גבעון החדשה

גִּבְעוֹן הַחֲדָשָׁה היא התנחלות באזור הרי בנימין בין גבעת זאב לבית סוריכ. ההתנחלות התארגנה כיישוב קהילתי ומשתייכת למועצה אזורית מטה בנימין. היישוב שואב את שמו מן היישוב גבעון ששכן באזור בימי המקרא. ליישוב אופי חילוני, אך מתגוררות בו גם כמה משפחות דתיות לאומיות.

גבעון החדשה
GivonHahadsha9824
מבט מדרום (נבי סמואל) על גבעון החדשה
מחוז יהודה ושומרון
מועצה אזורית מטה בנימין
גובה ממוצע[1] ‎795 מטר
תאריך ייסוד 1981
תנועה מיישבת אמנה
סוג יישוב יישוב קהילתי
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2018[1]
  - אוכלוסייה 1,086 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה -4.7% בשנה עד סוף 2018
(למפת ירושלים רגילה)
Jerusalem location map with titles2
 
גבעון החדשה
גבעון החדשה
31°50′53″N 35°09′30″E / 31.848114513229°N 35.1583786125098°E
מפת היישובים של מועצה אזורית מטה בנימין
באדום - גבעון החדשה
בירוק - מיקום בניין המועצה
אתר היישוב

שם היישוב

שמו המקורי של היישוב היה "חדשה". זהו שמו של האזור שבו יהודה המכבי ניצח בקרב חדשה, אחד מהקרבות החשובים במלחמותיו ביוונים. בהמשך נוסף לו השם "גבעון", על שם העיר המקראית גבעון ששכנה בקרבת מקום. ועדת השמות הממשלתית לא אישרה את השם "חדשה" בשל חוסר ודאות בזיהוי מקומו המדויק של הקרב נגד ניקנור. לאחר חמש שנים של דין ודברים, אישרה הוועדה את השם "גבעון החדשה".

סמל היישוב כולל בתוכו את השמש, לזכר הקרב של יהושע בן נון - "שמש בגבעון דום וירח בעמק איילון".

היסטוריה

בשנת 1886 ביקשו יהודים להקים יישוב בקרבת נבי סמואל. השם שנבחר ליישוב החדש היה 'רמה', בהתייחס למקום קבורתו של שמואל הנביא ולזיהוי שרווח בין היישוב המקראי בנחלת שבט בנימין, רמה לבין אזור נבי סמואל. חברת "נחלת ישראל - רמה" (שהוקמה על ידי ישראל רובינשטיין, יצחק צבי ריבלין ואברהם פראסט) רכשה אדמות באזור והחלה לגייס כספים להקמת יישוב[2]. במשך מספר שנים נעשו כמה ניסיונות להתיישב בפועל על הקרקע שנרכשה, 13 משפחות של יהודים יוצאי תימן הצטרפו לגרעין המתיישבים, על סמך הבטחה שלא קוימה לבנות להם בתים במקום[3]. במרץ 1895 הם עלו על הקרקע וניסו לעסוק בחקלאות[4], אך עזבו את המקום לאחר מספר שבועות, מאחר שכספי החברה אזלו[5], המרחק הגדול בין הבית לבין החלקות המעובדות, שנת שמיטה והתנכלויות בלתי פוסקות של ערביי נבי סמואל, שהיו עוקרים את החלקות הזרועות והנטועות.[6]

בשנת 1921, החלה חברת "נחלת ישראל - רמה" לפעול שוב, נרשמה כ"חברה קואופרטיבית לקנית קרקעות בארץ ישראל"[7] ופעלה לגייס כספים לשם הקמת יישוב במקום[8] בכספים שגייסה רכשה בית בכפר בית איכסא הסמוך לנבי סמואל. באוגוסט 1922 ביקר בנבי סמואל הנציב העליון הרברט סמואל ומושל ירושלים רונלד סטורס, כדי לחנוך את מבנה הקבר לאחר ששופץ בעקבות הנזקים הקשים שנגרמו לו במלחמת העולם הראשונה. אנשי "נחלת ישראל - רמה" נפגשו איתו וביקשו שיפעל למען סלילת כביש למקום[9]. בנובמבר 1922 הודיע חברת "נחלת ישראל -רמה" כי 7 משפחות מירושלים יבואו להתיישב בבית שרכשה ולשתי משפחות נוספות תקים החברה "בתי פח"[10]. במאי 1923, ערכה החברה הגרלת מגרשים בין בעלי המניות[11]. בשנת 1924, עברו לגור בבית 10 מתיישבים, אך הוא ננטש לאחר חצי שנה, עקב בעיות נגישות, לא הייתה דרך סלולה מירושלים וניתן היה להגיע למקום רק על גבי חמורים[12]. חברת "נחלת ישראל - רמה" לקחה הלוואה מ"בנק משכנתאות ואשראי א״י" שאותה לא יכלה להחזיר והחל הליך הוצאה לפועל[13]. בשנת 1931, נמכר הבית וחלקת האדמה לתושב הכפר בית איכסא[14].

בשנת 1977 התיישב במחנה הצבאי הנטוש הצמוד לכפר אל-ג'יב (ששימש כבית ספר לקצינים של הצבא הירדני עד 1967), כקילומטר מזרחית מהיישוב הנוכחי, גרעין של מתיישבים יוצאי ברית המועצות. הדבר התאפשר על בסיס צו תפיסה של אדמות "לצרכים צבאיים"[15]. באוקטובר 1979 התקבלה החלטת ממשלה, במסגרת המגמה לעבות את ירושלים, על הקמת "מצפה גבעון" (גבעת "חדשה") כיישוב קבע[16]. זאת על סמך הטענה שהקרקע במקום הייתה בבעלות חברת "נחלת ישראל - רמה" ההיסטורית משנת 1921. בינואר 1980, עלו 35 מאנשי הגרעין להתנחל על שטח בן 70 דונם[17]. תושב הכפר בית איג'זא, צברי מחמוד אע'רייב, ממנו הופקעו קרקעות לשם הקמת בריכת מים ליישוב, עתר לבג"ץ נגד ההפקעה[18]. במהלך הדיון המשפטי בבית המשפט העליון התברר שבטאבו לא רשומה קרקע על שם חברת "נחלת ישראל - רמה", כי אם כ"רכוש ממשלתי" ירדני, כיוון שהקרקע הופקעה על ידי ירדן בשנות ה-60 לצורכי המחנה הצבאי הסמוך, אך הותר לתושבים במקום להמשיך ולעבד את האדמות. בראשית השליטה הישראלית נתפסה הקרקע הירדנית על בסיס "צו מס' 59", צו צבאי שהוצא לפיו כל הקרקעות והנכסים שהיו בבעלות השלטון הירדני יעברו לידי השלטון הצבאי הישראלי[19]. אע'רייב נאלץ לוותר על קרקע בשטח של 45 דונם, עם זאת הכיר הממשל הצבאי בבעלותו על 24 דונם ו-200 מ"ר ובתי ההתנחלות הוקמו מסביב לבית משפחת אע'רייב[20].

בזמן האינתיפדה השנייה בשנת 2003, החלה מדינת ישראל בהקמתה של גדר ההפרדה. צברי מחמוד אע'רייב, עתר לבג"ץ נגד תוואי הגדר שמנתק אותו מהכפר בית איג'זא[21]. מצד שני עתרו תושבי גבעון החדשה נגד הצבת שער בגדר הביטחון, במקטע שבין יישובם לבין בית איג'זא[22]. ב-31 ביולי 2006 נדחו העתירות על ידי בית המשפט העליון, לאחר שקבע כי היות שבני המשפחה דחו את הצעת מערכת הביטחון לקבל פיצויים ולעזוב את ביתם, התוואי הנוכחי מידתי וראוי[23]. בית משפחת אגרייב הוקף ונכלא בגדר גבוהה בתוך גבעון החדשה. בני המשפחה יכולים להגיע לכפר רק דרך שרוול צר, המוקף בגדר נוספת שמתחברת לתוואי גדר ההפרדה[24].

נכון לשנת 2013 מונה היישוב כ–300 משפחות, רובן צעירות, שכן על פי תקנון היישוב, מוגבלת הקליטה לאנשים עד גיל 40. רוב תושבי המקום הם חילוניים, אך יש בו משפחות דתיות, ובמקום קיים בית כנסת פעיל. בעשור האחרון התקבלו ליישוב 35 משפחות עולות מחבר העמים. פרויקט זה התאפשר הודות לסיוע ניכר מצד הסוכנות היהודית.

לקריאה נוספת

  • רנה בן-פזי, כמו בראשונה, הוצאת ספרית בית-אל, תשמ"ח

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 הנתונים לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
  2. ^ נחלת ישראל , חבצלת, 11 ביולי 1890
  3. ^ קריאה !, הצבי, 17 במרץ 1893
  4. ^ ירושלם. י, חבצלת, 22 במרץ 1895
  5. ^ דברי ימי השבוע , הצבי, 26 באפריל 1895
  6. ^ נחלת ישראל רמה, בעריכה של פרופ' יוסף טובי ומר שלום סרי, הלקסיקון ליהדות תימן, הוצאת עמותת 'אעלה בתמר'
  7. ^ חברת "נחלת ישראל", דואר היום, 15 בפברואר 1921
  8. ^ ועד חברת נחלת ישראל רמה בערבון מוגבל, דואר היום, 3 באפריל 1921
  9. ^ הנציב העליון ב"נחלת ישראל" רמה, דואר היום, 20 באוגוסט 1922
  10. ^ המתישבים הראשונים בכפר רמה, דואר היום, 28 בנובמבר 1922
  11. ^ בגורל תחלק הארץ, דואר היום, 11 במאי 1923
  12. ^ יהודה דוד אייזנשטיין, ‏אוצר זכרונותי, ניו יורק, תר"ץ, עמ' 173, באתר HebrewBooks
  13. ^ הורעה ממשרד ההוצאה לפועל ירושלים בדבר מכירת אחוזת "נחלת ישראל רמה", דואר היום, 6 באוגוסט 1929
  14. ^ הודעה ממשרד ההוצאה לפועל ירושלים בדבר מכירת נכסי דלא ניידי, דבר, 14 באוקטובר 1931
  15. ^ אהרון דולב, בגבעון מקימים בית לסלפאק, מעריב, 9 בדצמבר 1977
  16. ^ החלטות הממשלה מס. 56 מיום כ"ג בתשרי תש"ם 79.10.14, מס. 145
  17. ^ התנחלות חדשה ליד גבעון, מעריב, 15 בינואר 1980
  18. ^ ברוך מאירי, עתר לבג"ץ נגד הפקעת קרקע לצרכי הישוב חדשה, מעריב, 17 בנובמבר 1980
  19. ^ מנשר מס' 2 של מפקד כוחות צה"ל ביהודה ושומרון. בעלות זו הוסדרה בהמשך בצו צבאי מס' 59
  20. ^ בג"ץ 277/84 צברי מחמוד אע'רייב נ' ועדת העררים לפי צו בדבר רכוש ממשלתי
  21. ^ בג"ץ 3758/04
  22. ^ (בג"ץ 5170/06
  23. ^ נדחו עתירות תושבים פלסטינים וישראלים נגד תוואי הגדר בסמוך לגבעון החדשה
  24. ^ עוז רוזנברג, תכנית חיסכון - חדשות 2, ‏תחקיר: מיליוני השקלים שבוזבזו בבניית גדר ההפרדה, באתר ‏mako‏‏, ‏24 ביוני 2013‏
אל-ג'יב

אל-ג'יב (מערבית: الجيب) הוא כפר ערבי-מוסלמי בנפת אל-קודס של הרשות הפלסטינית, כ-4 ק"מ מדרום מזרח לרמאללה, סמוך להתנחלות גבעון החדשה. המקום מזוהה עם העיר המקראית גבעון. בכפר חיים 4,933 תושבים, נכון ל-2016.

בית איג'זא

בית איג'זא (ערבית: بيت إجزا); הוא כפר בנפת אל-קודס שבמרכז הגדה המערבית, המשתרע על שטח של 2,526 דונם. ממוקם כ -6 קילומטרים צפונית לירושלים, והאוכלוסייה שלו הייתה 816 נפש בשנת 2016.

בית איג'זא, גובלת באל-ג'יב ממזרח, קרקעות אל-ג'יב מצפון, בית דוקו ממערב, ובידו מדרום. ב-1980 הוקמה, בצמוד לכפר ממערב, ההתנחלות גבעון החדשה.

בית חורון

בֵּית חוֹרוֹן הוא התנחלות ויישוב קהילתי בחבל בנימין, לצד כביש 443, סמוך לכפר בית עור אל-פוקא, כ-3 קילומטר צפונית-מערבית לגבעת זאב, השייך למועצה אזורית מטה בנימין וקרוי על שם העיר המקראית בית חורון (עליונה ותחתונה).

גבע בנימין

גֶּבַע בִּנְיָמִין (אָדָם) היא התנחלות הממוקמת 2 ק"מ צפונית מזרחית לירושלים, בין כביש 437 לכביש 60. ההתנחלות הוקמה בשנת 1984.

גבעון

גִּבְעוֹן הייתה, על-פי ספר יהושע אחת מארבע ערי החיווי בכנען: "וְעָרֵיהֶם גִּבְעוֹן וְהַכְּפִירָה, וּבְאֵרוֹת וְקִרְיַת יְעָרִים".

גבעת זאב

גִּבְעַת זְאֵב היא התנחלות עירונית צפונית מערבית לירושלים, אשר הוקמה ב-1977 והוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1983. היישוב נמצא דרומית לכביש 443. היישוב נקרא, באופן רשמי, על שם זאב ז'בוטינסקי לכבוד מאה שנה להולדתו.

הרי בנימין

הרי בנימין, הידועים גם בשם הרי בית-אל, הם חבל ארץ המשתרע בין נחל שילה בצפון לערוציו העליונים של נחל איילון בדרום.

חרשה (יישוב)

חרשה היא התנחלות ויישוב קהילתי בגוש טלמונים שבמערב בנימין, המשתייכת למועצה אזורית מטה בנימין.

טלמון

טַלמוֹן היא התנחלות ויישוב קהילתי דתי בהרי גופנה שבמערב בנימין, מצפון מערב לרמאללה ולצד יישובי גוש טלמונים, ובהם דולב הסמוך מדרום. ביישוב מתגוררות כיום מעל 300 משפחות.

כביש 436

כביש 436 הוא כביש אורך אזורי בישראל. חלקו הצפוני הוא כביש בינעירוני מצפון לירושלים ואורכו 7 ק"מ. חלקו הדרומי הוא כביש עירוני ראשי בירושלים הקרוי גם "שדרות גולדה מאיר" ואורכו הוא 5 ק"מ. אורכו הכולל של כביש 436 הוא 12 ק"מ.

כוכב יעקב

כּוֹכַב יַעֲקֹב היא התנחלות ויישוב קהילתי דתי באזור בנימין בין העיירה א-ראם לבית אל, סמוך לעיירה אל-בירה, השייכת למועצה אזורית מטה בנימין. היישוב שוכן בגובה 810 מטר מעל פני הים ומרוחק 15 ק"מ מירושלים.

אחת משכונות היישוב הרשמיות, תל ציון, מתקיימת בפועל כיישוב חרדי עצמאי, למרות שתושביה נמנים עם אוכלוסיית כוכב יעקב. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כוכב יעקב הוא היישוב השני בגודלו בישראל שאינו בעל מעמד רשות מקומית, אחרי צור הדסה.

מועצה אזורית מטה בנימין

מועצה אזורית מטה בנימין היא מועצה אזורית השוכנת מצפון לירושלים, באזור יהודה ושומרון, שפלת יהודה והרי ירושלים. גבולות המועצה משתרעים מלטרון במערב ועד בקעת הירדן במזרח, מירושלים בדרום ועד אזור העיר אריאל בצפון. בסוף 2016 נמנו במועצה כ-64,000 תושבים, והיא המועצה האזורית הגדולה בישראל במספר תושביה. בתחום המועצה 46 יישובים, מתוכם 34 יישובים קהילתיים, 10 מאחזים ושני מושבים. בתחום המועצה 62 בתי ספר ומאות גני ילדים. במועצה חברים 33 חברי מועצה ובראשה עומד ישראל גנץ.

מצפה יריחו

מִצְפֵּה-יְרִיחוֹ היא התנחלות ויישוב קהילתי דתי בגוש אדומים ליד יריחו, בתחום מועצה אזורית מטה בנימין. שמו של היישוב ניתן לו בגלל מיקומו הצופה על העיר יריחו.

מתתיהו (יישוב)

מַתִּתְיָהוּ היא התנחלות ויישוב קהילתי, השייכת למועצה אזורית מטה בנימין סמוך למודיעין עילית, בעלת אופי חרדי.

ניל"י (יישוב)

נִילִ"י היא התנחלות ויישוב קהילתי בעל אופי חילוני, באזור דרום-מערב השומרון, צפונית למודיעין עילית ודרומית לכפר הפלסטיני שיבתין ולעיירה שוקבא. היישוב שוכן בגובה של 360 מטר מעל פני הים, מזרחית לכביש 446, ושייך למועצה אזורית מטה בנימין. כיום בניל"י גרות כ-230 משפחות.

עדי עד

עֲדֵי עַד הוא מאחז ויישוב קהילתי בגוש שילה. היישוב שייך למועצה אזורית מטה בנימין. שם היישוב נגזר מהפסוק "זֹאת מְנוּחָתִי עֲדֵי עַד פֹּה אֵשֵׁב כִּי אִוִּתִיהָ." (ספר תהילים, פרק קל"ב, פסוק י"ד). היישוב ממוקם על הר בגובה של 854 מטר, צופה אל הסרטבה ואל עבר הירדן, וחולש על יישובי הבקעה ממזרח ועל יישובי גוש שילה בצפון־מערב.

ביישוב מתגוררות כארבעים משפחות.

היישוב הוקם בשנת 1998 (ה'תשנ"ט) על ידי תושבי שבות רחל הסמוכה כתגובה להסכם וואי. בעבר פעלה במקום ישיבה חקלאית בשם "שדות אמיר".

ב-2015 הודיעה המדינה על כוונתה להכשיר את המאחז, וחזרה על הדברים בבג"ץ, ב-2018.

החקלאות ביישוב מבוססת על כרמים ויקב בו מייצרים שיכר, פרחים, פירות וירקות בחממות, מלונים, אבטיחים, עצי זית, מאפייה אורגנית, וגבינות תוצרת בית. במקום גם חוות סוסים.

עלי (יישוב)

עֵלִי הוא התנחלות עירונית בהרי בנימין והיישוב הצפוני ביותר במועצה האזורית מטה בנימין. היישוב שוכן סמוך לכביש 60 דרומית-מזרחית לאריאל.

עלי הוקם בשנת 1984 כיישוב עירוני ומרכזי בגוש שילה, וכיום הוא הגדול ביישובי הגוש. היישוב קרוי על שמו של עלי הכהן ששימש במשכן שילה המזוהה באתר הסמוך ליישוב (תל שילה). ממזרח ליישוב נמצא הכפר קריוּת, המזוהה עם עירו הקדומה של יהודה איש קריות.

קידה (יישוב)

קידה הוא מאחז ויישוב קהילתי בבנימין, שנמנה עם יישובי גוש שילה ושייך למועצה אזורית מטה בנימין. המאחז שוכן על רכס בירכת אל קסר, בגובה 804 מטר מעל פני הים. נכון ל-2018 מתגוררות במקום כ70 משפחות.

שבות רחל

שבות רחל היא התנחלות ויישוב קהילתי דתי, הנמנה עם יישובי גוש שילה שבחבל בנימין. באופן רשמי שבות רחל מוגדרת על ידי מדינת ישראל כשכונה של שילה, ולכן הלמ"ס מונה את תושביו בתוך אוכלוסיית שילה, אך למעשה היא מתפקדת כיישוב עצמאי.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.