ג'יימס הנרי ברסטד

ג'יימס הנרי ברסטד, (באנגלית: James Henry Breasted; ‏27 באוגוסט 18652 בדצמבר 1935) היה ארכאולוג, אגיפטולוג והיסטוריון אמריקני שעשה לעצמו שם כחשוב שבחוקרי ההיסטוריה של מצרים ודתה ועשה רבות לפופולריזציה של האגיפטולוגיה.

ג'יימס הנרי ברסטד
James Breasted
James Breasted
ג'יימס ברסטד בשיקגו 1928
ענף מדעי ארכאולוגיה
מדינה ארצות הברית
הערות היה נשיא ארגון ההיסטוריונים האמריקאים
תרומות עיקריות
מגדולי חוקרי מצרים העתיקה והסהר הפורה

תולדות חייו

ג'יימס הנרי ברסטד נולד בעיירה רוקפורד שבמדינת אילינוי שבארצות הברית בן לבעל חנות קטנה לחומרי בנין בשם צ'ארלס ברסטד (Charles Breasted) והרייט לבית גריסון ברסטד (Harriet Newell Garrison Breasted) ורכש את השכלתו תחילה ב North-Western College אותו סיים בשנת 1888 ורכש את מקצוע הרוקחות בו עסק זמן קצר עד לסיום לימודיו לתואר שני באוניברסיטת ייל שם למד בין היתר את השפות מצרית עתיקה, עברית ויוונית. ברסטד נטש את אמונתו בכתבים הנוצריים בשנת 1891, לאחר שגילה כי התרגום מעברית של כתבי הקודש לוקה בחוסר דיוק וסוטה באופן מהותי מהמקור.[1]

בשנת 1894 היה ברסטד האמריקני הראשון שקיבל תואר דוקטור (PhD) באגיפטולוגיה, אותו רכש באוניברסיטת ברלין, היה מתלמידיו של אדולף ארמן. באותה שנה - 1894 הוא התחתן עם בחירת ליבו פרנסיס הארט (Frances Hart) והזוג יצא לירח דבש במצרים. החופשה הפכה למסע עבודה כשברסטד - מוקסם מעתיקות מצרים העתיקה - החל לבנות אוסף של עתיקות עבור אוניברסיטת שיקגו.[2] אחת הרכישות המפורסמות ביותר שלו הייתה המומיה של מרסאמון, כוהנת-זמרת במקדש עבור אמון בכרנך. הוא יסד את המכון האוריינטלי של אוניברסיטת שיקגו והיה מנהלו הראשון.

פעילות מדעית

ברסטד קיבל על עצמו משרת הוראה באוניברסיטת שיקגו עד שקיבל הצעה מהאקדמיה הפרוסית לעבוד על אנציקלופדיה בנושא תרבות מצרים ומשנת 1899 עד לשנת 1908 הוא הקדיש עצמו לעבודת מחקר מעשית בה רכש את המוניטין הבין - לאומי כמוביל בתחום המחקר של האגיפטולוגיה. הוא החל לפרסם מאמרים מדעיים אך גולת הכותרת של כתביו היה הספר "היסטוריה של מצרים מהפרהיסטוריה עד לכיבוש הפרסי" (History of Egypt from the Earliest Times Down to the Persian Conquest) שיצא לאור בשנת 1905 ותרם לקידומו לתואר פרופסור של אגיפטולוגיה ותרבות המזרח מאוניברסיטת שיקגו - תואר וקתדרה ראשונים בתחום זה בארצות הברית.

פרסומים אלו והפרסום שבא עימם הציבו את ברסטד במקום של בכורה בקרב עמיתיו הארכאולוגים - היסטוריונים ועזרו להרחיב את היריעה של תפיסת התרבות האנושית וביססה את מעמד התרבויות של המזרח הקרוב כאחד מהשורשים התרבותיים של המורשת העולמית.

ברסטד טבע מספר מונחים הנחשבים כיום לבסיסיים בהבנת ההיסטוריה של המזרח כגון הסהר הפורה - שהינו אזור במזרח התיכון המצוי כיום בשטחי מצרים, ישראל, לבנון, מערבה של ממלכת ירדן, סוריה, עיראק ודרום מזרח טורקיה וקבע שאזור זה הוא "ערש התרבות האנושית".

בשנת 1901 מונה ברסטד לעמוד בראש "מוזיאון האסקל לתרבות המזרח" (Haskell Oriental Museum) שבאוניברסיטת שיקגו. אף על פי שהמוזיאון הכיל מוצגים וניהל מחקרים מהמזרח הקרוב והמזרח הרחוק מוקד העניין של ברסטד היה ונשאר מצרים. הוא החל בעבודה מונומנטלית שתכלול את כל כתובות ההירוגליפים המצריות שלבסוף פורסמה בשנת 1906 בחמישה כרכים תחת השם "הכתובות העתיקות של מצרים" ("Ancient Records of Egypt"). שעד היום מהווה אוסף בעל חשיבות של כתובות מצריות מתורגמות. החוקר בן זמננו פיטר פיציון ( Peter A. Piccione ) כתב בהקדמה למהדורת 2001 של הספר: "(הספר) מכיל טקסטים וכתובות מסוימים שעדיין לא תורגמו שוב מאז".

בשנת 1928 כיהן ברסטד כנשיא האגודה ההיסטורית האמריקאית.

בשנת 1935, שנה לאחר פטירת אשתו, בעת שחזר לביתו ממסע מחקר נוסף במצרים, נפטר ברסטד ממחלת דלקת ריאות ונקבר בבית העלמין "גרינווד" שבעיר הולדתו. על קברו הוצב אובליסק - מתנת ממשלת מצרים. מקום מגוריו בקמפוס אוניברסיטת שיקגו עומד עד היום ומשמש כבית לאחוות הסטודנטים "פאי - גאמה- דלתה".

הקשר עם רוקפלר

הנדבן ג'ון ד. רוקפלר היה המייסד של האוניברסיטה של שיקגו והקשר בינו לבין ברסטד היה פורה עבור המחקר המדעי והתבסס על יחסי הערכה הדדים. המפעל הראשון החל בשנת 1903 משהלה תרם סכום כסף של חמישים אלף דולר לייסוד "הקרן למחקר של המזרח" (Oriental Exploration Fund) ובשנת 1919 הוא השיג מימון נוסף מרוקפלר עבור "המכון למזרח" שהיה מכון מחקר במסגרת האוניברסיטה ובמסגרת מוסדות אלו יזם ברסטד מסע של סקר ומחקר מקיפים של מצרים העתיקה. סקר זה שנעשה בחברת צלם הקיפו תיעוד מקיף של הקברים והמקדשים לאורך גדות הנילוס. עבודה זו מוכרת עד היום כבעלת חשיבות גדולה להבנת ההיסטוריה והתרבות המצרית.

משלחות מחקר לאזורים המרוחקים אלפי קילומטרים מארצות הברית היו מבצע גדול ומסובך בשנים של תחילת המאה ה-20. במהלך המסע נאלץ החוקר להתמודד עם בעיות לוגיסטיות קשות, מיפוי לא אמין או לא קיים כלל של אזורי המחקר, תנאי תברואה קשים ותנאי מזג אוויר מגבילים, פקידים מקומיים המציבים דרישות שונות ובעלי סמכות מעורפלת ומאידך קשיי מימון. כל אלו הפכו את עבודתו של ברסטד לקשה ביותר.

בשנת 1923 נבחר ברסטד כחבר באקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית ובשנת 1927 היה מעורב - שוב במעורבות של רוקפלר כתורם בהקמת מוזיאון רוקפלר בירושלים. ברסטד ביקר במוזיאון באוקטובר 1935 זמן קצר לפני שנפטר.[3]

עמדותיו

ברסטד היה ביקורתי כלפי עמיתיו אותם הגדיר כ"תאולוגים שמרניים" שטענו כי הישגי המין האנושי היו תוצר של התערבות אלוהית. ממצאיו שהיו פורצי דרך ועבודתו החלוצית נחשבו בשל כך כמעוררי מחלוקת. במשפט המפורסם הידוע בשם משפט הקופים שנתפס כמתקפה של הממסד הדתי כנגד התאוריה של האבולוציה ציטט הפרקליט האמריקני המפורסם קלרנס דרו - הסניגור במשפט את דברי הנרי ברסטד בספרו "העת העתיקה" במטרה להוכיח את תקפות תיאורית האבולוציה על ידי הסתמכות על ממצאים מדעיים מוכחים. מאידך גיסא, התובע במשפט ויליאם ג'נינגס ברייאן תקף ישירות את ברסטד והביא את המדען ועבודתו כדוגמה למתקפה השקרית על האמונה הנוצרית.

הערכה

בערך הנושא את שמו - ג'יימס הנרי ברסטד ב"לקסיקון של ביוגרפיות ספרותיות"[4] כתב ויליאם מורנן[5] - מדען עמית ואגיפטולוג בעל שם בזכות עצמו[6]:

אם ישאלו לשם של מלומד שמעל לכל תרם להתפתחות לימודי ההיסטוריה העתיקה בארצות הברית במהלך המחצית הראשונה של המאה העשרים, הכבוד יפול לחיקה של הדמות הקולוסאלית של ג'יימס הנרי ברסטד

בשנת 1985 קבעה ה"אגודה האמריקנית להיסטוריה" פרס על שמו של ג'יימס ברסטד שיינתן לספר באנגלית העוסק במחקר היסטורי העוסק בתקופת הזמן הקודמת לאלף הראשון לפני הספירה.[7]

רשימה חלקית של ספריו

  • A History of Egypt from the Earliest Times to the Persian Conquest (1905)
  • Ancient Records of Egypt (1906)
  • Development of Religion and Thought in Ancient Egypt (1912)
  • Ancient Times: A History of the Early World (1916)
  • Oriental Forerunners of Byzantine Painting (1924)
  • The Conquest of Civilization (1926)
  • The Dawn of Conscience (1933)

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ http://www.nndb.com/people/190/000164695/
  2. ^ Contemporary Authors Online, Gale, 2002 Document # H1000011705
  3. ^ אורחים, דבר, 23 באוקטובר 1935
  4. ^ http://www.bcl-manly.com/dlb.htm
  5. ^ http://www.fitzmuseum.cam.ac.uk/er/newsdir/murnane.html
  6. ^ http://www.bookrags.com/biography/james-henry-breasted-dlb/5.html
  7. ^ http://www.historians.org/prizes/index.cfm?PrizeAbbrev=Breasted
1865

שנת 1865 היא השנה ה-65 במאה ה-19. זוהי שנה רגילה, שאורכה 365 ימים. 1 בינואר 1865 לפי הלוח הגרגוריאני מקדים את 1 בינואר לפי הלוח היוליאני ב-12 ימים. כל התאריכים שלהלן הם לפי הלוח הגרגוריאני.

1935 בארצות הברית

1935 בארצות הברית הייתה השנה בה חגגה ארצות הברית 159 שנה מיום היווסדה.

27 באוגוסט

27 באוגוסט הוא היום ה-239 בשנה בלוח הגרגוריאני (240 בשנה מעוברת). עד לסיום השנה נשארו עוד 126 ימים.

Chicago Assyrian Dictionary

Chicago Assyrian Dictionary (בקיצור: CAD), או בשמו המלא: The Assyrian Dictionary of the Oriental Institute of the University of Chicago, הוא מילון מקיף לשפה האכדית שהוהדר במכון האוריינטלי של אוניברסיטת שיקגו. העבודה על המילון נמשכה כתשעים שנה, בין השנים 1921 ו-2011. המילון, המחזיק 21 כרכים, מקיף את מגוון הדיאלקטים של השפה האכדית.

יוזם המילון היה ג'יימס הנרי ברסטד (James Henry Breasted), אשר קודם לכן ערך בברלין את המילון למצרית עתיקה. בין התורמים ליצירת המילון נתן לציין גם בנו לנדסברגר. הכרך הראשון של המילון פורסם בשנת 1956. בין השנים 1973 ל-1996 שימשה אריקה ריינר כעורכת המילון ואותה החליפה בתפקיד מרתה רות, אשר שימשה כעורכת המילון עד פרסום הכרך האחרון בשנת 2011.

גלן בואורוק

גלן וארן בוארוק (באנגלית: Glen Warren Bowersock; נולד ב-12 בינואר 1936 בפרובידנס, במדינת רוד איילנד, שבארצות הברית) הוא אקדמי אמריקאי שמתמחה בעולם הקדמון, והיסטוריה של יוון העתיקה, רומא העתיקה והמזרח התיכון.

האגודה ההיסטורית האמריקאית

האגודה ההיסטורית האמריקאית (באנגלית: American Historical Association) היא אגודת ההיסטוריונים והמורים להיסטוריה הוותיקה ביותר בארצות הברית של אמריקה, הפועלת משנת 1884. האגודה מקדמת את חקר ההיסטוריה ואת הוראתה, וכן את שימור המקורות ההיסטוריים והנגשתם. האגודה היא הארגון העיקרי של היסטוריונים הפועלים בארצות הברית, בעוד שארגון ההיסטוריונים האמריקאים (Organization of American Historians) הוא הארגון העיקרי של היסטוריונים החוקרים את ארצות הברית ומלמדית את עברה.

בשנת 1889 קבע הקונגרס כי האגודה תתקיים "לשם קידום לימודי ההיסטוריה, איסוף ושימור כתבי יד היסטוריים, ולשם מטרות דומות לתועלת ההיסטוריה האמריקנית והיסטוריה בארצות הברית".

האגודה מוציאה לאור את The American Historical Review, מכתבי העת המובילים בעולם בתחום ההיסטוריה, והיא מקיימת כנס שנתי בהשתתפות אלפי היסטוריונים. האגודה מחלקת מספר מלגות ופרסים מדי שנה ומממנת מחקרים שונים.

נשיא האגודה מכהן בתפקידו שנה תמימה, ובחלוף השנים נמנו על נשיאי האגודה מספר היסטוריונים ידועי שם כגון אלפרד תייר מהן (נ' 1902), פרדריק ג'קסון טרנר (נ' 1910), ג'יימס הנרי ברסטד (נ' 1928), ברנרד ביילין (Bernard Bailyn) (נ' 1981), מיכאל רוסטובצף, פיליפ קרטין (Philip D. Curtin) (נ' 1922), ויליאם הארדי מקניל (William Hardy McNeill) (נ' 1917), נטלי זימון דייוויס, קרוליין ביינום ורוברט דארנטון (Robert Darnton). בראשות האגודה עמדו גם מספר אישים שלא היו היסטוריונים מובהקים, כגון תאודור רוזוולט (נ' 1912), ווודרו וילסון (נ' 1924).

הכרונולוגיה המצרית

הכרונולוגיה המצרית היא אחת מאבני הפינה החשובות במדע הארכאולוגיה של העת העתיקה. כרונולוגיה זו מסדרת את תקופת שלטונם של שושלות הפרעונים במצרים, ועל פיהם גם את סדר האירועים ההיסטוריים בלבנט, במסופוטמיה וביוון.

יצירת כרונולוגיה מצרית אמינה היא משימה הכרוכה בקשיים. בעוד רוב מוחץ של האגיפטולוגים מסכימים על פרטים רבים ועל קווי המתאר הכלליים של הכרונולוגיה, קיימת חוסר הסכמה בין יחידים או קבוצות בתיארוך של אירועים או מלכים מסוימים. חוסר ההסכמה נע בין מחלוקות סביב שנים בודדות בתקופה המאוחרת, עולה לעשרות שנים בתחילת הממלכה החדשה, ולבסוף ליותר ממאה בתחילת הממלכה הקדומה.

ה"כרונולוגיה המצרית הקונבנציונאלית" היא בקונצנזוס בקרב החוקרים. היא ממקמת את תחילת הממלכה התיכונה במאה העשרים ואחת לפני הספירה. במהלך המאה העשרים לספירה, הדעה המקובלת בקרב החוקרים לתחילתה של הממלכה הקדומה אוחרה לעומת מה שהיה מקובל בעבר, וכעת ממקמים אותה במאה העשרים ושבע לפנה"ס.

המכון האוריינטלי של אוניברסיטת שיקגו

המכון האוריינטלי של אוניברסיטת שיקגו (אנגלית: (The Oriental Institute (OI) נוסד ב-1919, משמש כמרכז מחקר ומוזיאון של אוניברסיטת שיקגו ללימודי המזרח הקרוב העתיק. המבנה בו נמצא המכון הוא מבנה מיוחד בסגנון ארט דקו/גותי אשר נבנה ב-1930.

הנרי פרנקפורט

הנרי 'האנס' פרנקפורט (בהולנדית: Henri 'Hans' Frankfort;‏ 24 בפברואר 1897 – 16 ביולי 1954) היה אגיפטולוג, ארכאולוג ומזרחן הולנדי.

הסהר הפורה

הסהר הפורה (באנגלית: Fertile Crescent) הוא אזור במזרח התיכון, המצוי כיום בשטחי המדינות הבאות: ישראל, קפריסין, לבנון, ממלכת ירדן, סוריה, עיראק, דרום מזרח טורקיה ומצרים. אזור זה נחשב כ"ערש הציוויליזציה", והוא נחלק בדרך-כלל לשני אזורים עיקריים: מסופוטמיה והלבנט. חלק מן ההגדרות המאוחרות יותר כוללות גם את הנילוס המצרי.

המונח הוצע לראשונה על ידי ארכאולוג מאוניברסיטת שיקגו - ג'יימס הנרי ברסטד אשר היה מייסדו ומנהלו של המכון האוריינטלי של אוניברסיטת שיקגו.

חתשפסות

חַתְּשֶׁפְּסוּת (1508-1458 לפנה"ס בקירוב) הייתה המלכה החמישית בשושלת ה-18 של מצרים העתיקה, מהחשובות שבפרעוני מצרים. היא הייתה האישה הראשונה שכיהנה כפרעה. במשך שנותיה של מצרים העתיקה כיהנו עוד מספר נשים בתפקיד זה, אך משך שלטונן היה קצר יותר. מינוייה ואופן שלטונה מעידים על עוצמתן של הנשים במצרים העתיקה, לפחות בקרב המעמד העליון. האגיפטולוג ג'יימס הנרי ברסטד תיאר אותה בתור "האישה הגדולה הראשונה בהיסטוריה המתועדת". משמעות השם חתשפסות הוא "הבכירה שבנשות האצולה".

מוזיאון רוקפלר

מוזיאון רוקפלר הוא מוזיאון לארכאולוגיה המסועף למוזיאון ישראל, אך שוכן בנפרד ממנו במזרח ירושלים. במבנה המוזיאון שוכנים גם משרדי רשות העתיקות. המוזיאון, שהוקם על ידי שלטונות המנדט הבריטי ונחנך בשנת 1938, קרוי על שמו של הנדבן האמריקני הנודע ג'ון ד. רוקפלר, הבן.

במוזיאון ממצאים ארכאולוגיים רבים וחשובים מאזור ירושלים ומארץ ישראל כולה. בין הממצאים בולטים עצמות האדם הקדמון ממערות האדם הקדמון בכרמל, אוסף תכשיטי הזהב שנתגלו בתל אל-עג'ול ובבית שמש, אוצר שנהבי מגידו, מכתבי לכיש, תבליטי הסטוקו מן הארמון האומיי מח'רבת מפג'ר שליד יריחו, ספיני עץ אומיים מהר הבית ומשקופי אבן מגולפים, מן התקופה הצלבנית מכנסיית הקבר.

מנסרת סנחריב

מנסרת סנחריב היא כינוי לאנלים (כרוניקות אשוריות) שנכתבו על גבי מנסרות על ידי סופרי האימפריה האשורית החדשה לתיאור מסע סנחריב בארץ ישראל בסוף המאה השמינית לפני הספירה.

מנסרת סנחריב התפרסמה בכך שבמסעו השלישי של סנחריב למערב היא מתארת את מלחמתו בממלכת יהודה עם חזקיה, אירוע המוזכר במקרא בהרחבה בספר מלכים, בספר דברי הימים ובספר ישעיה, ואף נשנה בכתבי הרודוטוס.בתואם לכתוב במקרא המנסרה מתארת את כיבושיו בערי יהודה, לעומת זאת כלפי ירושלים נכתב, "וספרתי כשלל. (חזקיהו) עצמו, כציפור בכלוב". ומהעדר תיאור כיבוש, מוכח שהוא כשל בכיבוש ירושלים ככתוב במקרא.

מסעו השלישי של סנחריב נכתב לראשונה חודשים ספורים לאחר תום המסע, בראשית שנת 700 לפנה"ס, במהדורה הקרויה "גליל ראסאם", והוא מופיע לאחר מכן בכל מהדורת האנלים כמעט ללא שינוי. מהדורות ידועות הן:

מנסרת טיילור, נמצאת כיום במוזיאון הבריטי בלונדון נמצאה בנינווה.

מנסרת שיקגו, נמצאת כיום בהמכון האוריינטלי של אוניברסיטת שיקגו

מנסרת מוזיאון ישראל, נמצאת בידי מוזיאון ישראל בירושלים נמצאה בנינווה.

מצרים העתיקה

מצרים העתיקה היא מדינה שהתקיימה בעמק נהר הנילוס בעת העתיקה. שיאה של התרבות היה באלף השני לפני הספירה, בתקופת הממלכה החדשה. בתקופה זו, מצרים התפשטה עד לדרום טורקיה בצפון ועד לג'בל ברקל בדרום, בסודאן של היום. האופק הגאוגרפי המשתנה של מצרים העתיקה כלל בתקופות שונות גם את המדבר שממזרח לנילוס ואת החוף של הים האדום, את חצי האי סיני ונאות המדבר ממערב לנילוס.

ראשיתה של התרבות המצרית העתיקה בערך ב-3150 לפנה"ס, באיחוד הפוליטי של תרבויות עמק הנילוס הגדולות תחת הפרעה הראשון, והיא התפתחה במשך שלושת אלפי השנים הבאות. ההיסטוריה שלה מחולקת למספר תקופות, הידועות כ"ממלכות", ולזמנים של חוסר יציבות יחסית הידועים כ"תקופות ביניים". עם סוף תור הזהב האחרון, הידוע כ"ממלכה החדשה", החלה תרבות מצרים העתיקה להידרדר, ומצרים נכבשה בידי כמה כוחות זרים. שלטונם של הפרעונים הסתיים רשמית ב-31 לפנה"ס, כאשר האימפריה הרומית כבשה והפכה את מצרים לפרובינקיה רומית.

תרבות מצרים העתיקה הייתה מבוססת על איזון מבוקר של משאבי טבע ואדם תחת שלטונו של הפרעה, מנהיגים דתיים, ומושלים. התרבות המציאה חידושים רבים: השקיה מבוקרת של עמק הנילוס הפורה, ניצול של המינרלים בעמק ובאזורי המדבר הסובבים, התפתחות מוקדמת של ספרות ושל מערכת כתיבה עצמאית, ארגון של מיזמי בנייה וחקלאות גדולים, מסחר עם האזורים הסובבים באפריקה ובמזרח התיכון, ומסעות צבאיים שהביאו לניצחון על צבאות זרים והבטיחו את הדומיננטיות המצרית באזור בתקופות מסוימות. הארגון והייזום של פעילויות אלה נעשה בידי ביורוקרטיה של סופרים, מנהיגים דתיים ומושלים תחת הפרעה האלוהי, שהבטיח את האחדות ואת שיתוף הפעולה של העם המצרי דרך מערכת מורכבת של אמונות דתיות.

מרסאמון

מרסאמון (מצרית עתיקה: אהובת אמון) הייתה כהנת-זמרת מקדש כרנך במצרים העתיקה.

מרסאמון התגוררה בעיר תבאי שבמצרים במהלך המאה השמינית לפני הספירה. המומיה של מרסאמון מוצגת במכון האוריינטלי של אוניברסיטת שיקגו. המומיה של מרסאמון נרכשה בשנת 1920 על ידי האג'יפטולוג ג'יימס הנרי ברסטד במהלך ביקורו במצרים.

פניה של מרסאמון שוחזרו בעזרת טכנולוגיית טומוגרפיה ממוחשבת. בשנת 2008 נעשו שני שחזורים שהוזמנו על ידי המוזיאון, ונעשו במרכז הרפואי של אוניברסיטת שיקגו.

סיטון לויד

סיטון הווארד פרדריק לויד (באנגלית: Seton Howard Frederick Lloyd; ‏30 במאי 1902–7 בינואר 1996) היה ארכאולוג אנגלי, נשיא בית הספר הבריטי לארכאולוגיה בעיראק, מנהל המכון לארכאולוגיה של אנקרה, ופרופסור לארכאולוגיה אסייתית מערבית במכון לארכאולוגיה של אוניברסיטת לונדון (1962–1969). הוא היה בעל אות מסדר האימפריה הבריטית.

סתי הראשון

סֶתִי הָרִאשׁוֹן היה פרעה במצרים העתיקה מהשושלת ה-19 בתקופת הממלכה החדשה. היה בנו של רעמסס הראשון והמלכה סיתרע, תקופת שלטונו מתוארכת לשנים 1304-1318 לפנה"ס לפי הכרונולוגיה הגבוהה או 1290-1279 לפנה"ס לפי הכרונולוגיה הנמוכה. בגלל בעיית התיארוך הבאה לידי ביטוי בכרונולוגיה המצרית יש המתארכים את שלטונו לתחילת המאה ה-13 לפנה"ס. השם סתי פירושו "שֶׁל סֶת", כלומר המקודש לאל סת. חלק מהחוקרים משערים שסתי הראשון צרף את בנו רעמסס השני לשלטון שש שנים לפני מותו.

קרב קדש

קרב קדש היה קרב גדול בין צבאות מצרים והאימפריה החיתית, שהתחולל בסוף מאי או סוף יוני סביב 1274 לפנה"ס לפי הכרונולוגיה הנמוכה של המזרח הקרוב הקדום (תאריכים אפשריים נוספים הם שנת 1300 או 1286 לפנה"ס), בסמוך לעיר קדש. הקרב היה שיאו של מסע מלחמה מצרי, שנועד להכריע מחלוקת ארוכת שנים בין מצרים לבין האימפריה החתית סביב השליטה בלבנון ובסוריה הדרומית ובדרכי המסחר שעברו בהן. הקרב הסתיים, אמנם, ללא הכרעה טקטית, אך הניצחון האסטרטגי במלחמה היה של החתים, ורעמסס נאלץ לחזור למצרים. בסופו של דבר, הצדדים חתמו על הסכם שלום כ-16 שנה אחרי פרוץ מעשי האיבה.

הקרב, שהתרחש באזור שנמצא כיום בדרום-מערב סוריה, הוא הקרב הראשון בהיסטוריה האנושית, שנותר בידינו תיעוד מפורט למדי שלו במקורות העתיקים, כולל תנועות הצבאות היריבים והיערכותם לפני הקרב, והשתלשלות המאורעות במהלכו. הקרב גם נחשב אחד מקרבות המרכבות הגדולים בהיסטוריה, אם לא הגדול מכולם, משום שהשתתפו בו אלפי מרכבות משני הצדדים.

תחנת הרכבת התחתית בנק

תחנת בנק (באנגלית: Bank Station) היא תחנת רכבת תחתית ותחנה של הרכבת הקלה דוקלנדס הנמצאת בסיטי של לונדון שבאנגליה. תחנת בנק, הנקראת על שם הבנק המרכזי של אנגליה, נפתחה בשנת 1900 בצומת בנק , והיא משרתת את קו סנטרל, קו נורת'רן וקו ווטרלו וסיטי. בנוסף נמצאת במתחם גם תחנה של הרכבת הקלה דוקלנדס (DLR). התחנה נמצאת באזור 1 של הרכבת התחתית של לונדון והיא אחת מהתחנות העמוסות ביותר.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.