גבעת חיים איחוד

גִּבְעַת חַיִים (אִחוּד) הוא קיבוץ בעמק חפר ליד חדרה. הקיבוץ נושא את שמו של חיים ארלוזורוב, המזכיר המדיני של הסוכנות היהודית, שנרצח בשנת 1933 בחוף ימה של תל אביב. קיבוץ גבעת חיים איחוד נמצא צפונית לקיבוץ גבעת חיים מאוחד.

גבעת חיים איחוד
Givat Haim Ihud sign 01
מחוז המרכז
מועצה אזורית עמק חפר
גובה ממוצע[1] ‎22 מטר
תאריך ייסוד 1952
תנועה מיישבת התנועה הקיבוצית
סוג יישוב קיבוץ
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2018[1]
  - אוכלוסייה 1,137 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה 4.5% בשנה עד סוף 2018
(למפת נתניה רגילה)
Netanya
 
גבעת חיים איחוד
גבעת חיים איחוד
32°23′58″N 34°55′56″E / 32.3994558468583°N 34.93234057204°E
מפת היישובים של מועצה אזורית עמק חפר
באדום - גבעת חיים איחוד
בירוק - מיקום בניין המועצה
http://www.ghi.org.il

היסטוריה

הקיבוץ הוקם בשנת 1952 בעקבות הפילוג שחל בתנועת הקיבוץ המאוחד בשנים 19511952. הקיבוץ הוותיק, גבעת חיים, נותר בידי הקיבוץ המאוחד ונקרא גבעת חיים מאוחד והקיבוץ החדש נקרא גבעת חיים איחוד. הגרעין המייסד של הקיבוץ הורכב מחברים שפרשו מהקיבוץ הוותיק (חברי מפא"י והבלתי מפלגתיים) וחברי מפא"י מקיבוץ כפר סאלד. אליהם נוספו משפחות בודדות מהקיבוצים יגור, גליל ים ומעוז חיים. מייסדי הקיבוץ היו רובם חניכי תנועות נוער ציוניות, בעיקר ממרכז אירופה, שעלו לארץ בשנות ה-30 של המאה ה-20. אליהם נוספו במשך השנים עולים חדשים, ניצולי שואה, בוגרי חברות נוער, נקלטים 'מן העיר אל הכפר' ועוד.

חברי הקיבוץ החדש הקימו על הקרקע השוממה צריפים ומהר מאד גם בתי קרקע נמוכים, שתלו גינות, נטעו מטעים ושדות, והקימו ענפי שירות שונים כמו מכבסה, חדר אוכל, מחסן בגדים, מבני ציבור ועוד. המשק החקלאי התבסס על פרדס גדול, גידולי שדה, רפת, לול (שהפך יותר מאוחר להודייה), ומטעים. המפעל לעיבוד ירקות ופירות "גת גבעת חיים", הידוע במותג "פריגת", הוקם בקיבוץ עוד לפני פילוגו, ולאחר הפילוג המשיך להיות שייך לשני הקיבוצים בצורה משותפת. יותר מאוחר הוקם במקום מפעל נוסף בשם מג"ח. בקיבוץ הוקם בית ספר לחינוך מיוחד, שהיום נקרא על שם מייסדו בנימין שפריר - "שפרירים".

לפי האידאולוגיה הקיבוצית השיוויונית כל חבר קיבל את אותו סכום כסף (תקציב) והייתה קופה משותפת לכולם. ילדי הקיבוץ מיום הולדתם לנו בבתי הילדים. חינוך לעבודה היה ערך חינוכי חשוב. לשם כך הוקם משק הילדים (משק בית הספר) בו עבדו ילדים מכיתה ו' עד כיתה ט' בענפי חי ובענפי שדה.

בשנות החמישים נדרשו חברי הקיבוץ להחליט על אופן קבלת השילומים מגרמניה. בגבעת חיים איחוד החליטו שהחברים כולם מוסרים את הכספים לקופה הכללית, והם ישמשו בעיקר למטרות תרבות ורווחה. נושאי החברה והתרבות קיבלו דגש רב בחיי הקיבוץ, וכבר בתחילת דרכו הוקם אולם 'בית וינה' מכספי השילומים ומכספי תרומות של קהילת יהודי וינה שרצו להנציח את גורל הקהילה היהודית שנספתה בשואה, בקיבוץ שרבים מחבריו היו יוצאי הקהילה. בקיבוץ הוקם בשנת 1975 "בית טרזין" - מוסד מחקר ומוזיאון לזכרם של אלה שניספו בשואה בגטו טרזינשטט שבצ'כיה. חלק מהגרעין המייסד של בית טרזין הם חברי גבעת חיים איחוד ששמו להם למטרה לתת יד ושם לחברים ולבני המשפחה שלא שרדו.

ענפי ספורט שונים שיגשגו בקיבוץ ובחלקם, כמו בשחייה ובכדורמים, הגיעו להישגים מרשימים. גרשון שפע השחיין אף הגיע למשחקים האולימפיים. קבוצת כדור המים של הקיבוץ, הפועל גבעת חיים, הייתה אלופת המדינה במשך למעלה מ-20 שנה. סניף הפועל היה משותף לשני הקיבוצים.

בקיבוץ פעל במשך שנים חוג ציירים מקומי שערך תערוכות במועדון החבר. הצייר ידיד רובין היה בן גבעת חיים איחוד. ציוריו נותנים ביטוי לנוף הקיבוץ ולשדותיו.

הקיבוץ היום

בקיבוץ חברים ותושבים המוצאים את פרנסתם בעבודה בתחומי הקיבוץ ומחוצה לו. בשנים האחרונות השתנה המבנה החברתי-כלכלי של הקיבוץ לדגם של "קיבוץ מתחדש" בו ישנה הפרדה לפעילות עסקית וקהילה חברתית. הקיבוץ מתנהל על ידי הנהלת קהילה אחת המשותפת לשני התחומים, שבראשה עומדים יושב ראש הקיבוץ ומנהל קהילה. במקביל להנהלת הקהילה קיימת מועצה חברתית-כלכלית בת 35 חברים הנבחרת מכלל חברי הקיבוץ. יושב ראש המועצה הוא אחד מבעלי התפקידים העיקריים שנבחרים על ידי כלל החברים יחד עם מנהל הקהילה ויו"ר הקהילה.

הקיבוץ מקיים מערכת חינוך מינקות (פעוטונים וגנים) ועד סיום גיל בית הספר (חינוך בלתי פורמלי), המיועדת לכל ילדי היישוב, וקולטת גם ילדים מהסביבה. ילדי הקיבוץ לומדים בבתי ספר אזורים: יסודי- "משג"ב" בקיבוץ עצמו, חטיבת בינים ותיכון "מעיין-שחר" בעין החורש. כמו כן פועל בקיבוץ בית ספר למבוגרים "חברותא" בשיתוף המועצה האזורית עמק חפר.

מערכת הבריאות המקומית מלווה את תושבי הקיבוץ מרגע לידתם ועד יומם האחרון על ידי צוות בריאות וסיעוד הנעזר במרפאה אזורית "לב הפרדס" הנמצאת בקיבוץ, וישנו גם בית סיעודי-נווה נועם, ומרכז תעסוקה לקשישים המכונה סביום.

בשנים האחרונות עבר הקיבוץ שינויים גדולים והפרטה מוחלטת של כל המערכות. מוסדות הציבור המסורתיים כגון חדר אוכל, ומחסן הבגדים, ממשיכים לפעול במסגרת מצומצמת יותר וכל חבר יכול לבחור אם להשתמש בהם אם לאו. החבר חייב לדאוג לפרנסתו בהכנסות ובהוצאות. מערכת מיסוי פנימית ממנת את פעילות המוסדות המינהליים ומתן עזרה לאותם חברים שנמצאים זכאים לכך על פי החלטות הקיבוץ. בנוסף לכך קיימת קופה לעזרה הדדית הממומנת על ידי מס מיוחד המוטל על כל חבר וחבר.

בנים רבים מבקשים לחזור לקיבוץ, ולהקים בו את ביתם במסגרת קהילתית קיבוצית חדשה. בקיבוץ נבנות שכונות חדשות לקבלת בנים ונכדים של מייסדי הקיבוץ.

מבנים בקיבוץ

בקיבוץ מספר מבנים בעלי חשיבות אדריכלית והיסטורית. בתחילת הדרך הוקמו במרכז הקיבוץ מבני משק, חברה ותרבות ששימשו בצורה פעילה מאד את החברים. חלק מהמבנים פועלים עד היום, אם כי לא באותה מתכונת ששימשו בעבר.

מגדל מים

המגדל נבנה בין השנים 1954-1952 והוא ממוקם בנקודה הגבוהה ביותר בקיבוץ. מהר מאד הפך מגדל המים לסמל הקיבוץ. קומת הקרקע והקומה העליונה שימשו כמאגר מים, והקומה האמצעית עברה גלגולים רבים, ושימשה בין השאר כמשכן לספריית החברים. כיום הבריכה התחתונה משמשת עדיין כמאגר מים, ובקומה האמצעית פועל סטודיו לצילום. הבריכה העליונה ריקה.

מועדון חברים

מועדון חברים בקיבות גבעת חיים איחוד אפריל 2013
מועדון החברים

המועדון שנחנך בשנת 1956 שוכן על גבעה נישאת במרכז הקיבוץ (בשיפולי הגבעה שעליה מתנוסס מגדל המים). המבנה תוכנן על ידי האדריכל אלכס קסטן, ובראשית דרכו הוא היה חדר התרבות של הקיבוץ. בו התקיימו הרצאות, קונצרטים קאמריים, ובעיקר חוגים וישיבות. ב-1959 הוסב שמו מ'בית התרבות' ל'מועדון חברים' ושימש גם למפגשי רעים על כוס קפה. ב-1999 עבר מתיחת פנים מודרנית.

בית וינה

מול המועדון עומד 'בית וינה' וביניהם רחבה מרוצפת המשמשת גם להתכנסויות בערבי קיץ. את המבנה הפתוח מכל צדדיו תכננו האדריכלים יצחק ישר ודן איתן (שתכננו גם את מוזיאון תל אביב לאמנות). החנוכה הרשמית של המבנה הגדול נערכה בשנת 1966. האולם שימש במשך השנים לקונצרטים, מופעים, אירועים, הקרנת סרטים ומסיבות.

בית טרזין

באותו קומפלקס ממוקם בית טרזין שהמבנה המרכזי שלו, בעל 12 הצלעות הוא שיחזור של עיר המבצר טרזין. ריצפת המבנה מעוטרת בפסיפס המתאר את תוכנית העיר שהפכה לגטו.

חדר אוכל

חדר האוכל של קיבוץ גבעת חיים איחוד, אפריל 2013
חדר אוכל

חדר האוכל עבר מספר גילגולים. המבנה הראשון היה צריף שוודי ענקי. בשנת 1978 נחנך חדר האוכל החדש שעומד באותו מקום. עם המבנה החדש גם שונתה שיטת הגשת האוכל מהגשה לשולחן להגשה עצמית. במשך שנים רבות הוגש בחדר האוכל מזון מן המטבח המקומי לארוחות בוקר, צהריים וערב. עם השנים ועם ההפרטה בוטלו ארוחות הבוקר והערב וכעת ארוחות הצהריים מוגשות בתשלום. חדר האוכל היווה מרכז חברתי לאורך שנים רבות ובתקופה אחרונה התעוררו סימני שאלה לגבי מקומו בקיבוץ והמשך דרכו.

מזכירות

פריחה מול מזכירות קיבוץ גבעת חיים איחוד, אפריל 2013
פריחה מול המזכירות

במקור היה גם הוא מבנה צריף, ובשנת 1982 נבנה מבנה הקבע שבו שוכנים עד היום משרדי המזכירות וההנהלה וגם ארכיון הקיבוץ.

הנצחה

בקיבוץ שני אתרי הנצחה:

  • אנדרטה לזכר קרובי המשפחה של חברי הקיבוץ, שניספו בשואה. האנדרטה הנמצאת במתחם בית העלמין, ותוכננה על ידי האדריכל אלישע וולודסקי מרמת דוד.
  • אתר הנצחה לזכר חללי מערכות ישראל מבני הקיבוץ. האתר נמצא מתחת לבית העם - בית וינה, ויש בו בריכה קטנה שבצידה אבנים גדולות שעליהן חקוקים שמות הנופלים. בחומה שמסביב לפינת ההנצחה חקוק קטע משירו של נתן אלתרמן ה"אם השלישית".

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 הנתונים לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
בית טרזין

בית טֶרֶזין הוא מוזיאון ואתר הנצחה השוכן בקיבוץ גבעת חיים איחוד. המוזיאון נוסד במטרה להנציח את זכרם של אסירי גטו טרזיינשטט, שנספו בשואה. בנוסף למוזיאון, יש בבית טרזין ארכיון ואולם תצוגה של יצירות אמני הגטו על שם יעקב אדלשטיין. בית טרזין מנוהל על ידי עמותת "קרן להנצחת זכר חללי גטו טרזין", הפועלת במטרה לקיים את פעילות המוזיאון והארכיון הצמוד לו, לקיים את המרכז החינוכי לתלמידים ומבקרים ולקיים קשר בין ניצולי הגטו בארץ ובעולם ודורות ההמשך.

בית טרזין הוא מוזיאון מוכר על ידי משרד התרבות והספורט.

ברוך אזניה

ברוך אזניה (אייזנשטדט) (19 בספטמבר 1905 פינסק - 6 ביולי 1994 ישראל) היה עסקן ציבורי וחבר כנסת.

נולד בפינסק שהייתה אז תחת שלטון רוסיה, למד משפטים בקניגסברג בירת פרוסיה המזרחית ולאחר סיום לימודיו עבד כעורך דין בדנציג. במקביל, החל את פעילותו הציונית בתנועת הבונים וב-1929 מונה כמזכיר הוועד המרכזי של פועלי ציון, הציונים-סוציאליסטים בגרמניה.

אזניה עלה לישראל ב-1933 והצטרף ל"קיבוץ ג" (גבעת חיים), שם עבד כמורה. היה מפעילי הקיבוץ המאוחד ואחרי הפילוג ב-1952 השתייך לפלג שהקים את גבעת חיים איחוד והיה פעיל באיחוד הקבוצות והקיבוצים.

בשלהי הכנסת הראשונה, אחרי התפטרותם של השל פרומקין ואבא חושי מהכנסת, היה אזניה הבא בתור ברשימת מפא"י והושבע כח"כ בשלהי כהונת הכנסת הראשונה. מאז כיהן עד תום כהונת הכנסת השישית.

חבר הכנסת ברוך אזניה לימד בבית הספר התיכון ע"ש רופין הנקרא כעת: "קריית החינוך ע"ש בן-גוריון", במועצה אזורית עמק חפר במגמה הכלכלית-אזרחית, קורסים בתחום הרעיון המדיני והכלכלה.

גבעת חיים

גבעת חיים הוא קיבוץ, כחמישה ק"מ מדרום לחדרה, שהוקם בשנת 1932 על ידי חברי "קיבוץ ג'" שפרשו ממנה על רקע אידאולוגי. לאחר רצח ארלוזורוב נקרא הקיבוץ על שם חיים ארלוזורוב.

בסוף שנות ה-30 הוקם בקיבוץ תיאטרון הבובות "הבובטרון של הונזו". ההצגה הראשונה שהועלתה הייתה "המלך בור" והתיאטרון יצא להופעות ברחבי היישוב.

ב-25 בנובמבר 1945 כותר הקיבוץ על ידי כוחות בריטיים. באירוע, שכונה המצור על גבעת חיים, נהרגו שמונה מפגינים יהודים שבאו לעזרת הקיבוץ הנצור, ונפצעו 42.

בשנת 1952, בעקבות הפילוג בתנועה הקיבוצית התפלג לשני קיבוצים:

גבעת חיים מאוחד, שנותר במקום הישן של הקיבוץ ונותר בקיבוץ המאוחד.

גבעת חיים איחוד, שהוקם בקרבת מקום והצטרף לאיחוד הקבוצות והקיבוצים.

גבעת חיים מאוחד

גִּבְעַת חַיִים (מְאֻחָד) הוא קיבוץ ליד חדרה, הנקרא על שם חיים ארלוזורוב שנרצח ב־1933. היישוב, שנוסד ב-1932, והתפרסם ב-1945 בעת המאבק נגד הבריטים, הוא חלק ממועצה אזורית עמק חפר.

גדי ענבר

גדי ענבר (נולד ב-12 בנובמבר 1949) הוא מחזאי, במאי ורעיונאי ישראלי.

דן איתן

דן איתן (אטינגן) (נולד ב-1931) הוא אדריכל ישראלי. זוכה פרס רוקח, פרס רכטר ופרס ישראל (לשנת ה'תשע"ט) לאדריכלות.

העוגן

העוגן (הָעֹגֶן) הוא קיבוץ מזרם הקיבוץ הארצי השייך למועצה אזורית עמק חפר.

הפועל גבעת חיים

הפועל גבעת חיים הוא מועדון כדורמים ישראלי מקיבוץ גבעת חיים איחוד, שמשחק בליגה הלאומית בכדורמים.

יד חנה

יַד-חַנָּה הוא כפר שיתופי קהילתי בעמק חפר. מאז היווסדו של היישוב ועד 2005 היה קיבוץ. היישוב שוכן בתחום השיפוט של מועצה אזורית עמק חפר.

ידיד רובין

ידיד רובין (24 באוגוסט 1938, חדרה - 3 בינואר 2012) היה צייר ישראלי.

כפר ויתקין

כְּפַר-וִיתְקִין הוא מושב עובדים במערב עמק חפר, השייך למועצה אזורית עמק חפר. היישוב קרוי על שמו של יוסף ויתקין, איש חינוך, מראשוני תנועת העבודה ודמות מפתח במעבר מהעלייה הראשונה לעלייה השנייה.

מגדל מים

מגדל מים הוא מכל מים ענק המתנשא לגובה רב במטרה ליצב את הלחץ במערכת אספקת המים ולצבור מים לשעת חרום. זמינות המים מהמגדל לא תלויה באספקת חשמל.

גובה המגדל מספק את הלחץ ההידרוסטטי עבור מערכת אספקת המים. משאבות פשוטות מתקשות לעמוד בשינויים בזרם המים הדרוש, אך מספיקות כדי למלא את המגדל בקצב קבוע בעת הצורך.

כיום, מדינות רבות מוציאות את מגדל המים ממערכת אספקת המים שלהם ומשתמשות במשאבות מודרניות עם מערכות בקרה אשר יכולות להגיב לשינויים בצריכת המים. מגדלי מים רבים נבנו בתקופת המהפכה התעשייתית, וכיום מתייחסים אל כמה מהם כאל ציוני דרך אדריכליים ואנדרטות ועל כן לא יהרסו. מספר מגדלי מים הופכים להיות בית דירות או דירות גג יוקרתיות.

ישנם הרבה מגדלי מים המקושטים, בין היתר, בעבודת לבנים מפוארת או סורגים המכוסים בקיסוס. כמו כן, יש ערים המציירות את שם העיר בפסגת המגדל כעזר לטייסים מתחילים.

מועצה אזורית עמק חפר

מוֹעָצָה אֲזוֹרִית עֵמֶק חֵפֶר היא מועצה אזורית השוכנת במישור החוף שלאורך הים התיכון, בחלקו הצפוני של אזור השרון, בין הערים חדרה בצפון ונתניה בדרום.

המועצה הוקמה בשנת 1940 וכיום יש בה 43 יישובים והיא משתרעת על כ-130,000 דונם.

מיכל לויט

מיכל רכטר לֶוִיט (נולדה ב-1950) היא מאיירת, מעצבת גרפית וציירת ישראלית, זוכת ציון לשבח בפרס מוזיאון ישראל לאיור ספר ילדים ע"ש בן־יצחק.

מעברות

מַעְבָּרוֹת הוא קיבוץ בעמק חפר על שפת נחל אלכסנדר, בתחומי מועצה אזורית עמק חפר. זהו אחד מארבעת הקיבוצים שייסדו את תנועת הקיבוץ הארצי השומר הצעיר.

עין החורש

עֵין הַחוֹרֵשׁ הוא קיבוץ המשתייך לתנועת הקיבוץ הארצי השומר הצעיר ונמצא בעמק חפר, כשישה ק"מ מדרום-מזרח לחדרה. שטח הקיבוץ כ-13,000 דונם.

עמק חפר

עֵמֶק חֵפֶר הוא עמק במישור החוף, לאורך הים התיכון, בחלקו הצפוני של אזור השרון, בין הערים חדרה בצפון ונתניה וכפר יונה בדרום. יישובי עמק חפר משתייכים למועצה האזורית עמק חפר.

מקור השם עמק חפר הוא תנ"כי, והוצע בשנת 1934 למתיישבי האזור על ידי פרופ' בנימין מזר. עם זאת, אין ודאות כי אכן זהו עמק חפר המקראי. הארכאולוג אדם זרטל מזהה את עמק חפר המקראי עם עמק דותן של ימינו.

עד שנת 1927 נקרא האזור שהיה מוכה ביצות וקדחת ואדי חווארת, על שם שבט בדואי שישב במקום באופן לא חוקי.

בשנת 1927 רכש יהושע חנקין את אדמות העמק עבור הקק"ל. לאחר מאבק משפטי ארוך ותשלום פיצויים לאריסים הבדווים שישבו באזור הוחל במפעל ההתיישבות.

רם שפע

רם שפע (נולד ב-15 בפברואר 1985, כ"ד בשבט ה'תשמ"ה) הוא חבר הכנסת מטעם מפלגת חוסן לישראל בסיעת כחול לבן; שימש בעברו כיושב ראש התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות בישראל.

תחנה מרכזית חדרה

תחנה מרכזית חדרה היא התחנה המרכזית של העיר חדרה. התחנה ממוקמת במערב העיר בסמוך לצומת חדרה שעל כביש 4. מתחנת אוטובוסים זו יוצאים קווי אוטובוס בין עירוניים לפחות ל-16 ערים (חיפה, נוף הגליל, עפולה, אריאל, זכרון יעקב, רעננה, נתניה, תל אביב, ירושלים ואילת, חריש, קיסריה, טבריה, אור עקיבא, בני ברק, רמת גן, הוד השרון) כשלרוב הערים האלו יוצא יותר מקו אוטובוס בין-עירוני אחד. בנוסף יוצאים מן התחנה קוי אוטובוס עירוניים רבים. את מרבית הקוים שבתחנה מפעילה "אגד" ואת השאר מפעילה חברת "קווים".

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.