גבעה

גבעה היא תצורת נוף המתנשאת לגובה מועט יחסית מעל סביבתה. הר נחשב לצורת נוף גבוהה יותר מאשר גבעה, אך ההבדל ביניהם אינו מוגדר בצורה חד משמעית.

North ridge of Beinn Mhòr - geograph.org.uk - 935776
גבעה בסקוטלנד
Vållehög, Södra Åkarp, Vellinge kommun
גבעה בשדה

הגדרה

Stanford foothills
גבעות סטנפורד בקליפורניה

אין הגדרה ברורה של המונח "גבעה" ולעיתים נעשה במונח "גבעה" ובמונח "הר" שימוש חלופי. גבעת המורה והר תבור לדוגמה, יכולים להחשב שניהם גבעות או הרים, כמו גם הר הכרמל. מדובר בהגדרה גאוגרפית, זו יכולה להשתנות מארץ לארץ, בהתאם לתנאי השטח, כך למשל, בעבר הוגדרה "גבעה" בבריטניה כתצורת נוף שגובהה למטה מ-305 מטרים (1000 רגל) - הגדרה ששיחקה תפקיד מרכזי בסרט "האיש שעלה על גבעה וירד הר". ישנם מילונים הממשיכים להגדיר גבעה לפי הגדרה זו[1].

מילון אוקספורד מגדיר "הר" כתצורת נוף שגובהו עולה על 610 מטרים (2000 רגל), וגבעה כנמוכה מגובה זה.

היווצרות גבעות

גבעות יכולות להיווצר ממספר סיבות שונות - השכיחה שבהן היא סחיפה של צורות נוף גדולות יותר - הרים על ידי מים (נחלים, קרחונים או משקעים). סיבה אחרת להיווצרות גבעות היא פעולות ססמיות - לחץ בין לוחות טקטוניים יכול להביא להיווצרות גבעות באזור הלחץ. סיבה שלישית להיווצרות גבעות היא הצטברות של עפר או חולות (הצטברות זו יכולה להיות מעשה ידי אדם - ראה תל).

השפעות היסטוריות ותרבותיות

Clouds over hills
עננים מעל גבעה

היות הגבעות גבוהות מסביבתן הקרובה הביאה לניצול השטח לאורך ההיסטוריה. בדומה לחשיבות מקור מים להקמת יישוב, להימצאות במקום אסטרטגי בר הגנה הייתה חשיבות מרבית בבחירת מקום היישוב. לכל אורך ההיסטוריה יישובים רבים נבנו על גבעות שנמצאות במרכז מישור, דבר שהקל את ההגנה על היישוב. השילוב של גבעה ומקור מים לרגליה נחשב לשילוב אידיאלי בבחירת מקום התיישבות. היישוב הוקם בראש הגבעה, בשאיפה לכך שמקור המים ימצא בתוך האזור המוגן (לעיתים, בעת העתיקה נחפרה מנהרה המכניסה את מקור המים אל תוך העיר - דוגמאות לבחירת מיקום זו הם הערים ירושלים ששכנה באותה עת על גבעת עיר דוד ותל מגידו השוכנת על גבעה בעמק יזרעאל. העיר רומא נבנתה על שבע גבעות שבמרכזן מקור מים). דוגמה לשימוש בגבעה כאתר אסטרטגי ניתן לראות בספר ישעיהו:

"תנוסו: עד אם-נותרתם, כתורן על-ראש ההר, וכנס, על-הגבעה."

ישעיהו, ל' י"ז

בעת העתיקה האמינו כי הגבעות הן אתר פולחן - בספר מלכים מופיע תיאורי התנ"ך וממצאים ארכאולוגיים בכל רחבי העולם מדגימים זאת:

"ויבנו גם-המה להם במות ומצבות ואשרים; על כל-גבעה גבהה, ותחת כל-עץ רענן"

מלכים א', י"ד, 23

גם כיום, מעדיפים לבנות אתרי דת ופולחן בראשי גבעות (כך למשל הקתדרלה הלאומית של וושינגטון ממוקמת בראש הגבעה הגבוהה בעיר, וכנסיית הסקרה קר מוקמה בראש הגבעה הגבוהה ביותר של פריז).

אסטרטגיה צבאית

עד העת החדשה והלוחמה המודרנית, למיקום כוחות צבאיים בראש גבעה הייתה חשיבות אסטרטגית רבה ביותר. המיקום הגבוה איפשר לכוחות הקשתים (ובהמשך, לאחר תחילת השימוש באבק שריפה, לרובאים) לפגוע בכוחות האויב תוך פגיעות מועטות. האסטרטגיה הקלאסית העדיפה תמיד להילחם במורד גבעה, הקלה יותר להגנה, מאשר במעלה גבעה. קרבות רבים נערכו לרגלי גבעות ונקראים על שמם - לדוגמה, בספר שופטים מתואר הקרב בין ברק בן אבינועם לסיסרא, כאשר ברק מיקם את כוחותיו על הר תבור (גבעה בלב עמק יזרעאל) בעוד שסיסרא מיקם את כוחותיו במישור.

וַיֵּרֶד בָּרָק מֵהַר תָּבוֹר וַעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים אִישׁ אַחֲרָיו

ספר שופטים, ד', י"ד

דוגמאות מודרניות לשימוש אסטרטגיים בגבעה הן קרב בנקר היל, במלחמת האזרחים האמריקאית, נקרא על שם הגבעה הסמוכה, קרב נוסף בו היה שימוש האסטרטגי בפני השטח נעשה בקרב גטיסברג - אחד הקרבות החשובים במלחמת האזרחים האמריקאית. בארץ ישראל היה קרב במלחמת העולם הראשונה בשם הקרב על גבעות מע'אר התקיים ב-1917 באזור גבעות הכורכר עליהן שכן הכפר הערבי מע'אר בין גדרה ורחובות. הקרב היה בין כוחות חיל המשלוח המצרי של הצבא הבריטי ובין הצבא העות'מאני.

ראו גם

הערות שוליים

  1. ^ מילון ממפיס למונחים גאולוגיים
אביחי בקר

אביחי בֶּקֶר (נולד ב-28 בפברואר 1951) הוא עיתונאי, פובליציסט ומדריך טיולים ישראלי.

אנדרטה

אנדרטה (נהגית אַנְדַּרְטָה, אך גם אַנְדְּרָטָה), או יד הם פסלים, פסל סביבתי, מיצב או מבנה המוצב במקום מסוים, שמטרתו להנציח אישים חשובים, או מאורעות היסטוריים וכדומה.

בעת העתיקה התקיימה הפרדה יחסית בין פיסול אנדרטאות לבין פיסול שיועד לעיטור מבנים או שימש כפסל חופשי הניתן להעברה בחלל. פעמים רבות נוצרו האנדרטאות בקנה מידה מונומנטלי, כלומר קנה מידה הגדול מקומת אדם. מיקומה של האנדרטה היה מוגדר וברור; היא הוצבה במקום המרכזי בעיר, מקום שפעמים רבות היה מזוהה עם השלטון. כך לדוגמה הוצבו בפורום הרומאי עמודי ניצחון כמו "עמוד טראיאנוס" או שערי ניצחון כדוגמת "שער טיטוס" ו"קשת קונסטנטינוס".

פעמים רבות ממקמים אנדרטה על גבעה, הר, או על מקום שמבליט אותה באזור ומבודד אותה. פעמים רבות מציבים אנדרטה באזור שבו התרחש האירוע המונצח בה.

לעיתים השתמשו האמנים בתבליט על גבי מבנה אדריכלי, אולם לעיתים שימש פסל פיגורטיבי ותלת-ממדי כאנדרטה. מבנה כזה הציג את דיוקנו של השליט, ובכך ביקש לבסס את שלטונו, או לחלופין הציג רעיון מופשט שנתפש כאידיאל של בני התקופה. כך לדוגמה הוצגו פסלי "טיכה", פסלי נשים אשר היוו ייצוג חזותי של העיר. דוגמה מודרנית של רעיון זה אפשר למצוא ב"פסל החירות" שבניו יורק.

הכתיב "אנדרטא" מופיע בתלמוד, בעיקר בדיונים הנוגעים בפסלי עבודה זרה להבדיל אנדרטא מפסל לעבודה זרה. מקור המילה במילה היוונית "אנדרו" (=איש, גבר). המילה "אנדרטה" נכנסה לשימוש בעברית בתקופת קום המדינה, עם הקמת אנדרטאות לזכר חללי צה"ל. בתשובה למכתב למערכת "לשוננו לעם" כתב הבלשן עלי איתן כי "מכיוון שהמצבות בתל אביב ובקריית ענבים אינן פסלים של בני אדם, אין השם אנדרטה הולמן, אלא היה צריך לקרוא להן מצבת זיכרון או יד".

אקרופוליס

אקרופוליס (יוונית: ἀκρόπολις; מילולית: העיר העליונה) היא גבעה מבוצרת, מקום גבוה ומבוצר בתוך עיר-מדינה ביוון העתיקה. האקרופוליס היה לרוב המקום בו הוקם היישוב מלכתחילה, בשל יתרונותיו ההגנתיים, ובהמשך שכן בו בדרך כלל ארמון המלך. עם ביטול המלוכה ברוב הפולייס (פוליס ברבים) היווניות הוקמו באקרופוליס המצודה והמקדשים העירוניים, והאגורה ומרכזי ציבור אחרים הוקמו לרוב בסמוך אליו. בערים יווניות עתיקות רבות מצויה אקרופוליס ובה נמצאים לרוב שרידי המקדשים החשובים ומונומנטים נוספים.

האקרופוליס הידועה ביותר היא האקרופוליס באתונה, שהיא השריד המרכזי של אתונה העתיקה. באתר זה מצוי הפרתנון ועוד מספר שרידי מבנים מפורסמים. אקרופוליס זו מוכרת כאתר מורשת עולמית והיא אף נבחרה למועמדת סופית לשבעת פלאי תבל החדשים.

המונח אקרופוליס משמש היום לתיאור גבעה מבוצרת בעיר עתיקה מכל תקופה, ולאו דווקא מתקופת יוון העתיקה. דוגמאות לכך ניתן לראות בתל גזר, תל חצור, עיר דוד ועוד.

אריאל

העיר אֲרִיאֵל היא התנחלות השוכנת בלב השומרון, ליד כביש 5. היא הוקמה בשנת 1978, והוכרזה כעיר בשנת 1998. העיר ממוקמת בגובה הנע, בין 570 מטר מעל פני-הים בנקודה הנמוכה ביותר ועד לגובה של כ-706 מטר מעל פני-הים בנקודה הגבוהה ביותר. מבחינה טופוגרפית היא בנויה על גבעה המשתרעת לאורך כ-12 ק"מ.

אוכלוסיית אריאל היא חילונית ברובה. בעיר נמצאת אוניברסיטת אריאל בשומרון.

גבעת הארבעה

גבעת הארבעה היא גבעה בירושלים, הממוקמת מזרחית למנזר מר אליאס ולדרך חברון, דרומית לקיבוץ רמת רחל ומערבית לחומת שמואל.

על צלע הגבעה התגלו שרידים של האמה התחתונה, בגובה של 745 מטרים מעל פני הים. על המדרון הדרומי מערבי של הגבעה התגלו שרידי יישוב ביזנטי, וכן שרידים מהתקופה הרומית בארץ ישראל. בסקר שנערך באזור נמצאו שברי לבנים טבועים בטביעות חותם של הלגיון העשירי פרטנסיס.על הגבעה היה ממוקם בתקופת ירושלים המחולקת מוצב של הלגיון הירדני אשר צפה לעבר קיבוץ רמת רחל ודרך חברון. ב-23 בספטמבר 1956 פתחו הירדנים ממוצב זה באש על קבוצת יהודים שהשתתפו בכנס ארכאולוגי ברמת רחל. ארבעה אנשים נהרגו במקום. לזכר האירוע, מאז כיבוש המקום נקראת גבעה זו בשם "גבעת הארבעה". זמן-מה לאחר האירוע נפטר מפצעיו אדם נוסף שנפצע בה, כך שלמעשה סך כל ההרוגים מהתקרית הגיע לחמישה. שמה הקודם היה גבעת אליהו.מרבית שרידי המבנים שעל הגבעה נהרסו בעת בניית המוצב של הליגיון הירדני. ניתן כיום לראות על הגבעה את שרידי תעלות הקשר של המוצב.

גבעת הקפיטולין

גבעת הקפיטולין או הגבעה הקפיטולינית (בלטינית: Mons Capitolinus. איטלקית:Campidoglio קמפידוליו ) היא גבעה הנמצאת בין הפורום לבין שדה מרס בעיר רומא.

הגבעה היא הגבוהה מבין שבע הגבעות של רומא, וברומא העתיקה היה ממוקם בראשה המקדש של השלשה הקפיטולינית: האלים יופיטר, יונו אשתו ומינרווה בתם.

הקסטל

קַסְטֶל הוא שמה של גבעה וגן לאומי בקצהו של הר מעוז, מעל כביש 1 (כביש תל אביב–ירושלים), בשטחה של מבשרת ציון. עד 1948 שכן על הגבעה יישוב ערבי בשם אל-קסטל, שהיווה נקודה אסטרטגית במהלך המערכה על ירושלים במלחמת העצמאות בשל שליטתו המוחלטת על הכביש מהשפלה לירושלים, בו נעו השיירות לירושלים.

הקפיטול

הקפיטול (באנגלית: United States Capitol, נקרא גם בניין הקפיטול או גבעת הקפיטול) הוא מקום מושבה של הרשות המחוקקת של ארצות הברית. בניין הקפיטול ניצב בראש גבעה שנמצאת בקצהו המזרחי של המול בעיר וושינגטון בירת ארצות הברית, ובלבו של קומפלקס הקפיטול.

לבניין שני אגפים – המוקצים לשני חלקי הקונגרס – בחלקו הצפוני שוכן הסנאט של ארצות הברית, ובחלקו הדרומי שוכן בית הנבחרים של ארצות הברית. במרכז הבניין נמצאת כיפתו הגדולה, בעלת קווי מתאר הזהים לכיפת קתדרלת סנט פול שבלונדון.

המונח נלקח מרומא העתיקה, שמסורתה וסמליה היוו השראה לדורות הראשונים של המתיישבים האמריקאים.

האחראי לתחזוקה, הניהול השוטף, הפיתוח והשימור של בניין הקפיטול, נקרא אדריכל הקפיטול (Architect of the Capitol או בקיצור AOC), ועל אבטחתו מופקדת משטרת הקפיטול.

הר

הר הוא מבנה גאולוגי הבנוי מסלעים ואדמה המתנשא לגובה של לפחות כמה מאות מטרים מעל לסביבתו. רוב ההרים בעולם אינם פסגות יחידות, אלא הם ערוכים בצורת רכסים. הר נחשב לצורת נוף גבוהה יותר מאשר גבעה, אך ההבדל ביניהם אינו מוגדר בצורה חד משמעית.

חלק גדול מההרים הגבוהים בעולם נמצאים בתוך רכסי הרים, שנוצרים כתוצאה מפעילות טקטונית. רכסי ההרים הגבוהים בעולם ערוכים בשתי חגורות גדולות: "החגורה העולמית", המקיפה את האוקיינוס השקט, וחגורה הנמשכת ממזרח למערב על פני אסיה ואירופה. רכס ההרים הגבוה בעולם הוא ההימאליה, ובו הפסגה הגבוהה ביותר, האוורסט, שגבהה 8,848 מטר מעל פני הים.

טולדו

טולדו (בספרדית: Toledo, הגייה: [toˈleðo])) היא עיר במרכז ספרד, כ-70 ק"מ דרומית לבירה מדריד. טולדו, השוכנת על גבעה לשפת נהר הטחו, בגובה של כ-454 מטר מעל פני הים. טולדו היא בירת פרובינציית טולדו והמחוז האוטונומי של קסטיליה-לה מנצ'ה. בעיר גרים כ-75,000 תושבים (נכון ל-2005), ושטח השיפוט שלה כ-232 קמ"ר.

טולדו הייתה בירת ממלכת ספרד במשך 476 שנה, בין 1085 ל-1561, אז עבר התואר למדריד. העיר שמרה על צורתה מימי הביניים: העיר העתיקה מוקפת חומה ובנויה מסמטאות צרות.

עד לגירוש יהודי ספרד הייתה העיר מרכז יהודי מפואר ופעלו בה אחדים מחכמי ישראל המפורסמים.

ב-1986 זכתה טולדו למעמד של אתר מורשת עולמית מטעם ארגון אונסק"ו, מהסיבות הבאות: מורשת של תרבות ומבנים ספרד והדו-קיום בין היהודים, הנוצרים והמוסלמים.

טירה

טירה (באנגלית Castle) היא סוג מבנה מגורים גדול ומבוצר שהיה נפוץ באירופה במהלך ימי הביניים. הטירה נבדלת מארמון שכן היא מבוצרת, ונבדלת ממבצר שבניגוד לה לא היה מאוכלס על ידי האצולה. הטירות האירופאיות החלו להיבנות במאה ה-9 לאחר מותו של קרל הגדול, אז חולקו מערב ומרכז אירופה בין בניו ואלו בתורם חילקו את שטחיהם לאזורים קטנים יותר שנשלטו על ידי אצילים מקומיים. אצילים אלו בנו טירות כדי לשלוט על הטריטוריה שלהם ולשמש כבסיס לצבאותיהם. אף על פי שהמטרה הראשונית של הטירות הייתה צבאית, הטירות החלו במהרה לשמש כמרכזי שלטון מקומיים וכסמלי כוחם של השליטים. בכך הפכו הטירות לסמל של הפאודליזם.

טירות רבות נבנו בהתחלה מחומרים פשוטים כגון אדמה ועץ אולם ביצוריהן חוזקו במהרה באבן. הטירות המוקדמות ניצלו מאפייני הגנה טבעיים כגון הרים או נהרות ולא היו בהם המגדלים או חרכי הירי שהפכו מאוחר יותר לסממנים המזהים של הטירות, אלא התבססו על מגדל עוז מרכזי. בסוף המאה ה-12 ותחילת המאה ה-13 החלה להתפתח גישה מדעית להגנות הטירה שהובילה להוספה של מגדלים וצריחים רבים לחומות עם דגש על אש אגפית. רבות מן הטירות החדשות שנבנו באותה התקופה היו מצולעות או שהסתמכו על הגנה קונצנטרית - רמות שונות של הגנה אחת אחרי השנייה ותפקדו יחדיו כדי למקסם את כח הירי של הטירה. לא כל מאפייני הארכיטקטורה של הטירה נועדו למטרות צבאיות אלא לעיתים נועדו לשמש כסמלי כוח וגדולה.

אף על פי שאבק השריפה הובא לאירופה כבר במאה ה-14 הוא לא הביא לשינוי משמעותי באופן בניית הטירה עד למאה ה-15, אז כלי הנשק, ובעיקר התותחים, החלו להיות חזקים מספיק כדי לפרוץ חומות אבן. הטירות שנבנו לאחר מכן לא היו נוחות למגורים בשל הטכניקות בהם השתמשו להגנה מפני תותחים וכתוצאה מכך החל מהמאה ה-16 חלה ירידה בבניית טירות ובמקומן החלו לקום מבצרים שנועדו רק להגנה ללא שום תפקיד מנהלי, ואחוזות או ארמונות שנועדו למגורים אך לא היה בהם ערך צבאי. מאמצע המאה ה-18 נבנו טירות מדומות רבות כחלק מאופנת התחייה הגותית של התנועה הרומנטית, אך לא הייתה בהן שום תכלית צבאית.

טנטור

טנטור הוא מתחם נוצרי בדרום ירושלים.

טנטור ממוקם בקרבת השכונות גילה ובית צפאפא בדרך לבית לחם. השם "טנטור", שפירושו בערבית כובע מחודד, ניתן למקום מאחר שהוא שוכן על גבעה בולטת. בשנת 1869 רכש הרוזן ברנרד קבוגה, קונסול אוסטרו-הונגריה בירושלים את האדמות בסיוע מסדר אבירי מלטה. ב-1877 נפתח במקום בית חולים קטן.

בעקבות ביקור האפיפיור פאולוס השישי בישראל (1964) רכש הותיקאן את המתחם והחכירו לאוניברסיטת נוטרה דאם. בשנת 1972 נפתח באתר "מכון טנטור", מכון מחקר תאולוגי המשותף לכל זרמי הנצרות, שתוכנן על ידי האדריכל פרנק מונטנה.

מבצע קינוח

מבצע קינוח הוא מבצע של צה"ל לכיבוש מוצב החרמון שנערך בין 21 באוקטובר ל-22 באוקטובר 1973. בסיומו הצליחה חטיבת גולני לכבוש מחדש את ההר ובמקביל כבש כוח משולב של צנחנים במילואים וחיל ההנדסה את החרמון הסורי. הקרב נערך לאחר שמוצב החרמון נפל ב-6 באוקטובר, עם פתיחת מלחמת יום הכיפורים, לידי הסורים. במהלך המלחמה התחוללו מספר קרבות, בניסיון ישראלי לשוב ולהשתלט על ההר, אולם רק במבצע קינוח הצליח צה"ל לכבוש מחדש את החרמון.

מונמארטר

מונמארטר (בצרפתית: Montmartre, הגייה: מוֹנְמָרְטְר) היא גבעה בצפון פריז שבצרפת ברובע ה-18 של העיר, בגדה הימנית של נהר הסן.

מטולה

מטולה (מְטֻלָּה) היא מועצה מקומית ומושבה בגליל העליון והיישוב הצפוני ביותר במדינת ישראל. שטח השיפוט של המועצה הוא כ-10,000 דונם והיא שוכנת על גבעה בגובה 530 מטרים המשקיפה על הרי הגליל, על החרמון, על עמק החולה ועל עמק עיון. מטולה מוקפת בגבול עם לבנון ממזרח, מצפון וממערב.

ערוץ

עָרוּץ נַחַל (או עָרוּץ בסתמיות) הוא צורת נוף גאוגרפית הנוצרת על ידי זרימה של מים על פני השטח, בדרך כלל על גבעה. הערוץ משמש אפיק לנחל או לנהר. בנוסף, המושג ערוץ משמש גם לכינוי מסלול עמוק של מים, אם טבעי, או אם מעשה ידי האדם שנוצר דרך שונית אלמוגים, שרטון, מפרץ או כל מאגר מים רדודים אחר.

היווצרות ערוצים או סחיפת ערוצים הוא שם התהליך בו נוצרים ערוצים. ערוצים נוטים להיווצר על גבעות חסרות צמחייה, בשל כריתת יערות, רעיית יתר או מסיבות אחרות. המים הזורמים, בדרך כלל עקב סופות גשמים קצרות ואינטנסיביות, סוחפים את הקרקע המפוררת בקלות. ערוצים מפחיתים את תוצרת האדמה החקלאית, שבה הם חורצים בקעים ושברים. בעקבות זאת, מושקעים מאמצים רבים בחקר הערוצים במרחב הגאומורפולוגיה, במניעת סחיפת ערוצים ובשיקום סביבתם.

קפיצות סקי

קפיצות סקי הוא ענף ספורט חורף, שבו הקופץ צובר מהירות בגלישה במורד מקפצה ומקצה המקפצה הוא מנתר במורד גבעה מושלגת. תוצאות הקפיצה הן שקלול של המרחק אליו הגיע הקופץ וציוני שופטים שמדרגים את סגנון הקפיצה שלו בטווח שבין 1 ל-20. מגלשי הסקי בשימוש בקפיצות הם רחבים וארוכים, בעלי צדדים מקבילים.

ענף הספורט הזה פופולרי במיוחד בסקנדינביה (בייחוד בפינלנד ובנורווגיה), בגרמניה, באוסטריה, בפולין, בסלובניה, בצ'כיה ועוד. בשנים האחרונות יש עליה בפופולריות של הספורט גם במדינות ברית המועצות לשעבר כגון רוסיה, אוקראינה ובלארוס. מחוץ לאירופה הספורט פופולרי ביפן ובשנים האחרונות ניתן לראות גם קופצים מארצות הברית ומקנדה.

אירועי הגביע העולמי בקפיצות סקי מאורגנים על ידי פדרציית הסקי הבינלאומית. בנוסף לגביע העולמי הפדרציה מארגנת גם את אירועי הגביע הקונטיננטלי לגברים, ובשנים האחרונות החלו לארגן גם תחרויות גביע קונטיננטלי לנשים. ישנם שלושה סוגים של גבעות מהן קופצים: "גבעה נורמלית", "גבעה גדולה" ו"תעופת סקי". שני האחרונים משמשים בגביע העולם בעוד שבגביע הקונטיננטלי משתמשים ב"גבעה נורמלית" וב"גבעה גדולה".

רשימת מאחזים

להלן רשימת המאחזים העיקרים ביהודה ושומרון, מצפון לדרום, על פי האזור בו הם נמצאים ויישוב-האם (אם קיים) הקרוב להם ביותר, שלרוב מספק את השירותים המנהליים.

♦ אחיה

♦ איבי הנחל

♦ אש קודש

♦ בית חוגלה (מול נבו)

♦ בני אדם

♦ גבעת אסף

♦ גבעת ארנון (גבעה 777)

♦ גבעת גל

♦ גבעת הרואה

♦ גבעת הראל

♦ גבעת להבה

♦ גבעת תקומה

♦ גינות אריה

♦ הר גדעון

♦ חוות גלעד

♦ חוות יאיר

♦ חוות סקאלי

♦ חורש ירון

♦ חרשה

♦ יד יאיר

♦ יש"א ברכה

♦ ישוב הדעת

♦ מגרון

♦ מעוז אסתר

♦ מעלה שלמה

♦ מעלה רחבעם

♦ מצפה אביחי

♦ מצפה אשתמוע

♦ מצפה דני

♦ מצפה חגית

♦ מצפה יאיר

♦ מצפה יוסף

♦ מצפה יצהר

♦ מצפה כרמים

♦ מרחבי דוד

♦ עשהאל

♦ נווה ארז

♦ עדי עד

♦ עוז ציון

♦ עלי עין

♦ עמונה

♦ פני קדם

♦ קידה

♦ רמת גלעד

♦ רמת השלושה

♦ רמת מגרון

♦ שבות עמי

♦ שדה בועז

♦ שלהבת

♦שלהבת יה

תל

תל הוא שטח קרקע מוגבה, אשר נוצר כתוצאה מבניית יישוב באותו מקום במשך דורות רבים, כשכל דור בונה מעל חורבותיו של הדור הקודם. באופן בנייה זה רמת פני השטח עולה, ונוצר תל. התל מורכב משכבות אחת על גבי השנייה. כאשר הן נחפרות מהשכבה המאוחרת הנמצאת במרום התל לשכבה הקדומה בתחתיתו. תילים רבים החלו במקום בו שכנה גבעה טבעית.

תלים מהווים כר פורה למחקר ארכאולוגי, מכיוון ששכבות תרבות רבות מתועדות בהם. החפירה בתל מעוררת דילמה, משום שחפירה לשכבות קדומות יותר פוגעת לעיתים תכופות בממצאים ארכאולוגיים מתקופות מאוחרות.

בשמה של העיר תל אביב, אשר תורגם מן השם המקורי של הספר האוטופי של הרצל אלטנוילנד (מילולית: ארץ ישנה חדשה), מייצגת המילה 'תל' את הישן, כניגוד למילה אביב המייצגת את החדש. בפועל לא נוסדה תל אביב על שרידים ארכאולוגיים של יישוב קדום כלשהו, אף שבשטחה המורחב נתגלו בדיעבד תלים ארכאולוגיים, בעיקר בסביבת נחל הירקון (כגון תל קסילה בתחומי מוזיאון ארץ ישראל). גם בשמות נקודות יישוב נוספות ברחבי ארץ ישראל שולבה המילה "תל", על פי רוב בכאלה שנוסדו על גבעה או כביטוי להתחדשות.

בזכות הריכוז הצפוף של תלים ארכאולוגיים בארץ ישראל, אומצה המילה העברית "תל"[דרוש מקור] בלשונות רבות נוספות (tel או tell) כמונח מקצועי-ארכאולוגי לתופעה זו של שרידי יישוב קדום.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.