא פרופ' רון רובין, נשיא אוניברסיטת חיפה. אחדים מקודמיו הם פרופ' יוסף קלפטר מאוניברסיטת תל אביב, פרופ' פרץ לביא מהטכניון, פרופ' מנחם בן-ששון מהאוניברסיטה העברית בירושלים, פרופ' רבקה כרמי מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב ופרופ' אהרון בן זאב מאוניברסיטת חיפה.

מקום מושבו של הוועד הוא בקמפוס גבעת רם של האוניברסיטה העברית בירושלים.

בשנת 2012 פעל הוועד נגד ההכרה במרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון כאוניברסיטה, אך עמדתו לא התקבלה. הוועד לא קיבל לשורותיו את אוניברסיטת אריאל בשומרון. בשנת 2018 פעל הוועד למניעת הקמתה של פקולטה לרפואה באוניברסיטת אריאל בשומרון, אך גם הפעם נכשל.בשנת 2018 יצא הוועד נגד הקוד האתי לאוניברסיטאות שגובש במועצה להשכלה גבוהה. באותה שנה יצא הוועד נגד ההחלטה לאפשר למרכז הבינתחומי הרצליה לפתוח מסלול לתואר דוקטור למשפטים.

מלון קראון פלזה ירושלים

מלון קראון פלזה ירושלים הוא בית מלון בירושלים, והמבנה השני בגובהו בעיר. הוא נבנה ב-1973 ושימש כמלון "הילטון ירושלים". בשנת 1993 עבר המלון לבעלותה ולניהולה של קבוצת אפריקה ישראל, ושמו הוסב ל"קראון פלאזה" - מותג היוקרה של רשת מלונות הולידיי אין הבינלאומית.

המבנה, שמתנשא לגובה של 95 מטר ו-21 קומות, היה עד שנת 2010 גורד השחקים הגבוה ביותר בירושלים. הוא הוחלף על ידי מגדל 1 של פרויקט הולילנד. עקב מיקומו באחד האזורים הגבוהים ביותר בירושלים, ליד התחנה המרכזית בירושלים הגבוה בכמעט מאה מטר מהעיר העתיקה, הוא מהווה נקודת ציון לירושלים בתצפיות ממרחקים של עשרות קילומטרים. המגדל משמש לעיתים כדוגמה המחזקת את הטענה שבנייה לגובה בירושלים פוגעת בקו הרקיע המיוחד של העיר.

המגדל תוכנן על ידי האדריכלים יעקב רכטר ומשה זרחי והוא ממוקם סמוך לקריית הממשלה בגבעת רם ולבנייני האומה. סימן ההיכר שלו הוא צבעו הלבן ומוטיב של קשת מתועשת המופיע בכל החדרים בכל החזיתות של המגדל.

במלון 396 חדרים, שלוש מסעדות, מועדון ספא, בריכה מקורה, ומספר אולמות אירועים.

סנונית (עמותה)

עמותת סנונית מקדמת את החינוך המתוקשב בישראל באמצעות שילוב מיטבי של הטכנולוגיה בתהליכי הוראה, למידה והערכה ומתמחה בפיתוח מוצרי תוכן חינוכי מתוקשב למערכת החינוך ולשעות הפנאי. סנונית שואפת לרתום את הפוטנציאל החינוכי המשמעותי שיש בטכנולוגיה בכדי להשפיע באופן מהותי על תהליכי הלמידה במאה ה-21. במטרה ליצור תהליך למידה משמעותי, מהנה וחדשני, שמותאם לצרכיו של הלומד, למטרותיו וליכולותיו. לעמותה מגוון פרויקטים שמגיעים לאלפי לומדים עצמאיים ולמסגרות החינוך השונות.

העמותה ממוקמת בירושלים בקמפוס גבעת רם של האוניברסיטה העברית, ומעסיקה כ-40 עובדים נכון לשנת 2019, לרובם תארים מתקדמים במגוון מקצועות הלימוד והקריאייטיב. עמותת סנונית הוקמה בשנת 1994, כמיזם של האוניברסיטה העברית על ידי פרופ' נאווה בן צבי ומר דודו רשתי, בימים בהם עולם האינטרנט היה בראשיתו. בקיץ 1999 הפכה סנונית לעמותה עצמאית ללא כוונות רווח, מיסודם של האוניברסיטה העברית בירושלים ומשפחת ניר ובברלי ברקת. מנכ"לית העמותה החל משנת 2011 היא רויטל רובין.

עמק המצלבה

עמק המצלבה (נקרא גם: פארק רחביה) הוא עמק בירושלים, הנמצא בין השכונות רחביה, ניות וגבעת רם, וקרוי על שם מנזר המצלבה שבו.

העמק והמנזר נקראו בשם זה, מכיוון שעל פי המסורת הנוצרית מעמק זה נלקח העץ ממנו הכינו הרומאים את הצלב עליו נצלב ישו. עץ זה היה, על פי המסורת, עץ פלאי שהורכב מעצי ברוש, זית ואורן. בשנת 1962 קיבלה עיריית ירושלים החלטה, ביוזמת סגן ראש העירייה מנחם פורוש, ולפיה שמו העברי של העמק יהיה עמק רחביה. בשנת 1966 אף ניסתה העירייה ליישם החלטה זו, ללא הצלחה.

קריית הלאום

קריית הלאום (נקרא גם קריית האומה) הוא מתחם בירושלים הכולל חלק נכבד ממוסדות השלטון של מדינת ישראל, והקמתו נמשכת לשם העברת יחידות ממשלתיות נוספות אליו.

שטחו של המתחם כולל את קריית הממשלה ע"ש דוד בן-גוריון, הכנסת, חורשת קריית הממשלה, גן סאקר ולצדו בית הקברות שייח' באדר, התחנה לחקר ציפורי ירושלים של החברה להגנת הטבע, גן מנורת הכנסת ולצדו גן הוורדים, בית החייל, בית יד לבנים, ומרכז תזמורת משטרת ישראל[דרוש מקור].

קריית הממשלה

קריית הממשלה הקרויה גם קריית בן-גוריון נמצאת בגבעת רם שבירושלים, ומהווה ריכוז של בנייני הרשות המחוקקת, המבצעת והשופטת במדינת ישראל. הקריה, הנמצאת בהקמה מתמשכת מאז שנות ה-50 של המאה ה-20, מהווה היום חלק מרכזי מתוכנית הרחבה רחבת היקף המתוכננת לכלול בצד בנייני מוסדות השלטון של המדינה גם מבני תרבות לאומיים, אנדרטאות וסמלים לאומיים, ואזורי התכנסות ובילוי - תחת השם החדש קריית הלאום.

שייח' באדר

שייח' באדר (בערבית: شيخ بدر תעתיק מדויק: שיח' בדר) היה כפר ערבי במערב ירושלים, שנחרב במלחמת העצמאות. לאחר המלחמה שימשו בתי הכפר למשרדים של משרד החוץ, ועל שטחו הוקמו מבני ציבור כגון בנייני האומה ומלון קראון פלזה ואחר כך פרויקט "משכנות האומה".

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.