גבעת המורה

גבעת המורה הוא הר בגליל התחתון, ממערב לרמת יששכר וצפונית-מזרחית לעפולה. גובהו 515 מ' מעל לפני הים. "גבעת המורה" הוא אף שמה של אחת משכונות העיר עפולה המצויה על ההר, אך על ההר מצויים יישובים נוספים.

ההר נקרא "גבעת המורה", ולא "הר המורה", כנראה משום צורתו הטופוגרפית המתונה, אך גודלו וגובהו מעל סביבתו דומים מבחינה טופוגרפית להרים אחרים בארץ ישראל - לדוגמה שכניו: הר תבור, הרי נצרת, הר הגלבוע, ואף פסגות הכרמל, שהם בעלי גובה דומה.

החלקים שאינם מיושבים בהר יוערו על ידי הקרן הקיימת לישראל. בראש ההר מגדל תצפית מאבני בזלת, ממנו ניתן לצפות בנופי עמק יזרעאל. כן מצוי בהר חניון נופש פעיל ומתקני נופש שונים.

גבעת המורה הוא הר געש כבוי.

בשיפוליה הדרומיים של הגבעה מתחיל לזרום נחל שונם.

גבעת המורה
Givatamore
גבעת המורה, מבט ממערב
גובה 515 מטר
מיקום הגליל התחתון
סוג הר הר געש כבוי
קואורדינטות 32°36′57″N 35°21′49″E / 32.6157273°N 35.3636696°E
(למפת עמק בית שאן רגילה)
Emek-beit-shean
 
גבעת המורה
גבעת המורה
Gori Mori 124
נבי דחי ובית הקברות שסביבו
Gori Mori 128
"עפולה תחתית" וחלקו המערבי של עמק יזרעאל מגבעת המורה. ברקע נראה הכרמל

היסטוריה

המקום מוזכר לראשונה בספר שופטים בתיאור מלחמתו של גדעון במדיינים:

"וישׁכם ירבעל הוא גדעון וכל-העם אשׁר אתו ויחנו על-עין חרד ומחנה מדין היה-לו מצפון מגבעת המורה בעמק."

ייתכן שפירוש השם הוא מלשון "מורה דרך". ישנה סברה, המקבלת תוקף מצורתה המחודדת של פסגת ההר ומריבוי אבני הבזלת על מדרונותיו, כי ההר היה בתקופות קודמות הר געש פעיל. בהתאם לסברה זו יש המייחסים את השם גבעת המורה לפעולה הוולקנית של ההר ה"מורה", דהיינו "יורה" לבה.

במקורות מאוחרים יותר נקרא המקום לעיתים "החרמון" או "החרמון הקטן". הסיבה לכך נובעת כנראה מהפסוק "תבור וחרמון בשמך ירננו" (תהילים פ"ט, פסוק ג'), אשר העלה את "הצורך" בקרב מטיילים וחוקרים שביקרו בארץ ישראל במאות השנים האחרונות, לזהות את ה"חרמון" בסמיכות להר תבור, אשר זיהויו היה מקובל מתקופות קדומות יותר. מאחר שמאוחר יותר זוהה החרמון על ידי החוקרים כרכס גדול מצפון לגולן, "תוקן" שמו של ההר ל"החרמון הקטן".

בערבית נקרא ההר "ג'בל דחי" על שם "נבי א-דחי" שקברו שוכן במקום. על שמו נקרא אף כפר ערבי קטן המצוי סמוך לפסגת ההר - כפר דחי.

קרב תבור אשר התרחש בתאריך 16 באפריל 1799 בו ניצח צבאו של נפוליאון בראשות הגנרל ז'אן-בטיסט קלבר, את צבאות האימפריה העות'מאנית במהלך מסע נפוליאון בארץ ישראל, התרחש למעשה במרחב שבין גבעת המורה והר תבור, סמוך למקום בו שוכנים מושב וקיבוץ מרחביה.

בשנת 1925 הוקמה בסמוך להר העיר עפולה. בתקופה זו הוקם על שיפוליו המערביים של ההר כפר ילדים ששימש בתחילה לשיכון יתומים מן הפרעות באוקראינה. בימי מלחמת העולם השנייה שימש כפר הילדים כבסיס של משטרת היישובים העבריים. לאחר קום המדינה שימש הכפר במשך עשרות שנים בסיס של צה"ל וכיום הוא נטוש וקיימות לגביו תוכניות לבינוי, תוך שימור בניניו ההיסטוריים.

יישובים

בשנות ה-50 של המאה ה-20, במהלך העלייה הגדולה שלאחר קום מדינת ישראל, התרחבה עפולה צפונה ומזרחה. שכונת עפולה עילית נוסדה בשנת 1950 לרגלי ההר ממערב, ואילו שכונת "גבעת המורה" נוסדה בשנת 1955 על שיפולי ההר עצמו, וכיום היא תופסת חלק משטחו המערבי. עפולה העיר, שנוסדה בשנת 1925 בלב עמק יזרעאל (המכונה בפי תושביה "עפולה תחתית"), מרוחקת כ-4 ק"מ מן השכונות עפולה עילית ו"גבעת המורה", שבינה לבינן מפרידים שדות וכן בית החולים העמק. שלושת חלקי העיר האלה נכללים בתחום השיפוט של עירית עפולה. בשנת 2006 החל פרוזדור זה להבנות ועירית עפולה הכינה תוכנית לבינויו המלא בשכונות מגורים, גנים ומתקני פנאי ונופש. הכוונה היא להגדיל את מספר תושבי עפולה, העומד בשנת 2006 על כ-45,000 איש, על ידי בינוי ואכלוס פרוזדור זה ל-80,000 איש, ולהביא לרצף אחד את שלושת חלקי העיר.

בנוסף לשכונותיה של עפולה, שוכנת על ההר, מצפון לשכונת גבעת המורה, שכונת הווילות "רוממה", שהוקמה בשנות ה-70 על אדמת מינהל מקרקעי ישראל בשיטת "בנה ביתך". בצמוד לשכונה זו נמצא כפר של אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית בשם "בית אורי", הפועל ברוח הפילוסופיה האנתרופוסופית. בסמוך לפסגת גבעת המורה שוכן הכפר הערבי "דחי" השייך למועצה אזורית בוסתאן אל מרג', ועל מורדותיה הצפון-מערבים ניצב הכפר הערבי נין, השייך גם הוא לאותה מועצה אזורית. כפר נוסף שנמצא למרגלות ההר הדרומיים הוא הכפר הערבי סולם, אשר שוכן בחלקו על התל בו שכנה "שונם" המוזכרת במקרא ובמכתבי אל-עמארנה. מכפר זה באה אבישג השונמית.

ירידת שלג בהר

לא בכל חורף יורדים פתיתי שלג בהר אך בגלי קור קיצוניים יורד לעיתים שלג בפסגת ההר ובכפר דחי, אם כי לעיתים רחוקות יורד גם בשכונת גבעת המורה בגובה 200-300 מטר. בחורף 1991-1992 ירד שלג שהצטבר מעל ל50 ס"מ בהר, גם בחורף 2014-2015 ירד שלג פעמיים באותו חורף, בגל הקור אשר אירע ב-9 בינואר 2015. ירדו פתיתים שהצטברו על הקרקע בפסגה בלבד ופתיתים שלא נערמו בשכונות ההר, וב-20 בפברואר 2015 ירד שלג כבד בפסגת ההר שנערם לכמה ס"מ.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

Gori Mori 131

מגדל התצפית על ראש ההר

Gori Mori 130

הנוף ממגדל התצפית לכיוון מזרח

Gori Mori125

מבט לכיוון צפון. במרכז התמונה הר תבור

Gori Mori 129

עמק יזרעאל מדרום להר, ברקע הכפר סולם

Beit-Uri

"בית אורי" - כפר לאנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית על גבעת המורה

אירוס נצרתי

אִירוּס נַצְרָתִי או אִירִיס נַצְרָתִי (שם מדעי: Iris bismarckiana) הוא אחד המינים בסקציית אירוסי ההיכל (Oncocyclus), בתת-סוג הסוג אירוס. האירוס הנצרתי אנדמי לצפון ארץ ישראל משני עברי השבר הסורי-אפריקאי. המין גדל בארץ ישראל בהרי נצרת, גבעת המורה בהרי נפתלי ולרגלי החרמון. מן העבר המזרחי של הירדן, האירוס הנצרתי צומח בחבל הגלעד במדינת ירדן. מכיוון שהמוסלמים נוהגים לשתול אותו בבתי קברות, מניחים שאוכלוסיות מסוימות הובאו למקומן על ידי האדם. אוכלסיות אחדות שגדלות בבר כנראה התפתחו מצמחים שנשתלו בבתי הקברות המוסלמיים.

בקעת כסולות

בקעת כְּסוּלֹת היא השלוחה הצפונית-מזרחית של עמק יזרעאל. רוחבה של הבקעה הוא כ-5 ק"מ, ואורכה הוא כ-8 ק"מ.

הבקעה תחומה בין רכס הרי נצרת והר תבור מצפון, ובין גבעת המורה מדרום. רום הבקעה בחלקה הנמוך הוא כ-100 מטרים מעל פני הים, ורוב שטחה מעובד.

בשיפוליה המזרחיים של הבקעה, בסמוך לתל קשיון ולעין דור, נמצא אגן ההיקוות של נחל תבור. לאורך שיפוליה הדרומיים של הבקעה עובר כביש 65, ולאורך גבולה המערבי עובר כביש 60.

שמה של הבקעה הוא כשמה של העיר המקראית הַכְּסוּלֹת, שנקראה גם כִּסְלֹת תָּבֹר, המזוהה עם המועצה המקומית אכסאל הנמצא בצפון הבקעה, אשר נזכר בשם זה עוד בכתבי יוסף בן מתתיהו.

בתקופת המשנה והתלמוד נקראה הבקעה בשם בקעת אכסלו.

גבעה

גבעה היא תצורת נוף המתנשאת לגובה מועט יחסית מעל סביבתה. הר נחשב לצורת נוף גבוהה יותר מאשר גבעה, אך ההבדל ביניהם אינו מוגדר בצורה חד משמעית.

דוד סויסה

דוד סויסה הוא קצין צה"ל במילואים בדרגת תת-אלוף. שירת כקצין תותחנים ראשי.

סויסה גדל בשכונת גבעת המורה בעפולה. התגייס לצה"ל ב-1984 ושירת כלוחם וכקצין בחיל התותחנים, בין תפקידיו היו פיקוד על סוללה בגדוד 334, מפקד גדוד 411 במהלך מבצע ענבי זעם, מפקד ענף קצינים בביסל"ת, מפקד עוצבת התקומה, מפקד אגד ארטילרי 282 בשנים 2004 עד 2005, קצין אג"ם וראש מטה פיקוד הדרום במהלך מבצע עופרת יצוקה וקצין תותחנים ראשי מינואר 2009 ועד אוגוסט 2012. בתקופתו כמפקד החיל הוקמה יחידת רוכב שמיים, הורחב מערך החימוש המדויק והאיכון (כולל כניסה לשירות מבצעי של מכ"ם ר"ז) והוקם גדוד אימון מתקדם בביסל"ת. בשירות המילואים שימש כמפקד מרכז האש של מפקדת העומק.

לאחר שחרורו כיהן כמנכ"ל עיריית עפולה וכראש מטה שר הבינוי. ב-2013 התמודד בבחירות על ראשות העיר, זכה ב-23.5% מהקולות ולא עלה לסיבוב השני. הוא כיהן כיו"ר ועדת החינוך וועדת הביטחון במועצת העירייה. בנובמבר 2015 נאלץ לסיים את תפקידו כראש מטה שר הבינוי בעקבות חוות דעת משפטית של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, שקבעה כי קיים ניגוד עניינים בהיותו ראש מטה במשרד הממשלתי ובמקביל חבר מועצה עירונית. בדצמבר פוטר מחברותו בקואליציה העירונית ומתפקידו כיושב ראש הוועדות במועצה על רקע תמיכתו במחאה הציבורית נגד תוצאות המכרז בשכונת עפולה עלית.סויסה נשוי ואב לחמישה. בוגר תואר ראשון במנהל החינוך, בוגר המכללה לביטחון לאומי ובעל תואר שני במדעי המדינה מאוניברסיטת חיפה.

דחי (כפר)

דַּחִי (אֶ-דַּחִי) (בערבית: الدحي) הוא כפר ערבי בגליל התחתון ליד שכונת גבעת המורה שבעפולה והשייך למועצה אזורית בוסתן אל-מרג'. היישוב נקרא על שמו של דחיא איבן ח'ליפה אלכלבי, שלפי המסורת המוסלמית היה אחד מרעיו של מוחמד הנביא ובזמן כיבוש הארץ על ידי המוסלמים פיקד על יחידת לוחמים בקרב ירמוך.

דרור קרן

דרור קרן (נולד ב-3 באפריל 1964) הוא שחקן תיאטרון, קולנוע וטלוויזיה, מדבב, מחזאי ובמאי ישראלי, זוכה פרס האקדמיה לטלוויזיה.

יואש דובנוב

יואש דובנוב (12 ביולי 1921 - 1 בדצמבר 2011) היה ראש המועצה המקומית עפולה בשנים 1959 עד 1969.

יואש דובנוב נולד בבלפוריה ב-1921, בן למייסדי המושב. היה פעיל בארגון "ההגנה" ובצה"ל. עבד במשרד האוצר, ובמינהל מקרקעי ישראל. בשנת 1951 עבר לגור בעפולה.

בשנת 1959 נבחר יואש דובנוב לראש המועצה המקומית בעפולה (הרשות המקומית של עפולה בטרם הוענק לה מעמד של עיר בשנת 1975) והחל לכהן בתפקידו ב-10 בדצמבר 1959. עקב סכסוך שנגע לתוכניתו לאחד את שכונותיה של עפולה, גבעת המורה ועפולה עילית יחד עם עפולה עצמה לכלל רצף עירוני אחד, התפטר במחאה, אך לאחר מספר חודשים שב לכהן בתפקידו. רק בשנת 2006 החל חזונו של יואש דובנוב להתממש והחלה בניית שכונות מגורים בשטח הפתוח שבין העיר עפולה לבין שתי שכונותיה אלה.

בתקופתו של דובנוב התפתחה העיר, והונחו היסודות לאזור התעשייה בעפולה עילית, שכיום משכן מפעלים רבים ובהם מפעל תדיראן. אזור התעשייה הוקם בסיועו של שר האוצר, לוי אשכול. כן קודמו בעפולה תחומי החינוך, הספורט והבריאות, והותקנה מערכת ביוב מרכזית לעיר ולשכונותיה. בשנת 1962 ניסה דובנוב להחזיר לפעולה את רכבת העמק. הוא עמד בקשר בעניין זה עם מנהל רכבת ישראל, מנחם סבידור, שהביע את תמיכתו, אם יובאו בפניו נתונים לפיו תהיה להפעלת הרכבת רווחיות כלכלית, אך הדבר לא הסתייע. מסילת העמק חודשה בשנת 2016 והוקמה תחנת רכבת חדשה בעיר.

דובנוב סיים את כהונתו כראש המועצה המקומית ב-22 בנובמבר 1969.

עם פרישתו של דובנוב מתפקיד ראש המועצה מנתה אוכלוסיית עפולה כ-20,000 איש, ולאחר שנים ספורות הוכרזה כעיר. שמשון שחורי שהחליף את דובנוב בתפקיד ראש המועצה, היה לראש העירייה הראשון של עפולה.

לאחר פרישתו מתפקיד ראש המועצה המקומית עבד דובנוב בתפקידים בכירים בבנק הפועלים עד לפרישתו בשנת 1992 בגיל 70. בנו, אריה דובנוב, טייס חיל האוויר, נהרג לאחר מלחמת יום הכיפורים בעת שמטוסו הופל בעת גיחה מעל החרמון. בשנות ה-90 פקד אותו שוב אסון כבד כאשר נכדו, בנו היחיד של אריה, נהרג בתאונה.

לאחר פרישתו עוסק דובנוב בפעילויות התנדבותיות, והקים סניף של ארגון "יד שרה" בעפולה, המשרת את כל האזור. כן הוא פעיל בארגון "יד לבנים" בעפולה, וארגון יע"ל בבית החולים העמק בעפולה, ובארגונים נוספים העוסקים ברווחת הקשישים והגמלאים.

בדצמבר 2012 במלאת שנה למותו של יואש דובנוב נחנך הכביש העוקף את עפולה מצדה הצפוני בגבול עם בלפוריה ונקרא על שמו: שדרות יואש דובנוב.

כביש 65

כביש 65 הוא כביש בצפון ישראל, המשמש כעורק תחבורתי חשוב בין מישור החוף לגליל. הוא מוביל מדרום-מערב לצפון-מזרח, ועל כן הוא איננו כביש רוחב ואף לא כביש אורך. זהו הכביש בו נרשמו מספר שיא של דו"חות משטרה על מהירות מופרזת בין השנים 2014-2018.

כפר ילדים

כפר ילדים היה מוסד חינוכי ליתומים יהודים שהובאו ממזרח אירופה, בעיקר יתומי פרעות פטליורה שהתחוללו באוקראינה, שפעל ב"חוות בלפוריה", בשנים 1923-1931. החווה הוקמה בשנת 1919 עבור מתיישבי בלפוריה ולאחר הקמת מושב בלפוריה הועבר לשימוש כפר ילדים ונקרא "בלפוריה עילית". כפר ילדים היה ממוקם בגבעת המורה היום בתחומה של העיר עפולה, סמוך למרכז רפואי העמק.

מרחביה (קיבוץ)

מֶרְחַבְיָה הוא קיבוץ בעמק יזרעאל, השוכן כ־2 ק"מ ממזרח לעפולה, לרגלי גבעת המורה, בסמוך למושב מרחביה. הקיבוץ, שנוסד בשנת 1929, נמצא בתחום השיפוט של המועצה האזורית עמק יזרעאל, והוא משתייך לתנועה הקיבוצית. השם מרחביה לקוח מפסוק בתהילים: "מִן הַמֵּצַר קָרָאתִי יָּהּ עָנָנִי בַמֶּרְחָב יָהּ" (ספר תהילים, פרק קי"ח, פסוק ה').

מרכז רפואי העמק

מרכז רפואי העמק (שמו הקודם היה בית חולים העמק) הוא בית חולים הממוקם בין גבעת המורה לעפולה. בית החולים החל לפעול תחת אחריות קופת חולים כללית בשנת 1924 ונחנך במיקומו הנוכחי ב-20 במרץ 1930.

מרכז רפואי העמק מספק מגוון רחב של שירותים, חדרי ניתוח משוכללים, יחידות טיפול נמרץ, מכונים ומעבדות. מרכז רפואי העמק משרת אוכלוסייה של כ-500 אלף נפש מן הערים, היישובים והכפרים בצפון מזרח הארץ. המרכז הרפואי העמק מסונף לפקולטה לרפואה של הטכניון ולפקולטה לרפואה של אוניברסיטת בר-אילן.

משה קניוק

משה קַניוּק (1 במרץ 1899; י"ד באדר ה'תרנ"ט - 17 באפריל 1972) היה מנהלו של מוזיאון תל אביב לאמנות וממייסדי כפר הילדים גבעת המורה.

נאעורה

נאעורה (בערבית: الناعورة) הוא כפר ערבי-ישראלי הנמצא כ-10 קילומטרים ממזרח לעפולה למרגלות גבעת המורה בתחום המועצה האזורית הגלבוע. היישוב נקרא על שם הגלגל המשמש לשאיבת מים מן הבאר.

היישוב הוקם ככל הנראה במאה ה-16.[דרוש מקור]

בתקופת המנדט הבריטי השתייך הכפר לנפת נצרת. בסקר הכפרים המנדטורי משנת 1945 נאמדה אוכלוסיית הכפר ב-340 תושבים.

לבני חמולת זועביה היו יחסים טובים עם שכניהם היהודים. בעקבות המלצת היהודים במהלך מלחמת העצמאות נשארו רוב בני החמולה בכפריהם. גם הכפרים הסמוכים טמרה, סולם וטייבה נהגו באופן דומה. . להבדיל, רוב הכפרים באזור התפנו מיושביהם לקראת הפלישה הצפויה של מדינות ערב.

ביישוב נמצא בית ספר תיכון אורט אחווה גלבוע שמשמש תלמידים מהכפר ומכפרים באזור.

נחל חרוד

נַחַל חֲרוֹד (בשמו הערבי وادي جالود ואדי גָ'לוּד או ואדי גָ'אלוּד) הוא נחל באזור הגליל הנשפך אל הירדן.

מקורו של הנחל הוא באזור גבעת המורה, בגובה של כ-500 מ' מעל פני הים, ומשם הוא זורם מזרחה דרך עמק חרוד, במסלול שאורכו כ-35 קילומטרים עד שהוא נשפך אל הירדן, כ-2 קילומטרים צפונית למעוז חיים. הנחל מנקז את מורדות ההרים שסביב בקעת בית שאן, עמק יזרעאל ועמק חרוד.

בחלקו המזרחי זורם הנחל בכוח ובמהירות, ויש בו מספר מפלים, שהידוע מביניהם מכונה "קניון הבזלת" וגובהו כ-13 מטרים. במקום הכשירה הקרן הקיימת לישראל שביל טיולים. את הנחל חוצים מספר גשרים, שנים מהם מכונים "הגשר הרומי". "הגשר הרומי" המערבי אכן כולל אלמנטים שנותרו במקום מהתקופה הרומית. בבקעת בית שאן עובר מעליו גם גשר קנטר.

הנחל הוא נחל איתן, ולו מספר יובלים. הנחל מנוצל באופן אינטנסיבי להזרמת שפכים ושפכים תעשייתיים. ב-1992 הוקמה מנהלה לשיקום הנחל, שהכשירה במקום שבילי מטיילים, ושיפרה במידת מה את המצב האקולוגי באזור, אם כי עדיין מוזרמים לנחל שפכים רבים.

עמק יזרעאל

עמק יִזְרְעֶאל (בערבית: مرج ابن عامر (מרג' אבּן עאמר), "עמק בן עאמר", וגם سهل زرعين (סַהְל זִרְעין), "מישור זרעין") הוא עמק גדול בצפון ארץ ישראל, תחומיו בין הרי הגליל התחתון, הרי השומרון ורכס הכרמל, והוא נמשך ממישור החוף ועד לבקעת הירדן. עמק יזרעאל הוא הגדול בשברי המשנה של השבר הסורי אפריקני.

עפולה

עֲפוּלָה היא עיר במחוז הצפון בישראל. שוכנת במרכז עמק יזרעאל, על כביש 65, בין הערים חדרה וטבריה ומכונה גם "עיר יזרעאל" ו"בירת העמק". היא הוכרזה רשמית כעיר בסוף 1972.

קרב תבור

קרב תבור או הקרב מול הר תבור היה קרב אשר התרחש ב-16 באפריל 1799 במהלך מסע נפוליאון בארץ ישראל.

הקרב התנהל בעמק יזרעאל, במרחב שבין גבעת המורה והר תבור, סמוך למקום בו שוכנים כיום המושב והקיבוץ מרחביה. בקרב ניצח צבאו של נפוליאון בראשותו ובראשות הגנרל ז'אן-בטיסט קלבר, את צבאות האימפריה העות'מאנית בפיקודו של עבדאללה פאשה אל עזם, מושל דמשק.

בעודו צר על עכו, היה על נפוליאון להגן על עורפו, כמו גם להבטיח אספקה לכוחותיו. מכיוון שכך נשלחו כוחות צרפתים לכבוש את אזור הגליל. בצפון הגיעו כוחות אלה עד צור ובמזרח, תפסו את גשר בנות יעקב והגיעו אף עד קוניטרה.

בעוד חייליו של נפוליאון כובשים את הגליל, התאסף כנגדם כוח אדיר של כ-20,000 חיילים אשר הגיעו ממקומות שונים, ובמיוחד מדמשק, וכן אנשי ההרים משכם. הכוחות התאחדו בעמק יזרעאל לרגלי גבעת המורה, ומשם התכוננו לפנות מערבה לעכו על מנת להסיר את המצור מן העיר.

אל מולם עמד כוחו של קלבר, שניצב בראש 2,500 חיילים. בימים הקודמים עמד קלבר מול כוחות ממלוכים פזורים. ז'ונו הביס כמה מאות מהם בהרי נצרת ב־13 באפריל ובקרב נוסף בכפר כנא ב־15 באפריל הביס קלבר כמה אלפים נוספים. קלבר נע בחסות החשיכה בלילה שבין 15 ל-16 באפריל, מהר תבור לכיוון דרום-מערב. מטרתו הייתה לפתוח במתקפה עם עלות השחר, אולם הוא טעה בהערכת הזמן, וכאשר האיר היום, אותר בעודו בתנועה והותקף על ידי הפרשים הממלוכים. קלבר החזיק מעמד מספר שעות, בעודו בנחיתות טקטית ומספרית. בשעות אחר הצהריים הגיע נפוליאון עצמו לזירה, כשהוא עומד בראש כוח של 2,000 חיילים, ועימו עשרים תותחי שדה, ואיגף את הפרשים הממלוכים היגעים מיום הקרב ממערב. הכוח הממלוכי נלכד באש משני צדדיו ונפוץ לכל עבר. עתה היה נפוליאון חופשי להמשיך את המצור על עכו ללא כל איום.

רמת יששכר

רמת יששכר היא רמה בזלתית במזרח הגליל התחתון, המשתרעת בין נחל תבור בצפון לעמק חרוד בדרום, ובין גבעת המורה במערב לבקעת הירדן במזרח. במזרח הרמה שוכן הגן הלאומי כוכב הירדן ובמרכזה עובר נחל יששכר, ששמו נגזר משם הרמה. שטחה של רמת יששכר הוא כ-115 קמ"ר.

שם הרמה נלקח מהעובדה, שחבל ארץ זה היה בחלקו של שבט יששכר בחלוקת הארץ.

באזור חיה אוכלוסייה צפופה של צבי ארצישראלי וריכוז גבוה של שיטה מלבינה (בעיקר במורדות המזרחיים).

שלמה מימון

שלמה בן יהושע, שנודע כשלמה מימון (בגרמנית: Salomon Maimon;‏ 1753 – 22 בנובמבר 1800) היה פילוסוף יהודי בן תנועת ההשכלה, שהשפעתו הייתה גדולה גם בחוגי הפילוסופיה הכללית. התפרסם בעיקר בשל השגותיו על תורת ההכרה הקאנטיאנית.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.