גבעת פינחס

גִּבְעַת פִּינְחָס היא אתר בשומרון, בכפר הפלסטיני עוורתא, דרומית לשכם וסמוך ליישוב איתמר. על הגבעה מספר קברים, שחלקם מיוחסים במסורות מסוימות לדמויות מתקופת המקרא.

Northern views. Awerta, tombs of Eleazar and Phinehas
הקברים המיוחסים לאלעזר ולפינחס, תמונה מראשית המאה ה-20
קברי אלעזר ואיתמר בגבעת פינחס (עוורתא)
מתפללים בקברי אלעזר ואיתמר
קברי שבעים הזקנים גבעת פנחס (עוורתא)
מתפללים בקברי שבעים הזקנים
Tomb of Phinehas, on the eastern side of the village of 'Awertah, the ancient Gibeah Phinehas (NYPL b10607452-80406)
קבר פנחס, כפי שתועד בשנת 1881

תיאור האתר

בתחום עוורתא יש כמה ריכוזים של קברים קדומים:

  • א-נבי עוזייר בתל א-ראס - בו מצוי מתחם המוקף בגדר אבנים. במתחם מצויה מצבה ולידה עץ חרוב עתיק. הקיר הדרומי והקיר המזרחי של המתחם מכוסים בכיפות הנתמכות בקשתות. בקירות יש גֻּמְחות, אשר משערים שבהן היו כתובות שומרוניות. ליד המצבה חצובה מערה קטנה. לפי מסורת יהודית מקום זה נקרא גבעת פינחס ובו נקבר הכהן הגדול השני, אלעזר בן אהרן (ספר יהושע כ"ד, ל"ג). לפי מסורת ערבית כאן קברו של עזרא הסופר.[דרוש מקור]
  • אל מפצ'ל ("בחסדי האל") - במרכז הכפר חצר נוספת ובה מצבה, המיוחסת לאיתמר אחי אלעזר. את הקבר ניתן לראות מהיישוב איתמר, שנקרא על שמו. עקב מיקומו בתוך הכפר הערבי, חולל הקבר מספר פעמים וצוירו עליו כתובות נאצה.
  • אל עזיראת - על הגבעה המזרחית של הכפר בית קברות ובו שני מבנים, אחד חד כיפתי והשני דו כיפתי, המיוחסים לקבר פינחס ולקבר אבישוע בנו, המקודש בעיני השומרונים.[דרוש מקור]
  • בצמוד למבנה הקבר מערה בה, לפי מסורת יהודית ושומרונית, מצויים קברי שבעים הזקנים שהיו בבית דינו של משה במדבר סיני (במדבר י"א, ט"ז-י"ז).[דרוש מקור]

תולדות המסורות

לפי מסורות יהודיות, שומרוניות וערביות מצויים בכפר עוורתא קבריהם של אלעזר ואיתמר בני אהרן, פינחס בן אלעזר, אבישוע בנו של פינחס (כותב ספר אבישע על פי המסורת השומרונית) ושבעים הזקנים שכיהנו בסנהדרין הראשונה בתקופת המדבר.

ראשיתה של המסורת אינה ברורה. הנוסע האלמוני מבורדו שעבר במקום בשנת 333, מראשוני כותבי ספרי המסעות בארץ ישראל, אינו מתאר בחיבורו את האתר על אף שעבר בסמוך לו. מסורת זו מופיעה לראשונה על ידי רבי יעקב השליח שביקר בארץ ישראל סביב שנת 1235:

וכפר עוורתא לשמאל העולה לירושלים, ושם קברו של איתמר הכהן והוא מקום נאה מאוד

כמה עשרות שנים לאחר מכן, בספרו של אשתורי הפרחי, כפתור ופרח, מספר אשתורי כי ביקר בעוורתא וכי שם קבורים אלעזר ואיתמר, פינחס ושבעים הזקנים.[1] הנוסע היהודי אברהם משה לונץ כתב בשנת 1891 בספרו מורה דרך בארץ ישראל וסוריה כך: "הכפר עוורתא היא גבעת פינחס, ובו יראו כיום קברי אלעזר הכהן ופינחס בנו" ומוסיף כי "על ההר ממולו קבר איתמר".[2] תימוכין לגרסה זו נמצאים גם אצל זכות (1857).[3] החוקר הצרפתי ויקטור גרן, שסייר בארץ ישראל במאה ה-19, כתב דיווח מפורט על הכפר עוורתא והקברים שבו.[4] גרן ביקר במבני הקבר באל עזיראת (אל עזילאת, בלשונו) ולא הבחין במצבה כלשהי. גרן שמע מפי יהודים ושומרונים על המסורות הקשורות בקברים שבכפר, אך סבר כי ייחוס קברו של אלעזר הכהן לעוורתא בטעות יסודו, שכן נכון לזהותה בגבעת פינחס שבהר אפרים, "בכפר ג'יביע, לא רחוק מחרבת ת'בנה".

קברו של אלעזר הכהן כשדה חרם

על הפסוק "וְאֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן מֵת וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ בְּגִבְעַת פִּינְחָס בְּנוֹ אֲשֶׁר נִתַּן לוֹ בְּהַר אֶפְרָיִם" (יהושע כד לג), יש מפרשני התורה שמסבירים שבני שבט יוסף רצו לזכות שייקבר אלעזר הכהן בנחלתם. ובעת מיתתו, החרימו את גבעת פינחס כ"שדה חרם" (הניתן לכהן שבאותו משמר) וכיוונו להחרים במשמרתו של פינחס הכהן, ובכך ייצא ויקבור אביו בנחלת בני יוסף בהר אפרים.[5]

עליות לרגל

יש הנוהגים לבקר בציון קברם של "שבעים הזקנים" ביום ההילולה, ה' בשבט. מקורה של הילולת "שבעים הזקנים" בתאריך זה נמצא בדברי הטור: "בחמישה בשבט מתו הזקנים שהיו בימי יהושע בן נון".[6] מתקופת הרמב"ן קיימים תיאורים על עליית גדולי ישראל ועולי רגל למערת שבעים הזקנים ולמצבות קבריהם של אלעזר ופינחס בני אהרון הכהן.[דרוש מקור] יום ההילולה של אהרן אבי אלעזר ואיתמר חל בא' באב[7] וביום זה עולים מתפללים רבים לציונו, באבטחת כוחות צבא גדולים. על רקע מעשי חבלה וצביעת מצבת ציון אלעזר הכהן בירוק, צבע האסלאם, פנו אגודת שכם אחד וועד המקומות הקדושים בשומרון ב-2008 למנהל האזרחי ולמשרד הדתות, אך ידם אזלה מלתחזק את המקום.[דרוש מקור]

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ספר כפתור ופרח, פרק י"א: גבולות הארץ, בהוצאת המכון ללימודי מצוות הארץ שעל ידי בית המדרש להלכה בהתיישבות, ירושלים, תשנ"ז, עמוד קי"ד.
  2. ^ א. מ. לונץ, מורה דרך בארץ ישראל, ירושלים, תרנ"א
  3. ^ אברהם זכות, ספר יוחסין השלם, עמ' 228
  4. ^ ויקטור גרן, תיאור גאוגרפי, היסטורי וארכאולוגי של ארץ-ישראל, כרך רביעי: השומרון, עמ' 308-309
  5. ^ פירוש המלבי"ם לספר יהושע כד,לג
  6. ^ טור אורח חיים תק"פ.
  7. ^ ספר במדבר, פרק ל"ג, פסוק ל"ח
איתמר הכהן

בתנ"ך, אִיתָמָר מוזכר כבן הרביעי של אהרן הכהן. לאחר מותם של אחיו נדב ואביהוא, שירת ככהן יחד עם אחיו אלעזר.

במהלך מסעם של בני ישראל במדבר, הוא עמד בראש בני גרשון ומררי, נושאי אוהל המועד.

בנוסף היה האחראי על עבודתם של הלוויים.

משפחת עלי הכהן היא מצאצאיו.

בית העלמין היהודי העתיק בחברון

בית העלמין היהודי העתיק בחברון הוא בית עלמין יהודי פעיל מהעתיקים בארץ ישראל, השוכן בשכונת אדמות ישי שבתל רומיידה בחברון. בראש התל מצוי מבנה מהתקופה הצלבנית ובו נמצא על פי המסורת קברו של ישי אבי דוד המלך, וכן קברה של רות המואביה. אתר נוסף הנמצא בראש התל הוא מערת כוכים, עליה הוקם מבנה בו ממנו נוהגים לצפות על קברו של עתניאל בן קנז הקבור בחברון.

בעקבות מסורת זו נקבע סמוך למקום בית הקברות היהודי.

במרוצת השנים חולל בית העלמין פעמים רבות באמצעות ניפוץ מצבות, גניבת ציוד והצתות חוזרות ונשנות מצד פלסטינים.

השומרון

חבל השומרון (ערבית: السامرة, תעתיק: א-סאמרה) הוא אזור גאוגרפי היסטורי במרכז ארץ ישראל, אשר מהווה חלק משדרת ההר המערבית. האזור נקרא על שם העיר שומרון, בירת ממלכת ישראל בימי אחאב.

חבל השומרון מורכב מהר אפרים והרי בנימין, ושטחו מתחלק לנחלות השבטים בנימין, אפרים ומנשה. בצפון הוא גובל בעמק יזרעאל, במזרח בבקעת הירדן, בדרום ביהודה ובמערב בשרון. רוב השטח הררי והפסגות הגבוהות שבו הן הר בעל חצור, הר עיבל והר גריזים.

רוב האזור הועבר לשליטת הרשות הפלסטינית ובו גם יישובים יהודיים בשליטת מדינת ישראל במשטר המנהל האזרחי. חבל השומרון הוא גם שמו של המחוז בממשל הצבאי, ממלחמת ששת הימים ועד להסכמי אוסלו.

חרם (מתנות כהונה)

במסגרת הכ"ד מתנות כהונה, חרם הנהו אחת ממתנות כהונה הניתנות לכהנים אפילו בחוצה לארץ. תוכן המתנה היא קרקע או מטלטלין שבעליה מקדישים לתרומת קודש.

פרטי דיני חרם נחשבים בעיני חז"ל לאחת משמונה "מקצועי תורה" שהם "גופי הלכות".

מערת המכפלה

מערת המכפלה (מכונה בערבית: الحرم الإبراهيمي, תעתיק: אלחרם אלאבראהימי, תרגום: המקום הקדוש של אברהם) היא מבנה במזרח העיר חברון. על פי המסורת היהודית והכתובים, המערה היא מקום קבורתם של אדם וחווה, אבות האומה אברהם, יצחק, יעקב ואמהות האומה שרה, רבקה ולאה (רחל נקברה בקבר רחל בבית לחם). היא מהמקומות המקודשים ביותר ליהדות ומקודשת גם באסלאם.

מקומות קדושים ליהודים בארץ ישראל

בארץ ישראל ישנם אתרים רבים הנחשבים כמקומות קדושים ליהודים. חלק קטן ממקומות אלה נקבע בתקנות שהותקנו מכוח חוק השמירה על המקומות הקדושים ומטופל בהתאם לתקנות אלה. חלק מאתרים אלו מקודש גם לדתות אחרות. הר הבית הוא המקום הקדוש ביותר ליהודים ועל פי ההלכה לקדושתו של הר הבית משמעויות רבות גם כיום.

מקומות רבים מקודשים בשל האישיות הקבורה בהם, ולעיתים בזיהוי שונה של הקבור במקום. מרבית המקומות הקדושים הם קברי צדיקים הנמצאים בגליל. חלקם מיוחס לתקופת האבות, ומרביתם מתקופת התנאים. המאוחר שבאתרים אלה הוא קבר השל"ה.

נבי ימין

נבי ימין הוא אתר הנחשב כקברו של בנימין בן יעקב המצוי במזרח כפר סבא סמוך למושב נווה ימין. במתחם פועלת כיום ישיבה ולמקום באים מתפללים רבים במהלך כל ימות השנה.

בקונטרס "יחוס האבות והנביאים" משנת 1537 מתואר קבר בנימין באזור זה, הנקרא שם "סראקה", כנראה על שם אתר הקבורה הסמוך. נוסע ערבי שעבר במקום הזה בשנת 1714 קורא לו "סידי בניאמין" - אדוני בנימין.

מתחם הקבר מורכב ממבני קבר בעל כיפה, סביל שאינו פעיל כיום ומבנה בעל שלוש קשתות המשמש כיום את קבוצת חסידי ברסלב המפעילה את המקום ולומדת לימודי קודש. על מבנה הסביל קבועה כתובת ערבית קדומה המתוארכת לשנת 1312 והמזכירה את שמו של המושל הכללי של ארץ ישראל בימי השלטון הממלוכי תנכיז אלחוסאמי. את המתחם כולו מקיפה גדר אבן, והוא מתוארך לתקופה הממלוכית.

עד לשנת 1948 היה האתר בתחומי הכפר הערבי כפר סאבא, וב-13 במאי 1948, נכבש האזור תוך שעתיים על ידי חטיבת אלכסנדרוני (מבצע מדינה). למרות הכיבוש המהיר, בסמוך למתחם הקבר נערך קרב עקוב מדם בין הערבים לבין חיילי החטיבה (סך הכל נפלו בקרב 29 מחיילי החטיבה).

אל מול המתחם מצוי מבנה קבר קטן בעל כיפה הנקרא מקאם נבי סוארכה. לפי מסורת אחת, זהו קברו של שיח' בדווי מהנגב. לפי מסורת אחרת, שהם[דרושה הבהרה] האתר הוא נבי סראקה (ה"גנב"). שני המבנים הוקמו כנראה בתקופה הממלוכית. בסמיכות לשני קברים אלו מצויות שרידיה של חווה חקלאית קדומה שפעלה במקום עד לשנת 1948.

האזור כולו שוכן על אתר ארכאולוגי מהתקופה הרומית והביזנטית, שכולל שתי בארות. רק חלקים קטנים מהמתחם נחפרו ונחקרו.

נבי סמואל

נבי סמואל (מכונה גם: קבר שמואל הנביא בערבית: אַ-נַבִּי צַמְוִיל) הוא אתר המקודש לשלוש הדתות המונותיאיסטיות כמקום קבורתו של שמואל הנביא. הוא שוכן בפסגת הר, צפונית-מערבית לירושלים, כקילומטר אחד משכונת רמות. המבנה הבולט ביותר בשטח הוא מצודה צלבנית גדולה, שהשתמרה לגובה של שתי קומות.

האתר משמש כיום כבית כנסת אורתודוקסי, עם חדרי תפילה נפרדים לגברים ונשים, וכן אתר עלייה לרגל של בני הדתות השונות בימי מועד ועלייה לרגל; עבור היהודים בכ"ח באייר הנחשב, על-פי הדעה הרווחת במסורת היהודית, כיום פטירתו של שמואל הנביא.

פינחס

פִּינְחָס הוא דמות מקראית, היה בנו של אלעזר ונכדו של אהרן הכהן.

פינחס (פירושונים)

האם התכוונתם ל...

קבר אבנר בן נר

אתר קבר אבנר בן נר ממוקם על פי המסורת בלב העיר חברון, סמוך למערת המכפלה. מבנה עם מספר חדרים סביב חצר ושער בסגנון ממלוכי.

קבר איתמר בן אהרן הכהן

קבר איתמר בן אהרן הכהן הוא מבנה הנמצא בעוורתא. מסורת יהודית מצביעה על המקום כקברו של איתמר בן אהרן הכהן.

קבר אלעזר בן אהרן הכהן

קבר אלעזר בן אהרן הכהן הוא מבנה הנמצא בעוורתא. מסורת יהודית מצביעה על המקום כקברו של אלעזר בן אהרן הכהן.

קבר יהושע בן נון

קבר יהושע בן נון הוא מבנה המזוהה עם מקום קבורתו של יהושע בן נון. בסמוך נמצא קבר נוסף המיוחס לאביו נון. הקבר נמצא בכפר הערבי כיפל חארת' כק"מ צפונית מערבית לאריאל, המקום מזוהה עם תמנת חרס המקראית, המצוינת במקרא כמקום קבורת יהושע. אולם יש המזהים את תמנת חרס עם חרבת תמנה, שבאזור היישוב נווה צוף.

יהודים נוהגים לפקוד את הקבר ביום פטירתו של יהושע בן נון החל בכ"ו בניסן. ביום זה מאבטחים כוחות צבא רבים את המקום.

קבר יוסף

קבר יוסף (ערבית: قبر يوسف, תעתיק: קבְּר יוּסף) הוא מבנה בפאתיה הדרום-מזרחיים של שכם ובמרכזו חדר קבורה.

בספרות הנוסעים מאז שלהי העת העתיקה זוהה המקום כקברו של יוסף בן יעקב.

לאתר הקבר חשיבות כשל קברי צדיקים בעיני יהודים, וכן בעבר אצל המוסלמים והנוצרים. על מקוריות האתר וזיהויו יצאו עוררין, אך לפי החוקר יואל אליצור למעט השומרונים, אשר להם יש מסורת על מקום אחר בשכם המזוהה עם קבר יוסף, ישנן עדויות לאורך יותר מאלף שנה על זיהוי המקום בידי בני הדתות השונות כקבר יוסף.

קבר ישי ורות

קבר ישי ורות, נחשב לאתר קבורה הנמצא בחברון, על ראש גבעה בתל רומיידה. יש המייחסים את הקברים לרות המואביה ולנכדה ישי אבי דוד. בערבית קרוי המקום דיר אל-ארבעין, שם הנחשב על-פי החוקר לואי-איג ונסאן לשיבוש שמה הקדום של חברון "קריית ארבע" וכן בפי ערביי המקום יש שקראו לשדה "כרם אבי דאפי" שהוא שיבוש של "כרם אבי דוד".

ייחוס הקבר לישי ידוע מהמאה ה-15, ולרות מהמאה ה-19.

קבר כלב בן יפונה

קבר כלב בן יפונה הוא מבנה המזוהה עם מקום קבורתו של כלב בן יפונה בכפר הערבי כיפל חארת' בשומרון, כק"מ צפונית מערבית לאריאל.

המבנה קרוי בערבית "נבי תול כפל", כאשר כפל הוא שמו של כלב בן יפונה בערבית. מכאן גם שמו של הכפר - כפל חרת'. המקום מוזכר בספר המסעות של פתחיה מרגנסבורג, שסייר בארץ ישראל בשנות השמונים של המאה ה-11: "הר געש גבוה מאוד, ובאמצע ההר יהושע בן נון קבור ואצלו כלב בן יפונה." באמצע המאה ה-12 יעקב השליח מציין את הכפר חרס כמקום קברו של כלב בן יפונה. שמואל הקראי שביקר בארץ ישראל בשנת ה'תא (1641-1642) קורא למקום תמנת חרס וכותב כך: "מקום יפה מוגדר בחומת הקיר, ובתוכה מצבה נאה, ואמרו שהיא קבורת כלב בן יפונה עליו השלום."

אין מסורת על יום פטירתו המדויק של כלב בן יפונה ולכן נוהגים לפקוד את הקבר בעשרה בטבת שהוא יום הקדיש הכללי ובליל שישי הסמוך לשבת פרשת שלח לך, פרשה בה מסופר על כלב בן יפונה. בשל מיקומו של הקבר בתוך כפר פלסטיני מאבטחים כוחות צבא רבים את המקום בעת העלייה אליו.

קבר עתניאל בן קנז

קבר עתניאל בן קנז הוא מבנה הנמצא בחברון, סמוך לכיכר השוטר, ובקומתו הראשונה מערת קבורה חצובה ובה עשרה כוכים. מסורת יהודית מצביעה על המקום כקברו של עתניאל בן קנז. על פי המסורת המוסלמית מיוחס הקבר ל"א-נבי חברון" מייסד העיר.

בתנ"ך אין התייחסות מפורשת למקום קברו של עתניאל בן קנז, אולם הוא היה חתנו של כלב בן יפונה, שקיבל את העיר חברון לנחלה ואפשר להניח שנקבר בנחלתו בחברון.

לדברי אנשי היישוב היהודי בחברון, מתחם הקבר נקנה על ידי יהודים במאה ה-19, בספר "קהילת חברון" מתואר "בל"ג בעומר אחרי הצהרים היו יוצאים לטייל בשדות והולכים לקברו של עתניאל בן קנז...". הקבר נעזב לאחר מאורעות תרפ"ט כשהיהודים עזבו את חברון. לאחר מלחמת ששת הימים עבר האזור לשליטת ישראל, שאפשרה כניסה חופשית הן לישראלים והן לפלסטינים. בהסכם חברון נמסר האזור לשליטת הרשות הפלסטינית, שמנעה כניסת אזרחים ישראלים לקבר. מאז מבצע חומת מגן צה"ל שולט למעשה בשטח, ומתאפשרת כניסת יהודים וישראלים מספר פעמים בשנה, באבטחת צה"ל, בין השאר בתשעה באב וחול המועד של סוכות ופסח.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.