גבעת המטוס

גבעת המטוס היא גבעה בגובה 813 מטר מעל פני הים הנמצאת בדרום ירושלים, מדרום לקו הירוק, ליד בית צפאפא וצפונית מערבית למנזר מר אליאס. הגבעה נקראת על שם מטוס פוגה מגיסטר שנפל במקום ב-6 ביוני 1967, ביום השני לקרבות מלחמת ששת הימים וטייסו סגן דן גבעון נהרג. "גבעת המטוס" הוא גם שמו של אתר קראוונים לעולי אתיופיה שהוקם במקום. שטח מתחם הקראוונים הוא כ-170 דונם. גבולות המתחם הם תלפיות בצפון, דרך חברון במזרח, גילה בדרום ובית צפאפא במערב.

Givat hamatos
גבעת המטוס

היסטוריה

ב-1991 הוקם על הגבעה אתר קרוואנים במטרה לקלוט את גלי העלייה מאתיופיה במבצע משה ובמבצע שלמה וכן לפתור בעיות דיור נוספות. שטח מתחם הקראוונים הוא כ-170 דונם, ועליו הוקמו כ-400 קרוואנים, כשהכוונה הממשלתית הייתה שתוך שנתיים יעברו כולם למבני קבע. במהלך השנים שחלפו לא נבנו במקום מבנים, ורבים לקחו הלוואות וניסו את מזלם בשכונות ובערים אחרות[1]. נכון לשנת 2014, עדיין היו מוצבים במקום כ-40 קרוואנים המאוכלסים על ידי אזרחים ישראלים שלא מהעדה האתיופית. במקום אין סיוע ממשלתי או עירוני, והשכונה לא נמצאת תחת חסותו של מינהל קהילתי או מתנ"ס כלשהו. היחידה הפועלת במקום היא קבוצת נוער המפעילה מועדונית ודואגת לפעילות חינוכית לילדי השכונה[2].

תוכניות פיתוח

במסגרת תוכניות הבנייה בירושלים בעקבות ביטול תוכנית ספדיה, מקדמת העירייה מאז שנת 2007 תוכנית לפינוי הקראוונים הנותרים במקום והקמת שכונה חדשה[3]. בדצמבר 2012 אישרה הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בירושלים תוכנית "גבעת המטוס א'" לבניית 2,610 יחידות דיור בשכונה[4], מתוכם כ-600 יחידות דיור לאוכלוסייה הערבית של בית צפאפא[5]. תוכנית נוספת, "גבעת המטוס ד'" מדברת על הקמת מתחם מלונות לאורך דרך חברון ואזור תעסוקה ושירותים עירוניים לאורך כביש הרכבת[6]. התוכנית אושרה ב–2013 בוועדה המחוזית, אבל מאז הוקפאה. הממשל האמריקאי הביע מספר פעמים את התנגדותו להקמת השכונה בגבעת המטוס, בטענה שיצירת רצף ישראלי מהר חומה ועד לגילה, תנתק את מזרח ירושלים מבית לחם ומדרום הגדה ותחסום אפשרות של רצף טריטוריאלי עתידי למדינה פלסטינית[7].

עתיקות בגבעה

בגבעת המטוס קיימים מספר אתרים ארכאולוגיים ובהם: שרידי מבנים מתקופת בית שני, גת חצובה, כבשן סיד גדול, מערכת מערות תת-קרקעית וכן תעלות קשר ירדניות. קיימת תוכנית לשמר במקום גן ארכאולוגי פתוח.

בסמוך לאתר ניצבת אנדרטה לזכר יהודי אתיופיה שניספו בדרכם לישראל.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ יאיר שלגשני אתרי קרוואנים נוספים של עולי אתיופיה ייסגרו החודש, באתר הארץ, 15 באפריל 2002
  2. ^ אור קשתי, רק עמידר ממשיכה לגבות שכר דירה, באתר הארץ, 11 ביולי 2014
  3. ^ עקיבא אלדרהוצגה להתנגדות הציבור: שכונה יהודית חדשה במזרח ירושלים, באתר הארץ, 14 באוקטובר 2011
  4. ^ ניר חסוןאושרה בניית 2,600 יחידות דיור בגבעת המטוס שמעבר לקו הירוק, באתר הארץ, 19 בדצמבר 2012
  5. ^ ברק רביד ויהונתן ליס, נתניהו מקדם את בנייתן של 600 יחידות דיור לפלסטינים בגבעת המטוס בירושלים, באתר הארץ, 4 ביולי 2016
    ניר חסוןהפרקליטות: הקפאת תוכנית בנייה לפלסטינים בגבעת המטוס - החלטה סודית של הדרג המדיני, באתר הארץ, 9 באפריל 2016
  6. ^ ניר חסוןהוועדה המחוזית בי-ם אישרה מיזם תיירות מעבר לקו הירוק, באתר הארץ, 1 במאי 2012
  7. ^ ניר חסוןהבנייה במזרח ירושלים מופשרת - ועשויה לסכל את פתרון שתי המדינות, באתר הארץ, 26 בינואר 2017
לחצו כדי להקטין חזרה
הר הביתEast Jerusalem Map HE1a1.PNG

מפת ירושלים
אום טובא

אום טובא (בערבית: أم طوبا) היא שכונה ערבית במזרח ירושלים ליד צור באהר, צפונית מזרחית לבית לחם, עם אוכלוסייה של 4,000 איש. בשנת 1967 לאחר מלחמת ששת הימים, סופחה אום טובא לירושלים, וכיום היא חלק ממנה. בהתבסס על ממצאים ארכאולוגיים, מזוהה אום טובא כעיר המקראית נטופה (Netophah).

בין בתי הכפר שרידים ארכאולוגיים הכוללים בורות חצובים, שרידי פסיפסים ומערות. בפאתי הכפר אתר ארכאולוגי מוזנח - חרבת זעקוקה.

בית ישראל (קיבוץ)

בית ישראל הוא קיבוץ עירוני בשכונת גילה א' שבירושלים. בקיבוץ, הממוקם בתוך מתחם דיור ציבורי של עמידר אשר שימש בעבר כמרכז קליטה, חברים דתיים וחילונים, יוצאי קיבוצים וערים מכל רחבי הארץ, והוא פועל לחיזוק השכונה דרך פרויקטים חברתיים וחינוכיים.

בתי אונגרין

בתי אוּנגָרִין (בלשון ארכאית: "בתי הונגריה"; ביידיש: אונגארישע הייזער) היא שכונה חרדית במרכז ירושלים, המהווה כיום חלק מן המתחם המורחב של שכונת מאה שערים.

בתי נייטין

בתי נייטין הוא מתחם בניינים שנבנו במקור כהרחבה של שכונת מאה שערים בירושלים.

המושבה הגרמנית (ירושלים)

המושבה הגרמנית בירושלים נבנתה על ידי גרמנים חברי כת הטמפלרים ב-1873, כמושבה החמישית מתוך שמונה המושבות שבנו הטמפלרים בארץ ישראל. מושבות נוספות נבנו ביפו, בחיפה ובגליל.

טנטור

טנטור הוא מתחם נוצרי בדרום ירושלים.

טנטור ממוקם בקרבת השכונות גילה ובית צפאפא בדרך לבית לחם. השם "טנטור", שפירושו בערבית כובע מחודד, ניתן למקום מאחר שהוא שוכן על גבעה בולטת. בשנת 1869 רכש הרוזן ברנרד קבוגה, קונסול אוסטרו-הונגריה בירושלים את האדמות בסיוע מסדר אבירי מלטה. ב-1877 נפתח במקום בית חולים קטן.

בעקבות ביקור האפיפיור פאולוס השישי בישראל (1964) רכש הותיקאן את המתחם והחכירו לאוניברסיטת נוטרה דאם. בשנת 1972 נפתח באתר "מכון טנטור", מכון מחקר תאולוגי המשותף לכל זרמי הנצרות, שתוכנן על ידי האדריכל פרנק מונטנה.

יפה נוף (ירושלים)

יפה נוף היא שכונה במערב ירושלים, אשר הוקמה ב-1929. יחד עם רמת בית הכרם וגבעת בית הכרם היא מרכיבה את שכונת בית הכרם רבתי. שמה של השכונה, יפה נוף, כאחד משמות ירושלים.

מזכרת משה

מזכרת משה היא שכונה בירושלים שנוסדה בשנת 1882, ובנייתה הושלמה בשנת 1885, הודות לסיוע הכספי שקיבלה מ'קרן משה מונטיפיורי', שהוקמה בשנת 1874, במלאת תשעים שנה לנדבן היהודי-בריטי משה מונטיפיורי. השכונה נועדה לציבור תושבים אשכנזים, בעוד שהשכונה הסמוכה, אהל משה, שנוסדה כשנה אחריה מכספי הקרן, נועדה לספרדים.

נחלת צדוק

נחלת צדוק היא שכונה קטנה בירושלים, הממוקמת בדרום גוש הנחלאות בין שכונת שערי חסד לשכונת נחלת אחים. גבולה הדרומי הוא רחוב הגר״א, וגבולה הצפוני רחוב ישראלס. רחובה הראשי הוא רחוב נחלת צדוק.

סוכת שלום (שכונה)

שכונת סוכת שלום היא שכונה יהודית הממוקמת במזרח שכונת נחלאות שבירושלים, בין הרחובות סוכת שלום ומסילת ישרים. השכונה נבנתה בשנת 1888 במתכונת שכונות החצר, אך עם הגידול בביקוש למגורים בתחילת המאה ה-20 נבנתה החצר דירות ואופייה של השכונה השתנה. השכונה נבנתה כשכונת מסחר - כלומר על ידי משקיע ולמטרות רווח, על ידי השותפים יוהנס פרוטיגר, יוסף נבון ביי, ושלום קונסטרום. שותפים אלו הם שהקימו גם את השכונות מחנה יהודה, נווה שלום, בית יוסף ועיר שלום.

שם השכונה בא לה משמו של יוזם הקמת השכונה, שלום קונסטרום, ומברכת השכיבנו בנוסחה המיוחד לשבת. משמעות נוספת היא על שם הספר סוכת שלום של הרב אליהו גוטמכר.

עזרת ישראל (שכונה)

עזרת ישראל היא שכונה קטנה במרכז ירושלים, בין רחוב יפו לרחוב הנביאים, מעט מערבה מ"צומת האיקסים". השכונה כוללת שני טורי בתים (במקורם, דו קומתיים) הנמשכים מרחוב יפו ועד חצרה האחורית של הכנסייה האוונגלית הבינלאומית (שחזיתה פונה לרחוב הנביאים).

פת (שכונה)

פת (נקראה קטמון ז') היא שכונה קטנה בדרום-מערב ירושלים הממוקמת בין שכונות הקטמונים לבית צפאפא.

קריית אונסדורף

קריית אוּנְסְדוֹרף היא שכונה חרדית בצפון ירושלים הממוקמת על יד קריית מטרסדורף.

השכונה הוקמה באמצע שנות ה-60 במסגרת פעילות משותפת של הסוכנות היהודית וקבוצות דתיות בארצות הברית להקמת קריות דתיות עבור עולים חרדיים מארצות הברית. השכונה הוקמה ביוזמת הרב משה הורוביץ רבה של קהילת אונסדורף בניו יורק (ויליד העיירה אונסדורף) שקרא לה על שם העיירה אונסדורף (בגרמנית: Hunsdorf, כיום הוּנְצוֹבְצֶה (אנ') שבסלובקיה). השכונה הוקמה בסמוך לקריית מטרסדורף שהוקמה לפניה.

קריית צאנז (ירושלים)

קריית צאנז היא שכונה חרדית בירושלים, צפונית לשכונת קריית בעלז. גובלת בשיכון חב"ד, קריית בעלז ועזרת תורה.

השכונה נוסדה על ידי הרב יקותיאל יהודה הלברשטם, האדמו"ר מצאנז, כשכונה כלל-חרדית, והיא המקבילה לקריית צאנז בנתניה. במרכז השכונה נמצאים בתי כנסת מרכזיים למגזרים השונים - בית המדרש המרכזי של חסידי צאנז, בית המדרש "אהבת תורה" הליטאי ובית הכנסת "מגן אברהם" הספרדי.

רב השכונה הראשון היה המו"צ הרב שלום אייזנברגר, מונה לתפקיד על ידי האדמו"ר יקותיאל יהודה הלברשטאם. לימים מינה האדמו"ר גם את חתנו הרב דוב וייס לכהן כרב בשכונה וכן כרבם של חסידי צאנז בירושלים. כיום הרב דוב וייס אינו משתייך לחסידות צאנז ומכהן כרב השכונה הרשמי מטעם המועצה הדתית בירושלים, הוא עומד בראש מוסדות עצמאיים, בית הכנסת "באר מים חיים" בשכונה, וכן ישיבה גדולה "תורת חיים" וכולל אברכים.

רחובות השכונה נקראים על שמות ספריהם של רבני ירושלים: "אמרי בינה" - על שם ספרו של הרב מאיר אוירבך, רבה של ירושלים, "זית רענן" - על שם ספרו של רבי משה יהודה לייב זילברברג מקוטנא שהתיישב בירושלים במחצית השנייה של המאה ה-19, "תורת חסד" - על שם ספרו של רבי שניאור זלמן פרדקין, "הגאון מלובלין". וכן על שמות ספריהם של אדמו"רי צאנז: "דברי חיים" - על שם ספרו של מייסד שושלת חסידות צאנז רבי חיים הלברשטאם, ו"שפע חיים" - על שם ספרו של האדמו"ר מצאנז-קלויזנבורג רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם.

בעשור הראשון של המאה ה-21 התרחבה השכונה לכיוון כביש רמות, ונוסף בה רחוב "דורש טוב", שם נוסד בית כנסת מרכזי של חסידות סלאנים בישראל. כמו כן נפתח כביש חדש שמחבר בין כביש רמות לקריית בעלז. פתיחת הכביש הייתה מלווה במאבקים מצד חלק מהתושבים שלא רצו שהכביש יהפוך את השכונה לסואנת.

קריית שומרי אמונים

קריית שומרי אמונים היא שכונה בירושלים אשר הוקמה עבור חסידי שומרי אמונים בתחילת שנות ה-60 של המאה העשרים.

הקריה נבנתה בסמוך לשער מנדלבוים, בין הרחובות שבטי ישראל ושמואל הנביא ובין השכונות בתי אונגרין ובית ישראל. רחובה הראשי של הקריה נקרא "שומרי אמונים".

השכונה הוקמה בידי האדמו"ר אברהם חיים ראטה שכונה בתחילה האדמו"ר מברגסז. שם הקריה מנציח את שם החבורה שייסד אביו, רבי אהרן ראטה, שנפטר בתש"ז (1947) - "חבורת שומרי אמונים". מאוחר יותר הוסב גם שמה של החסידות לשם זה.

האדמו"ר (נפטר ב-2012) התגורר רוב ימות השנה בבני ברק. הוא שהה בשכונה בחודשי אלול תשרי וקיים בבית מדרשו שבקצה השכונה את תפילותיו ושולחנותיו ("טיש").

רמת רחל

רָמַת רָחֵל הוא קיבוץ שהקימו חברי גדוד העבודה. הוא נחרב פעמיים ויושב מחדש. שטחו הוא מובלעת בדרום השטח המוניציפלי של ירושלים, סמוך לשכונות ארנונה ותלפיות. הקיבוץ שייך למועצה אזורית מטה יהודה.

שכונות הגנים בירושלים

שכונות הגנים הן שש שכונות מגורים יהודיות שהוקמו במערב ודרום ירושלים בשנות ה-20 של המאה ה-20, לפי תכנונו של האדריכל ומתכנן הערים ריכרד קאופמן, על פי אסכולת עיר הגנים של אבנעזר הווארד.

שכונות הגנים היו מרווחות וירוקות. רחובותיהן הותאמו לטופוגרפיה הירושלמית, ונבנו בהן שדרות-גן. בשכונות נבנו בתים חד-קומתיים בעלי גינה, מה שהיווה חידוש בירושלים, שהייתה חסרה גינות פרטיות וגנים באותה תקופה. הנקודה הגבוהה ביותר בכל שכונה הייתה מיועדת להקמתו של מבנה ציבורי.

שכונות הגנים סימלו לראשונה את פריצתן של השכונות היהודיות בירושלים הרחק מהעיר העתיקה ורחוב יפו, כאשר תושבי השכונות העדיפו את השקט, המרחב והירק על פני הקירבה למרכז העיר.

שכונות הטבעת

שכונות הטבעת הן חמש שכונות בירושלים, נווה יעקב, גילה, תלפיות מזרח, רמות-אלון ופסגת זאב, שהוקמו על שטחים שנכבשו על ידי צה"ל במלחמת ששת הימים וסופחו מוניציפלית לעיר. מטרת הקמת השכונות הייתה יצירת רצף שכונות מגורים יהודיות סביב מרכז העיר. כיום מתגוררים בשכונות אלה כ-165,000 איש.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.