גאלפסטרים איירוספייס

גאלפסטרים איירוספייס קורפוריישן (Gulfstream Aerospace Corporation) ממוקמת בסוואנה, ג'ורג'יה, ארצות הברית, והיא יחידה של ג'נרל דיינמיקס מאז 2001. החברה מכרה מעל 2,000 מטוסים מאז 1958.

גאלפסטרים איירוספייס
Gulfstream Aerospace logo
גאלפסטרים G200
גאלפסטרים G200
נתונים כלליים
www.gulfstream.com

היסטוריה

המטוס הראשון שנקרא גאלפסטרים היה הגראמן גאלפסטרים 1, בעל שני מנועי טורבו-פרופ, מתוצרת גראמן. הצלחת תוכנית זו הובילה לפיתוחו של מטוס המנהלים הסילוני גראמן גאלפסטרים 2.

ב-1978 מכרה גראמן את גאלפסטרים לאמריקן ג'ט אינדסטריז שבבעלות אלן פולסון, ששינה את שם החברה לגראמן אמריקן. רכישת תוכנית האיירו קומנדר מרוקוואל השלימה את גיבושה של גאלפסטרים איירוספייס החדשה. ב-1985 קרייזלר רכשה את גאלפסטרים תמורת 637 מיליון דולר, כשפולסון נשאר אחראי, אך כמה שנים מאוחר יותר חבר פולסון לטד פורסטמן ושותפיו לרכוש את החברה בחזרה.

ב-1999 רכשה ג'נרל דיינמיקס את גאלפסטרים מחברת ההשקעות הפרטית פורטסמן ליטל[1].

שיתוף פעולה עם התעשייה האווירית

במאי 2001 רכשה גאלפסטרים את חברת "גלקסי איירוספייס" של ההתעשייה האווירית לישראל ומשפחת פריצקר[2]. "גלקסי איירוספייס" ייצרה שני דגמים של מטוסי מנהלים, מטוס ה"גלאקסי" וה"אסטרה-SPX" שפותחו בישראל. ביוני 2001 הודיעה ג'נרל דיינמיקס בסלון האווירי בפריז כי לא תשתמש יותר בשמות מותגי המטוסים של גלאקסי, אלא תשתמש בשמות מותגים של מוצרים שלה. ה"גלאקסי" שווק תחת השם "גולפסטרים-200", וה"אסטרה-SPX" שווק תחת השם "גולפסטרים-100". פסי הייצור של שני המטוסים המשיכו לפעול בתעשייה האווירית כקבלן משנה ראשי[3].

ב-3 במאי 2005, בוצעה בהצלחה טיסת בכורה למטוס המנהלים חדש, "גולפסטרים-G150". מטוס, מקטגוריה בינונית שיכול להטיס שמונה נוסעים, שפותח ויוצר בתעשייה האווירית עבור גאלפסטרים[4].

באוקטובר 2009, חשפה גאלפסטרים והתעשייה האווירית מטוס מנהלים חדש ה"גולפסטרים-G280"[5].

בנובמבר 2018, הודיעה התעשייה האווירית כי, בעקבות הפסדי עתק בתחום מטוסי מנהלים, היא שוקלת להפסיק את הייצור[6], אך לבסוף הוחלט לחדש את החוזה עם גאלפסטרים ולהשקיע בפיתוח דגם חדש, עקב חשיבות פעילות ייצור מטוסים בחברה, בכדי להמשך להיות בחזית הטכנולוגיה בתחום התעופה[7].

סוגי מטוסים מן העבר

  • גראמן גאלפסטרים 1, מטוס מנהלים בעל שני מנועי טורבו-פרופ
  • גראמן גאלפסטרים 2, מכאן והלאה כל מטוסי גאלפסטרים הם מטוסי מנהלים בעלי שני מנועי סילון
  • גאלפסטרים 3
  • גאלפסטרים 4
  • גאלפסטרים 5
  • סוחוי-גאלפסטרים S-21, תכנון של מטוס מנהלים סילוני על-קולי
  • גאלפסטרים אמריקן AA-1C לינקס ו-T-קאט
  • גאלפסטרים אמריקן AA-5B טייגר
  • גאלפסטרים אמריקן GA-7 קואגר
  • גאלפסטרים G100, במקור מטוס האסטרה SPX של התעשייה האווירית
  • גאלפסטרים G150, פיתוח המבוסס על האסטרה SPX של התעשייה האווירית
  • גאלפסטרים G200, המבוסס על הגלקסי של התעשייה האווירית

סוגי מטוסים עכשוויים

כיום (2019), מייצרת גאלפסטרים חמשה דגמים של מטוסים פרטיים:[8]

  • גאלפסטרים G280, המבוסס על הגאלפסטרים G200 ומיוצר ברובו בתעשייה האווירית.
  • גאלפסטרים G350/G450, המבוסס על הגאלפסטרים 4-SP
  • גאלפסטרים G500/G550, המבוסס על הגאלפסטרים 5
  • גאלפסטרים G650 (ביצע טיסת בכורה ב-2009 ונמכר לראשונה ב-2012)

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ שירות בלומברג, ניו-יורק, ‏ג'נרל דיינמיקס תרכוש את יצרנית מטוסי המנהלים גאלפסטרים ב-5.3 מיליארד ד', באתר גלובס, 18 במאי 1999
  2. ^ דרור מרום, ‏ג'נראל-דיינמיקס רוכשת את חברת מטוסי המנהלים גלאקסי של תע"א ומשפ' פריצקר, באתר גלובס, 1 במאי 2001
  3. ^ דרור מרום, ‏ג'נרל-דיינמיקס משנה את מותגי מטוסי הגלאקסי והאסטרה מתוצרת תע"א למותגי גולפסטרים, באתר גלובס, 21 ביוני 2001
  4. ^ אורה קורן,אמנון ברזילי, מטוס המנהלים של התעשייה האווירית השלים בהצלחה טיסת בכורה, באתר הארץ, 4 במאי 2005
  5. ^ אורה קורן, תע"א חשפה מטוס מנהלים חדש, באתר הארץ, 6 באוקטובר 2009
  6. ^ יובל אזולאי, ‏בעקבות הפסדי עתק - התעשייה האווירית שוקלת להפסיק את ייצור מטוסי המנהלים, באתר גלובס, 19 בנובמבר 2018
  7. ^ אמיתי גזית, למרות ההפסדים: דירקטוריון תע"א אישר פיתוח מטוס מנהלים משודרג, באתר כלכליסט, 27 בדצמבר 2018
  8. ^ דף מידע באתר החברה
ג'נרל דיינמיקס

ג'נרל דיינמיקס (באנגלית: General Dynamics) הוא קונצרן מערכות ביטחון אמריקני. נכון ל-2012 החברה היא יצרנית מערכות הביטחון החמישית בגודלה בעולם. מטה החברה שוכן בווסט פולז צ'רץ', וירג'יניה. החברה מעסיקה כ-99,500 עובדים בעולם. הכנסתה ב-2014 הסתכמה בכ-30.85 מיליארד דולר. מקורן של עיקר הכנסות החברה הוא במכירת מוצרים צבאיים, אך גם במוצרים אזרחיים של יחידת הגאלפסטרים איירוספייס שלה ובניית ספינות ותיקונן עם חברת הבת נשיונל סטיל אנד שיפבילדינג. כשני שלישים ממכירות החברה הן לממשל האמריקני. בעידן שלאחר המלחמה הקרה בו התמזגו חברות רבות בתחום הביטחון עברה החברה שינויים מבניים שאפשרו לה לשרוד. לחברה ארבע יחידות עסקיות עיקריות: תעופה וחלל, מערכות ימיות, מערכות לחימה, ומערכות וטכנולוגיות מידע.

בין מוצריה הידועים הצוללת הגרעינית הראשונה, ה"נאוטילוס", הצוללות הגרעיניות מסדרת אוהיו, מטוס הקרב F-16 פייטינג פלקון וטנק המערכה M1 אברהמס.

גאלפסטרים 5

גאלפסטרים 5 (Gulfstream V) הוא מטוס מנהלים סילוני מהמתקדמים בעולם, מתוצרת חברת גאלפסטרים איירוספייס-ג'נרל דיינמיקס האמריקנית. מספר מטוסים מדגם זה נרכשו על ידי חיל האוויר הישראלי, ונכנסו לשירות ב-2005. בחיל האוויר הישראלי קיבל המטוס את הכינוי "נחשון".

גאלפסטרים G100

גאלפסטרים G100 (באנגלית: Gulfstream G100), היה הידוע בעבר בשם "אסטרה" (באנגלית: IAI Astra) הוא מטוס מנהלים דו-מנועי אשר יכול לשאת בין שישה לתשעה נוסעים. המטוס יוצר על ידי התעשייה האווירית לישראל החל משנת 1985. בין השנים 1997 ו-2001 יוצר עבור חברת "גלקסי איירוספייס" (שותפות של התעשייה האווירית ו"הייאט קורפ"), והחל מ-2001 עבור חברת גאלפסטרים איירוספייס שרכשה את חברת "גלקסי איירוספייס". בשנת 2002 החל פיתוח גרסה משופרת של המטוס, "גאלפסטרים G150", המטוס האחרון יוצר בשנת 2016, והמסירה האחרונה ללקוח הייתה בשנת 2017.

גאלפסטרים G200

'גאלפסטרים G200 (באנגלית: Gulfstream G200) הוא מטוס מנהלים סילוני בגודל בינוני, בעל שני מנועים. המטוס תוכנן במקורו על ידי התעשייה האווירית לישראל ונקרא גלקסי ויוצר על ידי גאלפסטרים איירוספייס בין השנים 1999–2011.

הנרי קיסינג'ר

הנרי אלפרד קיסינג'ר (באנגלית: Henry Alfred Kissinger; נולד ב-27 במאי 1923) הוא מדינאי יהודי-אמריקאי שכיהן כיועץ לביטחון לאומי ובהמשך כמזכיר המדינה של ארצות הברית, מטעם המפלגה הרפובליקנית. הוא היה ליהודי הראשון שכיהן בתפקיד זה, וכן לראשון שכיהן בשני התפקידים במקביל.על מעורבותו במשא ומתן להסכם הפסקת האש בווייטנאם, זכה בפרס נובל לשלום בשנת 1973. שנה קודם לכן זכה בתואר איש השנה של המגזין טיים.

במסגרת תפקידו כיועץ לביטחון לאומי ומזכיר המדינה בתקופת הנשיאים ריצ'רד ניקסון וג'רלד פורד, ניהל קיסינג'ר את מדיניות החוץ של ארצות הברית לפי תפיסת הריאל-פוליטיק. בין השנים 1969–1977, וכחלק מתפיסה זו לקח חלק משמעותי בתהליך הדטאנט, שעיקרו הפשרת היחסים שבין הגוש המערבי לגוש המזרחי. כחלק מתהליך זה פעל למיסוד היחסים הדיפלומטים עם סין הקומוניסטית ולחתימה על הסכם פריז בשנת 1973, במטרה להביא לסיומה של מלחמת וייטנאם. גישת הריאליזם בה תמך קיסינג'ר, הובילה להתנהלות אמריקאית שנויה במחלוקת, דוגמת התמיכה שהעניקה לפקיסטן במהלך מלחמת העצמאות של בנגלדש, על רקע רצח העם הבנגלי שבוצע על ידי ממשלת פקיסטן, ללא כל ניסיון התערבות אמריקאי.

על אף השפעתו הרבה בזירה המדינית, נותר קיסינג'ר דמות שנויה במחלוקת במידה מה. בעוד חוקרים ואנשי אקדמיה רבים רואים בו כאחד ממזכירי המדינה האפקטיבים ביותר במחצית השנייה של המאה ה-20, ישנם פעילי זכויות אדם ואקטיביסטים המגנים חלק מפועלו ורואים בו כאחראי לפשעי מלחמה.בנוסף לעבודתו המדינית כתב קיסינג'ר ספרים רבים העוסקים במדיניות חוץ ובדיפלומטיה. הוא המייסד והנשיא של חברת הייעוץ "קיסינג'ר ושות', אשר הוקמה בשנת 1982 ועוסקת במכירת שירותי ייעוץ מדיני ודיפלומטי לראשי מדינות וראשי תאגידים רב-לאומיים.

טיסת בכורה

טיסת בכורה (באנגלית: Maiden flight) היא הטיסה הראשונה של כלי טיס חדש, כמו הפלגת בכורה אצל כלי שיט.

טיסת בכורה נחשבת לאירוע חשוב עבור החברה המייצרת את המטוס. טיסה זו גם מסוכנת יותר, כיוון שעדיין אין מידע על מאפייני המטוס. לכן, את טיסת הבכורה מטיסים טייסים בעלי ניסיון (טייסי ניסוי). טיסות אלו מלוות, בדרך כלל, על ידי מטוסים אחרים, ותפקידם לאמת את יכולות המטוס, בגובה, מהירות, וכו'.

לפני טיסת הבכורה עובר המטוס סדרת מבדקים, על מנת להבטיח את שלום הטייסים. כמו כן, החברה המייצרת צריכה לקבל את אישור רשות התעופה הפדרלית האמריקאית או הסוכנות האירופית לבטיחות בתעופה.

מטוס מנהלים

מטוס מנהלים, המכונה לעיתים מטוס פרטי, או ביזג'ט (bizjet), הוא מונח המתאר מטוס סילון קטן יותר בדרך כלל ממטוס נוסעים טיפוסי, המיועד לתעבורת קבוצות של אנשי עסקים, או אנשים עשירים באופן מופלג. ניתן להסב מטוסי מנהלים אף לשימושים אחרים, כגון פינוי אווירי, או שילוח חבילות מהיר, וחלק מן המטוסים בעלי מאפיינים אלה אף נמצאים בבעלותם או בשימושם של גופים ציבוריים, ממשלות, או צבאות.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.