גבעת זאב

גִּבְעַת זְאֵב היא התנחלות עירונית צפונית מערבית לירושלים, אשר הוקמה ב-1977 והוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1983. היישוב נמצא דרומית לכביש 443. היישוב נקרא, באופן רשמי, על שם זאב ז'בוטינסקי לכבוד מאה שנה להולדתו[3].

גבעת זאב
Givat Zev COA
Givat Zeev Givon
גבעת זאב, מבט מנבי סמואל. למעלה, שכונות הקבע. באמצע, בצמוד לכביש, מחנה גבעון
שם בערבית جبعات زئيف
מחוז יהודה ושומרון
מעמד מוניציפלי מועצה מקומית
ראש המועצה יוסי אברהמי
גובה ממוצע[1] ‎731‏ מטר
תאריך ייסוד 1983
סוג יישוב יישוב 10,000‏–19,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2018[1]
  - אוכלוסייה 17,922 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה
‎116
    - שינוי בגודל האוכלוסייה
‎3.5%‏ בשנה עד סוף 2018
  - צפיפות אוכלוסייה 3,879 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות ‎45
תחום שיפוט[2] 4,460 דונם
    - דירוג שטח שיפוט
‎203
(למפת ירושלים רגילה)
Jerusalem location map with titles2
 
גבעת זאב
גבעת זאב
31°51′26″N 35°10′05″E / 31.8571359947191°N 35.1680951359801°E
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2015[2]
5 מתוך 10
מדד ג'יני
לשנת 2016[2]
0.4178
    - דירוג מדד ג'יני
‎96
פרופיל גבעת זאב נכון לשנת 2017 באתר הלמ"ס
http://www.givat-zeev.muni.il
East Jerusalem enclaves
תוואי גדר ההפרדה באזור גבעת זאב

היסטוריה

בשנת 1886 ביקשו יהודים להקים יישוב בקרבת נבי סמואל. השם שנבחר ליישוב החדש היה 'רמה', בהתייחס למקום קבורתו של שמואל הנביא ולזיהוי שרווח בין היישוב המקראי בנחלת שבט בנימין, רמה לבין אזור נבי סמואל. חברת "נחלת ישראל - רמה" (שהוקמה על ידי ישראל רובינשטיין, יצחק צבי ריבלין ואברהם פראסט) רכשה אדמות באזור והחלה לגייס כספים להקמת יישוב[4]. במשך מספר שנים נעשו כמה ניסיונות להתיישב בפועל על הקרקע שנרכשה, 13 משפחות של יהודים יוצאי תימן הצטרפו לגרעין המתיישבים, על סמך הבטחה שלא קוימה לבנות להם בתים במקום[5]. במרץ 1895 הם עלו על הקרקע וניסו לעסוק בחקלאות[6], אך עזבו את המקום לאחר מספר שבועות, מאחר שכספי החברה אזלו[7].

בתחילת שנות ה-70 של המאה ה-20, רחל ענבר שהייתה ממיסדי "גוש אמונים", עמדה בראש קבוצה שפעלה באזור נבי סמואל במטרה לרכוש אדמות מערבים (כבר ב-1968 עברה לגור בסביבה, בבית ששכרה בבית חנינא)[8]. הקבוצה קיבלה סיוע כספי מח"כ יגאל הורביץ (שהיה איש עסקים אמיד והחזיק במחלבות טנא נגה, לימים כיהן כשר האוצר). לטענת הקבוצה הם רכשו 300 דונם ממתווכים ערבים[9]. העסקאות האלה התגלו בסופו של דבר כמעשי מירמה[10]. המתווכים מכרו אדמות שלא היו שייכות להם, לעיתים אותן אדמות נמכרו לאנשים שונים[11]. בנוסף לכך, מדיניות הממשלה באותה עת הייתה לאסור על אנשים פרטיים לרכוש אדמות מעבר לקו הירוק[8].

בשנת 1977, ארגנה רחל ענבר גרעין של עולים מברית המועצות וישראלים ותיקים להתיישבות במחנה גבעון מחנה צבא ירדני מדרום למיקום הנוכחי של גבעת זאב. הגרעין השתלב במערך הגרעינים של גוש אמונים וניסה להאחז במקום בלא אישור מהממשלה[12][13]. העלייה הראשונה למקום התבצעה מיד לאחר עליית מנחם בגין לשלטון בקיץ 1977[14]. ב-14 באוקטובר 1979 החליטה הממשלה על הקמת התנחלות בגבעת התול"ר על 150 דונם שהוכרזו כאדמות מדינה. אך ההחלטה לא בוצעה וגרעין המתיישבים עלה על הקרקע ללא אישור בספטמבר 1980. המתיישבים התפנו מרצונם, לאחר שקיבלו הבטחה בכתב מסגן שר הביטחון, מרדכי ציפורי, שהשטח אכן יועמד לרשותם[15]. ארבעה חודשים אחר כך, לאחר שהשטח עדיין לא הועמד לרשותם, עלו שוב על הקרקע ללא אישור[16]. בדצמבר 1980, הוחלט לקרוא ליישוב באופן רשמי "גבעת זאב" (ולא "קריית גבעון" כפי שנקבע בתחילה)[17]. בינואר 1981, התפנו שוב המתיישבים מרצונם, הפעם לאחר שנפגשו עם ראש הממשלה מנחם בגין וקיבלו הבטחה שהשטח המאושר ליישוב יגדל[18]. ב-25 ביוני 1981, הונחה אבן הפינה ליישוב[19].

בשנת 1983 החלה הבנייה במקום ובסוף 1986 התגוררו במקום כ-4,000 תושבים[20].

בסוף שנות ה-90 של המאה ה-20, החלו בבניית שכונת "אגן האיילות" במערב היישוב. לאחר שפרצה האינתיפאדה השנייה בספטמבר 2000, סמוך לפרויקט התרחשו תקריות אלימות, תנועת הקונים פסקה כמעט לחלוטין, ומעט הקונים שהספיקו להתקשר עם חברות הבנייה בחוזי רכישה ביקשו לבטלם. הבנייה במקום הוקפא עד שנת 2008, כאשר ראש הממשלה, אהוד אולמרט אישר לחדש את הבנייה[21]. השכונה עברה הסבה לטובת הציבור החרדי והציבור הדתי לאומי, לאחר שמעמד הביניים החילוני שעבורו נועדו הדירות לא גילה עניין[22]. כביש הגישה לשכונה מכביש 443, נסלל באופן לא חוקי על אדמות פלסטיניות פרטיות[23].

בזמן האינתיפדה השנייה בשנת 2003, החלה הקמת גדר הפרדה באזור. כדי לשמור את גבעת זאב בתוך תוואי הגדר, הוקפו חמשת הכפרים הערבים הסמוכים בתוך גדר פנימית המכונה "מובלעת ביר נבאללה", תוך איבוד חלק מהשטחים החקלאיים שלהם[24].

במהלך גל הטרור הפלסטיני בשנים 2015–2016, אירעו מספר פיגועי דקירה ותקריות של יידוי אבנים סמוך ליישוב וכן פיגוע דקירה ביישוב שבו נפצע קשה מאד חסיד חב"ד המתגורר ביישוב[25]. ב-9.8.2017 וכן ביום הזיכרון לראש הממשלה יצחק רבין פורסמו דבריו של ראש הממשלה בנימין נתניהו של יוזמתו לחוק 'ירושלים רבתי' לסיפוח גבעת זאב, מעלה אדומים, וביתר, לחברם לירושלים והפיכתם לעיר אחת.

מחנה גבעון

ביולי 1978 קיבלה חברת עמידר הרשאה להשכיר 126 יחידות דיור במחנה. בקיץ 1981 התיישבו במקום המשפחות הראשונות בקראוונים. במקביל, עוד בתחילת 1981 החל משרד השיכון בהכשרת השטח של גבעת זאב להתיישבות[26]. בשנת 1983 קיבלו רוב המשפחות במחנה גבעון מגרשים בגבעת זאב, אולם 24 משפחות שבקשו להתגורר ביישוב קהילתי ולא ביישוב עירוני רגיל[13], נותרו במקום והיוו את הגרעין להקמת גבעון החדשה[27]. משרד השיכון התכוון להרוס את המבנים הריקים במחנה גבעון, אולם מועצת גבעת זאב בקשה להקים במקום מפעל תיירותי ולכן המבנים לא נהרסו. ביולי 1990 פלשו למבנים במחנה 70 מחוסרי דיור מירושלים. כ-30 מהם קיבלו אישור בדיעבד להתגורר במקום. בתחילת 1992 הועברה האחריות למחנה לידי החברה לפיתוח גבעת זאב[28]. בשנת 2011 חודשה ההרשאה של מינהל מקרקעי ישראל למועצת גבעת זאב לניהול המקום ועלו רעיונות לקיים במקום תוכנית של פינוי בינוי[29].

מורשת בנימין

במקביל לבנייה בגבעת זאב גופא, החלה חברה פרטית שטענה שרכשה אדמות בצמוד לגבול הדרום מזרחי של גבעת זאב בבניית שתי שכונות: מורשת בנימין א' ומורשת בנימין ב'. החברה הגישה הצעה לתוכנית מתאר, אולם התוכנית לא קודמה בגלל בעיות בהוכחת הבעלות על האדמות. למרות זאת, הבנייה נמשכה ונבנו במקום מאות יחידות דיור. בסוף שנת 1990 קבעה מנהלת המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה, פליאה אלבק, שמכיוון שעברו שמונה שנים מאז הגשת התוכנית והתחלת הבנייה ולא הועלו טענות בעלות על הקרקע, יש מקום לאשר את הבנייה במקום. עם זאת, אלבק הורתה שעל גבי מסמכי היתרי הבנייה יכתב שרשויות התכנון אינן אחראיות לבעלות על המגרשים ושהן לא תישאנה באחריות אם יתברר בעתיד שהמגרש שייך למישהו אחר[30].

ישנם אזורים בשכונה שטרם הוסדרו ובהיעדר הוכחת בעלות לא ניתן לבנות בהם[31].

הר שמואל

שכונת הר שמואל ממוקמת כשלושה קילומטר מדרום לגבעת זאב, כחצי קילומטר מערבית מן המסגד בנבי סמואל, ואין לה רצף טריטוריאלי עם גבעת זאב עצמה. השכונה מאוכלסת על ידי שתי עמותות: חילונית ודתית, מקור השם בעובדה שהשכונה שוכנת ליד נבי סמואל - המקום בו על פי המסורת נקבר שמואל הנביא. היוזמה להקמת השכונה הייתה של חברת מורשת בנימין לבנייה ומסחר (קרני שומרון) בע"מ, שרכשה את הקרקע ומכרה מגרשים לכמאתיים מתיישבים. אולם אז התברר שמדובר בקרקע חקלאית שאין רשות לבנות עליה (ואחר כך ב-1995 הוכרזה כחלק מגן לאומי שמואל הנביא). ניסיונות לשנות את ייעוד הקרקע, שכללו בין השאר לחץ של אריה דרעי, לא צלחו בתחילה[32]. כדי לפתור את בעייתם של רוכשי המגרשים החליטה הממשלה בינואר 1988, להקצות בלי מכרז או הגרלה, מגרשים למי שרכש מגרש במישרין מהחברה בשטח סמוך, באדמות שרכשה חברת הימנותא (חברה בת של הקרן הקיימת לישראל) ממערב לכביש 436. הוחלט גם שהרוכשים יחויבו בתשלום דמי חכירה מופחתים בגובה 51% מערך הקרקע ובלבד שהמתיישב יתגורר במקום תקופה של 5 שנים לפחות מיום הבנייה[33]. החלק הדתי-חרדי עבר בראשיתו קשיי התפתחות, אולם בשנים שלאחר מכן קיבל תנופת קידום ופיתוח ואיכלוסו יצא לפועל. נושא החלפת הקרקעות הגיע לשולחנה של ממשלת ישראל[34], וסביב פעולתו של אריה דרעי בנושא זה התנהל משפט ארוך. חברת מורשת בנימין פשטה רגל ומונה לה מפרק, עקב כך חלק מהתשתיות הבסיסיות בשכונה לא הושלמו. בנוסף, הזכויות במגרשים אינן רשומות בלשכת רישום המקרקעין (כנהוג ביהודה ושומרון), אלא ב"חברה המשכנת", שהיא חברת מורשת בנימין[35].

שכונות

  • נווה מנחם (מזרח) - על שם ראש ממשלת ישראל השישי מנחם בגין.
  • מורשת וקריית יערים (דרום שכונת המכבים) - השם "קריית יערים" מוזכר לראשונה ביהושע טו, ט: "וְתָאַר הַגְּבוּל מֵרֹאשׁ הָהָר, אֶל-מַעְיַן מֵי נֶפְתּוֹחַ, וְיָצָא, אֶל-עָרֵי הַר-עֶפְרוֹן; וְתָאַר הַגְּבוּל בַּעֲלָה, הִיא קִרְיַת יְעָרִים".
  • המכבים (צפון) - השכונה הראשונה שהוקמה ובה שוכן בניין המועצה המקומית, על שם המכבים שפעלו באזור (בית חורון, הנמצא בסמוך ליישוב.
  • מחנה גבעון (דרום) השם "גבעון" מוזכר לראשונה ביהושע ט, ג: "וְיֹשְׁבֵי גִבְעוֹן שָׁמְעוּ, אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה יְהוֹשֻׁעַ לִירִיחוֹ--וְלָעָי".
  • משכנות גבעת זאב (מערב) - שכונה חדשה המאוכלסת בעיקר על ידי דתיים לאומיים. נקראת גם בשם 'שכונת משהב'.
  • אגן האיילות (מערב) - שכונה חדשה שמאוכלסת על ידי חרדים, השכונה נקראת על שם הצבאים והאילות שהיו פזורים בעבר בשטחי העמק שבה.
  • רמת גבעת זאב (מערב) - שכונה חדשה (רובה בבנייה), מעורבת שמאוכלסת על ידי חרדים עובדים, במעמד סוציו-אקונומי גבוה.

בגבעת זאב פועלת תחנת משטרה.

חינוך

ביישוב קיימים מעון ויצו, מעון נאות מרגלית ומערכת גני ילדים. במבנה המתנ"ס פועל, משנת 2000, מרכז מדע ואומנויות, המספק פעילויות העשרה לגיל הרך ולילדי כיתות א-ג. ישנם שבעה בתי ספר יסודיים: שניים ממלכתיים (בי"ס אגמים ובי"ס יע"ד) ואחד ממלכתי-דתי (בי"ס ממ"ד אתרוג), שני תלמודי תורה חרדיים לבנים, ואחד לבנות של החינוך העצמאי. ביישוב פועלת חטיבת ביניים קהילתית על שם יצחק רבין. כמו כן, קיים בית ספר לחינוך מיוחד (בי"ס שבילים), בית ספר כוללני, על-אזורי מכיתות א'-י"ב., ביישוב אין בית ספר תיכון ולכן התלמידים המסיימים את המסלול בחטיבת הביניים עוברים בדרך כלל לבתי ספר שונים ברחבי ירושלים. תלמידים מהחינוך הדתי עוזבים את מסגרת החינוך היישובית כבר לאחר בית הספר היסודי, בהיעדר חטיבת ביניים דתית ביישוב.

תרבות ופנאי

ביישוב קיימים מקומות בילוי, תרבות ופנאי:

ב-1998 החל להיבנות על אדמות הכפר אל-ג'יב הסמוך לגבעת זאב, בית כנסת המכונה "איילת השחר" על אדמה פרטית וללא היתרי בנייה. ב-2008 החלה בניית מבנה נוסף, המשמש כולל לחוזרים בתשובה של עמותת "בניך ציון". המתחם כולו יושב על אדמותיו של רבאה אללטיף, תושב אל-ג'יב. ביולי 2008 עתר אללטיף לבג"ץ ודרש שהמנהל האזרחי יאכוף את צווי ההריסה שהוצאו למקום. בתגובה לעתירה טענו בגבעת זאב כי רכשו את הקרקע, אולם התברר כי מסמכי הרכישה זויפו. לבסוף נקבע כי המדינה תהרוס, את בית הכנסת והכולל[36]. בנובמבר 2015, בית כנסת נהרס ונבנה מחדש בתוך בית הספר החילוני היחיד ביישוב .

גלריית תמונות

גבעת זאב 2

גבעת זאב מן האוויר

Har Shmuel 073

שכונת הר שמואל הסמוכה לנבי סמואל

DownTown

מבט למרכז המסחרי של גבעת זאב

Beit Ijza Agricultural Gate

גבעת זאב כפי שנראית משער חקלאי בגדר ההפרדה סמוך לכפר בית איג'זא

GIVAATZEEV15

השכונה החרדית "אגן האיילות"

לקריאה נוספת

  • אברהם שבות, גבעת זאב, בתוך: מנחה לירושלים במלאת כ"ה שנים לאיחוד", הוצאת אריאל (עמ' 185), תשנ"ג, 1993.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 הנתונים לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 2.5 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
  3. ^ רשימת שמות מאת ועדת השמות הממשלתית, ילקוט הפרסומים 3165, 24 בפברואר 1985, עמ' 1492
  4. ^ נחלת ישראל , חבצלת, 11 ביולי 1890
  5. ^ קריאה !, הצבי, 17 במרץ 1893
  6. ^ ירושלם. י, חבצלת, 22 במרץ 1895
  7. ^ דברי ימי השבוע , הצבי, 26 באפריל 1895
  8. ^ 8.0 8.1 אהרון דולב, הספסרים של נבי סמואל, מעריב, 13 באפריל 1973
  9. ^ עמוס לבב, קונים "אופציות" לקרקעות בגדה בכסף מלא, מעריב, 28 ביוני 1976
  10. ^ עמוס לבב, ברוך מאירי, כאשר המוכתר מרמה ־ יורים ב"עוזי" והוא ממהר להחזיר את הכסף, מעריב, 20 בספטמבר 1977
  11. ^ אבינועם בר יוסף, השר יגאל הורביץ:"גזל של כסף יהודי בפרשת הקרקעות ביו"ש" , מעריב, 18 בדצמבר 1985
  12. ^ גבעון החדשה, אתר מועצה אזורית מטה בנימין
  13. ^ 13.0 13.1 עליה, קליטה, התיישבות – בדמות אשה אחת, עיתון אמנה, גיליון 20, דצמבר 2006
  14. ^ חמדת שני, אשה קטנה גדולה, עיתון בנימין, ינואר 2009
  15. ^ מתנחלי גבעת־זאב התפנו מרצון לאחר הבטחה בכתב שיוחזרו לשם, מעריב, 28 בספטמבר 1980
  16. ^ עשרות התנחלו הבוקר ב"גבעת זאב" ליד גבעון, מעריב, 25 בינואר 1981
  17. ^ גבעת־זאב ־ שם העיר שתוקם ליד גבעון, מעריב, 31 בדצמבר 1980
  18. ^ התנחלות בגבעון דום, מעריב, 30 בינואר 1981
  19. ^ אבן פינה לגבעת זאב, דבר, 26 ביוני 1981
  20. ^ גבעת זאב כבר אלף משפחות, מעריב, 7 בדצמבר 1986.
  21. ^ ברק רבידבהודעה משותפת שפירסמו, ביקרו מנהיגי האיחוד האירופי את החלטת ישראל לחדש את הבנייה בגבעת זאב, וקראו לפרק מאחזים, באתר הארץ, 14 במרץ 2008
  22. ^ נמרוד בוסו, "קיסריה החרדית": פעם דירת 4 חדרים עלתה 400 אלף שקל - היום 1.8 מיליון שקל, באתר TheMarker‏, 29 ביולי 2015
  23. ^ עקיבא אלדרבכיר במשרד הביטחון מאשים: משרד השיכון פלש לאדמות פלסטיניות, באתר הארץ, 1 בספטמבר 2012
  24. ^ ניר חסוןהסיפור הקפקאי של תושבי הכפר שנכלא בין הגדר לירושלים, באתר הארץ, 18 ביוני 2013
  25. ^ נועם אמיר, ‏פיגוע בכביש 443: שלושה נפצעו מיידוי סלעים והשלכת בקת"בים, באתר מעריב השבוע, 21 ביוני 2016
  26. ^ מבקר המדינההמועצה המקומית גבעת זאב, דוח שנתי 43 לשנת 1992 ולחשבונות שנת הכספים 1991, עמ' 901.
  27. ^ מבקר המדינההמועצה המקומית גבעת זאב, דוח שנתי 43 לשנת 1992 ולחשבונות שנת הכספים 1991, עמ' 909.
  28. ^ מבקר המדינההמועצה המקומית גבעת זאב, דוח שנתי 43 לשנת 1992 ולחשבונות שנת הכספים 1991, עמ' 910.
  29. ^ פינוי בינוי או התחדשות עירונית?, 17 ביוני 2011, מקומון בראייה אחרת, גבעת זאב
  30. ^ מבקר המדינההמועצה המקומית גבעת זאב, דוח שנתי 43 לשנת 1992 ולחשבונות שנת הכספים 1991, עמ' 911–914.
  31. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:פס"ד עליון

    פרמטרי חובה [ עותר, משיב ] חסרים
    בג"ץ 2332/10
  32. ^ עמנואל רוזן, הר שמואל הוליד עכבר, מעריב, 24 בפברואר 1986
  33. ^ בג"ץ 300/92 - עמותת משתכני הר שמואל נ' ממשלת ישראל
  34. ^ הקלטת האבודה בפרשת דרעי, באתר גלובס, 6 באוגוסט 1998
  35. ^ חיים לוינסוןבמינהל האזרחי מזהירים מהונאות נדל"ן על אדמות פלסטינים בגבעת זאב, באתר הארץ, 28 ביוני 2015
  36. ^ חיים לוינסוןכתובת על בית המשפט העליון: "לא הורסים בית כנסת, רוצים מדינה יהודית", באתר הארץ, 4 בנובמבר 2015
אגד תעבורה

אגד תעבורה בע"מ היא חברת אוטובוסים ישראלית שהוקמה בשנת 2006 על ידי איחוד החברות "אגד פלוס תעבורה" ו"אגד אישי". החברה מפעילה, באמצעות כ-500 אוטובוסים, את התחבורה הציבורית בנתניה, במבשרת ציון, מעלה אדומים, גבעת זאב, שומרון, בנימין, גוש עציון, הר חברון ובקעת הירדן.

אל-ג'יב

אל-ג'יב (מערבית: الجيب) הוא כפר ערבי-מוסלמי בנפת אל-קודס של הרשות הפלסטינית, כ-4 ק"מ מדרום מזרח לרמאללה, סמוך להתנחלות גבעון החדשה. המקום מזוהה עם העיר המקראית גבעון. בכפר חיים 4,933 תושבים, נכון ל-2016.

בית הסוהר עופר

בית הסוהר עופר (בעבר כלא עופר) הוא מתקן כליאה המשתייך למחוז מרכז של השב"ס.

הכלא מיועד לכ-1,500 אסירים ביטחוניים פלסטינים ברמת סיווג ביטחונית גבוהה. בית הסוהר ממוקם בסמוך לירושלים, מצפון לכביש 443 ומדרום לרמאללה, ליד צומת גבעת זאב.

בית הסוהר עופר הוא הכלא היחיד שמנהלת מדינת ישראל בתחומי יהודה ושומרון והוא מחזיק רק חלק קטן מתושבי יהודה ושומרון הכלואים בידי ישראל.

בית הסוהר עומד על מקומו של בסיס ירדני לשעבר, שלאחר מלחמת ששת הימים הפך לבסיס של צה"ל ונקרא "מחנה עופר", על-שם סא"ל צבי עופר בעל עיטור הגבורה בפשיטה על נוקייב.

במהלך האינתיפאדה הראשונה הוקם בצמוד למחנה הצבאי בית מעצר שכונה על ידי הפלסטינים כלא ביתוניא.

בית המעצר הוסב לכלא צבאי לאסירים ועצירים ביטחוניים לאחר פרוץ האינתיפאדה השנייה, בראשית המאה ה-21. במהלך מבצע חומת מגן נקלטו במתקן המעצר אלפי אסירים והמתקן הורחב במהירות לצורך קליטתם.

בינואר 2003 ברחו מבית הסוהר שני אסירים ביטחוניים לאחר שחתכו את גדר המתחם. השניים לא נתפסו. ב-12 במאי 2003 ברחו ארבעה אסירים ביטחוניים נוספים, דרך מנהרה שחפרו מתחת לחומות הבטון המקיפות את הכלא. אחד מהם נתפס, והאחרים נמלטו לכיוון רמאללה. ארגון הג'יהאד האיסלאמי הודיע שהאסירים שנמלטו הגיעו ל"מקום מבטחים".

ב-3 באוקטובר 2006 עבר מידי צה"ל לרשות שב"ס. בסוף שנת 2007 שהו בכלא כ-900 אסירים ובמרץ 2010 שהו בכלא עופר 691 כלואים.

האסירים בכלא שוכנו לפחות עד סוף שנת 2008 באוהלים צבאיים. מסביב לכל קבוצת אוהלים ששיכנה מחלקה של אסירים היו שלוש גדרות תיל אשר מנעו את תנועת האסירים מחוץ למתחם המחלקה. בכל אוהל היו בממוצע כ-20 עצירים. במהלך שנת 2009 יצא מכרז להקמת 4 אגפים של ביתני אשקוביות ואלו החליפו את האוהלים. נוספו אגפים חדשים במהלך שנת 2010 שנבנו באופן חדיש, כמו כן נבנתה חומה חדשה מסביב לבית הסוהר עם גזרות כלבים ומגדלי שמירה, מצב זה שיפר באופן משמעותי את רמת הביטחון בבית הסוהר.

ביתוניא

בֵּיתּוּנְיָא (בערבית: بيتونيا) היא עיירה פלסטינית בנפת רמאללה ואל בירה שבשומרון. ביתוניא היא היישוב השלישי בגודלו בנפת רמאללה אל-בירה, ושוכנת 15 ק"מ צפונית לירושלים ו-3 ק"מ דרום-מערבית לרמאללה. העיירה צופה על כביש 443 וצומת גבעת זאב כאשר גדר ההפרדה עוברת מדרום לה. נכון לשנת 2007 חיו בעיירה 19,761 תושבים, רובם מוסלמים ומיעוטם נוצרים.

ברוך מאיר יעקב שוחט

הרב ברוך מאיר יעקב הלוי שוחט (ניו יורק, י"ז בכסלו תשט"ו, 10 בדצמבר 1954) הוא האדמו"ר הנוכחי של חסידות קרלין סטולין, נכד לאדמו"ר מקרלין הקודם, רבי יוחנן פרלוב.

גביע המדינה בכדורגל 2015/2016

גביע המדינה בכדורגל לעונת 2015/2016 הייתה התחרות ה-77 מאז היווסדה וה-63 מאז קום מדינת ישראל. משחקי התחרות החלו ב-4 בספטמבר 2015 והסתיימו ב-24 במאי 2016.

מכבי חיפה ניצחה בגמר את מכבי תל אביב וזכתה בגביע השישי בתולדותיה. בעקבות כך העפילה לליגה האירופית.

גבעון החדשה

גִּבְעוֹן הַחֲדָשָׁה היא התנחלות באזור הרי בנימין בין גבעת זאב לבית סוריכ. ההתנחלות התארגנה כיישוב קהילתי ומשתייכת למועצה אזורית מטה בנימין. היישוב שואב את שמו מן היישוב גבעון ששכן באזור בימי המקרא. ליישוב אופי חילוני, אך מתגוררות בו גם כמה משפחות דתיות לאומיות.

הרי בנימין

הרי בנימין, הידועים גם בשם הרי בית-אל, הם חבל ארץ המשתרע בין נחל שילה בצפון לערוציו העליונים של נחל איילון בדרום.

יוסף טולדאנו

הרב יוסף טולדאנו (נולד בתש"ט) הוא הרב של גבעת זאב, תלמידו המובהק של הרב הנזיר ומוציא לאור של חלק מספריו.

כביש 436

כביש 436 הוא כביש אורך אזורי בישראל. חלקו הצפוני הוא כביש בינעירוני מצפון לירושלים ואורכו 7 ק"מ. חלקו הדרומי הוא כביש עירוני ראשי בירושלים הקרוי גם "שדרות גולדה מאיר" ואורכו הוא 5 ק"מ. אורכו הכולל של כביש 436 הוא 12 ק"מ.

כביש 443

כביש 443 הוא כביש ראשי בישראל, המחבר בין לוד למודיעין-מכבים-רעות. המשכו של הכביש בהרי בנימין ומשם הוא מתחבר לכביש 45 ובהמשך לכביש 50 (דרך בגין) החוצה את ירושלים מצפון לדרום. כך, הוא הופך לחלק מציר חלופי לכביש 1 לנסיעה בין ירושלים וגוש דן.

אורכו הכולל של כביש 443 הוא כ-28 קילומטר, מצומת גינתון במערב ועד צומת גבעת זאב במזרח. הכביש מואר, ובכל 500 מטר ישנו שלט המציין את מספר קטע הכביש (ממזרח למערב).

חלקי הכביש העוברים בשטחי יהודה ושומרון עוררו מחלוקת עקב מספר סיבות:

שטחים שהופקעו מתושבים מקומיים פלסטינים לצורך הקמת הכביש.

איסור תנועה בכביש לנהגים פלסטינים, החל משנת 2002, בעקבות מספר פיגועי ירי בו.

פתיחתו מחדש לנהגים פלסטינים בשנת 2010, לאחר פסיקת בג"ץ בנושא.הכביש חוצה את גדר ההפרדה בשני מקומות: במחלף בית חורון, סמוך לבית חורון, ובסמוך למחסום מכבים.

כביש 45

כביש 45 הוא כביש עתידי האמור, על פי תוכנית האב לירושלים, להיות כביש הגישה הראשי לבירה. תוואי הכביש אמור להתחיל במחלף בן שמן, משם הוא אמור להמשיך מזרחה דרך מודיעין-מכבים-רעות וגבעת זאב עד לעטרות, משם הוא יתחבר באמצעות כביש 50 (דרך בגין) אל ירושלים. בעתיד הרחוק אמור הכביש גם להמשיך מזרחה אל עבר יריחו וירדן, ולהגיע אף לעמאן. כיום (2018), סלול קטע של כשלושה ק"מ בלבד מהכביש, וזה מחבר את כביש 443 בצומת גבעת זאב עם כביש 50 (ליד קלנדיה) המגיע לירושלים.

מועצה אזורית מטה בנימין

מועצה אזורית מטה בנימין היא מועצה אזורית השוכנת מצפון לירושלים, באזור יהודה ושומרון, שפלת יהודה והרי ירושלים. גבולות המועצה משתרעים מלטרון במערב ועד בקעת הירדן במזרח, מירושלים בדרום ועד אזור העיר אריאל בצפון. בסוף 2016 נמנו במועצה כ-64,000 תושבים, והיא המועצה האזורית הגדולה בישראל במספר תושביה. בתחום המועצה 46 יישובים, מתוכם 34 יישובים קהילתיים, 10 מאחזים ושני מושבים. בתחום המועצה 62 בתי ספר ומאות גני ילדים. במועצה חברים 33 חברי מועצה ובראשה עומד ישראל גנץ.

מועצה מקומית

בישראל, מועצה מקומית היא רשות מקומית בעלת אופי עירוני בדרך כלל, שמספר התושבים המתגוררים ביישוב עליה היא אחראית, קטן מכדי להכריז עליה כעל עירייה.

חלק מן המועצות המקומיות החלו כיישוב כפרי במועצה אזורית, אך מספר תושביהן גדל עד שהוחלט להכריז עליהן כרשות עצמאית.

נכון ל-2017 ישנן בישראל 124 מועצות מקומיות.

הסמכות להכריז על מועצה מקומית כעל עירייה נתונה בידי שר הפנים, והוא מתחשב בעניין זה גם ברצון התושבים. רמת השרון, למשל, נשארה במעמד של מועצה מקומית שנים רבות לאחר שהייתה ראויה למעמד של עירייה. גם פרדס חנה-כרכור, מבשרת ציון, גדרה, ערערה, מע'אר, גן יבנה וזכרון יעקב נשארו במעמד של מועצה מקומית ולא הוכרזו כעיר על אף שהן מונות למעלה מ-20,000 תושבים, כדי לשמר להן את התדמית של מושבה קטנה.

לעומת זאת המועצות מטולה ויסוד המעלה כן מוגדרות כמועצות מקומיות למרות מספר תושביהן הקטן (פחות מ-2,000) כדי להעניק יחס מיוחד למושבות הוותיקות בישראל.

מחוז יהודה ושומרון

מחוז יהודה ושומרון הוא מחוז נוסף לששת המחוזות שבמדינת ישראל. הוא כולל את שטחי C ביהודה והשומרון ובבקעת הירדן שאינם חלק ממדינת ישראל אך נמצאים בשליטתה. מינהל המחוז במשרד הפנים האחראי לשטחים אלו מכונה גם "ממונה על היישובים היהודיים ביהודה ושומרון" ו"מנהל אגף יישובים ישראלים ביו"ש".תחום התכנון והבניה במחוז נמצא בסמכות מועצת תכנון עליונה (מת"ע) במנהל האזרחי של צה"ל.

מחוז ירושלים (משטרה)

מחוז ירושלים הוא המטה במשטרת ישראל, האחראי על שטחו של מחוז ירושלים והסביבה. גבולות המחוז הם גבולותיה המוניציפליים של ירושלים, בית שמש, מבשרת ציון, אבו גוש, קריית יערים, הר אדר, גבעת זאב וגבעון ויישובי המועצה האזורית מטה יהודה. בשטח המחוז 734,000 תושבים. מתוכם כ-68% יהודים, כ-28% מוסלמים וכ-2% נוצרים.

מנחם טוקר

מנחם טוקר (נולד בל' בניסן ה'תשל"ה, 11 באפריל 1975) הוא שדרן רדיו וטלוויזיה ומנחה אירועים חרדי-מודרני ישראלי.

מרים פרץ

מרים פרץ (נולדה בשנת 1954) היא אשת חינוך ישראלית, ששניים מבניה נהרגו בקרבות עם מחבלים בעת שירותם בצה"ל, ומאז מרצה בקרב בני נוער וחיילי צה"ל. כלת פרס ישראל למפעל חיים לשנת 2018, על פעילותה לחיזוק הרוח היהודית-ישראלית.

נבי סמואל

נבי סמואל (מכונה גם: קבר שמואל הנביא בערבית: אַ-נַבִּי צַמְוִיל) הוא אתר המקודש לשלוש הדתות המונותיאיסטיות כמקום קבורתו של שמואל הנביא. הוא שוכן בפסגת הר, צפונית-מערבית לירושלים, כקילומטר אחד משכונת רמות. המבנה הבולט ביותר בשטח הוא מצודה צלבנית גדולה, שהשתמרה לגובה של שתי קומות.

האתר משמש כיום כבית כנסת אורתודוקסי, עם חדרי תפילה נפרדים לגברים ונשים, וכן אתר עלייה לרגל של בני הדתות השונות בימי מועד ועלייה לרגל; עבור היהודים בכ"ח באייר הנחשב, על-פי הדעה הרווחת במסורת היהודית, כיום פטירתו של שמואל הנביא.

לאום ודת[2]
יהודים: 98.9%ערביי ישראל|ערבים-אסלאם|מוסלמים: 0%ערביי ישראל|ערבים-נצרות|נוצרים: 0%דרוזים: 0%אחרים: 1.1%Circle frame.svg
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2017
אוכלוסייה לפי גילאים[2]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 15.8%
גילאי 5 - 9 12.6%
גילאי 10 - 14 9.3%
גילאי 15 - 19 6.3%
גילאי 20 - 29 16.4%
גילאי 30 - 44 16.9%
גילאי 45 - 59 11.3%
גילאי 60 - 64 4.3%
גילאי 65 ומעלה 7.1%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2017
חינוך[2]
סה"כ בתי ספר 8
–  יסודיים 7
–  על-יסודיים 3
תלמידים 1,633
 –  יסודי 1,415
 –  על-יסודי 218
מספר כיתות 71
ממוצע תלמידים לכיתה 23.0
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשע"ז (2016-‏2017)
מחוז יהודה ושומרון
נפות נפת יהודה ושומרון חופפת את שטח המחוז
מפת מחוז יהודה ושומרון
ערים אריאלביתר עיליתמודיעין עיליתמעלה אדומים
מועצות מקומיות אורניתאלפי מנשהאלקנהאפרתבית אלבית אריה-עופרים • גבעת זאב • הר אדרמעלה אפריםעמנואלקרני שומרוןקדומיםקריית ארבע-היישוב היהודי בחברון
מועצות אזוריות שומרוןמגילותמטה בנימיןגוש עציוןהר חברוןבקעת הירדן

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.