ג'סר א-זרקא

גִ'סְר אֶ־זַּרְקָאערבית: جِسْر الزَّرْقاء, תעתיק מדויק: ג'סר א (ל)זרקאא) היא מועצה מקומית במחוז חיפה בישראל. היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1961.

היישוב שוכן על רצועת כורכר לחוף הים התיכון שגובהה 5–20 מטרים מעל פני הים, שלמרגלותיה זורם הקטע התחתון של נחל תנינים, שמפריד בין היישוב לבין הים במערב. מדרום שוכנת קיסריה, ומצפון מעגן מיכאל והכניסה לשמורת הטבע נחל התנינים. במזרח גובל היישוב בכביש 2 (כביש חיפה - תל אביב). בסמוך לשפך הנחל, דרומית-מערבית לבתי היישוב, שוכן תל תנינים.

פירוש השם ג'סר א-זרקא הוא הגשר הכחול על שם הגשר שנבנה על נחל תנינים "אל-וואדי א-זרקא" (הנחל הכחול בערבית) במיקום היישוב המקורי באזור מערת כבארה[3]. יש לציין כי אין מדובר בגשר שנבנה ליד שפך הנהר לים, לקראת סוף המאה ה-19 עבור הקיסר וילהלם השני בעת ביקורו של הקיסר בארץ ישראל ב-1898.

אם אין מחשיבים ערים מעורבות, זהו היישוב הערבי היחיד לחוף הים בישראל כיום.

ג'סר א-זרקא
Jisr az-Zarqa local council COA
ג'סר א-זרקא
ג'סר א-זרקא, מבט ממערב, ליד שפך נחל התנינים והגשר
מחוז חיפה
מעמד מוניציפלי מועצה מקומית
ראש המועצה עמאש מוראד פתחי
גובה ממוצע[1] ‎11 מטר
סוג יישוב יישוב 10,000‏–19,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2018[1]
  - אוכלוסייה 14,692 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה 128
    - שינוי בגודל האוכלוסייה 1.8% בשנה עד סוף 2018
  - צפיפות אוכלוסייה 8,944 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות 12
תחום שיפוט[2] 1,610 דונם
    - דירוג שטח שיפוט 240
(למפת הכרמל רגילה)
Carmel
 
ג'סר א-זרקא
ג'סר א-זרקא
32°32′12″N 34°54′44″E / 32.5366552664459°N 34.9121276797663°E
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2015[2]
2 מתוך 10
מדד ג'יני
לשנת 2016[2]
0.2745
    - דירוג מדד ג'יני 255
פרופיל ג'סר א-זרקא נכון לשנת 2017 באתר הלמ"ס
http://www.jeser-m.org
Jisr az-Zarqa
ג'סר א-זרקא, מבט ממזרח
JisrAzZarqa2009
ג'סר א-זרקא, מראה מכיוון החוף, 2009
Street in Jisr
רחוב בג'סר
By ovedc - Jisr az-Zarqa - 01
בית צבוע בכחול בג'סר א-זרקא, חלק ממיזם צביעת בתים בכחול במועצה, 2018
By ovedc - Jisr az-Zarqa - 15
שקיעה בנמל הדייגים. הכניסה לנמל היא בין שני המגדלורים

היסטוריה

בשנות השבעים של המאה התשע עשרה כלל היישוב בשולי ביצות כבארה 15 בתים, חושות וטחנות קמח. התושבים אינם ממוצא אחיד. משפחת ג'ורבאן הגיעה ראשונה מעמק הירדן (ע'ור בערבית) ולכן התושבים כונו ע'וארנה. משפחת עמאש הגיעה מקדום בשומרון, נג'אר מאל-עריש או מצרים, שהאב מהחורן וטטואתחה ואם בשי מסודן[3]. התושבים התפרנסו מדיג בביצות ובים התיכון וכן מקדרות מאדמת הביצה ויצירת מחצלות מצמחי הגומא והקנה[4].

בעקבות ייבוש הביצה בשנת 1924 עבור זכרון יעקב לטובת אדמות חקלאיות ובירוא מחלת המלריה, הוצעה לתושבים קרקע חלופית לכפר בתוספת שכר בעבור עזרתם בייבוש הביצה ואובדן מקור פרנסתם. האתר החלופי שוכן על שרידי מחצבה ברכס הכורכר, אותה רכשה פיק"א בשנת 1924. בשנת 1926 נחנך היישוב החדש בו קיבלה כל משפחה כ-30 דונם. עם הקמתו נבנו בתיו מאבני כורכר מקומיות, אולם עם קום מדינת ישראל התפתח הייושב ונבנו בו בתי בטון ובלוקים. בני השבט המשיכו לעסוק בעבודות חקלאיות ביישובי האזור. כיום עובדים רבים מבני היישוב כשכירים בעבודות חוץ.

במלחמת העצמאות לא נפגע היישוב הודות ליחסיו הטובים עם תושבי זכרון יעקב, בנימינה והסביבה. עד לשנות השמונים לא היו כלל נישואים מבחוץ עם בני ובנות היישוב בשל הסטיגמות החריפות כלפיהם בקרב האוכלוסייה הערבית בארץ, שנבעו ממוצאם השונה.

ב-7 באוקטובר 2000 נהרג נוסע בכביש 2 כתוצאה מפגיעת אבן שנזרקה על ידי מתפרע ערבי מהיישוב[5]. בתחילת יולי 2014 התקיימה התפרעות של תושבי ג'סר א-זרקא, שמהלכה ירו המתפרעים זיקוקים באוויר ויידו אבנים לעבר שוטרים וכלי רכב שנסעו בכביש 2[6].

בשנת 1994 הוכרז היישוב "שכונת שיקום" במסגרת פרויקט שיקום שכונות[7]. בסוף 2009 החל משרד הפנים בהכנת תוכנית אב ראשונה ליישוב, אשר במסגרתה ייבחן הצורך להרחיב את תחום השיפוט, את היקף ההרחבה, אופייה ומיקומה, בעקבות הצפיפות הרבה ששוררת בה. נשקל עידוד בנייה רוויה והסטת כביש 2 מזרחה, כדי לאפשר את הרחבתו של היישוב.

בשנת 2015 נצבע הגשר בכניסה על ידי קבוצת הצופים מבנימינה בשיתוף עם בני הנוער מהיישוב.

ב-2017 נחנכה ביישוב תחנה של משטרת ישראל.

דמוגרפיה, כלכלה ותעסוקה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף 2018, מתגוררים בג'סר א-זרקא 14,692 תושבים (מקום 128 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎1.8%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לסוף 2017, לג'סר א-זרקא דירוג של 2 מתוך 10, במדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2015. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ז (2016-‏2017) היה 39.3%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת סוף 2016 היה 5,076 ש"ח (ממוצע ארצי: 8,913 ש"ח).[8]

להלן גרף התפתחות האוכלוסייה בג'סר א-זרקא:

נכון לתום העשור הראשון של המאה ה-21, מעל 50% מתושבי ג'סר א-זרקא הם נוער עד גיל 19. היישוב, שאוכלוסייתו מוסלמית, מתאפיין בשיעור גידול טבעי גבוה של 3.2% (ירידה מ-3.5%), והוא סובל משיעור אבטלה רשמי של 30% (2009) ומשיעורי אלימות גבוהים. שיעור בעלי ההשכלה הגבוהה הוא מהנמוכים במגזר הערבי בישראל. ענף ההוראה נפוץ מאד בג'סר, כמו כן הכפר הוא הספק הגדול ביותר של כוח-עבודה נשי בענפי משק הבית למפעלים ובתי-חולים באזור. עם זאת, השאיפה בקרב פרנסי היישוב היא לחולל פיתוח תיירותי, המתבסס על הקרבה אל קיסריה העתיקה, שמורת נחל תנינים וחוף הים, ועל כך ששביל ישראל חוצה את היישוב לרוחבו. בשנת 2013 נפתחה בכפר אכסניה לתיירים[9].

אזור החוף של הכפר נהנה מסביבה טבעית עשירה. אמנם בריכות הדגים של מעגן מיכאל משתרעות לאורכו והגישה אל החוף מוגבלת עד לדרומו, אל אזור שפך הנחל, שם מתנשאת תצורת צוק ייחודית, ומעבר לה מעגן דיג קטן וסירות. בפועל שיעור העוסקים בדיג מבין התושבים מצומצם מאד כיום. כביש הגישה לכפר הוא ממזרח מכביש 4, באמצעות גשר שעובר מעל כביש 2 בצפונו של הכפר ובאמצעות מעבר מתחתיו במרכזו של היישוב. את האדמות שמעבר לכביש המהיר אין התושבים מורשים לפתח. בנוסף לסוללת העפר - שהוקמה בידי תושבי קיסריה השכנה בסוף שנת 2002 כדי לחצוץ בינה ובין ג'סר א-זרקא[10], מעסיקה את תושבי הכפר סוגיית האנטנות הסלולריות שמוקמו בשטחם.

בכפר שתי קופות חולים, מתנ"ס-מרכז קהילתי שהוקם בידי משרד הבינוי והשיכון בשנת 2003, מספר בתי ספר ומרכז מסחרי.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 הנתונים לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 2.5 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
  3. ^ 3.0 3.1 ענת בר כהן, הזיקה שבין התנאים הסביבתיים לבין היישוב הכפרי המסורתי והמצב האגררי ברמת מנשה לפני קום המדינה, רמת גן: (עבודת תזה לתואר שני) אוניברסיטת בר אילן, 2001. (בעברית)
  4. ^ עמנואל הראובני, לקסיקון ארץ ישראל, ידיעות אחרונות, 2001.
  5. ^ אלי סניור וטלי רוזן, "אבא שלי נרצח בגלל הדרך שברק הולך בה", באתר ynet, 8 באוקטובר 2000
  6. ^ יואב אתיאל, אישום: תושבי ג’סר א-זרקא יידו אבנים כנגד ’צוק איתן’, גפן מגזין המושבות, ‏26 באוגוסט 2014
  7. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:פס"ד עליון

    פרמטרי חובה [ עותר, משיב ] חסרים
    רע"א 8565/10 , סעיף 1
  8. ^ פרופיל ג'סר א-זרקא באתר הלמ"ס
  9. ^ דני ספקטור, חופשה במלון באילת? נסו את ג'סר א-זרקא!, באתר ynet, 20 באוגוסט 2013
    רועי צ'יקי ארד"גסטהאוס ג'וחה", התקווה של ג'סר א־זרקא, באתר הארץ, 5 בינואר 2014
  10. ^ פאוזי אבו טועמה, קיסריה הופרדה מג'יסר, באתר ynet, 25 במאי 2003
מבט לכפר מכיוון דרום-מערב
מבט לכפר מכיוון דרום-מערב
אור עקיבא

אוֹר עֲקִיבָא היא עיר בנפת חדרה של מחוז חיפה בישראל. היא הוכרזה כעיר בשנת 2001.

העיר גדלה משמעותית עם העלייה מחבר המדינות כאשר נוספו לה כ-6,700 עולים חדשים (גידול של כ-40% במספר התושבים בעיר לפני גל העלייה).

העיר נמצאת במישור החוף הצפוני בין שני צירי תנועה עורקיים, כביש מס' 2 ממערב, וכביש מס' 4 ממזרח, שבהם נמצאות כניסות אל העיר. העיר ממוקמת דרומית-מזרחית

ברצף היישובים המשתייכים למועצה האזורית חוף הכרמל, ובכלל זה שכנתה הצמודה ממערב, קיסריה. ככלל מצויה אור-עקיבא בסביבה כפרית או סמי עירונית, מזרחית לה המועצה המקומית בנימינה-גבעת עדה. גבולותיה המוניציפליים של העיר הורחבו בנובמבר 2004 והם עולים על 3,000 דונם, אך עדיין היא ישות מוניציפלית בעלת גבולות שיפוט מצומצמים בהשוואה לסביבתה. דרומית לאור עקיבא מתפרש שטח נרחב השייך ברובו לחברה לפיתוח קיסריה (אדמות פיק"א-הברון רוטשילד) ובו מוקמת שכונת "אור ים" בעלת 3,480 יחידות דיור, שיגרמו להכפלת אוכלוסיית העיר ל-30 אלף תושבים.

ביצות כבארה

ביצות כבארה השתרעו עד שנות ה-20 של המאה ה-20 במרזבה של מישור חוף הכרמל סביב נחל תנינים ממזרח לקיבוץ מעגן מיכאל של היום. הביצות הוכרזו כאדמת ג'יפתליק על ידי השלטון העות'מאני.

בית חנניה

בֵּית חֲנַנְיָה הוא מושב באזור הצפון השוכן בסמוך לכפר ג'סר א-זרקא ומשתייך למועצה האזורית חוף הכרמל. המושב הוקם בים י"ד תמוז תש"י, 29 ביוני 1950על ידי חברת פיק"א ועל ידי עולים ממזרח אירופה. המושב קרוי על שמו של ד"ר חנניה גוטליב, ממנהלי פיק"א בארץ ישראל.הגבול הצפוני של השטח הבנוי במושב הוא אמת המים הרומית. המושב נמצא על תוואי שביל ישראל. בכניסה אליו שוכן תל מבורך. בחלק המערבי של היישוב זורם נחל עדה הנשפך לנחל התנינים.

בסמ"ה

בַּסְמָ"ה היא מועצה מקומית במחוז חיפה בישראל.

המועצה נוצרה מאיחודם של היישובים ברטעה, עין א-סהלה ומועאוויה, בשנת 1995. היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1996, בעלת שטח השיפוט של 1,700 דונם.

בקבוק בים של עזה

בקבוק בים של עזה הוא סרט קולנוע בבימויו של הבמאי היהודי צרפתי, טרי בנישתי משנת 2012, קופרודוקציה צרפת-ישראל-קנדה. בצרפת נכחו במהלך אחד עשר חודשי הקרנתו הראשונים 158,428 צופים.

גשר (פירושונים)

האם התכוונתם ל...

זרקא

האם התכוונתם ל...

טירת כרמל

טִירַת כַּרְמֶל היא עיר במחוז חיפה בישראל. טירת כרמל ממוקמת בין המורדות המערביים של הר הכרמל לבין הים התיכון, דרומית לחיפה בסמוך לכביש 4, הכביש הישן מחיפה לתל אביב.

לטירת כרמל רצועת חוף באורך של 2.6 ק"מ.

כבארה (כפר)

כבארה (בערבית: كبارة) היה כפר ערבי קטן במישור חוף הכרמל, כ-30 ק"מ מדרום לחיפה, בסמוך לג'סר א-זרקא.

מקור שמו של הכפר הוא ככל הנראה ריבוי של המילה "כוברי", שיבוש של המילה הטורקית "Köprü" שפירושה "גשר" - על שם הגשר שעל נחל תנינים הסמוך.

בסמוך לכפר היה שטח גדול של ביצות ומערה פרהיסטורית שיושבה בידי בני אדם ניאנדרטלים.

תושבי הכפר כבארה היו מוסלמים והתפרנסו מחקלאות ומגידול בעלי חיים. על פי נתוני סקר הכפרים 1945 בארץ ישראל כמות התושבים הייתה 120. שטח הכפר ב-1945 עמד על 9,831 דונם, מתוכם 3,487 דונם היו בבעלות יהודית.מצפון לכפר הוקם בשנת 1938 קיבוץ מעיין צבי.

בניגוד לכפרים ג'סר א-זרקא ופוריידיס שבקרבתו, הכפר כבארה לא נשאר על תילו לאחר מלחמת העצמאות. הכפר נכבש ופונה מיושביו ב-30 באפריל 1948. בתי הכפר נהרסו, ועל אדמותיו נמצאים כיום מושב בית חנניה וקיבוץ מעגן מיכאל.

מועצה אזורית חוף הכרמל

חוף הכרמל היא מועצה אזורית הממוקמת ברובה באזור שבין מורדות הר הכרמל והים התיכון. המועצה הוקמה ב-2 ביולי 1951. שמה מייצג את מיקומה הגאוגרפי. בראשה עומד אסיף איזק מהחותרים. סגניו הם רפי אבני מגבע כרמל וקובי ציטר מעתלית.

המועצה גובלת מצפון בחיפה וטירת כרמל, מדרום בחדרה וממזרח בבנימינה, פרדס חנה-כרכור והמועצות האזוריות מגידו ואלונה.

שטח השיפוט של המועצה הוא כ־190 אלף דונם. מתוכם חלק שייך לפארק הכרמל וכן כולל את חוף הים, שגם בו חלות הגבלות בבניה ופיתוח.

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף 2017, מתגוררים במועצה אזורית חוף הכרמל 30,800 תושבים (מקום 63 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎3.1%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לסוף 2017, למועצה אזורית חוף הכרמל דירוג של 8 מתוך 10, במדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2015. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ז (2016-‏2017) היה 80.5%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת סוף 2016 היה 11,682 ש"ח (ממוצע ארצי: 8,913 ש"ח).

מועצה אזורית מנשה

מועצה אזורית מנשה היא מועצה אזורית השוכנת בשטח שממזרח לחדרה היא הוקמה בשנת 1950. המועצה כוללת בתוכה קיבוצים, מושבים ומעט כפרים ערביים שמדרום לנחל עירון, ושני יישובים קהילתיים. שטח המועצה הוא כ-160,000 דונם.

שם המועצה נגזר מהתנ"ך. שטחי המועצה נמצאים בנחלת שבט מנשה.

סמל המועצה מציג את הראם, כסמל לחיות הבר ששכנו באזור בעבר.

המועצה תומכת בקבוצת הכדורסל "הפועל גן שמואל מנשה" וכן בקבוצת כדורעף בליגה הבכירה, בשיתוף עם מועצה אזורית עמק חפר ועיריית חדרה.

ראש המועצה הוא אילן שדה.

מועצה מקומית

בישראל, מועצה מקומית היא רשות מקומית בעלת אופי עירוני בדרך כלל, שמספר התושבים המתגוררים ביישוב עליה היא אחראית, קטן מכדי להכריז עליה כעל עירייה.

חלק מן המועצות המקומיות החלו כיישוב כפרי במועצה אזורית, אך מספר תושביהן גדל עד שהוחלט להכריז עליהן כרשות עצמאית.

נכון ל-2017 ישנן בישראל 124 מועצות מקומיות.

הסמכות להכריז על מועצה מקומית כעל עירייה נתונה בידי שר הפנים, והוא מתחשב בעניין זה גם ברצון התושבים. רמת השרון, למשל, נשארה במעמד של מועצה מקומית שנים רבות לאחר שהייתה ראויה למעמד של עירייה. גם פרדס חנה-כרכור, מבשרת ציון, גדרה, ערערה, מע'אר, גן יבנה וזכרון יעקב נשארו במעמד של מועצה מקומית ולא הוכרזו כעיר על אף שהן מונות למעלה מ-20,000 תושבים, כדי לשמר להן את התדמית של מושבה קטנה.

לעומת זאת המועצות מטולה ויסוד המעלה כן מוגדרות כמועצות מקומיות למרות מספר תושביהן הקטן (פחות מ-2,000) כדי להעניק יחס מיוחד למושבות הוותיקות בישראל.

מחוז חוף (משטרה)

מחוז חוף הוא אחד ממחוזות הפיקוד במשטרת ישראל.

המחוז הוקם ביולי 2011 בעקבות יישום תוכנית המשטרה לחלוקת המחוז הצפוני לשני מחוזות נפרדים. למפקד המחוז הראשון מונה ניצב חגי דותן. מאז פיטוריו של דותן ב-2015, מילא את מקום מפקד המחוז ניצב זהר דביר, מפקד מחוז צפון. בדצמבר 2017 מונה פרץ עמר למפקד המחוז.

מחוז החוף קיבל את השליטה על האזור המאוכלס לאורך הים התיכון מחדרה שבדרום ועד לראש הנקרה בצפון, וכן את האחריות על אזור ואדי ערה. היחידה המרכזית של מרחב חוף הפכה ליחידה המרכזית של המחוז, וכן נקבע שיעברו אליו מיחידת להב 433, שוטרי זרוע "סער" שפורקה.

מטה המחוז שוכן ביחד עם תחנת חיפה ברח' נתן אלבז 1 חיפה.

מחוז חיפה

מחוז חיפה הוא אחד מששת מחוזותיה האדמיניסטרטיביים של מדינת ישראל. המחוז הסובב את העיר חיפה ומכיל בעיקר את פרווריה ובירתו חיפה.

נפת חדרה

נפת חדרה היא נפה במחוז חיפה במדינת ישראל. הנפה קרויה על שם חדרה שהיא העיר הגדולה בנפה. בשנת 2004 חיו בשטח הנפה 342,118 נפש.

שטח הנפה 572 קמ"ר, גבולותיה: במערב - חוף הים התיכון, ממזרח - נפת יזרעאל, מצפון - נפת חיפה, מדרום - נפת השרון.

נפת חיפה

נפת חיפה היא נפה במחוז חיפה במדינת ישראל. הנפה קרויה על שם חיפה שהיא העיר הגדולה בנפה.

שטח הנפה הוא 294 קמ"ר.

סיסטם עאלי

סיסטם עאלי (בערבית: سيستم عالي; באנגלית: System Ali; ברוסית: Систем Али) הוא הרכב היפ הופ ישראלי רב-לשוני. שירי ההרכב מבוצעים בעברית, ערבית, רוסית ואנגלית ומבטאים את זהותו כהרכב שצמח על גבול יפו-בת ים. ההרכב פעיל מאז 2007 והוציא אלבום בכורה ביולי 2013. ההרכב מופיע ברחבי הארץ, בפסטיבלים, באירועי מחאה ובאתרים בלתי שגרתיים כגון שכונת שייח' ג'ראח במזרח ירושלים, הכפר ג'סר א-זרקא ובכפר הבלתי-מוכר דהמש שליד העיר לוד.

ערב אל-ע'וארנה

ערב אל-ע'וארנה (בערבית: عرب الغوارنة) הוא שבט בדווי שנדד בארץ ישראל מהמאה ה-19, בעיקר באזורי ביצות. כיום מרוכזים מרבית אנשי השבט בכפר ג'סר א-זרקא שבמישור חוף הכרמל ובכפר ואדי אל-חמאם בבקעת כנרות.

השם אל-ע'וארנה נגזר מהמילה ע'ור (غور) שפרושה בערבית שקע או עמק, והוא ניתן לשבט משום ששהה באזור הע'ור בבקעת הירדן. מוצאו של השבט אינו ברור, אך ידוע כי לאחר כיבוש ארץ ישראל בידי איברהים פאשה ב-1832 התקבצו בו חיילים ועריקים מצריים, עבדים נמלטים ומשפחות שברחו מכפריהן בעקבות סכסוכים פנימיים או מחשש מפני נקמת דם. בשל היותם נרדפים על ידי החוק ומנודים מהחברה הערבית, נדחקו מהאזורים המיושבים ובחרו לחיות באזורי ביצות ומים על אף שאינם נוחים לעיבוד חקלאי ובהם התיישבו.

מוצאם של רבים מהע'וארנה ממצרים או מצאצאי עבדים בא לביטוי בשמות הנפוצים "אל-מצרי" ו"אל-עביד".

אזורי הנדידה שלהם השתרעו מצפון הארץ עד לאזורי המלחות בדרום ים המלח, וריכוזי ההתיישבות שלהם היו בקעת בית שאן, ביצות כבארה במישור חוף הכרמל, ובעיקר עמק החולה, שם עסקו בגידול צאן ותאויים (ג'מוס), בדיג ובקליעת מחצלאות מקנים וגומא. חלקם הועסקו כאריסים בחקלאות בקרקעות שבבעלות משפחות עשירות מסוריה ולבנון.

ישוביהם היו כפרים קטנים של אוהלים וסוכות גומא, ולעיתים היו נוטשים אותם כאשר הצטבר סביבם לכלוך רב, ומקימים אותם מחדש במרחק כמה מאות מטרים.

הע'וארנה שישבו בביצות כבארה פונו משם כאשר חברת פיק"א רכשה את שטח הביצות לצורך ייבושו, ב-1924. כפיצוי על כך, קיבלו את רכס הכורכר שמדרום לשפך נחל תנינים והקימו עליו את הכפר ג'סר א-זרקא.

בעמק החולה המשיכו הע'וארנה לשבת עד מלחמת העצמאות. בעקבות המלחמה נמלטו חלקם לסוריה ולבנון, ואחרים פונו ויושבו מחדש בכפר חמאם שהוקם בעבורם לרגלי הר ארבל.

רון עמיר

רון עמיר (Ron Amir) הוא צלם ישראלי. עמיר יוצר בצילום סטילס ווידאו, עיקר עבודתו עוסקת בפרויקטים חברתיים ארוכי טווח.

לאום ודת[2]
יהודים: 0%ערביי ישראל|ערבים-אסלאם|מוסלמים: 100%ערביי ישראל|ערבים-נצרות|נוצרים: 0%דרוזים: 0%אחרים: 0%Circle frame.svg
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2017
אוכלוסייה לפי גילאים[2]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 12.5%
גילאי 5 - 9 11.6%
גילאי 10 - 14 11.6%
גילאי 15 - 19 11.4%
גילאי 20 - 29 17.3%
גילאי 30 - 44 19.7%
גילאי 45 - 59 11.4%
גילאי 60 - 64 1.9%
גילאי 65 ומעלה 2.6%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2017
חינוך[2]
סה"כ בתי ספר 8
–  יסודיים 5
–  על-יסודיים 4
תלמידים 3,605
 –  יסודי 1,963
 –  על-יסודי 1,642
מספר כיתות 149
ממוצע תלמידים לכיתה 24.0
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשע"ז (2016-‏2017)
דגל ישראל
מחוז חיפה
נפות נפת חיפהנפת חדרה
מפת מחוז חיפה
ערים אום אל-פחםאור עקיבאבאקה אל-גרבייהחדרהחיפהטירת כרמלנשרקריית אתאקריית ביאליקקריית יםקריית מוצקין
מועצות מקומיות בנימינה-גבעת עדהבסמ"ה • ג'סר א-זרקא • ג'תדלית אל-כרמלזכרון יעקבכפר קרעמעלה עירוןעספיאערערהפוריידיספרדס חנה-כרכורקציר-חרישקריית טבעוןרכסים
מועצות אזוריות אלונהזבולוןחוף הכרמלמנשה

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.