ג'ון הווארד

ג'ון וינסטון הווארדאנגלית: John Winston Howard; נולד ב-26 ביולי 1939) היה ראש ממשלת אוסטרליה ה-25, אשר נבחר לתפקיד ב-11 במרץ 1996 ולאחר מכן נבחר מחדש שלוש פעמים. תקופת כהונתו כראש ממשלת אוסטרליה שנייה באורכה רק לזו של רוברט מנזייס. בבחירות 2004 השתלטה המפלגה הליברלית האוסטרלית בהנהגתו על שני בתי הפרלמנט האוסטרלי. בשנת 2007 הפסיד במערכת הבחירות האחרונה שלו למועמד מפלגת הלייבור קווין ראד.

ג'ון הווארד
John Howard
ג'ון הווארד
ג'ון הווארד
לידה 26 ביולי 1939 (בן 80)
ארלווד, סידני, אוסטרליה
מדינה אוסטרליה
מפלגה המפלגה הליברלית
בת זוג ג'נט הווארד
ראש ממשלת אוסטרליה ה־25
11 במרץ 19963 בדצמבר 2007
(11 שנים)
פרסים והוקרה

ביוגרפיה

ילדות, נעורים ותחילת הקריירה

John Howard boy
תמונה משנות הארבעים של המאה ה-20 של ג'ון הווארד

הווארד גדל בארלווד, פרבר של מעמד הביניים בקרבת סידני. הוא נקרא וינסטון על שם המדינאי הבריטי הידוע וינסטון צ'רצ'יל. אביו ניהל תחנת דלק ומוסך, שם עבד גם הווארד הצעיר. לאחר מות האב גידלה אמו של הווארד אותו ואת שני אחיו.

לאחר שסיים את בית הספר התיכון למד משפטים באוניברסיטת סידני. ב-1957 הצטרף לשורות המפלגה הליברלית ולאחר שסיים את לימודיו עבד כעורך דין במקביל לפעילות מפלגתית מקומית בניו סאות ויילס. ב-1971 נשא לאישה את ג'נט, אם שלושת ילדיו.

לפוליטיקה הארצית נכנס ב-1974 כאשר נשלח לבית הנבחרים כנציגו של אזור הבחירה בנלונג שבסידני, מושב אותו הוא מחזיק זה יותר משלושה עשורים. כשהקים מלקולם פרייזר את ממשלתו ב-1975 מונה הווארד לתפקיד שר העסקים והצרכנות. בדצמבר 1977 התקדם למשרד האוצר בגיל 38 בלבד. על כן כונה "הנער האוצֵר" (The boy treasurer). החל מ-1982 כיהן גם כסגן ראש המפלגה הליברלית.

כשר אוצר לא הצליח הווארד להביא לידי ביטוי את השקפת עולמו התאצ'ריסטית: אמצעים שהציע, כגון הורדת מס ההכנסה ומס החברות, שבירת האיגודים המקצועיים והפרטה מאסיבית, לא זכו לתמיכתו של פרייז'ר. ב-1982 כמעט והתפטר הווארד מתפקידו במחאה על כלכלת הבחירות שעליה ניצח פרייז'ר שהתבטאה בהצעת תקציב גבוהה. לאחר התבוסה בבחירות של 1983 הואשם כי שיקר לפרלמנט כשלא דיווח נכונה את גודל הגרעון שהשאירה הממשלה היוצאת.

שנות האופוזיציה

התבוסה בבחירות הביאה להתפטרותו של פרייז'ר מהפרלמנט ומהנהגת המפלגה הליברלית. את מקומו תפס אנדרו פיקוק, אשר ניצח את הווארד בבחירות לתפקיד. הווארד נותר בתפקיד סגן ראש המפלגה. לאחר תבוסה נוספת בבחירות של 1984, אם גם בפער קטן מהצפוי, החל פיקוק לחשוש מקריאת תיגר אפשרית של הווארד למנהיגותו. לכן ניסה במאי 1985 למנוע את בחירתו מחדש לתפקיד הסגן. לאחר שהווארד נבחר מחדש לתפקיד המשני בכל זאת, התפטר פיקוק מהנהגת המפלגה והותיר אותה להווארד.

הווארד תיאר את עצמו כמנהיג השמרן ביותר שקם לליברלים וחזה שרוח הזמן תתאים לעמדותיו השמרניות. עמדות אלה התבטאו, בנוסף להיבט הכלכלי, גם בנושאים חברתיים.

במהלך השנתיים הראשונות שלו כמנהיג המפלגה נראה היה ששיעור הצמיחה הנמוך והאבטלה הגואה יוכלו לסייע להווארד להחזיר את הליברלים לשלטון. אולם בסופו של דבר נבחר מחדש ראש הממשלה מטעם הלייבור בוב הוק, אשר היה מנהיג כריזמטי מהווארד. גם העובדה שמועמד שמרן נוסף התמודד תרמה להפסדו של הווארד ב-1987 על ידי שפיצלה את הכוחות השמרניים ואפשרה לשמאל להשאר בשלטון.

ב-1988 נשא הווארד נאום שנוי במחלוקת שבו טען כי שיעור ההגירה האסייתית לאוסטרליה גבוה מדי. כתוצאה מהנאום ומכשלונו בבחירות היה הווארד פגיע. יריבו הישן פיקוק ניצל את שעת הכושר והדיח אותו ב-1989 מהנהגת המפלגה. הווארד הוגלה לזמן קצר לספסלים האחוריים של הפרלמנט, מחוץ לממשלת הצללים. למרות שהצליח לחזור משם לספסלים הקדמיים, נראה היה שמנהיגותו הפכה לנחלת העבר. ב-1990 שוב הפסידו הליברלים בבחירות ולאחר מכן בחרו את ג'ון היוסון הצעיר כמנהיג. הווארד השווה את עצמו ל-"לזרוס עם שלושה מעקפים". סיכוייו לחזור לצמרת הפוליטית נראו קלושים.

שני מנהיגים כושלים לאחר מכן, לאחר שסגן ראש המפלגה פיטר קוסטלו סירב לקחת עליו את התפקיד ב-1995, קיבל הווארד הזדמנות נוספת. למוד ניסיון, פנה כעת לכיוון מתון יותר: הוא חזר בו מההתנגדות שהביע לביטוח רפואי ממלכתי ונע למרכז המפה הפוליטית במגוון רחב של נושאים. את ראש הממשלה פול קיטינג תקף על כך שהוא עוסק יותר מדי במדיניות חוץ ובנושאים שוליים כמו מאמצי פיוס עם האבוריג'ינים - נושאים שלא עניינו, אליבא דהווארד, את רוב אזרחי אוסטרליה. הקמפיין נחל הצלחה רבה ובבחירות של 1996 ניצח הווארד ברוב גדול והחזיר את הליברלים לשלטון לאחר 13 שנים באופוזיציה.

ראשות הממשלה

כהונה ראשונה: 1996–1998

הממשלה שהקים הווארד שמה לעצמה למטרה להתמודד עם "החור השחור התקציבי", כפי שכינו את הגרעון שהותירה להם ממשלת הלייבור. ההוצאה הציבורית קוצצה על כל ענפיה: תוכניות להכשרה מקצועית בוטלו, תקציביהם של ארגונים אבוריג'ינים קוצצו, כפי שהבטיח הווארד בבחירות. התקופה התאפיינה בהתעוררות כלכלית וצמיחה משמעותית אשר נזקפה על ידי הווארד למדיניות הפיסקלית של ממשלתו, אף שקיטינג טען שאין היא אלא תוצאה מאוחרת של מדיניות הממשלה הקודמת. השגשוג הכלכלי הפך את הווארד למנהיג פופולרי מאוד, בין אם היה אכן פרי מדיניותו ובין אם לאו.

ב-1996, בעקבות מותם של 35 אנשים בטבח פורט ארתור, הנהיג הווארד מדיניות שכפתה על מדינות אוסטרליה לאסור את החזקתו של נשק אוטומטי, מדיניות שתרמה לפופולריות שלו בציבור הרחב אך עלתה לו בחוסר שביעות רצונם של גורמים שמרנים.

ממשלתו הראשונה של הווארד לא זכתה לרוב בסנאט וכתוצאה מכן לא הצליחה להעביר הרבה מהחוקים שהציעה. הדמוקרטים והירוקים בסנאט מנעו את הפרטת חברת הטלפון הממשלתית טלסטרה כמו גם את הפגיעה המתוכננת באיגודים המקצועיים ובזכויות מסוימות של האבוריג'ינים.

הבטחת הבחירות של הווארד להלחם בשחיתות הממשלתית והקוד שקבע להתנהגות השרים עלו לו ביוקר: לא פחות משבעה שרים אולצו להתפטר בעקבות הפרות של אותו קוד, בעיקר ניצול לרעה של תקציב הנסיעות המיניסטריאלי וניגוד עניינים בין תפקידם כשרים להחזקותיהם במניות של חברות שונות. שני שרים נוספים שנתפסו מפרים את הקוד לא אולצו להתפטר. בשלב זה כבר העדיף הווארד לותר על העיקרון כדי לא לאבד חברים נוספים מהקבינט.

בבחירות של 1998 היה הווארד קרוב להפסד. למעשה דרגו 51% מהבוחרים את מועמד הלייבור קים ביזלי במקום הראשון, בעיקר מתוך התנגדות למס ערך מוסף חדש שהווארד הציע להנהיג. אך ניצול אפקטיבי של שיטת הבחירות האזורית איפשר לליברלים לשמור על הרוב בבית הנבחרים ולהישאר בשלטון.

כהונה שנייה: 1998–2001

למרות התמקדותו של הווארד במדיניות פנים נאלצה ממשלתו השנייה להקדיש את תשומת לבה למדיניות חוץ כאשר הכריזה מזרח טימור על עצמאות בחסות האו"ם בשנת 1999. בניגוד לתמיכה המסורתית שהעניקו ראשי ממשלת אוסטרליה משני קצוות הקשת הפוליטית לאינדונזיה, בחר הווארד לשלוח כוחות צבא כדי לסייע בהגנה על הרפובליקה הצעירה.

במוקד כהונתו השנייה עמד ישומו של המע"מ החדש. תוכניתו של הווארד הייתה להחליף את המיסים הרבים השונים שהיו מוטלים על מוצרים רבים במס אחד בשיעור אחיד על כל המוצרים. כדי להעביר את החקיקה בסנאט נאלץ להתפשר ולפטור מספר מוצרים מהמס (בעיקר מוצרי מזון) ולפגוע במשהו באחידות המקווה, אבל הנהגת המס עברה בהצלחה יחסית והשיגה מטרה אחרת של מדיניותו בנוסף: ההכנסה מהמס החדש עוברת למדינות ולא לממשלה הפדרלית (אם כי החלוקה הפנימית בין המדינות כן נקבעת על ידה). על ידי כך מימש הווארד את שאיפתו להעביר חלק ניכר מהאחריות הפיננסית הממשלתית מהרמה הפדרלית לרמת המדינות.

בעקבות הנהגת המס חלה ירידה בתמיכה בממשלה. הלייבור נחל ניצחונות בבחירות ברמת המדינות והיה חשש לאובדן השלטון ברמה הארצית. כדי למנוע זאת שוב נע הווארד למרכז ושינה את מדיניות הממשלה במספר נושאים.

בדיעבד הסתבר כי לא היה צורך באמצעים אלה, זאת משום ששני אירועים שקרו באוגוסט-ספטמבר 2001 הפכו למוקד הבחירות. האירוע הראשון הייתה הגעתה של אונייה נורווגית אשר הצילה בים כמה מאות פליטים, רובם אפגנים וביקשה להביאם, כפי שדורש החוק הימי, לנמל הקרוב באוסטרליה. הווארד סירב לקבל את הפליטים ואף שלח כוחות מיוחדים לגרשם. לאחר מכן הציע חקיקה "להגנת הגבולות" שתמנע מתן מקלט למי שמסתננים למדינה דרך הים. החקיקה עוררה דיון נוקב ברחבי אוסטרליה: מנהיגי הלייבור התלבטו האם לתמוך או להתנגד לה. פיגועי 11 בספטמבר שאירעו כשבועיים לאחר מכן היטו במידה רבה את הכף, בשל העוינות שעוררו כנגד המהגרים האיסלאמים ברובם. מפלגת הלייבור החליטה לתמוך בחקיקה של הווארד בחצי פה ובסופו של דבר יצא קרח מכאן ומכאן: אנשי השמאל שהתנגדו לה כמו גם בני מעמד הפועלים שתמכו בה לא באו על סיפוקם. בבחירות שנערכו בנובמבר 2001 נבחרה ממשלת הווארד מחדש, ברוב גדול יותר מזה שזכתה בו שלוש שנים קודם לכן.

כהונה שלישית: 2001–2004

John howard
הווארד

לאחר הבחירות המשיכה ממשלת הווארד לפעול להגבלת ההגירה. עדיין ללא רוב בסנאט, יכולתה להעביר את החקיקה שרצתה בנושאים חברתיים-כלכליים הייתה מוגבלת.

פעמיים הסתבך הווארד בפרשיות שפגעו במוניטין שלו ושל ממשלתו: ראשית כשהתגלה שטענתו אשר הושמעה במהלך הבחירות, כי המהגרים על סיפון האונייה הנורווגית זרקו את ילדיהם מהסיפון כדי לכפות על הממשלה לקבלם, התבררה כשקרית. ושנית כאשר מינה את פיטר הולינגוורת לתפקיד הסמלי של המושל הכללי. הולינגוורת הואשם שבתפקידו כארכיבישוף הכנסייה האנגליקנית בבריסביין סירב לחקור כמרים אשר הואשמו בפדופיליה ולבסוף אולץ להתפטר. עם זאת המשיך הווארד לשמור על שיעורי תמיכה גבוהים בסקרים, משום שהנושא העיקרי בו התעניין הציבור נותר הביטחון הלאומי.

ב-2003 שלח הווארד כוחות צבא יבשתיים וימיים כדי להילחם יחד עם ארצות הברית, בריטניה ומדינות נוספות במלחמת עיראק. את תמיכתו במלחמה ביסס על הראיות להימצאותו של נשק להשמדה המונית בידיו של סדאם חוסיין, טענה אשר התבררה לאחר מכן כלא נכונה. ההחלטה לצאת למלחמה הייתה שנויה במחלוקת כבדה. אפילו עמיתיו למפלגה הליברלית לא חסכו מהווארד את ביקורתם. ראש הממשלה לשעבר פרייז'ר היה אף הוא בין המבקרים.

ב-29 באוגוסט 2004 הכריז הווארד על בחירות שנערכו ב-9 באוקטובר. המלחמה בעיראק הייתה נושא מרכזי בבחירות ומנהיג הלייבור מארק לייתאם הבטיח להחזיר את החיילים הביתה עד חג המולד. תגובתו של הווארד הייתה לתקוף את לייתאם במישור הכלכלי ולהזהיר שעליית מפלגת הלייבור לשלטון תביא לעלייה בשער הריבית. משקלו של האיום היה כבד משום שאזרחים רבים לוו כספים להשקעה בנדל"ן וחששו מתשלומי ריבית גבוהים.

בנוסף הבטיח הווארד תקציבים חדשים לבריאות, חינוך ועסקים קטנים. כלכלנים רבים ביקרו אותו על כך שהתאצ'ריסט והשמרן הכלכלי הפך עם השנים לפוליטיקאי שמוותר על עקרונות כלכליים כדי לזכות בקולות. על כל פנים הכלכלה האיתנה בשילוב עם הבטחות הבחירות הספיקו כדי להבטיח לקואליציה השמרנית את הניצחון בבחירות ולראשונה מאז 1975 אף את השליטה בסנאט.

כהונה רביעית: 2004–2007

Bush-Howard 2006 shake
ג'ון הווארד לוחץ את ידו של הנשיא האמריקני ג'ורג' ווקר בוש

השליטה בבתי הפרלמנט איפשרה לממשלת הווארד הרביעית להעביר חקיקה ששלוש קודמותיה לא הצליחו להעביר. חברת הטלפון הופרטה ומספר חוקים בתחום של יחסי עבודה הגבילו את יכולתם של העובדים להתאגד ולתבוע את מעסיקיהם על פיטורין שלא כדין. עם זאת לא כל החקיקה שהציעה הממשלה עברה, משום שחברים בקואליציה התנגדו לעיתים לחוקים מסוימים.

ב-2005 הגדיל הווארד את מספר החיילים האוסטרלים בעיראק, בניגוד להבטחתו לפני הבחירות. גם ההבטחות בתחום הבריאות הציבורית נותרו לא ממומשות.

בסוף 2005 התמקד הווארד בהעברת חוק חדש למלחמה בטרור, העומד נכון לדצמבר 2005 בפני הסנאט להצבעה.

ב-2005 נבחר הווארד לאחד מ-100 האנשים המשפיעים בעולם, לפי המגזין האמריקני TIME.

ב-24 בנובמבר 2007 הפסיד הווארד במערכת הבחירות למועמד מפלגת הלייבור, קווין ראד. מפלגת הלייבור גרפה ניצחון סוחף על הווארד. בעוד מערכת הבחירות שקדמה לזו עסקה בעניין החיילים האוסטרלים השוהים בעיראק, ובתמיכתו המלאה של הווארד בנשיא ארצות הברית ג'ורג' בוש, במערכת הבחירות שחרצה את גורלו של הווארד הנושא המרכזי היה הכלכלה והעייפות מ-11 שנות שלטונו של ג'ון הווארד.

בתחילת 2009 העניק לו נשיא ארצות הברית ג'ורג' ווקר בוש את מדליית החירות הנשיאותית.

קישורים חיצוניים

11 במרץ

11 במרץ הוא היום ה-70 בשנה (71 בשנה מעוברת), בשבוע ה-10 בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 295 ימים.

1987 במדע

ערך מורחב – 1987

1996

שנת 1996 היא השנה ה-96 במאה ה-20. זוהי שנה מעוברת, שאורכה 366 ימים. 1 בינואר 1996 לפי הלוח הגרגוריאני מקדים את 1 בינואר לפי הלוח היוליאני ב-13 ימים. כל התאריכים שלהלן הם לפי הלוח הגרגוריאני.

26 ביולי

26 ביולי הוא היום ה-207 בשנה (208 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 158 ימים.

אוניברסיטת רוקפלר

אוניברסיטת רוקפלר (באנגלית: Rockefeller University) היא אוניברסיטה פרטית המתמקדת בעיקר במחקר בסיסי בביו-רפואה. היא ממוקמת בין הרחובות ה-63 ל-68 לאורך שדרת יורק באפר איסט סייד של מנהטן בעיר ניו יורק במדינת ניו יורק, ארצות הברית. נשיאה הנוכחי (2019) הוא ריצ'רד פ. ליפטון.

עשרים וחמישה חתני פרס נובל למדו או היו חברי סגל באוניברסיטה.

אוסטרליה

אוסטרליה (באנגלית: Australia), או בשם הרשמי הקהילייה של אוסטרליה (לעיתים חבר העמים האוסטרלי; באנגלית: Commonwealth of Australia), היא פדרציה המאגדת בתוכה שש מדינות ועוד עשר טריטוריות, ששלוש מהן הן חלק מהיבשת עצמה. המדינות הן ניו סאות' ויילס, ויקטוריה, קווינסלנד, אוסטרליה הדרומית, אוסטרליה המערבית וטסמניה. הטריטוריות הן "הטריטוריה הצפונית", "טריטוריית מפרץ ג'רביס" ו"טריטוריית הבירה האוסטרלית". אוסטרליה היא מונרכיה חוקתית, משתייכת לממלכות חבר העמים הבריטי והמלכה אליזבת השנייה היא ראש המדינה.

האוכלוסייה באוסטרליה כיום כוללת ברובה אנשים ממוצא אירופאי, בפרט מהאיים הבריטיים. תושביה המקוריים של אוסטרליה וילידי המקום מכונים אבוריג'ינים, ומהווים כיום מעט יותר מ-2 אחוזים מאוכלוסיית היבשת. באוסטרליה נמצא גם מיעוט גדול של יהודים (מעל 100,000), בעיקר במדינות ויקטוריה וניו סאות' ויילס.

ג'ון הווארד דייוויס

ג'ון הווארד דייוויס (באנגלית: John Howard Davies;‏ 9 במרץ 1939 - 22 באוגוסט 2011) היה במאי טלוויזיה, מפיק ושחקן בילדותו, ממוצא אנגלי.

ג'ון הווארד נורתרופ

ג'ון הווארד נורתרופ (באנגלית: John Howard Northrop;‏ 5 ביולי 1891 – 27 במאי 1987) היה ביוכימאי אמריקאי, פרופסור לבקטריולוגיה ולביופיזיקה באוניברסיטת קליפורניה בברקלי. חתן פרס נובל בכימיה לשנת 1946 (במשותף עם ונדל מרדית' סטנלי ולצד ג'יימס בטשלר סאמנר). הפרס הוענק למדענים על בידוד, גיבוש ומחקר של אנזימים, של חלבונים ושל וירוסים.

ג'יימס בטשלר סאמנר

ג'יימס בטשלר סאמנר (אנגלית: James Batcheller Sumner;‏ 19 בנובמבר 1887 - 12 באוגוסט 1955) היה כימאי אמריקני, חתן פרס נובל לכימיה לשנת 1946 (לצד ג'ון הווארד נורתרופ וונדל מרדית' סטנלי), "על תגליתו כי ניתן לגבש אנזימים".

המושל הכללי של אוסטרליה

המושל הכללי של אוסטרליה (באנגלית: Governor-General of Australia) הוא נציג הכתר באוסטרליה, ומייצג את זכויותיו של המונרך ביבשת ואת הסמכות המבצעת של חבר העמים הבריטי. הוא בעל סמכויות טקסיות וחוקתיות בממשלה הפדרלית. המושל הכללי המכהן כיום הוא דייוויד הארלי.

ונדל מרדית' סטנלי

ונדל מרדית' סטנלי (באנגלית: Wendell Meredith Stanley;‏ 16 באוגוסט 1904 - 15 ביוני 1971) היה ביוכימאי ווירולוג אמריקאי, זוכה פרס נובל לכימיה לשנת 1946 (במשותף עם ג'ון הווארד נורתרופ ולצד ג'יימס בטשלר סאמנר‎), "על הכנת אנזימים וחלבוני נגיפים בצורה טהורה".

טוני אבוט

אנתוני ג'ון "טוני" אבוט (באנגלית: Anthony John "Tony" Abbott; נולד ב-4 בנובמבר 1957) הוא פוליטיקאי אוסטרלי מהמפלגה הליברלית, שכיהן כראש ממשלת אוסטרליה בשנים 2013–2015. משנת 1994 הוא חבר בית הנבחרים של הפרלמנט האוסטרלי מטעם מחוז וורינגה.

טרם כניסתו לפרלמנט הוא סיים תואר במשפטים באוניברסיטת סידני והתחנך גם באוקספורד ובסמינר הקתולי. עבד כעיתונאי, מנהל עסקים ויועץ פוליטי. ב-1992 היה מנהל התנועה האוסטרלית למען מונרכיה חוקתית, עד לשנת בחירתו לפרלמנט ב-1994.

ב-1998 היה שר התעסוקה, העסקים הקטנים ויחסי העבודה בממשלתו של ג'ון הווארד ובשנים 2003–2007 כיהן כשר הבריאות. ב-2009 זכה בבחירות לראשות המפלגה הליברלית והפך למנהיג האופוזיציה. בבחירות הפדרליות ב-2010 מפלגתו הצליחה לנגוס במרכזי הכוח של מפלגת השלטון וראש הממשלה דאז הצליחה להקים ממשלת מיעוט שהחזיקה מעמד שלוש שנים בלבד, לאחר שראש הממשלה עצמה, ג'וליה גילארד, הודחה מראשות מפלגתה. בבחירות שהתקיימו בשנת 2013, הוביל אבוט את מפלגתו לניצחון סוחף בבחירות, ובכך הדיח את מפלגת הלייבור לאחר 6 שנים בשלטון. עם זאת, בספטמבר 2015 הודח בהצבעת אי-אמון על ידי מפלגתו, והוחלף על ידי מלקולם טרנבול.

יחסי אוסטרליה–ארצות הברית

יחסי אוסטרליה–ארצות הברית הם היחסים הדיפלומטיים שבין ארצות הברית של אמריקה לבין קהיליית אוסטרליה. ברמה הממשלתית, היחסים בין אוסטרליה וארצות הברית מוסדרים בהסכם ANZUS ובהסכם הסחר החופשי בין אוסטרליה לארצות הברית (AUSFTA).

יחסי אוסטרליה–יוון

יחסי אוסטרליה–יוון הם יחסי החוץ בין אוסטרליה לבין יוון. היחסים בין שתי המדינות קרובים: שתי המדינות היו בעלות ברית במהלך שתי מלחמות העולם ובמלחמת קוריאה. במהלך מלחמת העולם השנייה, כוחות אוסטרלים לקחו חלק במערכה על יוון ובקרב על כרתים. באוסטרליה קיימת קהילה גדולה של יוונים (משנות ה-50 וה-60). שתי המדינות הם חברות בארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי.

נאום

נאוּם הוא העברת מסר לקבוצה של שומעים, באמצעות דברים הנישאים באוזניהם על ידי הנואם. תורת הנאום קרויה רטוריקה.

סטיב ארווין

סטיבן ("סטיב") רוברט ארווין (באנגלית: Stephen Robert Irwin, ידוע גם בכינויו "צייד התנינים"; 22 בפברואר 1962 - 4 בספטמבר 2006) היה חובב טבע אוסטרלי, מומחה לחיות בר ולתנינים בפרט, המוכר בין השאר בשל תוכנית הטלוויזיה "צייד התנינים" (The Crocodile Hunter) - תוכנית טבע-דוקומנטרית שאותה הנחה יחד עם אשתו טרי ארווין ואשר שודרה בכל העולם. הצמד היו הבעלים של גן החיות אוסטרליה (Australia Zoo) שבקווינסלנד.

ארווין, שבצעירותו עבד כלוכד תנינים בגן החיות של אביו, פיתח קריירת טלוויזיה בינלאומית, זכה בסרט קולנוע באורך מלא העוסק בחייו וכן לתהילה וכבוד בארצו אוסטרליה בזכות מאמציו לשימור חיות הבר ביבשת, מודעתו הסביבתית ומאמציו לקידום התיירות בה. על אף התדמית המצ'ואיסטית שהוצמדה לו, כאחד המתעסק עם בעלי חיים מסוכנים וגדולים, ארווין דגל בשימור משאבי הטבע ושמירה עליו. אף על פי כן, דמותו ה"ספק יהירה"-"ספק מתלהבת" כפי שהשתקפה בהתנהגותו בתוכניות הטלוויזיה בהשתתפותו הביאה עליו ביקורת לא מעטה, במיוחד בנוגע למקרה אחד בו החזיק את בנו התינוק בעודו מאכיל את אחד התנינים בגן החיות שבבעלותו.

ארווין נהרג סמוך לחופי פורט דאגלס שבקווינסלנד בשעה שצילם סרט דוקומנטרי תת-ימי: דג טריגון מתח את עוקצו בשעה שארווין שחה בקרבתו; העוקץ ננעץ בליבו של ארווין, דבר שגרם למותו מדום לב. רבים באוסטרליה התאבלו על מותו, בהם ראש ממשלת אוסטרליה ג'ון הווארד.

פול קיטינג

פול ג'ון קיטינג (באנגלית: Paul John Keating; ‏ נולד: 18 בינואר 1944) הוא מדינאי אוסטרלי שכיהן כראש ממשלת אוסטרליה העשרים וארבעה וכמנהיג מפלגת הלייבור האוסטרלית משנת 1991 ועד 1996. הוא נבחר לראשונה לפרלמנט האוסטרלי ב-1969 מטעם מחוז הבחירה של בלקסלנד בניו סאות' ויילס. מאוחר יותר הוא מונה להיות שר האוצר בממשלתו של בוב הוק, שהוקמה ב-1983.

ב-1990 נבחר קיטינג להיות סגן מנהיג מפלגת הלייבור וסגן ראש ממשלת אוסטרליה, וזאת לפני שהתמודד על מנהיגות הלייבור מול הוק בסוף שנת 1991. בסופו של דבר הוא נבחר להיות ראש הממשלה וקבע שיא כאשר השיג ניצחון חמישי רצוף של הלייבור על המפלגה הליברלית האוסטרלית, בהנהגת ג'ון יוסון. ניצחון זה הושג למרות סקרי דעת קהל שהצביעו באופן עקבי על ירידת התמיכה בלייבור ולמרות השפעות המיתון הכלכלי העולמי של ראשית שנות התשעים. לאחר שהובס על ידי ג'ון הווארד בבחירות של 1996 התפטר קיטינג מהפרלמנט ב-23 באפריל אותה שנה.

פפסין

פפסין (Pepsin מיוונית עתיקה πέψις - עיכול) הוא אנזים פרוטאוליטי המופרש בקיבה והוא אחד מאנזימי העיכול העיקריים במערכת העיכול של האדם ובעלי חיים רבים אחרים. פפסין התגלה בשנת 1836 על ידי הפיזיולוג הגרמני תאודור שוואן. בשנת 1929, הביוכימאי ג'ון הווארד נורתרופ בודד וגיבש אותו וקבע כי מדובר בחלבון.

האנזים נוצר על ידי פעולה של חומצה מלחית (HCl) שבמיצי הקיבה על הזימוגן (פרואנזים) פפסינוגן, המופרש ברירית הקיבה. לאחר שנוצרת כמות מסוימת של פפסין, הלה משמש כזרז להמרה נוספת של פפסינוגן לפפסין; זוהי דוגמה למנגנון משוב חיובי.

הפפסין מתחיל את פירוק החלבונים שבמזון על ידי ביקועם ליחידות קטנות יותר הנקראות פפטידים. הוא גם אחראי להפרדה של ויטמין B12 שמגיע לקיבה קשור בדרך כלל לחלבונים כדי לאפשר את ספיגתו.

pH אופטימלי: 1.5 .

ראש ממשלת אוסטרליה

ראש ממשלת אוסטרליה, רשמית: ראש ממשלת הקהילייה של אוסטרליה (באנגלית: Prime Minister of the Commonwealth of Australia) הוא השר הבכיר של הריבון האוסטרלי וראש הרשות המבצעת האוסטרלית. ראש הממשלה ממונה לתפקיד על ידי המושל הכללי של אוסטרליה באישור הריבון, כאשר לתפקיד ממונה מנהיג המפלגה הגדולה ביותר בפרלמנט האוסטרלי, ראש הממשלה הוא התפקיד הביצועי הבכיר ביותר באוסטרליה.

בדומה למקבילה הקנדית, תפקיד ראש ממשלת אוסטרליה אינו מעוגן בחוקה ואינו כתוב במפורש במסמכים החוקתיים של אוסטרליה. התפקיד נוצר ב-1 בינואר 1901, עם כינונה של קהיליית אוסטרליה, כחלק מחבר העמים הבריטי. המעונות הרשמיים של ראש הממשלה נמצאים בקנברה (הלשכה, The Lodge) ובסידני (בית קיריבילי, Kirribilli House).

ראש ממשלת אוסטרליה הנוכחי הוא סקוט מוריסון, שהחל את כהונתו ב-24 באוגוסט 2018.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.