ג'ון סקוטוס

ג'ון סקוטוס אריאוגנהאנגלית: John Scotus Eriugena)‏ (815877 בקירוב) היה פילוסוף, תאולוג ומשורר אירי.

נולד באירלנד בשנת 815 בקירוב. לאחר שרכש לעצמו השכלה קלאסית נרחבת, עבר בסביבות גיל שלושים להשתקע בצרפת, על-פי הזמנתו של המלך שארל הקירח. בצרפת לימד, תרגם כתבים יוונים קלאסיים ללטינית, וכתב את רוב כתביו. על פי מקורות מסוימים, באחרית ימיו עזב את צרפת ועבר לאנגליה, על פי הזמנת המלך אלפרד הראשון, אבל דבר זה מוטל בספק, ויש המשערים כי נשאר בצרפת עד יום מותו. בהגותו הושפע מאוד מאוגוסטינוס והמשיך את דרכו של שילוב רעיונות נאופלטוניסטים בתאולוגיה הנוצרית.

ספרו החשוב ביותר הוא "החלוקה של הטבע", אשר נכתב בצורת דיאלוג בין תלמיד ורבו. טענתו המרכזית היא: הכל הוא אחד, אלוהים, אולם כיוון שבני האדם הם בעלי תפיסה סופית יש צורך במהלך דידקטי, הפרדה בין חלקיו של האל. סקוטוס מגדיר את הטבע, ככל הניתן לתפיסה על ידי הדעת האנושית, בין אם קיים או לאו. לפיכך, החלוקה של הטבע היא גם החלוקה (המדומה) של אלוהים.

ארבעת חלקי הטבע הם:

1. היוצר אשר לא נברא, אלוהים כמקור כל הדברים.

2. הנברא אשר יוצר, צורות החיים, בדומה לאידיאות האפלטוניות.

3. הנברא אשר לא יוצר, העולם הנגלה, תופעות.

4. האין- אשר לא נברא ואינו יוצר, אלוהים כתכלית כל הדברים, כנקודת ההתכנסות.

ג'ון סקוטוס
Johannes Scottus Eriugena
Johannes-Scotus-Erigena
יוהאן סקוטוס
ג'ון דנס סקוטוס

ג'ון דנס סקוטוס (בלטינית: Joannes Duns Scotus, "יוחנן איש דנס הסקוטי"; ‏1265 - 8 בנובמבר 1308) היה תאולוג ופילוסוף פרנציסקני סקוטי. יחד עם תומאס אקווינס וויליאם מאוקהם נמנה כאחד משלושת ההוגים הסכולסטים החשובים ביותר של ימי-הביניים המאוחרים. הגותו מושפעת ומתפלמסת בעיקר עם הנרי מגנט, החשוב שבתאולוגים לאחר אקווינס, ומבטאת סינתזה שבין אריסטו ואוגוסטינוס התואמת את השלכות הגינוי של 1277. תזות מפורסמות הן לדוגמה דוקטרינת היוניווקאליות של הישות, האבחנה הפורמלית, הקוגניציה האינטואיטיבית, תפיסת הרצון וכן דוקטרינות כריסטולוגיות מרכזיות. סקוטוס נחשב כמי שניסח באופן השלם ביותר את תורת הטרנסצנדטלים הימי-ביניימית (Scientia transcendens). לודגר הונפלדר (גר'), מחשובי פרשני סקוטוס, פוסק שתורה זו היא "ההתחלה השנייה של המטאפיזיקה [בהיסטוריה של הפילוסופיה]". מיד לאחר מותו של סקוטוס החליפה מחשבתו של סקוטוס את זו של בונהוונטורה כתאולוג המרכזי של הזרם הפרנציסקני. בית הספר הסקוטיסטי, או הסקוטיזם, היווה יחד עם התומיזם, את אחד משני בתי הספר הסכולסטים המרכזיים, שהגיע לשיאו במאות ה-16 וה-17. למחשבתו של סקוטוס השפעה מעצבת על הוגים מרכזיים במאה העשרים, לדוגמה בהגותם של צ'ארלס סנדרס פרס ומרטין היידגר.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.