ג'רוזלם פוסט

ג'רוזלם פוסטאנגלית: The Jerusalem Post) הוא עיתון יומי ישראלי בשפה האנגלית. מקורו של העיתון ב-"Palestine Bulletin", עיתון יומי באנגלית שנוסד בשנת 1925 ושבהמשך הפך ל-"Palestine Post". לאחר קום המדינה שונה שמו לזה המשמש עד היום.

Internet-news-reader.svg ג'רוזלם פוסט
The Jerusalem Post
סמליל הג'רוזלם פוסט
תדירות עיתון יומי
סוגה חדשות
פורמט טבלואיד
בעלים אלי עזור
עורך יעקב כץ
תאריך ייסוד 1 בדצמבר 1932
(בשם "The Palestine Post")
שפה מהדורות באנגלית ובצרפתית
מערכת ירושלים, ישראל  ישראל
ISSN 0792-822X
www.jpost.com

היסטוריה

בתקופת המנדט הבריטי

העיתון "Palestine Bulletin" יצא לאור על ידי "הסוכנות הטלגרפית היהודית", מיזם עסקי של המוציא לאור היהודי-אמריקני ג'ייקוב לנדאו (מיזם שאינו קשור לסוכנות היהודית). אחד מעורכי העיתון, לימים עורכו הראשי, היה גרשון אגרונסקי, עיתונאי אמריקני יליד רוסיה. מאוחר יותר שינה אגרונסקי את שמו לגרשון אגרון, לימים ראש עיריית ירושלים. עורך אחר בעיתון היה המשפטן היהודי-אנגלי דוד גויטיין, אשר עלה לארץ בשנת 1929, לימים שופט בבית המשפט העליון הישראלי.

בשנת 1932 הקים אגרונסקי עיתון חדש, במטרה להתחרות בבולטין, אך בסופו של דבר סיכמו אגרונסקי ולנדאו על שיתוף פעולה, והיו לבעלים שותפים של עיתון אחד. הבולטין חדל מלהופיע, ולמחרת היום, ב-1 בדצמבר 1932 (א' בכסלו תרצ"ג) החל לצאת העיתון "The Palestine Post", אשר בגיליון הראשון שלו נכתב כי הוא ממשיך את העיתון "Palestine Bulletin".

במאמר הראשי בגיליון הראשון כתב אגרונסקי: "מטרתנו לתת לציבור בארץ ישראל עיתון עברי בשפה האנגלית, ולאפשר לפקידי הממשל הבריטי בפלשתינה הבנת מה בענייני יהדות וציונות. כמו כן, מטרתנו לספק מידע יום יומי על מעשי היהודים ומאווייהם בתפוצות ובארץ".

תחת שלטון המנדט נקט "פלסטיין פוסט" קו שתמך במאבק להקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל, ונקט קו גלוי ותקיף נגד הגבלות שהטיל השלטון הבריטי על הגירת יהודים לארץ ישראל. על אף שלא היה כזה באופן רשמי, נחשב העיתון לשופרה של הסוכנות היהודית. בתקופת מלחמת העולם השנייה היה העיתון השני הנפוץ ביותר בא"י (אחרי "דבר" ולפני "הארץ") ותפוצתו הייתה כ-20,000 עותקים ביום. ב-6 ביוני 1944, יום הפלישה לנורמנדי, הגיע לשיא תפוצתו עד אז - 50,000 עותקים[1].

הפיצוץ בבניין הפלסטיין פוסט
לאחר הפיצוץ בבניין הפלסטיין פוסט, פברואר 1948

המשרדים והדפוס של העיתון שכנו בירושלים ברחוב הסולל 9 (כיום רחוב חבצלת).

במלחמת העצמאות

בראשית מלחמת העצמאות, ב-2 בפברואר 1948, התפוצצה ליד מערכת העיתון מכונית תופת[2] שאותה הובילו, ככל הנראה, שוטרים בריטים. ארבעה אנשים נהרגו ושלושים נפצעו, ולבניין העיתון נגרם נזק רב, אולם הוא לא התמוטט. זאת משום שהקבלן שבנה אותו, שש שנים לאחר רעידת האדמה של שנת 1927 (תרפ"ז), שהייתה בעוצמה של 6.25 בסולם ריכטר, חיזק אותו במיוחד ביסודות ובקירות. חרף הנזק הרב הצליח העיתון לצאת לאור למחרת, תוך הסתייעות בסדר הדפוס של דפוס "אחוה", והדפסת גיליונות בדפוס "ליפשיץ". במאמר המערכת נכתב "שום חומר נפץ לא ימנע מאיתנו להשמיע את קולנו".

בנוסף לנזקי הפיצוץ, סבל העיתון מירידה חדה בתפוצתו, שכן הפינוי הבריטי הוריד בהרבה את מספר קוראיו. בעיה נוספת הייתה ניתוק ירושלים, אשר פגע באפשרות להפיץ את העיתון ברחבי הארץ. לפיכך, במשך כעשרה שבועות, החל מן ה-26 במאי 1948, הופץ העיתון בשתי מהדורות מקבילות, תל אביבית וירושלמית.

פנחס לבון סיפר שבשנת 1948, בעקבות נזקים שגרמה מלחמת העצמאות, פנה גרשון אגרון להסתדרות בבקשת סיוע לעיתון. ההסתדרות הסכימה והשקיעה בעיתון, באמצעות סולל בונה, 25,000 לירות ארץ ישראליות, תמורתם קיבלה מניות בעיתון. עם זאת, היא מעולם לא התערבה בהנהלת העיתון ובעריכתו[3].

19480516 PalestinePost Israel is born
שער ה"פלסטיין פוסט" ביום הראשון לאחר הכרזת העצמאות

לאחר קום המדינה

עם קום המדינה המשיך העיתון להיות כלי הביטוי של הגישה הישראלית, כלפי דיפלומטים זרים ותיירים.

בשנת 1950 ביקש גרשום שוקן, בעליו של העיתון באותה עת, להעבירו מירושלים לתל אביב. אגרון התנגד לכך, ובחר לשנות את שם העיתון ל"Jerusalem Post", אשר הוא שמו עד היום[4][5].

בשנת 1963 החזיקו גופים המקושרים להסתדרות, בהם ניר שיתופי, סולל בונה, בנק הפועלים, הסנה והמשביר המרכזי, 37% ממניות העיתון[6]. בשנות ה-70 הייתה חברת משקיעי ישראל של סם רוטברג גורם מרכזי בבעלות על העיתון[7].

בבעלות קונרד בלק

בשנת 1987 ביקר בישראל דייוויד רדלר, שותפו של איל עיתונות קונרד בלק וסגן נשיא קבוצת "הולינג'ר", ופגש את אריה מקל, שהיה היועץ המדיני של ראש הממשלה יצחק שמיר. רדלר ביקש לפגוש ולסייע לראש הממשלה, והציג את עצמו כשמרן ימני. לשאלתו כיצד יוכל לסייע לראש הממשלה, השיב מקל כי יקנה את העיתון ג'רוזלם פוסט הליברלי ומאוד ביקורתי כלפי שמיר, אך העיתון לא עמד למכירה באותה עת. בתחילת שנת 1989, העמיד קונצרן כור תעשיות, בעל השליטה בעיתון, את ג'רוזלם פוסט למכירה. אריה מקל נזכר בביקור של רדלר וביקש מחבר הכנסת בנימין נתניהו, שהיה בניו-יורק בסיור הרצאות וגיוס כספים למען הליכוד, ליצור קשר עם רדלר כדי לעניין אותו בהזדמנות לרכוש את העיתון. כאשר נפתחו המעטפות עם הצעות הרכישת שנתקבלו במשרדי הנהלת "כור" באפריל 1989, חשבו המנכ"ל בני גאון ושמעון רביד, מנהל הכספים של הקונצרן, שבהצעה שהגישה חברת "הולינג'ר" הקנדית נפלה טעות דפוס. ההצעה בסך 20.7 מיליון דולר, הייתה גבוהה פי 4 ויותר מהההצעות האחרות שהגישו אנשי העסקים רוברט מקסוול יחד עם צ'ארלס ברונפמן, אריה גנגר ויעקב נמרודי[8]. לאחר רכישת הג'רוזלם פוסט על ידי קבוצת "הולינג'ר", הקו המדיני של העיתון הפך מזוהה עם הימין הפוליטי הישראלי[9], בעקבות זאת עזבה את העיתון קבוצה גדולה של עיתונאים והקימה את השבועון המתחרה ג'רוזלם ריפורט. אך בשנת 1998 רכשה "הולינג'ר" גם הג'רוזלם ריפורט שנקלעה לקשיים כספיים[10].

בבעלות אלי עזור

בשנת 2004, לאחר קריסת עסקי קבוצת "הולינג'ר"[11] והפסד מצטבר של 15 מיליון דולר בשלוש שנים, הועמד העיתון למכירה[12]. כמו כן, מו"ל העיתון, טום רוז, פוטר[13], והעורך הראשי ברט סטיבנס התפטר[14].

בנובמבר 2004 רכש איש העסקים אלי עזור, מבעליה של קבוצת צ'רלטון, את העיתון תמורת 13.2 מיליון דולר, באמצעות חברת "מרקעי תקשורת" בשותפות עם עם חברה קנדית בשם קאנווסט[15]. אך במהלך 2005 התגלו קשיים בהשלמת העסקה עקב מחלוקת בין אלי עזור ושותפיו[16]. לבסוף רכש אלי עזור את השליטה בעיתון לבדו[17]. העיתון בבעלותו הגיע לשיתוף פעולה עם הוול סטריט ג'ורנל, במסגרתו הוא מפיץ ומשווק עותקים של "וול סטריט ג'ורנל אירופה" בישראל, החל מינואר 2008[18].

סטיב לינדי היה העורך הראשי של העיתון משנת 2011 ועד מאי 2016[19], וב-2016 החליף אותו יעקב כץ[20].

החל משנת 2012, העיתון מקיים כנס שנתי בניו יורק, The Jerusalem Post Conference, בהשתתפות אישים בכירים בממשלת ישראל ובעולם היהודי.

הכנס שהוקם ונוהל בעבר, על ידי סמנכ״ל הג׳רוזלם פוסט, רונן לפלר, מנוהל כיום על ידי יו״ר הקבוצה רונית חסין.

ביולי 2018 פוטר המאייר אבי כ"ץ מהעיתון בגלל קריקטורה נגד נתניהו וח"כים מהליכוד[21].

לעיתון יש גרסת לייט, אשר בחלקה מציעה שירות שיחות טלפוני בשם לייט-טוק. ישנה גם גרסה מקוונת של העיתון המודפס, וגרסאות לילדים ולנוער (zone, street, snap, dash) שנועדו ללימוד ולשיפור רמת האנגלית. הוא אף מוציא מהדורה צרפתית[22], וכן ירחון בעברית קלה ללימוד עברית (IVRIT). העיתון מופץ באמצעות חברת בר שיווק והפצה.

העורכים הראשיים של העיתון

  • גרשון אגרון - מייסד ועורך ראשי: 1932–1955
  • טד לוריא - עורך ראשי: 1955–1974
  • לאה בר דור - עורכת ראשית: 1974–1975
  • ארי רט וארווין פרנקל - עורכים ראשיים: 1975–1989
  • נ. דייוויד גרוס - עורך ראשי: 1990–1992
  • דייוויד בר-אילן - עורך ראשי: 1992–1996
  • ג'ף ברק - עורך ראשי: 1996–1999
  • דייוויד מקוסבי - עורך ראשי: 1999–2000
  • קרל סצרק - עורך ראשי: 2000
  • ג'ף ברק - עורך ראשי: 2000–2002
  • ברט סטיפנס - עורך ראשי: 2002–2004
  • דייוויד הורוביץ - עורך ראשי: 2004–2011
  • סטיב לינדי - עורך ראשי: 2011–2016
  • יעקב כץ: 2016–

עיתונאים וכותבים בולטים בעיתון

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ מרדכי נאור, רבותי, העיתונות, משרד הביטחון, 2004
  2. ^ פצצה לבנין "פ. פוסט" בירושלים, דבר, 3 בפברואר 1948;
    פיצוץ בנין "פ. פוסט" - כמעשה פאראן, דבר, 3 בפברואר 1948;
    קובץ וידאו דליקה בבניין פלסטיין פוסט, בארכיון הסרטונים של Associated Press‏, פברואר 1948 ;
    סרטונים דליקה בבניין פלסטיין פוסט, 1948, בארכיון הסרטונים של British Pathé
  3. ^ חברי הוועדה המרכזת משיבים לשאלות עיתונאים, דבר, 5 במאי 1960
  4. ^ ג'רוסאלם פוסט, דבר, 21 באפריל 1950
  5. ^ ג'רוזלם פוסט, מעריב, 21 באפריל 1950
  6. ^ אליהו אגרס, שנתון ההסתדרות, דבר, 14 באפריל 1963
  7. ^ דוד ליפקין, משקיעי ישראל הזדרזה לחלק רווחי מכירת ג'רוזלם פוסט ונשר כדיבידנד לבעלי חמניות, מעריב, 9 במאי 1988
  8. ^ ארי רטכך נמכר ה"ג'רוזלם פוסט", באתר העין השביעית, 1 בספטמבר 1998
  9. ^ חמי שלו18 שנה לפני ישראל היום: זה היה העיתון הראשון של נתניהו, באתר הארץ, 2 במרץ 2018
  10. ^ מעריב, ‏ג'רוזלם פוסט רכש %49 מג'רוזלם ריפורט, באתר גלובס, 18 באפריל 1998
  11. ^ מו"ל "ג'רוזלם פוסט" לעובדיו: לא צפויים שינויים בעיתון, באתר הארץ, 17 בנובמבר 2003
  12. ^ ניו יורק טיימסתוצאות ה"ג'רוזלם פוסט" ב-3 השנים האחרונות: הפסד של 15 מיליון דולר והכנסות של 40 מיליון דולר, באתר TheMarker‏, 17 במאי 2004
  13. ^ ענת באלינט,מאת, מו"ל ה"ג'רוזלם פוסט", טום רוז, פוטר לאחר 6 שנים, באתר הארץ, 27 במאי 2004
  14. ^ ענת באלינטעורך "הג'רוזלם פוסט" סטיבנס התפטר, דויד הורוויץ יחליפו, באתר הארץ, 6 בספטמבר 2004
  15. ^ סוף סיפור: אלי עזור רוכש עם חברה קנדית את ג'רוזלם פוסט תמורת 13.2 מיליון דולר במזומן, באתר גלובס, 16 בנובמבר 2004
    אסף כרמל, ישראל כבר קטנה עליו, באתר הארץ, 30 בנובמבר 2004
  16. ^ רוני קורן-דינר, קאנווסט על הקשיים בהשלמת העסקה עם אלי עזור לרכישת "ג'רוזלם פוסט": "זו סחיטה", באתר הארץ, 27 בינואר 2005
  17. ^ תמרה לב, מאבקי השליטה ב"ג'רוזלם פוסט": אלי עזור מבקש מביהמ"ש להצהיר כי הוא בעל המניות היחידי, באתר הארץ, 13 בפברואר 2005
  18. ^ יעל ולצר, "וול סטריט ג'ורנל אירופה" נכנס לשותפות עם "ג'רוזלם פוסט" בישראל מינואר הקרוב, באתר TheMarker‏, 19 בנובמבר 2007
  19. ^ אורן פרסיקו, עורך ה"ג'רוזלם פוסט": בהוראת המו"ל אלי עזור אין להזכיר חשדות לשחיתות בעברו של המועמד לעיריית ירושלים משה ליאון, באתר העין השביעית, 23 ביולי 2013
  20. ^ לי-אור אברבך, ‏עורך ראשי חדש ל"ג'רוזלם פוסט": יעקב כץ, באתר גלובס, 13 באפריל 2016
  21. ^ איתי שטרן, מאייר פוטר מ"ג'רוזלם פוסט" בגלל קריקטורה נגד נתניהו וח"כים מהליכוד, באתר הארץ, 25 ביולי 2018
  22. ^ המהדורה הצרפתית
1 בדצמבר

1 בדצמבר הוא היום ה-335 בשנה (336 בשנה מעוברת), בשבוע ה-49 בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה נשארו עוד 30 ימים.

אלי גרונר

אליהו דוד (אלי) גרונר (נולד ב-2 בספטמבר 1970) הוא מנכ"ל משרד ראש הממשלה לשעבר.

אלי עזור

אלי עזור (נולד ב-1958 בתל אביב) הוא איש עסקים ישראלי, מו"ל של העיתונים "ג'רוזלם פוסט" "מעריב" וכתבי עת נוספים, ובעל אחזקות נוספות בתחום התקשורת.

ארי רט

ארי רט (6 בינואר 1925 – 13 בינואר 2017) היה עיתונאי ישראלי, שימש כעורך ראשי של הג'רוזלם פוסט (יחד עם ארווין פרנקל) בשנים 1975–1989.

ג'רוזלם פוסט לייט

ג'רוזלם פוסט לייט (The Jerusalem Post lite) הוא שבועון ישראלי הנכתב באנגלית פשוטה ומיועד לסייע לקוראיו בשיפור השפה. את הרעיון הגתה מנכ"ל קבוצת הג'רוזלם פוסט רונית חסין הוכמן. הגיליון הראשון יצא ב-16 ביולי 2009 וכיום נחשף לעשרות אלפי קוראים.

ג'רוזלם ריפורט

ג'רוזלם ריפורט (באנגלית: The Jerusalem Report) הוא כתב עת דו-שבועי ישראלי בשפה האנגלית, המכסה נושאים פוליטיים וחברתיים בישראל, במזרח התיכון וביהדות התפוצות.

כתב העת נוסד כשבועון עצמאי בשנת 1990, ובשנת 1998 נרכש על ידי קבוצת הג'רוזלם פוסט. הוא נותר בעל קו מערכת עצמאי מזה של הג'רוזלם פוסט ושל פרסומים אחרים בקבוצה. כתב העת מפרסם מאמרים פוליטיים, ראיונות עם אישים בולטים וסקירה של הסצנה התרבותית בישראל.

גרשון אגרון

גרשון אַגרוֹן (אגרונסקי) (27 בדצמבר 1893 – 1 בנובמבר 1959) היה עיתונאי ועורך אמריקאי-ישראלי, מייסד העיתון Palestine Post (לימים ה-Jerusalem Post) ועורכו הראשי, ראש שירותי המודיעין (ההסברה) במשרד ראש הממשלה בשנים 1949–1951 וראש עיריית ירושלים מספטמבר 1955 ועד מותו.

דוד בר-אילן

דוד בר-אילן (7 בפברואר 1930 - 5 בנובמבר 2003) היה עיתונאי ופובליציסט, מוזיקאי ופסנתרן ישראלי. שימש עורך הג'רוזלם פוסט ומנהל האגף לתקשורת ולתכנון מדיני במשרד ראש הממשלה.

הצופה

הצופה היה יומון ישראלי בעל אופי דתי-לאומי שיצא לאור במשך 71 שנה, מ-1937 ועד 2008, אז התמזג עם העיתון מקור ראשון.

יאיר אטינגר

יאיר אטינגר (נולד בשנת 1972) הוא עיתונאי ישראלי.

כלכליסט

כלכליסט הוא יומון כלכלי ישראלי ואתר חדשות כלכלי מבית "ידיעות אחרונות".

המו"ל והעורך הראשי של העיתון והאתר הוא יואל אסתרון. עורכת העיתון היא גלית חמי, ועורך האתר הוא גבי קסלר. העיתון מופץ במשך חמישה ימים בשבוע. מערכת העיתון שכנה מיום הקמתו ברמת החייל בתל אביב, ובתחילת 2016 עברה לבית "ידיעות אחרונות" בראשון לציון.

מעריב

מעריב היה עיתון יומי ישראלי שיצא לאור בישראל מה-15 בפברואר 1948 ועד ל-אפריל 2014. העיתון נוסד על ידי קבוצת עיתונאים, בראשות עזריאל קרליבך, שפרשו מ"ידיעות אחרונות". בשנות ה-50 וה-60 של המאה ה-20 היה העיתון הנפוץ בישראל, אך לאחר מכן הפך לשני בתפוצתו בין העיתונים הנמכרים בישראל, לאחר "ידיעות אחרונות". עד שנות ה-90 של אותה מאה הוא נשלט על ידי חברה בבעלות העיתונאים, אך מאז עברה החברה לשליטתם של משקיעים, והיה עד לשנת 2012 בבעלותה של "מעריב החזקות בע"מ", הנסחרת בבורסה לניירות ערך בתל אביב.

בשנותיו האחרונות עבר העיתון לפורמט טבלואיד עם תמונות צבע רבות וכותרות גדולות, המאפיין את ז'אנר העיתונות הפופולרית בעולם. כדי למשוך קהל קוראים גדול, הוא מאופיין בסגנון כתיבה קליל ותמציתי בעברית מדוברת ועוסק במגוון נושאים, מפוליטיקה וכלכלה עד בידור ורכילות.

באפריל 2014 נמכר העיתון לקבוצת "ג'רוזלם פוסט" שבשליטת אלי עזור, שאיחד אותו עם השבועון סוף שבוע, ושינה את שמו ל"מעריב השבוע". מהדורת סוף השבוע של העיתון, החל מ-2 במאי 2014 מוזגה עם השבועון "סופהשבוע", והמהדורה המשולבת מופיעה תחת השם "מעריב סופהשבוע".

מעריב הבוקר

מעריב הבוקר הוא עיתון יומי ישראלי המחולק בחינם (חינמון), נמצא בבעלות איש העסקים אלי עזור, ומהווה גרסה מקוצרת של היומון מעריב השבוע. הפצתו ברחבי ישראל החלה ב-5 באוגוסט 2007 תחת המותג "מטרו ישראל", ולאחר מכן "ישראל פוסט" עד שנת 2016.

מעריב השבוע

מעריב השבוע הוא עיתון אקטואליה ישראלי יומי. בראשיתו הוקם כשבועון סוף שבוע בלבד בשם "סופהשבוע". במאי 2014, לאחר איחוד העיתון עם "מעריב" הוא הפך לעיתון יומי ומותג מחדש בשם "מעריב השבוע", לו מהדורה חינמית מקוצרת בשם מעריב הבוקר, ומהדורת סוף שבוע בשם "מעריב סופהשבוע". עורכי העיתון הם דורון כהן וגולן בר יוסף.

נתן גוטמן

נתן גוטמן (נולד ב-3 באפריל 1967) הוא עיתונאי ישראלי המשמש כשליח תאגיד השידור הישראלי בוושינגטון, ארצות הברית, בתפקידו ככתב לערוץ כאן 11 ולרשת כאן ב', וכן ככתב וושינגטון עבור העיתון היהודי פורוורד (The Forward). לפני כן הועסק ברשות השידור מאז שנות ה-90 באותו התפקיד וכעורך הראשי של מהדורת "מבט", עד עלייתו לאוויר של תאגיד השידור במאי 2017. הוא שימש גם ככתב בעיתונים ג'רוזלם פוסט ו"הארץ".

סטיב לינדי

סטיב לינדי (באנגלית: Steve Linde) הוא עיתונאי ישראלי, שימש העורך הראשי של העיתון ג'רוזלם פוסט משנת 2011 ועד מאי 2016.

עיתונות בישראל

עיתונות בארץ ישראל החלה עוד בימי היישוב הישן. מאז יציאת החבצלת בירושלים ב-1863 על ידי ישראל ב"ק, ראו אור עיתונים עבריים באופן סדיר בארץ ישראל. העיתונות שימשה כלי ראשון במעלה בתחיית הלשון העברית, הן כזרז לצורך לחדש מילים לצורך דיווח על העולם המודרני והן כבמה לפרסום תחדישים. בשנת 1884 ראה אור גליונו הראשון של הצבי, עיתונו של אליעזר בן-יהודה והיומון הראשון בעברית בארץ ישראל. מראשית העלייה השנייה (1904) ועד מלחמת העולם הראשונה צמחה בארץ ישראל עיתונות עברית מקורית ואידאולוגית. ב-1915 הוציא השלטון העות'מאני בארץ ישראל צו סגירה לעיתונים העבריים, פרט ל"החרות", שהמשיך להופיע עד 1917. תחילת המנדט הבריטי בישרה לראשונה על חופש עיתונות יחסי בארץ ישראל. רוב העיתונים ביישוב היו עיתונים מפלגתיים, כמות העיתונים היומיים ביישוב, שיצאו על ידי כל פלג אידאולוגי, הייתה בלתי פרופורציונלית לגדלו הזעיר. כן ראו אור עיתונים פרטיים בהם, "הארץ" (1919), "ידיעות אחרונות" (1939) ו"מעריב".

קריקטוריסט

קריקטוריסט הוא אדם העוסק בציור קריקטורות.

אין מסלול הכשרה ייחודי לקריקטוריסטים והעוסקים בכך עברו הכשרה כציירים ובחרו להתמחות בציור קריקטורות.

מקור פרנסה בולט של קריקטוריסטים במדינת ישראל הוא העיתונות היומית, שבה מתפרסמת קריקטורה פוליטית יומית. בין הבולטים בין הקריקטוריסטים בתחום זה ניתן למנות את דוש (קריאל גרדוש) שקריקטורות פוליטיות שלו התפרסמו במשך שנים רבות ב"מעריב", זאב (יעקב פרקש) ב"הארץ" ודודו גבע ב"הארץ". כמו כן עוסקים קריקטוריסטים באיור מאמרים בקריקטורות ובפרסום רצועות קומיקס.

הקריקטוריסטים בישראל מאוגדים ב"איגוד הקריקטוריסטים הישראלי". האיגוד מוציא לאור מגזין בשם "שפיץ" ובו קריקטורות רבות פרי מכחולם של חברי האיגוד. בשנת 1998 היו 42 קריקטוריסטים חברים באיגוד.

שערים

שערים היה עיתונה היומי של מפלגת פועלי אגודת ישראל.

עיתונים יומיים בישראל
עיתונים כלליים בתשלום הארץידיעות אחרונותמעריב השבוע
עיתונים כלליים בחינם ידיעות אחרונות (גרסה מקוצרת)ישראל היוםמעריב הבוקר
כלכלה ועסקים גלובסכלכליסטTheMarker
המגזר הדתי והחרדי המבשרהמודיעהפלסיתד נאמן
יומונים ושבועונים ברוסית נאשה סטראנהנובוסטי נדלי
עיתונים בשפות נוספות אל-איתיחאד (בערבית) • ג'רוזלם פוסט (באנגלית)ניו יורק טיימס הבינלאומי (באנגלית)
יומונים שהפכו לתקופונים מקור ראשון
עיתונים שנסגרו 24 דקותדברהבקרהיוםהצופהוסטי (ברוסית)זמניםחדשותחרותטלגרףיום חדשישראלילמרחבמעריבעל המשמרקול העםשעריםחדשות ישראל (בגרמנית)לעצטע נייעס (ביידיש) • רוסקי איזראילטיאנין (ברוסית)העולם הזה

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.